מאת אלישבע וייס

מערכת הביטחון נכשלה כישלון חרוץ בימים האחרונים וגם תגובתה של הממשלה אינה מספקת.  הגיע הזמן לקום ולעשות מעשה

הרמטכ"ל גדי איזנקוט הזהיר את הקבינט ב-20 בספטמבר מפני אפשרות להתפרצות אלימה ביהודה ושומרון. על פי דבריו, הסבירות להתפרצות עמדה על בין 60 ל-80 אחוז, והסיכוי הגבוה נבע ממצבו הקשה של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן. "עימות בגדה יהיה משמעותי יותר מסבב בעזה", אמר הרמטכ"ל. עם זאת, השרים שנכחו בישיבה בחרו לבטל את דבריו, ואמרו כי הם "נאמרו לפרוטוקול בלבד".

מתחילת החודש, אירעו כמה פיגועי טרור משמעותיים, בהם פיגוע הירי בצומת ליד עפרה שבו נפצעו בני הזוג איש-רן שירה ועמיחי, ונרצח תינוקם עמיעד ישראל ז"ל שיולד טרם הזמן. עוד חמישה נפגעו – אחד באורח בינוני והשאר קל; פיגוע דקירה בעיר העתיקה בירושלים, שבו נפצעו קל לוחם ולוחמת מג"ב; פיגוע הירי בגבעת אסף שבו נרצחו שני לוחמים של הנח"ל החרדי – סמ"ר יובל מור יוסף ז"ל, בן 21 מאשקלון וסמל יוסף כהן ז"ל, בן 19 מירושלים. לוחם נוסף נפצע באורח קשה מאוד ותושבת בית אל נפצעה קשה.

ניזכר אם כן באירועי האינתיפאדה השנייה, שהתחילו בספטמבר 2000 והסתיימו בפברואר 2005. הם התחילו בצורה דומה לאירועים בשבוע האחרון. הם כללו בתחילתם מהומות ספונטניות לצד הפרות סדר מאורגנות. במהלך התקהלויות אלו, ירו חמושים פלסטינים ובהם שוטרים, אש חיה על כוחות צה"ל.  באינתיפאדה ההיא נרצחו למעלה מ-1,100 ישראלים ונפצעו כ־8,000.

נשאלת השאלה אם כך, איך ייתכן שבמדינת ישראל סוף שנת 2018, מתקיימים מדי חודש עשרות ניסיונות לפיגועים ואין הרתעה? כמה פיגועים הם יותר מדי? מתי ממשלת ישראל תקום ותחליט לעשות מעשה? האם כשיהיה מאוחר מדי ונהייה באמצע אינתיפאדה נוספת? האם נשב בחיבוק ידיים, ונחכה שתינוקות יירצחו? הרי ידוע לנו כי החמאס מנסה מאז חודש מרץ ליזום פיגועים ביהודה ושומרון, אז איך ייתכן שפיגועים נערכים מתחת לאפה של הממשלה ואף אחד לא עושה דבר?

לחמאס רצף של "הישגים" מבצעיים, וחוסר תגובה ישראלית פשוט נראה כחולשה והססנות. שירותי הביטחון הישראליים וצה"ל נכשלו כישלון חרוץ בימים האחרונים. יוסי דגן, ראש המועצה אזורית שומרון, אמר בהספד לתינוק שנרצח: "עד מתי יישפך דם יהודי? (…) נמאס מהרפיסות, אנחנו דורשים פעולות תגמול. אנחנו דורשים ממך אדוני ראש הממשלה שתכריז עכשיו על בניית ישוב חדש ליד הישוב אלון מורה לזכר עמיעד ישראל התינוק הקטן, סמוך ליישוב בו מתגוררים הוריו. אנחנו נשבעים כאן שאנחנו ננקום את מותו של עמיעד ישראל בבנייה".

נתניהו הגיב למתרחש בחשבונו בפייסבוק וציין שיינקטו מספר צעדים ביניהם הצבת מחסומים, זירוז הריסת בתי מחבלים (תוך 48 שעות), הסדרת מעמדם של אלפי בתים שמעמדם טרם הוסדר ותגבור הכוחות ביו"ש. אבל תגובתה של הממשלה אינה מספקת,  צריך לראות איך פיגועים כאלה לא יחזרו על עצמם עוד. כי הרי בעוד שבוע או חודש, כולנו כבר נשכח. וזה כמובן עד לפעם הבאה, ששוב נעזוק זעקות שבר.

כמו גם שיש לנו, עם ישראל תפקיד. ברגעים כאלו אנו צריכים להיות מאוחדים מאי-פעם, אסור לשבת בחיבוק ידיים. לכתוב פוסט בפייסבוק, לשתף או לעשות לייק אינו מספיק. אנו צריכים לצאת למחות, אנו צריכים להחיל ריבונות ישראלית על יהודה ושומרון. והדרך לעשות זאת הוא לא להסתגר בבתים. אלא לנסוע בכבישים, ללכת ללימודים/לעבודה, לא לפחד אלא לחיות!

מאת אביגיל ישועה

התצוגה השנתית של מותג ההלבשה התחתונה "ויקטוריה'ס סיקרט" נחשבת לאירוע הסקסי והנוצץ של השנים האחרונות. אולי זה אפקט המחאה, קמפיין "me too" או מגמת התעוררות שאפיינה את 2018, שהיו אחראיים על הצניחה המשמעותית בנתוני הרייטינג של המשדר האחרון. האם רוחות שינוי נושבות באוויר? לא בטוח. "מלאכית ישראלית עוד אין לנו, אבל נעבוד על זה" "איזה סוג תחתונים את מעדיפה" ו"תלמדי אותי ללכת כמוך בבקשה" היו חלק מזערי ממשפטי העומק בתוכנית הבידור "ערב טוב עם גיא פינס" שייבאה לישראל את משדר ההגמוניה, שנארז היטב בעטיפה מתחסדת ומעט מאוד בד

בשבוע שעבר (יום א') התקיימה תצוגת האופנה השנתית של חברת ההלבשה התחתונה "ויקטוריה'ס סיקרט" בניו יורק. מכיוון שהתצוגה שודרה ב"יס" ולי אין כסף (סטודנטית ענייה) וטלוויזיה, נאלצתי לצפות בגרסתה המקוצרת, שהובאה בתוכנית הבידור "ערב טוב עם גיא פינס". ניגבתי את פירורי הבמבה מהמקלדת בזמן שמסך המחשב שלי קרן בן-רגע מ"גלאם" הוליוודי בניחוח סוכרזית. "מלאכית ישראלית בהלבשה תחתונה עוד אין לנו, זה כנראה עוד הישג שהאומה הציונות צריכה לעבוד עליו", אמר גיא ופתח את השידור במשפט כל כך עמוק ששקלתי לרגע להטביע את עצמי בכוס הבן אנד ג'ריס שהחזקתי. "חשוב", הסכימו פה אחד המגישות החינניות שישבו לצידו. "אין מה לדאוג", הוסיף פינס שמסתבר שחוץ מלזרוק משפטים חכמים לאוויר, מצטיין גם ביכולת הרגעה פנומנלית – "הצלחנו לשלוח נציגה משלנו לקודש הקודשים". וואו! אין ספק ש-13השניות האחרונות היו המותחות בחיי, אפשר לחזור לנשום.

תיהי יפה (ואל תנשמי)

"תשמעו זה ממש לא קל לראות כל-כך הרבה ורוד, בלונד וחיוכים בלתי פוסקים. בעיקר שכל זה ארוז במעט מאוד בד על כל-כך הרבה סנטימטרים", אמרה הכתבת הנבחרת שלמור שטורזמן ששרדה כדי לספר. רגע של רצינות נרשם בזמן שהאחרונה ציינה כי לא הכל נוצץ ושנסיעתה בעצם נועדה לבחון כיצד אירוע כל-כך לא פמיניסטי (על ראש הגנב?) שורד בימינו. שאפו, חברים. הצלחתם לצמצם משמעותית את כמות הטוקבקים הזועמים.

"תיהי יפה ואל תנשמי", היה המשפט שליווה את הכתבה. "בטח היה קשה לערוך תשדיר כל-כך שובניסטי", אמר דין שהתיישב לידי (כנראה פחד שאסיים לו את הגלידה) והצביע על הסוגריים שתחמו את המילים "אל תנשמי". התצוגה התחילה – הדוגמניות צועדות על הבמה ומפזרות חיוכים, ברקע נשמע הקול הענוג של פינס, שפוסק כי פנטזיות זה אחלה ואם אנחנו לא מסכימים איתו, נוכל לשאול כל פסיכולוג ילדים (מקסים). "אצלנו מאמינים בנס פך השמן, אחרים מאמינים בסנטה קלאוס ורגע לפני הטירוף של חג המולד – באמריקה מאמינים במלאכים. פחות אלה המבשרים על בואו של ישו, יותר אלו המבשרות על בוא התחתונים", אמר המגיש והזכיר לי סיפור שאחיינית שלי סיפרה השבוע.

זהירות ספוילר -זה נהיה גרוע יותר

"אם אלוהים לא נתן לי את הנתונים שלהן, לפחות גיא נתן לי את ההזדמנות לסקר אותן", אמרה שטורזמן בעיניים בורקות. "60 הנשים היפות בתבל, כל אחת מהן נבחרה בקפידה והביטחון העצמי שלי נמצא בשטיח הוורוד שעל הרצפה", המשיכה שלמור בפתיחות מרשימה ונראתה כמו חולה צליאק שנכנס לרולדין בחנוכה. תמונות מהיכל הקודש (אחורי הקלעים) הוצגו לפתע על גבי המסך וחשפו סשן נוצץ של כנפיים מפרווה, חיוכים צחורים ומעט מאוד בד. מכיוון שבדרך כלל חלוקי סאטן, דאק-פייס, קוקיות וגרבוני תחרה לא מספיקים כדי למכור פנטזיה, דאגו העורכים לשדך לכתבה פלייליסט חושני למדי (נראה לי), וגרמו לי לתהות אם היו תחת השפעה של משהו, או שהם סתם החליטו  להראות לצופים איך נראית מסיבת חשק של חדי-קרן.

"לי יש שני סוגי תחתונים במקסימום, עכשיו הבנתי שיש צ'יקיז, צ'יקיניז, חוטיני וי ו..תעזרי לי פה", הפצירה כתבתנו בתפוצות בדוגמנית המבולבלת. "אני לא ממש יודעת, צ'יקיז זה חושף  עור, אבל לא יותר מדי, אני אוהבת אותם… זה נוח… כן", גמגמה הדוגמנית בהיסוס בזמן שתמונות של ישבנים הוצגו על המסך. "הדוגמניות הן כמו נרות חנוכה – ויש לראותם בלבד", קרא הרב פינס והפגין (שוב) בקיאות מרהיבה בהיסטוריה היהודית. בחזרה למסלול – הדוגמניות צועדות עם כנפי המלאכיות ומפזרות מיניות מאופקת, פינס מגולל בפני הצופים את הפרטים היבשים ושטורזמן משתנקת מגאווה, כשאחת מהמלאכיות מציעה לה לנסות להיות הנציגה הראשונה מישראל.

מודעות עצמית זה חשוב

שתי הדקות האחרונות של הכתבה מעוררת ההשראה הוקדשו לריצוי שני צדי המטבע. "נראה כי אחוזי הרייטינג של משדר התצוגה צונחים וכך גם הרווחים של הרשת", אמר פינס בטון רציני והוסיף כי למרות שהשנה נבחרה דוגמנית פיליפינית (שנולדה בארצות הברית) ואחת שסובלת ממחלה הגורמת לפיגמנטציה בעור, מעדיף מפיק התצוגה הוותיק את נשות המותג שלו קלאסיות, מושלמות ולפי צווי הרזון של פעם. לכן, לא נזכה לראות מלאכית טרנסג'נדרית או בעלת מבנה גוף רגיל/מלא. לטענת המגיש תכול העיניים, הירידה ברווחים נובעת מכך שבימינו ממש לא נעים לקרוא על שגרת האימונים האינטנסיבית של הדוגמניות הדקיקות לקראת התצוגה (תזכיר לי מי משדר את זה?). מה שדי מגוחך נוכח העובדה שבזמן ש"גיא גנדי" נשא את נאומו, מילאו את מסך המחשב שלי שלל תמונות של נשים רזות למדי בלבוש מינימלי.

בשביל להבין אם חזרנו אחורה בזמן, התקשרת למיכל ישועה – בעלת תואר שני במגדר, רכזת מחלקת הכשרות לנשות ואנשי טיפול במרכז הסיוע, לנפגעות תקיפה מינית בירושלים ואמא שלי.

את חושבת שאנחנו צועדים לעבר עולם שוויוני יותר? כי התוכנית האחרונה של גיא פינס ניפצה לי מעט את התקווה.

"לדעתי יש רצון ונכונות לשינוי. אם זאת, שינוי דפוסים זה תהליך איטי ומורכב. אך כיום, שנה אחריי קמפיין Me Too, ניתן להתחיל לראות תוצאות".

על איזה תוצאות מדבר?

"נשים וגברים ששתקו שנים רבות מעזים להשמיע את קולם ולחשוף חוויות שעברו. מספר הפניות במרכזי הסיוע עלה משמעותית בזכות אותם אנשים שהחליטו לפעול בכדי להשיג שינוי. בנוסף, הציבור פעיל יותר ויוצא להפגין ולמחות. לדעתי אנחנו בדרך הנכונה לחולל שינוי אמיתי אך אני מבינה ויודעת שזה ייקח זמן".

אני בטוחה שגם גיא פינס יוצא להפגין ולמחות ובכל זאת נראה שהתוכן שצפיתי בו נוצר כדי לשמר את המצב הנוכחי. האמת שאם חושבים על זה, הוא לא היחיד ולמרות המחאות וניחוח השינוי שבאוויר, רוב התוכניות המשודרות ב"פריים טיים" בעלות תוכן די דומה. זה לא תמוה בענייך?

"אתחיל בזה שלא כולם רוצים שינוי. מי שכן רוצה הם אנשים שנפגעו או שזה קרוב אליהם באיזשהו אופן. ברור שהרבה מהציבור מרוצה מהמצב הקיים וינסה לשמר אותו. בנוסף, אפילו אם גיא פינס מגדיר עצמו כפמיניסט ותומך נלהב במחאה, הוא עדיין זקוק לרייטינג והוא יודע שכיום מה שמוכר זה אותו תוכן שעליו כתבת".

ניאו-מרקסיזם גרסת 2018

קרל מרקס קרא לפועלי העולם להתאחד לפני שיהיה מאוחר מידי. אך הוגי הגישות הניאו-מרקסיסטיות הבינו שכל עוד תקשורת ההמונים משמשת כשופרו של המעמד השליט  לא יהיה סיכוי לשינוי אמיתי.  כמו רבים וטובים, גם אני רחוקה שנות-אור מלהיות שה תמים ובכל זאת הפרק בו עסקינן גרם לדמי לבעבע. "ערב-טוב עם גיא פינס" היא תוכנית הבידור המובילה בישראל. אך במקום לנצל את אחוזי הרייטינג הגבוהים לטובה ולהציג השנה סקירה (קצת) פחות נלהבת של מופע הרזון הנוצץ, בחרו שוב עורכי התוכנית במכירת אופיום להמונים. חבל שמשפטי המחאה הבודדים שנזרקו לאוויר, היו ריקים מתוכן לאור התמוססותם המהירה, בין איברי הגוף החושפים של המלאכיות.

מאת שירה קרישר

הסרטון של מרב מיכאלי שעלה לפייסבוק צבר תהודה רבה. בסופו של דבר היא הסבירה כי הוא היה מיועד לבנט ולבית היהודי אשר מבצעים הסתה ומנצלים את בנות השירות הלאומי המשרתות ב"תרבות יהודית ישראלית". היא רק שכחה שהיהדות היא לא רק דת, אלא היא גם לאום וכל זאת תוך סיבוב על חשבון הציבור, הסתה בקטנה והתעלמות ממהי הדמוקרטיה עליה היא מדברת

ב-29 בנובמבר פרסמה מרב מיכאלי בדף הפייסבוק שלה סרטון שבו היא קוראת להורי התלמידים בחינוך הממלכתי לפקוח עיניים לשיעורי "תרבות יהודית ישראלית" שמועברים בבתי הספר על ידי בנות שירות לאומי, ובמסגרתו התלמידים והתלמידות עוברים שטיפת מוח בחסות "בנט והבית היהודי". לפי דבריה בנות השירות מלמדות את הילדים "מה זה להיות יהודי וישראלי טוב: שומר מצוות, מאמין בבניית בית המקדש השלישי, מקפידה על צניעות, מבינה שהומואים זה תקלה ועוד ועוד. כלומר, הישראלי הנכון הוא המתנחל חובש הכיפה ואישתו הכפופה לו… אתם לא האידיאל הזה". בנוסף, היא טוענת כי שיעורים אלו גורמים להסתה של הילדים נגד הוריהם וזאת משום שבנות השירות נשלחות למשימה על ידי הרבנים של בנט, כמו הרב אליהו, ולעשות זאת "בחוכמה ובפיקחות".

יומיים לאחר מכן באירוע 'שבתרבות' במודיעין נשאלה מיכאלי על הסרטון ואמרה כי היא אינה מתנצלת אך הסבירה שהסרטון היה מיועד לבנט, הבית היהודי ואורי אריאל אשר משתמשים בבנות השירות וכך "במקום להיות שירות לאומי הוא הופך להיות שירות לצרכים הפוליטיים שלהם". ראשית, השתלחות של נבחר ציבור באחרים אינה לגיטימית כל עוד זה על חשבון ציבור מסויים, ובמקרה זה ציבור בנות השירות הלאומי, גם אם הן עוסקות בהפצת יהדות וגם אם זה מגובה בנתונים מדוייקים ומפורשים ככל האפשר, לדבריה. לא זו בלבד, ההסתה עליה היא מדברת שנוצרת בקרב הילדים בחינוך הממלכתי כלפי הוריהם- היא בעצמה מסיתה ציבור שלם, ציבור בוחריה, נגד נתח אוכלוסייה שלם אחר. האם הסתה זו ראויה?

שנית, מיכאלי כנראה שכחה שהדבר שהכי מיוחד ביהדות הוא עצם העובדה כי היא דת לצד היותה לאום. אלו הם שני הדברים שמשלימים אותה וממלאים אותה בערכים שיכולים להפוך להרמוניה כל עוד קיים שילוב ואיזון נכון. מעיון באתר התוכנית המדוברת, "תרבות יהודית ישראלית", ניתן לראות כי ישנם תכנים משני העולמות – הדתיים והישראליים, שיחדיו יכולים לחזק את הזהות היהודית שלנו, לאו דווקא הדתית כי אם בעיקר את הלאומית. לצד תכנים דתיים, כמו טקסטים מהמשנה ומהתלמוד, ישנם תכנים ישראליים דוגמת שירים של אריק איינשטיין וסיפורו של אילן רמון. בתג 'אודות' נכתב כי מטרת התוכנית היא "להזמין את התלמידים לצאת למסע זהות אישי עמוק ומרתק, לאפשר להם להכיר מקרוב את תרבותם ומורשתם, לפתוח בפניהם את ארון הספרים היהודי-ישראלי, להעמיק את זיקתם לארץ, למדינה ולמורשת הציונית, ולסייע להם למצוא את השביל שלהם בתוך הסיפור המשותף של כולנו". אמנם התכנים אכן מלווים בטקסטים דתיים אך הם אינם המטרה, הם רק אמצעי לחיזוק המסר. כל אלו שיגידו כעת כי "המדיום הוא המסר", השאלה היא עם מה הילדים הולכים לאחר מכן הביתה – עם הפסוק שכרגע נתקלו בו לראשונה או עם השורה התחתונה שתהדהד להם בראש, כמו למשל מסרים של ערבות הדדית, אחריות וכיבוד האדם.

נוסף על כל אלו מיכאלי מדגישה בדבריה את ערך הדמוקרטיה ואת חשיבותה של הבחירה. אבל הנה הנקודה המעט אירונית – מניעת ילדים מחשיפה לתכנים מסויימים היא היא לקיחת חופש הבחירה. כל עוד נותנים לילד בסיס הבנתי חזק כי ישנם דברים ששונים ממה שהוא מכיר, לא צריך להיות פחד בעצם החשיפה לשונה. כך חשיפה לתכנים לכאורה דתיים אינם מהווים 'איום' על דרך החינוך שהורים בוחרים לילדם.

דבר אחרון בנימה מעט יותר אישית, את שנת השירות הלאומי הראשונה שלי העברתי בהדרכת איכות הסביבה בבתי ספר יסודיים. כמעט כמו התוכנית עליה מדבר חברת הכנסת הנ"ל, רק שההתמקדות היא בתכנים סביבתיים. מדוע זה בסדר? אין זו הסתה למחזור ושימוש חוזר? הנקודה שברצוני להדגיש כאן היא כי החיים אינם שחור לבן והשטח האפור גדול ממה שנצפה. עלינו לפתוח עיניים, להיות יותר ביקורתיים ושיפוטיים ולא לתת לאף פוליטיקאי לשסות אותנו אחד נגד השניה. אנחנו ציבור שלם בזכות עצמינו, גם בלעדיהם.

**יש לציין כי איני מסיתה נגד מרב מיכאלי ובנוסף גם לא הכרתי את התוכנית המדוברת לפני כן. כל רצוני הוא לעודד את חוש הביקורת ולהראות את הצד השני של המטבע.

מאת חיים גולדיטש

במסגרת עבודתי כמדריך בעמותת שק"ל הצטרפתי למסיבת חנוכה שונה וייחודית. המסיבה השאירה בי רושם עז, ומיד התיישבתי לכתוב על כך

כמידי יום ראשון בצהריים הגעתי השבוע למשמרת הקבועה שלי בדירת 'האייל' של עמותת שק"ל (שירותים קהילתיים לאנשים עם צרכים מיוחדים), ועודכנתי על ידי הרכזת כי אנו נוסעים למסיבת חנוכה בתלפיות. לקראת השעה 19:00 בערב הדיירים הנרגשים לבשו את מיטב בגדיהם, התחתכו לקראת המסיבה המיוחלת ומיד שמנו פעמינו אל עבר האולם המפואר "ארטיסימיה" בתלפיות. הדיירים הנרגשים שמחו מאוד לקראת המפגש עם חבריהם מיתר המסגרות, וסיפרו בהתלהבות על תכנוניהם  בקולי קולות באוטובוס.

עם הגעתנו לאולם האירועים, הופתעתי מהפאר וההדר והתבדחנו בינינו על ההרגשה שאנו נכנסים לחתונה. ההשקעה הייתה ניכרת בכל. דוכן איפור מכובד עמד בכניסה, ושולחנות עמוסים באוכל חיכו לחוגגים. בחרנו שולחן ריק והתיישבנו כל חברי הדירה. את תשומת ליבי תפשה במהרה נוכחות מרשימה של עשרות לובשי מדים מהשולחן הסמוך, אנשי שירות בתי הסוהר ממתקן המעצר הסמוך שבאו לשמח את החוגגים. התחלנו לאכול והאולם המתמלא אט אט בהמוני אנשים צבעוניים ומעניינים, סובלים מפיגור קל, סיעודיים, חולי אספרגר, עיוורים ועוד. האוכלוסייה המגוונת והמיוחדת הייתה כל כך נרגשת מההשקעה ועוד יותר כאשר שחקני קבוצת בית"ר נורדיה ירושלים נכנסו לאולם והצטלמו עם כל מי שביקש.

לאחר זמן מה נקראנו החוגגים להצטרף לרחבת הריקודים לצלילי דיג'יי מקפיץ שניגן בהתנדבות ובהתלהבות מפליאה. סבב הריקודים שולהב על ידי המנחה בהבטחות לחלוקת פרסים לרוקדים המצטיינים, ואכן לאחר דקות מספר חולקו לחוגגים נבחרים כרטיסים זוגיים לארוחות ולמופעים במיטב עסקים בעיר. המסיבה אורגנה על ידי מחלקת צמיד בעיריית ירושלים ובשותפות עם העמותות השונות אשר מתעסקות עם אוכלוסיית בעלי צרכים מיוחדים. חברת 'אלדן' ובעלי עסקים שונים פרשו את חסותם ומימנו בדרכים שונות את האירוע.

לטקס הדלקת הנר הראשון התכבד חבר מועצת העיר ויו"ר 'התעוררות' מר עופר ברקוביץ. עופר בירך את הקהל לפני הדלקת הנרות בחג שמח והתחייב שתנועת 'התעוררות' בראשותו תמשיך לדאוג לכלל האוכלוסיות בעיר עם דגש על אוכלוסיית 'צמיד'. הקהל הריע לברקוביץ, ומיד לאחר הדלקת הנרות חזרנו לסבב חדש של ריקודים אשר תוגבר בהרכב מזרחי אותנטי שפעיל חפלת חנוכה מקפיצה. סוהרי השב"ס חילקו אביזרי מסיבה שהלהיבו את החוגגים, וצמד מתנדבים מנגנים על תופי ג'מבה הסתובב והקפיץ את הקהל.

בסיום המסיבה שמחים ועייפים עברנו בדוכן המגנטים וחיפשנו אחר מזכרות מהאירוע. אנו אמנם לא מצאנו תמונות, אך חזרנו מאושרים הביתה. לאחר שהדיירים בדירה פרשו לחדריהם לישון חשבתי לעצמי על החוויה הנהדרת שעברתי.שילוב בעלי המוגבלויות והמפגש עימם יחסית די חדש לי, אך כמות האנרגיה, התרומה, ההתנדבות, וההשקעה הפעימו אותי ומילאו אותי באופטימיות.

מאת: שרה מי-מרום

הסרטון שהעלתה חברת הכנסת מירב מיכאלי השבוע הביא גל של תגובות זועמות מצד נשים רבות. מה הקשר של הסרטון לפרשת החרדים באל על והחיילים בעזה? ומה הקשר של כל אלו לנס חג החנוכה?

כבר הרבה זמן שאנשי ציבור שונים מדברים על "הדתה"' אז למה הסרטון שפרסמה חברת הכנסת מירב מיכאלי עורר כזאת סערה ברשת מצד הדתיים ובעיקר נשים?

בסרטון של מיכאלי, בנות השירות הוצגו ככאלה שבאות לבתי הספר רק כדי ללמד יהדות. הורים רבים שלא מכירים את עבודתן של בנות השירות בבית הספר יתחילו לחשוש, אם יש בת שירות בבית הספר של הילד – כנראה שהוא לומד איתן יהדות ואולי בסוף גם ישמור כשרות או שבת חלילה.

בתור דתייה שעשתה שירות לאומי בבית ספר אני יכולה להעיד שלא לימדתי שום דבר שקשור ביהדות. בסך הכל הוצאתי מהכיתה תלמידים שקצת התקשו בחומר ועזרתי להם לפתור תרגילים בחשבון, באנגלית או אפילו סתם ישבתי ודיברתי איתם על המשחק החדש שהם קיבלו (אל תגלו למנהלת).

אני רק דוגמא אחת לעשרות ומאות בנות שירות שעוזרות ומקדמות בצורה מדהימה ילדים שלפעמים היו צריכים רק קצת יחס שהמורה, היועצת והרבה פעמים גם ההורה, לא היו מסוגלים לתת לילד. העניין הוא שחברת הכנסת יצאה בכאלה הצהרות נוקבות כאשר מצופה מאשת ציבור לבדוק את העובדות לפני שהיא מפרסמת סרטון מהסוג הזה.

כולנו חוטאים בחוסר בדיקת העובדות. הרי רק לפני שבועיים נשמעו הטענות כנגד החרדים בסיפור הטיסה של אל על, הטענות היו כמובן לפני בדיקת העובדות וכולנו רצנו להסיק מסקנות לגבי מה שבאמת התרחש שם ולבסוף התגלה סיפור אחר ממה שכולם חשבו בהתחלה.

זה נכון גם לגבי המצב בעזה שבו כולנו העברנו את הודעות הוואטסאפ השונות על מצבם של החיילים, כאשר רובן לא באמת יצאו מגורם צבאי. שוב, חוסר בדיקת העובדות והריצה להסקת המסקנות.

את השם של חג החנוכה נהוג לקרוא גם חנו-כה. הסיבה לכך היא שבימים אלו לפני אלפי שנים, בני ישראל חנו בכ"ה כסליו. אנו מדליקים נרות וחוגגים בין היתר את הנס שלאחר ימים רבים שבהם הרומאים כיבו כל דבר אפשרי בארץ, מגזירות ומלחמות נגד היהודים, דרך הרס הבתים ועד אונס הנשים, ולאחר כל זה, נמצא בין ההריסות פך אחד קטן של שמן שהספיק לשמונה ימים, אותו פך קטן, נקודה קטנה של אור שחשבו שיספיק בקושי ליום אחד.

בשטף היום יום שלנו, קשה לנו להסתכל על הדברים בצורה עמוקה. אנחנו עוברים כל כך הרבה דברים חיוביים יותר או פחות, שאנחנו נותנים להם לעבור לידינו מבלי באמת לשים לב אליהם. נוח לנו לקבל את הדברים כמו שאנחנו רואים אותם, להגיד את דעתנו בעניין ולהמשיך הלאה לסיפור הבא. אנחנו נוטים להסתכל על הדברים בצורה השטחית שלהם ולא לנסות לבדוק האם יש בהם מעבר למה שנראה לנו. אולי אנחנו מפספסים מעט אור וטוב שידליקו אצלנו משהו גדול יותר, ואולי חג החנוכה הזה יכול להוציא אותנו מה"חושך" שבו אנחנו נמצאים.

מאת מור פניג'ל

נשים רבות צפויות לשבות ולהפגין מחר – מחאה המונית בסיומה של שנה עקובה מדם שבה נרצחו 24 נשים. "הזדמנות להראות כוח נשי ולמנוע את הרצח הבא"

שבוע הפריד בין רצח הילדה סילבנה בת ה-13 לרצח הנערה יארא בת ה-16 בחודש האחרון של שנה עקובה מדם שבה נרצחו 24 נשים. בעקבות זאת, מחר (יום שלישי) ישבתו מאות נשים וארגונים כמפגן תמיכה במחאת הענק הקוראת לממשלה לטפל במצב חירום באלימות כלפי נשים. לכבוד המאורע נצבעו מזרקות שונות בצבע אדום המצטרפות לאמירה כי דם נשי אינו הפקר.

נתוני האלימות כלפי נשים בישראל מדאיגים במיוחד. כ-200 אלף נשים במדינת ישראל מדווחות כי הם סובלות מאלימות יום יומית, כאשר 13 אלף מהן ידועות לרווחה ולמשטרה ודבר לא נעשה. 33% מהנשים שנרצחו עד כה בשנה החולפת היו במגע עם המשטרה או עם הרווחה. עם השנים עולים אחוזי הנשים הנרצחות על ידי בני זוגן.

בשבוע שעבר חברה קבוצת נשים אל קבוצה קיימת בשם "קואליציית דגל אדום" הכוללת בתוכה ארגונים הנאבקים למען נשים מכל חלקי החברה בישראל – יהודיות וערביות כאחד .יחד הן מפעילות עמוד פייסבוק – "מצב חירום حالة طوارئ" המלווה על ידי אירוע מרכזי חשוב הקורא לשינוי, המכונה בשם: "אני אישה אני שובתת".

קבוצת הנשים החריפה את המאבק כאשר הוחלט על ידי חברי הכנסת בשבוע שעבר לדחות את הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הטיפול בנושא על רקע המאבקים הקואליציוניים. כעת הן יוצאות להפגנות במאות מוקדים בכל רחבי הארץ. "זוהי הכרזה על מצב חירום!" פרסמו בדף הפייסבוק. "האלימות המגדרית מגיעה לשיאים בלתי נתפסים בישראל – נשים בכל הארץ משלמות בדמן, ונדחקות בין החלטות כושלות של השלטון למשחקים פוליטיים קטנוניים. לא משנה איפה אנחנו נמצאות – ברחוב, בעבודה, בבית – אנחנו נמצאות במלחמה על חיינו. אנחנו תובעות מכל הגורמים את הביטחון שלנו בכל מקום. דם נשים אינו הפקר".

המטרה הבסיסית ביותר של השביתה היא יצירת לחץ ציבורי להעלאת מודעות כדי לקדם מהלכים אמיתיים למניעת אלימות במשפחה ולא רק הבטחות. "האצבע המאשימה שלנו מופנית לכל מיני גורמים", מספרת רותי קליין, מיוזמות השביתה.

"ב-2017 כבר אושרה תוכנית למניעת אלימות במשפחה בסכום של כ-250 מיליון שקלים שהייתה אמורה לעבור בתקציב לאורך חמש שנים. מאז עבר פחות 10% מהתקציב. צריך להבין, התוכנית הזאת היא מצויינת, היא מדברת על כל המחלוקות שצריך לטפל בהם", אומרת קליין, "היא מדברת על חינוך והסברה, היא מדברת על שיקום הנשים, שיקום הגברים ועל שינוי מדיניות בצורה שבה המשטרה ניגשת ומטפלת במקרי אלימות במשפחה. אלו כל החזיתות, זוהי תוכנית נהדרת שקיימת וזוהי הזדמנות אדירה לומר לממשלה שאנחנו דורשות פתרונות".

מחר, לאורך כל היום יתקיימו הפגנות ומחאות ענק בכל הארץ הקוראות לממשלה כי דם הנשים אינו הפקר. רשויות מקומיות, ארגונים, חברות, תנועות ועסקים קטנים כבר אישרו לעובדותיהן לשבות ולצאת לרחובות. בין השובתים – עיריות תל אביב, חיפה, אוניברסיטאות ומכללות, ארגון המורים, גוגל, הכנסת, חברת יס, רמי לוי ועוד רבים.

"יש לנו פה הזדמנות להראות כוח נשי ראשון מסוגו בישראל ובכך למנוע את הרצח הבא", אומרות המארגנות.