ארכיון הקטגוריה: חם עכשיו

"160 הודעות בשבת": מי מציף קבוצות וואטסאפ בפורנוגרפיה?

סטודנטים באוניברסיטת אריאל מתלוננים על תופעה מטרידה: זרים מתפרצים לקבוצות וואטסאפ ומציפים אותן בתוכן לא הולם, לעתים במהלך השבת. לטענת המתלוננים, וואטסאפ לא חוסמת את מספרי הטלפון המטרידים. מערך הסייבר: "התופעה אינה חדשה או ייחודית לאריאל". כך תגנו על קבוצות הוואטסאפ שלכם

כתב: אחיה יוסף לייבו / עריכה: הודיה וייס

"מיד עם צאת שבת ראיתי שיש בקבוצת הטרמפים לאריאל משעריה 160 הודעות והבנתי שמשהו לא תקין כי כבר דיברו לפני שבוע שיש פריצות של ערבים ששולחים פורנו", כך מתארת י' סטודנטית באוניברסיטת אריאל. "נכנסתי ישר לקבוצה וראיתי הודעה באנגלית שכתוב בהן HI ומלא הצטרפויות אז ישר הבנתי ודיווחתי… גם שלחו לי HI לפרטי ממספר מוזר". סטודנטית נוספת מספרת כי פרצו השבת גם לקבוצה נוספת, "כשרות המזון", ושלחו בה תמונות פורנוגרפיות. בנוסף לשליחת ההודעות בקבוצה, אחד המספרים שנכנסו לקבוצה שלח בפרטי הודעות פורנו לאחת המשתתפות בקבוצה ואף ניסה להתקשר אליה בשיחת וידאו בוואטסאפ.

י' וחברתה הסטודנטית לא לבד. במהלך השבת האחרונה נפרצו קבוצות רבות של סטודנטים באריאל. בחודשים האחרונים ובמיוחד בשבוע האחרון, נכנסו לקבוצות וואטסאפ רבות של סטודנטים באריאל מספרי טלפון מחו"ל ודוברי ערבית בחלקם ושלחו הודעות ותמונות פורנוגרפיות ,שינו את תמונת ושם הקבוצה לתוכן פורנוגרפי ואף שלחו הודעות פורנוגרפיות פרטיות לחלק מחברי הקבוצות.

י', אחד ממנהלי קבוצות הוואטסאפ באריאל, מספר כי למרות שהסיר את המספרים הלא מזוהים ששלחו הודעות פורנוגרפיות בקבוצה, ולמרות שדיווחו על מספרים אלו לוואטסאפ, אותם מספרים נכנסו לקבוצות נוספות גם לאחר שעברו כחודשיים מהדיווח. י' מציין כי אופי פעולת הפורצים דומה ברוב המקרים – הפורצים נכנסים בדרך כלל בזמן שבת דרך קישורי קבוצות וואטסאפ ,בעדיפות לקבוצות של דתיים בלבד, ושולחים בהם תכנים אלו. לאחר שהבחין בדפוס התקיפה הדומה, י' חסם את הקבוצה להודעות בשבתות ובחגים.

בשבוע זה מצוין "שבוע הגנת הסייבר הישראלי" שנועד להעלות את המודעות לפריצות סייבר אפשריות ולהעלאת רמת ההגנה האישית מפריצות. אך מה עם אחריות הרשתות החברתיות שבאמצעותם גל הפריצות מתקיים? למרות שעברו מספר חודשים מאז החל גל הפריצות לקבוצות הסטודנטים באוניברסיטה, וחרף דיווחים שדיווחו הסטודנטים על מספרי הטלפון הזרים לוואטסאפ כמפיצי ספאם, החברה לא חסמה בפניהם את השימוש בשירות. על פי הבדיקה שערכנו, עולה כי ישנם מספרי טלפון אשר השתתפו לפחות בשתי פריצות לקבוצות וואטסאפ במרחק של יותר מחודש ביניהם וחרף הדיווחים כנגדם בפריצה הראשונה בה השתתפו חשבונם בוואטסאפ לא נחסם והם השתתפו בתקיפות נוספות. דבר זה הוא לכאורה כנגד מדיניות חברת וואטסאפ שלא מאפשרת הפצת תכנים בלתי הולמים בשירותיה.

שבוע הסייבר הישראלי, שלט הסברה שהוצב באוניברסיטת אריאל. צילום סלולרי :אחיה לייבו

האם גל הפריצות לקבוצות הוואטסאפ באוניברסיטה היינו ייחודי לאוניברסיטה? או שמא מדובר בגל תקיפות ארצי? מערך הסייבר הלאומי אומר כי "התופעה שאתה מתאר מוכרת על ידינו ועל ידי וואטסאפ. היא אינה חדשה או יחודית לסטודנטים של אוניברסיטת אריאל, לרוב מדובר בנסיונות אקראיים על מספרי טלפון. תחילתה בהשתלטות על חשבון WhatsApp של אחד המשתמשים. במתווה זה, מתקבלת הודעה מרשימת אנשי הקשר לכאורה, אשר מבקש לקבל את קוד האימות לפתיחת האפליקציה, בטענת שווא שהקוד נשלח בטעות במסרון.  אך למעשה, מדובר בהאקר שעומד מאחורי ההודעה, וקוד האימות שייך לבעל החשבון. לאחר מסירת קוד האימות, משתלט ההאקר על החשבון ונועל אותו. ההאקר ממשיך הפצת ההודעות גם לחברים של אותו משתמש שהשתלטו לו על חשבון וכך חוזר חלילה (פירסמנו התרעה בנושא מספר פעמים, הראשונה בנושא כבר לפני שנתיים).

לעיתים, בשלב הבא, חלק מהאקרים בוחרים "להפציץ" את הקבוצות שאותו משתמש חבר בהם בתמונות המוגדרות על ידי התנאי שימוש של וואטסאפ כלא ראויות. כך, הפצת התמונה בקבוצה או החלפת צילום הקבוצה, מפריה את תנאי השימוש ומביאה לחסימה אוטומטית של וואטסאפ של כל חברי הקבוצה. במערך הסייבר מתייחסים גם לשיטה שבה נפרצו קבוצות הוואטסאפ באריאל ואומרים כי "לחלופין, בחלק מהמקרים מדובר במספרים לא מוכרים למשתמש שפותחים קבוצה מוסיפים אנשים ו'מפציצים' את הקבוצה".

כיצד תוכלו להתמודד מול גל הפריצות? מערך הסייבר הלאומי מציע לעשות את שורת הצעדים הבאים:

  • הפעלת אימות דו שלבי: אימות נוסף לקוד האימות שמתקבל במסרון – צעד קל לביצוע בהגדרות החשבון – אימות דו שלבי – של האפליקציה.
  • לא מעבירים קוד אישי לאף אחד.
  • צאו מהקבוצה אם זיהיתם שינוי חריג בתמונת הקבוצה, בשם הקבוצה או הופצה תמונה לא ראויה, צאו מיד מהקבוצה.
  • מניעת הוספה אוטומטית לקבוצות – הגדרה בהרשאות מניעת צירוף אוטומטי לקבוצות: הגדרות – חשבון –  פרטיות –  קבוצות –  אנשי הקשר שלי חוץ מ – סימון כל אנשי הקשר שלכם באמצעות לחיצה על שלושת הקווים בצד השמאלי העליון של המסך.
  • חיסמו את המספרים מהם מגיעות ההודעות החריגות.
  • עיקבו אחר ההתרעות והאזהרות של המערך ברשתות החברתיות ובאתר. חייגו 119 לסיוע או דיווח

איגוד האינטרנט הישראלי פרסם מדריכים מפורטים המסבירים כיצד לבצע חלק מצעדי האבטחה אלו:

א. מדריך למניעת הוספה לקבוצה בוואטסאפ על ידי זרים: https://www.isoc.org.il/netica/guidance-for-parents-and-teachers/whatsapp/how-to-stop-people-from-adding-you-to-whatsapp-groups

ב. מדריך לביצוע אימות דו שלבי בוואטסאפ: https://www.isoc.org.il/netica/guidance-for-parents-and-teachers/whatsapp/2-step-verification-whatsapp

האיגוד מציין כי במידה וכתוצאה מגל הפריצות נחסמתם משימוש בוואטסאפ, ניתן לפנות לוואטסאפ האיגוד בטלפון 0548858911 או לכתובת האתר של האיגוד: https://block.org.il והאיגוד יסייע בהורדת החסימה , כפי שסייעו לאנשים שנחסמו מפריצות קודמות.

עטרת-גילה עזר, דוברת אגודת הסטודנטים באריאל, מסרה: "לאחר שדיברתי עם דוברים מאגודות אחרות הובהר לי כי נושא הפריצות הינו כלל ארצי וקורה במגוון אוניברסיטאות ומכללות. כמובן שאנו מתייעצים בכל נושא משפטי עם עו"ד האוגדה אסף ביטון, שלחנו הודעת אזהרה לשולחי הודעות הספאם והסרטונים ואיפסנו כמה פעמים את הקישורים לוואטסאפ. בכל קבוצה יש מנהלים שהם בדרך כך – נציגי השנתון והם הינם רשאים להוציא מהקבוצה אנשים פוגעניים ולאפס את הקישור. נכון לרגע זה אין עילה לתביעה בבית משפט". 

בניגוד לדברים אלו, באתר איגוד האינטרנט הישראלי נכתב: "יצוין כי חוק הסרטונים שנחקק בינואר 2014 קובע כי הפצת תוכן בעל אופי מיני הינו עבירה מסוג הטרדה מינית שדינה עד 5 שנות מאסר. החוק מגדיר שגם אדם "שרק" העביר אותו חומר יחשב כמי שביצע עבירה". כמו כן, גורם בפרקליטות המדינה המתמחה בעבירות סייבר ציין כי הפצת חומרים פרונוגרפיים באמצעות הוואטסאפ במקרים רבים תחשב לעבירה פלילית. כך שלא ברור מדוע לא הוגשה תלונה במשטרה כנגד התוקפים.

ביקשנו פעמים רבות ובאמצעים רבים את תגובת חברת מטא (לשעבר פייסבוק) המחזיקה בבעלות על וואטסאפ לנאמר בכתבה, אך חרף פניות חוזרות ונשנות טרם נמסרה תגובה.

מגיש החדשות שכבש את הטיקטוק

רוב מגישי החדשות כנראה מנצלים את הפסקת הפרסומות בשביל ליישר את העניבה, לתקן את האיפור ולהתכונן לאייטם הבא. עומר ירדני, מגיש "היום שהיה" בערוץ 13, מעדיף לנצל את ההפסקה מהקהל המבוגר שצופה בו במסך הקטן, לטובת צילום סרטוני טיקטוק עבור הקהל הצעיר שצופה בו במסך הקטן אף יותר

כל ישראלי שגולש בטיקטוק, האפליקציה שמזוהה כיום יותר מכל עם הדור הצעיר, כבר מכיר את התופעה- בין אלפי הסרטונים הקצרים, בהם מופיעים בני נוער ששרים, רוקדים ומבצעים אתגרי רשת, יצוצו מדי פעם פניו המוכרות של עומר ירדני. הוא ישב באולפן, מסודר ומחויט כפי שמגיש חדשות צריך להיות, רק שאת ארשת הפנים הרצינית ואת הדיווחים על מגפת הקורונה, יחליף ירדני בצחוק מתגלגל ובשירה. מאות אלפי משתמשי טיקטוק כבר הספיקו לראות את עומר ירדני שר את מיטב הלהיטים האחרונים של סטטיק ובן אל, נסרין קדרי, עדן בן זקן ועוד, ואין ספק שמדובר באחת מסנסציות הרשת המפתיעות והמעניינות בישראל כיום.

קרדיט: צילום מסך מתוך חשבון הטיקטוק של עומר ירדני

אז איך בעצם הכל התחיל?

ירדני: "זה התחיל הרבה לפני טיקטוק. אני חושב שיש בי איזשהו מנעד בין הדמות הרצינית, שרוצה להתעסק בדברים החשובים והמשמעותיים לבין שטויות, שזה גם משהו שאני אוהב לעשות. בשנת 2015, אור הלר ומאיה זיו-וולף החליפו באחד הימים את אורלי וגיא בתוכנית הבוקר שלהם. אור ומאיה תפסו אותי שר שיר של דודו אהרון והחליטו לשדר את זה כדי לעשות לי פאדיחות. בהמשך זה קרה שוב, רק עם שיר אחר, כך שעוד לפני שידעתי מה זה טיקטוק, עשיתי דברים שהיו יכולים להתאים לפלטפורמה הזו."

ספר לי על הרגע שבו החלטת לצלם את הסרטון הראשון.

"בהתחלה לא הבנתי כל כך מה זה טיקטוק, חשבתי שיש שם רק דברים מטופשים ולא היה לי זמן להתעסק בעוד רשת חברתית נוספת. בארוחת שישי אחת, שני האחיינים שלי ניסו לשכנע אותי להוריד את האפליקציה. בהתחלה לא הסכמתי, אמרתי להם שיש לי מספיק פרופילים לנהל ברשתות החברתיות אבל הם הצליחו לשכנע אותי לנסות. יום קודם, עשינו קצת שטויות באולפן בהקלטות שקדמו לתוכנית. שרתי שירים ועובדי הקונטרול זרמו איתי. בסוף היום ביקשתי מאחד המפיקים שישלח לי את מה שעשינו וזה למעשה הפך להיות הסרטון הראשון. למעשה, הוא בכלל לא יועד לטיקטוק, אך בגלל שראיתי שהאפליקציה הזאת ידידותית למשתמשים החדשים שלה, אמרתי לעצמי 'טוב, נעלה את זה'. הסרטון הראשון ממש הצליח, הוא זכה לעשרות אלפי צפיות תוך מעט זמן, אבל זה קרה לגמרי במקרה ללא כוונה ומאמץ כלל, סתם ככה בין הראיונות של הכתבים."

מה היו התגובות מצד הקולגות?

"האנשים שעובדים איתי על הדברים הרציניים והחשובים שאנחנו עושים ביומיום, מרגישים שיש באולפן איזו שבירת שגרה קטנה וזה מאד נחמד להם. כבר קרה לי שצלמים, במאים או מפיקים שאלו אותי 'נו, נו מה אנחנו מצלמים היום?'. גם הכתבים והמגישים האחרים של הערוץ שדיברו איתי על העניין הזה, הגיבו בצורה מאד חיובית."

עומר ירדני נחשב לאחד הטאלנטים הבולטים בטלוויזיה בשנים האחרונות. בשנת 2013 כשהוא משוחרר טרי מגלי צה"ל בן 22 בלבד, החל ירדני להגיש מספר תכניות טלוויזיה בערוץ 10 וכמו עובדים רבים בערוץ, עבר לחדשות 13 לאחר המיזוג עם "רשת", שם הוא מגיש תוכניות עד היום.

קרדיט: דני בר-אדון

מדוע לדעתך רוב הפוליטיקאים לא מצליחים להשיג קהל עוקבים גדול בטיקטוק, בניגוד לשאר הרשתות החברתיות?

"הקהל הצעיר שמשתמש בטיקטוק מכיר את בנט ונתניהו, אבל לא בטוח שהם מעסיקים אותו. מה שיפה בטיקטוק זה שרוב המשתמשים מחפשים את מה שמגניב, חריג ומצחיק אבל יותר מכל, הם מחפשים את האותנטיות. ברוב המקרים, וראינו את זה גם באינסטגרם, הפוליטיקאים מנסים להיות משהו שהם לא, ולכן זה לא תמיד עובד."

עיתונאים תמיד מנסים להשיג מטבעם כמה שיותר עוקבים בכמה שיותר פלטפורמות. האם לפי דעתך עיתונאים אחרים מסתכלים עלייך ואומרים לעצמם "זה המודל העיתונאי החדש"?

"זה יהיה יומרני מצדי לומר שאני המודל העיתונאי החדש. יש עיתונאים שמצליחים מאד ברשתות חברתיות אחרות ולא כל רשת חברתית מתאימה לכל עיתונאי וזה בסדר. יכול להיות שמה שאני עושה מוצא חן בעיני הרבה אנשים. מעבר להיותי מגיש חדשות שמראיין אנשים, אני גם שטותניק, אבל אין לי ספק שזה לא משהו שמתאים לכל אחד. אני חושב שמי שמעלה תכנים לטיקטוק צריך פשוט להיות 'הוא'. זה נשמע כמו מסר שיצא מהצגת ילדים אבל זה מה שאני התרשמתי שהמשתמשים מחפשים באפליקציה הזאת. כשאנשים רואים שאתה אמתי ואותנטי, הם יצפו בתכנים שלך, וזה לא משנה אם הם מצחיקים, מרגשים או מעניינים."

כך או כך, דווקא בזירה הצעירה של הטיק-טוק, הפינה היחידה במדיה החברתית שלא נכבשה על ידי הפוליטיקאים ואנשי התקשורת, מצליח עומר ירדני ללכוד את עינו של הקהל הצעיר, שלא צופה יותר מדי בטלוויזיה. ומי יודע, אולי דווקא סרטוני השירה המשעשעים הללו, הם אלו שיולידו את דמותו החדשה של העיתונאי הישראלי. אז ביום שתראו את עמית סגל או יונית לוי רוקדים באולפן כשברקע מתנגן שיר פופ גנרי, אל תשכחו מי היה שם קודם.

לעמוד הטיקטוק של עומר ירדני

כך תמצאו אהבה באוניברסיטה: הזוגות והמומחים מייעצים

כתבה: הודיה וייס // ערך אחיה יוסף לייבו.

למי אין את הדודה שבכל מפגש משפחתי שואלת אם יש משהו שמתקדם? הלכנו לבדוק דרכים למציאת אהבה באוניברסיטה

שנת הלימודים האקדמית כבר בעיצומה והשנה בעיקר בצורה פרונטלית. סטודנטים מסתובבים בכל רחבי הקמפוס, מכירים אנשים בהרצאות, מסיבות, ישיבות, בפעילויות של האגודה, בספרייה ועוד. נוצרות חברויות חדשות. יש כאלה שהצליחו למצוא כאן מעבר לחברויות ומצאו כאן ממש אהבה. אז איך עושים את זה? ואם רואים מישהו/י שמוצא חן בעיניך- מה עושים? החלטתי לדבר עם כמה זוגות שכאלה ולברר את סוד הקסם. 

מושיקו ועינב נגר (25), סטודנטים לתקשורת באוניברסיטת אריאל, התחתנו לפני שלושה חודשים. "נפגשנו ממש בתחילת הלימודים בשנה א'", מספר מושיקו. "עינב נגשה אליי ושאלה אותי אם אני גר באריאל, יום אחרי עינב שלחה לי הודעה ושאלה אותי איפה אני שבת, הזמנתי אותה אליי לדירה והשאר היסטוריה". הטיפ שלו למי שרוצה לנסות לצאת באוניברסיטה וחושש להתחיל הוא: "פשוט לגשת ולתת לזמן לעשות את שלו". כשאני שואלת אותו איזה קשיים ויתרונות יש כשבת הזוג נמצאת באוניברסיטה, הוא עונה: "אינטנסיביות בקשר בגלל שכל היום היינו ביחד בלימודים ואחרי הלימודים אבל לאט לאט למדנו לאזן את זה. היינו לומדים למבחנים ביחד וזה היה מעולה וללכת ביחד לאוניברסיטה". ולקוראים הם "מאחלים אושר אהבה ושכל אחד ואחת ימצא בזמנו את הנפש שהכי מתאימה לו". 

מושיקו ועינב נגר [ קרדיט צילום:- אוסף פרטי, באדיבות המרואיינים]

זוג נוסף שהכיר באוניברסיטה הם אבישי יבלינוביץ' (24) סטודנט לכלכלה וחשבונאות שנה ב' ורינת קרמר (24) סטודנטית לתקשורת, שיוצאים כבר 10 חודשים בצורה רצינית.  

אז ספרו לנו את סיפור ההיכרות שלכם ומי התחיל עם מי?

רינת: "הייתי סתם בפייסבוק וראיתי אותו ב"אנשים שאולי תכיר". ראיתי שיש לנו חברים משותפים שאחד מהם זה חבר טוב מהלימודים אז שלחתי לו הודעה וביקשתי שיכיר בינינו".

אבישי: "פתאום אני מקבל הודעה ממנו שידידה שלו מהתואר ראתה אותי ומצאתי חן בעיניה. אמרתי "יאללה למה לא".

רינת: "אז החבר המשותף שלח לי הודעה ואמר שאבישי בעניין והוא מעביר את המספר שלי. אז זרמתי ואמרתי שאחכה להודעה ממנו".

אבישי: "הייתי באמצע שיעור ולקח לי זמן לענות לחבר המשותף, הוא כבר חשב שאני אולי לא בעניין ולא לחץ עליי לשלוח לה הודעה".

רינת: "לא עברו שעתיים מהרגע שראיתי אותו בפייסבוק עד שקיבלתי ממנו הודעה".

היה חשש בהתחלה?

אבישי: "ממש לא, השיחה זרמה מהרגע הראשון".

רינת: "לא נראה לי".

תנו טיפ למי שרוצה לנסות לצאת באוניברסיטה וחושש להתחיל?

רינת: "זה נורא תלוי בחשש, אם הם מפחדים שלא יהיה זמן לשלב בין הכל הייתי אומרת שזה רק עניין של סדר עדיפויות וניצול זמן נכון".

אבישי: "לדעתי שווה את המאמץ, בסוף אם זה זה, זה שווה הכל. אין ספק שלימודים זה חשוב אבל זה זמני, זוגיות זה לכל החיים".

איזה קשיים יש שבן הזוג נמצא באוניברסיטה?

אבישי: "וואה וואה".

רינת: "קצת מתסכל שהשיעורים שלנו לא חופפים, כשאני ביום חופש הוא לומד ולהפך".

אבישי: "או שלומדים עד מאוחר ואחר כך גם צריך לשבת על שיעורים וזה, יוצא שאנחנו נפגשים רק ב11 בלילה".

רינת קרמר ואבישי יבלינוביץ' [קרדיט צילום: אוסף פרטי באדיבות המרואיינים]

איזה יתרונות יש?

אבישי: "הכי כייף שהיא גרה קרוב".

רינת: "אנחנו יכולים לקפוץ אחד לשני מתי שבא לנו. גם סתם לראות אחד את השני בהפסקות שבין השיעורים זה כייף".

אבישי: "הקשר הרבה יותר חזק כי אנחנו מתראים באופן יותר תדיר מאשר שכל אחד היה לומד באוניברסיטה שונה מהשני".

רינת: "אנחנו לפעמים גם סתם נפגשים ללמוד ביחד. כל אחד בלימודים שלו, אבל זה עדיין סוג של זמן איכות".

ובקיצור, מה אתם מאחלים לקוראים שלנו?

אבישי: "לכו תתחילו עם בנות בספרייה".

רינת: "לא חייב בספרייה, אפשר גם בפייסבוק".

"הכרנו במעונות – אני ראיתי אותו ונדלקתי עליו אבל לא היה לי מושג אפילו איך קוראים לו ולא היה לנו כלום במשותף, אז לא עשיתי עם זה משהו", מספרת סטודנטית נוספת שבחרה להישאר אנונימית. 

"אחרי כמה זמן הוא הגיע לקרוואן שלי עם חבר שלו ואחרי שהוא הלך שאלתי את חבר שלו אם הוא יכול לעזור לי להתחיל איתו החבר הגדיל ראש וגרם לו פשוט לשים עליי עין בעצמו ולהתחיל איתי, ואז יצאנו לדייט והשאר היסטוריה". היום הם נשואים כבר מעל שנה.

"לשנינו היה חשש בהתחלה – אני התביישתי לבקש מחבר שלו עזרה, והוא נורא פחד להתחיל איתי אבל עשה את זה בכל זאת" היא מספרת. ביקשתי גם ממנה טיפ למי שרוצה לצאת באוניברסיטה וחושש להתחיל: "הטיפ שלנו קצת נדוש, אבל אם מישהו מוצא חן בעינכם פשוט תנסו. במקרה הפחות טוב לא הולך וממשיכים הלאה, ובמקרה הטוב מרוויחים".

"יש בעיקר יתרונות שבן הזוג נמצא באוניברסיטה, זה מאוד נוח ונחמד. החיסרון הוא כשרק מתחילים את הקשר והוא עוד לא רציני – אבל אתם מוקפים בחברים אז אין מלא פרטיות. אנחנו מאחלים לקוראים לזרום עם החיים וליהנות כמה שאפשר".

אצל ד"ר צוריאל ראשי המרצה בבר אילן, בצה"ל, באריאל ובעוד מוסדות, הכירו כבר כמה וכמה סטודנטים בשיעורים- והתחתנו. (אמנם רוב הזוגות הכירו במוסדות אחרים ולא אצלנו, אבל אין ייאוש.) ביקשתי ממנו טיפים למציאות זוגיות בלימודים. "הטיפ שלי מהניסיון", הוא מייעץ, "א. תהיו נחמדים לכולם- זה עשוי להשתלם לכם. ב. תשתתפו בשיעורים ויכירו אתכם. ג. אל תברחו בסוף השיעור ואל תאחרו. בדרך כלל זה קורה לפני ההרצאה או אחריה, אלא אם כן ההרצאה ממש משעממת…".

ואם לא התמזל מזלכם, ולא מצאתם את האביר על הסוס הלבן/הנסיכה מהחלומות באוניברסיטה – אסור להתייאש. הכירו את קבוצת "החצי השני", קבוצה שנועדה לעזור במציאת זוגיות לציבור הדתי על גווניו. אלישי פריד אחד ממנהלי הקבוצה מספר: "קבוצת "החצי השני" נועדה לספק מענה למחפשים זוגיות. היא קבוצת שידוכים חינמית בווצפ כבר הפכנו להיות עמותה רשומה. מטרתה לעזור לאנשים למצוא את החצי השני. אני רואה את זה גם כמעבר. לעזור בכל התהליך והדרך. אני גם חושב מאוד שיש לנו תפקיד חשוב בתהליך של האנשים במציאת הזוגיות. אני עושה עם אנשים שיחות על זוגיות, ואנשים נפרדים ומדברים איתי ומגיעים למסקנות ומשם אנחנו משתפרים ומנסים להבין לאיזה כיוון ללכת". 

האם יש הצלחות משם?

"כן ב"ה עומדים על 15 זוגות נשואים, מתוכם 3 זוגות אני אישית הכרתי ביניהם".

איך אתה ממליץ לחפש זוגיות בכללי בחיים?

"כל אחד מתאים לו דרך אחרת. יש אנשים שיותר יעדיפו להכיר בפלטפורמה הזאתי כי הם מרגישים יותר בנח להכיר דרך תיווך. יש כאלה שיעדיפו דרך מתווך בדרכים היותר מסורתיות וישנות (ה.ו- שדכן/חברים משותפים וכו'), יש כאלה שיעדיפו דרך אפליקציות ויש אנשים שיעדיפו להכיר פנים מול פנים. זה אינדיבידואלי לדעתי. אני ממליץ להכיר פנים מול פנים, למרות שאני מאמין שגם בדרך של היכרות בקבוצה של החצי השני ובכל דרך אחרת אפשר למצוא".

איך אפשר למצוא אתכם?

"המספר שלי מופץ בכל מקום שאפשר. אני דוחף אותו בפייסבוק, בווצפים ולאוזניים של אנשים. אם לא- יש לנו קבוצה בפייסבוק שנקראת "החצי השני- קבוצת שידוכים לציבור הדתי" וגם שם אפשר לשלוח לנו הודעה".

אז, אחרי שאתם מצוידים בהמון טיפים והמון מידע. זה הזמן לפעול. תחפשו, תשאלו, תבררו, תלמדו גם שלפעמים זה בסדר לקבל "לא" וכמובן שתיהנו מה"כן" . ואיחול ממני הכתבת- שבעזרת ה' תמצאו את החצי השני בזמן מדויק, מתוך שמחה ובקלות. 

אז יאללה, מחכה להזמנה…

"חור בהשכלה": הפודקאסט שכל סטודנט חייב לשמוע

קרה לכם פעם שהמרצה שאל אתכם על אירוע, מושג או מדינה מסוימים ולא ידעתם מה להשיב לו? חשבתם פעם שמה שלמדתם בתיכון לא העשיר את הידע הכללי שלכם במידה מספקת? אם התשובה שלכם לשתי השאלות הללו היא "כן", אז "חור בהשכלה" של עיתונאי "כלכליסט" יובל שדה, הוא הפודקאסט המושלם עבורכם בדרך חזרה הביתה מהאוניברסיטה

רפרוף קצר ברשימת ההשמעה בת 27 הפרקים של "חור בהשכלה", יחשוף בפניכם נושאים כלליים ומגוונים – מחופשות, דרך מינים פולשים ועד מפלצות. יובל שדה הבטיח לעסוק ב"חור בהשכלה" בכל דבר שהייתם אמורים לדעת אבל אף אחד לא טרח ללמד אתכם. לאור ההצלחה האדירה לה זכה הפודקאסט בשנה וחצי האחרונות, נדמה שמאזינים רבים חושבים שיובל עמד בהבטחתו.

אז איך בעצם הכל התחיל?

"במסגרת התואר למדתי, עבדתי וגם עשיתי דברים נוספים, אך הרגשתי שחסר לי איזשהו ממד יצירתי בחיים. הסיפור של הפודקאסט הוא די מצחיק. אני משרת בחטיבת החרמון במסגרת המילואים, ובזמן שאני נמצא במוצב "ישראלי", מגיע אליי חבר ואומר לי 'שמע יובל, למה שלא תתחיל להקליט פודקאסט?'. בהתחלה אמרתי לו שזה לא מעניין אותי ועל מה בכלל אדבר בפודקאסט, אבל באיזשהו שלב זה התחיל להתבשל לי בראש ואחרי כמה זמן החלטתי שאני פשוט מתחיל לעשות את זה. קניתי ציוד והקלטתי את הפרק הראשון. באותה תקופה בדיוק התחילה הקורונה, ככה שפתאום הייתי יותר בבית והיה לי יותר זמן, ומשם זה התגלגל".

יובל שדה מעיד כי הוא נכנס לעולם התקשורת רק לאחר שהתחיל להקליט את הפודקאסט. עד אז הוא למד במסלול פכ"מ (פילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה) באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עבד במהלך התואר במגזר הציבורי והפודקאסט נתן לו הוכחה לדבריו, שהוא יכול "לעשות" תקשורת.

צילום: יובל שדה

מה הייתה המטרה שעמדה מאחורי הקלטת "חור בהשכלה"?

"לא הייתה לי מטרה לחנך. הפודקאסט הזה פשוט משקף את מי שאני. אני אדם שאוהב ידע כללי, שמחפש לדעת כמה שיותר. הייתי ילד שקורא הרבה ספרים, כזה שקנו לו ליום ההולדת אטלס היסטורי של העולם".

מה מייחד את "חור בהשכלה"?

"רוב הפודקאסטים מדברים על דברים פרקטיים, יש פודקאסטים שמלמדים אותך איפה להשקיע את הכסף שלך למשל. אני לא עשיתי משהו פרקטי, עשיתי משהו כללי. הדבר היפה ב'חור בהשכלה' זה שהוא מדבר על הבנאלי – על אש, על איסלאם, על נצרות, על אנגליה, דברים שבמבט ראשוני הם מובנים מאליהם, אבל בפועל אנחנו לא פעם מפספסים אותם ולא יודעים עליהם מספיק. הפידבקים הכי טובים שקיבלתי היו על הפרקים שעשיתי על ארצות- אנגליה וארצות הברית. הפרקים שהכי נהניתי לעשות באופן אישי היו דווקא הפרקים על הנושאים האמורפיים, כמו הפרק על אידיאולוגיה".

מתוך מאות הפודקאסטים הקיימים בישראל, הפודקאסט שלך הוא בין המוכרים והמוצלחים ביותר. אלו המלצות יש לך עבור אותו סטודנט שרוצה להתחיל להקליט פודקאסט משלו?

"קודם כל, צריך להבין שלהצליח כרגע עם פודקאסט בישראל זה כמו להצליח כמוזיקאי, זה מאד קשה. אני חושב שהפודקאסט שלי הצליח הרבה בזכות מזל. זה קשור גם ליכולות הגשה, יש אנשים שכותבים מצוין, אבל המדיום הדבור הוא לא בשבילם. אני חושב שמי שרוצה להצליח, צריך להיות מעניין ולא לעשות את מה שאנשים אחרים עושים".

העונה השלישית של חור בהשכלה הגיעה לסיומה, מה הלאה?

"הגעתי למצב שבו קשה לי להקליט את הפודקאסט בעבודה הנוכחית שלי. אני לא יודע מה השלב הבא, יכול להיות שאחזור להקליט את העונה הרביעית, יכול להיות שאשנה את הפורמט. למרות הפידבקים המדהימים שקיבלתי ולמרות שממש נהניתי לאורך כל הדרך, הקלטת הפודקאסט שאבה ממני הרבה כוחות. אבל שוב, יכול להיות שאמשיך".

בין אם תצא עונה רביעית של הפודקאסט ובין אם או לא, כל שלוש העונות של "חור בהשכלה" מחכות לכם בספוטיפיי, בגוגל פודקאסטס ובכל מקום אחר שבו אתם מאזינים למוזיקה ופודקאסטים. ככה שאם תמיד רציתם לדעת מי זו מושבת האסירים שהפכה לאחת המדינות המצליחות והעשירות ביותר בעולם, מה עומד מאחורי האגדה על חדי הקרן או מי היו הוויקינגיים, יובל שדה כבר מחכה לכם עם כל התשובות.

מלחמת אחים – לעולם לא עוד

ראש הממשלה נפתלי בנט, טענת כי לאור הקרע בעם חובה לפעול למען אחדותו, אך האם במעשיך אתה מאחד או מפלג עוד יותר? עוד לא מאוחר לשנות את המציאות. גם אם הדבר כרוך במחירים פוליטיים. דעה

כתב: ירון משה תנעמי, ערך: אחיה לייבו

בראשונה נכווינו, בשנייה בנס ניצלנו, ובשלישית מי ישורנו. אלה שלוש הפעמים מאז הקמת מדינת ישראל שעמנו היה בסכנה לפריצת מלחמת אחים.

הפעם הראשונה היא תקופת הסכמי אוסלו ופיגועי הטרור שיצרו קרע גדול בעם. קרע שהוביל לצערנו להירצחו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל על ידי יגאל עמיר. הפעם השנייה היא תקופת ההתנתקות בה גורשו אלפי יהודי מגוש קטיף. אצילות הנפש של המגורשים והחלטתם למחות אך ורק במחאה פאסיבית מנעו מלחמת אחים. אינני חושב שציבור אחר בישראל היה נוהג כמותם. הפעם השלישית היא בימינו, ימי ממשלת בנט-לפיד. ממשלה זו התחילה לעשות שינויים רבים אם כי, לפחות בינתיים, לא הרי גורל כמו הפעמים הקודמות.

המחאה נגד הסכמי אוסלו

המחאה נגד ההתנתקות ב-2005

אם נבחן היטב נמצא קווי דמיון בין התקופות ונוכל ללמוד מהם כיצד לנהוג בעתיד. הראשון הוא הפרת הבטחת בחירות משמעותית. רבין הבטיח כי לא ידון עם אש"ף ולבסוף חתם אתו על הסכם אוסלו. שרון הבטיח ש"דין נצרים כדין תל אביב" ולבסוף פינה את נצרים ואת שאר יישובי גוש קטיף מתושביהם היהודים. בנט הבטיח השכם והערב שלא ישב עם לפיד כראש ממשלה גם לא ברוטציה, ושלא יקים ממשלה עם מפלגת רע"מ וחתם על כך בשידור חי. כידוע הוא הפר בבוטות שתי הבטחות אלה. הפרת הבטחות בחירות משמעותיות גורמת לאזרחים להרגיש מרומים ונבגדים על ידי הדרג הפוליטי.

רה"מ בנט לפני הבחירות: "לעולם ובשום תנאי אני לא אתן את ידי להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד לא בצורה רגילה ולא ברוטציה"


הפן השני הוא הסתמכות על רוב מינימלי לשנות סדרי בראשית. כך עשה רבין באישור הסכמי אוסלו ברוב של 61 כולל חברי הכנסת הערבים. וכך עשה שרון באישור תוכנית ההתנתקות ברוב של 59. דברים גדולים צריכים לעשות ברוב גדול.

ממשלת בנט הוקמה ברוב מינימלי של 61 חברי כנסת. ממשלה זו עדיין לא עשתה שינויים הרי גורל כמו קודמותיה אך היא מתקרבת לשם. בזמן קצר הקואליציה מעבירה שינויים גדולים כגון רפורמת הכשרות, רפורמת החקלאות, מיסוי כלי הפלסטיק, קיצוץ הסבסוד למעונות היום לציבור החרדי ועוד. בנוסף היא מתנהגת בדורסנות כלפי האופוזיציה בהרבה בחינות. דוגמא אחת לדורסנות היא יחס החברים בוועדות הכנסת שאינן משקפות את היחס בין הקואליציה לאופוזיציה.

דבר חמור ביותר שמקדמת ממשלה זו הוא החוק הפרסונלי למניעת נאשם בפלילים להרכיב ממשלה, או בשמו הפופולרי "חוק נתניהו". החוק הוא אנטי דמוקרטי. בבחירות האחרונות נבחרו 59 ח"כים שהצהירו שיתמכו בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. החוק מנוגד לרצון חצי העם. מטרת החוק היא ששנוא נפשם, בנימין נתניהו, לא יחזור לשלטון. בשלטון דמוקרטי חובה היא שהאזרח יהיה בעל תקווה להחליף את השלטון בקלפי. לולא תקווה זו, אם ידחקו אותו לפינה מספיק, הוא עלול לפנות לאפיקים מסוכנים אחרים שבאמצעותם יחליף את השלטון.

"החוק מנוגד לרצון חצי העם. מטרת החוק היא ששנוא נפשם, בנימין נתניהו, לא יחזור לשלטון"

ראש הממשלה בנט מרבה להזכיר את העובדה שעם ישראל לכל אורך ההיסטוריה שלו לא שמר על עצמאות ריבונית מאוחדת מעבר לעשור השמיני. כך היה בפיצול מלכות בית דוד לשתי ממלכות, ממלכת יהודה וממלכת ישראל. פיצול שהוביל למלחמות בין שתי הממלכות ולשפיכת דם אחים רב. כך גם היה בממלכת החשמונאים שנכבשה ע"י רומא בעקבות המלחמה בין האחים הורקנוס השני ואריסטובולוס השני על ירושת המלוכה.

מדינת ישראל נכנסת כעת לעשור השמיני להקמתה. בתקופה האחרונה הקרע בעם גובר. מספר מערכות בחירות ללא הכרעה, ולבסוף הקמת הממשלה הנוכחית. מדובר בשעה גורלית וצודק ראש הממשלה בנט באומרו כי חייבים לאחד את העם. כוונתו רצויה אך מעשיו אינם רצויים. מעשיו אינם מאחדים את העם. אך עדיין לא מאוחר מדי. אפשר עוד לשנות כייוון. על הקואליציה לנהוג בהגינות כלפי האופוזיציה. לנהל דיון ער בין הצדדים ,להגיע לפשרות ולגנוז תוכניות רדיקליות. הקואליציה רוצה לעשות טוב למדינה (כפי שהיא מבינה אותו) אבל בסיטואציה שלנו הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא לאחד את העם גם אם זה אומר שהקואליציה לא תממש את כל שאיפותיה.

עלינו לזכור, קואליציה ואופוזיציה, שמאלנים וימניים, חילונים ודתיים כי אין לנו ארץ אחרת, ולפני הכל ואחרי הכל "אנשים אחים אנחנו".

לא רואים את הסוף: מצוקת חניה חמורה באוניברסיטת אריאל

הצפיפות בחניוני האוניברסיטה מגיעה לשיאים חדשים: סטודנטים מתלוננים שפספסו שיעורים, מרצה מספר ששקל להעביר את הקורס לזום וגם תושבי העיר מרגישים את הפקקים שנוצרים באזור. בהנהלת האוניברסיטה מבטיחים כי הם מכשירים "שטח גדול" לחניה, אבל לא ברור אם זה מה שיפתור את הבעיה

כתב: אחיה לייבו / עריכה: ירון משה תנעמי

"מצוקת חניה קשה" – אלו המילים שנשמעות שוב ושוב מפיהם של סטודנטים מתוסכלים באוניברסיטת אריאל שניסו בסך הכל להגיע ללימודים, ובזמן.

שבועיים וחצי לאחר פתיחת הלימודים האקדמאיים באוניברסיטת אריאל, ומצוקת החניה באוניברסיטה גורמת לסטודנטים רבים לאחר משמעותית ואף להיעדר משיעורים בשל זמן חיפוש החניה הארוך.

שיראל בלאסן, סטודנטית לתקשורת, מספרת כי חיפשה במשך שעה ורבע חניה בכל המתחמים האפשריים ולא מצאה. כתוצאה מכך היא החמיצה את השיעור הראשון. בלאסן מוסיפה כי כל יציאה ממגרש חניה מלא ארכה כעשר דקות והיו "פקקים מטורפים" בכבישים הסמוכים.

ברחבי קמפוס אוניברסיטת אריאל פועלים כיום 12 מגרשי חניה המיועדים לסטודנטים. החניונים בגדלים שונים, חינמיים, בחלקם יש שער הנסגר כשהחניון כמעט מלא, בחלקם שומר ובחלקם כניסה ללא הגבלה. כיום לומדים באוניברסיטה מעל 17,000 סטודנטים. רבים מהסטודנטים בוחרים לבוא ברכב פרטי עקב קושי להגיע בתחבורה ציבורית, וכך נוצר עומס גדול בחניונים השונים.

סטודנט נוסף שהתקשה במציאת חניה הוא אביב זיגדון, שלומד כלכלה ומנהל עסקים. "ביום שני האחרון איחרתי לשיעור הראשון בבוקר בשעה רק בגלל שחיפשתי במשך 45 דקות חניה", הוא סיפר לנו. דניאלה ברדה, סטודנטית לתקשורת, מספרת גם היא כי היא מתקשה מאוד למצוא חניה וביום שני האחרון איחרה לשיעור בחצי שעה רק בגלל חיפוש החניה וזאת למרות שלקחה מקדם ביטחון של 20 דקות.

מצוקת החניה מתחילה כבר בשעות הבוקר המוקדמות ולא רק סביב השעה 9:00 (שעת תחילת השיעור הראשון לרוב הסטודנטים), כך מספרת סיון מלייב, סטודנטית למנהל מערכות בריאות: "איחרתי ב-20 דקות לשיעור שמתחיל בשעה 8:00 בגלל שחיפשתי במשך כחצי שעה חניה". לדברי מלייב, מצוקת החניה הייתה קיימת גם בסמסטר הקודם אך לא בעצימות כה גבוהה.

עמית גזית, סטודנט להנדסה אזרחית שנה ב', מעיד: "ביום שלישי האחרון בבוקר חיפשתי חניה במשך 25 דקות עד שבשעה תשע ורבע התייאשתי וחניתי באדום לבן כדי לא לאחר לשיעור". אלמוג אברה, סטודנטית שנה ג' לפסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מספרת כי ביום רביעי האחרון חיפשה במשך שעה חניה עד שנאלצה לקרוא לביטחון על מנת שיגיד לה איפה ניתן לחנות. גם אז החניה היחידה שנמצאה הייתה רחוקה מהאוניברסיטה. גם שירה דוד, סטודנטית לתקשורת שנה ב', מספרת כי חיפשה חניה ביום שלישי בבוקר במשך זמן רב ובעקבות כך נאלצה לאחר לשיעור בכ-20 דקות.

על פי עדויות של סטודנטים רבים, החניונים בקמפוס התחתון והעליון נסגרים לאחר זמן מסוים באמצעות מחסום אוטומטי או על ידי שומר בכניסה לחניון המונע כניסה. הסטודנטים טוענים שגם כשמתפנה מקום בחניון לאחר שרכבים יצאו ממנו, לא מתאפשרת כניסה אליו. אלמוג אברה מספרת כי ראתה כיצד החל מהשעה תשע בבוקר, המחסומים האוטומטיים של חניות האוניברסיטה מונעים כניסת כלי רכב גם אם יוצאים אנשים ומתפנים מקומות. סטודנטית נוספת, שהעדיפה להישאר בעילום שם, מעידה כי ראתה בשעות הבוקר את החניות ברוש 3 והגפן 2 עם מקומות חניה וכשפנתה באחת החניות לשומר וביקשה להיכנס לחניון הוא אמר שהוא אינו יכול להכניס אותה למרות שהיו מקומות פנויים. על פי שלט שהאוניברסיטה תלתה על גבי מחסום בכניסה לחניון נכתב כי החניון נסגר כשהוא כמעט מלא מחשש לחסימות, אך לפי עדויות רבות של סטודנטים גם כאשר היה מקום בחניונים ויצאו רכבים לא אפשרו להם להיכנס.

לא רק סטודנטים נפגעים ממצוקת החניה. מ', מרצה באוניברסיטה, מספרת כי עקב מצוקת החניה הכבדה לא מצאה חניה אף במקומות המיועדים למרצים ולא בחניות קרובות לאוניברסיטה ולכן נאלצה לחנות הרחק מהאוניברסיטה. מרצה נוסף, צ', מספר כי בעקבות מצוקת החניה שקל לבקש מהנהלת האוניברסיטה להעביר את השיעור לזום, על מנת שיוכל לקיים אותו כסדרו. בסופו של דבר הוא לא העביר את השיעור לזום, אך לדבריו מצוקת החניה הקשה עדיין מפריעה מאוד.

לדברי מקור באוניברסיטה, על פי תוכניות הבינוי של האוניברסיטה החניון החינמי גפן המכונה 1, שבו חנו עד כה סטודנטים, עומד להפוך לכביש. בימים אלו מתקיימות עבודות תשתית לקראת הפיכתו לכביש אשר יחבר בין בית הספר לתקשורת לבין שאר הקמפוס, מהלך שיפחית את מספר החניות שהיו עד כה בקמפוס. אומנם האוניברסיטה הודיעה כי היא מכשירה כעת מגרש חניה חדש, אך למרות פניות חוזרות ונשנות בניסיון לברר מהו מספר מקומות החניה המתוכנן לא קיבלנו תשובה, כך שאי אפשר לדעת האם במגרש החניה שנבנה בימים אלו יש מספר חניות דומה למספר החניות שהיה בחניון שמוסב לכביש או לא. במידה ומספר החניות המתוכנן בחניון החדש דומה למספר המקומות בחניון גפן 1 או קטן ממנו שנהרס, לא ברור כיצד חניון זה יפתור את מצוקת החניה שהייתה קיימת גם כאשר מגרש החנייה גפן 1 היה פעיל. התוצאה היא שמצוקת החניה תמשיך לצערנו עוד זמן רב.

כתוצאה ממצוקת החניה, נוצר עומס כבד בכבישים המובילים לאוניברסיטה ולוקח זמן רב לצאת מחניון במידה ואין בו מקום פנוי. ד', תושב ותיק באריאל בשכונה הסמוכה לאוניברסיטה, טוען שהעומס הרב שבכביש ליד האוניברסיטה הוא חריג אף ביחס לשנים קודמות. ואכן, על פי כתבות שנערכו בעבר בעיתון האוניברסיטה ניתן לראות כי המצוקה הייתה קיימת בעבר אך לא בהיקפים כה גדולים.

פנינו לאוניברסיטת אריאל במספר שאלות. לחלקן התקבלה תגובה, ולחלקן עדיין לא.

בנושא מצוקת החניה התקבלה התגובה הבאה: "אוניברסיטת אריאל נמצאת בתנופת צמיחה ומספר הסטודנטים בה הולך וגדל משמעותית. האוניברסיטה פועלת ללא לאות לפיתוח ושיפור התשתיות לרווחתם של חברי הסגל והסטודנטים. באוניברסיטה קיימים מרחבי חניה חינמיים רבים ונרחבים סביב מתחמי הלמידה בקמפוס. במסגרת העבודות לשינוי ושיפור פני הקמפוס, מתקיימות בימים אלו פעולות נרחבות להכשרת שטח גדול נוסף לטובת מקומות חניה לסטודנטים". בעניין מספר מקומות החניה המתוכננים בחניון החדש ומתי הוא יהיה מוכן, לא התקבלה תשובה. בעניין טענת המרצים באוניברסיטה כי מספר החניות שהוקצה למרצים צומצם, לא התקבלה תשובה. הבקשה לפירוט מדיניות סגירת השערים לא נענתה.

פנינו למשרד התחבורה על מנת לקבל את התייחסותו למצוקת התחבורה ציבורית אשר גורמת למצוקת החניה אך טרם קיבלנו תגובה והיא תפורסם לכשתתקבל.

כמו כן, בפרסום של אגודת הסטודנטים אריאל באינסטגרם נטען כי היא פתרה את מצוקת החניה. פנינו באמצעים שונים לבקשת התייחסותם ונכון לכתיבת שורות אלה היא לא התקבלה.

עושים סדר: המומחים מנתחים את המתרחש בירדן

ביום שבת האחרון דווח על ניסיון הפיכה בירדן. יורש העצר הנסיך חמזה בן חוסיין צולם מאז במעצר בית תוך כדי שהוא מספר כי מנסים להשתיק אותו אך הוא מכחיש שתכנן לבצע הפיכה למרות שרמז על שחיתות במדינה. המומחים מנתחים מה באמת קורה בירדן?

לאחרונה דווח כי הרשויות בירדן עצרו את יורש העצר לשעבר ו-20 בכירים נוספים בהוראת המלך עבדאללה בחשד לתכנון ניסיון הפיכה. למרות הכחשות מצד ירדן, הנסיך חמזה בן חוסיין פרסם סרטון ששודר ב-BBC בו טען כי הוא במעצר בית וביתו נותק מאינטרנט כדי שלא יוכל ליצור קשר עם אף אחד. בעקבות הדיווחים, ירדן העבירה הודעה לישראל כי "המצב בשליטה" לאחר גל המעצרים ואין שום איום על יציבות הממלכה.

חמזה בן חוסיין (41) הוא בנם הבכור של חוסיין מלך ירדן לשעבר ואשתו הרביעית ילידת ארצות הברית, המלכה נור. הוא נבחר ליורש העצר של ירדן בשנת 1999, תפקיד אותו מילא עד לשנת 2004, אז שלל זאת ממנו אחיו למחצה, המלך עבדאללה השני המלך עד היום.

יורש העצר לשעבר חאמזה החשוד בניסיון ההפיכה מתראיין בביתו על המקרה

לצורך הבנה מעמיקה יותר עם המצב במדינה הגובלת עימנו וההיסטוריה המונה מלחמות רבות שהתחוללו בין שתי המדינות, המזרחן הידוע ד"ר מרדכי קידר וד"ר אדי כהן, מומחה למזרח התיכון נענו לתת הסברים:

מה קורה שם בירדן?
קידר מדגיש: "מה שפורסם שקרה זה שאחיו למחצה של המלך עבדאללה השתתף באירועים שנשמעה בהם ביקורת נגד השחיתות במדינה ומשתמע מכך גם על המלך. בעקבות כך הוא נכנס ל'מנזר השתקנים' במעצר בית" קידר מוסיף, "לא יודעים האם זה עניין שהתחיל ונגמר באותם אירועים או האם ממדובר בקצה של הרעה ביחסים בינו של הנסיך חאמזה לבין המלך. יתכן מאוד שחמזה נושא טינה למלך מכיוון שהמלך הסיר אותו ממשרת יורש העצר לפני 17 שנים בשנת 2004. אך אני לא יודע מה קרה במהלך השנים. יתכן שהתהליך החל שם כאשר המלך עבדאלה מינה את בנו במקום".

ד"ר אדי כהן מוסיף בקצרה: "בירדן היה ניסיון הפיכה. מכיוון שיש שחיתות, קורונה ועוצר העם ממורמר ויש מלך שמעסיק מקורבים שאינם מצליחים לעמוד בנטל. לכן לא מהיום ישנו ניסיון להפוך את הלשלטון נגד המלך ע"י אחיו למחצה".

למה הממשל שם אינו יציב?
קידר עונה ראשון: "זה לא מוסיף כבוד אבל זה קורה וקרה בעבר המלך חוסיין שבוע לפני מותו העביר את ירושת העצר לבנו עבדאללה במקום אחיו בשנת 99 והוא נשאר המלך עד היום, דברים כאלה קורים".

כהן נחרץ יותר: "אין מדינה ערבית יציבה יש שם הרבה פלסטינים שלא עושים כלום. למעלה משלושים אחוז מהאוכלוסיה מובטלת. ירדן חיה על נפט ותרומות. הירדנים הם אוכלוסיה המורכבת משבטים".

כהן מוסיף ומדגים את השחיתות במדינה: "מה שקרה שם לא מזמן זה מחדל חמצן בבית חולים שפשוט נגמר להם לתת לחולי קורונה חמצן. כתוצאה מכך, מתו עשרות חולי קורונה. על היחס התקשורתי של הישראלים כלפי הירדנים: "אצלנו בישראל אוהבים את הירדנים. לכן לא מדברים על כך. ירדן פרה קדושה פה למרות הצרות שהם גרמו לנו בהר הבית, אמרו שירושלים לא קשורה לעם היהודי והמלך ביטל את אחד הסעיפים בהסכם השלום שלנו עימהם".

המצב בירדן מסוכן לישראל?
קידר מסביר: "לא נראה כך כרגע". ומנמק: "החשש קיים רק אם יש אלטרנטיבה למלך. מה שכרגע לא קורה".

כהן: "הגיעו אלפי חיילים אמריקאים בשבוע שעבר ולכן מסתבר כי יש שידעו על כך מוקדם ייותר. בנוסף, הם קיבלו סייוע". כהן ממשיך: "מי שמסתתרים מאחורי ניסיון המהפך הם קאטר ואירן שממנות אותה. אז אולי זה לא טוב לישראל אם תהיה שם מהפיכה. אבל אין קשר ישראלי לנושא".

מה הערכתך יקרה בזמן הקרוב?
קידר מציג שתי אפשרויות: "יקח זמן אבל חמזה יבוא ויתן למלך נשיקה בנעליים ויחדשו היחסים הרי המלך צריך יציבות. אח"כ אני מאמין שהמלך ישלח אותו לשליחות מחוץ לירדן והכל יחזור לקדמותו בשלום". התסריט השני שקידר צופה "חמזה יחיה בגלות כל חייו אבל במקרה כזה המלך יקבל אופוזיציונר גלוי".

כהן מתחיל עם מה שקורה כרגע: "עשרות עצורים נמצאים בחקירה וחמזה מוסר שמות ומזמר. לכן, יהיו עשרות קצינים עצורים. בשורה התחתונה זה ניסיון הפיכה שסוקלה בחיתוליה".כהן מוסיף על דברי קידר כי אכן חמזה ינשק את נעלי אחיו עבדאללה אך במסגרת הצגה וכל שאר הקצינים הם אלו שישלמו את מחיר הבגידה". בנוסף, כהן מזכיר שהוא חזה את ניסיון ההפיכה כבר לפני בתחילת השבוע באתר נציב נט ובציוץ בטוויטר. וחזר על כך גם בפוסט בפייסבוק לאחר פרסום האירוע.

מעניין להוסיף כי למרות שנשיקה בנעליים עוד לא הייתה, אך לאחר הריאיונות עם המומחים נחשף כי חאמזה אכן חתם על מכתב שבו הוא מצהיר כי "חייבים לתמוך במלך".

הנגיף שהשתבש: כל מה שאנחנו יודעים על מוטציית הקורונה

בס"ד

כתב : אביב פורת | עורכת : רבקה שורק

בדיוק ברגע שבו העולם מתחיל להתחסן, צצה לה המוטציה מבריטניה שמאיימת לטרוף את הקלפים. מה אנחנו יודעים עליה והאם החיסון יעיל נגדה? כל התשובות

בריטניה סוגרת את שעריה לנכנסים ויוצאים מהמדינה בגלל עלייה דרמטית של יותר מ-50% במקרי הקורונה במדינה השבוע. הצעדים הדרסטיים האלו ננקטו בגלל חשש ממוטציה חדשה לנגיף הקורונה. החדשות על כך שנמצא מוטציה חדשה לנגיף נמסרה לציבור ביום שני 14/12, אך למעשה כבר היה ידוע על קיומה ברשויות בריטניה לפני כחודשיים. המוטציה התפשטה במהרה בעיקר בדרום המדינה. מדענים טוענים שהמוטציה מדבקת ב-70% יותר מאשר covid 19, אך לעת עתה לא ידוע אם היא קטלנית יותר או לא. כשליש מאוכלוסיית הממלכה נדבקו נכון לרגע זה באחד מהנגיפים הקיימים.

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, הורה להיכנס לסגר כללי ומידי בגלל החשש של התפשטות מהירה של הנגיף או גרסתו החדשה. שר הבריאות של בריטניה, מאט הנקוק, טען כי מצב התחלואה שנגרמה בגלל המוטציה "יצא משליטה". בין ההגבלות: עסקים לא חיוניים לא ייפתחו, כולל בענף התרבות, ותצומצם התקהלות אפילו אינטימית, מה שאומר שהעם הבריטי לא יוכל לחגוג את חג המולד כמתוכנן וכפי שציפו לו. ההגבלות יהיו בתוקף במשך שבועיים וב-30 דצמבר יתקיים דיון נוסף ויוחלט באילו צעדים לנקוט.

עוד מדינות אשר התגלו בהן ראיות להידבקות במוטציה המסתורית הן דנמרק, דרום אפריקה ואוסטרליה.

אחת השאלות החשובות שעולות היא האם החיסונים הקיימים שפיתחו יעילים גם נגד המוטציה החדשה? לפי ה-BBC, הנוגדנים שמספקים החיסונים אמורים גם לעבוד במקרה החדש, ושאפשר לסמוך על כך שהחיסונים יהיו יעילים גם נגד המוטציה. עייני העולם נשואות כעת למה שקורה בבריטניה, מדינות רבות באירופה ובשאר היבשות סוגרות את הגבולות שלהן בפניי מטיילים מהממלכה המאוחדת ביניהן: ישראל, מרוקו, איטליה, שוויץ, ערב הסעודית ועוד רבות אחרות. גם אצלנו בישראל עוקבים בדאגה אחרי המתרחש בבריטניה. בישראל הוחלט בקבינט הקורונה שכל החוזרים מבריטניה, דרום אפריקה, אוסטרליה ודנמרק יועברו לבידוד.

ימים מורטי עצבים עוברים על אוכלוסיית העולם. כניסת החיסונים של מודרנה ופייזר למדינות המערב שינו את חוקי המשחק ויכול לראות שבעתיד הקרוב נוכל כבר את העולם צועד לקראת יציאה מן המשבר הגדול ביותר של העשורים האחרונים. בריטניה היא המדינה הראשונה בעולם שהתחילה להתחסן, ותוך שבוע התחסנו שם יותר מ-130 אלף איש. כעת, מעל ראשה מרחפת סכנה חדשה, מסתורית ולא ידועה, שמאיימת לטרוף את הקלפים מחדש.

ג'ו ביידן ושבע המתלוננות

כתב: אביאל ויצמן, ערכה: מוריה כהן

כשבע נשים התלוננו על נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן במהלך כהונתו כחבר בסנאט האמריקאי. לטענתן הוא נהג כלפיהן "בצורה שאינה הולמת" ואף הוגשה נגדו תלונה ב-1993. אז מה בדיוק קרה שם ולמה בקושי שמענו על זה עד היום? התשובות לפניכם

ב-1993 כשג'ו שביידן עוד היה חבר בסנאט האמריקאי מטעם מדינת דלאוור, הוא פגש שם את טארה ריד, עובדת זוטרה כבת 29. לדברי ריד, הוא זרק הערות מיניות לא פעם ואף ביקש ממנה שרק היא תגיש את המשקאות הקלים באירועים ובלשכתו, כדי שיוכל להסתכל על גופה.

לטענת ריד, ביידן היה נוהג לשלוח אליה מסרים דרך גורמים מגוף שלישי, שהוא חושק בה ושהוא חושב שהיא יפה. אבל, השיא היה כאשר לדברי ריד, ביידן אחז בה בפתאומיות ללא שום התראה מוקדמת, כשלתדהמתה לא ראתה אף איש במסדרון גבעת הקפיטול, שם הותקפה כדי שתוכל לקרוא לעזרה כלשהי.

ריד טוענת שביידן, בלי לומר מילה, הצמיד את ידיו מתחת לבגדיה ואט אט ביצע בה את זממו תוך כדי שהוא מנשק אותה. היא מספרת שהצליחה לבסוף לחמוק מביידן, כשהוא מצידו מטיח בה הערות מלגלגות כגון "שמעתי שאת מחבבת אותי".

נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן
"Vice President Joe Biden visit to Israel March 2016" by U.S. Embassy Jerusalem is licensed with CC BY 2.0. To view a copy of this license, visit https://creativecommons.org/licenses/by/2.0/

אז מה הניא את ריד מלהגיש תלונה נגד ביידן? ומדוע התקשורת לא מתלהבת מסיפור זה? ריד טוענת שהיא אכן פנתה לתקשורת באפריל האחרון, אך לא ציינה את שמו של ביידן (כנראה מפחד) ואף הגישה תלונה כדי להראות רצינות בפני אתר שמרני בארה"ב שפרסם את סיפורה.
עוד מוסיפה ריד, כי כבר ב-1993 היא ניסתה להגיש תלונה בתוך הקונגרס אך גורמים בסביבת ביידן נקטו בצעדים נגדה על מנת שתרד מהמהלך ובין היתר קיצצו בסמכויותיה והעבירו את משרדה לחדר נטול חלונות.

ריד היא אחת משבע נשים שהתלוננו על התנהגות לא הולמת מצדו של ג'ו ביידן. בתלונותיהן הן מתארות כי נהג ללטף בצווארן ואף לשחק להן בשיער. ביידן בתגובתו הראשונה אמר כי נהג בתום לב וללא כוונה מינית ומעתה יכבד יותר את המרחב הפרטי של הנשים שסביבו. לאחרונה, ביידן מכחיש בתוקף את הטענות נגדו. לרשת msnbc הוא אמר: "לא, זה לא נכון, אני אומר זאת באופן שאינו משתמע לשתי פנים. זה מעולם, מעולם לא קרה".

כנגד ריד, קמו טוקבקיסטים רבים ברשתות החברתיות שטענו כי היא מנסה להפיל את ביידן בטענות כוזבות משום שהיא תומכת נלהבת של יריבו מהפריימריז האחרונים לנשיאות מצד הדמוקרטים, ברני סנדרס. בנוסף, תחקיר בעיתון המפורסם "ניו יורק טיימס" דיווח כי ערך תחקיר מעמיק סביב סיפורה של ריד ועלה מכך שאף איש צוות מאותה העת לא צידד בריד ואישר את דבריה.

מנגד, חברה של ריד אישרה כי שמעה על המקרה כבר ב-1993 וחברה נוספת סיפרה כי שמעה על המקרה ב-2008. אחיה של ריד מצדד באחותו וטוען גם הוא שאחותו סיפרה לו על המקרה. ריד מבחינתה מודה שהיא תומכת בסנדרס, אך מכחישה בתוקף כי זה המניע שלה לטענותיה. גם את הטענות שטראמפ עומד מאחוריה, או רוסיה, היא דוחה על הסף.

היום ישנן קריאות רבות לחקור את הסיפור ואף פורסמו מאמרים בעיתונים מרכזיים בארה"ב סביב הנושא. עיתון "הטיימס" טוען כי דרשו כבר ב-2018 לחקור לעומק את התלונות על התקיפות, של השופט העליון ברט קבאנו ושל ג'ו ביידן.

סקר: הלמידה המקוונת פוגעת בחיי החברה שלנו


כתבה: מוריה כהן, ערך: אביאל וייצמן | ט"ז חשוון התשפ"א

מעל 70% מהמשתתפים בסקר שערכנו השיבו שהלמידה המקוונת משפיעה לרעה על מצבם החברתי. לעומת זאת, רק כ-35% השיבו שהלמידה המקוונת משפיעה לרעה על מצבם הלימודי

המעבר מהכיתות אל המחשב יצר מציאות חדשה: ממגע, קרבה ושיח אנושי, שיחות חיזוק בין מורים לתלמידיהם וגם פטפוטים והשתוללויות, עברנו אל עולם של ריחוק, חוסר מגע וחום. בעולם כזה המפגש הכיתתי נעשה דרך מסך וזוג אוזניות והלמידה בו דורשת משמעת עצמית רבה יותר. ביקשנו מתלמידים ומורים לענות על שאלון בנושא המעבר ללמידה מקוונת. התשובות היו רבות ומגוונות. השאלון עסק בהשפעת הלמידה המקוונת על התחום החברתי, לעומת השפעתה על התחום הלימודי.

1- גרוע. 5-מעולה

מעל 70% מהעונים השיבו כי הלמידה המקוונת פגעה מאוד במצבם החברתי. מלמדים רבים שמילאו את השאלון ציינו כי בדרך הלמידה הזאת התלמידים פחות קשובים אחד לשני ופחות מכבדים אחד את השני, אין מפגש של פנים מול פנים וקשה לתקשר ללא שפת גוף, הבעות פנים וטון דיבור בצורה טבעית.

"ילדים מרגישים פתאום בודדים וגם הלמידה בזום יוצרת פערים לימודיים שמשפיעים מאוד על המצב החברת", ציינה אחת המורות בחינוך היסודי. מורה אחרת התייחסה לכוח ההרגל שנוצר אצל התלמידים: "התלמידים לא נפגשים כמעט. סגורים כל אחד בבית שלו מול המסך. אפילו כשכבר נגמר הסגר – אין להם כוח לצאת".

נקודה נוספת שעלתה היא של בתי ספר אשר התלמידים בהם מגיעים מכל מיני יישובים ומתקשים יותר בשמירה על קשר חברתי בין התלמידים. מורה נוספת המלמדת בחטיבת ביניים לחינוך המיוחד הוסיפה כי "בנות חנ"מ גם ככה מתקשות ליצור קשרים חברתיים קל וחומר במרחק". כמותם, מרצה במכללה ציינה את הקושי של עולים חדשים, אשר מתקשים להתנהל חברתית ללא היכרות עם חברים בארץ.

צילום: מוריה כהן

למרות זאת, ישנם מלמדים שתומכים בלמידה המקוונת וכתבו כי בעקבות המצב, הלימוד עבר לקבוצות קטנות, דבר שאפשר פתיחות ושיתוף רבה יותר בין התלמידים. מורה בתיכון כתבה כי לדעתה לא חלה פגיעה במצב החברתי, התלמידים עדיין נפגשים ועושים צחוקים בזום.
"ניתן לבחון זאת ממרחק זמן", סיכמה אחת המלמדות.

1- גרוע. 5-מעולה

ההצבעה על השפעת הלמידה המקוונת בתחום הלימודי הייתה חיובית יותר, בפער גדול מהחברתי. תלמידים רבים כתבו כי דווקא הלמידה המקוונת, כאשר כל הקניונים ושאר הבילויים סגורים ואי אפשר להיפגש עם חברים, מאפשרת להם להתמקד בלימודים ולהשקיע את כל זמנם בהם. בנוסף, הם יכולים לתכנן את הזמן ולשלב את הלימוד עם מטלות נוספות ובנסיעה.

כנגדם היו שטענו כי הישיבה הממושכת מול המסך קשה מאוד, השיעורים לא מעניינים וההקשבה לא פשוטה, במיוחד כשמדובר במשמעת עצמית, שלא באה בקלות לרוב התלמידים. סטודנטית סיפרה כי היא לומדת 7 שעות ביום ואחר כך צריכה לשבת עוד 4 שעות לפחות מול מסך כדי לעשות עבודות, קשה לה והיא לא מצליחה להתרכז.

"לחלק מהתלמידים אין את האמצעים והמקום בבית ללמידה מיטבית", הוסיף אחד המלמדים בחינוך העל יסודי. סטודנט אף סיפר כי השהייה הממושכת בבית לא עושה לו טוב, לא ללימודים ובכלל. רוב העונים רואים בלמידה המקוונת תחליף זמני בלבד ומייחלים ליום של אחרי המגפה.

מתוך השאלון עולה שאלה גדולה – האם המלמדים אחראים רק להעביר לתלמידים את החומר הלימודי או שיש להם אחריות גם על מצבו החברתי של התלמיד?