כתב: אחיה יוסף לייבו

" אני רוצה עוד ילד! וזה מונע ממני! כי אני אומרת לעצמי איך אני יעשה את כל סדרת הבדיקות הזאת? איך אני ייסע כל פעם?" כך זועקת רחל (שם בדוי), בעקבות החוסר במרכז בריאות לאישה בשומרון. רחל לא לבד. למרות פניות רבות טרם נפתח מרכז בריאות לאישה בשומרון. כתבת מעקב.

"אני נוסעת יותר משעה לבדיקה רפואית בגלל שאין מרכז לבריאות האישה בשומרון", מספרת בכאב  מיכל (שם בדוי), מטופלת בטיפולי פוריות, מבוטחת קופ"ח מכבי וגרה באריאל.  גם בקופ"ח נוספות מצוקה זו קיימת. ד"ר יפה בש, מבוטחת קופ"ח מאוחדת, מספרת: "אני נוסעת קרוב לשעתיים לבית חולים במרכז לבדיקת מעקב זקיקים בגלל שאין מרכז בריאות לאישה בשומרון".

ד"ר יפה בש(42), היא רופאת שיניים לילדים ורופאת הנקה, אמא לארבעה ילדים, ומטופלת פריון מזה כעשרים שנה מתוך עשרים ושלוש שנות נישואיה ומתגוררת ביישוב קדומים הסמוך לאריאל.   ד"ר בש מתארת את שגרת הבוקר שלה כמטופלת פריון:" על מנת להגיע  לבי"ח למעקב הזקיקים ,אני צריכה לצאת מהשומרון סביב חמש וחצי בבוקר בשביל להגיע לבי"ח לפני שבע כדי להיות ראשונה בבדיקות ,  וכך להגיע לעבודה בשומרון בחזרה בזמן ".

ש. למה את צריכה לנסוע לבי"ח בשביל הבדיקות? אי אפשר לעשותם בקופת חולים?

ת. " בסניף קופ"ח מאוחדת באריאל שהוא הסניף הקרוב אלי, יש בדיקות דם 3 פעמים בשבוע ואולטרסאונד מעקב זקיקים פעם  בשבוע בשעות אחר הצהרים כך שזה לא רלוונטי בשבילי, ואין לי פתרון אחר ברמת הקופ"ח שקרובות אלי, כי במאוחדת אין מרכז בריאות לאישה בשומרון שכולל בתוכו שירותי אולטרסאונד ובדיקות דם באותו יום. "

מיכל (שם בדוי) וד"ר יפה ב"ש לא לבד.  אלפי מטופלות מכל קופות החולים חתמו על עצומה הקוראת לפתיחת מרכז בריאות האישה בשומרון. בעצומה נאמר :" פונה אליכם בסיפור מאוד אישי, שאני משתפת כדי שכל המציאות הלא מתקבלת על הדעת אולי תשתנה-לפני 6 שנים ילדתי את הבת שלי שרי בשבוע 26. היא שקלה 990 גר. בגודל כף יד של אדם מבוגר. למזלנו הספקתי לקבל תרופות לפני הלידה מה שעזר לה להפוך להיות סוג של נס והיא התפתחה כרגיל וגדלה להיות ילדה מקסימה. ב"ה. היום 6 שנים אחרי זכיתי בעוד הריון. שבוע שעבר כשאני בשבוע 28 להריון סבלתי מצירים כל הלילה. הגעתי לקופת חולים – הייתה שם מיילדת, יש מוניטור ויש רופאת נשים. ולמרות זאת בגלל בירוקרטיה היו צריכים לשלוח אותי למרכז בריאות האישה מרחק של 40 דק' כדי ששם רופא יבדוק ויגיד האם אני צריכה להתפנות לבית חולים. יכולתי לאבד את התינוקת שלי או ללדת שוב מוקדם, הפעם בלי ניסים, כי בשבוע כזה עוד אי אפשר לנשום ללא תרופות מקדימות לאמא. למה אני מספרת את זה לכולכן?  כי לא יכול להיות שאנחנו עיר ואין כאן מרכז בריאות לאישה.."

" במאוחדת אין מרכז בריאות לאישה בשומרון שכולל בתוכו שירותי אולטרסאונד ובדיקות דם באותו יום."

 נשים רבות מקופות חולים שונות המתגוררות בשומרון נאלצות לנסוע מרחקים ארוכים לבדיקות בהליכי פריון והריון עקב היעדר מרכז לבריאות האישה בשומרון. בכינוס מיוחד של ועדת הבריאות בכנסת שהתכנסה לדון בנושא לפני כחודשיים, דרשה יו"ר הועדה, ח"כ עידית סילמן (ימינה), נתונים מדויקים מקופות החולים וממשרד הבריאות לגבי זמינות שירותי בריאות האישה ביו"ש ובייחוד בדיקת מעקב זקיקים. יותר מחודשיים עברו מדיון הוועידה, ובדיון וועידת הבריאות שהתקיים בשבוע שעבר הוצגו הנתונים המראים זמינות נמוכה מאוד עד אפסית של שירותי בריאות האישה בשומרון. 

 במה שונה מרכז לבריאות האישה מביקור רגיל אצל רופאת נשים? גורמים בקופות החולים מסבירים כי מעבר לרופאים נוספים, רק במרכז בריאות האישה אמור להיות מכשור רפואי מעבר לציוד הבסיסי הקיים אצל רופא נשים, ציוד שנדרש לבדיקות התקופתיות בהריון ובהליכי פריון. מה החשיבות של הבדיקות האלו ומה ההשלכות של הזמינות הנמוכה שלהן? ד"ר חנה קטן, רופאת נשים מומחית,  מסבירה כי  מעקב הריון ללא מרכז בריאות לאישה גורם ל:" מעקב הריון לקוי, דבר המשפיע הן על האישה ההרה והן על תוצאות הלידה . כמו כן, יש לכך השלכה על הטיפול בסיבוכי הריון, וכמובן בתחום טיפולי הפריון, שלו יש השלכות רבות"                                                                

ש.  כרופאת נשים מומחית האם הובאו לידיעתך מקרים שהסתבכו עקב החוסר במרכז בריאות האישה?

ת." בתור רופאה שעובדת הרבה שנים בתחום הכרתי נשים רבות שמאוד מתקשות עקב הזמינות הנמוכה  של שירותי רפואת הנשים"

אחת הבדיקות הרפואיות המצריכות מכשור רפואי ייעודי, ומבוצעת לרוב במרכז לבריאות האישה או על ידי טכנאית אולטרסאונד שהוסמכה לכך, היא בדיקת אולטרסאונד מעקב זקיקים. מדובר בבדיקה המבוצעת פעם ביומיים למשך שלוש פעמים. בתוך תחומי  הקו הירוק הבדיקה מתקיימת בכל יום בקופות חולים עם זמינות תורים גבוהה.

אך מעבר לקו הירוק, לפי עדויות מבוטחות חלק הקופות, המציאות שונה. ולרעה.

כבר ב2016 הזוג בפלר, בעצמם זוג מאותגר פוריות, ומייסדי עמותת אדו"ה (עמותה למען זוגות מאותגרי פוריות שבינתיים התאחדה עם קרן גפ"ן לפוריות). פנו לשר ליצמן בנושא, השר פנה לקופות החולים השונות כדי שהבדיקה תבוצע גם מעבר לקו הירוק ובעקבות כך חלק מקופות החולים קיימו את הבדיקה בשעות מצומצמות באריאל.

חמש שנים עברו, אך המצב לא השתפר כמעט. ועדיין ברוב קופות החולים הבדיקה מתבצעת מקסימום פעמיים בשבוע.

גם נתוני קופ"ח אשר דווחו לוועדת הבריאות של הכנסת מעידים על מצב זה. לפי דו"ח מכבי לוועדת הבריאות בשומרון בדיקת מעקב זקיקים מתבצעת רק 6 שעות שבועיות ,במשך יומיים בשבוע. כמו כן, גם בקופ"ח כללית לא מתבצעת בדיקת מעקב זקיקים בשומרון והמטופלות מופנות לצורך קבלת הבדיקה אל מרכזי הקופה שבתוך הקו הירוק- מה שמצריך מהם נסיעה בשעות הבוקר , בזמן הפקקים הרבים. (נסיעה זו עלולה לארוך כשעתיים).

גם בקופ"ח מאוחדת המצב עגום. הקופה אומנם פירטה בדו"ח לוועדת הבריאות של הכנסת כי: "בעשור האחרון קופ"ח מאוחדת מעניקה שירותי אולטרה סאונד גניקולוגי בפריסה של כ7 אתרים ברחבי יהודה ושומרון לרבות באריאל ומבצעת למעלה מ10,000 בדיקות בשנה , כולל בדיקות על ידי רופאים מומחים  בתחום כגון: סקירת מערכות ומעקב זקיקים. השירותים ניתנים בהתאם  לביקוש להם- על פי דרישת התושבים וכמות הבדיקות המבוצעות בפועל . באריאל ההיענות נמוכה מאוד ולכן איננו מוצאים להרחיב שם את הפעילות." אך עדיין יש לציין כי בדיקת מעקב זקיקים באריאל מתקיימת רק בשעות אחר הצהרים פעם בשבוע –ולא במקביל לזמן בדיקות הדם הנצרכות למטופלות הפריון – דבר שלא מסייע להם בטיפול הנצרך.  כמו כן, מעבר לבדיקת זקיקים, נשים רבות איתם דיברנו המבוטחות בקופ"ח מאוחדת  סיפרו על כך שבדיקות מעקב בהריון הם נאלצו לנסוע למרכז הארץ וזאת מכיוון שלא ניתן להם המענה הנדרש.

אחת מהנשים הללו ,סיפרה:" בגלל החוסר במרכז בריאות האישה בשומרון גיליתי רק בסקירה מאוחרת על ההפלה שעברתי".

מה הסיבה להבדל בין זמינות הבדיקה הרפואית בין הזמינות שבתוך הקו הירוק לבין זמינותה בשומרון? האם מדובר בכמות מבוטחים או ביקוש? לפי נתוני הביטוח הלאומי רק באריאל עצמה ישנם אלפי מבוטחים רק  בקופת חולים מכבי לבד וזאת מבלי לבדוק את שאר היישובים שבשומרון. ובלי קופ"ח האחרות. במספר מקומות בארץ שנבדקו ישנה זמינות גבוהה יותר פי 2! של בדיקת מעקב הזקיקים למרות שמספר התושבים הינו חצי ממספר התושבים שבאריאל.

הכתבה הראשונה שפורסמה בנושא "איפה השוויון? בשומרון אין מענה לנשים בטיפולי פוריות" באתר חדשות אריאל הכתה גלים וח"כ אתי עטיה (הליכוד) הגישה בקשה לדיון מהיר בוועדת הבריאות של הכנסת . אל הבקשה הצטרפו ח"כ מיכל וולדיגר וח"כ משה ארבל (ש"ס).

לאחר הגשת הבקשה לנשיאות הכנסת, ח"כ עידית סילמן (ימינה) החליטה לקיים דיון בוועדת הבריאות של הכנסת בנושא. אל הדיון הוזמנו נציגי קופות החולים , גורמים מקצועיים ונשים בתהליכי פוריות והריון , וכן נציגי משרד הבריאות.

 בדיון שהתקיים לפני כחודשיים, השתתפו גם ח"כ מיכל וולדיגר , וח"כ משה אבוטבול

שהפצירו בקופות החולים ומשרד הבריאות לפתוח מרכז כזה בהקדם. גם ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) השתתפה בדיון והכריזה בו על 2 רפורמות אשר בכוונתה לקדם  אשר אחת מהם תוכל לסייע במקרה זה – מטרת הרפורמה המתוכננת הינה שכל מטופל יוכל ללכת לרופא מומחה כמו רופא מומחה לעור ללא רשימות  סגורות של רופאים לפי אזור שקופ"ח מתנות ולא מאפשרות לקבל החזר עבור רופאים מקופה אחרת.

רפורמה זאת רלוונטית לתושבי השומרון היות ובאזור גב ההר(אזור פנימי יותר במועצה אזורית שומרון)- ישובים כמו איתמר וכו' בהם לפי  רווית זגיר– מנהלת אגף בריאות במועצה אזורית שומרון ואחראית על המלר"דים בשומרון,  יש כ6,000 תושבים ישנם רופאים אשר מוכנים לבוא חרף הסיכון אך הם לא נמצאים ברשימות של כל הקופ"ח וכך נמנע ייעוץ רפואי מהתושבים,  ורפורמה זאת תאפשר לרופאים לייעץ לכל התושבים ללא הבדל בקופ"ח בה הם מבוטחים. בדיון ,ח"כ עידית סילמן הצהירה כי תקיים פגישה בנושא עם כל קופ"ח ונציגי המתיישבים , אך נכון לרגע כתיבת שורות אלו פגישה זו טרם נקבעה.

 בעקבות הכתבה, מספר נשים פנו אלינו וביקשו לספר את סיפורם. את רחל (שם בדוי) אני מראיין בזום לשיחה קצרה בנושא. עיניה העצובות, לא מבשרות לי עדיין כשפגשתיה על עוצמת הכאב האצור בתוכה. היא דתייה , ולבושה מעיד על כך- היא לבושת מטפחת וחולצה צנועה אף למחמירים. קולה סדוק מעצבות . היא מספרת כי בעקבות החוסר במרכז בריאות לאישה בשומרון היא נאלצת לנסוע שעה ויותר בכל בדיקת הריון שגרתית (מעבר לבדיקת דופק ולחץ דם) בפקקים ובכביש מסוכן. היא מתארת כי היא מפחדת בגלל הרישיון הטרי והכביש המסוכן לנסוע לבד ובכל בדיקה היא צריכה שבעלה יסיע אותה וגם זמינות התחבורה הציבורית נמוכה מאוד  ולא מאפשרת  לה הגעה לבדיקות בהריון .

השיא מבחינתה קרה בלידה האחרונה לפני מספר שנים (פרטים מזהים טושטשו על מנת לשמור על פרטיותה ) . היא מספרת כי סבלה מרעלת הריון , דבר המצריך  מעקב של מרפאת הריון בסיכון אך עקב מקום מגוריה – יישוב הסמוך לאריאל , מרפאת ההיריון בסיכון הקרובה היא במרכז – שהוא כחצי שעה נסיעה בלילה ושעה ויותר נסיעה בבוקר – השעות בהם המרפאות פתוחות ובהם יש פקקים רבים. בעקבות כך, בהריון האחרון היא הגיעה למצב מסכן חיים לה ולעובר בעקבות כך שרופאת נשים רגילה של הקופה טיפלה בה ולא רופאת מומחית להריון בסיכון .

רחל מתארת כי:" בעקבות ההריונות האחרונים שלי שבהם ילדתי מוקדם יותר ועם זירוז בגלל רעלת היריון , דיברתי עם אחותי שגם ילדה והסתבר לי שלא ידעתי אבל גם אמא שלי היה לה רעלת הריון וגם לאחותי יש רעלת הריון ועל מנת למנוע את הרעלת צריך לקחת כדור בשם קרטאין- כדור מדלל דם שיש להפסיק את לקיחתו בשבוע 34 ולכן יש לקחתו החל משבוע שמיני להריון.  כשהלכתי לרופאת הנשים הרגילה שטיפלה בי במרפאה, היא אמרה לי שאין צורך ואילו כשהלכתי לרופא בעת סקירת מערכות הוא אמר לי שזה חובה אך לא רשם זאת . בהמשך, כשהלכתי לרופאת נשים היא לא נתנה לי את הכדור באומרה שאין צורך בכך. כשדיברתי על כך עם אחותי, היא אמרה לי שזה כדור  בלי מרשם אך כשבאתי לבית המרקחת ,בית המרקחת סירב לספק לי לאחר שדיבר עם הרופאת משפחה והיא אמרה שאין צורך " ולאי נתינת התרופה בזמן  היו השלכות ממשיות:", לחצי הדם שלי עלו מאוד וחששתי מאוד מהנסיעה למיון כפי שהמליצה האחות במרפאה, והחלטתי שהפעם אני רוצה לידה טבעית, בלי זירוזים שמשפיעים רע ומסכנים את האמא ואת העובר, אז הלכתי לנוח במיטה כדי לאזן את לחצי הדם.  באיזשהו שלב כאבי הראש התחזקו והיו גם הקאות ומצאתי את עצמי מקיאה את נשמתי על האסלה, כשבעלי מתקשר לאמא שלי ומתחנן בפניה קחי אותה מפה , ואכן אמא שלי הגיעה ולקחו אותי לבי"ח הכי קרוב ושם התעלפתי. בבי"ח  שמו אותי כבר בבידוד כי זה היה תחילת הגל הראשון של הקורונה וחששו בגלל שאני כ"כ לא מרגישה טוב שזה בגלל קורונה. "

רחל ממשיכה ומספרת את סיפור הלידה הטראומטי שהיה יכול להראות אחרת :"אחרי 3 ימים ילדתי בת שיצאה קטנה מאוד למרות שבאמצע הריון התחזית הייתה שתצא גדולה ועד היום יש לה אחוזון גדילה נמוך ואני צריכה לקחת אותה לתזונאיות . אני לא יודעת להגיד במדויק שזה קשור אחד לשני אבל זה לתחושתי ככה"

ש. מה לדעתך היה יכול לשפר את העניין?

 ת. אם היתה מרפאה של הריון בסיכון קרובה ולא הייתי צריכה לנסוע כ"כ הרבה ובשעות הפקקים. לסיום ד' אומרת משפט מצמרר " אני רוצה עוד ילד! וזה מונע ממני! כי אני אומרת לעצמי איך אני יעשה את כל סדרת הבדיקות הזאת? איך אני ייסע כל פעם?"

לאחר הדיון בוועידת הבריאות ,  ח"כ משה ארבל , וח"כ וולדיגר הגישו שאילתות ישירות לשר הבריאות ניצן הורביץ בנושא החוסר במרכז הבריאות לאישה בשומרון. ח"כ משה ארבל שאל את שר הבריאות:" כיצד תפעל לצמצם את הפערים בין שירותי הבריאות ביו"ש לשירותי הבריאות ביתר המדינה? בפרט, כיצד תפעל כדי להקל על נשים וזוגות הנזקקים לטיפולים רפואיים מתקדמים מתחום הפריון  ומעקב הריון (כמו אולטרה סאונד זקיקים) ?" גם ח"כ איתמר בן גביר ,הציונות הדתית, שלח מכתב לשר הבריאות בנושא ובו ביקש לדעת כיצד משרד הבריאות מתכוון לצמצם את האפליה לכאורה בשירותי בריאות הנשים בשומרון.

 בדיון סוער במיוחד שהתרחש כחודש לאחר מכן, הגיע שר הבריאות לסקירת פעילות משרדו בפני וועדת הבריאות. ח"כ משה אבוטבול שנכח בוועידה צעק  בדקותיה האחרונות לעבר השר ניצן הורביץ " השר, מה עם מרכז בריאות האישה בשומרון?" אך השר ניצן הורביץ בחר לא להתייחס לשאלתו ועזב  את חדר הוועידה (יש לציין כי השאלה הייתה בסוף הוועידה, אך התעלמות השר הייתה מורגשת).

בכינוס הוועידה של וועידת הבריאות שהתכנסה לפני מספר ימים הודיעה ח"כ סילמן בשמחה במענה לח"כ משה אבוטבול שדיבר על הצורך במרכז בריאות לאישה בשומרון כי התקבלו הנתונים ממשרד הבריאות על שירותי בריאות האישה ביו"ש  וכי יש בהם בשורה משמחת.

 בפועל, מעיון בנתונים עולה כי אין בהם שום חידוש. הנתונים כוללים את הודעות קופות החולים לוועידה אשר צויינו למעלה ואין בהם חידוש בדבר הקמת מרכז בריאות לאישה משותף כפי שדובר בדיון הראשון בוועידת הבריאות. יש לציין כי קופ"ח כללית הודיעה בדיון בוועידת הבריאות כי פתיחת מרכז בריאות לאישה בשומרון נמצא בתוכניות העבודה לשנה זאת ועל פי מה שנאמר בוועידה הדבר מתוכנן לרבעון השלישי של השנה אך גם ח"כ סילמן הייתה סקפטית לעניין באומרה בדיון  כתגובה כי היא מכירה את התוכנית לפתיחת מרכז בריאות  האישה עוד כשהיא הייתה בקופ"ח כללית . יש לציין כי לקופ"ח לאומית יש מענה 5 ימים בשבוע של בדיקת מעקב זקיקים וכן תגבור ברפואת נשים באריאל ואף בתגובתם למשרד הבריאות ציינו כי יש להם מרכז בריאות האישה במרפאה באריאל אך יש לציין כי במרפאה לא קיים מיון קדמי הנותן מענה בשעת חירום ונשים נאלצות לנסוע למרכז לקבלת מענה זה .  

אז במה שונה אישה שגרה בעיר בשומרון מאישה שגרה בתוך הקו הירוק? מדוע לכאורה בקופ"ח מכבי וגם בחלק מקופ"ח נוספות לא הוקם מרכז בריאות לאישה בשומרון ואין זמינות שווה של בדיקת אולטרסאונד מעקב זקיקים לזמינות הגבוהה שיש בתוך הקו הירוק וזאת חרף הביקוש הגבוה? ומה מתכוונים במשרד הבריאות וקופ"ח מכבי לעשות בעניין?

מדוברות קופת חולים מכבי נמסר בתגובה: "מכבי מעמידה לרשות חברותיה באזור אריאל והשומרון שירות אולטרסאונד זקיקים לפחות פעמיים בשבוע באריאל וכן בראש העין בהתאם לביקוש ולהיקף הבדיקות המתבצעות מידי חודש. מכבי מרחיבה את שירותיה כל העת במגוון אזורים בארץ, בהתאם לביקוש ולצרכי חבריה באותו אזור מגורים, ותמשיך לעשות כן."

מקופ"ח מאוחדת נמסר בתגובה: "הקופה מעניקה שירותי אולטרה סאונד גניקולוגי בפריסה של 7 אתרים שונים ברחבי יהודה ושומרון ומבצעת באיזור מעל 10,000 בדיקות בשנה בתחום בריאות האישה, לרבות בדיקות המתבצעות על ידי רופאים מומחים. שעות הפעילות במרפאות השונות נקבעות בהתאם לביקוש בפועל וכתוצאה מהביקוש, בחלק מהמרפאות השירותים אף הורחבו, כמו ביישובים קריית ארבע ואפרת. מאוחדת קשובה לצרכי התושבים ופועלת כל העת להנגשת שירותים מתאימים עבור מבוטחיה".

מקופת חולים לאומית נמסר בתגובה:" לאומית שירותי בריאות מעניקה שרות נרחב ומגוון מעבר לקו הירוק או כפי שאנו מגדירים זאת – התיישבות, כאשר השירות ניתן בעשרות מרפאות לעשרות אלפי לקוחות הן ביהודה ושומרון והן בהר חברון. כמו כן, לאומית עושה כל מאמץ לגייס לעבודה כל רופא, אחות ורוקח שגר ו/או מסכים לעבוד בהתיישבות. לאומית אף הקימה מרכז לבריאות האישה במרפאה באריאל ויש לנו תכנית לשפץ ולהרחיב את המקום בחודשים הבאים".

מקופ"ח כללית נמסר בתגובה: "כללית מעמידה לרשות מטופליה מגוון נרחב של שירותים רפואיים בפריסה ארצית רחבה, ללא הבדל גיאוגרפי, דמוגרפי או אחר. בעיר אריאל קיימת זמינות של מספר רופאי נשים. מענה ניתן גם ביישוב רבבה הסמוך, כאשר בכל הנוגע לטיפולים מקצועיים פרטניים יותר, מטופלות האזור מופנות למרכזי בריאות אישה בערים קרובות, דוגמת פתח תקוה או ראש העין – שם נחנך רק לפני מספר חודשים מרכז בריאות אישה מקצועי ומתקדם במתחם מרפאת אלון. בנוסף לאמור לעיל, בתוכניות העבודה של כללית לשנים 2022-2023 ישנה כוונה להקים מרכז בריאות אישה עם היצע שירותים נרחב בתוך תחומי העיר אריאל. מרכז זה צפוי להתפרס על פני שטח של כ-500 מ"ר לכל הפחות ויהווה אבן שואבת לנשים מכל יישובי וערי השומרון. בהתאם לכך, הוא ייבנה בשילוב כוחות בין מחוז דן-פ"ת למחוז שרון-שומרון בכללית, עם מיטב הרופאים והשירותים מכל הארץ. אנו מודים לכם על ההתעניינות ונשמח לעדכן ככל שיתקרב מועד תחילת העבודות."

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:" מבלי להתייחס לנאמר בוועידת הבריאות נציין כי על פי חוק, מחויבות קופות החולים לספק את שירותי הבריאות בזמן סביר, מרחק סביר ובאיכות סבירה.

בבדיקה שנערכה מול קופות החולים נמצא כי כלל הקופות הגדילו את היקף השירותים בתחום ואף מתעתדות להגדילו בהתאם לצורך, אשר עולה מהשטח. אנו נמשיך ונעקוב אחר היקפי זמינות השירות".

ראש הממשלה נפתלי בנט, טענת כי לאור הקרע בעם חובה לפעול למען אחדותו, אך האם במעשיך אתה מאחד או מפלג עוד יותר? עוד לא מאוחר לשנות את המציאות. גם אם הדבר כרוך במחירים פוליטיים. דעה

כתב: ירון משה תנעמי, ערך: אחיה לייבו

בראשונה נכווינו, בשנייה בנס ניצלנו, ובשלישית מי ישורנו. אלה שלוש הפעמים מאז הקמת מדינת ישראל שעמנו היה בסכנה לפריצת מלחמת אחים.

הפעם הראשונה היא תקופת הסכמי אוסלו ופיגועי הטרור שיצרו קרע גדול בעם. קרע שהוביל לצערנו להירצחו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל על ידי יגאל עמיר. הפעם השנייה היא תקופת ההתנתקות בה גורשו אלפי יהודי מגוש קטיף. אצילות הנפש של המגורשים והחלטתם למחות אך ורק במחאה פאסיבית מנעו מלחמת אחים. אינני חושב שציבור אחר בישראל היה נוהג כמותם. הפעם השלישית היא בימינו, ימי ממשלת בנט-לפיד. ממשלה זו התחילה לעשות שינויים רבים אם כי, לפחות בינתיים, לא הרי גורל כמו הפעמים הקודמות.

המחאה נגד הסכמי אוסלו

המחאה נגד ההתנתקות ב-2005

אם נבחן היטב נמצא קווי דמיון בין התקופות ונוכל ללמוד מהם כיצד לנהוג בעתיד. הראשון הוא הפרת הבטחת בחירות משמעותית. רבין הבטיח כי לא ידון עם אש"ף ולבסוף חתם אתו על הסכם אוסלו. שרון הבטיח ש"דין נצרים כדין תל אביב" ולבסוף פינה את נצרים ואת שאר יישובי גוש קטיף מתושביהם היהודים. בנט הבטיח השכם והערב שלא ישב עם לפיד כראש ממשלה גם לא ברוטציה, ושלא יקים ממשלה עם מפלגת רע"מ וחתם על כך בשידור חי. כידוע הוא הפר בבוטות שתי הבטחות אלה. הפרת הבטחות בחירות משמעותיות גורמת לאזרחים להרגיש מרומים ונבגדים על ידי הדרג הפוליטי.

רה"מ בנט לפני הבחירות: "לעולם ובשום תנאי אני לא אתן את ידי להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד לא בצורה רגילה ולא ברוטציה"

הפן השני הוא הסתמכות על רוב מינימלי לשנות סדרי בראשית. כך עשה רבין באישור הסכמי אוסלו ברוב של 61 כולל חברי הכנסת הערבים. וכך עשה שרון באישור תוכנית ההתנתקות ברוב של 59. דברים גדולים צריכים לעשות ברוב גדול.

ממשלת בנט הוקמה ברוב מינימלי של 61 חברי כנסת. ממשלה זו עדיין לא עשתה שינויים הרי גורל כמו קודמותיה אך היא מתקרבת לשם. בזמן קצר הקואליציה מעבירה שינויים גדולים כגון רפורמת הכשרות, רפורמת החקלאות, מיסוי כלי הפלסטיק, קיצוץ הסבסוד למעונות היום לציבור החרדי ועוד. בנוסף היא מתנהגת בדורסנות כלפי האופוזיציה בהרבה בחינות. דוגמא אחת לדורסנות היא יחס החברים בוועדות הכנסת שאינן משקפות את היחס בין הקואליציה לאופוזיציה.

דבר חמור ביותר שמקדמת ממשלה זו הוא החוק הפרסונלי למניעת נאשם בפלילים להרכיב ממשלה, או בשמו הפופולרי "חוק נתניהו". החוק הוא אנטי דמוקרטי. בבחירות האחרונות נבחרו 59 ח"כים שהצהירו שיתמכו בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. החוק מנוגד לרצון חצי העם. מטרת החוק היא ששנוא נפשם, בנימין נתניהו, לא יחזור לשלטון. בשלטון דמוקרטי חובה היא שהאזרח יהיה בעל תקווה להחליף את השלטון בקלפי. לולא תקווה זו, אם ידחקו אותו לפינה מספיק, הוא עלול לפנות לאפיקים מסוכנים אחרים שבאמצעותם יחליף את השלטון.

"החוק מנוגד לרצון חצי העם. מטרת החוק היא ששנוא נפשם, בנימין נתניהו, לא יחזור לשלטון"

ראש הממשלה בנט מרבה להזכיר את העובדה שעם ישראל לכל אורך ההיסטוריה שלו לא שמר על עצמאות ריבונית מאוחדת מעבר לעשור השמיני. כך היה בפיצול מלכות בית דוד לשתי ממלכות, ממלכת יהודה וממלכת ישראל. פיצול שהוביל למלחמות בין שתי הממלכות ולשפיכת דם אחים רב. כך גם היה בממלכת החשמונאים שנכבשה ע"י רומא בעקבות המלחמה בין האחים הורקנוס השני ואריסטובולוס השני על ירושת המלוכה.

מדינת ישראל נכנסת כעת לעשור השמיני להקמתה. בתקופה האחרונה הקרע בעם גובר. מספר מערכות בחירות ללא הכרעה, ולבסוף הקמת הממשלה הנוכחית. מדובר בשעה גורלית וצודק ראש הממשלה בנט באומרו כי חייבים לאחד את העם. כוונתו רצויה אך מעשיו אינם רצויים. מעשיו אינם מאחדים את העם. אך עדיין לא מאוחר מדי. אפשר עוד לשנות כייוון. על הקואליציה לנהוג בהגינות כלפי האופוזיציה. לנהל דיון ער בין הצדדים ,להגיע לפשרות ולגנוז תוכניות רדיקליות. הקואליציה רוצה לעשות טוב למדינה (כפי שהיא מבינה אותו) אבל בסיטואציה שלנו הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא לאחד את העם גם אם זה אומר שהקואליציה לא תממש את כל שאיפותיה.

עלינו לזכור, קואליציה ואופוזיציה, שמאלנים וימניים, חילונים ודתיים כי אין לנו ארץ אחרת, ולפני הכל ואחרי הכל "אנשים אחים אנחנו".

כתב : אביב פורת | עורכת רבקה שורק

פולין מתמודדת כיום עם הגל השני של הקורונה, עם שיאים ברמת התחלואה ובמספר המתים. אך למרות המצב הקשה כתוצאה מהנגיף, הנושא הכי בוער בסדר היום של פולין הוא חוק ההפלות השנוי במחלוקת, נשות פולין יצאו למאבק על אופי המדינה הקתולית והשמרנית ביותר באירופה

היום ברחבי מוקדים בפולין, עשרות אלפי מפגינים מחו על החלטת בית המשפט החוקתי הפולני לאסור על הפלות. חוק זה מבטא את המגמה המתמשכת בפולין בשנים האחרונות, שבה ערכים קתולים רדיקלים נכנסו לחיים ולשיח הפולני. האוכלוסייה המרכזית שהפגינה היו תנועות הנשים.

המפגינות נשאו שלטים שעליהם נכתב בין השאר: "מספיק", "אני לא אהיה הקדושה המעונה שלכם" ו"אני רוצה בחירה, לא טרור". ההפגנות התקיימו בעשרות ערים ויישובים, בהתאם להגבלות הקורונה.   

"אני מעדיפה למות מאשר להיות אישה לא חופשיה שאינה יכולה להחליט על גופה" אמרה פטרושקה פופלבסקי מפגינה שהפגינה בורשה. "אני לא אשן ולא אנוח עד שההחלטה תבוטל" אמר מרקין דובגלבסקי.

החלטת בית המשפט הפולני ביום חמישי, גרמה להתנגדות מאסיבית לכנסייה הקתולית בפולין שקשורה לממשלה השמרנית של מפלגת "המחוק והצדק". החלטת בית המשפט היא אבסולוטית ובית המשפט דחה את האפשרות לערעור בנושא. צעד זה גרם לביקורת חריפה נגד מפלגת הימין הקיצוני " החוק והצדק". המפלגה מושתת על ערכים מסורתיים וזה מה שהבטיחה לקדם לבוחרים שלה.

חוקי ההפלות בעקבות ההחלטה ניהיו נוקשים בהרבה מבעבר, פולין אף תאסור מקרים שבהם מתגלים מומים בעוברים, הפלות יקבלו אישור רק במקרים של אונס, גילוי עריות או סכנה לשלום האישה. מתנגדי ההחלטה, אומרים שבית המשפט פועל בשם מפלגת השלטון, שבעבר ניסתה לקדם הגבלות על הפלות, אך חזרה בה לאור הזעם הציבורי, מפלגת "החוק והצדק" מכחישה את הטענה הזאת.

המתנגדים לפסיקה טוענים שהיא תסכן חיי נשים הרות, התומכים מנגד שהיא תתן חיים והזדמנות שווה לעוברים שאובחנו עם תסמונת דאון. בפולין הסטטיסטיקה אומרת שתופעת ההפלות אינה נפוצה בכלל בפולין. פחות מאלפיים הפלות לפי החוק קורות, רובן קשורות לאבחון של מומים בעוברים. בגלל מדיניות נוקשה ממילא של נושא ההפלות, התפתחה מחתרת לביצוע הפלות. לפי ארגוני נשים במדינה מספר ההפלות של הפולניות שמתבצע בניגוד לחוק – או בחו"ל – מגיע ל-200,000.

פולין חברה באיחוד האירופי, ולממשלה השמרנית שלה יש מחלוקות קשות עם האיחוד. פעילות בית המשפט החוקתי היא חלק מהרפורמה שמבצעת הממשלה הפולנית במערכת המשפט – רפורמה שלטענת האיחוד האירופי חותרת תחת שלטון החוק באמצעות בתי משפט בעלי נטייה פוליטית.

ההפגנות בפולין קורות בזמן הגל השני של הקורונה. פולין דיווחה היום על 10,241 נדבקים חדשים בנגיף. ביום שישי נרשם שיא יומי – 13,632 נדבקים. הממשלה ניסתה לעצור את ההפגנות לאור מצב התחלואה במדינה.

רוב ההפגנות היום לא היו אלימות, ובמדינה דיווחו רק על עימותים בודדים עם שוטרים. כמה כלי תקשורת דיווחו שהשוטרים הביעו תמיכה במפגינות. ראש הסגל של ראש הממשלה מטאוש מורבייצקי אמר כי "מה שקורה בימים האחרונים לא מקובל לחלוטין. מפרים את חוקי המגפה". הפגנות על החלטת בית המשפט מתקיימות בימים האחרונים גם בסמוך לביתו של מנהיג מפלגת השלטון, ירוסלב קצ'ינסקי, שגר בשכונת יוקרה בוורשה.

הפרלמנט הפולני אמור לדון מחר בהשפעה של פסיקת המשפט החוקתי על תוכנית הסיוע של הממשלה למשפחות עם ילדים בעלי מוגבלויות.

כתב: אביאל ויצמן, ערכה: מוריה כהן

כשבע נשים התלוננו על נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן במהלך כהונתו כחבר בסנאט האמריקאי. לטענתן הוא נהג כלפיהן "בצורה שאינה הולמת" ואף הוגשה נגדו תלונה ב-1993. אז מה בדיוק קרה שם ולמה בקושי שמענו על זה עד היום? התשובות לפניכם

ב-1993 כשג'ו שביידן עוד היה חבר בסנאט האמריקאי מטעם מדינת דלאוור, הוא פגש שם את טארה ריד, עובדת זוטרה כבת 29. לדברי ריד, הוא זרק הערות מיניות לא פעם ואף ביקש ממנה שרק היא תגיש את המשקאות הקלים באירועים ובלשכתו, כדי שיוכל להסתכל על גופה.

לטענת ריד, ביידן היה נוהג לשלוח אליה מסרים דרך גורמים מגוף שלישי, שהוא חושק בה ושהוא חושב שהיא יפה. אבל, השיא היה כאשר לדברי ריד, ביידן אחז בה בפתאומיות ללא שום התראה מוקדמת, כשלתדהמתה לא ראתה אף איש במסדרון גבעת הקפיטול, שם הותקפה כדי שתוכל לקרוא לעזרה כלשהי.

ריד טוענת שביידן, בלי לומר מילה, הצמיד את ידיו מתחת לבגדיה ואט אט ביצע בה את זממו תוך כדי שהוא מנשק אותה. היא מספרת שהצליחה לבסוף לחמוק מביידן, כשהוא מצידו מטיח בה הערות מלגלגות כגון "שמעתי שאת מחבבת אותי".

אז מה הניא את ריד מלהגיש תלונה נגד ביידן? ומדוע התקשורת לא מתלהבת מסיפור זה? ריד טוענת שהיא אכן פנתה לתקשורת באפריל האחרון, אך לא ציינה את שמו של ביידן (כנראה מפחד) ואף הגישה תלונה כדי להראות רצינות בפני אתר שמרני בארה"ב שפרסם את סיפורה.
עוד מוסיפה ריד, כי כבר ב-1993 היא ניסתה להגיש תלונה בתוך הקונגרס אך גורמים בסביבת ביידן נקטו בצעדים נגדה על מנת שתרד מהמהלך ובין היתר קיצצו בסמכויותיה והעבירו את משרדה לחדר נטול חלונות.

ריד היא אחת משבע נשים שהתלוננו על התנהגות לא הולמת מצדו של ג'ו ביידן. בתלונותיהן הן מתארות כי נהג ללטף בצווארן ואף לשחק להן בשיער. ביידן בתגובתו הראשונה אמר כי נהג בתום לב וללא כוונה מינית ומעתה יכבד יותר את המרחב הפרטי של הנשים שסביבו. לאחרונה, ביידן מכחיש בתוקף את הטענות נגדו. לרשת msnbc הוא אמר: "לא, זה לא נכון, אני אומר זאת באופן שאינו משתמע לשתי פנים. זה מעולם, מעולם לא קרה".

כנגד ריד, קמו טוקבקיסטים רבים ברשתות החברתיות שטענו כי היא מנסה להפיל את ביידן בטענות כוזבות משום שהיא תומכת נלהבת של יריבו מהפריימריז האחרונים לנשיאות מצד הדמוקרטים, ברני סנדרס. בנוסף, תחקיר בעיתון המפורסם "ניו יורק טיימס" דיווח כי ערך תחקיר מעמיק סביב סיפורה של ריד ועלה מכך שאף איש צוות מאותה העת לא צידד בריד ואישר את דבריה.

מנגד, חברה של ריד אישרה כי שמעה על המקרה כבר ב-1993 וחברה נוספת סיפרה כי שמעה על המקרה ב-2008. אחיה של ריד מצדד באחותו וטוען גם הוא שאחותו סיפרה לו על המקרה. ריד מבחינתה מודה שהיא תומכת בסנדרס, אך מכחישה בתוקף כי זה המניע שלה לטענותיה. גם את הטענות שטראמפ עומד מאחוריה, או רוסיה, היא דוחה על הסף.

היום ישנן קריאות רבות לחקור את הסיפור ואף פורסמו מאמרים בעיתונים מרכזיים בארה"ב סביב הנושא. עיתון "הטיימס" טוען כי דרשו כבר ב-2018 לחקור לעומק את התלונות על התקיפות, של השופט העליון ברט קבאנו ושל ג'ו ביידן.

המציאות הבלתי אפשרית של רבשצים: בין השעות העבודה הארוכות והסיכונים שבתפקיד, מחאת הרבשצים היא אמנם על תנאים אבל בבסיסה עומד משהו הרבה יותר עמוק

בשנה האחרונה עם שינויי ההעסקה של הרבש"צים (רכז ביטחון שוטף), הלנת שכר, התמודדות עם תביעות אזרחיות לבד וחוסר כיסוי בטחוני הם רק חלק מהמורכבות שנוספה להם לתפקיד. הוא האדם האחראי על האבטחת היישובים בשגרה ובחירום עד להגעת כוחות צה"ל או משטרה, האמון על הקשר בין גורמי הביטחון ליישוב והוא זה שנותר חשוף. על רקע מאבקי הכוחות בין משרד הביטחון לבין המועצות המקומיות, נראה כי אין גוף שמוכן לקחת אחריות משפטית וביטוחית סביב פעילותם החשובה.

"התפקיד שלנו הוא 24/7, כל שעה ביממה אנחנו צריכים להיות זמינים ודרוכים לכל תרחיש אפשרי. אנחנו חיים את השטח. כל טלפון שאנחנו מקבלים מקפיץ לנו את הלב, אולי קרה עכשיו משו. אנחנו חווים הרבה אירועים קשים ונמצאים ביום יום בסיטואציות מסכנות חיים. אנחנו הראשונים שחותרים למגע באירוע כדי לסיים אותו ולנטרל את האיום ואנחנו אלה שמגנים בגופנו על התושבים." מספר אהרן מלטר, רבש"צ היישוב נריה וחבר בוועד הארצי של הרבש"צים.

משרד הביטחון שרואה את חשיבות התפקיד, מעביר כספים למימון המשכורת של הרבש"צים דרך המועצות האזוריות, לוועד היישובי ומשם לרבש"צ. אך הם מבקשים מהמועצות לחתום על הסכם שמצהיר שאין יחסי עובד-מעביד בין המשרד לרבש"צ. ומי שלא יחתום לא יקבל כסף. "אנחנו מכירים את השטח, יש אירועים יום יומיים בכל שעות היממה ולפעמים רק מהדיווח אנחנו יודעים לאן הרוח נושבת, מהנסיון שיש לנו. ברגע אנחנו מבינים אם לסגור את הפינה או להפעיל מערכת שלמה עם כל הכוחות. הצבא צריך את העזרה שלנו באבחנה הדקה הזאת ורואה בנו כנחוצים מאוד."

אז מה בעצם הבעייה?
"אחד הדברים שהם בעייתיים זה העניין שאנחנו מועסקים דרך היישובים עצמם, אבל המנחה המקצועי שלנו זה הצבא. הציוד, הנהלים וההסמכה מגיעה מהם, אנחנו חתומים על הביטחון של התושבים ביישוב. הדבר היחיד שקושר אותנו ליישוב זה המשכורת. משרד הביטחון מעביר את המשכורת ליישוב ואז היישוב מעביר לנו, וכל יישוב עושה מה שהוא רוצה. אין משהו אחיד לכולם והנגזרת מזה, זה שאת היישוב מעניין דברים אחרים שלפעמים מכניס את הרבש"צ לכל מיני פינות, אפילו פליליות, וגורם לו להיקרע. הוא לא רוצה להיכנס עם המעסיק שלו לתקל, מצד שני הוא חתום על הנהלים ואם קורה משהו מגיעים אל הרבש"צ בטענות." מוסיף מלטר.

נכון שהמחאה היא על תנאים, אבל בבסיסה עומד משהו הרבה יותר עמוק. אדם שעובד בכל שעות היממה ובכל שעות השבוע בעבודה שמסכנת את חייו, זכאי לתגמול בהתאם. אם חס וחלילה אחד מהם נפצע במהלך תפקידו, חשוב שיהיה לו ביטוח מסודר כמו כל חייל או אדם שעובד במשרד הביטחון.

גם בזמני שגרה, הרבש"צ לא נח לרגע. צריך לפקח על מערך האבטחה בשגרה, על השער בכניסה ליישוב, למידת השטח ותפעול ותרגול כיתת הכוננות לאירועי קיצון. בקרב הרבש"צים התחושות קשות, כיוון שהם יודעים שאם מורידים את הרגל מהגז בנושא האבטחה, בעיות יתחילו לצוץ. אך משרד הביטחון לא מוכן לדבר איתם והם נותרו בין הפטיש לסדן.

הצעד הבא במחאה הוא להזדכות על הנשקים שקיבלו מהצבא ואפילו להתחיל בהשבתה כוללת. מלטר מספר שנכון לכרגע, הצעדים הללו נדחו. "אנחנו מאוד חוששים להגיע למצבים שיסכנו את התושבים שלנו, אפילו אם נצא מזה בצורה לא כל כך טובה, כאילו שאנחנו מתקפלים. אנחנו לא באמת יכולים לעשות צעדים דרסטיים ולנטוש את התושבים שלנו. ביקשנו עזרה גם מהתושבים וגם מהצבא שילחצו. אנחנו כרגע מנסים למצוא פתרונות אחרים, ללכת לכיוונים אחרים. יש לנו עוד שבועיים דיון בבית משפט לענייני עבודה שתדון בשאלת המעסיק. נקווה ששם יתקדם משהו ולא נצטרך להגיע למה עושים בשטח. אם יקרה משהו, זה ישב לנו על המצפון."

הגיע הזמן לחשבון נפש על המצב הפוליטי בישראל. הפכנו שאננים אל מול יציאה לבחירות חוזרות ונשנות. אם נמשיך במצב כפי שהיה עד כה, ייתכן שנמצא את עצמנו בעוד שנה מהיום במדינה בבחירות מתמשכות

כתבה: מיכל עמיצור / ערכה: הודיה גרוס

אתם לא היחידים שמרגישים בלופ חוזר, אזרחי ישראל כבר מאסו בקמפיינים של בחירות. הסתה, בושם פשיזם, גילוח שפם, רק לא ביבי, מה לא היה לנו בקמפיינים מגוונים ומתובלים שנאה והסתה כלפי כל מגזר במדינה כה קטנה. כמה שיסוע, פילוג, וממשלת אחדות אחת שתלינו בה יותר מדי תקוות שווא. 

בבחירות אפריל הריצו בדיחות על כך שניפגש עוד כמה חודשים לבחירות חוזרות, לא שיערנו שזה יקרה בתוך חודשיים. בבחירות השניות שהתקיימו, כבר הכל היה קל ומוכר יותר, ובכל זאת גם אז הייתה הרגשה שפתרון לא יהיה פה. בסיום ספירת הקולות, בתור לוועדה המרכזית כתבתי בפייסבוק על החוויה להיות מזכירת קלפי בפעם השנייה. "בבחירות הקודמות אמרתי לעצמי שאני לא עושה את זה עוד פעם. מה גרם לי לעשות זאת שוב? אולי הכסף, אולי טוהר הבחירות, אבל מה שבטוח אולי ניפגש לפעם שלישית גלידה. אז אם אתם מתכננים משהו בזמן הקרוב דברו איתי.. והגלידה עליכם". זה לא היה מופרך, רק עניין של זמן.

לקראת הודעת נשיא המדינה, ראובן ריבלין, על העברת המנדט לידי הכנסת, חילקה דוברות בית הנשיא גלידות. אמנם בדוברות לקחו את המצב בהומור, אך מדינת ישראל מצויה בפלונטר עמוק. ייתכן, כי בסיום 21 הימים הנוספים של המנדט בכנסת פנינו למערכה שלישית במספר, וכל זה בלי לקחת בחשבון את הבחירות המוניציפליות שחלו גם הן בפאתי 2019.

אנו נמצאים בתקדים היסטורי במדינת ישראל, כאשר בבחירות השניות שהתרחשו בספטמבר שברו שיא שלא קרה מעולם במדינה, בחירות בפעם השלישית הן שיא השיאים. דווקא בזמן זה, עלינו לעשות חשבון נפש על המצב הפוליטי בישראל. ימין, שמאל, ערבים, חרדים. כל הפסיפס היוצר את החברה הישראלית, המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון. אם נמשיך במצב כפי שהיה עד כה יתכן שנמצא את עצמנו בעוד שנה מהיום במדינה בבחירות מתמשכות.

מדברים רבות על המחיר הכלכלי שעולה לנו הציבור עבור כל מערכת בחירות, אך שוכחים את המחיר החברתי הכבד היוצר ומעמיק את השסע בחברה הישראלית. הפכנו שאננים אל מול יציאה לבחירות מחודשות. במקום להבין שהסיטואציה אינה סבירה, כל צד בוחר שלא להתפשר, מוחא כנגד יריבו הפוליטי, ומסרב לקחת אחריות למציאות שבה אנו נמצאים.

זה לא עניין של ימין או שמאל, ההפך. ישיבה על הגדר לא מועילה במדינת ישראל, יש צורך לבחור צד. תהיה ימין, תהיה שמאל, אבל תבחר צד. זה בדיוק העניין שבגללו הציבור הישראלי יצא שוב לבחירות. ישנו אחד שלא בוחר צד, כולכם יודעים את שמו, בוחר שלא לבחור ומשאיר את שני הצדדים נתונים לגחמותיו. בבחירות האחרונות ניסו הקמפיינים לטשטש את הזהות של כל צד, ליברלים, מכילים, ובקיצור לא ברורים. ההצעה ליציאה לבחירות ישירות לראשות הממשלה לא תפתור את המצב. ניהול מדינה בסוף תלויה בהרכבת ממשלה, העברת תקציבים, ואישור חוקים. לכל מפלגה בת שלוש מנדטים וקצת יש כוח כל כך גדול ובר השפעה עד כדי הפלת ממשלה, אנו נמצאים בנקודת משבר. נכון, יש עניין לייצוג מיעוטים במדינה, אך עם זאת החברה הישראלית מורכבת מפסיפס אנושי מגוון אשר בחיי היומיום מצליחים להסתדר יחד. עד כה 73 שנה הצליחו במדינת ישראל להקים ממשלות, לקשור קשרים, להעביר חוקים, זה ניתן גם כיום. אין לנו את הפריבילגיה להמשיך את המצב כמו שהוא.

כיצד ישפעו אחוזי ההצבעה בבחירות בפעם השלישית, עוד לא ניתן לדעת. בין אם הבחירות יתקיימו ביום חורפי המתאים לימי מרץ ובין אם ביום קיצי המתאים לבילוי בים, בשביל לשכנע את הציבור ללכת לבחור בפעם השלישית יהיה על המועמדים להציע פתרון, כזה שלא יביא אותנו לבחירות נוספות. בבחירות האחרונות שנערכו בספטמבר אחוז ההצבעה עמד על 69.4% מצביעים, כאשר בבחירות שנערכו באפריל אחוז ההצבעה עמד על 67.9% גידול של 1.5% במספר המצביעים. ייתכן כי בחירות חוזרות יביאו להצבעת מחאה, מעין בקשה של הציבור לסיים עם הסאגה אליה הוא נכנס ללא רצונו, אך אין כל הבטחה שאחוז זה יגדל או יישמר כפי שהוא.

דמוקרטיה היא שלטון העם, בחירות בפעם בשלישית לא בהכרח ישנו את דברו. הגיע העת שמנהיגי העם יבינו זאת ויעשו הכל על מנת להימנע מבחירות חוזרות. כמו כן, השאננות וקריאה לבחירות בפעם השלישית מראה גם היא על תודעה המוטעת בקרב הציבור, אנחנו נוטים לשכוח שמעבר לדיון האידיאולוגי יש פה מדינה שצריך לנהל. ואולי השאלה שצריכה להעסיק אותנו היא באיזה טעם, שוקו או וניל? ימים יגידו.