ארכיון הקטגוריה: עולמי

מלכי ספרד: הליגה הספרדית כובשת את העולם

סיכום עשור של שליטה מוחלטת: הליגה הספרדית ושחקניה הפכו זהב כל דבר שנגעו בו

כתבה: סתיו מלמד / ערך: רועי גרינולד

הליגה הספרדית בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 הייתה פחות בשליטה, וזכתה בפחות תארים קבוצתיים ואישיים. היא הפתיעה וקטפה בעשור האחרון כמעט כל תואר אפשרי שכל שחקן או קבוצה רק יכולים לחלום עליו. אז אם נתחיל בתארים אישיים, כדור הזהב, אשר מוענק פעם אחת בשנה לשחקן הכי טוב של העונה. במשך העשור האחרון זכו בתואר כדור הזהב שלושה שחקנים בלבד, ביניהם ליאו מסי אשר מוביל את הרשימה, כריסטיאנו רונאלדו ולוקה מודריץ' שבידו רק זכייה אחת.

פרס אישי נוסף הינו "נעל הזהב האירופית" המתאפיין בסוף כל שנה בפרס הניתן לשחקן שהבקיע את מספר השערים הגבוהה ביותר בסוף כל עונה. גם פה כריסטיאנו רונאלדו, ליאו מסי ולואיס סוארס שולטים ביד רמה.

בואו נעזוב לרגע את התארים האישיים, ונסתכל על התארים הקבוצתיים. קבוצות הליגה הספרדית השתלטו בעשור האחרון על הגביע עם האוזניים הגדולות, שכולנו מכירים אותו כ-"גביע ליגת האלופות", ברצלונה (פעמיים), ריאל מדריד (4 פעמים). בנוסף, אתלטיקו מדריד הגיעה לגמר וסיימה כסגניתה של ריאל מדריד פעמיים.

לאחר זכייה בליגת האלופות של אירופה, הקבוצה המנצחת מתמודדת ב"גביע העולם לקבוצות",  שמתחרה במשחק אחד מול אלופת דרום אמריקה/אפריקה. שוב הליגה הספרדית מעל כולם, ובגדול. ניתן לראות זאת שבכל פעם שהגיעו ברצלונה וריאל למדריד לגמר מחזיקות הגביעים העולמי הקרב הסתיים כשהן בצד של המנצחים, מה שמוכיח שוב ושוב שהליגה הספרדית היא החזקה מכולם מאז תחילת המילניום. פרשן הליגה הספרדית בערוץ ONE טוען כי "הליגה הספרדית היא החזקה בשנים האחרונות משתי סיבות עיקריות, לאחת קוראים ליאו מסי ולשנייה כריסטיאנו רונאלדו. אם לא יהיו שינויים מיוחדים צפויים שינויים דרסטיים בסדר הכוחות בכדורגל האירופי בפרט והעולמי בכלל".

לסיכום, בעשור האחרון ברצלונה השיגה 23 תארים, ריאל מדריד הצליחה להשיג 17 תארים. אף קבוצה אחרת לא הגיעה למספרים הללו. למסי ורונאלדו, יש ביחד רק בעשור האחרון בלבד, 704 שערים. זהו מספר העולה מעל כל המצופה והצליחו ביחד להגיע לכמות שאפילו עוקפת קבוצות שלמות, וביניהן: מנצ'סטר יונייטד (אנגליה, 688 שערים), טוטנהאם (אנגליה, 657 שערים) והגיעו למספר דומה כמו של ארסנל (אנגליה, 704 שערים). זכינו בעשור האחרון לקבל תצוגת ראווה מדהימה משני שחקנים שהצליחו ביחד או לחוד לקטוף תארים מרשימים, ולרגש אותנו, ככל הנראה כאלו שלא נראה בעשור הבא, אבל מי יודע?

כולנו יהודים: הקשר עם יהודי התפוצות

שירות לאומי חוצה גבולות הוא שליחות בפני עצמה. עמותת 'בת-עמי' בשיתוף תנועת 'בני עקיבא העולמית' ו'המזרחי העולמי' מפעילים בכל שנה כמאה בנות שירות מסביב לעולם. משמעות המשאב הלאומי של יצירת קשר עם יהודי התפוצות, חיבורם לציונות וערכים ועל ההתבוללות ההולכת וגוברת בקרב יהודי העולם

כתבה: הודיה גרוס / ערכה: מיכל עמיצור

כולנו מכירים את בתי חב"ד הפזורים בכל קצוות העולם ומהווים מקום חם ובטוח לישראלים שבחו"ל. אך יש עוד אנשים שמקדישים זמן מחייהם לשליחות בתפוצות וביניהם בנות השירות הלאומי. את השירות מקיימות הבנות מטעם עמותת 'בת עמי' המשמשת לארגון השירות הלאומי בתפוצות בשיתוף תנועות 'בני עקיבא העולמית', 'המזרחי העולמי' וארגון 'תורה מציון'. 

אוהד טל, מנהל מרכז השליחות המזרחי העולמי בקריאה לבנות לבוא ולהצטרף לשליחות בתפוצות
מתוך עמוד היוטיוב של עמותת 'בת עמי'

רוב הצעירים בישראל משרתים את השירות הצבאי או הלאומי שלהם בגבולות הארץ. אומנם יש כאלו שיוצאים למבצעים נועזים בארצות השכנות לנו אבל בדרך כלל זה לטווח קצר. ישנן בנות אשר בוחרות לצאת מאזור הנוחות שלהן ולתרום את השנה השנייה של השירות הלאומי שלהן דווקא בחו"ל במטרה לחזק את הציונות בקרב אלו שבחרו שלא לגור בארץ.

בנות שירות ושליחים מטעם 'תורה מציון' בממפיס, תמונה באדיבות: עדינה גרוס, בת שירות בממפיס

לא מספיק לרצות לצאת לשליחות, בשביל להתקבל לכך קיים תהליך מיונים שאינו פשוט ומהיר. תנאי הסף הראשוני הינו שהבנות יהיו אחרי השנה הראשונה של השירות. לאחר מכן, עליהן לעבור שלל ראיונות פרטניים וקבוצתיים עד להודעת התאמה לשירות. גם כאן התהליך לא מסתיים, הבנות עוברות בדיקות התאמה לבת זוגתן לשליחות, דבר הדומה קצת לשידוכים בין בני זוג. הצוות של עמותת 'בת עמי' מצוות את הבנות בזוגות, דבר הקובע עם מי יהיו ביחד במהלך השנה הקרובה. בדרך כלל, כל זוג יפגשו בארץ על מנת לוודא שהן אכן מסתדרות יחד ומשם יצאו לחיפוש קהילה המתאימה לשתיהן. כחלק מהקשר של עמותת 'בת-עמי' עם התפוצות קיימות קהילות שונות ברחבי העולם אליהן ניתן לטוס. אוסטרליה, גרמניה, שווייץ וארצות הברית הם רק חלק מהמקומות ביניהם צריכות הבנות לאתר את המקום השירות הנכסף.

השלב הקשה מכל הוא שלב הפרידה מהמשפחה, הבנות יודעות שהן הולכות להיעדר מהבית למשך השנה הקרובה, אולם ישנה יש גם תחושה של התרגשות באוויר, יציאה לדרך חדשה. עם הזמן המקום החדש הופך למוכר ונעים אך במקביל גם הגעגוע לבית גובר.

הקשיים לא מסתיימים בפרידה מהארץ, קליטת השפה היא לעיתים מורכבת, המנטליות השונה ובעיקר המרחק מכל המוכר והידוע גורמים לשנה להיות מאתגרת יותר משירות רגיל. הבנות מגיעות לקהילות יהודיות ברחבי העולם ולרוב מתארחות בבתים של תושבים. במהלך היום הן משולבות בבתי הספר היהודים ואחריות על פעילויות חברתיות סביב ערכים וציונות. בשעות אחר הצהריים הרבה מהבנות שותפות לפעילות בסניפי תנועת הנוער העולמית של בני עקיבא ומוסיפות ליצירת הקשר דרך דור העתיד.

פעילות חינוכית בעברית בבית ספר בממפיס, ארה"ב
תמונה באדיבות: עדינה גרוס

אחת הדוגמאות למקומות השירות אלהם מגיעות הבנות הוא ממפיס. ממפיס היא העיר השנייה בגודלה במדינת טנסי שבארה"ב. רק לאחרונה הגיעה לשם לביקור סיוון רהב מאיר, כתבת חדשות 12, שיצאה לשנת שליחות עם משפחתה בארה"ב. היא סיפרה כי הרב בנימין לרפילד, רב המקום, אמר לה כשאסף אותה משדה התעופה של ממפיס, "ברוכה הבאה לאמריקה האמיתית". "כעבור יממה וחצי ו-8 הרצאות בעיר, הבנתי על מה הוא מדבר. זו הפעם הראשונה שלי בקהילה כזו: מרוחקת, קטנה, בקצב אחר לגמרי, עם אתגרים אחרים לגמרי. כשידברו על 'יהדות ארצות הברית' לרוב לא ידברו עליה". כך כתבה בעמוד הפייסבוק שלה.

סיוון רהב מאיר בביקור בממפיס, במפגש עם בנות השירות והשליחים במקום.
תמונה באדיבות: עדינה גרוס

השליחות אינה חשובה רק ליצירת הקשר עם יהודי התפוצות: כ-8.1 מיליון יהודים חיים מחוץ לישראל (מתוכם כ-5.7 מיליון בארה"ב), בעוד שבישראל חיים כ-6.6 מיליון יהודים. כך עולה מהאומדנים המעודכנים של פרופ' סרג'ו דלה פרגולה מהאוניברסיטה העברית. נראה כי כמות היהודים המתגוררים בחוץ לארץ גדולה מכמות היהודים המתגוררים בישראל. על כן יש לעודד עלייה לישראל ולשמור על קשר בין היהודים ברחבי העולם. כמו כן, נושא ההתבוללות לא מוסיף למצב, וכן הישראלים היורדים מהארץ למדינות אחרות.

מידי שנה שולחת עמותת בת-עמי כמאה בנות שירות אל מעבר לים. ההשפעה שלהן רחבה ומשמעותית. ילדים רבים רואים בהן מקור השראה וחיזוק של הערכים הציונים. לא פעם בני נוער מעידים שהדמויות של בנות השירות והשליחים שליוו אותם לאורך השנים הם אלו שגרמו להם בגיל מבוגר יותר לעשות עליה ולבוא לגור בארץ. כמו כן, קיימת השפעה ארוכת טווח, לאחר זמן השהות בחו"ל. כאשר הן חוזרות לארץ בתום השנה, האנשים והתלמידים אתם נפגשו במהלך השנה יודעים שיש להם כתובת בארץ. ובעצם יוצרים את הקשר החזק ביותר בין הארץ ליהודי התפוצות.

אין ספק שלבחור לשרת את מדינת ישראל מחוץ לגבולותיה היא החלטה אמיצה, אך היא גם מתגמלת וחשובה בין אם לפן האישי אישיותי ובין אם למשאב הלאומי הנוצר בקשר זה.

טירוף האבוקדו

מאת אביגיל ישועה

מה משמעות השם אבוקדו, מתי הוא הגיע לישראל ומה אפשר לעשות איתו חוץ מלאכול? כל מה שרציתם לדעת על הפרי הטרופי

כבר שנים שהאובססיה העולמית לאבוקדו אינה דועכת וחובבי הפרי הטרופי זוכים לעדנה שאין כמוה. מסעדות, מוצרי קוסמטיקה וגלידריות אימצו בחום את הפרי הירוק והפוטוגני שהשתלט גם על הרשתות החברתיות, והפך למסחטת לייקים יקרה ובלתי מעורערת. מה הסיבה למחירו הגבוה, מתי הפך לקינוח פופולרי והאם הטירוף סביבו עתיד להימשך? יצאנו לבדוק מה סוד הקסם של הפרי הכי טרנדי של 2018 . פייר, התאהבנו.

"האופן שבו פירותיו גדלים על העץ, מזכיר שק אשכים"

אבוקדו הוא עץ פרי קדום שזקוק לאקלים טרופי כדי לגדול. שמו האקזוטי מגיע מהשפה האצטקית, בה הוא נקרא "ahuacati" או בעברית "אשך", בגלל שהאופן בו פירותיו גדלים על העץ מזכיר שק אשכים.

מוצאו של האבוקדו במרכז אמריקה ומשם הפיצו אותו הספרדים, תחילה לאמריקה הדרומית ובהמשך לאפריקה וחלקים מאסיה. לארצות הברית הגיע הפרי רק בתחילת שנות העשרים וכך גם לישראל. אם זאת, נטיעת מטעים בהיקף ניכר התחילה בארץ רק בשנות ה-50.

"קוראים לזה שגעת"
ה"זהב הירוק", "פלא טרופי", "טירוף האבוקדו" ו"פריחתו של גן העדן" הם רק חלק משמות התואר שהוענקו  למאכל הטרנדי והלוהט של 2018. בשנתיים האחרונות הפך הפרי הקדום (12,000 שנים לפחות) לכוכב אינסטגרם פוטוגני, יקיר התזונאים וסופר-פוד נחשק. אז כמה עולה לנו כל הטוב הזה? מסתבר שהרבה ולא בצדק. "הסיבה העיקרית שהאבוקדו הפך להיות כל כך יקר השנה, נובעת מכך שבעלי הסופרים מרשים לעצמם לקבוע מחירים גבוהים בעקבות הטירוף שנוצר סביבו", מספרת דקלה פוקס, חקלאית המגדלת אבוקדו בשש השנים האחרונות.

דקלה פוקס, בעלת מטעי אבוקדו

מה טווח המחירים שמרוויח החקלאי מהאבוקדו?

"החקלאים מוכרים את הפרי במחירים די נמוכים. זה נע בין 4.5 שקלים לזן אטינגר ל-12 שקלים להאס".

אז בעצם אין באמת סיבה שהצרכן ישלם כל כך הרבה?

"תשמעי, ברור שבסופו של דבר הכל זה עניין של היצע וביקוש ועם הזמן הביקוש רק עולה".

אז המחיר המופקע נובע מכך שאין מספיק אבוקדו לכולם?

"יש המון אבוקדו. ועדיין, בשנה האחרונה זה הפך למצרך בסיסי אצל כל משפחה והוא נחשב לסופר-פוד מבוקש. כמות הנטיעות גדלה מאוד, ובשנים האחרונות נוספו עשרות אלפי דונמים של מטעים בארץ ובעולם".

יש כיוון לירוק?
באקלים אידאלי יכול עץ אבוקדו לצמוח לגובה של כ-30 מטרים. בשל היותו פרי טרופי, מטעיו נפוצים בעיקר במקסיקו, פרו, צילה, ארגנטינה, ברזיל, ארצות הברית (פלורידה וקליפורניה) קניה, דרום אפריקה, אוסטרליה, ניו זילנד ספרד וישראל. "אזור קו המשווה מעולה עבור האבוקדו מכיוון שהוא לא יכול לגדול בתנאים של חום או קור קיצוני. לכן, חוץ מחלקים מסוימים בספרד, שבהם מזג האוויר הוא ים-תיכוני, אי אפשר לגדל אבוקדו באירופה כי פשוט קר לו שם", מספרת דקלה.

"באירופה החליטו שהוא הנבחר" – אבוקדו האס

איפה האבוקדו שלך נמכר?

"חלק בארץ וחלק באירופה. האס הוא הזן העיקרי שנמכר בעולם ולכן אותו אנחנו מייצאים. יש גם זנים ירוקים שהולכים שם די טוב. אבל האס, שהקליפה שלו הופכת לשחורה, הוא הנמכר ביותר באופן משמעותי. הסיבה העיקרית לכך, היא טעמי הנוחות של בעלי הסופרים בחו"ל. בשונה משאר סוגי האבוקדו שמתקמטים כשמגיעים לבשלות, האס פשוט הופך לשחור (הקליפה). בשנים האחרונות החליטו באירופה שהוא 'הנבחר' והם מוכרים אותם בזוגות, כשהם ממש מוכנים לאכילה ולא צריך לתהות מתי יבשילו. זה מאוד מתאים לאירופאים. בשונה מישראל שכאן קונים הכל בקילוגרמים, שם קונים שניים שמספיקים להם ליומיים וכשנגמר קונים שוב. תרבות האכילה שם מאוד שונה".

מתוך האינסטגרם של "The Avocado Show"

למרות הרגלי האכילה השונים, נראה ש"טירוף האבוקדו" רחוק מלפסוח גם על שאר חלקי הגלובוס. "The Avocado Show". או "מופע האבוקדו", היא מסעדת פופולרית, שנפתחה סמוך לאמסטרדם, והתפריט שלה מבוסס כולו על טהרת הפרי הטרופי. לחמניות ירוקות, שייקים ושלל ורסיות של טוסט האבוקדו המפורסם, מוגשות במסעדה בוקר, צהריים ולילה וזוכות לאהדה רבה בקרב ההולנדים והתיירים. בארצות הברית כבר פועלות מסעדות גריל של אבוקדו ובברוקלין משגשג בר האבוקדו, "אבוקדריה". עד כה נראה כי ישראל פיגרה מעט מאחור בכל הקשור לפרי הטרנדי, אך לפני כחודשיים תוקן הנזק ומסעדת "אבוקדה" בתל אביב נפתחה להרצה. המסעדה כשמה כן היא, שמה את האבוקדו במרכז והוא נוכח בה בכל מנה אפשרית. אז מה בתפריט? פנקייק אבוקדו יפני, מגוון רוטבי אבוקדו וגלידה אמריקאית על בסיס הפרי בלבד. מבולבלים? כדאי שתצאו מזה, כי מדובר במעדן.

" משגע לגמרי את שוק הקוסמטיקה"

יפה לך אבוקדו
שמן האבוקדו הוא אחד מהשמנים הצמחיים הראשונים אשר הופקו על ידי תרבויות קודמות. בניגוד לרוב השמנים הצמחיים המופקים מזרעים, שמן האבוקדו עשוי מציפית הפרי, החלק אותו אנו אוכלים. מספר רב של מחקרים שנערכו לאורך השנים הוכיחו את יתרונותיו הייחודיים של האבוקדו ואת יכולות האיחוי, ריפוי, אנטי-אייג'ינג וחידוש הרקמות שבהן הוא התברך. ניסויים קליניים מצביעים על כך שהשמן נספג בעור בקלות רבה יותר מרוב השמנים הקוסמטיים המוכרים. לפיכך ניתן למצוא תכשירים כגון מסכות, קרמים ושמני גוף המבוססים על והפרי הירוק, שמשגע לגמרי את שוק הקוסמטיקה העולמי, ומוכיח לנו (שוב) שהוא כאן כדי להישאר.

"חובבי הפרי עתידים להתמכר"-גלידת אבוקדו

משהו מתוק לסיום

רובנו משתמשים באבוקדו כממרח על לחם, תוספת לסלט או כקרם לחות לפנים. אולם, ישנן אוכלוסיות המתנהגות אל האבוקדו כפרי של ממש: בברזיל מועכים אותו, מסופים סוכר ומגישים כקינוח. האינדונזים מערבבים אותו בחלב, קפה ורום ומגישים כמשקה, בטייוואן אוכלים אותו סטייל "קורנפלקס" והפיליפינים טוחנים אותו עם חלב וסוכר. כנראה שהשימושים המתוקים בפרי הטרופי יכולים להסביר מעט את הטרנד העולמי, שמככב כעת בגלידריות – הכנת גלידה מאבוקדו. הכדורים הירוקים והקרמים מדיפים ניחוחות של הפרי הטרופי. ואיך הטעם? חובבי האבוקדו צפויים להתמכר, אנחנו כבר לגמרי שם.

 

 

עם נאו-נאצים בממשלה: אוסטריה מבטיחה לשמור על היהודים

מאת ארצ'י קגן

אוסטריה דחפה לאישור הצהרה היסטורית של האיחוד האירופי, שבמסגרתה 28 המדינות מתחייבות להיאבק באנטישמיות המתגברת ביבשת ולהעניק לקהילות היהודיות עוד ביטחון והגנה. "היהודים באוסטריה לא מפחדים", אומר מאבטח של הקהילה בווינה

28 מדינות האיחוד האירופי אישרו בתחילת החודש הצהרה הדורשת לנקוט צעדים להבטחת הביטחון של הקהילות היהודיות, המוסדות היהודיים והאזרחים היהודים באירופה על רקע האנטישמיות שמתחזקת. על פי ההצהרה, המדינות מתחייבות להיאבק בפעולות אנטישמיות. ראש הממשלה בנימין נתניהו דחף לאימוץ בהגדרת האנטישמיות החדשה גם כל ביקורת נגד ההתיישבות בישראל, אולם החלטה זו לא התקבלה בנוסח האחרון של ההצהרה.

מי שדחפה לאימוץ ההצהרה בידי האיחוד האירופי היא אוסטריה, הנשיאה התורנית של האיחוד, בעידודו של נתניהו ששוחח על הנושא עם הקנצלר סבסטיאן קורץ. שיתוף הפעולה בין ישראל לאוסטריה בתחום מתקיים למרות החרם הישראלי על שותפיו לקואליציה ממפלגת החירות, שהקהילה היהודית המקומית טוענת שלא התנערה מעברה האנטישמי, וכי חלק מחבריה עדיין משתמשים בביטויים ובסמלים אנטישמיים ונאציים.

Dragan Tatic
Arbeitsbesuch Israel. Bundesminister Sebastian Kurz trifft Premierminister Benjamin  בנימין נתניהו וסבסטיאן קורץ Netanjahu. Jerusalem. 16.05.2015, Foto: Dragan Tatic

ביקורת רבה עלתה לגבי שיתוף הפעולה של נתניהו עם ממשלת אוסטריה. אבל למרות התגברות האנטישמיות במדינות השונות באירופה, כולל אוסטריה, היהודים שם לא חוששים.

הקהילה היהודית בווינה הקימה ארגון שפועל לטובת הקהילה. "ממש כמו אוטונומיה קטנה", אומר דב בוגן, 24, מאבטח לשעבר בקהילה היהודית בווינה. רבים מהמאבטחים הם צעירים ישראלים שמגיעים לבירה האוסטרית על מנת לעבוד. הם זוכים לדיור, משכורת והכשרה על חשבון הקהילה ובתמורה כמובן, משרתים את הקהילה. בוגן מאשש שאין תחושה רווחת של עליית התבטאויות אנטישמיות מעבר להימצאות חברי פרלמנט עם שורשים נאציים.

למה היהודים בווינה רוצים אבטחה?
"לא באמת צריך, אין הרבה אנטישמיות בווינה. התקרית האחרונה שהייתה קרתה ב-1988 כשניאו נאצי אחד נשך רב והוריד לו את האצבע. יש בעיות בקהילות אחרות, כמו בהולנד, אנגליה וצרפת ששם יש מלא אנטישמיות. אז גם באוסטריה הם רוצים להתגונן, יש להם יכולת, זה לא מזיק להם שיש אותנו פה. בכל מקרה גם אם לא הייתה את האבטחה שלנו יש הרבה מאד שירות ביטחוני במדינה, הרבה שוטרים וחבלנים שעובדים מסביב לשעון בכל מקרה".

בעקבות עלייתם של הקנצלר קורץ וסגנו שטראכה ממפלגת החירות, אין חשש בקרב היהודים?
"קורץ בן אדם מאד חכם שמנהל את המדינה מאד טוב. בקואליציה שלו יש את שטראכה שמוכר כאוסטרי גאה ונאו-נאצי בולט, אבל כמובן שהוא יותר מתון בממשלה".

היינץ כריסטיאן שטראכה Manfred Werner

"היהודים שונאים את שטראכה, אבל הם לא מפחדים ממנו. אבל בכל זאת היהודים פה מאד ליברלים ובעד ריבוי דעות. אני קלטתי משטראכה שהוא מתנגד לפליטים המוסלמים. כן, אין ספק שהוא נאו-נאצי, אבל הוא לא באמת פועל נגד הקהילה היהודית שם בכלל. הוא מתנגד לאיסלאם. הוא לא יפגע במהגרים עצמם כי בכל זאת אוסטריה קיבלה אותם, אבל הוא כן מאמין בשמירת אוסטריה כאוסטריה ולא לשנות אותה. לכן כשהיו שייחים מוסלמים שהתבטאו נגד אוסטריה הורה לסגור כמה מסגדים. כמו בישראל, מישהו בוגדני לא ייכנס לארץ, אז הם פועלים נגד התבטאות בוגדנית. לשמירה על הייחוד של אוסטריה. השוטרים פה גם ממש ימנים ושמים עין על הפליטים המוסלמים. חוץ מזה יש פה לדעתי את ההתנהלות הכי טובה ומאורגנת לפליטים, לשילוב הפליטים בחברה".

איזה יד הממשלה נותנת לפליטים? 
"שיטת האינטגרציה טובה – נותנים להם דיור, עבודה, קורסים ללמידת גרמנית. באוסטריה יש הרבה פרויקטים לדיור, במיוחד לסטודנטים. יש להם שיטת גבייה שהשכירות המועטה מאוד שמשלמים הולכת בעתיד למשכנתא ככה שלא באמת משלמים שכר דירה וגם אפשר לקנות בית בקלות. יש גם עוד כל מיני תוכניות, הפליטים מקבלים דיור חינם. הם לא מגיעים לשכונות היהודיות, אין להם מה לחפש שם. גם האכיפה של המשטרה מאוד יעילה. חברים שלי במשטרה אמרו שלפני שש שנים המדינה כל כולה הייתה שקטה מאוד ואחרי שהמוסלמים הגיעו התחילו כל מיני בעיות ופשעים קטנים. מוכרי סמים אפגנים, שהם גם אלימים ואגרסיביים מאוד. הסורים די מפחדים מהשוטרים. יש פשוט מחוזות של המהגרים, זה לא גטו זה פשוט הם גרים בקהילה כמו שהיהודים גרים קרוב לשני".

פליטים סוריים בגבול אוסטריה
פליטים סורים בגבול אוסטריה Mstyslav Chernov

אוסטריה היא מדינה גזענית?          
"הייתי אומר לגמרי שכן. בקונספט היא ממש כמו ישראל שמנסה ורוצה לשמר על הייחודיות שלה. וינה היא כמו תל אביב, שמאלנית יותר, פתוחה מאוד למהגרים, אבל השאר סגורים מאוד בדעותיהם ובקיבעון שלהם. נגיד מחוץ לווינה הם כאלה 'רד נקס', מלא נשקים בבית, קצת בוּרים. את חבר שלי העיפו מבר בגלל שיש לו עור כהה. למרות שאני נראה אירופאי עם עור לבן בהיר ועיניים כחולות, נכנסתי לפאב וכולם שם הסתובבו והסתכלו כי אני זר. פשוט אמרתי במבטא שלהם 'שלום' ולא עשו לי בעיות".

לאחר מלחמת העולם השנייה קיבלו היהודים האוסטריים חזרה את כלל רכושם של היהודים. בזכות מהלך זה, הקהילה היהודית הצליחה לצבור הון בעסקי הנדל"ן בעיקר. בראש הקהילה עומד נשיא ושותפים לו שרים לעניינים שונים, כמו שר הרב הראשי, שר חברתי, ושר ביטחון. מתקיימות בחירות הוגנות והנציגים נבחרים על ידי הקהילה. שר הביטחון אחראי על מענק ביטחון סביב המתקנים היהודיים השונים בעיר ומציב שם אבטחה. הקהילה היא זו שמממנת את התקציב הביטחוני ליהודים. אך כעת משממשלת אוסטריה הצהירה כי היא תאבטח את היהודים במדינתה התקציב עבור הקהילה יגדל ויאפשר שמירה רחבה יותר.

מדבריו של בוגן עולה כי הגזענות באוסטריה מתמקדת כיום במהגרים ובפליטים המוסלמים, אך אין לומר בבטחה שהגזענות לא עלולה לפגוע גם במיעוטים אחרים ובהם היהודים. לכן, הצהרת ההגנה על הקהילות היהודיות באירופה היא הכרחית.

גיא פינס והסוד של ויקטוריה

מאת אביגיל ישועה

התצוגה השנתית של מותג ההלבשה התחתונה "ויקטוריה'ס סיקרט" נחשבת לאירוע הסקסי והנוצץ של השנים האחרונות. אולי זה אפקט המחאה, קמפיין "me too" או מגמת התעוררות שאפיינה את 2018, שהיו אחראיים על הצניחה המשמעותית בנתוני הרייטינג של המשדר האחרון. האם רוחות שינוי נושבות באוויר? לא בטוח. "מלאכית ישראלית עוד אין לנו, אבל נעבוד על זה" "איזה סוג תחתונים את מעדיפה" ו"תלמדי אותי ללכת כמוך בבקשה" היו חלק מזערי ממשפטי העומק בתוכנית הבידור "ערב טוב עם גיא פינס" שייבאה לישראל את משדר ההגמוניה, שנארז היטב בעטיפה מתחסדת ומעט מאוד בד

מתוך האינסטגרם של "ערב טוב עם גיא פינס"

בשבוע שעבר (יום א') התקיימה תצוגת האופנה השנתית של חברת ההלבשה התחתונה "ויקטוריה'ס סיקרט" בניו יורק. מכיוון שהתצוגה שודרה ב"יס" ולי אין כסף (סטודנטית ענייה) וטלוויזיה, נאלצתי לצפות בגרסתה המקוצרת, שהובאה בתוכנית הבידור "ערב טוב עם גיא פינס". ניגבתי את פירורי הבמבה מהמקלדת בזמן שמסך המחשב שלי קרן בן-רגע מ"גלאם" הוליוודי בניחוח סוכרזית. "מלאכית ישראלית בהלבשה תחתונה עוד אין לנו, זה כנראה עוד הישג שהאומה הציונות צריכה לעבוד עליו", אמר גיא ופתח את השידור במשפט כל כך עמוק ששקלתי לרגע להטביע את עצמי בכוס הבן אנד ג'ריס שהחזקתי. "חשוב", הסכימו פה אחד המגישות החינניות שישבו לצידו. "אין מה לדאוג", הוסיף פינס שמסתבר שחוץ מלזרוק משפטים חכמים לאוויר, מצטיין גם ביכולת הרגעה פנומנלית – "הצלחנו לשלוח נציגה משלנו לקודש הקודשים". וואו! אין ספק ש-13השניות האחרונות היו המותחות בחיי, אפשר לחזור לנשום.

תיהי יפה (ואל תנשמי)

"תשמעו זה ממש לא קל לראות כל-כך הרבה ורוד, בלונד וחיוכים בלתי פוסקים. בעיקר שכל זה ארוז במעט מאוד בד על כל-כך הרבה סנטימטרים", אמרה הכתבת הנבחרת שלמור שטורזמן ששרדה כדי לספר. רגע של רצינות נרשם בזמן שהאחרונה ציינה כי לא הכל נוצץ ושנסיעתה בעצם נועדה לבחון כיצד אירוע כל-כך לא פמיניסטי (על ראש הגנב?) שורד בימינו. שאפו, חברים. הצלחתם לצמצם משמעותית את כמות הטוקבקים הזועמים.

כתבתנו בתפוצות-מתוך האינסטגרם של שלמור שטורזמן

"תיהי יפה ואל תנשמי", היה המשפט שליווה את הכתבה. "בטח היה קשה לערוך תשדיר כל-כך שובניסטי", אמר דין שהתיישב לידי (כנראה פחד שאסיים לו את הגלידה) והצביע על הסוגריים שתחמו את המילים "אל תנשמי". התצוגה התחילה – הדוגמניות צועדות על הבמה ומפזרות חיוכים, ברקע נשמע הקול הענוג של פינס, שפוסק כי פנטזיות זה אחלה ואם אנחנו לא מסכימים איתו, נוכל לשאול כל פסיכולוג ילדים (מקסים). "אצלנו מאמינים בנס פך השמן, אחרים מאמינים בסנטה קלאוס ורגע לפני הטירוף של חג המולד – באמריקה מאמינים במלאכים. פחות אלה המבשרים על בואו של ישו, יותר אלו המבשרות על בוא התחתונים", אמר המגיש והזכיר לי סיפור שאחיינית שלי סיפרה השבוע.

זהירות ספוילר -זה נהיה גרוע יותר

"אם אלוהים לא נתן לי את הנתונים שלהן, לפחות גיא נתן לי את ההזדמנות לסקר אותן", אמרה שטורזמן בעיניים בורקות. "60 הנשים היפות בתבל, כל אחת מהן נבחרה בקפידה והביטחון העצמי שלי נמצא בשטיח הוורוד שעל הרצפה", המשיכה שלמור בפתיחות מרשימה ונראתה כמו חולה צליאק שנכנס לרולדין בחנוכה. תמונות מהיכל הקודש (אחורי הקלעים) הוצגו לפתע על גבי המסך וחשפו סשן נוצץ של כנפיים מפרווה, חיוכים צחורים ומעט מאוד בד. מכיוון שבדרך כלל חלוקי סאטן, דאק-פייס, קוקיות וגרבוני תחרה לא מספיקים כדי למכור פנטזיה, דאגו העורכים לשדך לכתבה פלייליסט חושני למדי (נראה לי), וגרמו לי לתהות אם היו תחת השפעה של משהו, או שהם סתם החליטו  להראות לצופים איך נראית מסיבת חשק של חדי-קרן.

אז ככה נראית מסיבת חשק של חדי קרן?

"לי יש שני סוגי תחתונים במקסימום, עכשיו הבנתי שיש צ'יקיז, צ'יקיניז, חוטיני וי ו..תעזרי לי פה", הפצירה כתבתנו בתפוצות בדוגמנית המבולבלת. "אני לא ממש יודעת, צ'יקיז זה חושף  עור, אבל לא יותר מדי, אני אוהבת אותם… זה נוח… כן", גמגמה הדוגמנית בהיסוס בזמן שתמונות של ישבנים הוצגו על המסך. "הדוגמניות הן כמו נרות חנוכה – ויש לראותם בלבד", קרא הרב פינס והפגין (שוב) בקיאות מרהיבה בהיסטוריה היהודית. בחזרה למסלול – הדוגמניות צועדות עם כנפי המלאכיות ומפזרות מיניות מאופקת, פינס מגולל בפני הצופים את הפרטים היבשים ושטורזמן משתנקת מגאווה, כשאחת מהמלאכיות מציעה לה לנסות להיות הנציגה הראשונה מישראל.

"אני הכי אוהבת תחתוני צ'יקיז..נראה לי"-help me!

מודעות עצמית זה חשוב

שתי הדקות האחרונות של הכתבה מעוררת ההשראה הוקדשו לריצוי שני צדי המטבע. "נראה כי אחוזי הרייטינג של משדר התצוגה צונחים וכך גם הרווחים של הרשת", אמר פינס בטון רציני והוסיף כי למרות שהשנה נבחרה דוגמנית פיליפינית (שנולדה בארצות הברית) ואחת שסובלת ממחלה הגורמת לפיגמנטציה בעור, מעדיף מפיק התצוגה הוותיק את נשות המותג שלו קלאסיות, מושלמות ולפי צווי הרזון של פעם. לכן, לא נזכה לראות מלאכית טרנסג'נדרית או בעלת מבנה גוף רגיל/מלא. לטענת המגיש תכול העיניים, הירידה ברווחים נובעת מכך שבימינו ממש לא נעים לקרוא על שגרת האימונים האינטנסיבית של הדוגמניות הדקיקות לקראת התצוגה (תזכיר לי מי משדר את זה?). מה שדי מגוחך נוכח העובדה שבזמן ש"גיא גנדי" נשא את נאומו, מילאו את מסך המחשב שלי שלל תמונות של נשים רזות למדי בלבוש מינימלי.

" בימנו זה כבר לא נראה טוב"

בשביל להבין אם חזרנו אחורה בזמן, התקשרת למיכל ישועה – בעלת תואר שני במגדר, רכזת מחלקת הכשרות לנשות ואנשי טיפול במרכז הסיוע, לנפגעות תקיפה מינית בירושלים ואמא שלי.

את חושבת שאנחנו צועדים לעבר עולם שוויוני יותר? כי התוכנית האחרונה של גיא פינס ניפצה לי מעט את התקווה.

"לדעתי יש רצון ונכונות לשינוי. אם זאת, שינוי דפוסים זה תהליך איטי ומורכב. אך כיום, שנה אחריי קמפיין Me Too, ניתן להתחיל לראות תוצאות".

על איזה תוצאות מדבר?

"נשים וגברים ששתקו שנים רבות מעזים להשמיע את קולם ולחשוף חוויות שעברו. מספר הפניות במרכזי הסיוע עלה משמעותית בזכות אותם אנשים שהחליטו לפעול בכדי להשיג שינוי. בנוסף, הציבור פעיל יותר ויוצא להפגין ולמחות. לדעתי אנחנו בדרך הנכונה לחולל שינוי אמיתי אך אני מבינה ויודעת שזה ייקח זמן".

"יש רצון לשינוי" -תחנת רכבת בירושלים השבוע

אני בטוחה שגם גיא פינס יוצא להפגין ולמחות ובכל זאת נראה שהתוכן שצפיתי בו נוצר כדי לשמר את המצב הנוכחי. האמת שאם חושבים על זה, הוא לא היחיד ולמרות המחאות וניחוח השינוי שבאוויר, רוב התוכניות המשודרות ב"פריים טיים" בעלות תוכן די דומה. זה לא תמוה בענייך?

"אתחיל בזה שלא כולם רוצים שינוי. מי שכן רוצה הם אנשים שנפגעו או שזה קרוב אליהם באיזשהו אופן. ברור שהרבה מהציבור מרוצה מהמצב הקיים וינסה לשמר אותו. בנוסף, אפילו אם גיא פינס מגדיר עצמו כפמיניסט ותומך נלהב במחאה, הוא עדיין זקוק לרייטינג והוא יודע שכיום מה שמוכר זה אותו תוכן שעליו כתבת".

ניאו-מרקסיזם גרסת 2018

קרל מרקס קרא לפועלי העולם להתאחד לפני שיהיה מאוחר מידי. אך הוגי הגישות הניאו-מרקסיסטיות הבינו שכל עוד תקשורת ההמונים משמשת כשופרו של המעמד השליט  לא יהיה סיכוי לשינוי אמיתי.  כמו רבים וטובים, גם אני רחוקה שנות-אור מלהיות שה תמים ובכל זאת הפרק בו עסקינן גרם לדמי לבעבע. "ערב-טוב עם גיא פינס" היא תוכנית הבידור המובילה בישראל. אך במקום לנצל את אחוזי הרייטינג הגבוהים לטובה ולהציג השנה סקירה (קצת) פחות נלהבת של מופע הרזון הנוצץ, בחרו שוב עורכי התוכנית במכירת אופיום להמונים. חבל שמשפטי המחאה הבודדים שנזרקו לאוויר, היו ריקים מתוכן לאור התמוססותם המהירה, בין איברי הגוף החושפים של המלאכיות.

 

 

פאמפקין פאי וחלוצים אחרים

מאת ארצ'י קגן

הקהילה האמריקאית בישראל חגגה ביום חמישי האחרון את חג ההודיה בעוד שהצרכן הישראלי חגג עם המבצעים בקניונים

הצרכן הישראלי נהנה זה כבר כמה שנים ממבצעי ה-Black Friday והטבות ה -Cyber Monday. המסורת האמריקאית של מבצעים והנחות התחילה כבר במאה ה-19, כאשר חנויות שיווקו מבצעים והנחות בעיקר בכדי לחסל את מלאי המוצרים ולהגדיל את המכירות לפני תקופת החגים והשנה החדשה.

בכל שנה, ביום חמישי האחרון לחודש נובמבר חוגגים בארצות הברית את חג ההודיה.  מנהג המקום הוא לערוך סעודה מלאה בכל טוב וזאת  בהשראת היבול המוצלח של החלוצים בשנת 1621. החג הלאומי אינו קשור לדת כלשהי ועל כן יכולים לחגוג אותה כל המשפחות האמריקניות השונות. החגיגות הלאומיות מעניקות לאזרחים סוף שבוע ארוך יותר ובזה מקנה להם יותר זמן עם המשפחה וכמובן, גם לקניות.

סעודת ההודיה מגישה את אותו התפריט כמעט בכל בית בערב החג. השולחנות מתמלאים בשפע של מזון עממי בהשראת היבול הראשוני של החלוצים.  התפריט הקבוע שמוגש על כל שולחן סועד הוא, מחית תפו"א, רוטב חמוציות, פאי דלעת, הודו שלם, בטטה, תירס ושעועית. כמובן, כל בית מגיש את המנות בווריאציה אחרת.

פאי דלעת

אמנם הרוב הישראלי לא מתעסק בחג שלפני ה-Black Friday, אבל אין סיבה להיות מופתעים מהשכנים האנגלוסקסים שכן. לפי הנתונים של ארגון "נפש בנפש" והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יותר מ-50,000 אזרחים אמריקנים יהודים עלו ארצה והתיישבו בארץ באזורים שונים. הרבה מן העולים החדשים בחרו להתמקם בקהילות ושכונות עם רוב אמריקאי ברחבי הארץ. אזורים כמו חשמונאים, מודיעין, רעננה, בית- שמש וירושלים.

את החשיבות לשמירת מסורת מארץ המוצא, כל משפחה תחשיב אחרת. ישנם עולים שלא מייחסים חשיבות כלל לחג ההודיה וזאת על בסיס ערכים ציונים שונים. עם זאת, ישנם משפחות אמריקניות רבות בארץ שכן מקפידות לציין בצורה כלשהי את חג ההודיה. חלק יערכו סעודה שלימה כנהוג בארצות הברית, אחרים אולי יגישו פאי דלעת בארוחת השישי  וחלק כאמור, לא יציינו בכלל.

מאירה נולדה בארץ אך משפחתה עלתה מניו יורק לרעננה, היא מסבירה שמשפחתה חוגגת בכל שנה את חג ההודיה. "זו מסורת", היא מספרת, מפגש משפחתי ומהנה עבור המשפחה שלמענו האחים מגיעים במיוחד הביתה. במקום ביום חמישי בערב, הם חוגגים בארוחת השישי.

חיילים בודדים שנמצאים בארץ גם כן משתדלים להתאסף יחדיו ולחגוג את חג ההודיה. זאת מכיוון שהקשר עם המסורת האמריקנית היא הדוקה יותר ורלוונטית, במיוחד כי משפחתם נמצאת הרחק, בארצות הברית. רוני, שהייתה חיילת בודדה וכעת סטודנטית לתקשורת במכללה הבין תחומי, מספרת שזוהי כבר השנה החמישית בה וחברי הגרעין שלה נפגשים בחג ההודיה. לכל ארוחה כזאת הם מתכננים מראש את המנות כדי לוודא שיהיה חגיגי מספיק  "כל שנה מישהו אחר מהגרעין מארח בביתו וכל אחד מביא משהו".

רוני וחבריה לגרעין צבר

"זוהי הזדמנות מצוינת לראות את כולם, לאכול טוב ולצחוק ביחד. המפגש השנתי הזה הוא תזכורת לכך שיש לנו כל כך הרבה על מה להודות, הגרעין שלנו היא משפחה אחת גדולה". רוני מציינת את זה בהקשר אישי, אך עיקר דבריה מדגישים את הסיבה  לכך שעולים אמריקאים עדיין מציינים את חג ההודיה, גם בישראל.

"למדתי להעריך את העבודה הקשה הכרוכה בגידול קנאביס"

מאת ארצ'י קגן

בצלאל בנימין בן ה-26 עבד בקיץ בחווה לגידול קנאביס בקליפורניה. "המומחים שם הם קצת כמו רבנים, אנשים עם תשוקה". ריאיון

רק חודש מאז שהלגליזציה בקנדה נכנסה לתוקף ומלאי המריחואנה ברחבי כל המדינה כמעט אזל.

צמחי הקנאביס גדלים, נקטפים ומיובשים בתהליך קפדני על מנת לספק עבור השוק מוצר איכותי. בדרך כלל בשדות פרטיים על ידי אנשים מסורים ומקצועיים. בצלאל בנימין בן ה-26 מבית שמש הוא רק אחד מתוך קהילת מגדלי המריחואנה המסורים. בקיץ האחרון נסע בנימין עד לחוות קנאביס פרטית בקליפורניה כדי לעסוק בקטיף הצמח. משהגיעו לחווה באמצע אוגוסט, טיפח את השיחים במשק והתמסר למלאכה. את עבדותו כמלקט פרחים מן השיחים עשה בקפידות וזהירות רבה למשך 10 שעות עבודה ביום. בנימין, סטודנט להנדסה המנוסה בעבודות חקלאיות, מודה שנסע לחווה למען החוויה, הגיע בתור חובבן ועזב אותה כמגדל מתחיל.

ספר לי איך הגעת לחווה
"חבר שלי מבית שמש שאתו גדלתי, עבר לקליפורניה לפני כמה שנים והקים שם חוות קנאביס. הוא פרסם בפייסבוק שהוא מחפש עובדים לקיץ. אני סטודנט, בדיוק בחופש ומחפש עבודה".

למה רצית לנסוע לארה"ב לעבוד?
"עסקתי בעבר בחקלאות גם בארץ בקטיף תפוחים וגם באוסטרליה בחוות משק. רציתי גם להיות במקום אחר וזה משך אותי, לחזור למקורות שלי. נולדתי בניו ג'רזי ועליתי עם הוריי לישראל בגיל 3, אז רציתי לחזור לשם בתור מבוגר להתחבר לאדמה שם, לא רציתי להרגיש כמו זר, לפתוח דברים שהיו סגורים אצלי הרבה זמן. קצת זמן איכות עם האדמה ועם עצמי".

 מה היה הסכם העבודה?
"סגרנו לפני הטיסה שישלמו לי משכורת בעד 7 שעות עבודה ביום, יכסו לי את הטיסה, לינה ואוכל. באמת כשהגעתי לשם עבדתי את שהובטח לי, אבל במהרה כבר נדרש ממני לעבוד 11-10 שעות ביום כדי לפצות על ההזנחה שהייתה שם. מומחה בגידול ויועץ לחבר שלי הסביר לו שהוא חייב להריץ עבודה כדי להספיק את הקטיף בזמן".

מתוך עמוד האינסטרגם של החווה

מתוך עמוד האינסטרגם של החווה

ספר לי על תהליך הגידול של הקנאביס.    
"קודם כל העבודה בשדות היא עבודה קשה, עבדנו במשך כל שעות האור. כמו שמגדלים כל צמח, יש לו זמן זריעה משלו בתחילת העונה. בכל עונה צריך לשתול מחדש, זרעים או שיבוטים של זן מסוים. גידלנו בשטח פתוח בתוך אדניות. שותלים את האדניות באדמה ומכסים את הקרקע סביב הצמח באלפלפא".

ובזמן הפריחה?
"אחרי שהצמח גדל, והפריחה החלה, אני הגעתי ותמכתי בפרחים, שמתי רשתות, גזמתי, השקתי ידנית, האכלתי את הצמחים במזינים, ונתתי לצמח לפרוח. כל יום בדקתי שהמים מפוזרים סביב השורשים בצורה מושלמת כי שיצמחו בצורה שווה".

מתי תקופת הקטיף של הפרח?
"תקופת אוקטובר, הפרחים מוכנים והגיע הזמן לקציר. קודם צריך להוציא את הפרח הבשל מהעץ, ומעבירים את הפרחים לתחנת הורדת עלים .אחר כך תולים את הפרח לייבוש, כמובן שמסמנים הכל לפי זנים (גידלנו שם כמה זנים). הפרח מתייבש בערך לשבועיים בטמפרטורה קבועה של 67 מעלות פרנהייט".

מתי המוצר מוכן למכירה לספק?
"כל התנאים מותאמים בצורה מדויקת כדי שהפרח יתייבש בצורה מושלמת כדי לייצור מוצר מושלם עבור הספק. אחרי התלייה מאכסנים את הפרחים בארגזים כדי לשמר אותם. כל כמה זמן מנערים את הארגז כדי לרענן את הפרח, גם בערך שבועיים, ואז הפרח מוכן לגיזום נוסף ולהימכר לספק".

היית רוצה לראות לגליזציה בארץ?
"לא עכשיו, הייתי רוצה לחכות לראות מה ההוכחות הסטטיסטיות מארה"ב לראות באמת איך הכלכלה, החברה, והאוכלוסייה נראית. תראי הייתי שם, ראיתי איך האנשים שם מרגשים בנח להסתובב מסטולים כל היום. וזה כאילו נורמלי, אבל זה לא. זה מוזר. מצד שני בארץ, יש המון מצבים בהם אנשים טובים, שומרי חוק, נתפסים ונעצרים על החזקת מריחואנה, לאנשים טובים נפתחים תיקים במשטרה, נרשם להם עבר פלילי וזה פשוט הורס להם את העתיד.  לדעתי הם לא צריכים להיות מוכתמים".

מתוך עמוד האינסטרגם של החווה

זוהי עבודה קשה ומתישה לגדל מריחואנה. אבל מישהו צריך לעשות את זה. וכדאי, שוק המריחואנה החוקית לשימוש אישי ורפואי הוא עסק משתלם במיוחד המגולל רווח של מיליארדי דולרים בשנה, בעיקר באמריקה הצפונית. התצורה הרווחית העניקה לכלכלה האמריקנית מקפצה, תוספת של מקומות עבודה ובזכות הלגיטימציה גם דרישה ותשלום של מיסים, מה שגם הוא מוסיף לערך הכלכלי.

במידה ויתרחש לגליזציה בארץ, היית רוצה לקחת בזה חלק?
"ברמת המיקרו כן, אבל יש השלכות שליליות ללגליזציה בארץ. למרות שהמסחר בקנאביס היא תעשייה מבוקשת, שיכניס כספים למדינה, ויעניק מקומות עבודה, אי אפשר להתעלם מהעובדה שלקנאביס יש השפעות פיזיות".

מה אתה מוצא שלילי בהשפעות הללו?
"שהם יכולות להשפיע לרעה על ענפים אחרים בתעשייה, אנשים יהיו פחות אסרטיביים, שעלולים למנוע מהכלכלה לצמוח כי הגראס משפיע על הביטים אישיותיים באדם. יש סכנה שאם ינגשו מדינה שלימה לסמים קלים, זה עלול להשבית אותו".

עברו כמה חודשים מאז שחזרת, מה נשאר איתך מהחוויה שם בחווה?
"אני עדיין מעבד את כל מה שהיה שם, אני בטוח שהושפעתי מרמת המקצועיות שם, שנחשפתי לאנשים כאלה שכל כך מבינים במשהו מסוים. המומחים שם הם קצת כמו רבנים, בן אדם פועל וכל פעולה שהוא עושה מכוון ומדויק כל כך, הם אנשים עם תשוקה. הבנתי גם מה אמריקאים עושים שונה מישראלים, שזה באמת להיות מקצוען בתחום שלך, הם מקדישים עצמם ומבינים שזה התפקיד שלהם להיות הכי טובים בזה".

איך אתה מסכם את השהות שם?
"הגעתי שם באמת לתובנות עמוקות, זה חוויה ענקית, גרתי שם עם עוד חבר'ה צעירים שגם רק באו כדי לחוות משהו אחר. בארץ, לא הייתי יכול לעשות משהו כזה בקיץ שלי. נסעתי לקליפורניה, עבדתי בחוות קנאביס, היה לי קיץ מיוחד. למדתי להעריך את העבודה הקשה שכרוכה בגידול הקנאביס".

מייק פנס: סגן הנשיא שמעריץ את ישראל

מאת יונה ליכטמן

המערכת המדינית נערכת בהתרגשות לביקורו בישראל של סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, כשברקע הכרזתה של הרשימה המשותפת על החרמת נאומו בכנסת ביום שני. אז מיהו האיש שצפוי לזכות לכבוד מלכים בישראל, אבל מהווה סדין אדום עבור הפלסטינים? פרופיל

Photo credit: Michael Vadon on Visualhunt / CC BYPhoto credit: Michael Vadon on Visualhunt / CC BY

מדינת ישראל רגילה כבר לביקורים ממלכתיים מכל הרמות השונות. קשה להצביע על בכיר בפוליטיקה הבינלאומית שעוד לא היה כאן. אבל הערב (יום א') ינחת כאן סגן הנשיא האמריקני, מייק פנס, ובשונה מביקורים שונים הפעם ניתן לראות ולחוש כי האורח הינו רצוי ומוערך במערכת המדינית. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר הבוקר בפתח ישיבת הממשלה: "הערב יגיע לישראל ידיד גדול של ישראל, אנחנו נקבל את פניו בברכה. אני מצפה מאוד לשיחתנו ונחלוק לסגן הנשיא את הכבוד הראוי לו".

גם בכנסת משלימים את ההכנות לקראת נאומו של פנס ביום שני בצהריים במליאת הכנסת. יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין כתב: "ביקורו של סגן נשיא ארה"ב מייקל פנס בכנסת הוא לא פחות מאירוע היסטורי, ובתזמון בעל משמעות עצומה לישראל ולמזרח התיכון. זהו נאום שנאזין לו קשב רב, ואנחנו בכנסת, נעשה הכול על מנת לארח את סגן הנשיא פנס באופן הראוי והמרשים ביותר".

Photo credit: Michael Vadon on Visualhunt / CC BYPhoto credit: Michael Vadon on Visualhunt / CC BY

הסיבה לקבלת הפנים החמה לה יזכה סגן הנשיא קשורה לתמיכתו האיתנה לאורך שנים לצד מדינת ישראל, וכלוחם ותיק למען ישראל בחזית הבינלאומית בכל תפקידיו הקודמים בממשל האמריקני. מייק פנס החל את דרכו הפוליטית בקונגרס האמריקני בו היה חבר 12 שנה, בתקופה זו נרקמו הקשרים הראשונים של פנס עם הארגונים היהודיים הפועלים בוושינגטון והוא קידם חקיקה שמרנית פרו-ישראלית לטובת ישראל. בשנת 2012 זכה בבחירות באינדיאנה ונהפך למושל, בתפקיד זה תמיכתו האיתנה במדינת ישראל עלתה שלב והוא היה מראשוני המושלים שחתמו על חוק נגד ה-BDS, שלפיו מדינת אינדיאנה לא תסחר עם מדינה שמחרימה את מדינת ישראל.

כמושל אינדיאנה הגיע לביקור בישראל על מנת לעודד סחר בין אינדיאנה לישראל ואת העמקת הקשר בין ישראל לארה"ב בכלל. פנס לא הסתיר את גאוותו מאותו ביקור שערך בישראל, ובריאיון שהעניק אז לתוכנית הרדיו VOICE OF ISRAEL הזכיר את העובדה כי יחד אתו הוא הביא גם את רעייתו וילדיו לישראל: "אני יודע שזה הולך להיות זיכרון שהם יאהבו ויעריכו בכל יום בשארית חייהם". בהזדמנויות שונות התבטא פנס כי ישראל היא "בעלת הברית היקרה ביותר של אמריקה".

 

עם כניסתו לתפקיד סגן נשיא ארה"ב ב-2017 החל גל אנשימיות בארה"ב. גורמים בקהילות היהודיות ראו את התופעה כחלק מעלייתו של ממשל ימין קיצוני בארה"ב ואף האשימו את הנשיא טראמפ בהתנערות רפה מאותם אירועים. למרות שהנשיא טרמפ מוקף בבכירים יהודים, הגינוי מצדם היה רפה למדי, והיחיד שהמשיך בקו הדומיננטי ולא הפסיק להשמיע את קולו החזק למען ישראל היה סגן הנשיא מייק פנס.

סגן הנשיא יצא מגדרו כדי להרגיע את הרוחות בשני אירועים מרכזיים. אחד מהם היה כאשר טראמפ השמיט מנאום לרגל יום השואה את המילה "יהודים", אז ביקר פנס עם רעייתו במחנה הריכוז דכאו, שם הניח זר מתחת לאנדרטה וסייר במקום יחד עם ניצול שואה. האירוע השני היה כאשר אלמונים ניתצו מצבות בבית הקברות "חסד של אמת" בסנט לואיס, מיזורי. סגן הנשיא הגיע למקום, הפשיל את שרווליו וסייע בשיקום המצבות. בנאום שנשא במקום אמר כי "אין מקום בארה"ב לדעות קדומות ולאנטישמיות".

רק לאחרונה השתתף פנס כאורח הכבוד בטקס לציון 70 שנה להחלטת האו"ם בכ"ט בנובמבר 1947 על הקמת מדינת ישראל. הטקס ההיסטורי, שכלל שיחזור מדויק של החלטת האו"ם, התקיים במוזיאון בקווינס שבו התקבלה ההחלטה המקורית. סגן הנשיא הפתיע את הנוכחים כשהכריז כי "בימים אלה הנשיא שוקל איך ומתי להעביר את השגרירות לירושלים".

בשונה מחברי קונגרס רבים שתומכים במדינת ישראל אך עמדותיהם קרובות לזה של השמאל הישראלי, עמדותיו של פנס חופפות את אלה של הימין הישראלי. פנס תומך בזכותה של ישראל לתקוף את מתקני הגרעין האיראני ובהמשך הסגר על עזה. כאמור, הוא היה מהראשונים בארה"ב שהובילו חקיקה נגד ה-BDS והוא מתנגד נחרצות להקמת מדינה פלסטינית. למעשה, רבים רואים את בקשתו של פנס לשאת את נאומו דווקא במשכן הכנסת כתמיכה בממסד הישראלי ובממשלת הימין.

https://youtu.be/0GstmFpexosPhoto credit: Government Press Office (GPO) on Visual Hunt / CC BY-NC-SA

עמדותיו של סגן הנשיא לא באות משום מקום. פנס נולד להורים קתולים, אך הוא עצמו משתייך לזרם הנוצרי האוונגליסטי. הזרם האוונגליסטי מונה כ-75 מיליון אמריקאים, מתוכם 65 מיליון חברים בארגון "נוצרים מאוחדים למען ישראל" (CUFI). על פי אמונת חברי הארגון, ירושלים שייכת ליהודים ורק במצב שהיהודים אכן יממשו את ציונותם, ישו יתגלה בירושלים וכל היהודים יהפכו למאמינים בישו. הארגון, שמקיים מדי חודש כנסים למען ישראל, הקים קרן ידידות שבמסגרתה תורמים הנוצרים מאות אלפי דולרים בשנה למען מטרות שונות במדינת ישראל. סגן הנשיא לוקח חלק פעיל בארגון וגם המסע שלו לכאן ב-2014 אורגן על ידי ה-CUFI.

בימים שבהם ממשל טראמפ שקוע בחקירות בפרשת ההתערבות הרוסית בבחירות האחרונות, ישנם פרשנים פוליטיים בארה"ב שמדברים על תרחיש קיצוני שלפיו המפלגה הרפובליקנית עשויה להדיח את הנשיא טראמפ. אם התרחיש אכן יתממש, מי שייכנס לנעליו של טראמפ יהיה סגנו פנס. למרות שהתסריט הוא קיצוני, בכל אופן יש בו כדי להעצים את חשיבותו של פנס וקשריו עם ישראל.

לא פלא כי הרשות הפלסטינית והרשימה הערבית המשותפת רואים בסגן הנשיא גורם שסותר את חזונם ושפועל בגלוי נגד האינטרסים שלהם. ההחרמה של אותם גורמים באה בעיקר לאחר ההכרה של טארמפ בירושלים כבירת ישראל, את פנס הם רואים כגורם משפיע על טראמפ בנושאים אלו. בירושלים, לעומת זאת, מקבלים את פנס ורואים בו שותף מרכזי למימוש חזון הממשלה.

הלוחמים הישראלים שמטיילים ומתנדבים בעולם

מאת מיכל קרטן

עמותת "לוחמים ללא גבולות" מגייסת את התרמילאים הישראלים להתנדבות הומניטרית במסגרת הטיול הגדול שאחרי הצבא. "משמעות אדירה לנו כיהודים, ישראלים ובני אדם"

ישנן עשרות עמותות בישראל, חלקן מוכרות יותר וחלקן פחות. תרשו לי לחשוף אתכם לעמותה חדשה יחסית – "לוחמים ללא גבולות". השם של העמותה מעורר בדרך כלל תהייה לגבי מטרתה, ואף שאלו אותי לא פעם אם אנחנו עובדים יחד עם סופרמן וחבריו. התשובה שלי הייתה תמיד חיובית, מכיוון שלדעתי המתנדבים ומנכ"ל העמותה הם גיבורי-על אמיתיים.

עמותת "לוחמים ללא גבולות" שבה לקחתי חלק בדצמבר 2015 היא עמותה ישראלית ציונית הפועלת למנף את התשתית העצומה של עשרות אלפי תרמילאים ישראלים בוגרי צבא המטיילים במדינות העולם השלישי לטובת התנדבות הומניטרית כחול-לבן במדינות אלו כחלק מ"הטיול הגדול". העמותה הוקמה בשנת 2013 על-ידי שלושה קצינים בוגרי יחידת דובדבן שטיילו במזרח הרחוק ונחשפו לכמות הבלתי נתפסת של ישראלים המטיילת במדינות העולם השלישי – כמות הנאמדת בכ-450 אלף תרמילאים מדי עשור. המחשבה הייתה כי אם נשכיל למנף תשתית עצומה זו נוכל לעשות המון טוב וגם להציג את פניה היפות והאמיתיות של ישראל ובוגרי צה"ל בעולם.


חברי המשלחת

עם החזון הגדול הזה – הם יצאו לדרך ומאז מדי שנה מתווספות מדינות חדשות לרשימה של העמותה. אליה מגיעים המתנדבים המסורים ומפיצים טוב בקרב ילדים והורים בשכונות מצוקה באותה מדינה.

כל משלחת נקראת על שם של חייל שנהרג במסגרת פעילות צבאית. אני יצאתי בדצמבר 2015 למשלחת של "צוות עוז" לבואנוס איירס, ארגנטינה, שהייתה הראשונה שפעלה בשכונת העוני והפשע סאן מיגל.

במשך שבועיים העבירה המשלחת תכנים חינוכיים לילדי השכונה בכנסייה השכונתית ולימדה אותם חשבון, אנגלית, אומנות ואפילו ידע בסיסי בהיגיינה. הישראלים היו גם מי שלימדו את הילדים שכדור הארץ הוא עגול – והייתם צריכים להיות שם כדי לראות את ההלם על פניהם.


הכנסייה השכונתית

המתנדבים החלו את התשתיות לבניית חדר אוכל משותף לילדים בשכונה בשנת 2015. אחד מעקרונות העשייה של העמותה הוא המשכיות ולכן כל מחזור התנדבות מתנדב עם אותם הילדים שאיתם התנדבו גם המחזורים הקודמים, וכך אנו יוצרים עשייה משמעותית יותר ובעלת ערך רב יותר. במשלחת האחרונה לבואנוס איירס בנובמבר 2017 המשיכו הצעירים את מה שאנחנו התחלנו וסיימו את בניית חדר האוכל של ילדי השכונה.

 

 

 

 

 

 

 

 

צביעת חדר האוכל

חלק חשוב ומשמעותי היה ייצוג מדינת ישראל מול ערוצי חדשות בעולם. במהלך ההתנדבות הגיעו לסקר אותנו ערוצים מהרבה מדינות בדרום אמריקה. ברור שכאשר חיילים משוחררים מצה"ל מתנדבים בחו"ל, ישראל נראית באור חיובי.

העמותה פעלה עד כה בריו דה ז'נרו, בואנוס איירס, קטמנדו, גואטמלה, גונדר באתיופיה, קייפטאון ומומבאי – וכל זה בשלוש שנים. בכל שנה ושנה מצטרפות לרשימה ערים נוספות. חשוב להכיר ולקחת חלק בפרויקט הנפלא הזה בכל דרך אפשרית. וכמו שאמר נשיא העמותה, אלוף במיל' אליעזר שקדי, "לעשייה של 'לוחמים ללא גבולות' יש משמעות אדירה לנו כיהודים, לנו כישראלים, ויותר מכל לנו כבני אדם".

המדריך למטייל בהרי הרוקיז הקנדיים

מאת זאבי פילזר

מ"קרחון המלאך" דרך "אי הנשמות" ועד "אגודל השטן" – הרי הרוקיז בדרום מערב קנדה מסוגלים לספק עבור המטייל לא פחות מחוויה שמימית. זאבי פילזר יצא למסע ברחבי הפארקים והשמורות וחזר עם מספר המלצות לאתרים ומקומות קסומים, וכן עם טיפים חשובים שיעזרו לכם לתכנן את הטיול הבא שלכם

Image may contain: mountain, sky, cloud, nature and outdoor

אגמים בצבע תכול בהיר, הרים מושלגים, יערות בראשיתיים, מגוון עשיר של חי וצומח וכמובן קרחונים אדירים – כל אלו מהווים רק חלק מעולם הטבע העצום ומהמרחבים האינסופיים של הרוקיז הקנדיים. אפשר לבלות חיים שלמים בניסיון לחוות את מלוא ההדר שיש ל-180,000 הקילומטרים של הרי הרוקיז הקנדיים (להבדיל מהרי הרוקיז של ארה"ב) להציע ועדיין להיכשל במשימה, אך בעזרת תכנון מקדים והתארגנות נכונה, ניתן בהחלט לטעום טעימה קטנה אך איכותית ומקיפה מכל הטוב הזה במספר ימים בלבד. בין אם אתם מטיילים כמשפחה, כקבוצה, כזוג או אפילו לבד – אם אתם אוהבים טבע, דרום-מערב קנדה הוא המקום בשבילכם.

אתרים, מסלולים ומקומות מומלצים

נתחיל עם החלק המעניין והמרתק ביותר: המלצות לאתרים, מסלולים, אטרקציות ומקומות שפשוט אסור לכם לפספס במהלך הטיול. אם המלצותיו של עבדכם הנאמן לא מספיקות לבדן בכדי לשכנע אתכם, תנו לתמונות שצילם באלו המקומות לדבר במקומו ולעשות את העבודה. חשוב להדגיש שרשימת המקומות המומלצים ברוקיז יכולה וצריכה הייתה להיות אינסופית, אך מכיוון שצר המקום על הנייר – הרי לפניכם השביעייה הפותחת, כולל מסלול ההליכה המומלץ ביותר:

1) עלייה ברכבלים לפסגות ההרים ליד באנף וג'אספר:

Image may contain: mountain, sky, cloud, outdoor and nature

באנף וג'אספר הן העיירות המרכזיות ברוקיז הקנדיים, והפארקים הלאומיים בהם הן שוכנות נושאות את שמן. הן מוקפות בהרים כמעט מכל עבריהן, וליד כל אחת מהן נמצא אתר אשר מפעיל רכבל העולה אל פסגת אחד ההרים אשר משקיפים על העיירה ועל כל המרחב סביבה. בבאנף זוהי ה"באנף גונדולה"(Banff Gondola) אשר עולה אל פסגת הר סולפור (Mountain Sulphur), ובג'אספר זהו ה"ג'אספר סקייטראם" (Jasper Skytram) אשר עולה אל אחד הפסגות ברכס הרי הוויסלרס (The Whistlers). העלייה והירידה ברכבל (בשני האתרים) אינה זולה כלל, ועל כן אכן קיימים בהם מסלולי הליכה רגליים אשר מקשרים בין האתר לבין פסגת ההר, אך המלצתנו היא בכל זאת לעלות ולרדת ברכבל, הן מפני שהדבר חוסך למטייל זמן ומאמץ ומאפשר לו להספיק יותר, והן מפני שהנסיעה בקרונות הרכבל מאפשרת זווית חדשה ומרתקת של הנוף שלא ניתן לראות מהמסלול.

2) אגם לואיז:

Image may contain: mountain, sky, outdoor and nature

Image may contain: mountain, sky, outdoor and nature

אגם לואיז (Lake Louise) זוכה לתואר הכבוד "המקום המתוייר ביותר בהרי הרוקיז", ועבור רבים הנו גם האטרקציה המרכזית בהם. השם מייצג לא רק את האגם, אלא גם את העיירה הקטנה שלצידו וכן את המלון המפורסם ששוכן ממש על שפתו. צבעם הכחול הבהיר של מימיו, וכמוהם כל אגמי הרוקיז בצבע זה, לא נובע מהשתקפות השמיים אלא מהעובדה שמדובר במי קרחונים שנמסו, הנושאים בתוכם מעין "אבקת סלע" המעניקה למים את צבעם המיוחד.
אך בנוסף להיות האגם עצמו אטרקציה מרכזית, משפתו יוצאים מסלולי הליכה רבים ברמות קושי שונות, המטפסים על ההרים שבצידיו ושמהם ניתן להשקיף עליו מלמעלה, כמו לדוגמה המסלול המיוחד שנציג בהמשך.

3) אגם מוריין:

Image may contain: mountain, sky, cloud, outdoor and nature

אגם מוריין (Moraine Lake) נחשב בעיני רבים לא רק לאגם היפה ביותר ברוקיז, אלא גם לאחד האגמים היפים ביותר בעולם כולו, ומבט חטוף בתמונה מספיק בכדי להבין למה. מה שמייחד אגם זה מאגמים אחרים בהרי הרוקיז, הוא שממש על שפתו ניצבת ערימת סלעים ענקית בגובה 24 מטרים, שניתן לטפס עליה בקלות דרך שביל קצרצר ולצפות ממנה על האגם. מקום נדיר זה מקנה לנו נקודת מבט ייחודית, שכן מצד אחד אנו צופים על האגם מעט מלמעלה, זווית המאפשרת לנו לראות את הצבע התכול של המים (מגובה המים קשה יותר לראות את הצבע), ומצד שני אנו נמצאים ממש על שפת האגם, כך שכולו פרוש לפנינו במלוא הדרו. לא לחינם תמונות של אגם מוריין אשר צולמו מנקודה זו, מעטרות את עטיפתם של רבים מספרי התיירות של הרי הרוקיז ושל קנדה בכלל.
גם משפת אגם זה ניתן לצאת אל מסלולי הליכה רבים, כולל טיפוס מאתגר ביותר על "הר הבית של הרוקיז" – הר טמפל (Mount Temple), ההר השלישי בגובהו ברוקיז, אשר מתנשא לגובה של 3,544 מטרים מעל פני הים.

4) נסיעה לאורך כביש 93:

Image may contain: sky, cloud, mountain, outdoor and nature

לא ציפיתם שנסיעה בכביש תהיה ברשימת ההמלצות, נכון? ובכן, חישבו שוב. כביש 93, הידוע גם בשם "אייספילדס פארקוויי" (Icefields Parkway), נמתח לאורך כ-230 קילומטרים ומחבר בין העיירות לייק לואיז וג'אספר. הכביש, אשר חוצה את הפארקים הלאומיים באנף וג'אספר, דורג בין הכבישים היפים ביותר בעולם, ומסיבה טובה. הוא נבנה לאורך גיא שיושב בין שתי קבוצות של רכסי הרים, והנוף מרהיב בהתאם; יערות, נהרות, אגמים, אינספור פסגות משוננות המכוסות שלג וקרח, עולם חי וצומח עשיר ביותר ואפילו קרחונים אדירים לאין שיעור.

עם כל מבט החוצה מהרכב במהלך הנסיעה, תרגישו צורך עז לעצור בצד ולצלם, ולכן חברת הבנייה של הכביש עשתה בשכל רב כאשר בנתה בצידי הכביש אינספור נקודות עצירה שיאפשרו לכם למלא את הדחף הזה. אחת הפנינים הגדולות ביותר במהלך הדרך, היא מקום הנקרא "פסגת בו" (Bow Summit). זוהי הנקודה הגבוהה ביותר בכביש 93, וממנה ניתן להשקיף אל עבר אגם פייטו (Peyto Lake, בתמונה) עוצר הנשימה.
אולי גם זה יישמע מובן מאליו, אך במהלך הנסיעה חשוב מאוד לשים לב שהנהג (בין אם מדובר בכם ובין אם במישהו אחר) מתרכז בנהיגה ולא נשאב גם הוא אחר הנוף המהפנט הממתין תדיר מחוץ לחלון.

5) הר "אידית קאבל" ו"קרחון המלאך":

Image may contain: mountain, sky, outdoor and nature

הר "אידית קאבל" (Edith Cavell), הנמצא ליד ג'אספר, קרוי על שמה של אחות אנגליה אשר הוצאה להורג בידי הגרמנים במהלך מלחמת העולם הראשונה. כביש הגישה המטפס אל ההר קסום ביותר בפני עצמו, אבל לאחר ההגעה למעלה – ההרגשה היא של פלנטה אחרת.
מהחניה בסוף הכביש יוצאים שני מסלולים; האחד קצר ומביא את המטיילים אל תצפית אל עבר הפסגה המשוננת, "קרחון המלאך" (Angel Glacier, אשר נקרא כך עקב צורתו המזכירה מלאך עם כנפיים) והאגם שנוצר תחתיו כתוצאה מהמסתו האיטית. השני, מעט ארוך יותר, מביא את המטיילים אל נקודת תצפית גבוהה ומעט רחוקה יותר דרך שביל אשר נחשב לאחד היפים ביותר ברוקיז לאוהבי צמחייה ועשבייה.
חשוב לציין כי עקב ריבוי המטיילים בהר, נעשים עבודות הרחבה של החנייה, ועל כן הגישה אליו מוגבלת. בכדי לעלות אליו עם הרכב, יש לעבור קודם במרכז המבקרים בג'אספר ולקבל אישור עלייה (Pass) שמתחלק לשעות שונות ביום, בכדי לווסת את העומס.

6) אגם מאלין ו"אי הנשמות":

Image may contain: mountain, sky, outdoor and nature

אגם מאלין (Maligne Lake) הוא האגם הטבעי הגדול ביותר בהרי הרוקיז, והצורה שלו מזכירה קצת את ים המלח – ארוך וצר. חלקו הצפוני, הנגיש לרכבים, אולי לא נראה יותר מדי מיוחד (ביחס לשאר האגמים ברוקיז, כמובן…), אך חלקו הדרומי הוא שהופך אותו לייחודי. ולכן, למרות שניתן להשכיר סירת משוטים או פדלים קטנה, אל תוותרו על הסיור הממונע שחברת הפארק מציעה. שייט זה דורג כשייט המודרך הטוב ביותר בקנדה, ולא לחינם. הסיור יביא אתכם אל חלקו הדרומי של האגם, ולנקודה היפה ביותר בו – אי הנשמות (Spirit Island) – אי קטנטן אשר נחשב למקודש בעיני שבטים קדומים שחיו באזור. ממש על יד האי, סירת השייט תעגון על שפת האגם למשך כ-15 דקות, בהן תוכלו לרדת אל היבשה ולהגיע אל נקודת תצפית חלומית. כפי שאפשר לראות בתמונה, עם אי הנשמות על רקע האגם התכול ורכסי ההרים המשוננים שעליהם קרחונים- נקודת תצפית זו נחשבת גם היא לאחת האייקוניות שבהרי הרוקיז.

7) מסלול מיוחד למיטיבי לכת – "אגודל השטן":

Image may contain: mountain, sky, cloud, outdoor, nature and water

ההמלצה השביעית והאחרונה היא הדובדבן שבקצפת. לעניות דעתו של עבדכם הנאמן, מדובר באחת מנקודות הנוף היפות ביותר בעולם, לא פחות. עם לייק לואיז בתכול-עד מצד ימין, אגם אגנס (Lake Agnes) בכחול-כהה מצד שמאל ורכס הרי ווייטהורן (Whitehorn Mountains) המושלגים באופק, מדובר במקום ייחודי כל-כך, שספק אם יש נוספים כמותו על פני כדור הארץ. כשהוא יושב על הכתף של הר ווייט (Mount Whyte), 'אגודל השטן' (Devil’s Thumb), נקרא כך, ובכן, משום שיש לו צורה של אגודל. המסלול אליו, שמתחיל בבית המלון של לייק לואיז, מוגדר כמסלול למיטיבי לכת לא בגלל אורכו (כ-11 קילומטרים בלבד, חמש וחצי בכל כיוון), אלא בגלל הקושי לצלוח אותו. כפי שניתן לראות בתמונה, המלון נמצא שם הרחק למטה בתחתית ההר, והדרך ממנו אל היעד כוללת כמעט ורק עלייה, בחלקה תלולה מאוד. מומלץ מאוד להיעזר באנשי מרכז המבקרים באשר לתוואי המסלול וללמוד אותו היטב, שכן בחלקו האחרון הוא אינו משולט ועלול להיות מסוכן אם לוקחים בו פנייה לא נכונה (ואולי מכאן מגיע ה'שטן' שבשם…). אבל כמו שהתמונה מראה לנו (ויש כידוע גבול למה שתמונה מסוגלת להראות ולחוויה שהיא מסוגלת להעביר), הנוף מהיעד שווה כל גרם של אתגר, כל שריר תפוס וכל טיפת מאמץ בהגעה אליו.

טיפים

אז אחרי שחשפנו בפניכם את קצה הקרחון (תרתי משמע) שיש לאתרי ומסלולי הרוקיז להציע, הנה מספר הנחיות כלליות אך חשובות ביותר לתכנון הטיול:

כללי:

עונה – אלא אם כן אתם מעוניינים בחופשת סקי או בספורט אקסטרים חורפי, העונה הטובה ביותר לטיול ברוקיז הקנדיים היא הקיץ. בזמן הזה בשנה רוב השלגים של החורף הפשירו, הטמפרטורות בדרך כלל נוחות והטבע חושף בפנינו את צבעיו במלוא עוזם. אך אליה וקוץ בה – אין הדבר סוד שהקיץ הוא העונה הטובה ביותר לטיול ברוקיז, ועל כן תיירים מכל רחבי העולם מציפים את השמורות ואת הפארקים ולא פעם נוצר עומס באתרים המרכזיים. אך אל דאגה והסר חשש, יש די והותר טבע לכולם.
מסלול –
חובה לתכנן את מסלול הטיול מראש. קחו בחשבון כמה זמן יש ברשותכם, באילו אתרים ומקומות אתם רוצים לבקר, עיינו היטב במפה, לימדו את הדרך, בנו לעצמכם מסלול והשתדלו ללכת לפיו במהלך הטיול. אבל באותה הנשימה חשוב גם לומר – תזרמו. לפעמים יקרו דברים בלתי צפויים ולא תמיד הכל ילך לפי התכנון, ולכן על אף החשיבות שבתכנון מקדים – אל תהיו יותר מדי מקובעים ונסו לאפשר לעצמכם כמה שיותר גמישות.
זמנים –
חשוב מאוד לשים לב שישנם אתרים מסוימים עם שעות פעילות מסוימות, ולכן חשוב תמיד לבדוק מראש את הזמנים ולסדר את הלו"ז בהתאם. חבל להגיע למרכז מבקרים ב-17:15 אחר הצהריים ולגלות שהסיור האחרון יצא לפני רבע שעה. גורם נוסף שכדאי להתחשב בו הוא שעות האור. גם בימי הקיץ הארוכים, אל מקומות מסוימים הכי טוב להגיע מוקדם בבוקר, לאחרים לקראת השקיעה וישנם נוספים שהשעה המיטבית לטייל בהם היא חצות היום.
זהירות –
מפורסם הדבר שהרי הרוקיז הם אחד משטחי המחיה העיקריים של דובי הגריזלי והדובים השחורים, אך לא רק מהם יש להיזהר. עולם החי בחבל ארץ זה עצום, וכאשר אנו מגיעים למקום מסוים כאורחים, עלינו לכבד את כל בני הבית. לכן חובה להישמע להוראות השלטים ועובדי הפארקים והשמורות, לטייל רק במקומות ובמסלולים מוגדרים וכן לנקוט במשנה זהירות, כפי שניתן ללמוד במרכזי המבקרים השונים. בנוסף לכך, כאשר אתם מתכננים מסלול הליכה, שימו לב שאתם נותנים לעצמכם מספיק זמן לסיים את המסלול באור יום, בהנחה שאתם מעדיפים לבלות את הלילה בחדר המלון או באוהל שלכם ולא בישיבה משותפת עם דובים וזאבים סביב מדורה מאולתרת באמצע היער.

 Image may contain: sky, mountain, tree, cloud, outdoor and nature

התניידות:

דבר ראשון וחשוב ביותר- חובה לשכור רכב. מתוקף היות רוב שטחם של הרוקיז הקנדיים בתוך פארקים לאומיים ושמורות טבע (וכן מסיבות טופוגרפיות כמובן) – הם מיושבים בדלילות רבה באופן יחסי, וכתוצאה מכך, ניתן להבין מדוע לתחבורה הציבורית – דוגמת אוטובוסים ורכבות – יש תחנות בודדות בלבד בכל הרוקיז. אי לכך, רק רכב יאפשר לכם לטייל באמת ברחבי הרוקיז, משום שבלעדיו פשוט לא תוכלו להגיע אל רובם המוחלט של המקומות שיש להרים להציע.

מטיילים רבים המגיעים בקבוצות או כמשפחה נוטים לשכור "קרוואן על גלגלים" (הידוע בשמו המקוצר באנגלית- RV). כלי זה כשמו כן הוא, כלומר גם רכב וגם בית קטן. נפוץ מאוד להיתקל ב-RV על הכבישים ברחבי הרוקיז, שכן מדובר בפתרון גם עבור ההתניידות וגם עבור הלינה, כפי שיפורט מיד.
דבר נוסף בהקשר הרכב שחשוב לתכנן מראש ולשים לב אליו לכל אורך הטיול הוא הדלק. תחנות הדלק ברוקיז קיימות בתדירות נמוכה מאוד באופן יחסי ונמצאות בעיקר באזורי העיירות. ישנם מספר כבישים הנושאים שלט האומר שתחנת הבאה נמצאת במרחק של יותר מ-100 קילומטרים בהמשך הדרך, ועל כן חובה להיערך לכך בהתאם, שלא תתקעו חלילה עם הרכב באמצע שום מקום ותזדקקו לחילוץ.

לינה:

בחלק זה ישנן מספר אפשרויות, והדבר תלוי בעיקר בכם.
האופציה הראשונה היא שכירת חדר באחד המלונות. ישנם מספר מלונות גדולים בהרי הרוקיז, כמו למשל אלו המפורסמים שבעיירות באנף ולייק לואיז. מומלץ להזמין חדר כמה שיותר זמן מראש, שכן התפוסה בהם כמעט תמיד מלאה, ובמיוחד בחודשי הקיץ, אז עונת התיירות בשיאה. כמו כן חשוב לזכור שמדובר באפשרות לא זולה בכלל, שעלולה להגיע לכ-300 דולרים קנדיים ללילה לאדם.
אפשרות נוספת היא שכירת חדר במוטל קטן או בקתת נופש. גם אופציות אלו אינן זולות, שכן הביקוש לעתים קרובות גדול מההיצע, ובדרך כלל מתחילות באזור ה-200 דולרים לחדר ללילה. היתרון הגדול באפשרות זו הוא שאת המוטלים ואת הבקתות ניתן למצוא הן בעיירות הקטנות והן לאורך הדרך, לעתים באמצע שום מקום, אך גם במקרה זה כדאי להזמין מקום כמה שיותר זמן מראש.
האופציה השלישית והזולה ביותר היא – איך לא – הקמפינג. בעוד משפחות או מטיילים מבוגרים יבחרו בדרך כלל באחת האפשרויות הראשונות, מטיילים אשר מעוניינים לחסוך כסף ו/או אוהבים ללון במלון אלף הכוכבים תחת כיפת השמיים יינטו לבחור במחנאות. הפארקים והשמורות לאורך הרוקיז מנוקדים לכל אורכם בעשרות אתרי מחנאות (Campsites), מקטנים ביותר המתאימים רק עבור לינה באוהלים, ועד גדולים המיועדים במיוחד עבור רכבי RV. המחיר ללילה עבור רכב באתר ממוצע הוא כעשירית בלבד ממחיר המלונות והמוטלים (בהתאם לעונה), אך מצד שני אסור לשכוח שבסופו של דבר מדובר בקמפינג ולא בפנסיון מלא. דבר נוסף שחובה לזכור הוא, שהאופציה של המחנאות רלוונטית אך ורק מסוף האביב ועד תחילת הסתיו, ובשום פנים לא בחורף, שכן הטמפרטורות עשויות לרדת בשיאן אל כ-40 מתחת לאפס!
ובכן, האפשרויות בפניכם, בחרו בתבונה.

Image may contain: tree, sky, outdoor, nature and water

אוכל:

ובכן, אתם יכולים להירגע. במהלך הטיול ברוקיז, האוכל לא מהווה בעיה. אלא אם אתם מתכננים לצאת לטרק של כמה ימים, מעטים הם המקומות אשר אין בקרבתם חנות או מסעדה בהישג יד. כל מוטל או בקתת נופש מציעים שירותי הסעדה ברמה זו או אחרת, בכל תחנת דלק יש גם חנות נוחות ובעיירות דוגמת באנף, ג'ספר וקנמור ניתן למצוא מגוון מפתיע של מסעדות ואפילו מרכולים גדולים. אף שומרי הכשרות שבינינו יוכלו להסתדר בקלות יחסית עם האוכל, שכן בכל צרכנייה ואף בחנויות הנוחות ניתן למצוא מוצרים באריזות סגורות הנושאות כשרויות צפון-אמריקאיות מקובלות.

זה עשוי להישמע מובן מאליו ואפילו קצת מצחיק, אבל חשוב שתזכירו לעצמכם לאכול. לא פעם במהלך טיולים, ובמיוחד במקומות קסומים ושובי-לב שכאלו, אנו נוטים לעתים להתרכז בנוף ובמסלול ולשכוח מארוחת הצהריים. אז נא לקבוע מראש זמן לארוחות ולא לשכוח!

ביגוד:

גם בימי הקיץ החמימים (וכל שכן בעונות השנה האחרות), מזג האוויר נוטה להיות מאוד הפכפך ומטעה. יום שמשי עם שמיים בהירים עלול תוך דקות אחדות להפוך לסגריר וגשום (וכן להפך), וכמו כן הטמפרטורות עשויות להשתנות בצורה דרמטית ובמהירות. ובכן, בכדי לא למות מחום במהלך הטיפוס על ההר או להפוך לנציב קרח לאחר ההגעה לפסגה, סוד הביגוד ברוקיז הוא שכבות. לכל מסלול ולכל אתר ללא קורת גג מומלץ להביא הן מכנס קצר והן ארוך, גם חולצת דרייפיט וגם מעיל. עדיף לסחוב עוד כמה קילוגרמים על הגב מאשר לתת למזג האוויר להפתיע אותנו ולהצטער אחר כך שלא התכוננו אליו כראוי.

Image may contain: mountain, cloud, sky, outdoor and nature

 

אז זהו זה חברים, אתם מוכנים לטיול הגדול הבא שלכם – הרי הרוקיז הקנדיים. ואם יש טיפ אחד קטן לסיום שאפשר לתת לכם, ואולי הוא בעצם החשוב ביותר – תעצרו. תנשמו עמוק. תשאבו פנימה כל טיפה של נוף וכל גרם של חוויה, ותפנימו שמה שאתם רואים הוא אמיתי. אתם לא מביטים על גלויית דואר ולא מסתכלים על שומר מסך במחשב. אתם שם, בעצמכם. סוף סוף, זה אמיתי.