רוז פרנדי ולוי נעימי הכירו בירושלים לפני שבע שנים. מה שנראה לנו מהצד כמו זוגיות שברירית בין דתי לחילונית, ימני ושמאלנית – מסתבר כהצלחה מסחררת. בראיון זוגי מיוחד הם מסבירים איך מתגברים על הפערים, ועל מה למרות הכל אפשר להסכים. "בסופו של דבר זוגיות זה תקשורת", אומרת פרדני

כתבה: טליה סיני / ערכה: שיר ששון

אם פתחתם טלוויזיה במוצאי שבת בשבועות האחרונים בוודאי ראיתם שהערוצים מדברים בעיקר על נושא אחד: ההפגנות נגד המהפכה המשפטית. עשרות ואף מאות אלפי אנשים מתאספים ברחובות תל אביב, ירושלים וערים נוספות כדי להביע את התנגדותם. בזמנים כאלה ישנה תחושה שהמדינה בוערת, וכי המשותף בין הצדדים רק הולך ומתרחק. נראה כי אין שום דבר שיכול לחבר בין השמאל לימין במדינה – האלימות חוגגת ברחובות, אין הידברות ואין תקשורת. אך אפשר גם אחרת. "אני בדעה שלי מרכז-נוטה-לשמאל, ולוי הוא ימין", אומרת רוז פרדני, קונדיטורית במסעדת "ג'אקו סטריט" בירושלים ובת הזוג של לוי נעימי המתעסק בתחום הבנייה.

מה אתם חושבים על מה שקורה במדינה עכשיו?
פרדני: "בהקשר של ההפיכה, אין לנו כל כך מושג אפילו מה קורה עכשיו".

נעימי: "אנחנו לא יודעים על מה מפגינים בכלל".

פרדני: "הבנו שיש רפורמה. הבנו שרוב המדינה חושבת שזה לא טוב ויש כמה שאומרים שזה טוב כי זה ביבי. וזהו".

בתחילת הקשר שלכם, איך השוני הזה התבטא?
נעימי: "היא בחרה בשמאל בבחירות והתעצבנתי מאוד. זה גם לא העניין של מעצבן. ביאס אותי שככה היא בוחרת".

פרדני: "מאוד התעצבן. אבל אין יותר מידי מה לעשות. לכל אחד יש את הדעה שלו ואנחנו בסופו של דבר מבינים שאין לנו אפשרות לשנות את הדעה של השני. אנחנו אנשים שונים, עם דעות שונות".

יש משהו שאתם מסכימים עליו למרות הדעות השונות?
פרדני: "שביבי מיצה את עצמו. אתה גם חושב?"

נעימי: "לא זה לא מעניין אותי. אני אגיד לך את האמת אני פחות מתעסק בממשלה".

פרדני: "הוא ממש לא מתעסק בפוליטיקה. הוא פשוט רוצה שלא יהרגו אותנו. על זה אנחנו מסכימים, נכון?".

נעימי: "כן שלא יהרגו אותנו ומוות למחבלים".

פרדני: "שנינו מסכימים על מוות למחבלים".

בדיוק היום החוק הזה עבר בקריאה טרומית.
נעימי: "אה זה קורה? באמת?"

פרדני: "העלו את זה היום פעם ראשונה. סוף סוף".

"ההורים שלי עדיין לא קיבלו את זה". צילום: אלבום פרטי

פרדני (26) היא האחרונה מתוך 11 אחים, היא נולדה בכפר חב"ד לזוג חבדני"ק, יאיר ונחה פרדני בעל חנות לתשמישי קדושה ועקרת בית. כשהייתה בת שנה עברה משפחתה לטבריה ומאז הם גרים שם. נעימי (28) גם הוא מגיע ממשפחה חרדית מרובת ילדים. הוא הילד ה-15 מתוך 16 אחים. הוריו אליצור ואסתר, אברך ועקרת בית, גידלו אותו ואת אחיו בעמנואל וכשהיה בן 13, עברו להתגורר בירושלים בשכונת מאה שערים.

שניכם באים ממשפחות חרדיות. ללוי יש אחיינים שמדברים רק יידיש. שניכם לא הלכתם בדרך של ההורים שלכם – יציאה בשאלה או בחירת דרך דתית שונה. איך ההורים שלכם קיבלו את זה?
נעימי: "ההורים שלי לא עדיין לא קיבלו את זה, אפשר להגיד. אבא שלי סבבה, אמא שלי אומרת לי להתחזק, חשבה שאני אהיה תלמיד חכם. הלוואי".

פרדני: "היא לא מצליחה להכיל את זה שהוא לא בדרך".

נעימי: "פעם היה לה יותר קשה, היום הם כבר יותר מכילים".

ויש לך קשר איתם, טוב למרות זה?
נעימי: "כן".

פרדני: "עם אמא שלו היה לו המון ויכוחים וריבים מטורפים".

בגלל הקשר איתך?
פרדני: "כאילו בגללי, כי זה חלק מהדרך שלו, להיות איתי. היא מאוד רצתה שהוא ילמד בישיבה, יתחתן ויקים בית. היא רבה איתו על זה כל הזמן. היו להם ימים שהם לא דיברו וזה ממש שונה מהקשר שהיה להם פעם, כי בתור ילד היה להם קשר ממש טוב".

ועכשיו?
נעימי: "עכשיו זה חזר להיות טוב".

פרדני: "זה בא והולך בגלים".

נעימי: "אני חושב שפחות. כי גם אני עברתי משהו, אני מכבד אותה, נותן לה את המקום שלה".

בין כיפה ענקית לקעקועים, "היה לנו קשה להכיל את הפערים בינינו". צילום: אלבום פרטי

הם גרים בירושלים, בין הסימטאות הצרות מול שוק מחנה יהודה ביחידת דיור קטנה ומזמינה. הסלון והמטבח הם אחד, ומי שיישב בספה יכול במרחק נגיעה לפתוח את דלת הכניסה של הבית. האווירה בבית היא חמימה וריח הבישולים היוצא מן הסירים שפרדני העמידה על האש מתפזר בכל רחבי הבית. כאשר הם מתיישבים אחד ליד השני הדבר הראשון זה הבדלים חיצונים – נעימי בעל זקנקן התיש וחובש לראשו כיפה ענקית, ופרדני – ראשה מלא תלתלים ועל זרועתייה ניתן להבחין בקעקועים רבים.

איך הכרתם?
נעימי: "מנדוש" (חבר של השניים – ט.ס).

פרדני: "ביומולדת של טליה" (כותבת שורות אלה – ט.ס).

נעימי: "באמת?"

פרדני: "הכרנו בפורים, ב'שלום-שלום', זה הייתה פעם ראשונה שראיתי אותך ואז תכלס הגעתי לירושלים שוב ביומלדת של טליה ואז ישבנו והכרנו ו…"

"היא נמשכה אלי", צוחק נעימי.

הם המשיכו לבלות יחד כל הקיץ שלאחריו. פרדני התחילה שירות לאומי בתל אביב, אך היא הרגישה שמשהו שם לא מתאים לה. עם המון מחשבות היא הבינה כי כל מה מה שמעניין אותה בחיים לא נמצא בתל אביב, אלא בירושלים. החברות עם נעימי הייתה חסרה לה והיא רצתה לבלות איתו יותר. היא החליטה לעזוב את השירות, חזרה לירושלים, מצאה עבודה כמלצרית ושכרה דירה בשכונת רחביה – מה שהידק את הקשר עם נעימי. "לא חשבתי שהם מתאימים, רוז הייתה מאוד אנטי-דת. לא חשבתי שזה יחזיק מעמד", מודה מנדי סולומון, החבר שהכיר ביניהם. ולמרות זאת, השניים בלתי נפרדים כבר שבע שנים.

אתם זוג דתי-חילוני. איך אתם מסתדרים עם השוני הזה בחיי היום יום?
"אני חושבת שהאתגר הזה אצלך", פונה פרנדי לנעימי, "אז אתה צריך לדבר".

נעימי: "איך אנחנו מסתדרים? מסתדרים טוב בסך הכללי. רוזה ממש מכבדת אותי. ממש מעל ומעבר היא באה לקראתי, אפילו שהיא לא מאמינה בזה. אבל יש לי כל מיני דברים בראש, דברים שגדלתי עליהם, דברים שהרגילו אותי, שמפריעים לי לפעמים. אז יש לי לפעמים בקשר פעמים שאני מתכנס בתוך עצמי, שאני חושב".

פרדני: "כל מיני אישיוז של דתיים בקטע של מיניות, שמירת נידה וזרע לבטלה. כל הדברים שמכניסים מגיל מאוד קטן שזה ביג אישיו. זה תמיד נמצא אצלו בראש וזאת תמיד התמדודדות שהוא יחווה אותה".

נעימי: "אבל בסך הכל אנחנו מסתדרים, מנהלים בית טוב".

איך למרות הקשיים אתם מסתדרים?
פרדני: "בהתחלה היו לנו המון ריבים, המון בלאגנים. היה לנו קשה להכיל את השוני, את הפערים האלה בינינו".

נעימי: "אני חושב שאת גם היית יותר אנטי".

פרדני: "אני הייתי יותר אנטי, אבל אתה היית יותר מקובע, יפה שלי. אתה נפתחת מאוד ואני גם הכלתי יותר".

נעימי: "זה בא ביחד".

פרדני: "כן לקח הרבה זמן למצוא את המתכונת הזאת. אני חושבת שהדבר הראשון זה שלמדנו לתקשר. עזבי את כל הפערים. בסופו של דבר זוגיות זה תקשורת, להבין אחד את השני, להכיר אחד את השני יותר, לדבר על דברים. ברגע שהצלחנו לעשות את זה אז הפערים קצת הצטמצמו. אני לא מסכימה איתך ואני יודעת להגיד את זה. וגם מצאנו את הדברים, הבנו על מה אני יכולה לוותר, על מה הוא יכול לוותר, איפה אנחנו מוצאים את האיזון באמצע. עכשיו, לגבי זוגיות זה עובד לנו מעולה. כמובן שיש את הדברים שפחות".

בכל זוגיות יש קשיים...
פרדני: "נכון. אז יש. אבל בסך הכל היום-יום מעולה".

רוז, כשמדברים על ויתורים בזוגות מעורבים תמיד מדברים על כך שהצד החילוני מוותר יותר. איפה את מרגישה את הקושי?
פרדני: "הפערים שלנו מתבטאים שמדברים על להקים בית. שם יש לנו את הקשיים, כי אז זה יחייב אותי לקחת עליי המון. אם היום נגיד, לוי רוצה ללכת להורים שלו לשבת, מהמם. אני אעשה שבת נטפליקס או שבת עם חברים. אם בא לי עכשיו לנסוע שבת, אני נוסעת. אם אנחנו מתחתנים, אני צריכה להתחיל להקפיד על נידה, לטבול, דברים כאלה. זה כבר מחייב אותי הרבה יותר לשאת את זה שהוא דתי. גם לעשות ילדים – כאילו, פה יש פערים. בזה זה מתבטא. אז לזוגיות אני חושבת שאפשר וזה עובד. בנוגע ללהקים בית, כרגע אין לנו פתרון. יכול להיות שזה כמו זוגיות, ברגע שזה יקרה…"

נעימי: "אנחנו נדע איך לגשר".

"נראה איך דברים יתגלגלו. או שנתגרש", פרדני צוחקת.

"חס וחלילה", מוסיף נעימי.