"קשה להתרכז בלמידה כשאתה בדירה שלך", מתלונן הסטודנט בר שנייברג. "הזום גרם לי ללמוד הכי טוב שלמדתי כל החיים שלי", מתעקשת יובל בר-און. מה אומרים המרצים ואולי במקום לבחור במוכר ובקיים יש אלטרנטיבה אחרת? בדקנו

כתב: אחיה יוסף לייבו \\ ערכה: הודיה וייס

עם התפרצות מגפת הקורונה במרץ 2020 כל הלימודים באוניברסיטת אריאל הועברו בזום במשך שנה. כעת, חודשיים לאחר החזרה ללימודים פרונטליים כשברקע מרחף החשש מזן הקורונה החדש "אומיקרון" בדקנו איזה צורת למידה מעודפת על המרצים והסטודנטים ומה התוכניות לעתיד של חלק מהפקולטות.

בגזרת הסטודנטים הדעות נחלקו – היו שטענו כי דווקא הלימוד בצורה פרונטלית היא האידאלית מבחינתם ולעומתם היו סטודנטים שטענו כי הלמידה בזום עזרה להם מאוד להצליח לעומת הלמידה הפרונטלית הרגילה.

אחד מהסטודנטים שתומך בלמידה פרונטלית הוא בר שנייברג, סטודנט שנה ב' מזרח תיכון ומדעי המדינה. בר אומר כי הוא מרגיש שהשיעורים הפרונטליים עוזרים לו להבין בצורה טובה יותר את החומר, אך לדעתו כל השיעורים צריכים להיות מוקלטים בשביל שתהיה אופציה לחזור על השיעורים, דבר שהוא יתרון שקיים בזום ואפשר ליישמו גם בשיעורים פרונטליים . בר מוסיף כי לדעתו "יותר קשה להתרכז בלמידה בזום כשאתה בדירה שלך לא תמיד המרצה זה הדבר שהכי מעניין אותך ובנוסף בזום יותר קשה להכיר אנשים ללמוד איתם". 

מיכאל פנחסוב, הנדסאי בניין שנה ב',  תומך גם הוא בלמידה פרונטלית בגלל שלדעתו בזום אין דינמיות של שיעור ויש תחושה שהמרצה מדבר לעצמו וזה מקשה על ההבנה. מיכאל מחדש כי בניגוד להודעה שהוציאה האוניברסיטה שציינה שהשיעורים הפרונטליים יוקלטו ברובם המוחלט השיעורים אצלם בהנדסאים אינם מוקלטים ולדעתו זה היה עוזר ללמידת החומר אם הם היו מוקלטים.

לעומתם ישנם סטודנטים שתומכים בלמידה בזום. אחת מהם היא רון מלינקר, סטודנטית שנה ב' קרימינולוגיה וחינוך, שאומרת שמבחינתה הלוואי שכל השיעורים היו ממשיכים להיות בזום מכיוון שהיא מצליחה להתרכז יותר בשיעור שמועבר בזום לעומת שיעור פרונטלי רגיל. רון מוסיפה כי לדעתה "צריך לתת לסטודנטים אפשרות לבחור, כמו שעכשיו מקליטים את השיעורים הפרונטליים שיהיה אפשר גם להיכנס לזום וגם לבוא לכיתה ללמוד ושכל אחד יעשה מה שנוח לו".

סטודנטית נוספת שתומכת בלמידה בזום היא יובל בר-און, שלומדת הנדסת תעשיה וניהול שמספרת כי: "הזום גרם לי ללמוד הכי טוב שלמדתי כל החיים שלי. באמת הקשבתי ולא הייתי עסוקה באנשים אחרים ומה קורה סביבי. הציונים עלו בהחלט". בדומה לרון היא אומרת כי "אני חושבת שהיום חובה לשלב אנשים שרוצים ללמוד בבית שימשיכו ואנשים שרוצים ללמוד באוניברסיטה מגיע להם. באמת יש המון סטודנטים שהם הורים או עובדים או חוסכים ולא רוצים לצאת מהבית של ההורים שהזום עשה להם את החיים הרבה יותר קלים".

בין שני עמדות מנוגדות אלו ישנם סטודנטים שתומכים בשילוב ביניהם. אחת מהם היא הדר דניס, סטודנטית לתקשורת שנה ב' שחזרה ללימודים משולבים כאשר יום אחד נלמד בזום. הדר מציינת שאומנם היא מרגישה שהיא מבינה יותר טוב אם היא לומדת בכיתה רגילה, אך לדעתה המצב האידאלי בעיניה הוא מה שקורה היום בבית הספר לתקשורת: "נראה לי כמו שאנחנו עכשיו נמצאים זה די סבבה. זה אומר שכל הסדנאות כן חייבות להיות פרונטליות כדי להבין יותר אבל כל הדברים העיונים שזה יותר קליל ויותר חומר שאפשר לקרוא לבד ולהבין אז את זה אפשר באמת בזום".

מחקרים רבים בדקו מהי צורת הלמידה המועדפת על הסטודנטים. מממצאי מחקר ארצי שנערך על ידי ד"ר טלי גזית מהמחלקה למדע המידע באוניברסיטת בר אילן בקרב 550 סטודנטים ממוסדות אקדמיים ברחבי הארץ עולה כי רק 30 אחוז מהסטודנטים ציינו את חווית הלמידה בזום כחיובית. לעומתם, 40 אחוז חוו את הלמידה מרחוק באופן שלילי ו-30 אחוז הביעו רגשות מעורבים כלפי החוויה – בדגש על תחושה חזקה של בדידות והיעדר חיי חברה.

בגזרת המרצים גם לא נרשמה תמימות דעים לגבי צורת הלימוד המועדפת. ד"ר מתן אהרוני, מרצה בבית הספר לתקשורת, ציין כי באופן אישי נוח לו יותר ללמד בבית אבל מבחינת איכות העברת החומר אז זה תלוי בסטודנטים המשתתפים בקורס. אם הסטודנטים פותחים מצלמות ומשתתפים יש אינטראקטיביות ואז חומר הלימוד מועבר בצורה טובה ואילו במידה והסטודנטים לא עושים כך לא נוצרת אינטראקטיביות ואז עדיפה הלמידה הפרונטלית שבה היא כן נוצרת.

לעומתו, ד"ר עו"ד אמיר לבקוביץ, מרצה לדיני תקשורת ועו"ד ידוע, אומר כי לאור הניסיון שלו בלימודים בזום ובלימודים פרונטליים הוא חושב שהלימודים הפרונטליים עדיפים. הוא מסביר כי לדעתו "אין כמו מגע אישי עם סטודנטים, ולכן אני רואה יתרון עצום בנוכחות שלי פרונטלית מול סטודנטים כי אני יכול להביע את עצמי בצורה יותר טובה לענות לשאלות בצורה יותר עניינית. השיטה של הזום יש לה הרבה מגבלות בעיקר באינטראקציה הבין אישית בין אנשים ואני חושב שההנאה של הסטודנט יותר טובה כאשר הוא רואה אותי בכיתה מאשר דרך המוניטור".

עם זאת הוא מציין כי הוא בהחלט תומך בהיברידיות של השיעור – כלומר שהשיעור יוקלט ויוכלו להצטרף מהבית אך עם כללים שיבטיחו שמי שיתחבר לשיעור מהבית הם אנשים עם סיבות מצודקות אשר מונעות מהם את ההגעה ללימודים באוניברסיטה וזאת על מנת לצמצם את הפערים החברתיים במדינה שישנם הטוענים, לדבריו, שנוצרת עקב אי נגישות.

אז לאחר שראינו מה חושבים הסטודנטים ומה חושבים המרצים, הלכנו לבדוק אצל ההנהלה ולשמוע כיצד הם רואים את צורות הלימוד השונות ומה התוכניות שלהם לעתיד.

פרופ' אילן תמיר, ראש בית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, מציין כי כחלק מהיות האוניברסיטה אוניברסיטה צעירה ומהצהרתה שהיא "רוח חדשה באקדמיה" היא פתוחה לשינויים ולכן נתנה בתחילת שנת הלימודים האקדמאית מנדט לכל פקולטה ובית ספר להחליט לגבי צורת הלימודים.

לאחר הקורונה היה ברור לו כי יש צורך בשינוי בהוראה משתי סיבות עיקריות: הסיבה הראשונה אסתטית יותר – לא ניתן להתעלם מכל מה שקרה מסביב כשחברות ענק עברו לעבוד מהבית ימים שלמים, ולשינוים הגדולים שקרו ולהתעלם. כבית ספר צעיר ששואף שהבוגרים שלו ישתלבו בתעשייה וידברו באותו תדר של העולם העסקי וידעו את המונחים שלו, אין אפשרות להתעלם מהשינוי. הסיבה השנייה היא המהותית יותר – כבר תקופה ארוכה חושבים איך לשנות את שיטת הלמידה הרגילה שהשתמרה בגלל הנוחות והקורונה זרזה את התהליך. בדיון בוועדת הוראה הוחלט כי הקורסים העיוניים עם מספר גבוה של משתתפים יערכו ביום מרוכז בזום, כאשר שאר הקורסים ובפרט הסדנאות המעשיות יחזרו לפרונטלי וזאת בניגוד לחלק נרחב מהפקולטות שחזרו ללמידה פרונטלית מלאה.

פרופ' תמיר מציין כי בעיניו יש ללמידה בזום יתרונות רבים – רמת הנוכחות הגבוהה בקורסים עיונים גדולים לעומת רמת הנוכחות בהם בלמידה הפרונטלית, הגמישות שמאפשרת אירוח מרצים אורחים שבצורה פרונטלית לא היה מתאפשר להם להגיע, עבודה בקבוצות ובפורומים ועוד.

מצד שני הוא מציין כי המרצים ציינו כי בלמידה בזום הם לא מקבלים משוב מהסטודנטים כמו בלמידה פרונטלית שבה ניתן לראות את שפת הגוף אשר תעיד על כך. כמו כן, הלמידה בזום גבתה בעיניו מחיר מהסדנאות המעשיות שניסו אומנם בשנה שעברה לעשות אותן מרחוק אך זה הלך כמו בשיר של כוורת – "למד שחייה בהתכתבות", כך שכעת כשהיה אפשר להשיבם לפרונטלי מיהרו להשיבם. 

מה החזון שלכם ? מה השאיפה שלכם מבחינת צורת הלמידה?

"אני שואף לנסות לא להיגרר מול המציאות התקשורתית שקיימת אלא להקדים אותה. זה בא לידי ביטוי בהרבה דברים גם בהוראה ששואפים ליצור יכולות עצמאיות של שיעור דיגיטלי שזה לא רק שילוב פשוט של זום ופרונטלי שזה בריחה למוכר ולקיים אלא אפשרויות נוספות: יצירת דברים אינטראקטיביים כמו סרטוני אנימציה  אינטראקטיביים – דברים  שכל מרצה מנסה לעשותו. החזון שלי הוא להגיע למקום שכל מרצה מכין סמסטר שעצם הסמסטר גמיש – שיעור אחד דיגיטלי, אחד פרונטלי , כלומר לא הכל זום".