וירוס הקורונה והבידוד החברתי הביאו לעלייה משמעותית במקרי האלימות במשפחה. מחר, 25 בנובמבר, יחול יום המאבק הבינלאומי לאלימות נגד נשים

כתב: עופר פרימט. ערך: אריאל כהן

"יורדת כנדנדה סובבת מעגל" – זה השיר שהייתה אמורה לשיר בפסטיגל 1997 ענת אלימלך, שנרצחה על ידי בן זוגה דוד אפוטה שלאחר מכן גם התאבד. בעקבות התערבות אחיו של אפוטה באירוע ושיבוש ראיות נדמה היה בתחילה כי אלימלך היא זו שרצחה את בן זוגה והתאבדה.

כמו בשיר שלה גם בחיים האמיתיים המקרה של רצח נשים המשיך כהרגלו מבלי שנבין שזוהי תופעה רחבת היקף בישראל, ובה יותר ויותר נשים (שחלקן העיקרי מהמגזר הערבי) נפגעות מאלימות פיזית או נרצחות על ידי בני זוגן. על פי נתוני המשטרה בשנים מ-2013 עד 2016 נרצחו 113 נשים.

יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים יחול ב-25.11.2020, ורוב הסיכויים שגם עכשיו נקום לבוקר חדש ונשמע על עוד מקרה רצח או אלימות כלפי נשים. למה בעצם זה קורה? גם בשנת 2020 חלק מהגברים עדיין חושבים שנשים הן חפץ והופכים להיות רכושניים כלפי בנות הזוג שלהם, ואם האישה רוצה להיפרד או להתגרש משמע מותר לפגוע בה או לרצוח אותה. המקרה של ענת אלימלך, שהיה לפני יותר משני עשורים, היה צריך לתת לנו התרעה שאלימות כלפי נשים לא פוסחת על שום מגזר, ולא משנה כמה כסף יש לך.

מה שהכי מפחיד הוא שהרשימה מתארכת מיום ליום – מיכל סלה שנרצחה על ידי בן זוגה רק כי רצתה להיפרד ממנו, נג'אח מנסור בת ה-35 שנדקרה למוות על ידי בן זוגה לשעבר, או שירה איסקוב שנדקרה בכל חלקי גופה על ידי בעלה "בעל המוניטין" שרצה לעשות רק דבר אחד והוא לרצוח אותה באכזריות ולהשחית את גופה, תוך כדי קולות התחנונים שלה שיפסיק מהמעשים או שיקח את בנם הקטן כדי שלא יראה את הסבל שהיא עוברת.

אך רצח זו לא התופעה היחידה של גברים אלו, שבעה עד עשרה אחוזים מהנשים סובלות מאלימות מצד בן זוגן (הנתונים מתוך סקר אלימות במשפחה). נשים שנפרדות מגברים אלימים לעיתים חוות גם שנים אחר כך הטרדות, איומים, מעקבים ותגובות קשות מאוד שלא מאפשרות להן להמשיך בשגרת חיים תקינה, בעוד שהמשטרה לא עושה כמעט דבר כדי למגר זאת. במגזר הערבי המצב אפילו קשה עוד יותר, בקרב הדיווח של נשים ערביות נמצאה פחות תמיכה מבני המשפחה בהקשר לבעיית האלימות, עניינים אלו יוצרים סוג של עידוד הנושא המחפיר ועצימת עין, כתוצאה מזה בכירים מהמגזר הערבי דורשים מהממשלה פתרון למיגור התופעה.

מאז תחילת 2020 נרצחו כבר 19 נשים, כאשר הקורונה הובילה לעלייה משמעותית במקרי האלימות בעקבות הסגר, בו נשים בילו שעות רבות סגורות באותו הבית עם הגבר המתעלל. אין ספק שהרשימה עוד תתארך, והנושא הכל כך כאוב ממשיך להישאר דבר שולי בחברה הישראלית עד לא מעניין, למרות שזה נוגע לכל אחד ואחת מאיתנו, כי למי אין אחות, אמא, חברה או שכנה קרובה שעלולה להיות הקורבן הבא?

כולנו נמצאים בבית הרבה יותר מהרגיל ופתאום אנחנו שמים לב לדברים שהיינו רוצים לשנות ולשדרג בביתנו. תחום עיצוב הבית תפס תאוצה, ואת רוב הדברים ניתן להשיג גם מרחוק. גילי הרמולין, אדריכלית ומעצבת פנים מספרת על החוויה שלה בעבודה מרחוק ומקרוב

כתבה: שלם אריאלי / ערכה: כנרת גואטה

אם לפני כמה חודשים חשבנו שהקורונה היא אפיזודה חולפת, היום אנחנו כבר מנוסים ולמודי סגרים ובידודים. אחרי זמן לא מבוטל בו אנחנו סגורים בתוך ארבעת קירות הבית, נראה שהרבה אנשים פתאום שמו לב שיש דברים שהם היו שמחים לשנות ולשדרג בבית שלהם. התחושות האלה בשילוב עם הזמן הפנוי הרב שהתפנה לנו, הביאו רבים מאיתנו לעצב מחדש את הקן הפרטי שלנו, או לפחות חלקים ממנו.

נראה אם כך, שתחום עיצוב הבית בפריחה. אבל איך השוק מתמודד עם הביקוש המתגבר? והאם בתקופה שבה עסקים נסגרים והמדינה מטילה הגבלות שוב ושוב, אפשר בכלל להמשיך בעשייה?

"חד משמעית יש עלייה בביקוש לתחום של עיצוב הבית", אומרת גילי הרמולין, אדריכלית ומעצבת פנים. "איך שלא מסובבים את זה, הרבה אנשים נמצאים בבית ולא נוסעים לשום מקום. אם היה להם כסף שהם תכננו לשים על טיולים או טיסות, הם מפנים אותו לעיצוב הבית. אבל מדובר יותר בדברים שאני קוראת להם קוסמטיקה, למשל, שיפוץ מטבח. מי שמתעסק בדברים קטנים שעושים תוך כדי שאנשים בבית מרגיש את זה יותר. אני מגיעה מהתחום של ה'טוטאל דיזיין'. מתכננת בתים מאפס או משפצת, למשל הרחבות של בתים וחלוקה מחדש של בתים ישנים. בתחום הזה עדיין יש עבודה".

הדברים עובדים כרגיל? המון עסקים במשק נאלצו להיסגר.

"התחום לא נעצר, פרויקטים שהתחילו ממשיכים. אבל יש האטה. אני רגילה לעשות פרויקטים במהירות הבזק, אתמול נכנסתי לבידוד בפעם השנייה והכל הולך לאט יותר. יש בית שהתחלתי להלביש כבר חודש לפני הסגר הראשון ופתאום סגרו את כל חנויות הרהיטים".

אז מה עושים? אפשר לעבוד בתחום הזה מרחוק?

"זה מדהים איך אפשר לעשות פרויקטים שלמים בשלט רחוק. פתאום מבינים כמה אפשר לעשות בלי להגיע לשטח כל הזמן. הכל נעשה בואטסאפ או בזום. אני מבקשת מהלקוחות שיצלמו לי סרטונים של דברים בבית, וגם מהספקים אפשר לקבל מענה בהרבה דברים. מעבר לזה, תחום הבנייה הוא משק חיוני, לא עצרו את העבודות. ביום של הסגר של ראש השנה עוד הסתובבתי בשטח".

מן הסתם יש עדיין דברים שקשה יותר למצוא להם פיתרון.

"נכון, לא הכל אפשר לעשות בדרך הזאת. ריצופים וחיפויים לחדרי רחצה או בדים לשטיחים הם דברים שאי אפשר לבחור מרחוק. זה לא נראה בתמונות כמו במציאות".

את חושבת שצורת העבודה הזאת תישאר גם אחרי משבר הקורונה?

"השוק הישראלי מומחה בלייצר פגישות. על כל דבר אומרים לך להגיע. יש המון בזבוז זמן סביב פגישות, בעיקר זמן שהולך לאיבוד בנסיעות ופקקים. אנשים מבינים עכשיו כמה טרחה נחסכת להם, ואני מאמינה שהרבה דברים יפתרו ככה ולאנשים יהיה חשוב יותר לחסוך בזמן. אבל זה תלוי ברזולוציה של הדברים. ככל שיורדים יותר לפרטים הקטנים, אי אפשר לפתור את זה בלי לראות את הדברים בעיניים. כמו שאמרתי, כל מה שקשור בטקסטיל או שדורש מגע כמו ידיות. אלו דברים שלא יהיה מנוס מלהמשיך להגיע למקום בפועל".

הרמולין התחילה את דרכה בחברת בנייה שם למדה המון על תחום הביצוע. לאחר מכן עבדה במשרד אדריכלות גדול במשך עשר שנים. במסגרת העבודה עשתה המון דברים כמו מסעדות, משרדים, חנויות, חדרי כושר ועוד. לפני שנה וחצי היא יצאה לעצמאות ומאז היא מתכננת ומעצבת בעיקר בתים פרטיים ודירות. בכתבה שפורסמה לפני שנה במגזין "את" על ביתה הפרטי של הרמולין, דירת גג בשכונת שפירא בתל אביב שאותה הרחיבה, סיפרה על דבר שמנחה אותה בתכנון בתים שלו היא קוראת "החלל הריק".

"זה נולד כשתכננתי את הבית שלי. התכנון היה לפני שנולדו הבנות שלי ותוך כדי הבנייה שמתי לב שאולי אני צריכה בעצם משהו אחר מהחלל הזה בבית. הבנתי שצריך מקום שאין בו כלום והוא יכול לקבל שינוי לפי קצב החיים. המשכתי את זה גם אצל לקוחות ואנחנו מדברים על מה אפשר לעשות עם המקום הזה. זה יכול להיות מקום משחק לילדים ואחר כך להפוך לפינת עבודה. מאפשר מקום לגדול בתוך הבית. אני לא בטוחה שנתתי לזה שם כבר אז, אבל בכל פרויקט אני לומדת משהו ולוקחת אותו איתי הלאה".

תוכלי לספר על פרויקט מעניין שעבדת עליו?

"הגיע אליי פרויקט של בית ערבי עתיק ביבנה. בעלת הבית פנתה אליי ואמרה שהיא רוצה לשפץ בעקבות בעיות של רטיבויות אבל לא יודעת איך בדיוק. מדובר בבית יפואי ענק, עם הרבה ירוק, קשתות ותקרה גבוהה בגובה של כמעט חמישה מטרים. משהו מדהים. אבל הוא היה נראה גרוע מאוד, מדובר בבית שעבר הרבה תלאות. עשינו שינוי וממש החזרנו עטרה ליושנה. הפכנו אותו לבית ערבי כמו שרואים כשמסתובבים ביפו. קנינו את כל הרהיטים בין הגל הראשון לגל השני של הקורונה ועוד לא השלמנו את הכל אבל היה פרויקט מרתק ומאתגר והיה לי מאוד כיף. התעסקתי בעבר עם שימור בתים, אבל אף פעם לא בצורה שכל הבחירות היו שלי".

לסיום, את חושבת שהפריחה שאנחנו רואים עכשיו בתחום עיצוב הבתים תמשיך?

"בהחלט. אנשים שמים המון דגש על הבתים שלהם ומוכנים להשקיע יותר. פעם אנשים היו מקבלים הצעות מחיר ואחר כך הולכים ומחפשים את ההצעה הכי זולה. היום זה לא ככה. לא מעט אנשים שמתעסקים בנגרות, רתכות, מטבחים ודברים דומים סיפרו שהם מלאים בעבודה וזה ממש נחמד לשמוע. בכלל, אני חושבת שבית משנה משהו בחיים והרבה פעמים אנשים חושבים שזה רק בית וזה לא חשוב. התקופה הזאת בבית הוכיחה להם אחרת".

בכמה שמן להשתמש, איך למנוע כשלים בציפוי ולמה אתם חייבים להוסיף גזר למחבת? מתכון בסיסי ומנצח

כתבת: מוריה כהן | עורך: אביאל וייצמן

במשך הרבה זמן חיפשתי אחר המתכון הטוב ביותר לשניצל, שיהיה פשוט ולא מפונפן וגם טעים! ניסיתי מתכון אחד ועוד אחד ועוד.. ולבסוף מצאתי את המתכון המנצח והטעים ביותר.
היום לראשונה אחשוף בפניכם את כל השיטות שאספתי ובהם אני משתמשת להכנה בדרך הכי פשוטה, בסיסית וקלה. מקווה שאחדש לכם, לפחות במשהו קטן. וכמובן תמיד תוכלו להוסיף תבלינים ושדרוגים כאוות נפשכם 🙂

שלב ההכנה
יש אשר מעדיפים לקנות מהסופר חזה עוף פרוס. אני מעדיפה לפרוס בעצמי, כאשר הוא מגיע בארבע חתיכות גדולות בתוך הקופסא. הפעם קניתי כמות של קילו, חבילה רגילה לחלוטין, מ"רמי לוי". את החבילה הקפואה אני דואגת להוציא מהמקפיא בשעות הבוקר ונותנת לה להפשיר בנחת עד להכנה בצהריים או שקונה באותו היום טרי ושמה במקרר עד לרגע ההכנה ממש.

בשום פנים ואופן לא להפשיר במים חמים! אם ממש אין זמן לחכות להפשרה, אפשר להניח בתוך קערת מים חמים כאשר חזה העוף עטוף והמים לא חודרים פנימה. לאחר מכן, אני שוטפת היטב היטב את החתיכות במים, לא חמים. עכשיו מגיע השלב הכיף: אני פורסת את החזה לחתיכות קטנות יחסית כדי שיצאו שניצלונים. אל דאגה, בהמשך ההכנה הן יגדלו עם הציפוי והטיגון.

שלב הציפוי
אני מכינה מראש שתי צלחות: צלחת ימנית, צלחת "הרטובים": שם אני טורפת שתי ביצים. בצלחת הרטובים אפשר להוסיף צ'ילי מתוק, קטשופ, חרדל רגיל, חרדל דיז'ון וכל תוספת רטובה אחרת.

הצלחת השמאלית היא צלחת "היבשים": בה יהיו פירורי הלחם, כ-2 כפיות פפריקה מתוקה וכ-2 כפיות מלח מעורבבים היטב. אפשר לשים פירורי פנקו, שומשום, תבלינים אחרים או נוספים לפי הטעם.

קמח, כן או לא ?
יש שנוהגים להוסיף בצד צלחת עם קמח מנופה ולקמח את השניצלונים לפני התיבול בביצה ובפירורים. ניסיתי בעבר, ציפוי פירורי הלחם התקלף, נפל ולא היה הבדל בטעם. לדעתי אפשר לוותר.

בצלחת רחבה אני אוהבת להכין לי מראש את כל השניצלים מצופים ורק אחר כך להתפנות לטיגון. אחרת, צריך כל רגע לשטוף ידיים ולדאוג שהשניצלים לא ישרפו בינתיים. אני שומרת על יד ימין בצלחת היבשים ויד שמאל בצלחת הרטובים, כדי להימנע מגושים שיווצרו מחיבור של יד רטובה עם פירורים יבשים.

אני מכניסה כמות של חזה עוף חתוך לתוך צלחת הרטובים ומערבבת כדי להשרות אותם בינתיים בטעמים ובמקרה הזה שאין רטבים, כדי שהביצה תיתפס טוב. לאחר מכן, אני מוציאה חתיכת חזה ומניחה בצלחת היבשים. בצלחת היבשים אני מהדקת חזק עם היד, כדי לשטח ולאחד את עובי החתיכה וכדי שהפירורים ייתפסו היטב ולא ייווצרו "קרחות".

שלב הטיגון
אני מחממת את המחבת לפני הוספת השמן ואז מוסיפה שמן עמוק על חום בינוני-גבוה.
השמן העמוק נחשב בריא יותר כי הוא מפחית מספיגת השמן. אחת מחברותיי הכינה פעם שניצל עם שכבה דקה של שמן, הוא התנפח, היה ספוג לגמרי בשמן ונשרף- לכן חשוב מאוד להקפיד על שמן עמוק.

בשלב הבא, אני חותכת חתיכת גזר ומניחה בשמן. הגזר מכיל בטא-קרוטן, חומר נוגד חמצון הסופח אליו את כל הפירורים השרופים ושומר על השמן נקי. ניסיתי גם בלי ואכן מרגישים בהבדל, שניצלים שטוגנו ללא הגזר יצאו מצופים בהרבה יותר פירורים שרופים והשמן "התלכלך" מהר יותר. הגזר לא פוגם בטעם אל דאגה.

כאשר מצטברות בועות מסביב לגזר סימן שרמת החום מתאימה. אם השמן קופץ סימן שרמת החום גבוהה מידי ועלולה להזיק. אני מתחילה להניח את חתיכות החזה המצופות בתוך השמן ונותנת להן להיטגן בנחת ולא בצפיפות עד שהציפוי נהיה כהה יותר אז אהפוך צד.

שלב אחרון
אני מוציאה את השניצלים לאחר הטיגון אל תבנית, שעל גביה נייר סופג (למי שיש רשת זה הכי טוב, פשוט להניח על גביה ולשים מתחת נייר סופג שיאסוף את הטפטופים, במתכון הזה אני משתמשת בצורה הכי פשוטה, ללא רשת). חשוב מאוד! לא לשים את השניצלים אחד על גבי השני! מהניסיון שלי, האדים של השניצלים הנמצאים בתחתית נתקעים בשניצלים שמעליהם והופכים להיות רכים, לחים ומאבדים מהקריספיות שלהם. אני אוהבת לתת לשניצלים לנוח על הנייר הסופג דקה בערך ולאחר מכן מעמידה אותם בשורות כדי לפנות מקום לאלו היוצאים מהטיגון.

זהו! בתיאבון !

כותבת : רבקה שורק | עורך : אביב פורת

הקורונה פגעה באורח החיים הבסיסי שהכרנו, דברים שלקחנו כמובן מאליו כמו לנוע בחופשיות, לצאת לבר ואפילו סתם לשחק כדורגל בשכונה, נראים כמו חלום רחוק. אך בשביל זוגות רבים בישראל המצב העגום פוגע בהם במקום הכואב ביותר עבורם – מאות אם לא אלפי זוגות נאלצים לפנות לאפיקים חוקיים וחוקיים פחות כדי להתחתן

הקורונה פרצה לחיינו ופגעה בענפים רבים, החברה, הבריאות והכלכלה חוו טלטלה עצומה ועד עתה עוד מנסים להסתגל למצב החדש שנחת על ישראל ביום מעונן אחד של- 2020. גם עולם החתונות והאירועים נכנס למערבלת פתאומית, המתחתנים נותרו מבולבלים אל מול האורחים שלהם ותאריכי החתונה הותירו אחריהם סימן שאלה גדול. על פי ההנחיות בימים אלו, ניתן לקיים חתונה במקום סגור עד כ-10 אנשים ועד כ-20 איש בחוץ. הנחיות אלו כמובן פוגעות בבעלי האולמות ובזוגות המעוניינים להינשא.

"תמיד חלמתי על חתונה גדולה, עם כל המשפחה והחברים. הקורונה נפלה עלינו כרעם ביום בהיר" מספרת מיכל אלימלך מאשקלון, "מעולם לא דמיינתי שאצטרך לברור את האורחים שלי. מי היה מאמין שדודים שלי לא יהיו נוכחים בחופה שלי? מעבר לכך, זה גורם להרגשה של חוסר נעימות שמזמינים חבר אחד ומחליטים לשלוח לאחר קישור של הזום". שלא כמו מיכל, קיימים זוגות רבים שלא מעוניינים להדיר אורחים מאירועיהם, ואינם "נכנעים" להנחיות הקורונה ומקיימים את חתונתם מתחת לרדאר ובניגוד לחוק.

אך גם לאלו שאינם חפצים לעבור על החוק מובאים פתרונות יצירתיים, בקורונה כמו בקורונה צריך לחשוב מחוץ לקופסא. לא מעט אנשים פרטיים מציעים את מעונם למען הזוגות המיואשים. אחרים מפיקים אירוע בשטח פתוח, ואיך לא? חושבים מראש על הגשמים העזים של נובמבר ומרכיבים אוהלים וגופי חימום, חלק מהמסעדות אף בנו חופה והסבו את מסעדתם כדי שתהיה מותאמת לחתונות. "יש לנו פתרונות להכל", מסביר רמי ברוך מפיק אירועים וותיק מבאר שבע, "יש לי וותק של-20 שנה בתחום, אנחנו עובדים עם מיטב הספקים והגופים כדי לתת לזוגות שלנו חוויה טובה גם בזמנים האלו", הוא מוסיף
"לפתע המפיק או האדם הפרטי אחראים על דברים שלא היו בגדר תפקידנו טרום הקורונה".

על אף הקשיים הרבים שנערמים על הזוגות במהלך תקופת הקורונה, יש מספר רגעי אור שמשקפים לנו את הטוב והנתינה הרווחים בעם ישראל. כך למשל, לפני כחודש, בחצרם הפרטית של משפחת בן יגאל, הוריו של עמית בן יגאל הי"ד, קוימה חתונה שמנתה- 18 איש והכילה את כל הציוד הנדרש ללא כל תמורה. ברוך בן יגאל, סיפר כי ההחלטה להפיק חתונה בביתם נבעה מהרצון לפעול למען זכרו של בנם ולערוך אירוע משמח מתוך המקום שלא יזכו לראות בשמחתו. בן יגאל מזמין בשמחה כל זוג הנזקק לכך ומציין שניתן לפנות אליהם דרך הרשתות החברתיות. זהו מקרה מיני רבים של רגעים קטנים של חסד ואהבה בזמנים קשים ומורכבים אלו.

• 

בין הנחמות העיקריות שיש לנו מחתונות הקורונה היא הפן הכלכלי. לא פעם נשמעות המלצות כמו "תתחתנו מהר ותנצלו את משבר הקורונה וכך תוכלו לחסוך כסף". לפני התפרצות המגיפה, חגגנו באולמות נוצצים וגדולים עם מאות אורחים שלכאורה נראה כי אירועים אלו יקרים משמעותית לעומת החתונות המצומצמות והפשוטות של ימינו. אך בפועל, חתונות אלו אינן נעשות באולמות מוסדרים הכוללים במחיר המנה גם את ציוד האולם. לרוב, הזוג מפיק בעצמו את החתונה וצריך לייבא שולחנות, כיסאות, הגברה, עיצוב, אוהלים, חימום, קייטרינג וכיו"ב העולים ממון רב. כך שבדרך כלל ההוצאות שנכפות עלינו מכורך הנסיבות די מתקזזות עם  היתרון בכלכלי. כמובן שהעניין סובייקטיבי, לכל זוג יש העדפות משלו, חלק מהמתחתנים מקיימים חתונה בקפסולות, מעדיפים ציוד יותר יקר, תפאורה מיוחדת ולוקיישן מרהיב.

יתרון נוסף לחתונות בקורונה הוא האפשרות לחוות אירוע אינטימי, עם האנשים הקרובים אלינו ביותר. לא עוד אחות של שכנה של הדודה מעפולה שמדביקה לכלה שבקושי זוכרת את שמה נשיקה רטובה על הלחי או החבר מהמילואים של אבא של החתן שראה אותו בפעם האחרונה כשהיה בן 5 והוא בא ללחוץ לו יד ומסנן "איך גדלת, אני זוכר אותך כזאת פצפון". בזמן זה, יש לכם הזדמנות מיוחדת והתירוץ הכי מוצדק בעולם, לחגוג עם אהוביכם את היום הגדול ביותר שלכם.

הקשר המוכשר של בית"ר ירושלים חשף לאחרונה כי הוא רוצה לשים סוף לרעב של אלפי ילדים בישראל, ואף נפגש עם חברת הכנסת קארין אלהרר כדי לדון בנושא. על הפרק: חלוקת מזון לכ-400 אלף ילדים בישראל

כתב: אביאל ויצמן, ערכה: מוריה כהן

עידן ורד הוא לא רק כדורגלן מוכשר וקפטן בית"ר ירושלים, אלא גם בעל לב רחב. לאחרונה הצטרף לפרויקט שמטרתו להחזיר את מפעל ההזנה לתלמידים. כזכור, במרץ האחרון כאשר סגרו את בתי הספר, הופסק מפעל ההזנה למען תלמידים ותלמידות הזקוקים להם מאוד. לאחרונה התראיין השחקן לתוכנית "שלוש" עם עופר חדד והסביר כי הפעילות המבורכת התחילה בעקבות מגפת הקורונה, לאחר שהבין שקרוב לחצי מיליון ילדים אינם מקבלים ארוחה חמה בישראל.

 עידן עצמו הצטרף לפרויקט לפני כחודשיים על מנת ליצור "באזז" סביב הנושא ובכך לגרוף גופים ותורמים נוספים שיוכלו לסייע בכך שמאות אלפי ילדים בישראל לא יישארו רעבים. עוד הוסיף ואמר כי הנושא אינו כלכלי אלא בירוקרטי וכי מספיקה חתימה אחת בלבד של שר החינוך והרווחה כדי לאשר את הסיוע שהוא וחברת הכנסת אלהרר מנסים לקדם בכל דרך, אך טרם נענו. "למרות זכאותם של -400 אלף תלמידים ותלמידות לקבל ארוחה חמה, הם אינם מקבלים זאת ורק כ -18 אלף תלמידים קיבלו ארוחה חמה בתקופת הסגר הראשון, מה עם כל היתר?!" זעקה חברת הכנסת.

לעומת זאת, במשרד החינוך לא מתרגשים מהיוזמה ונציג מטעמם מסר כי ככל שזה נוגע אליהם, כל עוד ילד לא מגיע פיזית ללימודים – גם אם הוא לומד ב'זום' הוא איננו זכאי לארוחה יומית. לא זאת בלבד, אלא במהלך אחד הדיונים אמר נציג משרד החינוך, ביחס להזנת נוער בסיכון, כי גם כריך נחשב ארוחה מספקת. לאחרונה, מתפרסמות ברשתות החברתיות תמונות של תורים ארוכים לבתי תמחוי, שלפני עידן הקורונה טרם נראו בישראל, מה שמוסיף לתמיהה בנוגע ליחס מצד משרד החינוך כלפיהם.

אם זכור לכם מקרה דומה, אתם לא טועים, גם בממלכה הבריטית ארע מקרה דומה כשמרקוס רשפורד (22) החלוץ המצוין של מנצ'סטר יונייטד, קיבל תואר אצולה ותואר ד"ר לאחר שיזם קמפיין ציבורי שהוביל לביטול ההחלטה להפסיק את חלוקת תלושי המזון לתלמידים נזקקים ועזר ליותר ממיליון ילדים לקבל ארוחה חמה. "אמא שלי עבדה ימים ולילות וזה לא הספיק על מנת שיהיה מזון על השולחן בערב", סיפר רשפורד והוסיף כי למרות ההצלחה של הקמפיין הוא אינו מתכוון לעצור: "יש לנו עוד דרך ארוכה לעשות כדיי להילחם נגד עוני של ילדים".

בדומה לרשפורד, גם ורד לא מתכוון לוותר ולהרים ידיים. תואר אצולה הוא כנראה לא יקבל, אך למרות זאת התראיין לתוכנית הרדיו של אוריאל דסקל וראם שרמן, על מנת לקדם את הפרויקט שנמצא בשיאו. "חורה לי שאני אמור לייצר עניין על מנת שילדים יקבלו אוכל, בשבילנו זה נראה בסיסי אך בשבילם זה חלום", אמר הקשר החרוץ שמבקר לאחרונה לא מעט בכנסת ונפגש עם חברי כנסת רבים. ורד התייחס גם להשראה שקיבל מחו"ל: "נפעמתי ונדהמתי מהמעשה של רשפורד, וכמו שאנחנו מביטים בהערצה על פעולות של הכוכבים הגדולים על המגרש, כך אנחנו מנסים ללמוד גם מפעולות יפות שנעשות מחוץ למגרש".

מההתחלה הצנועה בשנת 1981 ועד להפקת הענק הווירטואלית בצל הקורונה. קיצור תולדות הפסטיגל

"שנה עם הילדים בבית זה לא קל, אבל היום סוף סוף הגיע – בואו, הולכים לפסטיגל!", במילים האלה פתחה חני נחמיאס את הפסטיגל אי אז בשנת 1997, לפני 23 שנים. והיום, כשהמילים האלה צברו משמעות חזקה פי כמה, החליטו בהנהלת הפסטיגל להפיק מהלימונים שנתנה הקורונה לימונדה ולהרים מופע וירטואלי אינטראקטיבי ענק תחת הכותרת "אירוע של פעם ב-40 שנה". עם למעלה מ-30 משתתפים מכל שנות קיומו של מופע החנוכה, הפסטיגל חוגג ארבעים באווירה נוסטלגית למדי, וזו הזדמנות נהדרת לסקור קצת את ההתגלגלות שעבר המופע הזה.

הפסטיגל הראשון נערך בחנוכה 1981 בהיכל הספורט רוממה בחיפה כקונטרה מקומית לפסטיבל שירי הילדים הפופולרי שנערך בתל אביב. הקונספט היה כמעט זהה לפסטיבל – תחרות שירי ילדים בה משתתפים זמרים מוכרים כאשר את השיר המנצח בוחר הקהל. בנוסף לתחרות השירים, בכל שנה היו נושא או עלילה מרכזיים סביבם סבבו השירים הפסטיגל הורכב משני חלקים, החלק הראשון הוא החלק ה"עלילתי" בו מוצגים השירים ובו מתרחש הסיפור המרכזי כאשר כזה קיים. החלק השני הוא חלק "אמנותי" בו ה אומנים המוכרים מבצעים את שיריהם ובו גם יבוצעו מחוות ומופעים אומנותיים כאלה ואחרים שאינם קשורים לעלילת המופע המרכזי. המופע צבר פופולריות רבה וב-1984 הוא אף החל להיות משודר בטלוויזיה, תחילה בערוץ הראשון ולאחר מכן בערוץ 2, כך עד 2008.

בעשור הראשון של המופע השתתפו בו בעיקר זמרים ואמנים מוכרים שלווה דווקא קשורים לילדים ואילו על כוכבי הילדים והנוער הוטלה ה הנחייה. מרכז המופע הוקדש לתחרות השירים, והשירים לא תמיד היו קשורים לנושא המרכזי של הפסטיגל. שירים מוכרים שהופיע על בימת הפסטיגל בשנים האלה כוללים את: "אבא אמא וארץ ישראל" של אילנה אביטל מ-1984, "ארץ הצבר" של כמו צועני ו"הדרך אל הכפר" של רבקה זוהר מ-1985, ו"אל תשכח" של אדם מ-1988.

בשנות ה-90 החלו בהדרגה להפוך כוכבי הילדים לעניין המרכזי של הפסטיגל.. עלייתם של הטלוויזיה המסחרית בכלל ושל ערוץ הילדים בפרט הורגשה מאוד ולצד הזמרים מוכרים כמו דנה ברגר, שרית חדד ואתניX החלו להופיע ברשימת המבצעים גם שחקנים וכוכבי נוער כמו חני נחמיאס, גיל ססובר ועודד מנשה. ולצד "מיכאל" של אתי אנקרי ו"קטן זה הכי כיף בעולם" של היי פייב החלו להפציע במקומות הראשונים גם שירים כמו "שלום היא מילה שימושית" של מיכל ינאי ו"החיים הם קרקס" של יעל בר זוהר. בשנים האלה השירים התקרבו הרבה יותר לנושא המרכזי של הפסטיגל והעלילה תפסה חלק משמעותי הרבה יותר במופע. כמו כן, מכיוון שהכוכבים המרכזיים של המופע היו שחקנים ומנחים ולווא דווקא זמרים, החלק השני החל לכלול קטעים אומנותיים יצירתיים כמו מחרוזות, מחוות ואף שירים חדשים ברוח התקופה. כך לדוגמא בשנת 1997 שרו עבור ענת אלימלך שנרצחה ממש לפני שהספיקה להופיע באותו פסטיגל את השיר שנכתב עבורה, ואת השיר "זה לא כל כך פשוט להיות כאן ילד" בשל המציאות הביטחונית הקשה של האינתיפאדה הראשונה ותחילת פיגועי ההתאבדות.

בעשור השלישי לפסטיגל, שני מוקדי הכוח שלו היו העלילה והכוכבים. השירים כולם הותאמו כדי להיכנס ולהיות חלק מהעלילה של הפסטיגל והוא הפך להיות מין סוג של מחזמר, כשההבדל היחיד הוא שבסוף גם בוחרים שיר אהוב. בעשור הזה  ניצחו על הפסטיגל שחקנים וזמרים פופולריים מהפולקלור הטלוויזיוני. אם זה כוכבי טלוויזיה כמו יהודה לוי וצביקה הדר, כוכבי ריאליטי כמו דנה פרידר מ"נולד לרקוד" והראל סקעת ורוני דלומי מ"כוכב נולד", או קומיקאים כמו שלישיית פרוזק ומה קשור.

בשנת 2015 השלים הפסטיגל את הטרנספורמציה שלו מתחרות שירים למחזמר כאשר בוטלה התחרות וכל שחקן או זמר יכול היה להשתתף במספר שירים, בהתאם לעלילה. המשתתפים הם כוכבים מתחומי השירה והמשחק כמו גם מהרשתות החברתיות. גם הנושאים בהם עוסקים השירים הם תחומים שמכוונים לסצנה הדיגיטלית של בני נוער בני ימינו כמו "שיר השיימינג" ו"תעשו לייק לעולם". לפסטיגלים החדשים נלוו גם סרטים מצולמים כדי לחבר חוויה קולנועית למופע החי.

עם כל שינוי שעבר הפסטיגל הופיעו גם ביקורות כאלה ואחרות, אך נדמה שהשינוי שעבר הפסטיגל הכין אותו בצורה מושלמת לשנת הקורונה, שכן אם לא היו מותאמים כבר לעולם הדיגיטלי מי יודע אם בכלל היה מתקיים מופע. נכון לעכשיו נראה שהפקת הפסטיגל מנסה להכין השנה מופע שכולם, קטנים וגדולים, ייהנו ממנו, תחת הסיסמא "גם אני הייתי ילד". רק המציאות תכריע אם הם גם הצליחו במשימה הזו.

כתבת: מוריה כהן | עורך: אביאל וייצמן

פריסיליה קשתי, כוכבת האינסטגרם ובת דודתו של טום קשתי, השתחררה בשבוע שעבר מבית הכלא לנשים "נווה תרצה". בצאתה מהכלא חיכתה לה לימוזינה שהוזמנה על ידי אביה וכשעלתה על הרכב תיעדה את הנסיעה בסטורי בחשבון האינסטגרם שלה, דבר שגרם לעליהום סביבה לשוב ולהציף את הרשת.

קשתי הורשעה בכך שב-14.12.2015 פגעה עם רכבה בהולך הרגל דוד מזרחי ז"ל, בן 80 אשר חצה כביש במעבר חציה. כתוצאה מהפגיעה הוטח המנוח על שמשת רכבה ומשם אל הכביש. קשתי שמה לב לפגיעה, אך במקום להזעיק עזרה נמלטה מהמקום ורק לאחר 40 דקות דיווחה לרשויות על התאונה. לאחר שלושה ימים בהם נלחמו על חייו הצוותים הרפואיים נפטר דוד מזרחי מפצעיו. במהלך משפטה, טסה קשתי מעל 20 פעמים לחו"ל והותירה רושם שאין בה כל צער על מה שקרה, עד אשר נגזר דינה והיא נשלחה לשנתיים מאסר.

אם זה לא מספיק, בעודה ממלאת את עונשה בכלא קשתי המשיכה לתפעל את חשבון האינסטגרם בעזרת משפחתה מרחוק, אשר העלו עבורה סרטונים ותמונות מטיוליה בעבר בחו"ל. סיפורה הבלתי נתפס נחשף לראשונה על-ידי חיים אתגר, מגיש תוכנית התחקירים "חשיפה" בערוץ 12.

בעקבות כך, אלפים נכנסו לאינסטגרם של קשתי, הגיבו לה בזעם ואף פרסמו עצומה הקוראת לעוקביה להפסיק לעקוב אחריה. לפני כחודש פרסמה קשתי תמונה שלה בכותל כתבה שהיא מצטערת ומלאת חרטה.

"חייתי תחת אשליה שיצרה בועה המשדרת עסקים כרגיל", כתבה, "סירבתי להשלים עם כך שאכן הכל היה אמיתי, ופשוט ניסיתי לברוח מהמחשבות, מהמציאות ובעיקר מעצמי. אין יום שעובר שאני לא חושבת על זה, אין יום שעובר שאני לא כואבת את זה. ייסורי המצפון הורגים אותי. עצם נטילת חיי אדם הוא עונש כשלעצמו, זה רודף אותי בכל עת ובכל מקום".

בשבוע שעבר, כשיצאה קשתי מהכלא אל הלימוזינה, עוררה שוב מחדש את הכעס בקרב הצופים, ומנגד את ציבור תומכיה כאשר חשבון האינסטגרם שלה הפך לזירת התנצחויות בין העוקבים.

"מביעה את החרטה עם לימוזינה", כתבה אחת הגולשות.

"יאללה יא צבועה יצאת מהכלא עם לימוזינה חוגגת עם שמפניה במקום לצאת עם הראש ברצפה ולהביע חרטה", כתב אחר.

"בואי נראה אותך אם יעשו את זה לסבא שלך מה תגיבי", הוסיפה גולשת. ומנגד היו אשר טענו כי היא מילאה את חובתה בכלא ויש להניח לה להמשיך בחייה-

"פריסיליה יקרה תהיי חזקה הכל יעבור אנשים מפגרים ולא יודעים כלום לא ראיתי בחיי בנאדם שהרג בשוגג אדם והוא מאושר. אל תתייחסי. הכי קל להקליד. אני לא רוצה להיות במקומך לשנייה אפילו רק במחשבה. לצערנו גם יש לך תור וגם אנשים טיפשים מוסיפים לך צער בתוך צער. איך אפשר לשפוט אותך בכלל. וכסף פיצויים למשפחות נו באמת. זה מיותר הצער הזה. בקיצור תהיי חזקה אוהבת אותך".

נעמי קניון, בתו של המנוח, אמרה בשיחה לערוץ 12 לאחר שנודע לה באותו היום שקשתי משתחררת: "אני שומעת את זה עכשיו לראשונה מכם, אף אחד לא עדכן אותי בעניין. בכל מקרה, שום דבר כבר לא יחזיר את אבא שלי".

מורה לאנגלית בתיכון, אך גם דוקטור, פעילה פוליטית, והחל מה-20 בינואר 2021, האישה הראשונה של ארצות הברית. מי את ג'יל ביידן?

כתב: עופר פרימט. ערך: אריאל כהן.

השנה – 2012, המקום – כנס בחירות של קמפיין אובמה בניו המפשייר. ג'יל ביידן, אשת סגן הנשיא דאז והנשיא הנבחר היום, הניפה באוויר את ידיה והרחיקה את זרועותיה זו מזו והכריזה: "אני ראיתי את ג'ו מקרוב", הקהל פרץ בצחוק מתגלגל. ג'יל, שלרגע לא הבינה מה שהשתמע מדבריה, עצרה לרגע, וכעבור זמן מה פרצה גם היא בצחוק.

יש בסיפור הזה כדי ללמד על אופייה של רעייתו של הנשיא ה-46 של ארה"ב ג'ו ביידן. האישה שהדפה 2 מפגינות שניסו להפריע לבעלה במהלך נאום בחירות ושהתנגדה לנוכחות צבא ארה"ב במזרח התיכון כאשת סגן נשיא במקביל לעבודתה כמורה לאנגלית בבית ספר תיכון.

הזוג הנשיאותי הכיר בפגישה עיוורת שארגן פרנק, אחיו של ג'ו. היא שנה אחרי גירושיה מביל סטיבנסון, שחקן פוטבול לשעבר, והוא שלוש שנים אחרי שאיבד את אשתו ובתו בת השנה בתאונת דרכים. "כשג'ו הופיע בפתח הבית הסתכלתי על החליפה המושלמת שלבש ונעלי העור שנעל ואמרתי לעצמי 'תודה לאל שזה רק דייט אחד'", אמרה בראיון לניו יורק טיימס. בראיון אחר למגזין ווג העידה כי עד סוף הערב היא כבר שינתה את דעתה, ואמרה לאמה: "אמא, פגשתי ג'נטלמן".

ג'ו וג'יל התאהבו במהרה, אך עדיין ג'ו נדרש לכרוע ברך חמש פעמים עד שג'יל סוף סוף אמרה "כן". הם התחתנו ב-17 ביוני 1977, ולירח הדבש לקחו את הבנים של ג'ו מנישואיו הקודמים.

את הדוקטורט שלה קיבלה ג'יל ב-2007, במהלך המירוץ לנשיאות של 2008, בו בעלה השתתף כמועמד לסגן נשיא. ג'יל דחפה את בעלה לרוץ על רקע התנגדותה למלחמה בעירק ב-2003. בראיון לוושינגטון פוסט העידה: "אני מילולית לבשתי שחור לשבוע, פשוט לא יכולתי לקבל את ההצהרה שניצחנו, הרגשתי שהדברים היו כל כך רעים, אמרתי לג'ו 'אתה חייב לשנות את זה, אתה חייב לשנות את זה'".

בקמפיין הבחירות של 2008 ובמהלך כל תקופת כהונתו של ג'ו כסגן נשיא, ג'יל הייתה בקו החזית. יחד עם מישל אובמה הן הציבו את עצמן כנשים ראשונות פעילות למכביר. אך גם במהלך התקופה הזו היא המשיכה לעבוד כמורה לאנגלית, וייצבה את עצמה כאישה הראשונה במעמד הזה שמחזיקה בעבודה.

בעקבות מות בנו של ג'ו, הוא החליט שלא לרוץ לנשיאות בשנת 2016. אך גם ב-2020, לטענת רבים לג'יל היה חלק גדול בהחלטה של ג'ו לרוץ. "היא הייתה מעין יועצת ראשית, קצת כמו היחסים שהיו בינו לבין אובמה. האדם האחרון שנשאר בחדר – זו ג'יל", כך סיפר טד קאופמן, חבר קרוב של הזוג.

ג'יל מתכננת להישאר בעבודתה כמורה גם במהלך כהונתו של הנשיא הנבחר. דבר שיהפוך אותה לראשונה שתעשה מעשה כשזה. אך במקביל היא מעידה כי היא מתכננת לקדם פעולות שנוגעות למודעות לסרטן ולמשפחות של חיילים. נראה שעוד נשמע מג'יל ביידן, אולי לא פחות משנשמע מבעלה, הנשיא ה-46 של ארצות הברית.