יש שיגידו שמיחזור זה נושא משעמם ו"ממוחזר", אבל אם נרצה או לא, נושא המיחזור ואיכות הסביבה משפיעים עלינו לא רק סביבתית אלא גם כלכלית. ראיון עם מנכ"ל תאגיד המיחזור "תמיר", ומה עושים באוניברסיטת אריאל לכבוד יום המיחזור הישראלי 2021

בכל יום מיוצרות בישראל מיליוני אריזות מחומרים שונים שברובם ייקח להם זמן רב להתכלות (אם בכלל). כל הפסולת שאנחנו משליכים לפח הרגיל נאספת ומובלת לאתר להטמנת פסולת ונטמנת באדמה ואתם יכולים כבר להבין כנראה שהדבר משפיע על זיהום הקרקע אבל גם את האוויר והים.

אז מה עושים בישראל בשביל לצמצם את הפסולת ואיך זה משפיע עלינו?

לפני כחודש נכנס "חוק המס על כלים חד-פעמיים" שנועד בשביל לצמצם את הצריכה שלהם. לפי החוק, היבואן או היצרן ישלם 11 שקלים לק"ג. ובעברית: אנחנו, הצרכנים, נשלם 20 שקלים במקום 10 שקלים על שרוול כוסות חד"פ פשוטות. לא רק בסופרים, גם במסעדות ו-TakeAway נאלץ לשלם יותר בגלל החוק. לכן, מספר רשתות בארץ שינו את האריזות שלהן לנייר או לרב פעמי, כמו רשת הגלידות "ונילה" ששינתה את האריזה של הגלידה הניתנת לשטיפה ומילוי חוזר בחנויות הרשת.

בדצמבר האחרון אפילו נכנס החוק על פיקדון גם על בקבוקי השתייה הגדולים שעד היום לא נכללו בחוק הפיקדון. אז אפשר גם למחזר בגדול וגם לקבל תמורה כלכלית קטנה.

בשנת 2011 חוקק "חוק האריזות" – החל מ2011 הוטל על היצרן/ יבואן של מוצרים ארוזים למחזר את הפסולת של האריזות שלהם בהתאם ליעדי מחזור הקבועים בחוק האריזות (יעדים שונים לחומרי אריזות שונים). אם היצרנים/יבואנים לא יעמדו בתנאיי החוק, הם עלולים לגרור קנסות. מטרת החוק להביא לצמצום כמות הפסולת הנוצרת מאריזות, למנוע את הטמנתה ולעודד שימוש חוזר באריזות המועברת להטמנה.

לכבוד יום המיחזור (8.12.2021) שמטרתו להגביר את המודעות בקרב הציבור דיברנו עם מנכ"ל תמיר, מר רני איידלר. "תמחזרו , זה מה שעושים היום. כל אריזה שנזרקת לפח הכתום, משהו טוב קורה איתה, היא נאספת בנפרד, מתמיינת ומגיעה למחזור, במקום להטמנה, אם תיזרק לירוק". כך פתחח המנכ"ל את הראיון.

תמיר הוא תאגיד מחזור יצרן/יבואן בישראל, הינה חברה לתועלת הציבור אשר פועלת ללא מטרות רווח.  בעקבות החוק החל תהליך הצבת פחים כתומים וחינוך הציבור להפרדת פסולת במקור.

האם חוק האריזות הוביל להפחתה בשימוש באריזות של היצרניות הגדולות בישראל והאם הוא הוביל אותם לשימוש בחומרים מתכלים וקלים למחזור? 
"בשנים האחרונות יש מודעות בחברות הגדולות לתכנון מוצר , להפחתה במקור , גם בתמיר גייסתי מנהלת חדשנות וקיימות שתוביל לשם , דמי הטיפול שהם משלמים דיפרנציאליים ומובילים לשם גם והכיוון חיובי מאוד".

איך אתם בתור תאגיד המחזור היחיד בארץ, דואג להכנסת המודעות וההסברה לגופים חינוכיים כמו מכללות ואוניברסיטאות, בסיסי צה"ל ובמקומות עבודה פרטיים (משרדים וכדומה)? 
"הסטודנטים הם קודם כל תושבים וכך הם מזוהים ולפי פלח הגיל והמגדר שלהם משווקים ומסבירים להם, את כולם אנחנו מגייסים בפלטפורמות השונות, אין התייחסות ספציפית לחינוך והסברה באוניברסיטה עצמה. "תמיר משלבת בתכנים של תכניות במדיות השונות . הכל כדי להראות לציבור שהפרדת אריזות לפח הכתום היא דרך חיים ולא אירוע חד פעמ , הכל בשביל לייצר מודעות ואח"כ מעורבות.”

בשנים האחרונות היו מפוזרים פחים להפרדת פסולות למחזור ברחבי אוניברסיטת אריאל, אבל בגלל שסטודנטים לא היו מפרידים בין הפסולת והיו מערבבים בין הסוגים ולכן כיום פרוסים רק הפחים הכתומים ופחים הירוקים באזור של מעונות הסטודנטים.

אתה חושב שיש דרך שאפשר להגדיל את המחזור של האריזות באוניברסיטה? לדוגמא, הצבה של פחים כתומים באזור הקפיטריות?
"פחים כתומים נועדו לקלוט פסולת אריזות ביתית, אם יש מעונות באוניברסיטה , אין ספק שניתן לקדם שם פחים כתומים שייאספו במסגרת האיסוף העירוני, נייר אינו אריזה ואני מניח שיש איסוף של נייר מהמשרדים ושווה לבקש הוספה בספריות ובמקומות שבהם נדרש".

זרקנו את דפי המחברת משנה שעברה לפח הכחול, את קרטוני החלב מהבוקר לפח הכתום ואת בקבוקי הבירה למכלים הסגולים… מתי נוכל לזרוק גם את קופסאות הפלסטיק או מוצרי החד"פ גם לפח מיועד למחזור?
"את כלל אריזות הפלסטיק כבר היום אשפר לשים בפח הכתום , משקיות פלסטיק , דרך כל אריזות המזון מפלסטיק , דרך אריזות הטייק אווי הריקות מכל שאריות המזון , חד פעמי אינו אריזה ולכן מיועד לפח הירוק , יש לצמצם את צריכתו בכל מקרה”.

"קמפוס ירוק"

כמעט כל מוסד בארץ מנסה לייחס לעצמו את הסטטוס של "קמפוס ירוק" הדואג לאיכות הסביבה.
אוניברסיטת אריאל בשומרון, היא מהראשונות בארץ לקבל את התקן "קמפוס ירוק" של משרד הגנת הסביבה ומוסמכת לתקן הבינלאומי ISO 14001 – למערכות ניהול איכות הסביבה. אם במחזור עסקינן, בימים אלו, האגף הטכני של האוניברסיטה מקים מתקן מחזור והפרדת פסולת. המתקן ירכז לתוכו גזם ופסולות שונות הניתנות למחזור.

במחקר חדש של האוניברסיטה בו מוציאים DNA של חיידקים שנוצרו בגלל שהם נצמדים לחלקיקי הפלסטיק ורואים בו מקור למזון. בעצם, המחקר בודק אם ויש ביכולתם של החיידקים לפרק פלסטיק ולסייע לתהליך המיחזור.

למרות שמופקים מן האריזות הממוחזרות מוצרים חדשים כמעט ללא פחת. תהליך המחזור עצמו עלול לגרום גם הוא נזקי זיהום לסביבה. איסוף הפסולות דורש עוד משאיות משמע עוד דלק, הובלת הפסולת למפעלים שחלקם נמצאים מחוץ לארץ, בניית מפעלים, חשמל רב להתכת החומרים, מים לעיבוד החומרים.

אבל בימנו, כמעט ואין דבר כזה שלא משתמשים באריזות. על פי נתונים של תאגיד המחזור, אדם ממוצע צורך 2 ק"ג אריזות ביממה! (מטורף אה?)

אז מה נעשה? לא נמחזר?
למרות הזיהום והרעלים שנפלטים ממפעלי המחזור עדיין עדיף למחזר את האריזות שלנו מאשר לטמון אותן באדמה. ישנם פתרונות נוספים למחזור כמו שימוש חוזר – ניצול מקסימלי של חומרים ומוצרים. למשל מילוי של בקבוק שתייה ושימוש חוזר באותו בקבוק, או שימוש חוזר בקופסאות גבינה לאחסון של מזון. שימוש חוזר בדפי נייר או מחברות שלא נוצלו במלואם.

כמה טיפים לסיכום:
1. תפרידו את האריזות שלכם מהזבל הרגיל.
2. תנסו להשתמש יותר מפעם אחת בכל אריזה.
3. לא יודעים לאיזה פח צריך לזרוק? על רוב האריזות כבר מוטבע על התווית סימון בכדי לדעת לאיזה פח מחזור יש להשליך כל אריזה
4. תבדקו איפה יש פחי מחזור בסביבה שלכם. יכול להיות שממש מחוץ לבית שלכם יש פח שמחכה לכם.
5. תנסו להימנע כמה שיותר משימוש בכלים חד פעמיים. גם תחסכו יותר כסף 😉

אם כל אחד מאתנו ידאג לפסולת שלו נצליח לצמצם את רמת הזיהום בכדור הארץ בשביל שגם הילדים שלנו והילדים של הילדים שלנו ייהנו ממנו

יום מיחזור שמח!