כתבה: מוריה כהן, ערך: אביאל וייצמן | ט"ז חשוון התשפ"א
מעל 70% מהמשתתפים בסקר שערכנו השיבו שהלמידה המקוונת משפיעה לרעה על מצבם החברתי. לעומת זאת, רק כ-35% השיבו שהלמידה המקוונת משפיעה לרעה על מצבם הלימודי
המעבר מהכיתות אל המחשב יצר מציאות חדשה: ממגע, קרבה ושיח אנושי, שיחות חיזוק בין מורים לתלמידיהם וגם פטפוטים והשתוללויות, עברנו אל עולם של ריחוק, חוסר מגע וחום. בעולם כזה המפגש הכיתתי נעשה דרך מסך וזוג אוזניות והלמידה בו דורשת משמעת עצמית רבה יותר. ביקשנו מתלמידים ומורים לענות על שאלון בנושא המעבר ללמידה מקוונת. התשובות היו רבות ומגוונות. השאלון עסק בהשפעת הלמידה המקוונת על התחום החברתי, לעומת השפעתה על התחום הלימודי.
מעל 70% מהעונים השיבו כי הלמידה המקוונת פגעה מאוד במצבם החברתי. מלמדים רבים שמילאו את השאלון ציינו כי בדרך הלמידה הזאת התלמידים פחות קשובים אחד לשני ופחות מכבדים אחד את השני, אין מפגש של פנים מול פנים וקשה לתקשר ללא שפת גוף, הבעות פנים וטון דיבור בצורה טבעית.
"ילדים מרגישים פתאום בודדים וגם הלמידה בזום יוצרת פערים לימודיים שמשפיעים מאוד על המצב החברת", ציינה אחת המורות בחינוך היסודי. מורה אחרת התייחסה לכוח ההרגל שנוצר אצל התלמידים: "התלמידים לא נפגשים כמעט. סגורים כל אחד בבית שלו מול המסך. אפילו כשכבר נגמר הסגר – אין להם כוח לצאת".
נקודה נוספת שעלתה היא של בתי ספר אשר התלמידים בהם מגיעים מכל מיני יישובים ומתקשים יותר בשמירה על קשר חברתי בין התלמידים. מורה נוספת המלמדת בחטיבת ביניים לחינוך המיוחד הוסיפה כי "בנות חנ"מ גם ככה מתקשות ליצור קשרים חברתיים קל וחומר במרחק". כמותם, מרצה במכללה ציינה את הקושי של עולים חדשים, אשר מתקשים להתנהל חברתית ללא היכרות עם חברים בארץ.
למרות זאת, ישנם מלמדים שתומכים בלמידה המקוונת וכתבו כי בעקבות המצב, הלימוד עבר לקבוצות קטנות, דבר שאפשר פתיחות ושיתוף רבה יותר בין התלמידים. מורה בתיכון כתבה כי לדעתה לא חלה פגיעה במצב החברתי, התלמידים עדיין נפגשים ועושים צחוקים בזום.
"ניתן לבחון זאת ממרחק זמן", סיכמה אחת המלמדות.
ההצבעה על השפעת הלמידה המקוונת בתחום הלימודי הייתה חיובית יותר, בפער גדול מהחברתי. תלמידים רבים כתבו כי דווקא הלמידה המקוונת, כאשר כל הקניונים ושאר הבילויים סגורים ואי אפשר להיפגש עם חברים, מאפשרת להם להתמקד בלימודים ולהשקיע את כל זמנם בהם. בנוסף, הם יכולים לתכנן את הזמן ולשלב את הלימוד עם מטלות נוספות ובנסיעה.
כנגדם היו שטענו כי הישיבה הממושכת מול המסך קשה מאוד, השיעורים לא מעניינים וההקשבה לא פשוטה, במיוחד כשמדובר במשמעת עצמית, שלא באה בקלות לרוב התלמידים. סטודנטית סיפרה כי היא לומדת 7 שעות ביום ואחר כך צריכה לשבת עוד 4 שעות לפחות מול מסך כדי לעשות עבודות, קשה לה והיא לא מצליחה להתרכז.
"לחלק מהתלמידים אין את האמצעים והמקום בבית ללמידה מיטבית", הוסיף אחד המלמדים בחינוך העל יסודי. סטודנט אף סיפר כי השהייה הממושכת בבית לא עושה לו טוב, לא ללימודים ובכלל. רוב העונים רואים בלמידה המקוונת תחליף זמני בלבד ומייחלים ליום של אחרי המגפה.
מתוך השאלון עולה שאלה גדולה – האם המלמדים אחראים רק להעביר לתלמידים את החומר הלימודי או שיש להם אחריות גם על מצבו החברתי של התלמיד?