"עיר שרוצחת בעלי חיים" או טיפול לגיטימי בבעיית תברואה? ויכוח סוער בין תושבים התעורר ברשתות החברתיות בעקבות השמדת שפני הסלע שמפיצים את מחלת שושנת יריחו
"תושבים שמעו אותם צווחים ובוכים. מתפוצצת צער עליהם", כך כתבה בסוף אוקטובר בעמוד הפייסבוק שלה ענבר כהן, תושבת העיר אריאל, בעקבות הטיפול בשפני הסלע בעיר. "התקשרתי ליחידת הפיצוח, שאמונה לדאוג לבע"ח, נאמר לי שזה באחריות של רט"ג (רשות הטבע והגנים – מ"כ), טלפון אליהם ומסתבר שרשות הטבח (השיבוש במקור – מ"כ) היא זו שמוציאה לפועל את הדבר הזה ושזו המטרה עצמה, להרוג את שפני הסלע. ולא רק זה, האכזריות הזו מסבה גאווה לראש העיר. ראש העיר מתגאה בטיפול הנהדר שלו 'בבעיה'".
בשנים האחרונות תפוצתם של שפני הסלע בארץ התרחבה בגלל שפע מזון זמין וריבוי מסלעות מלאכותיות שנוצרו בפיתוח לבניית שכונות, יישובים ושטחים חקלאיים שיצרו בתי גידול נוחים ומקומות מסתור לשפנים. הריון נקבת שפן הסלע אורך בין שישה לשבעה חודשים, שבסופם נולדים שנים עד ארבעה גורים. תוחלת חייהם עומדת על עשר שנים. העיר אריאל אשר הולכת ונבנית באיזור סלעי מתמודדת בתקופה האחרונה עם אוכלוסיית שפני הסלע ההולכת וגדלה. שפן הסלע משמש פונדקאי לטפיל המחולל את מחלת הלישמנייה העורית ("שושנת יריחו") אשר מועבר לאדם על ידי עקיצה של זבוב החול.
פצע בעור כתוצאה מעקיצת זבוב החול..צילום: מתוך דף הפייסבוק של Sharon beauty clinic
המחלה אינה מסכנת חיים, אך גורמת לזיהומי עור קשים שתהליך הריפוי שלהם ממושך. ילדים עלולים להיפגע יותר ממבוגרים, מאחר שזבוב החול עוקץ בגובה נמוך יחסית. לכן, רבים יוצאים כנגד שפני הסלע ודורשים לטפל בהם כאשר כל האמצעים כשרים לכך. השר להגנת הסביבה אף הסיר באופן רשמי את שפן הסלע מרשימת החיות המוגנות.
בתמונה: אלי שבירו ראש עיריית אריאל, פבל פולב סגן ראש העיר וקבלן הביצוע בהתחלת עבודות לאיטום מסלעות השפנים. צילום: מתוך דף הפייסבוק של ראש העיר שבירו
ב-25 באוקטובר התייחס לנושא ראש עיריית אריאל, אלי שבירו וכך כתב בדף הפייסבוק שלו: "תושבים יקרים, התחלנו היום השלב השני לטיפול במסלעות ומערומים המשמשים בתי גידול לשפני סלע. כל זאת במסגרת טיפול העירייה במפגעים השונים הנגרמים משפני הסלע".
בתגובות לפוסט ניתן היה למצוא תושבים אשר עודדו ותמכו בפעולות:
"כל הכבוד. הגיע הזמן לטפל בבעיות התברואתיות שנגרמות מחיות שמתרבות ללא בקרה".
"אלפי אנשים התלוננו, לא סתם קמו בוקר אחד בעירייה לבצע משימה כזו שעולה כנראה כסף ממיסי הארנונה של כולם. ויש לי אחלה לב… כשמדברים על בריאות הציבור היא קודמת לכל בעל חיים שבעולם, זו עובדה בשטח".
ויש אשר התנגדו ותפסו עמדה דומה לזאת של ענבר כהן:
"אני מזועזעת ומתביישת להיות חלק מעיר שרוצחת בעלי חיים!! עד רגע זה אהבתי את אריאל בכל ליבי, כעת אני חווה בחילה, אשמה נוראית ובושה עצומה מהיותי חלק מהעיר הזאת! יש לי צמרמורת בכל הגוף שלי.. נקרע הלב, פשוט לא נתפס בעיניי גודל האכזריות!! תתביישו לכם!!"
"פשוט בושה 'טיפלתם' במסלעות או שקברתם את השפנים חיים כדי לשמח כמה תושבים? אני מתאר לעצמי שלא שמעת את הצרחות שלהם כשהורסים להם את הבית עליהם מתבייש להיות חלק מהעיר הזאת".
"רשות הטבח והגנים"
זאת לא הפעם הראשונה בה הורגים חיות אשר נושאות נגיפים וטפילים אשר מסוכנים לבני אדם. לפני כחודש פורסם כי מוטציית קורונה התפתחה אצל חורפנים בצפון יוטלנד הדנית והועברה אל בני אדם באמצעות תעשיית הפרוות.
לכן, בדנמרק אשר ידועה כאחת מיצואניות פרוות החורפנים הגדולות בעולם חוששים שהמוטציה תפגע בהשפעת החיסון העתידי, החליטו על הרג החורפנים והמיתו את בעלי החיים ב-400 חוות.
מי שלא לומד באוניברסיטה אולי לא מכיר את המושג, אבל לסטודנט בישראל אגודת הסטודנטים היא דבר רציני ביותר. ארגון שכזה יכול לשפר באופן משמעותי את האתגרים הקיימים בתקופת הלימודים ולהקל על חיי הסטודנטים. באוניברסיטת אריאל התקיימו בשנה שעברה בחירות ויושב הראש הוחלף. נראה שאת התוצאות מתחילים להרגיש עכשיו בשטח
לפני כחצי שנה מצאתי את עצמי צועדת לעבר כיתה בקמפוס התחתון באוניברסיטת אריאל. בלי לדעת כמעט על מה מדובר ועם תעודת זהות ביד הלכתי להצביע בבחירות לאגודת הסטודנטים. אם להיות כנה עם עצמי ואתכם, פשוט הייתי בקמפוס התחתון וראיתי הודעה של חבר מהלימודים שמבקש שנצביע כי "זה ממש חשוב". התקשרתי אליו להתייעץ איתו במי לבחור, בגלל שהוא מתנדב באגודה וסמכתי עליו שיסביר לי מה ההבדלים בין המועמדים השונים. את שמות המתמודדים לתפקיד יושב הראש לא הכרתי, אך כמה מהשמות של המתמודדים למועצה נשמעו מוכרים. בחרתי כמובן בשמות המוכרים ויצאתי.
כך נראית מערכת הבחירות לאגודת הסטודנטים, למרות שמדובר בארגון חשוב ובעמותה שפועלת עם תקציב של למעלה משני מיליון שקלים בשנה. ב-29 באפריל יצאה הודעה לבוחר שבה הכריזו על בחירות למועצת וליו"ר אגודת הסטודנטים. הבחירות נקבעו ל-27 במאי ותעמולת בחירות מכל סוג שהיא נאסרה עד ל-22 במאי. בחמישה ימים המועמדים היו צריכים לפרסם את עצמם ולנסות ולמשוך את המצביעים לבחור בהם על סמך המצע שלהם. כך קרה שבמועד הבחירות לא אני ולא סטודנטים רבים אחרים הבינו מה ההבדלים בין המועמדים השונים ומה המשמעות של הבחירות האלו. מה הפלא שבסקר שערכתי בין 100 סטודנטים באוניברסיטת אריאל רק 19% ענו שהם השתתפו בבחירות האחרונות.
אור אזולאי, יו"ר האגודה
היום, כחצי שנה אחרי, יצאתי לבדוק את התוצאות של אותן בחירות. אמנם את תהליך הבחירות יש לשפר ולמקצע אבל נראה שהתוצאה לא רעה. היו"ר הנבחר והמכהן הוא אור אזולאי, סטודנט בן 26 לתואר ראשון במדעי המחשב ומתמטיקה. הוא התחיל בתור נציג שנתון, בלי להכיר יותר מידי את האגודה ולהבין מה זה אומר. לאחר מכן המשיך והפך להיות נציג הפקולטה, כדי לצבור יותר כוח מול ראש המחלקה והדיקן. בשנה השנייה ללימודיו הפך להיות חבר מועצה באגודה. הוא היה באופוזיציה ולא כל כך אהב את ההתנהלות שם. "חמישה חודשים לפני הבחירות התייעצתי עם אנשים ולא ראיתי לאן האגודה ממשיכה או לאן היא יכולה ללכת. אז החלטתי לרוץ ליושב ראש האגודה, אמרתי שאני יכול לתרום מעצמי ושזה משהו של פעם בחיים. שנה אחת אני אתן לסטודנטים".
מהשיחה עם אור ניכר שהוא מלא באמביציה ובתקווה לשנות את פני הדברים. "דבר ראשון רציתי לשנות את היחס באגודה לאנשים. ולשפר את המענה האקדמי לסטודנטים".
אושריאל בן עמרם, רמ"ח תקשורת
אושריאל בן עמרם, ראש מחלקת תקשורת וחבר בהנהלת האגודה כבר שנה וחצי, משתף אותנו ביעדים שהאגודה החדשה הציבה לעצמה. "הרעיון הוא יותר לתת מענה ודגש על תחום האקדמיה והרווחה, לנסות לעשות שינויים בקמפוס. אם זה היחס שהסטודנטים מקבלים במחלקות ואם זה ברמת המקצועיות. יש רצון לשים דגש על מרתונים וסיוע לסטודנטים שקשה להם. ב"ה יש עבודה טובה בנושא ויש גם מה להשתפר, אבל יש בסיס ממש טוב. ובתחום הרווחה, יש ניסיון לשפר את היחס של כל מיני עסקים פה לטובת הסטודנטים, בין אם זה במחירים, וכמה שיותר סיוע לסטודנטים עם בעלי יכולות כלכליות מוגבלות, חיילי מילואים[…]"
על מנת להכיר את התחושות בשטח, בשאלון שהופץ שאלתי את הסטודנטים על תפקוד האגודה בעיניהם. אני משתפת את אושריאל במידע ומעמתת מולו את הנתון שעולה מהסקר. 63% מהסטודנטים המשיבים אמרו שהם חושבים כי האגודה משקיעה הכי הרבה בתרבות, על אף שרק 12% הצהירו שנושא זה הוא חשוב ושעל האגודה לקדם אותו יותר. "ביחס לשנה שעברה שבה היה דגש יותר על תרבות, בין אם זה בפתיחת שנה או באירועים תוך כדי השנה, ובין אם זה ביום הסטודנט שהיה הכי גדול בארץ. זה משהו שהאגודה החדשה גם תשים עליו דגש אבל לא מרכזי".
48% מהסטודנטים שענו על השאלון חושבים שהאגודה צריכה להשקיע יותר בהוזלת עלויות לסטודנטים וביצירת מבצעים שיקלו על ההוצאות של הסטודנט הממוצע. גם כאן הוא מסכים ומבין את התחושות שעולות מהשטח. "יש דברים שיותר דחופים ורלוונטיים לסטודנט. היחס שהוא מקבל מהמרצים שלו כשהוא בא לקמפוס, כשהוא יודע שהוא בא במטרה ללמוד ולהצליח והוא מקבל יחס ראוי מהמרצים שלו ומהמחלקה. שהוא יכול להתקיים מבחינה כלכלית באוניברסיטה, בין אם זה במעונות בין אם הוא רוצה לקנות משהו בקפיטריה. תשלומים ומבצעים באוניברסיטה. וזה הדגש המרכזי שלא היה כל כך בקדנציה הקודמת".
אושריאל משתף אותנו בהישג האחרון של האגודה. "מחירים גבוהים הורדו לאחרונה בקרנף, לאחר שיתוף פעולה מחודש עם הבעלים. אנחנו שמים יותר דגש על מוצרי יסוד שיהיו במחירים מפוקחים, ויש על זה פיקוח".
פגישה של חברי האגודה עם הבעלים של "הקרנף"
הוא גם משתף אותנו בתוכניות לעתיד: "בקרוב נשים דגש מיוחד על המעונות, כדי לשים קץ לכל עניין המחירים הגבוהים ביחס לרמה שניתנת שם".
הנושא השני בחשיבותו שאותו בחרו הסטודנטים (24%) הוא מתן מענה אקדמי כדוגמת מרתונים לפני מבחנים, חוברות לתרגול ועזרה בפנייה למחלקות בנושאים שונים. גם בתחום הזה אושריאל משתף אותנו בתוכניות שיש לאגודה. "אנחנו בוחנים אפשרות לעשות מרתונים מחוץ לאוניברסיטה, שיהיו בתוך אריאל. בין אם זה בשיתוף עם 'מרכז צעירים אריאל' או בחדרים שיש בקאנטרי, או כל מיני רעיונות שעכשיו אנחנו עובדים עליהם".
אחרי כל ההבטחות וגם ההישגים שהאגודה זוקפת לזכותה, ובצדק, גם הוא לא מנסה לייפות את המציאות. "האגודה גם צריכה להתקיים כלכלית. האירועים האלו מכניסים, כמובן שהאגודה מוציאה על זה כסף אבל זה משאיר גם איזה שהוא קיום מסוים ועודף תקציבי. בסופו של דבר זה גם בא לידי ביטוי בצורה של חוברות אקדמיות שנמכרות בזול, הטבות למיניהן ואירועים ספציפיים שהם לא תרבות. אין מה לעשות, בסופו של דבר זה סוג של עסק לנהל". דבר זה מסביר את ההוצאות הגבוהות של האגודה בתחום התרבות. זאת כנראה גם הסיבה שיותר ממחצית מהסטודנטים טוענים שהאגודה מקדמת את הנושא הזה בצורה הטובה ביותר.
עוד נושא שהאגודה מבקשת לקדם בקדנציה הנוכחית הוא נושא השקיפות. הם מתחייבים להעלות את פרוטוקול הישיבות עד עשרה ימים מישיבת המועצה. גם התקציבים ומשכורותיהם של בעלי התפקידים חשופים לציבור. בעבר נשמעו ביקורות על כך שהסטודנטים לא יכולים לראות לאן הכספים הולכים ושבאופן כללי הוצאות יום הסטודנט מוגזמות.
כבר היום ניתן לראות פרוטוקולים של ישיבות המועצה, ואת התקציבים שהוקצו בכל חודש לכל מחלקה ואירוע. יש אווירה של עשייה ומוכנות לעבודה קשה, יחד עם הקשבה לדרישות העולות מהשטח. אך מוקדם מידי לדעת האם האגודה הנוכחית תענה על כל הציפיות של הסטודנטים. קל להתלהב מכל ההבטחות והיעדים שחברי האגודה מפזרים. יותר נכון יהיה לחכות בסבלנות ולראות שהם לא רק יודעים להבטיח, אלא מצליחים גם לקיים.