מאת: שרה מי-מרום
הסרטון שהעלתה חברת הכנסת מירב מיכאלי השבוע הביא גל של תגובות זועמות מצד נשים רבות. מה הקשר של הסרטון לפרשת החרדים באל על והחיילים בעזה? ומה הקשר של כל אלו לנס חג החנוכה?
כבר הרבה זמן שאנשי ציבור שונים מדברים על "הדתה"' אז למה הסרטון שפרסמה חברת הכנסת מירב מיכאלי עורר כזאת סערה ברשת מצד הדתיים ובעיקר נשים?
בסרטון של מיכאלי, בנות השירות הוצגו ככאלה שבאות לבתי הספר רק כדי ללמד יהדות. הורים רבים שלא מכירים את עבודתן של בנות השירות בבית הספר יתחילו לחשוש, אם יש בת שירות בבית הספר של הילד – כנראה שהוא לומד איתן יהדות ואולי בסוף גם ישמור כשרות או שבת חלילה.
בתור דתייה שעשתה שירות לאומי בבית ספר אני יכולה להעיד שלא לימדתי שום דבר שקשור ביהדות. בסך הכל הוצאתי מהכיתה תלמידים שקצת התקשו בחומר ועזרתי להם לפתור תרגילים בחשבון, באנגלית או אפילו סתם ישבתי ודיברתי איתם על המשחק החדש שהם קיבלו (אל תגלו למנהלת).
אני רק דוגמא אחת לעשרות ומאות בנות שירות שעוזרות ומקדמות בצורה מדהימה ילדים שלפעמים היו צריכים רק קצת יחס שהמורה, היועצת והרבה פעמים גם ההורה, לא היו מסוגלים לתת לילד. העניין הוא שחברת הכנסת יצאה בכאלה הצהרות נוקבות כאשר מצופה מאשת ציבור לבדוק את העובדות לפני שהיא מפרסמת סרטון מהסוג הזה.
כולנו חוטאים בחוסר בדיקת העובדות. הרי רק לפני שבועיים נשמעו הטענות כנגד החרדים בסיפור הטיסה של אל על, הטענות היו כמובן לפני בדיקת העובדות וכולנו רצנו להסיק מסקנות לגבי מה שבאמת התרחש שם ולבסוף התגלה סיפור אחר ממה שכולם חשבו בהתחלה.
זה נכון גם לגבי המצב בעזה שבו כולנו העברנו את הודעות הוואטסאפ השונות על מצבם של החיילים, כאשר רובן לא באמת יצאו מגורם צבאי. שוב, חוסר בדיקת העובדות והריצה להסקת המסקנות.
את השם של חג החנוכה נהוג לקרוא גם חנו-כה. הסיבה לכך היא שבימים אלו לפני אלפי שנים, בני ישראל חנו בכ"ה כסליו. אנו מדליקים נרות וחוגגים בין היתר את הנס שלאחר ימים רבים שבהם הרומאים כיבו כל דבר אפשרי בארץ, מגזירות ומלחמות נגד היהודים, דרך הרס הבתים ועד אונס הנשים, ולאחר כל זה, נמצא בין ההריסות פך אחד קטן של שמן שהספיק לשמונה ימים, אותו פך קטן, נקודה קטנה של אור שחשבו שיספיק בקושי ליום אחד.
בשטף היום יום שלנו, קשה לנו להסתכל על הדברים בצורה עמוקה. אנחנו עוברים כל כך הרבה דברים חיוביים יותר או פחות, שאנחנו נותנים להם לעבור לידינו מבלי באמת לשים לב אליהם. נוח לנו לקבל את הדברים כמו שאנחנו רואים אותם, להגיד את דעתנו בעניין ולהמשיך הלאה לסיפור הבא. אנחנו נוטים להסתכל על הדברים בצורה השטחית שלהם ולא לנסות לבדוק האם יש בהם מעבר למה שנראה לנו. אולי אנחנו מפספסים מעט אור וטוב שידליקו אצלנו משהו גדול יותר, ואולי חג החנוכה הזה יכול להוציא אותנו מה"חושך" שבו אנחנו נמצאים.