סלי בן אריה מצלמת את האנשים שכולנו מכירים, מדברת על החרדות וההתמודדות ורוצה להראות שמאחורי ה"נוצץ" שקיים, מופיעים גם החיים.

כתבה: הודיה וייס

עוז זהבי, הראל סקעת, עומר דרור ומאיה ורטהיימר, אלו רק קמצוץ מהשמות המוכרים לכם שעברו מאחורי עדשת המצלמה של סלי. דרכה של סלי בעולם הצילום התחילה "ממש במקרה". אחרי הצבא סלי עבדה בחנות צילום במודיעין ובין יתר הדברים בחנות היא הייתה מצלמת פספורטים. יום אחד התקשרה לחנות לקוחה וביקשה צלם מתחיל שיצלם עבורה בר מצווה. סלי אמרה שהיא יכולה לצלם אותה והלכה עם המצלמה ,ללא ציוד משוכלל או לימוד מעמיק. באירוע התלהבו עליה וביקשו ממנה כרטיסי ביקור, בשלב הזה אפילו עדיין לא ממש הייתה לה מצלמה. היא החליטה ללכת ללמוד צילום. למדה צילום בבית ספר לצילום "גליץ" ותוך כדי התחילה להתגלגל לעבודה, וצילמה במסיבות ואירועים. בהמשך עברה לתל אביב "העיר הגדולה"  והתחילה לצלם יותר במסיבות והחליטה לעשות ב"גליץ" קורס מתקדמים. "תוך כדי התגלגלתי לאט לאט לעולם המשחק" היא מספרת. היא הייתה עוזרת מלהקת אצל אמירה בוזגלו (מלהקת מפורסמת) במקביל לעבודה כצלמת מסיבות. השחקנים, שידעו שהיא צלמת שאלו אותה אם היא מצלמת בוק שחקן, והיא אמרה שלא, אלא שהיא מצלמת במועדונים ומסיבות. "בסופו של דבר אמרתי 'אוקיי, נראה לי שרוצים שאני אצלם שחקנים'"  היא מספרת. "גרתי בדירת שותפים וקניתי מנחלת בנימין בד לבן, והיה לנו בדירה מעין מסדרון כניסה. תליתי שם את הבד הזה. הבוס שלי מחנות הצילום הביא לי פלאשים ישנים להשתמש בהם בינתיים." ככה היא צילמה בוק שחקנים בבית, ללא איזה ציוד משוכלל. מפה לאוזן השמועה התלגלגה והתחילו לבוא יותר ויותר שחקנים. לאט לאט היא עברה עוד דירות ופתחה סטודיו בבית. כל הזמן זה היה סטודיו בבית עם ציוד מאוד מצומצם ועכשיו כשעברה למושב, פתחה סטודיו נפרד, אבל עדיין עם ציוד פשוט.

   סלי(33) נולדה לשמואל ז"ל ולפנינה. אביה שמואל נפטר בהיות בת 17.כיום סלי נשואה לאוהד והם גרים במושב בני עטרות. לפני פחות משנה נולדה להם תינוקת בשם רנה. סלי צלמת 11 שנה.

איך ככה מסטודיו בבית, הפכת להיות הצלמת בוקים של כל הסלבס?

"אני לא יודעת, אני לא חושבת שיש קשר בין הצילום בבית לבין הצילום של אנשים מיוחדים. לאחרונה הבנתי שבסופו של דבר אנשים לא משנה להם עם איזה ציוד אתה מצלם ואיפה, זה לא באמת מעניין את האנשים. אנשים באים לבן אדם- לצלם ולתוצאה שלו… אני חושבת שמה שגרם לאנשים לבוא אליי זה גם התוצאה, תמונות שהן ייחודיות לדעתי, אסתטיות עם איזושהי חותמת וגם לדעתי שיש שילוב בין האישיות שאולי אני משדרת יותר קלילות וכייף ואווירה טובה. גם אם צלם הוא הכי טוב בעולם, אבל הוא לא יהיה נעים – כנראה שלא תרצי להצטלם אצלו. זה מצריך שילוב של השניים."                                

        שני בלום וסלי הכירו בחטיבה של עירוני ב' ומאז הן חברות טובות. "סלי התחילה לצלם עוד לפני שהיה לה אופי" היא מספרת  "היינו יחד במגמת תקשורת בבית הספר אז אין ספק שהיה לה כיוון  (בצילום. ו.ה)… אני לא בטוחה שהיא כיוונה לזה אבל היא התחילה להתנסות בזה בגיל מאוד צעיר כשעבדה בחנות צילום ומאוד מהר הבינה שזה הכיוון שלה לחיים… אני לא חושבת שסל (ו.ה כינוי) היא הצלמת של הסלבס, אני חושבת שהיא הצלמת הכי טובה בישראל. מן הסתם, כמו כל אחד, גם הסלבס רוצים להרגיש הכי טוב עם עצמם, לקבל את התמונות ולהראות את הצד הכי טוב שלהם."   את בעלה של סלי, אוהד(38) שעובד בהייטק, סלי הכירה כאשר הלכה לעשות קעקוע.  במכון פגשה מישהו שאמר שיש לו חבר להכיר לה. לפיו סלי יש בה גם הכשרון לצילום אבל גם מעבר, יש לה גישה מיוחדת למצולמים. ויחסי אנוש מאוד טובים. היא מצליחה לגרום למצולמים להיפתח ומעמידה אותם ברמה מדויקת.

כשגוללים באינסטגרם של סלי, אפשר לראות לפי התמונות באיזו תקופה היא נמצאת. היא מקבלת השראה מהכל , ואפילו מאיך שהיא מרגישה יש לה השפעה.

"אם אני בתקופה פחות טובה אז אני אצלם יותר שחור לבן, חזק, קונטסרסטי (ו.ה- ניגודי), הרבה צל. היה לי תקופה של ורוד, תקופה של כדורים, תקופה של נצנצים…זה משתנה, אני אפילו לא יודעת להגיד איך ולמה זה קורה." היא מקבלת השראה גם מהלמוט ניוטון, מהאינסטגרם המון, מפינטרסט ואפילו מסרטים וסדרות. "עכשיו אני בהשראה מהסדרה אופוריה". סלי משתפת הרבה על חרדות ועל ההתמודדות של איתן.

את משתפת הרבה על העצמה, על חרדות, על עצמך…מאיפה הכח לשתף?

"הרבה אומרים לי שאני אמיצה ואיזה יופי, והאמת שאני לא כל כך מבינה על מה הכפיים שאני מקבלת. השיתוף הוא קודם כל ממש טבעי לי ואני לא מרגישה שאני עושה איזשהו מאמץ בשביל לעשות את זה. דבר שני, עם כמה אגואיסטי שזה נשמע, אני עושה את זה קודם כל בשביל עצמי. אני משחררת משהו מעצמי, השיתוף עוזר לי. ואז הריקושט של זה הוא שאני עוזרת לעוד אנשים ואז זה עוד יותר נותן לי דרייב כי אני קולטת שמה שאני משתפת עוזר לאנשים. אז זה מעין גלגל כזה שאני עוזרת לעצמי ועוזרת לעוד. גלגל מנצח כזה. עם השנים אני מרגישה שיש לי איזושהי שליחות גם לגרום לאנשים להרגיש יותר טוב בתמונות, לאהוב את עצמם. משהו שאני רואה מלא בצילומים פה, שאני רואה את השינוי שאנשים עוברים בזכות תמונות. דבר הזוי שתמונות יכולות לשפר מצב רוח ברמה הזאת. גם בשיתוף אני רוצה לגרום לאנשים להרגיש יותר טוב. להבין שהכל בסדר, לכולם יש חרא בחיים ולא הכל מושלם. אני משתדלת להראות שלא הכל מושלם. לא תמיד אני מצליחה, אבל אני משתדלת מאוד לאזן את זה וחשוב לי מאוד שיראו את האמת. אם זה יכול לעזור למישהו זה שיש לי חרדות, שאני לוקחת כדורים, זה שהיה לי דכאון אחרי לידה וזה שלקח לי זמן להתאושש מהניתוח הקיסרי, אז עשיתי את שלי."

מתי בפעם הראשונה חטפת התקף חרדה? ומה זה בדיוק אומר?

"התקף החרדה הראשון שלי היה בגיל 21 או 22. זה התחיל אצלי משאכטה של סמים, ירוק. היה לי התקף חרדה, זה אומר שהלב שלי דפק ברמות, הזעתי. זה נורא הפחיד אותי ולא ידעתי אפילו מה זה. כאילו פתאום לא הרגשתי טוב. עישנתי באמסטרדם, נורא נלחצתי מזה ואמרתי 'זה בטח מהסמים, אז אני פשוט לא אעשה את זה יותר'. זה נורא הלחיץ אותי. ואז לא נגעתי יותר בסמים וזה עדיין היה לי. פתאום כל חודש, חודש וחצי את אותה הרגשה . לחץ כזה, דפיקות לב, הזעה, רעידות, מקיאה  מאבדת שליטה על הגוף והתחושה.

ואז באמת התחלתי טיפולים, הלכתי לפסיכולוג, רציתי להבין מה קורה. זה חזר על עצמו שנים על גבי שנים ללא הבנה מה הטריגר. זאת אומרת, אין לי איזשהו פחד ממשהו ספציפי, אני לא מפחדת מכרישים או ג'וקים. זה פשוט משהו שקורה פתאום ללא התראה. אני זוכרת שהיו שואלים אותי 'אבל על מה חשבת עכשיו, מה קרה שפתאום ככה, אולי פחדת ממשהו?' לא , לא חשבתי על כלום זה פשוט פתאום קרה. זה היה קורה לי לפעמים באמצע דייט, או באמצע צילומים או באמצע מפגש עם החברים הכי טובים, האנשים הכי קרובים אליי. לא היה מכנה משותף בין ההתקפים. עד היום אין לי באמת תשובה להגיד מה הטריגר. מה שכן, כשהייתי בהריון פתאום ירדה לי החרדה. שזה ממש הזוי כי איך זה הגיוני. הייתי בטוחה שבהריון יהיה לי פי 500 חרדה. אחרי הלידה היה לי דכאון אחרי לידה שבעקבותיו לקחתי כדורים. בד"כ כדורים של דכאון וחרדות זה אותו סוג של כדור. טפו טפו עד היום, מאז אחרי הלידה , כמעט שנה שאני לא חווה התקפי חרדה.  שני מספרת ש"במהלך השנים שלנו יחד, לסלי היו לא מעט עליות ומורדות בחיים (היא מספרת  עליהן הרבה בסטורי שלה). אחרי כל תקופה קשה, הגיעה תקופה של התרוממות שבה סלי שברה תקרת זכוכית שמנעה ממנה להתקדם. בשנים האחרונות, סלי רק מטפסת למעלה. היא מוצבת בפני אתגרים רבים בחיים ( מעבר למושב מתל אביב, הריון ואימהות, חתונה בצל הקורונה), האתגרים האלו הם בין הגדולים שידעה בחייה והיא צולחת אותם בצורה מעוררת השראה. אפשר לומר שהיא ממש מפתיעה את כל סביבתה בצורת התמודדות יוצאת מן הכלל שלא מצופה מאף אדם כשהוא מוצב מול מצבים קשים. לא רק שהיא צולחת אתגרים, היא גם מציבה בפני עצמה אתגרים (השקת הסטודיו החדש במושב, שילוב אימהות ועבודה במשרה מלאה) וצולחת אותם בהצלחה מסחררת. סלי בשיא שלה. ואם תשאלי אותי עוד שנה, כנראה עדיין אומר לך שהיא בשיא שלה, היא לא מפסיקה לטפס ולהפתיע.".                    בתחילת הקשר  שלהם, אוהד לא ידע כיצד "לאכול" את התקפי החרדה של סלי. היום " אני יודע שלפעמים הם מגיעים וכמו שהם באים הם עוברים. לא צריך לזרז את זה שהם יעברו, צריך פשוט להיות שם ולהיות יציב, להיות לידה, להראות לה תמיכה, לחבק ולא להלחיץ או לשפוט…"

בשיא תקופת החרדה שלה, כשהתחילה להבין שיש לה התקפי חרדה, ושזה משהו שהרבה אנשים סובלים ממנו והיא אחת מני רבים שסובלים מחרדות, היא החליטה להוציא את זה יותר לאור. זה היה בערך ב2015 הפייסבוק היה חזק יותר מהאינסטגרם ופחות חזק היה עניין השיתוף על כל דבר כמו שיש עכשיו. סלי רצתה לשתף את מה שעברה ולגרום לאנשים לראות את נושא החרדות בצורה מעט שונה. כל זה קרה בתקופה שהיו לה חרדות קשות והייתה אחרי פרידה קשה בליווי דכאון וחרדות.  על מנת להוציא את עצמה מזה ולעזור לאחרים היא החליטה לעשות תערוכה. לתערוכה היא גייסה מפורסמים רבים ומוכרים, כדוגמת אושרי כהן, דנה גרוצקי ואנה ארונוב. לתערוכה היא קראה "עירומה נפשי". לפי דף הפייסבוק של התערוכה: " התערוכה עוסקת בהתקפי חרדה, ומציגה את האנשים המוכרים לכולנו, באור שונה מזה שראינו עד היום… עבור התערוכה גייסתי אמנים וסלבריטאים ידועים אשר הסכימו לקחת חלק בתערוכה וליצור צילומי פורטרט אשר חושפים ונותנים ביטוי חיצוני לחרדותיהם, שעד כה היו נחלתם הפרטית..
אני בעצמי מתמודדת עם התקפי חרדה מזה שנים, ומתוך הרצון לתת במה ופרשנות אומנותית לתחושות הפחד האינטימיות ביותר שלי- נולדה תערוכה". שני מסבירה כי " סלי נמצאת בעולם וירטואלי שבו רוב הדמויות לא חיות את חייהן האמיתיים מול המצלמות אלא מציגות חיים מושלמים חסרי פגמים. בתערוכה, סלי הוציאה לאור פגמים אמיתיים של אנשים שלעיתים נראים לא אמיתיים. בכך היא נתנה לגיטימציה לאנשים להיות פגומים בעצמם או לחלופין, להרגיש טוב עם הפגמים שלהם."   סלי מעבירה הרצאות על הסיפור שלה, משתפת אותו ובימים אלה עובדת על קורס צילום שהוא בסגנון שלה. כאמור לפני כשנה בערך נולדה להם בת, רנה. אוהד אומר ש"נהפכנו למשפחה, והיא אמא מדהימה כמו כל דבר שהיא עושה בחיים…וכל התקופה של החופשת לידה שגם שם היו קצת חרדות ואולי קצת דכאון. גם זה היה איזושהי מקפצה לאיזשהו פיק אצל סלי. כלומר זה כל פעם יש איזשהו משבר ואז איזושהי קפיצה. אז אני גם חושב שהייתה קפיצת מדרגה מטורפת עכשיו כשהיא חזרה לעבוד שוב ופתחה פה את הסטודיו במושב."  לשאלה " יש משהו מעניין וחשוב בסלי שאתה חושב שלא מספיק יוצא ברשתות?" אוהד משיב כי "את האמת אני חושב שהיא מעבירה את עצמה מאוד טוב ברשתות. היא גם מצחיקה, גם רגישה בטירוף היא מאוד מיוחדת, היא בנאדם מאוד מורכב ומעניין. היא מקסימה היא מעבירה את  עצמה יפה ברשתות. זאת היא. בלי פילטרים."