אסנת אילוז גדלה לצד ארבעה אחים ובתור ילדה לא חלמה על משפחה מרובת ילדים. היום היא חובקת 14 ילדים, 30 נכדים והספירה נמשכת. אז איך מפרנסים משפחה כל כך גדולה ואילו תגובות היא רגילה לשמוע מהסביבה?

כתבה: הלל זארוג / ערכה: שי אמסלם

לרגל "יום עקרת הבית הבינלאומי" שצוין השבוע, שוחחתי עם אסנת אילוז, אם לארבעה עשר ילדים וילדות וסבתא לשלושים נכדים ונכדות (ועוד ארבעה בדרך), אשר הפכה את מלאכת גידול הילדים לקריירה.

האם בצעירותך חשבת שתקימי משפחה כל כך גדולה?

"האמת שלא חשבתי שאקים משפחה כל כך גדולה, כן רציתי הרבה ילדים אבל לא הייתי מהאלה שאומרות 'יהיו לי מינימום עשרה'".

אסנת, אשר גדלה לצד ארבע אחים (לא בדיוק משפחה מרובת ילדים), לא בהכרח הייתה מכוונת מטרה להקים משפחה כה גדולה. היא התחתנה עם אליהו, בעלה, כשהוא בן עשרים ושניים והיא בת תשע עשרה וכבר במהלך לימודי התואר הראשון הביאה לעולם את שני ילדיה הגדולים.
בסיומן של שלוש שנות לימודי התואר בחינוך, הבינו אליהו ואסנת שאחד מהשניים יצטרך להישאר בבית עם הילדים. מאותו רגע אסנת החליטה שזהו לא יהיה אילוץ, אלא בחירה של ממש: היא החליטה להקדיש את חייה למלאכת גידול הילדים – ושבעלה שלימים יוסמך לרב, יהיה המפרנס.

מפה לשם, הביאו לעולם אסנת ואליהו עוד שניים עשר ילדים – אשר האות א' מככבת בראש שמותיהם של כל הילדים – ממש מהגדול – אחיה (38) ועד לקטנה – אביטל (14).

איך מפרנסים משפחה כל כך גדולה?

"לא משנה מה אגיד, בכל מקרה זה לא ישמע אמין", היא מציינת. "מהתחלה ועד היום, הכול היה ועודנו סייעתא דשמיא – פשוט רק אמונה". אסנת מוסיפה ומספרת: "אני אמרתי לקב"ה – אני עושה את ההשתדלות שלי ואתה תעזור לי מהצד שלך, וברוך ה' אף פעם לא חווינו מציאות של חוסר. אף פעם לא קניתי בחנות יד שנייה. תמיד דאגתי שהילדים יהיו לבושים יפה בבגדים חדשים ואף יכולנו להרשות לעצמנו לצאת גם לנופשים. היו גם תקופות שבעלי, שעובד כמחנך בישוב שלנו (כוכב יעקב) ועוסק כמוהל ושוחט בהתנדבות, היה צריך לעבוד בשתי עבודות במקביל ולחזור הביתה בשש בערב. אבל גם שש זה לא באמת שעה מאוחרת".

מהם התגובות של האנשים כשהם שומעים שיש לך ארבעה עשר ילדים?

"ב"ה אף פעם לא נתקלתי בתגובות מעליבות, אלא האמת שרוב התגובות דווקא משעשעות", היא מספרת: "פעם אחת כשהיינו בשבת ישיבה של אחד מהבנים, פנתה אליי אמא ושאלה אם באמת יש לי ארבעה עשר ילדים, וכשעניתי לה שכן היא אמרה לי 'מה – אבל את נראית שמחה'". לסיכום היא אומרת: "רוב האנשים מעריכים ומפרגנים, בעיקר אחרי שהם רואים את הילדים".

והיום, כשהילדים גדלו וחלקם אפילו כבר הורים בעצמם – אילו עצות את נותנת להם בנוגע לחינוך וגידול ילדים?

"פשוט לשחרר, להרפות ובעיקר להבין שהילד בתהליך של למידה והוא כבר יבין בעצמו מה נכון לו – כי גם אני הייתי לחוצה עם הגדולים, אבל עם הזמן למדתי לשחרר".