המציאות הבלתי אפשרית של רבשצים: בין השעות העבודה הארוכות והסיכונים שבתפקיד, מחאת הרבשצים היא אמנם על תנאים אבל בבסיסה עומד משהו הרבה יותר עמוק

בשנה האחרונה עם שינויי ההעסקה של הרבש"צים (רכז ביטחון שוטף), הלנת שכר, התמודדות עם תביעות אזרחיות לבד וחוסר כיסוי בטחוני הם רק חלק מהמורכבות שנוספה להם לתפקיד. הוא האדם האחראי על האבטחת היישובים בשגרה ובחירום עד להגעת כוחות צה"ל או משטרה, האמון על הקשר בין גורמי הביטחון ליישוב והוא זה שנותר חשוף. על רקע מאבקי הכוחות בין משרד הביטחון לבין המועצות המקומיות, נראה כי אין גוף שמוכן לקחת אחריות משפטית וביטוחית סביב פעילותם החשובה.

"התפקיד שלנו הוא 24/7, כל שעה ביממה אנחנו צריכים להיות זמינים ודרוכים לכל תרחיש אפשרי. אנחנו חיים את השטח. כל טלפון שאנחנו מקבלים מקפיץ לנו את הלב, אולי קרה עכשיו משו. אנחנו חווים הרבה אירועים קשים ונמצאים ביום יום בסיטואציות מסכנות חיים. אנחנו הראשונים שחותרים למגע באירוע כדי לסיים אותו ולנטרל את האיום ואנחנו אלה שמגנים בגופנו על התושבים." מספר אהרן מלטר, רבש"צ היישוב נריה וחבר בוועד הארצי של הרבש"צים.

משרד הביטחון שרואה את חשיבות התפקיד, מעביר כספים למימון המשכורת של הרבש"צים דרך המועצות האזוריות, לוועד היישובי ומשם לרבש"צ. אך הם מבקשים מהמועצות לחתום על הסכם שמצהיר שאין יחסי עובד-מעביד בין המשרד לרבש"צ. ומי שלא יחתום לא יקבל כסף. "אנחנו מכירים את השטח, יש אירועים יום יומיים בכל שעות היממה ולפעמים רק מהדיווח אנחנו יודעים לאן הרוח נושבת, מהנסיון שיש לנו. ברגע אנחנו מבינים אם לסגור את הפינה או להפעיל מערכת שלמה עם כל הכוחות. הצבא צריך את העזרה שלנו באבחנה הדקה הזאת ורואה בנו כנחוצים מאוד."

אז מה בעצם הבעייה?
"אחד הדברים שהם בעייתיים זה העניין שאנחנו מועסקים דרך היישובים עצמם, אבל המנחה המקצועי שלנו זה הצבא. הציוד, הנהלים וההסמכה מגיעה מהם, אנחנו חתומים על הביטחון של התושבים ביישוב. הדבר היחיד שקושר אותנו ליישוב זה המשכורת. משרד הביטחון מעביר את המשכורת ליישוב ואז היישוב מעביר לנו, וכל יישוב עושה מה שהוא רוצה. אין משהו אחיד לכולם והנגזרת מזה, זה שאת היישוב מעניין דברים אחרים שלפעמים מכניס את הרבש"צ לכל מיני פינות, אפילו פליליות, וגורם לו להיקרע. הוא לא רוצה להיכנס עם המעסיק שלו לתקל, מצד שני הוא חתום על הנהלים ואם קורה משהו מגיעים אל הרבש"צ בטענות." מוסיף מלטר.

נכון שהמחאה היא על תנאים, אבל בבסיסה עומד משהו הרבה יותר עמוק. אדם שעובד בכל שעות היממה ובכל שעות השבוע בעבודה שמסכנת את חייו, זכאי לתגמול בהתאם. אם חס וחלילה אחד מהם נפצע במהלך תפקידו, חשוב שיהיה לו ביטוח מסודר כמו כל חייל או אדם שעובד במשרד הביטחון.

גם בזמני שגרה, הרבש"צ לא נח לרגע. צריך לפקח על מערך האבטחה בשגרה, על השער בכניסה ליישוב, למידת השטח ותפעול ותרגול כיתת הכוננות לאירועי קיצון. בקרב הרבש"צים התחושות קשות, כיוון שהם יודעים שאם מורידים את הרגל מהגז בנושא האבטחה, בעיות יתחילו לצוץ. אך משרד הביטחון לא מוכן לדבר איתם והם נותרו בין הפטיש לסדן.

הצעד הבא במחאה הוא להזדכות על הנשקים שקיבלו מהצבא ואפילו להתחיל בהשבתה כוללת. מלטר מספר שנכון לכרגע, הצעדים הללו נדחו. "אנחנו מאוד חוששים להגיע למצבים שיסכנו את התושבים שלנו, אפילו אם נצא מזה בצורה לא כל כך טובה, כאילו שאנחנו מתקפלים. אנחנו לא באמת יכולים לעשות צעדים דרסטיים ולנטוש את התושבים שלנו. ביקשנו עזרה גם מהתושבים וגם מהצבא שילחצו. אנחנו כרגע מנסים למצוא פתרונות אחרים, ללכת לכיוונים אחרים. יש לנו עוד שבועיים דיון בבית משפט לענייני עבודה שתדון בשאלת המעסיק. נקווה ששם יתקדם משהו ולא נצטרך להגיע למה עושים בשטח. אם יקרה משהו, זה ישב לנו על המצפון."

סיכום עשור של שליטה מוחלטת: הליגה הספרדית ושחקניה הפכו זהב כל דבר שנגעו בו

כתבה: סתיו מלמד / ערך: רועי גרינולד

הליגה הספרדית בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 הייתה פחות בשליטה, וזכתה בפחות תארים קבוצתיים ואישיים. היא הפתיעה וקטפה בעשור האחרון כמעט כל תואר אפשרי שכל שחקן או קבוצה רק יכולים לחלום עליו. אז אם נתחיל בתארים אישיים, כדור הזהב, אשר מוענק פעם אחת בשנה לשחקן הכי טוב של העונה. במשך העשור האחרון זכו בתואר כדור הזהב שלושה שחקנים בלבד, ביניהם ליאו מסי אשר מוביל את הרשימה, כריסטיאנו רונאלדו ולוקה מודריץ' שבידו רק זכייה אחת.

פרס אישי נוסף הינו "נעל הזהב האירופית" המתאפיין בסוף כל שנה בפרס הניתן לשחקן שהבקיע את מספר השערים הגבוהה ביותר בסוף כל עונה. גם פה כריסטיאנו רונאלדו, ליאו מסי ולואיס סוארס שולטים ביד רמה.

בואו נעזוב לרגע את התארים האישיים, ונסתכל על התארים הקבוצתיים. קבוצות הליגה הספרדית השתלטו בעשור האחרון על הגביע עם האוזניים הגדולות, שכולנו מכירים אותו כ-"גביע ליגת האלופות", ברצלונה (פעמיים), ריאל מדריד (4 פעמים). בנוסף, אתלטיקו מדריד הגיעה לגמר וסיימה כסגניתה של ריאל מדריד פעמיים.

לאחר זכייה בליגת האלופות של אירופה, הקבוצה המנצחת מתמודדת ב"גביע העולם לקבוצות",  שמתחרה במשחק אחד מול אלופת דרום אמריקה/אפריקה. שוב הליגה הספרדית מעל כולם, ובגדול. ניתן לראות זאת שבכל פעם שהגיעו ברצלונה וריאל למדריד לגמר מחזיקות הגביעים העולמי הקרב הסתיים כשהן בצד של המנצחים, מה שמוכיח שוב ושוב שהליגה הספרדית היא החזקה מכולם מאז תחילת המילניום. פרשן הליגה הספרדית בערוץ ONE טוען כי "הליגה הספרדית היא החזקה בשנים האחרונות משתי סיבות עיקריות, לאחת קוראים ליאו מסי ולשנייה כריסטיאנו רונאלדו. אם לא יהיו שינויים מיוחדים צפויים שינויים דרסטיים בסדר הכוחות בכדורגל האירופי בפרט והעולמי בכלל".

לסיכום, בעשור האחרון ברצלונה השיגה 23 תארים, ריאל מדריד הצליחה להשיג 17 תארים. אף קבוצה אחרת לא הגיעה למספרים הללו. למסי ורונאלדו, יש ביחד רק בעשור האחרון בלבד, 704 שערים. זהו מספר העולה מעל כל המצופה והצליחו ביחד להגיע לכמות שאפילו עוקפת קבוצות שלמות, וביניהן: מנצ'סטר יונייטד (אנגליה, 688 שערים), טוטנהאם (אנגליה, 657 שערים) והגיעו למספר דומה כמו של ארסנל (אנגליה, 704 שערים). זכינו בעשור האחרון לקבל תצוגת ראווה מדהימה משני שחקנים שהצליחו ביחד או לחוד לקטוף תארים מרשימים, ולרגש אותנו, ככל הנראה כאלו שלא נראה בעשור הבא, אבל מי יודע?

עשור שלם הגיע לסיימו והמציאות הספיקה להשתנות בכל כך הרבה היבטים. באנו לעשות קצת סדר לבדוק מה היה בתקשורת מאז 2010

כתבה: מיכל עמיצור / ערכה: הודיה גרוס

שנת 2020 בפתח ובכל מקום יש מצעדי העשור. מי יהיו זמרי העשור, המשפיעים, הסרטים הטובים ביותר ומה לא? בכל זאת עשור, לא בא ברגל. אם כך גם לתקשורת צריך לעשות מצעד. מה השתנה בשנים אלו בטלוויזיה הישראלית? איזה עיתונאים חדשים הכרנו וממי נפרדנו? ומהן הרשתות החברתיות שהצטרפו לחיינו. אז בואו נתחיל!

צריך לחזור קצת אחורה ולהיזכר שבעולמנו הטכנולוגי הם עדיין קיימים, העיתונים. עיתון הנייר המודפס עוד נמצא בחיינו חי ובועט, על אף שבדרך היו לא מעט מהמורות. עם זאת לא חלו בעשור האחרון שינויים דרמטיים במיוחד. העיתון היחיד שהוקם בעשור זה הוא עיתון חרדי בשם 'פלס', כנראה שבחברה החרדית יש ביצירת עוד עיתון מודפס עדיין צורך. לעומתו נסגרו שני עיתונים אחרים. האחד והפחות מוכר לכולם הוא עיתון 'חדשות ישראל', עיתון בשפה הגרמנית שסיים את תפקידו בארצנו. עם זאת, העיתון השני שנסגר מוכר לרובכם, העיתון הצבאי ב'מחנה', אשר בינואר 2020, יצא גיליון מודפס אחרון לפרידה ויהפוך לדיגיטלי בלבד.

אמנם בעיתונים לא ראינו שינויים גדולים, אך העשור האחרון שינה את הסדר בשלט הישראלי. השינויים החלו בהקמת התאגיד הציבורי כאן 11, יחד אתו נסגר ערוץ הטלוויזיה החינוכית, עליה כולנו גדלנו. גם בטלוויזיה המסחרית חלו שינויים משמעותיים. פיצול חדשות 2 לערוצים 12 וערוץ 13 שהביאו גם לשינוי אפיק לערוץ 10 שהפך להיות ערוץ 14. בהמשך צפינו במיזוג מחודש של ערוץ 10 וערוץ 13 לערוץ אחד.

עם כל הטלנובלה שקרתה לנו בין הידיים הטלוויזיה הישראלית הביאה לנו גם רגעים בלתי נשכחים. תוכניות שעיצבו את חיינו, והדביקו את כולנו למסך. הפרלמנט, פאודה, שטיסל, בשבילה גיבורים עפים, הנערים ועוד הם רק חלק מהסדרות שעיצבו לנו את סדר היום, וגרמו לכולנו להתרגש, להתאחד ולפעמים גם לא להסכים.

ואם מדברים על רגשות, דיונים ופילוג, צריך להזכיר איך לא, את הרשתות החברתיות. הרשת החברתית העיקרית שנכנסה לחיינו היא האינסטגרם, היא הגיעה בתחילתו של העשור ונמצאת כמעט לכולנו בכיס. סטורי, פילטריים והמון מושגים שנכנסו ללקסיקון ומהווים חלק בלתי נפרד לחיי היומיום. ישנן עוד רשתות חברתיות ששימשו לחיבור ביננו. סנאפצ'ט או בעברית שיחת תצלום, פינטרסט רשת חברתית לשיתוף אומנות שונות , הטוויטר שהגיע לישראל בסביבות שנת 2015 ומשמש בישראל בעיקר פוליטיקאים, אנשי תקשורת, ואנשים האוהבים חדשות ואקטואליה. וכמובן הטיק טוק שהגיח לעולמנו רגע לפני החלפת קידומת.

הרשתות החברתיות הולידו איתן לא מעט אושיות רשת, אנשים שהפכו למפורסמים בעקבות שימוש ברשתות החברתיות. יחד איתן נולדו לנו לא סתם אושיות רשת אלא עיתונאים ואנשי תקשורת. את מלך זילברשלג הכרנו יותר שהחל לעבוד בכאן 11 אולם, עוד קודם לכן הוא היה לאחד האושיות המוכרות בפייסבוק. בדומה אליו יותם זמרי ונועם פתחי שני פרסומאים שבעקבות סטטוסים הומוריסטים וחדים במיוחד מנחים יחד בשנים האחרונות תוכנית רדיו יומית ב'גלי ישראל' ורדיו דרום. אושיה נוספת, חנוך דאום שהכרנו בסדרה 'מחוברים' ומאז כל פוסט ויראלי עובר בעמוד הפייסבוק שלו, והוא מחזיק כיום בטור דעה שבועי בעיתון 'ידיעות אחרונות'.

אז אמנם דיברנו על אושיות רשת, אך ישנם אנשים סלב לא פחות, העיתונאים. בכל עשור מצטרפים לשורת הכתבים של החדשות בישראל עשרות כתבים חדשים, אך יש תמיד את הבולטים מבניהם. אז איך אפשר שלא להתחיל בפריצה של שנת 2019 תמיר סטיימן שנכנס לחייהן של בנות ישראל וכבש את ליבן. הוא החל את דרכו עוד ב2010 אך התוודענו אליו במיוחד בעקבות התקיפות בדרום. יחד אתו נכנסו למסך של כולנו יאיר שרקי בליווי הפיאות, מגישת חדשות חדשה דוריה למפל, בתחום הפוליטי הצטרפו עקיבא נוביק, כתב פוליטי של ערוץ 13, מיכאל שמש, כתב פוליטי של כאן 11, ועמית סגל שכבש את כולנו עם כמות הבחירות בעשור האחרון.

בניגוד אליהם נפרדנו גם מכמה אנשי תקשורת משמעותיים בחברה הישראלית. מוטי קירשנבאום, אורי אורבך, אורי אליצור, טטיאנה הופמן, לימור שפיגל, נח קליגר, דן סממה, אורי אבנרי, ועוד שהיו לפסקול ומובילי דרך של התקשורת הישראלית.

אז רק נאחל לתקשורת בישראל להמשיך להתקדם וניפגש בעשור הבא, אין לדעת באיזה רשת חברתית, באתר או באפליקציה, תעקבו אחרינו.

מאת מור פניג'ל

לפני כשבוע הודחה ציפי לבני, בשידור חי, מביתה הפוליטי בארבע השנים האחרונות. היא לא ויתרה ויצאה בהצהרה נגדית לגבאי, שהדיח אותה. מאז היא מעלה הילוך ביחד עם מפלגת התנועה שבראשותה, והם יעשו הכל כדי להבטיח את מקומם בכנסת הבאה

בשבוע שעבר הדיח אבי גבאי את חברתו לסיעה ציפי לבני בנאום מפתיע, וזאת רק שלושה חודשים לפני הבחירות לכנסת הבאה. לבני, שהופתעה מן המהלך והדרך, הסתגרה בחדרה כשעה לאחר נאומו של גבאי, עיכלה את שעברה ובנתה נאום תגובה שאמור היה להראות לכולנו שהמהלך בו נקט גבאי אינו פגע בה. לפני שעזבה את חדרה לשאת את נאומה צייצה לבני בחשבון הטוויטר שלה, "טוב שהותרו הספקות" היא כותבת, "כעת אפשר להתמקד באתגר הלאומי החשוב שעומד לפנינו, כל המאמינים באמת הדרך – מהפך בבחירות הקרובות".

בישיבה סגורה שהתנהלה לאחר ההדחה תקף גבאי את לבני ואמר: "רק חרא אכלתי ממנה, היא עמדה בסיעה ודיברה נגדי, שלא ידברו איתי על נימוסים". לבני, לא נשארה חייבת והגיבה מנגד בעוקצניות: "אף פעם לא הסתכלתי לו בצלחת, אני לא יודעת מה הוא אכל" ועוררה קולות התבדחות בקהל. במסיבת העיתונאים שכינסה כשעה לאחר הזובור שעברה בשידור חי, טענה לבני כי חברי סיעה רבים פנו אליה בבקשה לפרק את המחנה הציוני ולהפריד כוחות כולל חברים ממפלגת העבודה עצמה ואף ביקשו לחבור אליה אל מפלגתה שלה. היא מאשימה את גבאי בהיעדר שותפות ומטיחה כלפיו האשמות כי כל עניינו מתרכזים בטובתו שלו ולא בצדקת וטובת העם כמותה. "אני, אני ואני" כך מתארת לבני את גבאי בשירות הציבורי. למרות טענותיה החריפות של לבני, חברי כנסת רבים כמו שלי יחימוביץ ואיציק שמולי בירכו את גבאי על המהלך יוצא הדופן והמפתיע שנקט בו. "העובדות מדברות בעד עצמן" הם טוענים, "ולאור ההתנהגות מול יו"ר המפלגה ומול המפלגה עצמה זה מהלך שהתבקש".

לבני הציגה על רגל אחת את כל שיתוף הפעולה הצולע עם גבאי ומסירה צנזורה משיחות שהתנהלו ביניהם בחדרי חדרים. היא מזכירה את מטרות האיחוד לכתחילה ויצירת המחנה הציוני בשיתוף מפלגת העבודה בראשות הרצוג בכדי לגבור על מחנה הימין או במילים אחרות על בנימין נתניהו. לבני מתארת שותפות אמת עם הרצוג ותוצאות בשטח של 24 מנדטים, במקביל היא שוללת את צמד המילים שיתוף פעולה בהקשרו של גבאי וטוענת כי בכלל לא רצה שותפות והדרך בה זרק אותה רק מעידה על כך.

מאז, הספיקה לבני להתראיין לתוכניות בוקר רבות עם עמדה אחת ברורה: "כל הפתעה לטובה". כן, כך היא מתארת את הדחתה ממפלגת האיחוד הציוני שכללה את מפלגתה שלה, מפלגת התנועה, ומפלגת העבודה בראשותו של גבאי. לבני, מתעקשת להוכיח את גרסתה לסיפור בתקשורת ומדגישה: "הכל החל כי אני מאוד מאמינה בחיבורים כדי לעשות מהפך". היא ממשיכה ואומרת: "זו אחריות של כל אחד מאתנו, זה לא שייך אלי. אם יש לנו אפשרות לשלב זרועות ולעשות מהפך, זו אחריות של כל אחד ואחד מאתנו. אני רוצה לדעת מול עצמי שאני עשיתי הכל כדי לקדם את מה שאני מאמינה בו".

למרות הראיונות השונים בתקשורת על הדחתה ממפלגת המחנה הציוני, מתעקשת לבני לא להתעסק בבושה שנכפתה עליה בשידור חי ובוחרת להציג ולנמק את עמדותיה הפוליטיות בביטחון רב. "יש לי מה להציע, יש לי את הניסיון ויש לי את החזון והאג'נדה שאני מוכנה להלחם עליו" אומרת לבני, אף על פי שחלק מהותי מן הסקרים מראים כי מפלגת "התנועה" שבראשותה אינה עוברת את אחוז החסימה. למרות כל זאת, החלה לבני מתעסקת במצע הבחירות שלה, כאשר בראש הקמפיין מתנוסס המאבק שבא לידי ביטוי בסלוגן החדש: "מול נתניהו, בנט ושקד, לבני נלחמת על ביטחון והיפרדות לשלום". שלום והיפרדות מהפלסטינים, מבהירה לבני כאשר בוחרת להשתמש במילים חדות שסביר להניח שלא יבואו לידי שימוש ביתר מפלגות השמאל.

לבני תוקפת את הימין ולא מרפה מנתניהו. היא תומכת תמיכה מלאה ביועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט ורוצה לשלוח את נתניהו הביתה. לטענתה, נתניהו הוא הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה ושלטונו מוביל את ישראל להרס וצריך להציל את ישראל מידיו. על טענותיו של נתניהו לתפירת תיק ואי קבלת עימות אף על פי שביקש זאת אומרת לבני: "ראש הממשלה, בכל הכבוד, ההשוואה שלך למי שנקטעה ידו משונה. הכיסא, גם אם נדמה לך, אינו מחובר איננו מחובר לך לגוף והעם הוא זה שיקבע בבחירות האם ראוי שתמשיך לשבת עליו". לבסוף בסיכום על הודעתו המיוחדת של נתניהו הוסיפה לבני: "לסיכום- קבלת מסך במרמה בנסיבות מחמירות (ערב הבחירות)".

מאת ליטל מקוריאה

רשימת הימין החדש ממשיכה לספק שריונים מפתיעים. לאחר שייצוג נשי הוביל את הרכב הרשימה, הצטרפה השבוע אורלי פינטו, פעילה חברתית חרשת לצד אל"מ מתן כהנא, מפקד טייסת F16 עד לפני מספר שבועות

לאחר ההודעה על הקמת מפלגה חדשה במסיבת העיתונאים שכינסו יו"ר הבית היהודי לשעבר, נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד, המרוץ להרכבת הרשימה למפלגת "הימין החדש" מתחיל. המפלגה, שזה לא מזמן יצאה מהרחם, צירפה לשורותיה את חברת הכנסת שולי מועלם שפרשה אף היא מ"הבית היהודי". סימני שאלה רבים הועלו לגבי הרכב הרשימה המתגבשת ואיזה כוכבים יוחתמו. נתון מפתיע הוא שבסקר של "וואלה!" ו"Panels Politics" עולה כי אם הבחירות היו נערכות כיום -מפלגת "הימין החדש" בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד הייתה זוכה לעשרה מנדטים. בסקרים נוספים שנערכו על ידי הערוצים השונים קיבלה המפלגה בין 6 ל- 14 מנדטים.

בשישי האחרון נרשמה עוד הצטרפות רעננה ומפתיעה בצורת אלוף-משנה מתן כהנא, מפקד טייסת F-16 עד לפני כמה שבועות. את תחילת דרכו עשה בסיירת מטכ"ל יחד עם נפתלי בנט אך לאחר כמה שנים ביחידה החל קורס טיס מחדש. כהנא דתי לאומי ואיש צבא מעוטר מבית גמליאל, פרצוף חדש לגמרי בפוליטיקה הישראלית, הוא למעשה הגבר השני בלבד ברשימת הימין החדש. עד כה הרשימה מורכבת מארבע נשים ורק שני גברים, תקדים פורץ דרך לגמרי שאין עוד כמותו באף אחת מהפלגות השונות.

תוספת מפתיעה לרשימת המפלגה היא שירלי פינטו, שעל הצטרפותה הודיעו ב- 9 בינואר. פינטו היא פעילה חברתית בעלת רזומה עמוס בפעילות ציבורית, בייחוד בנושא המאבק למען קידום נגישות בישראל. היא סיימה שירות בחיל האוויר כמצטיינת נשיא, בעלת תואר ראשון במשפטים בתוכנית הצטיינות ונבחרה לייצג את ישראל בוועידה של הפדרציה העולמית לחירשים. כמו כן, היא לקחה חלק בהקמת המרכז ללימודי חירשות. בבחירות לעיריית רמת גן בשנת 2018 התמודדה פינטו אולם לא נכנסה למועצת העיר.

בסרטון שפורסם ברשתות החברתיות ביטאה פינטו את השקפותיה בשפת הסימנים, "אני מאמינה במדינה יהודית ואוהבת את הארץ שלנו. היום אני שמחה לבשר לכם שאני מצטרפת לרשימת הימין החדש בראשות איילת שקד ונפתלי בנט. אני כאן לייצג אנשים עם מוגבלויות, ושמחה להיות בבית פוליטי ואידיאולוגי 'הימין החדש' ". בנט כתב בהתרגשות בדף הפייסבוק שלו, "שירלי פינטו, ימנית, מסורתית, לוחמת חברתית שנולדה חירשת ולא ויתרה בשום שלב. יחד איתה נעשה היסטוריה והיא תהיה החירשת הראשונה בכנסת." הוא סיים במילים, "שירלי, ברוכה הבאה הביתה".

בשני בינואר הודיעו ב"ימין החדש" על הצטרפותה של העיתונאית קרוליין גליק לרשימת המפלגה. גליק אשר עלתה מארה"ב בשנת 1991, היא עורכת בכירה ב"ג'רוזלם פוסט" ובעלת עבר עיתונאי ב"מקור ראשון" ו"ברייטברט" האמריקאי. לאחר שחרורה מהצבא, אליו התנדבה, שימשה כעוזרת היועץ המדיני לראש הממשלה. גליק דיברה במשך השנים על במות ברחבי העולם ויצאה כנגד "השקרים הפלסטיניים" והמסגור השלילי, בייחוד התקשורתי, לו זוכה ישראל ברחבי העולם, לדבריה. בספרה "סיפוח עכשיו" שיצא לאור ב-2015, הסבירה את כישלון פתרון שתי המדינות וטיעונים בעד פתרון מדינה אחת בסכסוך, טיעונים אשר עוררו סערה בקונגרס האמריקאי. בפרופיל "הימין החדש" בטוויטר צייצו, "ברוכה הבאה לוחמת ציונית אמיצה שלנו".

בנט ושקד הסבירו במסיבת העיתונאים, שנערכה בסוף חודש דצמבר האחרון בתל אביב, כי המפלגה תכלול בתוכה שותפות בין חילוניים לדתיים ותדגול בציונות ושמירת ארץ ישראל לעם ישראל. כפי שאמרה שקד, "היום אנחנו מקימים ימין חדשה של חילונים ודתיים ביחד. חברים באופן שווה. מפלגה שמייצרת חברות אמת". שקד הודתה לציונות הדתית על ההתקדמות שעשתה בתוכה אך מנגד נרמז כי רצונם של השניים ליצור מפלגה ימנית מובהקת שלא תחנק תחת ההשקפות הדתיות של הבית היהודי ואליה יחברו גם חילונים בעלי השקפה ציונית-ימנית.

ביקורת רבה נשמעה בקרב תומכי מפלגת הבית היהודי על נטישת המפלגה בזמן כה קצר לפני הבחירות והסיכון שלא תעבור את אחוז החסימה. בנוסף נטען שבנט ושקד השאירו את הבית היהודי עם חובותיה הגדולים של המפלגה מאחוריהם, ואף לקחו בתרגל מלוכלך תקציב מימון מפלגות שנועד לבית היהודי לעצמם. מצדם של בנט ושקד נטען שבתקופתם צומצמו חובות המפלגה מ- 40 מליון ₪ שקיבלו בירושה ל- 19 מליון ₪

הניסיונות להרכבת הרשימה החדשה עוררו גם תגובות נזעמות. שרת התרבות והספורט מירי רגב, פרסמה סטטוס זועם בדף הפייסבוק שלה, זאת בעקבות בעקבות פרסום ב"ישראל היום" על כך שהמפלגה מחפשת פעילים חברתיים מזרחיים שייקחו חלק ברשימתה. "הריאליטי של בנט ושקד יצא לדרך!!!" כתבה רגב בביקורת, "החידוש: בעונה הזו המזרחי לא יודח כפי שקרה בעונה הקודמת עם אלי אוחנה, כי זה פוגע ברייטינג של 'הימין החדש'". היא המשיכה ופנתה את ציבור עוקביה, "זה נראה לכם רציני? זכרו, הימין החדש הוא חיקוי עלוב של הדבר האמיתי- הליכוד".

המערכת הפוליטית תמשיך ותמתין לרשימה הסופית של המפלגה החדשה, ובנתיים במפלגה הופץ סרטון ראשוני המשלב הומור בגב האומה ומשרטט קווים לקמפיין הקרוב של המפלגה הצעירה.

מאת בת-אל ווחניש

דובר מפלגת כולנו טוען להצלחה גדולה, אך כשאנחנו עומדים לקראת בחירות נוספות, נדמה כי הירידה במספר המנדטים שצפויה "כולנו" לקבל מגיעה בעקבות פער בין שלל הבטחות המפלגה והעומד בראשה לקהל הבוחרים, לבין מה שהתקיים בפועל

מפלגת כולנו חווה מגמת ירידה בקרב מצביעיה. על המצע הפוליטי שלה היא רשמה הבטחות רבות, בחלקן עמדה ובחלקן לא אך ההבטחה העיקרית שהביאה למצב הקיים היא הבטחת הוזלת מחירי הדיור. בקרב מצביעי המפלגה הבטחה זו נתפשת ככישלון כיוון שבמסגרת תכנית 'המחיר למשתכן' יש זוכים רבים שנתקעו עם דירות בעייתיות או עם פרויקטים שלא מקבלים היתרי בנייה, זו הסיבה המרכזית ככל הנראה למשבר האמון שנוצר בין המפלגה למצביעיה.

בבחירות הקרובות המלחמה העיקרית היא על המשך כהונתו של נתניהו או הפסק כהונתו ומתן הזדמנות למועמד אחר להראות את יכולתו להנהיג את מדינת ישראל. אין ספק, זו מלחמה קשה. הסיכוי שנתניהו יבחר גם בבחירות האלו הוא גבוה מאוד והסקרים הראשוניים הוכיחו זאת. על פי סקרים אלו מפלגת הליכוד בראשות נתניהו כנראה תזכה בכ-30 מנדטים. על השאלה "האם אתה רוצה שנתניהו ימשיך להיות ראש הממשלה של ישראל?" 54% ענו שלא אך יש לציין כי המספר הזה הוא כנראה מספר האחוזים של כל אותם אנשים שלא יצביעו לנתניהו אך קולותיהם יתפזרו בין כל שאר הרשימות שירוצו ולכן הסיכוי שנתניהו לא יבחר נשאר נמוך.

כולנו היא מפלגת מרכז כלכלית חברתית שהוקמה על ידי כחלון לקראת הבחירות לכנסת העשרים. עד 2012 היה כחלון חבר ברשימה של הליכוד וכיהן כשר התקשורת ושר הרווחה והשירותים החברתיים ולאחריהם פרש לשנתיים מהפוליטיקה. כשחזר לפוליטיקה בשנת 2014 הודיע כי הוא לא ישוב להיות חבר בליכוד והצהיר כי הוא יקים מפלגה חדשה לקראת הבחירות לכנסת העשרים. מצע מפלגת כולנו שהתפרסם בינואר 2015 התמקד בנושאים כלכליים וחברתיים ובהם – משבר הדיור, הוזלת מחירי השירותים הכלכליים, יוקר המחייה, צמצום הפערים החברתיים בישראל, עידוד תעסוקה ומצע ההטבות עבור החיילים והסטודנטים.

משה כחלון הוא שר האוצר המכהן בממשלת נתניהו, החל מ-2015. בתור שר התקשורת הוא השיג את תהילתו בעקבות רפורמת הסלולר כשפתח את שוק הסלולר למתחרים חדשים וזולים ובכך הצליח להוזיל את מחירי הסלולר במאות שקלים. אחת ההבטחות הנוספות שהבטיח היה הוזלת מחירי הדירות והדיור. לשם כך הוא פתח בתוכנית 'מחיר למשתכן' שמגרילה דירות במחירים מוזלים בקרב ציבור הזכאים לכך על פי תנאים סוציו-אקונומיים אך כאמור, בפועל תושבי המדינה שזכו בפרויקט, לא נהנו ממנו.

דובר מפלגת כולנו, טל סיגרון, מסר כי כולנו עומדת כרגע על עשרה מנדטים מהבחירות האחרונות ומתכוונת לשמור על כוחה גם בבחירות הקרובות. כוחה של המפלגה לדבריו נובע מכך שהמפלגה היא לא סקטוריאלית ופונה לכלל הציבור שהדבר החשוב לו הם שינויים כלכליים חברתיים. "מפלגת כולנו היא המפלגה היחידה שעמדה ב-95 אחוזים מהבטחותיה שפרסמה במצע הפוליטי שלה" הוא מוסיף. באתר המפלגה פורסם לאחרונה מצע המשווה בין מה שהיה לפני קום המפלגה לבין המצב הנתון כרגע ולהתרשם שאכן היו שינויים רבים.

ובנוגע לתוכנית 'המחיר למשתכן' שנתפסת בקרב המצביעים שלכם ככישלון?

"תכנית 'המחיר למשתכן' זו הצלחה מאוד גדולה משום שעל פי השר כחלון, 'כלכלה של שפיצים היא לא כלכלה בריאה'. צריך לשאוף לכלכלה מאוזנת ויציבה קודם כל ורק לאחר מכן יהיה אפשר להוזיל מחירים בצורה משמעותית ולכן בתוכנית זו המטרה הייתה קודם כל למתן את העלייה החדה של מחירי הדיור וליצור יציבות וכך באמת קרה עד כה. יש תהליכים שלוקחים זמן ובעוד כמה שנים אני מאמין שנוכל ליצור מגמת ירידה בשוק הדירות אם המצב יישאר יציב".

הסיבה העיקרית ליציאה לבחירות, כפי שפורסם, היא 'מתוך אחריות תקציבית לאומית', ניתן לומר שמחאת האפודים הצהובים יצרה הרתעה?

"להפך! אם המחאה הייתה הטריגר, היו נותנים למחאה לשקוט ואז לצאת לבחירות. הקואליציה הגיעה למצב של 61 חברי כנסת ולאחר שרבים מהם הסירו את תמיכתם בחוק הגיוס (החרדים, יאיר לפיד וליברמן) והגיעו למצב שחייבים לפרק את הכנסת. זהו אכן הטריגר היחיד להקדמת הבחירות".

נראה כי מצבה של מפלגת כולנו, בראשות שר האוצר משה כחלון, לא מזהיר. כעת, הסקרים מראים כי מפלגת כולנו תזכה לשישה מנדטים ובכך היא מתקרבת לאחוז החסימה (3.25%). בבחירות הקרובות היא תצטרך לעבוד קשה בכדי להשיג עוד כמה מנדטים נוספים או לעשות מהלך כלשהו שיכול לקדם אותה ביחד עם מפלגה אחרת מהימין.