19% מהצעירים בגילאים 18-24 נמצאים במינוס בבנק. האם משרד החינוך צריך ללמד אותם על כסף, או שמדובר באחריות של ההורים?
כתבה: טליה סיני / ערכה: שיר ששון
איך אמורים לקרוא תלוש משכורת? מהם אפיקי השקעה שבהם כדאי לנו להשקיע? מה הדרך הכי טובה לחסוך לעתיד שלנו? כמה כסף חשוב לשים בחיסכון נזיל למקרי חירום? האם ובאיזה מצבים מומלץ לקחת הלוואה מהבנק? ואיך בכלל מתנהלים מול בנק? אלו רק דוגמאות לשאלות המדברות על איך אנחנו צריכים להתנהל עם הכסף שלנו ולא להגיע למצבים בלתי נעימים.
סקר כלכלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה בדק בפברואר 2021 את מצבם הכלכלי של הישראלים לאחר הקורונה. מנתוני הסקר עולה כי 34% מהציבור הישראלי במינוס ומתוכם בניתוח גילאים, שיעור הנמצאים במינוס בגילאי מבוגרים יותר, 45-54, הוא 50% ומספר האנשים הנמצאים במינוס בגילאי 18-24 הוא רק 19%.
אמנם אחוז הצעירים הנמצאים במינוס נמוך משמעותית מגילאים מבוגרים יותר, אך זה עדיין נתון מפתיע. אם נחשוב על כך, לציבור מבוגר יותר ככל הנראה יהיו יותר מחויבויות, ולפיכך יותר הוצאות שעליהם להוציא: משכנתא, כלכלת הבית וגידול הילדים. הוצאות היכולות להגיע ביחד לעשרות אלפי שקלים בחודש. לעומתם, לצעירים בני 18-24 יש בדרך כלל פחות התחייבויות. צעירים רבים חיים בבית של ההורים, יכולים לעבוד הרבה יותר במידה וירצו, ובאופן כללי בעלי התחייבויות הרבה יותר קטנות מאנשים בעלי משפחה.
אם כך מה גורם לכך ש-19% מהצעירים בגילאים הללו עדיין מצליח להגיע למינוס בחשבון הבנק שלו?
צעירים רבים מעוניינים להגיע לעצמאות כלכלית ומנסים לעשות פעולות בהתאם, בין אם השקעות שונות או לימודי קורסים שונים המבטיחים להם להם להגיע לשאיפה הזו, וישנם רבים הנופלים להונאות שונות, או משקיעים את כספם בצורה לא נכונה, לא מבוקרת ומגיעים להפסדים.
מאי (שם בדוי) היא צעירה אשר השקיעה סכום כסף של 17 אלף שקלים בהשקעה שהבטיחו לה שתניב לה הכנסות חודשיות באופן קבוע. היא התייעצה עם אנשים שסמכה עליהם ועל הידע שלהם בתחום, משום שההבנה שלה בתחום הייתה אפסית ביותר. בסופו של דבר החברה בה השקיעה לא סיפקה את ההבטחות איתן הן משכו את מאי להכנס להשקעה.
"אני חושבת שחוסר הידיעה שלי הוא מה שהפיל אותי", היא מספרת, "אמרו לי דברים שהיו מפתים במיוחד אך לא ידעתי באמת מה זה אומר. לא שאלתי את השאלות הנכונות, לא הבנתי לגמרי למה אני נכנסת".
אם כך, יכול להיות שהתשובה לכך שאחוז צעירים לא מבוטל מגיעים למצב של מינוס היא חוסר ידע? ומדוע אין העברה של הידע הזה ואפילו הבסיסי ביותר במסגרות החינוך השונות?
באתר משרד החינוך ניתן לראות שכיום קיימת תוכנית להגדלת אורינות פיננסית בקרב כיתות ב'-ד'. בתוכנית לומדים על מושגים כמו בנק, הוצאות והכנסות, קיימות, צריכה בעולם המודרני ועוד. בנוסף על פי דוברת משרד החינוך, השרה ד"ר יפעת שאשא ביטון גיבשה תוכנית לימודים של חינוך פיננסי מגיל הגן שיהוו חלק בלתי נפרד מפעילות השגרה של הגן ויכלול בין היתר נושאים כמו: תקציב ואחריות, כסף ואמצעי תשלום, צרכנות נבונה, עובדים ועבודה, כלכלה גלובלית וקיימות. ובנוסף בימים אלה המשרד מגבש יחידות תוכן נוספות לבתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והחטיבות העליונות. היחידות יעסקו באוריינות פיננסית, יותאמו לכל שכבת גיל וישולבו במקצועות הלימוד.
"כל איש ואישה צריכים השכלה פיננסית"
"אני חושבת שכל איש ואיש צריכים ללמוד השכלה פיננסית, איך עובדים עם כסף, זה משהו שיעזור לכל אחד. חשוב שזה יהיה במערכת החינוך. יש הורים שמלמדים את הילדים שלהם, אבל לא לכולם יש את הפריבילגיה הזו. אני חושבת שאם הייתי לומדת השכלה פיננסית בתיכון, זה היה עוזר לי היום, משפר לי את החשיבה וההתנהלות עם כסף", אומרת נאוה, צעירה בשנות העשרים לחייה.
אך האם הכנסה של לימודי התנהלות פיננסית באמת יעזרו לדור הצעיר לא להגיע למצב של מינוס? על פי "הסולידית", בלוגרית מוכרת בתחום ההתנהלות הפיננסית, לימודי השכלה פיננסית במערכת החינוך לא תציל את הדור הצעיר מהתנהלות לא נכונה ואף אין זה תפקידה אלא תפקידם של ההורים ללמד את ילדיהם כיצד להתנהל פיננסית. כמו כן, על מנת ללמוד כיצד להתנהל פיננסית יש להתמקד בפרקטיקה ולא בתיאוריה.
אם כך, מה הפתרון? אולי יש לגבש תוכניות לימוד עם תכנים יותר פרקטיים, אולי להכניס במסגרת סדנא בצבא שאליה צעירים מגיעים בוגרים יותר ואולי מוכנים יותר לקראת לימודים של התנהלות פיננסית שכה קריטית להמשך החיים שלהם. הרי בסוף, אף אחד אינו מעוניין להגיע למינוס ואם ידע הוא כוח, אולי חשוב שכל אחד בשלב כלשהו בחייו ילמד איך הוא צריך להתנהל עם כספו.