הגיע הזמן לחשבון נפש על המצב הפוליטי בישראל. הפכנו שאננים אל מול יציאה לבחירות חוזרות ונשנות. אם נמשיך במצב כפי שהיה עד כה, ייתכן שנמצא את עצמנו בעוד שנה מהיום במדינה בבחירות מתמשכות

כתבה: מיכל עמיצור / ערכה: הודיה גרוס

אתם לא היחידים שמרגישים בלופ חוזר, אזרחי ישראל כבר מאסו בקמפיינים של בחירות. הסתה, בושם פשיזם, גילוח שפם, רק לא ביבי, מה לא היה לנו בקמפיינים מגוונים ומתובלים שנאה והסתה כלפי כל מגזר במדינה כה קטנה. כמה שיסוע, פילוג, וממשלת אחדות אחת שתלינו בה יותר מדי תקוות שווא. 

בבחירות אפריל הריצו בדיחות על כך שניפגש עוד כמה חודשים לבחירות חוזרות, לא שיערנו שזה יקרה בתוך חודשיים. בבחירות השניות שהתקיימו, כבר הכל היה קל ומוכר יותר, ובכל זאת גם אז הייתה הרגשה שפתרון לא יהיה פה. בסיום ספירת הקולות, בתור לוועדה המרכזית כתבתי בפייסבוק על החוויה להיות מזכירת קלפי בפעם השנייה. "בבחירות הקודמות אמרתי לעצמי שאני לא עושה את זה עוד פעם. מה גרם לי לעשות זאת שוב? אולי הכסף, אולי טוהר הבחירות, אבל מה שבטוח אולי ניפגש לפעם שלישית גלידה. אז אם אתם מתכננים משהו בזמן הקרוב דברו איתי.. והגלידה עליכם". זה לא היה מופרך, רק עניין של זמן.

לקראת הודעת נשיא המדינה, ראובן ריבלין, על העברת המנדט לידי הכנסת, חילקה דוברות בית הנשיא גלידות. אמנם בדוברות לקחו את המצב בהומור, אך מדינת ישראל מצויה בפלונטר עמוק. ייתכן, כי בסיום 21 הימים הנוספים של המנדט בכנסת פנינו למערכה שלישית במספר, וכל זה בלי לקחת בחשבון את הבחירות המוניציפליות שחלו גם הן בפאתי 2019.

אנו נמצאים בתקדים היסטורי במדינת ישראל, כאשר בבחירות השניות שהתרחשו בספטמבר שברו שיא שלא קרה מעולם במדינה, בחירות בפעם השלישית הן שיא השיאים. דווקא בזמן זה, עלינו לעשות חשבון נפש על המצב הפוליטי בישראל. ימין, שמאל, ערבים, חרדים. כל הפסיפס היוצר את החברה הישראלית, המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון. אם נמשיך במצב כפי שהיה עד כה יתכן שנמצא את עצמנו בעוד שנה מהיום במדינה בבחירות מתמשכות.

מדברים רבות על המחיר הכלכלי שעולה לנו הציבור עבור כל מערכת בחירות, אך שוכחים את המחיר החברתי הכבד היוצר ומעמיק את השסע בחברה הישראלית. הפכנו שאננים אל מול יציאה לבחירות מחודשות. במקום להבין שהסיטואציה אינה סבירה, כל צד בוחר שלא להתפשר, מוחא כנגד יריבו הפוליטי, ומסרב לקחת אחריות למציאות שבה אנו נמצאים.

זה לא עניין של ימין או שמאל, ההפך. ישיבה על הגדר לא מועילה במדינת ישראל, יש צורך לבחור צד. תהיה ימין, תהיה שמאל, אבל תבחר צד. זה בדיוק העניין שבגללו הציבור הישראלי יצא שוב לבחירות. ישנו אחד שלא בוחר צד, כולכם יודעים את שמו, בוחר שלא לבחור ומשאיר את שני הצדדים נתונים לגחמותיו. בבחירות האחרונות ניסו הקמפיינים לטשטש את הזהות של כל צד, ליברלים, מכילים, ובקיצור לא ברורים. ההצעה ליציאה לבחירות ישירות לראשות הממשלה לא תפתור את המצב. ניהול מדינה בסוף תלויה בהרכבת ממשלה, העברת תקציבים, ואישור חוקים. לכל מפלגה בת שלוש מנדטים וקצת יש כוח כל כך גדול ובר השפעה עד כדי הפלת ממשלה, אנו נמצאים בנקודת משבר. נכון, יש עניין לייצוג מיעוטים במדינה, אך עם זאת החברה הישראלית מורכבת מפסיפס אנושי מגוון אשר בחיי היומיום מצליחים להסתדר יחד. עד כה 73 שנה הצליחו במדינת ישראל להקים ממשלות, לקשור קשרים, להעביר חוקים, זה ניתן גם כיום. אין לנו את הפריבילגיה להמשיך את המצב כמו שהוא.

כיצד ישפעו אחוזי ההצבעה בבחירות בפעם השלישית, עוד לא ניתן לדעת. בין אם הבחירות יתקיימו ביום חורפי המתאים לימי מרץ ובין אם ביום קיצי המתאים לבילוי בים, בשביל לשכנע את הציבור ללכת לבחור בפעם השלישית יהיה על המועמדים להציע פתרון, כזה שלא יביא אותנו לבחירות נוספות. בבחירות האחרונות שנערכו בספטמבר אחוז ההצבעה עמד על 69.4% מצביעים, כאשר בבחירות שנערכו באפריל אחוז ההצבעה עמד על 67.9% גידול של 1.5% במספר המצביעים. ייתכן כי בחירות חוזרות יביאו להצבעת מחאה, מעין בקשה של הציבור לסיים עם הסאגה אליה הוא נכנס ללא רצונו, אך אין כל הבטחה שאחוז זה יגדל או יישמר כפי שהוא.

דמוקרטיה היא שלטון העם, בחירות בפעם בשלישית לא בהכרח ישנו את דברו. הגיע העת שמנהיגי העם יבינו זאת ויעשו הכל על מנת להימנע מבחירות חוזרות. כמו כן, השאננות וקריאה לבחירות בפעם השלישית מראה גם היא על תודעה המוטעת בקרב הציבור, אנחנו נוטים לשכוח שמעבר לדיון האידיאולוגי יש פה מדינה שצריך לנהל. ואולי השאלה שצריכה להעסיק אותנו היא באיזה טעם, שוקו או וניל? ימים יגידו.

מאת: רינה פיש-דהן / עריכה: יעל ברנר

בגוש הימין המפלגות הקטנות נאבקות לעבור את אחוז החסימה: מפלגת 'זהות' מנסה לשלוף קלפים חדשים וב'יחד' עדיין מתקשים להחלים מהבחירות הקודמות ולהרכיב רשימה חדשה

מפלגת 'זהות' בראשות משה פייגלין תערוך לראשונה פריימריז פתוח ודיגיטלי בעוד כשבועיים, הכוונה היא שכל אדם בישראל יוכל להשתתף בבחירת המועמדים המתמודדים לכנסת מטעם המפלגה. זאת הפעם הראשונה בישראל שמפלגה בוחרת לקיים פריימריז שיהיו פתוחים לכלל האזרחים ולא רק למתפקדי המפלגה וגם בחירות שנעשות בצורה דיגיטלית שתהיה מאובטחת באתר אינטרנט. לפי מפלגת 'זהות' זהו רק רעיון אחד מתוך מספר רעיונות חדשניים שיוצגו במפלגה.

במצע המפלגה אותו כתבו מתפקדי המפלגה עצמם נכתב: "הדיאלוג שנוצר בין 'דתיים' ל'חילוניים' בתוך צוות הכותבים לא ייצר פשרה בלבד, אלא מהות חדשה לגמרי – סוג של יהדות אותנטית האוחזת בעבר ובעתיד יחדיו". משה בסוס דובר המפלגה מסביר: "המצע בעצמו הוא חידוש בפוליטיקה בישראל, קודם כל זה שיש למפלגה מצע זה כבר חידוש. לרוב המפלגות היום בשום מקום לא כתוב בצורה מסודרת וברורה מה התפקיד שלהם ומה הם מתכוונים לבצע". בסוס אף מוסיף כי: "מבחינת התכנים אפשר להגיד במשפט אחד שאנחנו רוצים כמה שיותר ארץ וכמה שפחות מדינה, כלומר מבחינה מדינית החלת ריבונות מלאה בכל יהודה ושומרון. יש לנו תוכנית מדינית מאוד מפורטת איך עושים את זה. מצד שני הגישה היא הכי ליברלית שיש במדינת ישראל היום: לצמצם את ההתערבות של המדינה למינימום האפשרי".

עם זאת, על אף הרעיונות החדשניים והמפתיעים שמציגה המפלגה, הסקרים מנבאים לה עתיד שחור במיוחד. לפני כשנה התפרסם סקר ב"החדשות" לגביי תוצאות הבחירות אילו היו מתקיימות אז, לאחר פרסום הסקר גולשים רבים תהו מדוע מפלגת "זהות" בראשות משה פייגלין לא נסקרת. בתגובה השיב הפרשן הפוליטי של "החדשות" עמית סגל כי פייגלין דווקא כן נסקר, וחשף שמפלגתו קיבלה רק 0.4 אחוז. סקר שהתפרסם ב"ישראל היום" לפני כשבוע מראה שהמפלגה עדיין לא עוברת את אחוז החסימה ומקבלת שני מנדטים בלבד אילו הבחירות היו מתקיימות היום.

למרות הנתונים הללו נראה שב'זהות' שומרים על אופטימיות, מתפקדי המפלגה עומדים על כ- 3,000 אנשים ולפי גורמים במפלגה ממשיכים בכל רגע להצטרף חברים חדשים. בימים האחרונים המפלגה הקימה צוות אסטרטגי שכולל יועצים, חברת דיגיטל וקופירייטרים ובקרוב יעלה לאוויר קמפיין ברשת וגם בעיתונים. "אנו עושים בדיקות עומק מאוד מקצועיות באיזה אופן כדאי לשדר את המסרים שלנו לציבור. חוץ מזה יש פעילות שטח מאוד נרחבת. מאות פעילים בכל רחבי הארץ" בסוס מפרט על פעילות המפלגה ומזכיר על חיבור מעניין שקרה לאחרונה, "גדי וילצ'רסקי הצהיר לאחרונה שהוא מתפקד למפלגה. ברור לכולם שלו ולפייגלין יש דעות שונות לחלוטין. זה רק מראה את המניפה הרחבה שאליה משתייכים תומכי זהות". לנתונים שמוצגים בסקרים מתייחס בסוס בערבון מוגבל וטוען כי הם "מתעתעים" ומסביר: "המערכת הפוליטית מאוד תנודתית וסוערת יותר ממה שחשבו".

כשנשאל בסוס לגבי פחד של בוחרים שוקלם "יזרק לפח" הוא משיב: "בסקרי עומק, סקרים שבאמת מודדים את המצב הפוליטי, שם 'זהות' מקבלת נתונים הרבה הרבה יותר גבוהים ממה שרואים בסקרים בשקל שעובדים בשביל לייצר כותרות. אני לא יכול להוציא מידע שאסור לי לחשוף אותו. אבל אפשר לשמוע את יעקב ברדוגו הפרשן הפוליטי הבכיר ב'גלי צה"ל' דיבר על כך שבשני סקרי עומק של מפלגות אחרות, זהות מקבלת תמונת מצב אחרת לחלוטין. ברגע שהמערכת הפוליטית תפסיק לסעור ויסגרו הרשימות בעוד חודש וחצי הכל יהיה יותר ברור. כל החבירות יהיו מאחורינו, הכל יתחיל להתייצב וכל החשש הזה מאחוז החסימה יעבור".

על אופציה לחבור למפלגה אחרת: "הכל יכול להיות, אין משהו ספציפי על הפרק. אם יהיה חיבור נכון לא תהיה בעיה לעשות אותו אם זה מקדם את המצע שלנו. ממש לא בכיוונים של חיבורים למפלגות שמשייכים אלינו בטעות כמו 'עוצמה' ו'האיחוד הלאומי'. בוא נאמר ככה, חיבורים יכולים להיות אבל בשום פנים ואופן לא עם מפלגה מגזרית".

 

מפלגה נוספת שעומדת להתמודד בבחירות הקרובות ומתקשה לעבור את אחוז החסימה היא מפלגת 'יחד' בראשות אלי ישי. כזכור, המפלגה הוקמה לפני כארבע שנים בבחירות הקודמות לאחר שישי הודיע על פרישתו מש"ס, המפלגה מורכבת מחרדים ודתיים ומשתייכת למחנה הימין. בבחירות הקודמות חברה המפלגה למפלגת 'עוצמה יהודית' אך לא הצליחה לעבור את אחוז החסימה ושקעה בחובות כבדים. על פי סקר מנדטים של מכון 'סמית' לייעוץ ומחקר שהתפרסם לפני כשבוע בעיתון 'Jerusalem Post' מפלגת יחד מקבלת 3% מהקולות, כלומר לא עוברת את אחוז החסימה ונשארת מחוץ לכנסת גם בבחירות לכנסת ה־21 אם היו מתקיימות היום.

"עקרונות המפלגה הם שלושת השלמויות: שלמות התורה, העם והארץ. אנו מאמינים בערכים של ארץ ישראל השלמה" מסביר יניב בניטה, עוזרו האישי של אלי ישי. יו"ר הרשימה הוא ישי אך למרות הבחירות הקרבות אין עדיין רשימה של מתמודדים נוספים. "הבחירות האלו תפסו אותנו בהפתעה, אנחנו מתכוננים כבר ארבע שנים אבל עדיין אין הרכב של רשימה. יש לנו עד ה- 20 בפברואר להגיש אותה ואני מאמין שעד אז יהיה לנו רשימה".

בבחירות הקודמות המפלגה לא הייתה זכאית למימון משום שלא עברה את אחוז החסימה ולכן נכנסה לחובות שמוערכים בכ- 11 מיליון שקלים, "מאז ישי עובד על החזרת החובות ורובם כבר שולמו. נשארו חובות לפעילים, איתם המפלגה שומרת על קשר ובבחירות הקרובות הסיכון יהיה מחושב יותר". על אף החובות והעובדה שאין עדיין רשימה "יחד" מתמודדת לבחירות הקרובות ומרכיבה כעת קמפיין: "לאור לוח הזמנים הקצר שנשאר למפלגה לא יתקיים פריימריז לבחירת רשימת המתמודדים, תהיה ועדה שתבחר את הרשימה" . בניטה אף מוסר כי המפלגה שוקלת חיבורים שונים, זאת על מנת להבטיח את הכניסה לכנסת: "יש נכונות לחבור למפלגות, אך זה תלוי בהם. מחכים לרגע שיהיה סדר במפלגת 'הבית היהודי' ויהיה עם מי לדבר שם ולנהל משא ומתן".

על מצע מפלגת 'יחד' בניטה מסביר: "הוא ימני אך משלב בתוכו עקרונות חברתיים. אלו דברים שלא תמיד מטופלים על ידי הימין, מפלגת 'יחד 'מרימה את הדגל הזה בגאון. ישי מנסה למשוך אנשים שהנושא החברתי חשוב להם ומכוון בעיקר לקהל מצביעים רחב מישיבות כמו 'כיסא רחמים', ו'הר המור' וגם קהל מסורתי מהפריפריה- אנשים שהיו מצביעים לש"ס בעבר".

מאת מור פניג'ל

לפני כשבוע הודחה ציפי לבני, בשידור חי, מביתה הפוליטי בארבע השנים האחרונות. היא לא ויתרה ויצאה בהצהרה נגדית לגבאי, שהדיח אותה. מאז היא מעלה הילוך ביחד עם מפלגת התנועה שבראשותה, והם יעשו הכל כדי להבטיח את מקומם בכנסת הבאה

בשבוע שעבר הדיח אבי גבאי את חברתו לסיעה ציפי לבני בנאום מפתיע, וזאת רק שלושה חודשים לפני הבחירות לכנסת הבאה. לבני, שהופתעה מן המהלך והדרך, הסתגרה בחדרה כשעה לאחר נאומו של גבאי, עיכלה את שעברה ובנתה נאום תגובה שאמור היה להראות לכולנו שהמהלך בו נקט גבאי אינו פגע בה. לפני שעזבה את חדרה לשאת את נאומה צייצה לבני בחשבון הטוויטר שלה, "טוב שהותרו הספקות" היא כותבת, "כעת אפשר להתמקד באתגר הלאומי החשוב שעומד לפנינו, כל המאמינים באמת הדרך – מהפך בבחירות הקרובות".

בישיבה סגורה שהתנהלה לאחר ההדחה תקף גבאי את לבני ואמר: "רק חרא אכלתי ממנה, היא עמדה בסיעה ודיברה נגדי, שלא ידברו איתי על נימוסים". לבני, לא נשארה חייבת והגיבה מנגד בעוקצניות: "אף פעם לא הסתכלתי לו בצלחת, אני לא יודעת מה הוא אכל" ועוררה קולות התבדחות בקהל. במסיבת העיתונאים שכינסה כשעה לאחר הזובור שעברה בשידור חי, טענה לבני כי חברי סיעה רבים פנו אליה בבקשה לפרק את המחנה הציוני ולהפריד כוחות כולל חברים ממפלגת העבודה עצמה ואף ביקשו לחבור אליה אל מפלגתה שלה. היא מאשימה את גבאי בהיעדר שותפות ומטיחה כלפיו האשמות כי כל עניינו מתרכזים בטובתו שלו ולא בצדקת וטובת העם כמותה. "אני, אני ואני" כך מתארת לבני את גבאי בשירות הציבורי. למרות טענותיה החריפות של לבני, חברי כנסת רבים כמו שלי יחימוביץ ואיציק שמולי בירכו את גבאי על המהלך יוצא הדופן והמפתיע שנקט בו. "העובדות מדברות בעד עצמן" הם טוענים, "ולאור ההתנהגות מול יו"ר המפלגה ומול המפלגה עצמה זה מהלך שהתבקש".

לבני הציגה על רגל אחת את כל שיתוף הפעולה הצולע עם גבאי ומסירה צנזורה משיחות שהתנהלו ביניהם בחדרי חדרים. היא מזכירה את מטרות האיחוד לכתחילה ויצירת המחנה הציוני בשיתוף מפלגת העבודה בראשות הרצוג בכדי לגבור על מחנה הימין או במילים אחרות על בנימין נתניהו. לבני מתארת שותפות אמת עם הרצוג ותוצאות בשטח של 24 מנדטים, במקביל היא שוללת את צמד המילים שיתוף פעולה בהקשרו של גבאי וטוענת כי בכלל לא רצה שותפות והדרך בה זרק אותה רק מעידה על כך.

מאז, הספיקה לבני להתראיין לתוכניות בוקר רבות עם עמדה אחת ברורה: "כל הפתעה לטובה". כן, כך היא מתארת את הדחתה ממפלגת האיחוד הציוני שכללה את מפלגתה שלה, מפלגת התנועה, ומפלגת העבודה בראשותו של גבאי. לבני, מתעקשת להוכיח את גרסתה לסיפור בתקשורת ומדגישה: "הכל החל כי אני מאוד מאמינה בחיבורים כדי לעשות מהפך". היא ממשיכה ואומרת: "זו אחריות של כל אחד מאתנו, זה לא שייך אלי. אם יש לנו אפשרות לשלב זרועות ולעשות מהפך, זו אחריות של כל אחד ואחד מאתנו. אני רוצה לדעת מול עצמי שאני עשיתי הכל כדי לקדם את מה שאני מאמינה בו".

למרות הראיונות השונים בתקשורת על הדחתה ממפלגת המחנה הציוני, מתעקשת לבני לא להתעסק בבושה שנכפתה עליה בשידור חי ובוחרת להציג ולנמק את עמדותיה הפוליטיות בביטחון רב. "יש לי מה להציע, יש לי את הניסיון ויש לי את החזון והאג'נדה שאני מוכנה להלחם עליו" אומרת לבני, אף על פי שחלק מהותי מן הסקרים מראים כי מפלגת "התנועה" שבראשותה אינה עוברת את אחוז החסימה. למרות כל זאת, החלה לבני מתעסקת במצע הבחירות שלה, כאשר בראש הקמפיין מתנוסס המאבק שבא לידי ביטוי בסלוגן החדש: "מול נתניהו, בנט ושקד, לבני נלחמת על ביטחון והיפרדות לשלום". שלום והיפרדות מהפלסטינים, מבהירה לבני כאשר בוחרת להשתמש במילים חדות שסביר להניח שלא יבואו לידי שימוש ביתר מפלגות השמאל.

לבני תוקפת את הימין ולא מרפה מנתניהו. היא תומכת תמיכה מלאה ביועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט ורוצה לשלוח את נתניהו הביתה. לטענתה, נתניהו הוא הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה ושלטונו מוביל את ישראל להרס וצריך להציל את ישראל מידיו. על טענותיו של נתניהו לתפירת תיק ואי קבלת עימות אף על פי שביקש זאת אומרת לבני: "ראש הממשלה, בכל הכבוד, ההשוואה שלך למי שנקטעה ידו משונה. הכיסא, גם אם נדמה לך, אינו מחובר איננו מחובר לך לגוף והעם הוא זה שיקבע בבחירות האם ראוי שתמשיך לשבת עליו". לבסוף בסיכום על הודעתו המיוחדת של נתניהו הוסיפה לבני: "לסיכום- קבלת מסך במרמה בנסיבות מחמירות (ערב הבחירות)".

מאת בת-אל ווחניש

דובר מפלגת כולנו טוען להצלחה גדולה, אך כשאנחנו עומדים לקראת בחירות נוספות, נדמה כי הירידה במספר המנדטים שצפויה "כולנו" לקבל מגיעה בעקבות פער בין שלל הבטחות המפלגה והעומד בראשה לקהל הבוחרים, לבין מה שהתקיים בפועל

מפלגת כולנו חווה מגמת ירידה בקרב מצביעיה. על המצע הפוליטי שלה היא רשמה הבטחות רבות, בחלקן עמדה ובחלקן לא אך ההבטחה העיקרית שהביאה למצב הקיים היא הבטחת הוזלת מחירי הדיור. בקרב מצביעי המפלגה הבטחה זו נתפשת ככישלון כיוון שבמסגרת תכנית 'המחיר למשתכן' יש זוכים רבים שנתקעו עם דירות בעייתיות או עם פרויקטים שלא מקבלים היתרי בנייה, זו הסיבה המרכזית ככל הנראה למשבר האמון שנוצר בין המפלגה למצביעיה.

בבחירות הקרובות המלחמה העיקרית היא על המשך כהונתו של נתניהו או הפסק כהונתו ומתן הזדמנות למועמד אחר להראות את יכולתו להנהיג את מדינת ישראל. אין ספק, זו מלחמה קשה. הסיכוי שנתניהו יבחר גם בבחירות האלו הוא גבוה מאוד והסקרים הראשוניים הוכיחו זאת. על פי סקרים אלו מפלגת הליכוד בראשות נתניהו כנראה תזכה בכ-30 מנדטים. על השאלה "האם אתה רוצה שנתניהו ימשיך להיות ראש הממשלה של ישראל?" 54% ענו שלא אך יש לציין כי המספר הזה הוא כנראה מספר האחוזים של כל אותם אנשים שלא יצביעו לנתניהו אך קולותיהם יתפזרו בין כל שאר הרשימות שירוצו ולכן הסיכוי שנתניהו לא יבחר נשאר נמוך.

כולנו היא מפלגת מרכז כלכלית חברתית שהוקמה על ידי כחלון לקראת הבחירות לכנסת העשרים. עד 2012 היה כחלון חבר ברשימה של הליכוד וכיהן כשר התקשורת ושר הרווחה והשירותים החברתיים ולאחריהם פרש לשנתיים מהפוליטיקה. כשחזר לפוליטיקה בשנת 2014 הודיע כי הוא לא ישוב להיות חבר בליכוד והצהיר כי הוא יקים מפלגה חדשה לקראת הבחירות לכנסת העשרים. מצע מפלגת כולנו שהתפרסם בינואר 2015 התמקד בנושאים כלכליים וחברתיים ובהם – משבר הדיור, הוזלת מחירי השירותים הכלכליים, יוקר המחייה, צמצום הפערים החברתיים בישראל, עידוד תעסוקה ומצע ההטבות עבור החיילים והסטודנטים.

משה כחלון הוא שר האוצר המכהן בממשלת נתניהו, החל מ-2015. בתור שר התקשורת הוא השיג את תהילתו בעקבות רפורמת הסלולר כשפתח את שוק הסלולר למתחרים חדשים וזולים ובכך הצליח להוזיל את מחירי הסלולר במאות שקלים. אחת ההבטחות הנוספות שהבטיח היה הוזלת מחירי הדירות והדיור. לשם כך הוא פתח בתוכנית 'מחיר למשתכן' שמגרילה דירות במחירים מוזלים בקרב ציבור הזכאים לכך על פי תנאים סוציו-אקונומיים אך כאמור, בפועל תושבי המדינה שזכו בפרויקט, לא נהנו ממנו.

דובר מפלגת כולנו, טל סיגרון, מסר כי כולנו עומדת כרגע על עשרה מנדטים מהבחירות האחרונות ומתכוונת לשמור על כוחה גם בבחירות הקרובות. כוחה של המפלגה לדבריו נובע מכך שהמפלגה היא לא סקטוריאלית ופונה לכלל הציבור שהדבר החשוב לו הם שינויים כלכליים חברתיים. "מפלגת כולנו היא המפלגה היחידה שעמדה ב-95 אחוזים מהבטחותיה שפרסמה במצע הפוליטי שלה" הוא מוסיף. באתר המפלגה פורסם לאחרונה מצע המשווה בין מה שהיה לפני קום המפלגה לבין המצב הנתון כרגע ולהתרשם שאכן היו שינויים רבים.

ובנוגע לתוכנית 'המחיר למשתכן' שנתפסת בקרב המצביעים שלכם ככישלון?

"תכנית 'המחיר למשתכן' זו הצלחה מאוד גדולה משום שעל פי השר כחלון, 'כלכלה של שפיצים היא לא כלכלה בריאה'. צריך לשאוף לכלכלה מאוזנת ויציבה קודם כל ורק לאחר מכן יהיה אפשר להוזיל מחירים בצורה משמעותית ולכן בתוכנית זו המטרה הייתה קודם כל למתן את העלייה החדה של מחירי הדיור וליצור יציבות וכך באמת קרה עד כה. יש תהליכים שלוקחים זמן ובעוד כמה שנים אני מאמין שנוכל ליצור מגמת ירידה בשוק הדירות אם המצב יישאר יציב".

הסיבה העיקרית ליציאה לבחירות, כפי שפורסם, היא 'מתוך אחריות תקציבית לאומית', ניתן לומר שמחאת האפודים הצהובים יצרה הרתעה?

"להפך! אם המחאה הייתה הטריגר, היו נותנים למחאה לשקוט ואז לצאת לבחירות. הקואליציה הגיעה למצב של 61 חברי כנסת ולאחר שרבים מהם הסירו את תמיכתם בחוק הגיוס (החרדים, יאיר לפיד וליברמן) והגיעו למצב שחייבים לפרק את הכנסת. זהו אכן הטריגר היחיד להקדמת הבחירות".

נראה כי מצבה של מפלגת כולנו, בראשות שר האוצר משה כחלון, לא מזהיר. כעת, הסקרים מראים כי מפלגת כולנו תזכה לשישה מנדטים ובכך היא מתקרבת לאחוז החסימה (3.25%). בבחירות הקרובות היא תצטרך לעבוד קשה בכדי להשיג עוד כמה מנדטים נוספים או לעשות מהלך כלשהו שיכול לקדם אותה ביחד עם מפלגה אחרת מהימין.

מאת ארצ'י קגן

האם המחנה הציוני מספיק מוכן לניצחון בבחירות? נראה שלא. המפלגה בסכנת פירוק, 24 חברי הכנסת בסיעה צפויים לעבור טלטלה בעוד שבכירי המפלגה מחפשים דרך לסחוף מנדטים נוספים בכל דרך

הסקרים בקרב הציבור צריכים להדאיג את סיעת "המחנה הציוני", הם צפויים לקבל בקושי 10 מנדטים. אבי גבאי, יושב ראש "המחנה הציוני", הציע לרמטכ"ל לשעבר בני גנץ לעמוד במקומו בראשות המפלגה בניסיון לשפר את מצבה, אבל גנץ סירב והקים מפלגה משלו "חוסן לישראל".

מאז פיזור הכנסת במהלך השבוע שעבר חברי כנסת רבים מוצאים עצמם חוששים למקומם בכנסת ובמפלגות שלהם, אנו נמצאים בפתחה של תקופה רוויית שינויים פוליטיים. הבחירות האלה הולכות להיות קשות מאוד לחברי מפלגת "המחנה הציוני", באופן בלתי רשמי חלק מחברי המפלגה חושבים לעשות מעבר למפלגת "מרצ".

בינתיים, בעוד שמפלגתו נמצאת במשבר ולא ברור אם היא לקראת פירוק או לא, אבי גבאי מאמין שהוא נמצא בתחרות מול נתניהו: "אני מודע לכובד האחריות של תפקיד ראש ממשלת ישראל וכראש ממשלה אוביל את מדינת ישראל לעתיד טוב יותר, עתיד של שינוי, עתיד של אחדות ולעתיד של תקווה ואמונה שאפשר לשנות. באפריל ננצח, באפריל נביא את השינוי לישראל", כך אמר גבאי.

זוהי שעת מבחן אמת למנהיגי השמאל-מרכז, במיוחד כששחקנים חדשים נכנסים למגרש וכובשים את הקהל גם מבלי להוציא מילה. אחרי הפרידה מציפי לבני, מי יישאר במפלגה ומי יחליט לנטוש את הספינה כדי להבטיח את מקומו בכנסת?

פעילה של המחנה הציוני ומתפקדת של סתיו שפיר, לימור היימן מראש העין, מעריכה כי "הסיכויים של המפלגה בבחירות הקרובות גבוהים בעיניי, ראינו מה נתניהו מסוגל לעשות ואני חושבת שהוא הביא את הימניים והאנשים הכי ציוניים למצב של ייאוש. לדעתי יהיו יותר מפלגות שיחברו למחנה הציוני יותר משירצו לחבור לנתניהו, מה שיעזור למפלגה להגדיל את המנדטים שלה".

מאת יעל ברנר

נראה כי מפלגת הליכוד החזקה ניצבת בפני מערכה מורכבת במיוחד, עם כניסתו של גנץ, עזיבתם של שקד ובנט את הבית היהודי וכתב האישום שמרחף מעל הכל והוביל להקדמת הבחירות. האם לנתניהו יש סיכוי לזכות בבחירות בפעם החמישית?

מפלגת הליכוד סופגת מהלומות קשות ואתגרים חדשים ניצבים בפניה לקראת הבחירות. בראש ובראשונה נמצאת הסיבה לפיזור הכנסת מלכתחילה: הקדמת הבחירות בהכרח משפיע על תהליך העבודה מול תיקי נתניהו.

מנדלבליט יודע זאת, הציבור יודע זאת, ונתניהו יודע זאת טוב מכולם. זאת הסיבה האמיתית שהובילה להקדמת הבחירות. השאלה העיקרית היא האם מנדלבליט ימליץ על הגשת כתב אישום. בחירות שנערכות תחת המלצה של היועץ המשפטי לממשלה לאישום נגד ראש הממשלה נתניהו שונות בתכלית מבחירות שבהן ההליכים הפליליים נמצאים בהקפאה.

אם כתב האישום לא היה מרחף מעל ראשו של נתניהו, הייתה יכולה להיות לו את קואליציית החלומות. אך  לפי ההצהרות של אלה שאמרו שלא ישבו איתו בממשלה אם יוגש כתב אישום ניתן לראות שלנתניהו לא תהיה קואליציה. כחלון כבר התחייב שמפלגתו לא תשב בקואליציה תחת נתניהו אם יוגש נגדו כתב אישום. השר הבהיר כי מפלגתו לא תיענה לתכתיבים מראש הממשלה בעניין החקירות כתנאי לכניסתה לקואליציה הבאה, ושב על דבריו כי נתניהו לא יוכל להמשיך בתפקידו אם יועמד לדין. יו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד, השואף לכהן כשר החוץ, הכריז באחרונה שלא ייכנס לממשלת נתניהו הבאה אם יוגש כתב אישום. ח"כ אורלי לוי אבקסיס, שלפי הסקרים מקבלת 5־8 מנדטים, הודיעה שהיא אינה פוסלת ישיבה בממשלת נתניהו אם תהיה חברתית, אבל ציינה באחרונה כי "נתניהו לא יוכל להמשיך לכהן תחת כתב אישום". במצב כזה נתניהו אוסף 55 מנדטים בלבד – זו לא סכנה מיידית אבל זו סכנה ברורה.

עם זאת, דוד לרנר יו"ר תא הסטודנטים של הליכוד באוניברסיטת אריאל בשומרון אומר כי כתב אישום דווקא יחזק את הליכוד: "העם מבין שאין פה כלום וירצה לחזק אותו מול כל השמאל שלחץ על הפרקליטים והיועצים המשפטיים להגיש נגדו כתב אישום על סיגרים ושמפניות, זה מעולם לא קרה. החקירות עלו לנו מיליוני שקלים, חוקרים אותה עשרים שנה ומה שבסוף יוצא זה אייטם ב"וואלה" שנתנו לאשתו של ביבי ועוד שמפניות וסיגרים. זה השיא של כל מה שמצאו פה". לרנר מוסיף אף כי: "אם יהיה משפט ונתניהו יואשם זה כבר סיפור אחר. אבל מפלגת הליכוד זה מפלגה הרבה יותר גדולה מרק בנימין נתניהו, הוא מנהיג גדול ומוביל את המפלגה בשנים האחרונות בצורה מיטבית אבל גם כשהוא ילך יש הרבה אנשים בליכוד שיכולים להחליף אותו".

שאלה נוספת היא: האם בני גנץ יהווה איום למפלגת הליכוד? סקרים שפורסמו לאחרונה במהדורות החדשות מנבאים למפלגה "חוסן לישראל" בראשותו בין עשרה ל-16 מנדטים.

נראה כי נתניהו מנסה לגרום לציבור לחשוב שגנץ מייצג שמאל כדי שלא ייקח לו קולות, על הקמת מפלגתו החדשה של גנץ הגיב נתניהו: "אני לא מתערב כיצד השמאל מחלק את הקולות שלו". זאת על אף שגנץ צפוי למתג את מפלגתו כמרכז אחראי ומתון, ללא זיקה לשמאל. כידוע, גנץ עוד לא דיבר, כך שלא ניתן לדעת עוד כלום. ייתכן כי אם יציג עצמו כ"מרכז" הדבר יפגע בקולות גם של השמאל וגם של הימין כיוון שרבים ירצו לבחור באדם חדש ויכול להיות שגם יזדהו עם חלק מהערכים אותם ייצג.

בנט ושקד פותחים במלחמה

כמו כן, ההודעה בשבת על עזיבתם של בנט ושקד את מפלגת הבית היהודי והקמת מפלגה חדשה, "הימין החדש", חוללה סערה בקרב מפלגת הליכוד. ראש הממשלה בנימין נתניהו, הליכוד ושותפים נוספים מודאגים מאוד מהעובדה שלא פחות משבע מפלגות מתמודדות על קולותיהם של מצביעי הימין. הם מבקשים להוריד את אחוז החסימה באופן שיאפשר לכל הפלגים להיכנס בוודאות לכנסת.

על פי ההשתלחויות האחרונות של השרה מירי רגב בבנט ושקד על כך שהם "הפקירו את הבית ועשו סיבוב על הציונות הדתית" ניתן לראות כי בליכוד אכן חוששים מהמהלך אותו ביצעו השרים, בהתייחסותה להכרזתם אף הוסיפה: "אני קוראת לאנשי הציונות הדתית – בואו למפלגת הימין האמיתית. הצביעו רק למפלגת הליכוד שבה יש מקום לדתיים וחילוניים, מזרח ומערב, פריפריה ומרכז, יהודה ושומרון. היזהרו מחיקויים". כל זאת מצביע על דאגה גוברת בליכוד בעקבות האירועים האחרונים.

כזכור לפני כחודש בנט ושקד התקפלו בדרישה לתיק הביטחון, ונראה כי לאור התרגיל שנעשה להם, ינסו כעת לקחת קולות הנמצאים מסביב לליכוד (כמו "כולנו" של כחלון) וגם מהליכוד עצמו באמצעות המפלגה החדשה אותה הם מקימים.

השאלה שנותרה כעת היא מה יעשו בליכוד נוכח האתגרים החדשים הניצבים בפניהם במערכת הבחירות הקרובה. מאז השפל של הליכוד בכנסת ה-17 המפלגה נמצאת בעלייה. האם ייתכן כי נראה שוב את כוחה של המפלגה יורד?

 

רינה פיש-דהן

אחרי הדרמה הגדולה בבחירות בבית שמש ואחרי המהפך בחיפה, ויכוח סוער התחיל בפייסבוק. איך קוראים מעתה לכל הנשים שנבחרו? במקביל ילדה ביקשה תמונות של אלופות על אריזת הקורנפלקס ועוררה סערה. האם קיים קשר בין שני הפוסטים?

יש תחושה שעוד לא נרגענו מהבחירות המקומיות שנערכו לפני כשבועיים. אולי זה בגלל שבערים רבות נאלצו לקיים סבב שני שיכריע בין המועמדים ואולי בגלל התהפוכות הרבות שאירעו במערכת הבחירות האחרונה. אחת ההפתעות היא ההכפלה במספרם של נשים בראשות הערים והמועצות.

בלי לגור מעולם בחיפה או בבית שמש, המתנתי בציפייה כאחרונת התושבים. עד שהכריזו שעינת קליש-רותם זכתה בחיפה ושעליזה בלוך ניצחה בבית שמש. כאישה היה לי מרגש לשמוע שמעכשיו הן תהיינה ראשות עיר. רגע, ראשי עיר? ראשת עיר?

גם אתם לא יודעים איך לקרוא ל12 הנשים שנבחרו לעמוד בראש המועצות המקומיות והעיריות? אתם לא לבד. יום לאחר הבחירות פרסם ד"ר אבשלום קור פוסט בפייסבוק. הוא סיפר שהנחה את עמיתיו בגלי צה"ל לומר ראש עיר בהתייחסם לנשים שנבחרו. וכך נימק את ההחלטה:

"ראש הוא איבר
גם אצל נשים
הראש הוא זכר."

כמה רעש פוסט בנושא לשון יכול לעשות? אמנם הממוצע הארצי בבגרות בלשון נמצא באזור ה70+ אך באופן מפתיע הפוסט גרר תגובות רבות. הוא שותף כ2,000 פעמים. המגיבים בפייסבוק נחלקו לשני מחנות. בצד אחד עמדו אנשים והסכימו עם הקביעה של קור. מנגד זעמו אנשים על הטרחנות. הגישה המיושנת, לפי דעתם מובילה את קור בהחלטותיו הלשוניות.

הנחרצות הזו של ד"ר קור עומדת בסתירה להחלטות האקדמיה ללשון עברית. בישיבת מליאת האקדמיה שהתקיימה בחודש נובמבר 2012, נקבע אחרת. "האקדמיה החליטה כי אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה. כגון ראש: רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר (בריבוי: רָאשוֹת עיר)… משמעות ההחלטה שהתקבלה היא שמעתה אפשר לקרוא לאישה המכהנת בתפקיד ראש הממשלה – רֹאשַׁת ממשלה, לאישה המכהנת כראש עיר – ראשת עיר (ובריבוי: רָאשוֹת עיר); כל אישה המשמשת משנה (לנגיד, לנשיא או ליו"ר) תוכל מעתה להיות – המשנָה (ובריבוי: מִשְׁנוֹת)".

תלמה גם של אלופות

נרוץ קדימה. ב-6 לנובמבר, מספר ימים לאחר אותה סערה. בעמוד פייסבוק עם אופי שונה לחלוטין פורסם מכתב של ילדה. היא קראה לחברת תלמה לשים תמונות של אלופות על הקופסה המוכרת. "כמעט כל יום אני אוכלת קורנפלקס של אלופים ומסתכלת על התמונה של עומרי כספי וחושבת לעצמי, למה אין תמונה של אלופות?"

גם כאן הפוסט עורר תגובות אמוציונאליות. תגובות עדינות בסגנון "נגמר לצנרת מה להעלות?" ועד טענות נגד ה"פמיניסטיות בשקל". היו כאלו שטרחו והסבירו שצורת הרבים בזכר פונה לגברים ולנשים. כך שאין לילדה הזאת ממה להיעלב. היו גם תגובות שהזדהו והעלו דוגמאות למותגים אחרים שמדירים נשים. או מותגים ששמים נשים בלבד בפרסומות הקשורות לבישול וניקיון.

ללא ספק התגובה המנצחת הייתה של חברת תלמה עצמה. החברה רכבה על הוויכוח ויצרה לעצמה הזדמנות שיווקית. "גם אנחנו קראנו ביומיים האחרונים את המכתב המרגש, והקשבנו למגוון הקולות שנשמעו בנושא. שמחים לעדכן שבימים אלו אנו מתחילים לשווק מוצר חדש, הפונה בשמו באופן אישי גם לבנות – דגני "אלופות ואלופים 100%". אנחנו תמיד שמחים להקשיב לצרכנים שלנו, וחשוב לנו להמשיך לעודד את הבנות והבנים לשאוף הכי רחוק שאפשר."

בשלב הזה אפשר להגיד, אוקיי, מה יוצא לנו מהוויכוחים האלו? (חוץ מאריזה חדשה של דגנים). נגמר לנו על מה לריב, שעכשיו אנחנו מתחילים להתפלפל בלימוד השפה העברית? אי אפשר פשוט להישאר עם צורת הדיבור שכולנו התרגלנו אליה? אז תגידו ראש עיר גם על אישה ותאכלו קורנפלקס של אלופים עם תמונה של עומרי כספי. מה כבר קרה?

לפתוח את הראש

גם אני הרגשתי ככה בהתחלה כשנחשפתי לדיונים סביב הנושא. גיחכתי בהתנשאות קלה כשקראתי את התגובות. לפתע נזכרתי במה שסיפרה לי אחותי. מקרה שקרה בשבת אחת עם ההורים. כמו בכל ערב שבת, אבא שלי בירך את הילדים לפני הסעודה. "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ…" היא שמה לב שנוסח הברכה לא משתנה ללשון נקבה כאשר מברכים בנות, מפני שהוא מבוסס על פסוק והדבר הכעיס אותה. "תברך אותי בלשון נקבה." היא דרשה מאבי, והוא בתגובה פשוט צחק.

היא לא נשארה אדישה לעניין, והחליטה על נקמה יצירתית. במשך כל הסעודה דיברה עם אבא שלי בלשון נקבה. כשביקש ממנה להפסיק, אמרה לו בפשטות "ככה נשים מרגישות." בסיום סעודת השבת החיוך כבר נמחק מפניו. "אוקיי, הבנתי. ניצחת."

כשבאתי לכתוב את הכתבה, עברה בי מחשבה. את מי זה כבר מעניין? מקסימום יקראו את זה נשים. בעיני דווקא גברים צריכים לשמוע את זה ולפתוח את הראש. אבל מעבר לכך,עצם ההתלבטות מוכיחה בדיוק את הבעיה. ההסתכלות הזאת, כאילו שנשים הן קהל יעד צר ונישתי. שכחנו שהן חצי מאוכלוסיית העולם? המחשבה לפנות ולכתוב לשני המינים, מעוררת באנשים רבים רתיעה ומעלה גיחוך במקרה הטוב. במודעת דרושים שראיתי בפייסבוק לפני שנה, ביקשתי שיתקנו וירשמו דרוש/ה. אמנם הארגון תיקן את הפוסט, אך התגובות היו מזלזלות. "וואי, איזה חפרנית." "איזה משועממת."

עבדנו קשה כדי להגיע לאן שאנחנו נמצאות כיום. ועדיין יש עוד דרך ארוכה והמון מטרות להשיג. כל אדם, במיוחד בגילאים הצעירים מחפש דמויות לחיקוי. שייתנו לו כיוון, עצה לחיים או אפילו רק השראה. אני יודעת שלי חסרות דמויות כאלו. דמויות שאני יכולה להביט אליהן ולהרגיש שאני לא צועדת בדרך הזו לבדי. אולי לכם זה נראה כמו צורת דיבור בלבד ושזה לא משנה יותר מידי. אבל לפעמים, לראות קופסה של קורנפלקס עם המילה "אלופות" או שלט על הדלת "ראשת עיר" זה כל מה שחסר בשביל ילדה אחת שרוצה להעיז ולחלום.