ארכיון תגיות: בחירות 2019

פעם שלישית גלידה: בחירות 2020, הספירה לאחור החלה

הגיע הזמן לחשבון נפש על המצב הפוליטי בישראל. הפכנו שאננים אל מול יציאה לבחירות חוזרות ונשנות. אם נמשיך במצב כפי שהיה עד כה, ייתכן שנמצא את עצמנו בעוד שנה מהיום במדינה בבחירות מתמשכות

צילום: לע"מ

כתבה: מיכל עמיצור / ערכה: הודיה גרוס

אתם לא היחידים שמרגישים בלופ חוזר, אזרחי ישראל כבר מאסו בקמפיינים של בחירות. הסתה, בושם פשיזם, גילוח שפם, רק לא ביבי, מה לא היה לנו בקמפיינים מגוונים ומתובלים שנאה והסתה כלפי כל מגזר במדינה כה קטנה. כמה שיסוע, פילוג, וממשלת אחדות אחת שתלינו בה יותר מדי תקוות שווא. 

בבחירות אפריל הריצו בדיחות על כך שניפגש עוד כמה חודשים לבחירות חוזרות, לא שיערנו שזה יקרה בתוך חודשיים. בבחירות השניות שהתקיימו, כבר הכל היה קל ומוכר יותר, ובכל זאת גם אז הייתה הרגשה שפתרון לא יהיה פה. בסיום ספירת הקולות, בתור לוועדה המרכזית כתבתי בפייסבוק על החוויה להיות מזכירת קלפי בפעם השנייה. "בבחירות הקודמות אמרתי לעצמי שאני לא עושה את זה עוד פעם. מה גרם לי לעשות זאת שוב? אולי הכסף, אולי טוהר הבחירות, אבל מה שבטוח אולי ניפגש לפעם שלישית גלידה. אז אם אתם מתכננים משהו בזמן הקרוב דברו איתי.. והגלידה עליכם". זה לא היה מופרך, רק עניין של זמן.

לקראת הודעת נשיא המדינה, ראובן ריבלין, על העברת המנדט לידי הכנסת, חילקה דוברות בית הנשיא גלידות. אמנם בדוברות לקחו את המצב בהומור, אך מדינת ישראל מצויה בפלונטר עמוק. ייתכן, כי בסיום 21 הימים הנוספים של המנדט בכנסת פנינו למערכה שלישית במספר, וכל זה בלי לקחת בחשבון את הבחירות המוניציפליות שחלו גם הן בפאתי 2019.

צילום: דוברות בית הנשיא, נעמי קנדל טולדנו

אנו נמצאים בתקדים היסטורי במדינת ישראל, כאשר בבחירות השניות שהתרחשו בספטמבר שברו שיא שלא קרה מעולם במדינה, בחירות בפעם השלישית הן שיא השיאים. דווקא בזמן זה, עלינו לעשות חשבון נפש על המצב הפוליטי בישראל. ימין, שמאל, ערבים, חרדים. כל הפסיפס היוצר את החברה הישראלית, המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון. אם נמשיך במצב כפי שהיה עד כה יתכן שנמצא את עצמנו בעוד שנה מהיום במדינה בבחירות מתמשכות.

מדברים רבות על המחיר הכלכלי שעולה לנו הציבור עבור כל מערכת בחירות, אך שוכחים את המחיר החברתי הכבד היוצר ומעמיק את השסע בחברה הישראלית. הפכנו שאננים אל מול יציאה לבחירות מחודשות. במקום להבין שהסיטואציה אינה סבירה, כל צד בוחר שלא להתפשר, מוחא כנגד יריבו הפוליטי, ומסרב לקחת אחריות למציאות שבה אנו נמצאים.

צילום: ctoryblocks

זה לא עניין של ימין או שמאל, ההפך. ישיבה על הגדר לא מועילה במדינת ישראל, יש צורך לבחור צד. תהיה ימין, תהיה שמאל, אבל תבחר צד. זה בדיוק העניין שבגללו הציבור הישראלי יצא שוב לבחירות. ישנו אחד שלא בוחר צד, כולכם יודעים את שמו, בוחר שלא לבחור ומשאיר את שני הצדדים נתונים לגחמותיו. בבחירות האחרונות ניסו הקמפיינים לטשטש את הזהות של כל צד, ליברלים, מכילים, ובקיצור לא ברורים. ההצעה ליציאה לבחירות ישירות לראשות הממשלה לא תפתור את המצב. ניהול מדינה בסוף תלויה בהרכבת ממשלה, העברת תקציבים, ואישור חוקים. לכל מפלגה בת שלוש מנדטים וקצת יש כוח כל כך גדול ובר השפעה עד כדי הפלת ממשלה, אנו נמצאים בנקודת משבר. נכון, יש עניין לייצוג מיעוטים במדינה, אך עם זאת החברה הישראלית מורכבת מפסיפס אנושי מגוון אשר בחיי היומיום מצליחים להסתדר יחד. עד כה 73 שנה הצליחו במדינת ישראל להקים ממשלות, לקשור קשרים, להעביר חוקים, זה ניתן גם כיום. אין לנו את הפריבילגיה להמשיך את המצב כמו שהוא.

כיצד ישפעו אחוזי ההצבעה בבחירות בפעם השלישית, עוד לא ניתן לדעת. בין אם הבחירות יתקיימו ביום חורפי המתאים לימי מרץ ובין אם ביום קיצי המתאים לבילוי בים, בשביל לשכנע את הציבור ללכת לבחור בפעם השלישית יהיה על המועמדים להציע פתרון, כזה שלא יביא אותנו לבחירות נוספות. בבחירות האחרונות שנערכו בספטמבר אחוז ההצבעה עמד על 69.4% מצביעים, כאשר בבחירות שנערכו באפריל אחוז ההצבעה עמד על 67.9% גידול של 1.5% במספר המצביעים. ייתכן כי בחירות חוזרות יביאו להצבעת מחאה, מעין בקשה של הציבור לסיים עם הסאגה אליה הוא נכנס ללא רצונו, אך אין כל הבטחה שאחוז זה יגדל או יישמר כפי שהוא.

דמוקרטיה היא שלטון העם, בחירות בפעם בשלישית לא בהכרח ישנו את דברו. הגיע העת שמנהיגי העם יבינו זאת ויעשו הכל על מנת להימנע מבחירות חוזרות. כמו כן, השאננות וקריאה לבחירות בפעם השלישית מראה גם היא על תודעה המוטעת בקרב הציבור, אנחנו נוטים לשכוח שמעבר לדיון האידיאולוגי יש פה מדינה שצריך לנהל. ואולי השאלה שצריכה להעסיק אותנו היא באיזה טעם, שוקו או וניל? ימים יגידו.

צילום: ctoryblocks

חרשת, מפקד טייסת ועיתונאית אמריקאית – הרכב רשימת ה"ימין החדש" המסתמן

מאת ליטל מקוריאה

רשימת הימין החדש ממשיכה לספק שריונים מפתיעים. לאחר שייצוג נשי הוביל את הרכב הרשימה, הצטרפה השבוע אורלי פינטו, פעילה חברתית חרשת לצד אל"מ מתן כהנא, מפקד טייסת F16 עד לפני מספר שבועות

לאחר ההודעה על הקמת מפלגה חדשה במסיבת העיתונאים שכינסו יו"ר הבית היהודי לשעבר, נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד, המרוץ להרכבת הרשימה למפלגת "הימין החדש" מתחיל. המפלגה, שזה לא מזמן יצאה מהרחם, צירפה לשורותיה את חברת הכנסת שולי מועלם שפרשה אף היא מ"הבית היהודי". סימני שאלה רבים הועלו לגבי הרכב הרשימה המתגבשת ואיזה כוכבים יוחתמו. נתון מפתיע הוא שבסקר של "וואלה!" ו"Panels Politics" עולה כי אם הבחירות היו נערכות כיום -מפלגת "הימין החדש" בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד הייתה זוכה לעשרה מנדטים. בסקרים נוספים שנערכו על ידי הערוצים השונים קיבלה המפלגה בין 6 ל- 14 מנדטים.

אל"מ מתן כהנא, מתמודד לכנסת ברשימת "הימין החדש"

בשישי האחרון נרשמה עוד הצטרפות רעננה ומפתיעה בצורת אלוף-משנה מתן כהנא, מפקד טייסת F-16 עד לפני כמה שבועות. את תחילת דרכו עשה בסיירת מטכ"ל יחד עם נפתלי בנט אך לאחר כמה שנים ביחידה החל קורס טיס מחדש. כהנא דתי לאומי ואיש צבא מעוטר מבית גמליאל, פרצוף חדש לגמרי בפוליטיקה הישראלית, הוא למעשה הגבר השני בלבד ברשימת הימין החדש. עד כה הרשימה מורכבת מארבע נשים ורק שני גברים, תקדים פורץ דרך לגמרי שאין עוד כמותו באף אחת מהפלגות השונות.

תוספת מפתיעה לרשימת המפלגה היא שירלי פינטו, שעל הצטרפותה הודיעו ב- 9 בינואר. פינטו היא פעילה חברתית בעלת רזומה עמוס בפעילות ציבורית, בייחוד בנושא המאבק למען קידום נגישות בישראל. היא סיימה שירות בחיל האוויר כמצטיינת נשיא, בעלת תואר ראשון במשפטים בתוכנית הצטיינות ונבחרה לייצג את ישראל בוועידה של הפדרציה העולמית לחירשים. כמו כן, היא לקחה חלק בהקמת המרכז ללימודי חירשות. בבחירות לעיריית רמת גן בשנת 2018 התמודדה פינטו אולם לא נכנסה למועצת העיר.

שירלי פינטו מצטרפת למפלגת הימין החדש

היסטוריה בכנסת הבאה: שירלי פינטו, תהיה חברת הכנסת החירשת הראשונה בישראל.ציונות 2019!🇮🇱❤️הצטרפו לימין החדש עכשיו:newyamin.org

Posted by ‎נפתלי בנט – Naftali Bennett‎ on Tuesday, January 8, 2019

בסרטון שפורסם ברשתות החברתיות ביטאה פינטו את השקפותיה בשפת הסימנים, "אני מאמינה במדינה יהודית ואוהבת את הארץ שלנו. היום אני שמחה לבשר לכם שאני מצטרפת לרשימת הימין החדש בראשות איילת שקד ונפתלי בנט. אני כאן לייצג אנשים עם מוגבלויות, ושמחה להיות בבית פוליטי ואידיאולוגי 'הימין החדש' ". בנט כתב בהתרגשות בדף הפייסבוק שלו, "שירלי פינטו, ימנית, מסורתית, לוחמת חברתית שנולדה חירשת ולא ויתרה בשום שלב. יחד איתה נעשה היסטוריה והיא תהיה החירשת הראשונה בכנסת." הוא סיים במילים, "שירלי, ברוכה הבאה הביתה".

העיתונאית קרוליין גליק ונפלי בנט בעת הודעתה על הצטרפותה לרשימה.

בשני בינואר הודיעו ב"ימין החדש" על הצטרפותה של העיתונאית קרוליין גליק לרשימת המפלגה. גליק אשר עלתה מארה"ב בשנת 1991, היא עורכת בכירה ב"ג'רוזלם פוסט" ובעלת עבר עיתונאי ב"מקור ראשון" ו"ברייטברט" האמריקאי. לאחר שחרורה מהצבא, אליו התנדבה, שימשה כעוזרת היועץ המדיני לראש הממשלה. גליק דיברה במשך השנים על במות ברחבי העולם ויצאה כנגד "השקרים הפלסטיניים" והמסגור השלילי, בייחוד התקשורתי, לו זוכה ישראל ברחבי העולם, לדבריה. בספרה "סיפוח עכשיו" שיצא לאור ב-2015, הסבירה את כישלון פתרון שתי המדינות וטיעונים בעד פתרון מדינה אחת בסכסוך, טיעונים אשר עוררו סערה בקונגרס האמריקאי. בפרופיל "הימין החדש" בטוויטר צייצו, "ברוכה הבאה לוחמת ציונית אמיצה שלנו".

בנט ושקד הסבירו במסיבת העיתונאים, שנערכה בסוף חודש דצמבר האחרון בתל אביב, כי המפלגה תכלול בתוכה שותפות בין חילוניים לדתיים ותדגול בציונות ושמירת ארץ ישראל לעם ישראל. כפי שאמרה שקד, "היום אנחנו מקימים ימין חדשה של חילונים ודתיים ביחד. חברים באופן שווה. מפלגה שמייצרת חברות אמת". שקד הודתה לציונות הדתית על ההתקדמות שעשתה בתוכה אך מנגד נרמז כי רצונם של השניים ליצור מפלגה ימנית מובהקת שלא תחנק תחת ההשקפות הדתיות של הבית היהודי ואליה יחברו גם חילונים בעלי השקפה ציונית-ימנית.

בנט ושקד בהכרזה על הקמת "הימין החדש"

ביקורת רבה נשמעה בקרב תומכי מפלגת הבית היהודי על נטישת המפלגה בזמן כה קצר לפני הבחירות והסיכון שלא תעבור את אחוז החסימה. בנוסף נטען שבנט ושקד השאירו את הבית היהודי עם חובותיה הגדולים של המפלגה מאחוריהם, ואף לקחו בתרגל מלוכלך תקציב מימון מפלגות שנועד לבית היהודי לעצמם. מצדם של בנט ושקד נטען שבתקופתם צומצמו חובות המפלגה מ- 40 מליון ₪ שקיבלו בירושה ל- 19 מליון ₪

ארז צדוק מתמודד לרשימת "הבית היהודי" בביקורת על החובות שנשארו

הניסיונות להרכבת הרשימה החדשה עוררו גם תגובות נזעמות. שרת התרבות והספורט מירי רגב, פרסמה סטטוס זועם בדף הפייסבוק שלה, זאת בעקבות בעקבות פרסום ב"ישראל היום" על כך שהמפלגה מחפשת פעילים חברתיים מזרחיים שייקחו חלק ברשימתה. "הריאליטי של בנט ושקד יצא לדרך!!!" כתבה רגב בביקורת, "החידוש: בעונה הזו המזרחי לא יודח כפי שקרה בעונה הקודמת עם אלי אוחנה, כי זה פוגע ברייטינג של 'הימין החדש'". היא המשיכה ופנתה את ציבור עוקביה, "זה נראה לכם רציני? זכרו, הימין החדש הוא חיקוי עלוב של הדבר האמיתי- הליכוד".

המערכת הפוליטית תמשיך ותמתין לרשימה הסופית של המפלגה החדשה, ובנתיים במפלגה הופץ סרטון ראשוני המשלב הומור בגב האומה ומשרטט קווים לקמפיין הקרוב של המפלגה הצעירה.

בחירות 2019: למי יצביעו הסטודנטים באוניברסיטת אריאל?

מאת אביגיל ישועה

יום הבוחר מתקרב ואלפי סטודנטים הולכים להצביע ולהשפיע על עתיד המדינה. ממי הם הכי התאכזבו, מדוע חלקם לא יילכו להצביע השנה ועל מי נאמר המשפט "הוא צריך לחבור לגוש השמאלי". לקראת הבחירות המתקיימות ב-9 באפריל, בדקנו איך יצביעו הסטודנטים של אריאל

הבחירות בפתח, ובעוד שלושה וחצי חודשים תיבחר הממשלה ה-35 של מדינת ישראל. רגע לפניי שיתלהטו הרוחות ושלל קמפיינים מקוריים (או לא) יציפו את המדיה, הרחובות ובעצם כל חלל אפשרי. יצאנו לבדוק למי הסטודנטים שלנו הולכים לתת את קולם.

"למרות שהישראלים בטוחים שהם הכי לא פראיירים, הם בדיוק כאלה", טוען גיא, שנה ג', הנדסת בניין. "אני כנראה לא אצביע לאף אחד, זה גם ככה לא משנה, ביבי ישאר בשלטון. בבחירות הקודמות הצבעתי לליכוד. אבל אין שום סיכוי שאצביע להם שוב. התאכזבתי מהמפלגה מכל בחינה אפשרית".

גיא לא היחיד שלא מתכוון להצביע בבחירות הקרובות. תוצאות משאל הנערך ברחבי הקמפוס מראות כי אחד מכל שלושה סטודנטים מעדיף לא לתת את הקול שלו לאיש. "אין אף אחד ראוי", אמר עמית, שנה ב', מדעי המחשב. "אני מיואש מכל מה שקורה פה, ואין מצב שהקול שלי ישנה משהו". גם מורן, שנה א' מהחוג לפסיכולוגיה מצהירה כי השנה היא לא תלך להצביע: " אני אומרת את זה ממקום של כאב, אבל אני באמת לא סומכת על אף אחד מנבחרי הציבור שלנו"

בסקר שהופץ ברשת בקרב הסטודנטים, הליכוד בראשות בנימין נתניהו, זוכה ב-30 מנדטים. הבית היהודי  בראשות נפתלי בנט ב-20.9 מנדטים (הסקר נערך לפני הקמת מפלגת "הימין החדש") וחוסן ישראל בראשות הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, ב-18.2 מנדטים. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן במקום הרביעי עם כ-10 מנדטים. למרות שמפלגת הליכוד תפסה את המקום הראשון, 52.7% מהנשאלים סבורים כי ראש ממשלה לא יכול לכהן תחת כתב אישום. זאת לעומת 47.3% הטוענים כי בית המשפט הוא זה שצריך להכריע, ולכן לא קיימת בעיה.

עוד עולה מהסקר כי כ-46% החליטו להישאר נאמנים למפלגה אליה הצביעו בבחירות הקודמות, 45% החליטו לשנות את הצבעתם ו-9% עדיין מתלבטים.

ימין שמאל

"אנחנו מאמינים שנתניהו הוא המנהיג  הטוב ביותר שיש למדינת ישראל"-תא לביא, צעירי הליכוד

מי שממש לא מתלבט בנוגע לבחירתו, הוא הדובר של תא לביא – תנועת סטודנטים ברוח ערכי הליכוד, משה דואק.

האם הקדמת הבחירות משנה משהו בהתנהלות של התא?

"זה בעיקר מדגיש ומעלה את הצורך להיות יותר אפקטיביים ופעילים".

תוצאות הסקר שערכנו ברשת הראו שהליכוד היא המפלגה המנצחת בקרב הסטודנטים באריאל. מה הסיבה לכך לדעתך?

"בסופו של יום יש לנו שיטה פרלמנטרית נכונה ועובדת. אנחנו בתא לביא באמת מאמינים שנתניהו הוא המנהיג הכי טוב שיש במדינת ישראל. אין ספק שהוא מביא אותנו להישגים מדיניים וכלכליים שעובדים. אין כיום אף אחד במערכת הפוליטית שמתקרב ליכולת העשייה של בינימין נתניהו".

"הימין החדש"

"נבחרי הציבור שלי, פעלו בדיוק הפוך מכל מה שהצהירו עליו בקמפיין"-צחי שביט

צחי שביט, תואר שני במתמטיקה, טוען שלעולם לא יצביע שוב לליכוד: "מגיל צעיר התעניינתי בפוליטיקה ואהבתי את מפלגת הליכוד. בעקבות תוכנית ההתנתקות חווית אכזבה קשה מהמפלגה. יש לי קושי אמיתי עם העובדה שנבחרי הציבור שלי פעלו בדיוק הפוך מכל מה שהצהירו עליו בקמפיין הבחירות שלהם. החלטתי שהשנה אצביע למפלגה החדשה של בנט ושקד, אני חושב שיש כאן הרבה מעבר לדתיים וחילונים. בנוסף, אני חושב שצריך שתהיה מפלגה שתייצג בצורה אותנטית את הימין".

תא אופק

"יש כאן סוג של יציאה מהארון, אנשים מפחדים לעשות את הצעד"-תא אופק, מפלגת צעירי העבודה

מסתבר שגם לגוש השמאלי יש ייצוג הולם באוניברסיטת אריאל. אביאל קרמזיאן – שנה ב' , סוציולוגה אירגונית – יו"ר תא אופק-צעירי העבודה: "אני מצביע למחנה הציוני, בראשות אבי גבאי, מכיוון שהוא מביא אלטרנטיבה שלטונית. בנוסף, אני תומך בתוכניות שלו בתחום הבריאות, החינוך, הביטחון ובחתירה שלו להסכם שלום".

מה דעתך על הבחירה של הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, להתמודד?

"לדעתי, בני גנץ צריך לחבור לגוש השמאל. בעיני, קיימת בעיה עם מפלגות מרכז, אחרי סיבוב אחד או שניים הן נמחקות מהמפה הפוליטית כפי שניתן לראות בשטח".

איך נראית פעילות של התא שלכם?

"לדעתי, העשייה שלנו הכרחית, ואין ספק שאנחנו מביאים משהו שונה בנוף. יש לנו כ-10 פעילים ואנחנו נפגשים פעם בחודש ודנים על המצב הכלכלי והמדיני. בסופו של דבר, אוניברסיטת אריאל על המפה, תרתי משמע, ואנחנו מאמינים שצריך להציג גם את הצדדים הטובים של המפלגה וגם את אלה שפחות. בנוסף, אנחנו פועלים לשילוב המגזר הערבי. לא מזמן גם הלכנו לסיור ברמאללה כדי לנסות לחשוב כיצד ניתן לשנות את המצב הנוכחי. לשמחתנו, הייתה הענות גדולה בקרב קהל הסטודנטים, אפילו הימינים. היה ממש מעניין, הגיעו לשם עוד פעילם של המפלגה".

"הייתה  הענות גדולה"-פעילי תא אופק ברמאללה

בסופו של דבר, למי לדעתך יצביעו הסטודנטים?

"לדעתי יש התפלגות של הליכוד והבית היהודי. אני בטוח שיש גם כמות גדולה לכחלון, יש עתיד וגם המחנה הציוני. במהלך 'יום התאים' בשנה שעבה, ראיתי שאנשים מתעניינים, ניגשים לדוכן אבל מפחדים לקחת דברים שיזהו אותם עם המפלגה. אני מרגיש שיש כאן סוג של יציאה מהארון של אנשים שחוששים לעשות את הצעד הזה"

הרשימה המשותפת

100% מהנשאלים המשתייכים למגזר הערבי השיבו כי יעניקו את קולם לרשימה המשותפת בראשות איימן עודה.

ירין, סטודנטית לפסיכולוגיה מכפר דבוריה, מעדיפה להתרחק ככל האפשר מפוליטיקה. "אני אצביע לרשימה המשותפת כמו בכל שנה. אבא שלי היה  היועץ תקשורת של איימן עודה ואני מבינה קצת כמה מורכב העולם הזה לכן אני מעדיפה להתרחק ממנו ככל האפשר. לצערי כיום המצב לא מזהיר ויש המון בלאגן, ובכל זאת, אני משתדלת להישאר אופטימית. לפעמים נראה לי שהאנשים שאמורים לתקן את המצב, רק מלבים אותו יותר וזה עצוב לי. מה שבטוח, אני מקווה ומאחלת לשלום".

 

 

 

האתגרים החדשים של מפלגת "יש עתיד"

מאת משה סלע

יאיר לפיד לא מוכן שמפלגתו תשב בקואליציה עם החרדים וכניסה נוספת לממשלה בראשות נתניהו אינה על הפרק. ממפלגתם החדשה של בנט ושקד, דרך בני גנץ ועד המחנה הציוני – הכוחות הפוליטיים שעתידים להשאיר את "יש עתיד" באופוזיציה לקדנציה נוספת

ב-9 באפריל ייערכו בישראל הבחירות לכנסת ה-21. אחת המפלגות שצפויה לאבד מכוחה בבחירות, לאור התנודות הפוליטיות האחרונות, היא יש עתיד בראשותו של יאיר לפיד.

סקר "מדגם". "יש עתיד" נחלשת

יש עתיד היא מה שמכונה בלקסיקון הפוליטי "מפלגת אווירה". גם מי שמאד אוהב אותה ומתחבר אליה, לא יתאבד עליה, לא ילך איתה באש ובמים. ביטחוניסטים? יש להם את מפלגתו ההולכת ומתגבשת של בני גנץ, "חוסן לישראל". דתיים? יש את הבית היהודי שמייצג.

"הימין החדש"

ימניים? אין בכלל על מה לדבר, לשם כך קיימות מפלגות הליכוד, הבית היהודי והמפלגה החדשה של נפתלי בנט ואיילת שקד: "הימין החדש". לפיד למעשה נלחם על אותם "קולות צפים", גם מצביעי ליכוד וגם מצביעי המחנה הציוני. אלה עם נטייה למרכז, שמאסו במפלגת האם ומחפשים שינוי בהרכב נבחרי הציבור.

יש עתיד צופה אל בחירות 2019 תוך שהיא שמה לב למפה הפוליטית הנוכחית, ומבינה שמקומה כנראה באופוזיציה. לפיד די "שרף" עצמו מול החרדים. אף מפלגה חרדית שמכבדת את עצמה כנראה לא תשב איתו. חוק הגיוס, עליו כל כך נלחם ושבגללו בסופו של דבר פוזרה הכנסת (גם אם היו טריגרים אחרים שקדמו לפיזור), הוא חוק הדגל שלו, מייצג אותו לטוב ולרע, אך באשר לישיבה בקואליציה עם חרדים – בעיקר לרע.

בני גנץ

אז אם נצא מנקודת הנחה שלפיד והחרדים לא יישבו יחדיו בקואליציה, אולי הוא יוכל לשבת בקואליציה בלעדיהם? כנראה שלא. על-פי הסקרים האחרונים, נתניהו יהיה ראש הממשלה הבא. נכון, הוא ספג מכה פוליטית קלה בכנף עקב המצב בדרום, גל הפיגועים האחרון וה"מבצע" הצבאי בצפון, אך הוא עדיין מקבל סביב ה-30 מנדטים ולא נראית אלטרנטיבה באופק.

נתניהו ראש הממשלה הבא

בנימין נתניהו לא יתאמץ יותר מדי בשביל להכניס את לפיד לקואליציה איתו. אם זה יבוא בטוב לשאר השותפים הקואליציוניים הוא ישקול זאת, אבל לא יתאבד על זה.

אם כך, עם ביבי המצב צולע ועם החרדים המצב די אבוד. מה שמשאיר את לפיד דווקא בידם של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ ושות'. טרם שמענו מגנץ מהן עמדותיו אך ניתן להעריך שירצה להיות חלק מקואליציית ימין, מה שכנראה יקרה. גנץ, על-פי הסקרים גורף מספר מנדטים דו-ספרתי  ויכול להיות שיצליח להפתיע את כולם עם עשרים מנדטים ביום מעולה שלו. כל קואליציה תשאף שמפלגתו של גנץ – עם כוחו הגובר ומתהווה כשובר השוויון – תהיה חלק ממנה. אם גנץ יחליט להיות חלק מקואליציית בנט-ביבי-חרדים סביר להניח שלפיד לא ימצא את ידיו ורגליו בקואליציית ימין-דתית שכזו ויעדיף להמשיך מספסלי האופוזיציה. מצד שני, אם גנץ יפתיע את כולם יחליט שהוא שובר שמאלה, לפיד עשוי למצוא עצמו בקואליציית שמאל. קואליציה שיהיו שותפים בה גנץ, המחנ"צ ואולי גם כחלון.

הבעיה העיקרית של לפיד היא שאין לו אג'נדה ברורה. עם כל הכבוד לחוק הגיוס, זהו חוק שהיווה עבורו כלי פוליטי בלבד.

לפיד

הניסיון לשווק פוליטיקה נקייה לציבור טפח על פניו פעם אחר פעם. לפיד גם צבר כמה מהלומות, המפורסמת כשהתגלה שח"כ יעקב פרי שיקר אודות שירותו הצבאי ונאלץ להתפטר. הערתו המיזוגינית של ח"כ אלעזר שטרן למירי רגב, אותה לא גינה לפיד, גם כן לא הוסיפה לו נקודות זכות. עושה רושם שלפיד צריך להמציא עצמו מחדש כדי להיות שווה יותר מארבע עשר מנדטים, מה שהסקרים מעניקים לו כרגע. אמנם זו כמות לא רעה, אך כזו שתשאיר  את לפיד בפאוזה שמוכרת לו היטב, באופוזיציה.

מפלגת כולנו: "עמדנו ב-95 אחוזים מההבטחות שלנו"

מאת בת-אל ווחניש

דובר מפלגת כולנו טוען להצלחה גדולה, אך כשאנחנו עומדים לקראת בחירות נוספות, נדמה כי הירידה במספר המנדטים שצפויה "כולנו" לקבל מגיעה בעקבות פער בין שלל הבטחות המפלגה והעומד בראשה לקהל הבוחרים, לבין מה שהתקיים בפועל

מפלגת כולנו חווה מגמת ירידה בקרב מצביעיה. על המצע הפוליטי שלה היא רשמה הבטחות רבות, בחלקן עמדה ובחלקן לא אך ההבטחה העיקרית שהביאה למצב הקיים היא הבטחת הוזלת מחירי הדיור. בקרב מצביעי המפלגה הבטחה זו נתפשת ככישלון כיוון שבמסגרת תכנית 'המחיר למשתכן' יש זוכים רבים שנתקעו עם דירות בעייתיות או עם פרויקטים שלא מקבלים היתרי בנייה, זו הסיבה המרכזית ככל הנראה למשבר האמון שנוצר בין המפלגה למצביעיה.

בבחירות הקרובות המלחמה העיקרית היא על המשך כהונתו של נתניהו או הפסק כהונתו ומתן הזדמנות למועמד אחר להראות את יכולתו להנהיג את מדינת ישראל. אין ספק, זו מלחמה קשה. הסיכוי שנתניהו יבחר גם בבחירות האלו הוא גבוה מאוד והסקרים הראשוניים הוכיחו זאת. על פי סקרים אלו מפלגת הליכוד בראשות נתניהו כנראה תזכה בכ-30 מנדטים. על השאלה "האם אתה רוצה שנתניהו ימשיך להיות ראש הממשלה של ישראל?" 54% ענו שלא אך יש לציין כי המספר הזה הוא כנראה מספר האחוזים של כל אותם אנשים שלא יצביעו לנתניהו אך קולותיהם יתפזרו בין כל שאר הרשימות שירוצו ולכן הסיכוי שנתניהו לא יבחר נשאר נמוך.

כולנו היא מפלגת מרכז כלכלית חברתית שהוקמה על ידי כחלון לקראת הבחירות לכנסת העשרים. עד 2012 היה כחלון חבר ברשימה של הליכוד וכיהן כשר התקשורת ושר הרווחה והשירותים החברתיים ולאחריהם פרש לשנתיים מהפוליטיקה. כשחזר לפוליטיקה בשנת 2014 הודיע כי הוא לא ישוב להיות חבר בליכוד והצהיר כי הוא יקים מפלגה חדשה לקראת הבחירות לכנסת העשרים. מצע מפלגת כולנו שהתפרסם בינואר 2015 התמקד בנושאים כלכליים וחברתיים ובהם – משבר הדיור, הוזלת מחירי השירותים הכלכליים, יוקר המחייה, צמצום הפערים החברתיים בישראל, עידוד תעסוקה ומצע ההטבות עבור החיילים והסטודנטים.

משה כחלון הוא שר האוצר המכהן בממשלת נתניהו, החל מ-2015. בתור שר התקשורת הוא השיג את תהילתו בעקבות רפורמת הסלולר כשפתח את שוק הסלולר למתחרים חדשים וזולים ובכך הצליח להוזיל את מחירי הסלולר במאות שקלים. אחת ההבטחות הנוספות שהבטיח היה הוזלת מחירי הדירות והדיור. לשם כך הוא פתח בתוכנית 'מחיר למשתכן' שמגרילה דירות במחירים מוזלים בקרב ציבור הזכאים לכך על פי תנאים סוציו-אקונומיים אך כאמור, בפועל תושבי המדינה שזכו בפרויקט, לא נהנו ממנו.

דובר מפלגת כולנו, טל סיגרון, מסר כי כולנו עומדת כרגע על עשרה מנדטים מהבחירות האחרונות ומתכוונת לשמור על כוחה גם בבחירות הקרובות. כוחה של המפלגה לדבריו נובע מכך שהמפלגה היא לא סקטוריאלית ופונה לכלל הציבור שהדבר החשוב לו הם שינויים כלכליים חברתיים. "מפלגת כולנו היא המפלגה היחידה שעמדה ב-95 אחוזים מהבטחותיה שפרסמה במצע הפוליטי שלה" הוא מוסיף. באתר המפלגה פורסם לאחרונה מצע המשווה בין מה שהיה לפני קום המפלגה לבין המצב הנתון כרגע ולהתרשם שאכן היו שינויים רבים.

ובנוגע לתוכנית 'המחיר למשתכן' שנתפסת בקרב המצביעים שלכם ככישלון?

"תכנית 'המחיר למשתכן' זו הצלחה מאוד גדולה משום שעל פי השר כחלון, 'כלכלה של שפיצים היא לא כלכלה בריאה'. צריך לשאוף לכלכלה מאוזנת ויציבה קודם כל ורק לאחר מכן יהיה אפשר להוזיל מחירים בצורה משמעותית ולכן בתוכנית זו המטרה הייתה קודם כל למתן את העלייה החדה של מחירי הדיור וליצור יציבות וכך באמת קרה עד כה. יש תהליכים שלוקחים זמן ובעוד כמה שנים אני מאמין שנוכל ליצור מגמת ירידה בשוק הדירות אם המצב יישאר יציב".

מתוך עמוד הפייסבוק של כולנו

הסיבה העיקרית ליציאה לבחירות, כפי שפורסם, היא 'מתוך אחריות תקציבית לאומית', ניתן לומר שמחאת האפודים הצהובים יצרה הרתעה?

"להפך! אם המחאה הייתה הטריגר, היו נותנים למחאה לשקוט ואז לצאת לבחירות. הקואליציה הגיעה למצב של 61 חברי כנסת ולאחר שרבים מהם הסירו את תמיכתם בחוק הגיוס (החרדים, יאיר לפיד וליברמן) והגיעו למצב שחייבים לפרק את הכנסת. זהו אכן הטריגר היחיד להקדמת הבחירות".

נראה כי מצבה של מפלגת כולנו, בראשות שר האוצר משה כחלון, לא מזהיר. כעת, הסקרים מראים כי מפלגת כולנו תזכה לשישה מנדטים ובכך היא מתקרבת לאחוז החסימה (3.25%). בבחירות הקרובות היא תצטרך לעבוד קשה בכדי להשיג עוד כמה מנדטים נוספים או לעשות מהלך כלשהו שיכול לקדם אותה ביחד עם מפלגה אחרת מהימין.

ח"כ אשר מיהדות התורה: "מה שהיה לא יוכל להישאר"

מאת חיים גולדיטש

הבחירות המקומיות היוו יריית פתיחה לטרנספורמציה אפשרית במפלגות החרדיות. באופן מפתיע "דגל התורה" הליטאית הביסה את "אגודת ישראל" החסידית בירושלים. כעת הקרב על חלוקת המקומות והתפקידים בתוך "יהדות התורה" עלול להסתיים בפיצול

סקר חברת החדשות מה31.12

בסקרים האחרונים מפלגת יהדות התורה עומדת על שבעה מנדטים – אם תישאר מאוחדת. פיצול המפלגה לשתי הרשימות דגל התורה ואגודת ישראל עלול לסכן את שתיהן בשל אחוז החסימה הגבוה. אחוז החסימה עומד על ארבעה מנדטים כרגע, ובמקרה של פיצול שתי הרשימות עלולות למצוא עצמן מחוץ לכנסת ה-21.

הבחירות המקומיות בירושלים נתנו את אותותיהן על המפלגות החרדיות ולמעשה סימנו על שינוי עתידי. האירוע המרכזי התרחש בתוך מפלגת יהדות התורה המאחדת את רשימות "דגל התורה" ו"אגודת ישראל". רשימת דגל התורה המייצגת את הציבור הליטאי הפתיעה בניצחון ענק של שישה מנדטים לעומת שלושה מנדטים בלבד לחסידים – אגודת ישראל. שנים רבות שלטה הנציגות החסידית בהרכב המאוחד. ליצמן קיבל בקלות את ההנהגה וגם מבחינת הסדר ברשימה "אגודה" קדמה ל"דגל" מפאת גודלה וכוחה.

הפגנות הפלג הירושלמי נגד חוק הגיוס

מתוך הציבור הליטאי התפצלה בשנים האחרונות חבורת הפלג הירושלמי הנשמעת לרב אוירבך, אשר הפתיעה ובבחירות המקומיות בירושלים תמכה במועמד החילוני ברקוביץ' בניגוד לשאר הרשימות החרדיות שתמכו בליאון. עם כל זאת, הציבור הליטאי בירושלים עדיין קיבל 6 מנדטים.

ח"כ יעקב אשר מדגל התורה התראיין ב'רדיו קול חי" ואמר: "הרצון שלנו לאחדות עם אגודת ישראל נשאר בעינו, זהו גם רצון הציבור שלנו. רק ברור לשני הצדדים שמה שהיה לא יוכל להישאר. אנו דורשים שוויוניות. הציבור באמת רוצה אחדות, אך הציבור יבין אותנו בסופו של דבר אם נמנע מאחדות כי לא תהיה שוויוניות".

ח"כ יעקב אשר, סיעת דגל התורה ביהדות התורה.

אשר הוסיף כי "לטובת כולנו עלינו לקבל החלטה לגבי הריצה בהקדם אם ביחד, אז כגוש אחד מאוחד חזק שמחליט מראש על החלוקה. ואם לא אז כבר מעכשיו ללכת כל אחד לציבור שלו ולמקסם את היכולות שלנו ולדעת לאן פנינו מועדות. כרגע במספרים אנחנו יותר גדולים מאגודת ישראל אך פנינו ברשימה הארצית לחלוקה שווה והוגנת. בשיחה הראשונה שהתקיימה בין יו"ר דגל התורה הרב גפני לבין יו"ר אגודת ישראל הרב ליצמן הגיעו להבנה שתהיה שיווניות לא רק במספרים והובן שפנינו לאחדות".

ההבדל המהותי בין שתי הרשימות המרכיבות את "יהדות התורה" הוא באיזה מועצת רבנים הרשימה נועצת בעת הצורך. מפלגת "אגודת ישראל" נשענת על מועצת גדולי התורה של המפלגה, המורכבת מאדמו"רים מהחסידויות השונות שמייצגים ומתווים את מרבית בוחריה. מנגד מפלגת "דגל התורה", מסתמכת ונקבעת על פי מועצת גדולי התורה של המפלגה המורכבת מגדולי הרבנים הליטאים וראשי הישיבות הליטאיות החשובות. לדעת הרבנים ופסיקתם ישנה משמעות חשובה מבחירת הרשימה ועד הכרעות בהתנהלות הרשימות השונות בכנסת.

רב הפלג הירושלמי,הרב שמואל אוירבך ז"ל

דוגמא להשפעת הרבנים ועל ההבדלים בין הרשימות הוא הפיצול של "הפלג הירושלמי" מסיעת "דגל התורה" לפני מספר שנים עקב פסיקותיו של הרב אוירבך הנוקט בשיטה מאוד אגרסיבית במלחמה נגד "גזירת הגיוס". ה"פלג" מנחה את בחורי הישיבות לא להגיע ללשכת הגיוס אפילו על מנת לדחות את הגיוס במעמד "בן-ישיבה". בניגוד לעמדת שאר המגזר החרדי הדוגלת בהתנהלות יותר מתונה כלפי הממסד.

חוק הגיוס שבעצם היה הטריגר לפירוק הממשלה משמש גם כסלע המחלוקת בתוך "יהדות התורה". חברי רשימת 'דגל' הליטאית תמכו בחוק וטענו שעם תיקונים קלים יוכלו לחיות אתו בשלום וזוהי הזדמנות נדירה לסיים את הסאגה בנושא הגיוס. מנגד השר ליצמן ונציגי 'אגודת ישראל' איימו על נתניהו בפירוק הממשלה במידה והחוק יועלה. הבעיה והמחלוקת בתוך המפלגה יהיו חייבים גם בנושא להיפתר לפני הריצה המשותפת יחד. דחיית המחלוקת בעניין חוק הגיוס לאחר הבחירות יכולה להוות מכשול רציני להקמת קואליציה שככל הנראה תהיה חייבת להיות בשיתוף המפלגות החרדיות.