סטודנטים באוניברסיטת אריאל מתלוננים על תופעה מטרידה: זרים מתפרצים לקבוצות וואטסאפ ומציפים אותן בתוכן לא הולם, לעתים במהלך השבת. לטענת המתלוננים, וואטסאפ לא חוסמת את מספרי הטלפון המטרידים. מערך הסייבר: "התופעה אינה חדשה או ייחודית לאריאל". כך תגנו על קבוצות הוואטסאפ שלכם

כתב: אחיה יוסף לייבו / עריכה: הודיה וייס

"מיד עם צאת שבת ראיתי שיש בקבוצת הטרמפים לאריאל משעריה 160 הודעות והבנתי שמשהו לא תקין כי כבר דיברו לפני שבוע שיש פריצות של ערבים ששולחים פורנו", כך מתארת י' סטודנטית באוניברסיטת אריאל. "נכנסתי ישר לקבוצה וראיתי הודעה באנגלית שכתוב בהן HI ומלא הצטרפויות אז ישר הבנתי ודיווחתי… גם שלחו לי HI לפרטי ממספר מוזר". סטודנטית נוספת מספרת כי פרצו השבת גם לקבוצה נוספת, "כשרות המזון", ושלחו בה תמונות פורנוגרפיות. בנוסף לשליחת ההודעות בקבוצה, אחד המספרים שנכנסו לקבוצה שלח בפרטי הודעות פורנו לאחת המשתתפות בקבוצה ואף ניסה להתקשר אליה בשיחת וידאו בוואטסאפ.

י' וחברתה הסטודנטית לא לבד. במהלך השבת האחרונה נפרצו קבוצות רבות של סטודנטים באריאל. בחודשים האחרונים ובמיוחד בשבוע האחרון, נכנסו לקבוצות וואטסאפ רבות של סטודנטים באריאל מספרי טלפון מחו"ל ודוברי ערבית בחלקם ושלחו הודעות ותמונות פורנוגרפיות ,שינו את תמונת ושם הקבוצה לתוכן פורנוגרפי ואף שלחו הודעות פורנוגרפיות פרטיות לחלק מחברי הקבוצות.

י', אחד ממנהלי קבוצות הוואטסאפ באריאל, מספר כי למרות שהסיר את המספרים הלא מזוהים ששלחו הודעות פורנוגרפיות בקבוצה, ולמרות שדיווחו על מספרים אלו לוואטסאפ, אותם מספרים נכנסו לקבוצות נוספות גם לאחר שעברו כחודשיים מהדיווח. י' מציין כי אופי פעולת הפורצים דומה ברוב המקרים – הפורצים נכנסים בדרך כלל בזמן שבת דרך קישורי קבוצות וואטסאפ ,בעדיפות לקבוצות של דתיים בלבד, ושולחים בהם תכנים אלו. לאחר שהבחין בדפוס התקיפה הדומה, י' חסם את הקבוצה להודעות בשבתות ובחגים.

בשבוע זה מצוין "שבוע הגנת הסייבר הישראלי" שנועד להעלות את המודעות לפריצות סייבר אפשריות ולהעלאת רמת ההגנה האישית מפריצות. אך מה עם אחריות הרשתות החברתיות שבאמצעותם גל הפריצות מתקיים? למרות שעברו מספר חודשים מאז החל גל הפריצות לקבוצות הסטודנטים באוניברסיטה, וחרף דיווחים שדיווחו הסטודנטים על מספרי הטלפון הזרים לוואטסאפ כמפיצי ספאם, החברה לא חסמה בפניהם את השימוש בשירות. על פי הבדיקה שערכנו, עולה כי ישנם מספרי טלפון אשר השתתפו לפחות בשתי פריצות לקבוצות וואטסאפ במרחק של יותר מחודש ביניהם וחרף הדיווחים כנגדם בפריצה הראשונה בה השתתפו חשבונם בוואטסאפ לא נחסם והם השתתפו בתקיפות נוספות. דבר זה הוא לכאורה כנגד מדיניות חברת וואטסאפ שלא מאפשרת הפצת תכנים בלתי הולמים בשירותיה.

האם גל הפריצות לקבוצות הוואטסאפ באוניברסיטה היינו ייחודי לאוניברסיטה? או שמא מדובר בגל תקיפות ארצי? מערך הסייבר הלאומי אומר כי "התופעה שאתה מתאר מוכרת על ידינו ועל ידי וואטסאפ. היא אינה חדשה או יחודית לסטודנטים של אוניברסיטת אריאל, לרוב מדובר בנסיונות אקראיים על מספרי טלפון. תחילתה בהשתלטות על חשבון WhatsApp של אחד המשתמשים. במתווה זה, מתקבלת הודעה מרשימת אנשי הקשר לכאורה, אשר מבקש לקבל את קוד האימות לפתיחת האפליקציה, בטענת שווא שהקוד נשלח בטעות במסרון.  אך למעשה, מדובר בהאקר שעומד מאחורי ההודעה, וקוד האימות שייך לבעל החשבון. לאחר מסירת קוד האימות, משתלט ההאקר על החשבון ונועל אותו. ההאקר ממשיך הפצת ההודעות גם לחברים של אותו משתמש שהשתלטו לו על חשבון וכך חוזר חלילה (פירסמנו התרעה בנושא מספר פעמים, הראשונה בנושא כבר לפני שנתיים).

לעיתים, בשלב הבא, חלק מהאקרים בוחרים "להפציץ" את הקבוצות שאותו משתמש חבר בהם בתמונות המוגדרות על ידי התנאי שימוש של וואטסאפ כלא ראויות. כך, הפצת התמונה בקבוצה או החלפת צילום הקבוצה, מפריה את תנאי השימוש ומביאה לחסימה אוטומטית של וואטסאפ של כל חברי הקבוצה. במערך הסייבר מתייחסים גם לשיטה שבה נפרצו קבוצות הוואטסאפ באריאל ואומרים כי "לחלופין, בחלק מהמקרים מדובר במספרים לא מוכרים למשתמש שפותחים קבוצה מוסיפים אנשים ו'מפציצים' את הקבוצה".

כיצד תוכלו להתמודד מול גל הפריצות? מערך הסייבר הלאומי מציע לעשות את שורת הצעדים הבאים:

• הפעלת אימות דו שלבי: אימות נוסף לקוד האימות שמתקבל במסרון – צעד קל לביצוע בהגדרות החשבון – אימות דו שלבי – של האפליקציה.
• לא מעבירים קוד אישי לאף אחד.
• צאו מהקבוצה אם זיהיתם שינוי חריג בתמונת הקבוצה, בשם הקבוצה או הופצה תמונה לא ראויה, צאו מיד מהקבוצה.
• מניעת הוספה אוטומטית לקבוצות – הגדרה בהרשאות מניעת צירוף אוטומטי לקבוצות: הגדרות – חשבון –  פרטיות –  קבוצות –  אנשי הקשר שלי חוץ מ – סימון כל אנשי הקשר שלכם באמצעות לחיצה על שלושת הקווים בצד השמאלי העליון של המסך.
• חיסמו את המספרים מהם מגיעות ההודעות החריגות.
• עיקבו אחר ההתרעות והאזהרות של המערך ברשתות החברתיות ובאתר. חייגו 119 לסיוע או דיווח

איגוד האינטרנט הישראלי פרסם מדריכים מפורטים המסבירים כיצד לבצע חלק מצעדי האבטחה אלו:

א. מדריך למניעת הוספה לקבוצה בוואטסאפ על ידי זרים: https://www.isoc.org.il/netica/guidance-for-parents-and-teachers/whatsapp/how-to-stop-people-from-adding-you-to-whatsapp-groups

ב. מדריך לביצוע אימות דו שלבי בוואטסאפ: https://www.isoc.org.il/netica/guidance-for-parents-and-teachers/whatsapp/2-step-verification-whatsapp

האיגוד מציין כי במידה וכתוצאה מגל הפריצות נחסמתם משימוש בוואטסאפ, ניתן לפנות לוואטסאפ האיגוד בטלפון 0548858911 או לכתובת האתר של האיגוד: https://block.org.il והאיגוד יסייע בהורדת החסימה , כפי שסייעו לאנשים שנחסמו מפריצות קודמות.

עטרת-גילה עזר, דוברת אגודת הסטודנטים באריאל, מסרה: "לאחר שדיברתי עם דוברים מאגודות אחרות הובהר לי כי נושא הפריצות הינו כלל ארצי וקורה במגוון אוניברסיטאות ומכללות. כמובן שאנו מתייעצים בכל נושא משפטי עם עו"ד האוגדה אסף ביטון, שלחנו הודעת אזהרה לשולחי הודעות הספאם והסרטונים ואיפסנו כמה פעמים את הקישורים לוואטסאפ. בכל קבוצה יש מנהלים שהם בדרך כך – נציגי השנתון והם הינם רשאים להוציא מהקבוצה אנשים פוגעניים ולאפס את הקישור. נכון לרגע זה אין עילה לתביעה בבית משפט". 

בניגוד לדברים אלו, באתר איגוד האינטרנט הישראלי נכתב: "יצוין כי חוק הסרטונים שנחקק בינואר 2014 קובע כי הפצת תוכן בעל אופי מיני הינו עבירה מסוג הטרדה מינית שדינה עד 5 שנות מאסר. החוק מגדיר שגם אדם "שרק" העביר אותו חומר יחשב כמי שביצע עבירה". כמו כן, גורם בפרקליטות המדינה המתמחה בעבירות סייבר ציין כי הפצת חומרים פרונוגרפיים באמצעות הוואטסאפ במקרים רבים תחשב לעבירה פלילית. כך שלא ברור מדוע לא הוגשה תלונה במשטרה כנגד התוקפים.

ביקשנו פעמים רבות ובאמצעים רבים את תגובת חברת מטא (לשעבר פייסבוק) המחזיקה בבעלות על וואטסאפ לנאמר בכתבה, אך חרף פניות חוזרות ונשנות טרם נמסרה תגובה.

רוב מגישי החדשות כנראה מנצלים את הפסקת הפרסומות בשביל ליישר את העניבה, לתקן את האיפור ולהתכונן לאייטם הבא. עומר ירדני, מגיש "היום שהיה" בערוץ 13, מעדיף לנצל את ההפסקה מהקהל המבוגר שצופה בו במסך הקטן, לטובת צילום סרטוני טיקטוק עבור הקהל הצעיר שצופה בו במסך הקטן אף יותר

כל ישראלי שגולש בטיקטוק, האפליקציה שמזוהה כיום יותר מכל עם הדור הצעיר, כבר מכיר את התופעה- בין אלפי הסרטונים הקצרים, בהם מופיעים בני נוער ששרים, רוקדים ומבצעים אתגרי רשת, יצוצו מדי פעם פניו המוכרות של עומר ירדני. הוא ישב באולפן, מסודר ומחויט כפי שמגיש חדשות צריך להיות, רק שאת ארשת הפנים הרצינית ואת הדיווחים על מגפת הקורונה, יחליף ירדני בצחוק מתגלגל ובשירה. מאות אלפי משתמשי טיקטוק כבר הספיקו לראות את עומר ירדני שר את מיטב הלהיטים האחרונים של סטטיק ובן אל, נסרין קדרי, עדן בן זקן ועוד, ואין ספק שמדובר באחת מסנסציות הרשת המפתיעות והמעניינות בישראל כיום.

אז איך בעצם הכל התחיל?

ירדני: "זה התחיל הרבה לפני טיקטוק. אני חושב שיש בי איזשהו מנעד בין הדמות הרצינית, שרוצה להתעסק בדברים החשובים והמשמעותיים לבין שטויות, שזה גם משהו שאני אוהב לעשות. בשנת 2015, אור הלר ומאיה זיו-וולף החליפו באחד הימים את אורלי וגיא בתוכנית הבוקר שלהם. אור ומאיה תפסו אותי שר שיר של דודו אהרון והחליטו לשדר את זה כדי לעשות לי פאדיחות. בהמשך זה קרה שוב, רק עם שיר אחר, כך שעוד לפני שידעתי מה זה טיקטוק, עשיתי דברים שהיו יכולים להתאים לפלטפורמה הזו."

ספר לי על הרגע שבו החלטת לצלם את הסרטון הראשון.

"בהתחלה לא הבנתי כל כך מה זה טיקטוק, חשבתי שיש שם רק דברים מטופשים ולא היה לי זמן להתעסק בעוד רשת חברתית נוספת. בארוחת שישי אחת, שני האחיינים שלי ניסו לשכנע אותי להוריד את האפליקציה. בהתחלה לא הסכמתי, אמרתי להם שיש לי מספיק פרופילים לנהל ברשתות החברתיות אבל הם הצליחו לשכנע אותי לנסות. יום קודם, עשינו קצת שטויות באולפן בהקלטות שקדמו לתוכנית. שרתי שירים ועובדי הקונטרול זרמו איתי. בסוף היום ביקשתי מאחד המפיקים שישלח לי את מה שעשינו וזה למעשה הפך להיות הסרטון הראשון. למעשה, הוא בכלל לא יועד לטיקטוק, אך בגלל שראיתי שהאפליקציה הזאת ידידותית למשתמשים החדשים שלה, אמרתי לעצמי 'טוב, נעלה את זה'. הסרטון הראשון ממש הצליח, הוא זכה לעשרות אלפי צפיות תוך מעט זמן, אבל זה קרה לגמרי במקרה ללא כוונה ומאמץ כלל, סתם ככה בין הראיונות של הכתבים."

מה היו התגובות מצד הקולגות?

"האנשים שעובדים איתי על הדברים הרציניים והחשובים שאנחנו עושים ביומיום, מרגישים שיש באולפן איזו שבירת שגרה קטנה וזה מאד נחמד להם. כבר קרה לי שצלמים, במאים או מפיקים שאלו אותי 'נו, נו מה אנחנו מצלמים היום?'. גם הכתבים והמגישים האחרים של הערוץ שדיברו איתי על העניין הזה, הגיבו בצורה מאד חיובית."

עומר ירדני נחשב לאחד הטאלנטים הבולטים בטלוויזיה בשנים האחרונות. בשנת 2013 כשהוא משוחרר טרי מגלי צה"ל בן 22 בלבד, החל ירדני להגיש מספר תכניות טלוויזיה בערוץ 10 וכמו עובדים רבים בערוץ, עבר לחדשות 13 לאחר המיזוג עם "רשת", שם הוא מגיש תוכניות עד היום.

מדוע לדעתך רוב הפוליטיקאים לא מצליחים להשיג קהל עוקבים גדול בטיקטוק, בניגוד לשאר הרשתות החברתיות?

"הקהל הצעיר שמשתמש בטיקטוק מכיר את בנט ונתניהו, אבל לא בטוח שהם מעסיקים אותו. מה שיפה בטיקטוק זה שרוב המשתמשים מחפשים את מה שמגניב, חריג ומצחיק אבל יותר מכל, הם מחפשים את האותנטיות. ברוב המקרים, וראינו את זה גם באינסטגרם, הפוליטיקאים מנסים להיות משהו שהם לא, ולכן זה לא תמיד עובד."

עיתונאים תמיד מנסים להשיג מטבעם כמה שיותר עוקבים בכמה שיותר פלטפורמות. האם לפי דעתך עיתונאים אחרים מסתכלים עלייך ואומרים לעצמם "זה המודל העיתונאי החדש"?

"זה יהיה יומרני מצדי לומר שאני המודל העיתונאי החדש. יש עיתונאים שמצליחים מאד ברשתות חברתיות אחרות ולא כל רשת חברתית מתאימה לכל עיתונאי וזה בסדר. יכול להיות שמה שאני עושה מוצא חן בעיני הרבה אנשים. מעבר להיותי מגיש חדשות שמראיין אנשים, אני גם שטותניק, אבל אין לי ספק שזה לא משהו שמתאים לכל אחד. אני חושב שמי שמעלה תכנים לטיקטוק צריך פשוט להיות 'הוא'. זה נשמע כמו מסר שיצא מהצגת ילדים אבל זה מה שאני התרשמתי שהמשתמשים מחפשים באפליקציה הזאת. כשאנשים רואים שאתה אמתי ואותנטי, הם יצפו בתכנים שלך, וזה לא משנה אם הם מצחיקים, מרגשים או מעניינים."

כך או כך, דווקא בזירה הצעירה של הטיק-טוק, הפינה היחידה במדיה החברתית שלא נכבשה על ידי הפוליטיקאים ואנשי התקשורת, מצליח עומר ירדני ללכוד את עינו של הקהל הצעיר, שלא צופה יותר מדי בטלוויזיה. ומי יודע, אולי דווקא סרטוני השירה המשעשעים הללו, הם אלו שיולידו את דמותו החדשה של העיתונאי הישראלי. אז ביום שתראו את עמית סגל או יונית לוי רוקדים באולפן כשברקע מתנגן שיר פופ גנרי, אל תשכחו מי היה שם קודם.

לעמוד הטיקטוק של עומר ירדני

יותר משליש מאזרחי ישראל אינם מחוסנים – עם מה נאלצים להתמודד הסטודנטים שמסרבים להתחסן? "הגבלת התו הירוק פוגעת לי בחיי היום יום ומאלצת אותי להתחסן בניגוד לרצוני", טוען אחד מהם

כתבה: שני בובלי // ערכה: יובל כהן

את שנת הלימודים סטודנטים לא מחוסנים פתחו מעט שונה מאלו המחוסנים. כל סטודנט לא-מחוסן צריך להציג בשערי האוניברסיטה בדיקה שלילית לקורונה. את הבדיקה השלילית אפשר לעשות בשתי דרכים: בדיקה שעולה 52 שקלים דרך מד"א – התוצאה מגיעה לנייד לאחר רבע שעה מלקיחת הדגימה אך הבדיקה תקפה ל-24 שעות. האפשרות השנייה היא בדיקה דרך פיקוד העורף. הבדיקה היא חינמית ותקפה ל- 72 שעות, אך התורים אליה ארוכים והתוצאה מגיעה בין 24 ל48 שעות.

סטודנטים רבים כעסו על האפליה בין מחוסנים ולא מחוסנים והתאגדו לקבוצה אחת. משיחות עם סטודנטים שאינם מחוסנים עולה כי כיום באוניברסיטת אריאל חיי השגרה פועלים על פי חוקי התו הירוק. דבר זה מעורר מחלוקת רבה בין סטודנטים רבים.

"אני לא חלק ממתנדי החיסונים, אני מאמינה בקורונה אבל אני חושבת שאין מספיק מידע על תופעות הלוואי של החיסון ולכן בחרתי לא להתחסן". מספרת מאיה, סטודנטית שנה ב' לאדריכלות באוניברסיטת אריאל. "בשביל שאני אקבל תו ירוק אני צריכה לעשות בדיקת מד"א כל יום שעולה לי כסף או בדיקת PCR שהיא חינמית ולכן אני בוחרת לעשות בדיקה שלא עולה לי כסף כי להוציא כל יום על בדיקה זה לא ראלי לסטודנט. הבעיה היא שהתשובה מגיעה רק 48 שעות אחרי לקיחתה ולכן נשאר לי רק 24 שעות להשתמש בה כשהיא עוד בתוקף ולכן אני כל יום צריכה ללכת לעשות בדיקה, לעמוד בתור הארוך, לקבוע תור לבדיקה, להפסיד שעות לימוד או עבודה".

החיסון לקורונה הגיע לאחר כשנה בצל המגפה, ושינה את תמונת המצב אחרי סגרים ארוכים וקורבנות רבים: מספר החולים ירד, קצב הדבקה הואט ועולם הצליח לחזור לשגרה. אך מהירות הוצאת החיסון והחובה להתחסן (במספר מדינות) גררה אין ספור מתנגדי חיסונים בעולם.

בישראל מחסנים את האוכלוסייה בחיסונים של פייזר ומודרנה שאושרו על ידי ה-FDA. החיסון עצמו מורכב רק מחלבון ספציפי של הנגיף וזאת על מנת לא לחשוף את המתחסן לנגיף השלם. החיסון אינו מגן באופן מלא על המתחסן ולמרות קבלת החיסון אפשר להידבק שוב, אבל בסיכוים נמוכים יותר של הגעה למצב של חולי קשה או חלילה מוות.

במדינת ישראל החליטו לחסן ילדים מתחת לגיל 12, עד היום חוסנו ילדים בני 12 ומעלה כאשר בהתחלה התמקדו על קבוצות בסיכון. החיסון אינו חד-פעמי אלא הוא יעיל למשך חצי שנה ולכן כל חצי שנה בערך אנחנו צריכים ללכת להתחסן שוב. בישראל עד היום האזרחים שבחרו להתחסן קיבלו שלוש מנות של חיסון כאשר את המנה השלישית נתנו לפני מספר חודשים ועדיין לא יודעים לכמה זמן היא אפקטיבית. חשוב לציין שכיום 62.5% תושבים ישראלים התחסנו בשתי המנות. יעילות החיסון היא לא במאת האחוזים אלא החיסון מפחית את החומרה של קבלת הנגיף לקל ובינוני (ברוב המקרים). ממחקרים באינטרנט עולה כי גם לאחר החיסון אדם יכול להמשיך את הפצת הנגיף לאחרים למרות שהוא בעצמו לא יהיה חולה.

משיחה עם קבוצת מתנגדי החיסונים גיליתי שיש להם קבוצת וואטסאפ פעילה תחת השם "חירות ושוויון באריאל" שבה הם מעלים עדכונים שוטפים לגבי השינויים על תו הירוק ובנוסף רובם אף הולכים להפגנות ענק תחת הסיסמא "תו ירוק=כתם שחור".

ירון, סטודנט להנדסה: "אני בוחר שלא להתחסן. זה לא משנה למה, כמה ואיך. אנחנו במדינה דמוקרטית וזאת זכותי המלאה להחליט על הגוף שלי. הגבלת התו הירוק פוגעת לי בחיי היום יום ומאלצת אותי להתחסן בניגוד לרצוני, אז איפה הדמוקרטיה פה? איפה אפשרות ההחלטה של עצמי על גופי".

נעמה, סטודנטית באוניברסיטת אריאל, טוענת כי היא משלמת שכר אוניברסיטאי כמו כל סטודנט וכועסת על האפליה: "למה ההחלטה שלי לא להתחסן מגבילה אותי אם אני משלמת את אותו שכר לימוד, ואמורה להיות שווה כמו כל סטודנט אחר?". היא מוסיפה כי "אם החיסון לא יעיל במאת האחוזים וגם אני יכולה להידבק ולהדביק וגם מחוסן יכול להידבק ולהדביק אז מה ההבדלים בינינו? למה הוא לא צריך להציג בדיקה בכניסה ואני כן?"