הרכבת התחתית של חיפה היא אחד הסמלים של העיר, אבל לא כולם יכולים ליהנות ממנה. אם אתם נכים, תיתקלו בשלט שמבהיר: אין כניסה. בעירייה מפנים להנהלת הכרמלית, שטוענת: "קיימת תוכנית רעיונית, לא מתוקצבת ולא ישימה"

כתבה: אביטל פריד / ערך: ירון משה תנעמי

מעל 20 שנה עברו מאז שנחקק חוק ההנגשה והכרמלית בחיפה עדיין לא מונגשת לנכים. יתרה מזאת, בכניסה לכרמלית ישנו שלט של איסור כניסה לנכים, דבר שמעורר זעם בקרב הציבור. מנכ"ל הכרמלית: "קיימת תוכנית רעיונית לטפל בעניין, לא מתוקצבת ולא ישימה".

בתחילת החודש צוין היום הבינלאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות. ברחבי הארץ כולה יצאו בפרויקטים יפים עם כותרות נפלאות ומחממות את הלב. אך בין מילים לבין החיים עצמם, עדיין קיימים פערים ענקיים והכרמלית ממחישה את הפערים יותר מכל. בכותרות ויח"צ יש להם מקום, אך בחיים עצמם, במקומות רבים, אין כניסה לנכים. אפס נגישות, אפס רגישות.

הכרמלית היא מעין 'מטרו' תת-קרקעי היחיד מסוגו בארץ. היא הוקמה בשנות ה-60, ונותנת שירות לכ-2,000 אנשים מידי יום במטרה לחבר בין שלושה אזורים מרכזיים בעיר חיפה: העיר התחתית, שכונת הדר ומרכז הכרמל, ללא פקקים וללא תאונות. כניסתה בנויה על ידי מדרגות צרות רבות המובילות אל מנהרה תת קרקעית צרה אף היא. בשנים אלו המודעות לנגישות לא הייתה גבוהה. היא שופצה מחדש בשנת 2018 – עידן אחר לגמרי, שבו המילה 'נגישות' היא חלק מהלקסיקון השגור בפי עם ישראל והעולם כולו. נגישות היא מידת התאמת מערכת מכל תחום שהוא לשימושם של אנשים בעלי יכולות גופניות, נפשיות ושכליות מגוונות ככל האפשר, לרבות אנשים שהיכולות שלהם באחד מתחומים אלה נמוכות עד כדי לקויות.

עניין הנגישות עוגן בחקיקה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (תשנ"ח, 1998) במטרה להגן על כבודם ולהבטיח את השתתפותם השווה בחברה. בשנת 2005 תוקן החוק ונוספה חובת הנגשת מבנים ותשתיות כדי שגם בעלי מוגבלויות יוכלו לקבל שירות חופשי ומיטבי. החוק מחייב הנגשה גם של מבני מסחר והנגשת מקומות ציבוריים המופעלים על ידי גופים פרטיים.

נדמה כי האחראים על הכרמלית בחיפה חושבים שהם מעל לחוק. הכרמלית כולה בנויה ממדרגות צרות המונעות כניסת כסאות גלגלים, עגלות, אנשים הנעזרים בקביים ועוד. לא רק זאת, הם הציבו שלט בכניסה לכרמלית עם סימן של תו נכה ועליו קו אלכסוני מתוח, כזה שאומר: "אין כניסה לנכים". איך במציאות של היום, למרות שעדיין לא הנגישו, לא מציבים שלט הסבר? גם לכם זה מזכיר תקופות אפלות בהיסטוריה? אוכלוסייה שלמה שהציבו בפניה שלט שאומר – אין לכם מקום כאן?

נגישות היא לא חסד עליון ולא טובה גדולה, אלא זכות בסיסית. ואגב, היא אינה נוגעת רק לנוסעים בכיסאות הגלגלים – כולנו מוגבלים במשהו, וכולנו זקוקים להתייחסות בכבוד הראוי לנו.

מי שנקלעה אל המחדל הזה ונתקלטה בקיר אטום תרתי משמע היא ליחי פרנקו, בת 21 מקריית חיים. סטודנטית לעיצוב גרפי במכללת תלתן ועובדת בתחום. לפרנקו יש ניוון שרירים SMA – מחלה גנטית הגורמת לריפיון שרירים עד כדי שיתוק, שפרצה אצלה בגיל שמונה חודשים. "המחלה מונעת ממני ללכת ולעמוד, אבל אני לא מוותרת. נלחמת על מה שחשוב לי, רוצה שייראו אותי בתור מי שאני ולא בתור נכה עם כיסא גלגלים, אלא בתור ליחי. כיסא הגלגלים בא בנוסף". אל השלט המחפיר היא נחשפה במסגרת לימודיה. באחת המטלות, חולקו כלל הסטודנטים לקבוצות על פי נושאים. במקרה או שלא, היא שובצה בתחום התחבורה. "היינו צריכים להביא פתרונות עיצוביים לבעיות שיש בחיפה בנושא שקיבלנו. החלטנו להתמקד בכרמלית בחיפה. איך שאני מגיעה לכרמלית, ראיתי את השלט. הוא ישר בלט. שום דבר שם לא היה מונגש: אין מעלית, יש מדרגות נעות ומדרגות רגילות, ברציפים עצמם יש מלא מלא מדרגות. ואז, בצד, חברות שלי צילמו לי שיש מעבר נגיש כביכול בתוך הרציף עצמו, שזה אבסורד, כי אין ירידה לרציף אבל יש מעבר לכיסא גלגלים".

איך ייתכן שבעיר שחורטת על דגלה דו קיום וקבלת השונה מודפס שלט חסר רגישות מעין זה? למה לא להציב שלט בו כתובה התנצלות, בסגנון "לציבור הנוסעים עמכם הסליחה, הכרמלית אינה מונגשת לעגלות וכסאות גלגלים"? בעיריית חיפה מתנערים מאחריות. נוח להתפאר בכלי התחבורה היחיד מסוגו בארץ שמושך אליו תיירים רבים, אך מה שקורה בתוכו – נשאר מחוץ לתחום.

פרנקו טוענת שהיא רגילה שמקומות לא מונגשים בכלל תחומי החיים – בתי עסק, חנויות ועוד. אך בשלט כזה היא לא נתקלה מעולם. "זה מעורר בי עצבים ולא ממש הבנתי למה צריך שלט כזה", היא אומרת, "מילא הכרמלית לא מונגשת, זה אני עוד איכשהו מבליגה. אבל שלט כזה? פחות מתאים. בן אדם עם מוגבלות לא ייכנס למקום מסוים אם אין בו נגישות, אז השלט בעיניי ממש מיותר.

"חשוב להגיד שזה הפסד של הכרמלית בסופו של דבר, שהיא לא מונגשת ושהם שמו שלט כזה, כי זה עוד אוכלוסייה שלימה שפשוט לא משתמשת בנתיב תחבורה שהוא משמעותי בחיפה. ובהקשר הזה – פשוט תהיו בני אדם. תנגישו מקומות, אל תפלו אנשים בגלל מגבלה, בגלל צבע עור, בגלל משקל, בגלל כל דבר בעצם. אולי אני חיה באיזשהי בועה, אבל בא לי שיהיה פה עולם שבו אנשים מקבלים את כולם ושהכל מותאם לכולם, בלי הרבה מחשבה".

היא לא סתם מבקשת שינוי מהחברה, היא עצמה פועלת לשינוי. היא מתנדבת בעמותת 'LINK20', שמטרתה להילחם על זכויותיהם של בעלי מוגבלויות בכלל תחומי החיים. הם לא רק מציפים בעיות, אלא דואגים לפתרונות בשיתוף חברי כנסת. "זו תנועה חברתית שיוצרת שינוי", היא אומרת, "לפרסם את כל הבעיות שיש ולהציף אותן, להראות לחברה שזה מה שאנחנו מתמודדים איתו. לא בקטע של התמסכנות, אלא בהמון הומור וגישה נכונה לחיים בעיניי".

אליאס אהרון, רכז הנגישות בעירייה, מסר בתגובה: "הנגשת הכרמלית היא באחריותם (אחריות הנהלת הכרמלית – א.פ). העירייה אינה מעורבת בשילוט המוצב במקום או בהנגשתה".

בשאלת הנגשת הכרמלית, ענה אבישי הדר מנכ"ל הכרמלית  כי קיימת תוכנית רעיונית ראשונית מאוד כבר זמן רב. לטענתו, התוכנית "לא מתוקצבת ולא ישימה. זה אומר לחפור במיליוני שקלים ולהשבית את הכרמלית לשנתיים לפחות בשביל לייצר שביל מונגש בתוך המנהרה התת-קרקעית".

בעניין השלט מסר הדר בתגובה: "זהו סימון שמקובל בשילוט בכל העולם. זה לא שלט פוגעני, זה השלט שמראה בסימנים שהכרמלית לא נגישה. לא מוסיפים מלל בשום פנים ואופן. זה לא מקובל. זכותם להיפגע, אני מבין, מקבל ויכול להזדהות. לא תולים שלטי הבהרה לשלטי מערכת כי יש אחד שנפגע. לא נוכל לתלות שלטים שמתנצלים על סמלים מקובלים".

בעקבות פרסום הכתבה ליחי פרנקו הגישה הערב תלונה למשרד מבקר המדינה. משרד המבקר אינו אחראי על הכרמלית שהיא גוף פרטי, אך מנסה להפעיל לחץ מכיוונו על הנהלת הכרמלית בטענה שהם עוברים על החוק.