"לא הבנתי כמה בגדים וסטיילינג זה משהו שהוא יותר פנימי מאשר חיצוני", אומרת שובל מור, שהגיעה לתחום כמעט בטעות. בשיחה פתוחה היא מוחה על מחירי הבגדים ברשתות האופנה, על הסטייל הקולקטיבי, ועל השיח הפוגעני שחוותה סביב הרצון להיות רזה יותר
כתבה: טליה סיני / ערכה: שיר ששון
מאז ומתמיד כלי המדיה השונים לימדו את נשות העולם כיצד הן אמורות להיראות, מהו הגוף האידיאלי שהן צריכות לשאוף אליו, איזה איפור לשים כדי להיות יפות יותר ומה ללבוש כדי להחמיא לחלקים הטובים ולהסתיר את החלקים הלא טובים. "המגף הזה מקצר אותך" או "השמלה הזאת מרחיבה אותך" הם משפטים שכנראה כל אישה מכירה.
"יש סטייליסטים באינסטגרם שמדברים – זה לא, וזה אסור, וזה מותר, ואסור סקיני אם את שמנה וכאלה. על פניו, העקרונות שהם מדברים עליהם, נכונים. אבל אם את אוהבת את זה, תלבשי", אומרת שובל מור, משפיענית אופנה באינסטגרם.
מור בת ה-29, במקור מנהריה וכיום מרמת גן, עומדת לקראת סיום לימודי סטיילינג בבית הספר שנקר. אל המקצוע הזה היא הגיעה די במקרה – לאחר שירדה במשקל והייתה צריכה להחליף את כל המלתחה שלה, היא גילתה את עולם האינטרנט. היא נכנסה לאתרים כמו shein ו – aliexpress והחלה להיחשף לעולם הבגדים והטיפוח בקצב מהיר. "קלטתי שהרבה חברות שואלות אותי 'ואיי מאיפה זה? ומאיפה זה? ואז הבנתי שאני טובה במציאת פריטים שווים, במחירים טובים", היא מספרת. באותו זמן היא גם הרגישה שהתואר שעשתה במנהל עסקים לא באמת מתאים לה ולא הצליחה להחזיק בשום עבודה שהייתה בה. כיום מור היא סטייליסטית מוכרת, עם 34,000 עוקבים באינסטגרם.
"לא חשבתי שאלמד סטיילינג", אומרת מור, "אני הייתי מסתלבטת על האנשים האלה, הייתי חושבת שזה משהו שטחי. לא הבנתי את העומק של הדברים, כמה שזה משפיע וכמה בגדים וסטיילינג זה משהו שהוא יותר פנימי מאשר חיצוני. אבל כשהבנתי את העומק של הדברים, התחלתי לצלול לתוך זה".
למה את מתכוונת בעומק?
"בגדים מדברים. יש סיבה שלא כולם מתלבשים אותו הדבר. כמו שאמנים מבטאים את עצמם תוך כדי האומנות שלהם, בין אם זה עבודות חרסינה, ריקודים, שירה או מוזיקה. אותו דבר זה סטיילינג. הרבה לא מתייחסים לזה בצורה הנכונה, אבל בגדים מבטאים את האישיות ומשפיעים על מצב הרוח. יש מחקרים מדעיים שהוכיחו את זה שאם אתה לבוש בצורה שאתה אוהב, התפוקה שלך בעבודה שלך תהיה טובה יותר, כי את מרגישה טוב עם עצמך. זה קשור לאנרגיות.
"תחשבי על הימים שבהם השיער שלך נראה טוב, פתאום הפנים שלך באיזה ווייבים טובים, זה פאן ואת עפה על עצמך. לעומת זאת בימים שאת עם טרנינג, וחורף, וקר לך, ואת מרגישה כמו דובון אכפת לי, ואז נשפך עלייך הקפה בבוקר, לא נעים. זה עד כדי כך עמוק".
מה לגבי בגדים צבעוניים? באינסטגרם ממש אפשר לראות שבשונה מבלוגריות אחרות, את מתלבשת עם צבע.
"הרבה בלוגריות לא הולכות על צבעוני כי זה מאוד שנוי במחלוקת. אני מקבלת לפעמים תגובות נאצה בטיקטוק על הלוקים הצבעוניים – 'מה את עושה? ומה נראה לך?' מתייגות סטייליסטים אחרים שיסתלבטו עליי. פעם אחת לבשתי כחול וירוק ומישהי רשמה לי: 'את לבושה מזעזע, הלוק מחריד בעיניי', למרות שזה לוק בסיסי, לא לוק עם הדפס מטורף. בסוף, צבעים מדברים. אחד הצבעים האהובים עלי זה כחול, וכחול זה צבע שמדבר על אינטליגנציה, רוך, נעים יותר. זה צבע שכיף לראות. למשל לבוא לראיון עבודה עם צבע כחול, לא רויאל, אבל תכלת. צבעים שהם מאוד רגועים. ירוק זה צבע שהוא נעים, מתקשר לרפואה, עצים, רוך, נעימות. אוטמטית הצבעים האלו משדרים לאנשים משהו כזה.
"הרבה לא יכולים לעכל את זה, אבל אלה שכן מאוהבים בזה. אני עפה על הצבעוניות. יש כאלה שאומרות עליי שאני שוק, בגלל הצבעים. אבל זה בסדר, יש מלא דעות, זה שלהן. הצבעוניות – או שזה גורף מחמאות או שזה מזעזע נשים. אין מישהי באמצע".
האם בשביל להתלבש יפה צריך לשלם הרבה?
"אני מנסה לחנך לעבוד עם הקיים ולתת כמה דרכים להשתמש באותו פריט לבוש. דיברתי על מלתחת קפסולה למשל, שזה אומר מתלחה בסיסית שעליה בונים. פשוט לא נראה לי סבבה המחירים שגובים מאיתנו. זה לא נראה לי תקין שמעיל שאני יכולה למצוא בעלי אקספרס ב-140 שקל יעלה לי בזארה 500 שקל. על מה? זה אותו מעיל. אותה איכות. למה? גם אם יש לך את הכסף ואת יכולה להרשות לעצמך לשים 500 שקל על מעיל. אבל למה? מרגיש לי שעושים מאיתנו פראייריות, שתופרים אותנו. לא תראי אצלי מותגים. לא איב סאב לורן ולא סבתא שלה. כלום. אין לי מותגים. SHIEN, PRAIMARK, כאלה ווייבים. אם מישהי תגיד לי על איכות וכאלה, שתבוא ותוציא את הארון שלה, אני אוציא את הארון שלי, שתוציא את הפרטים הכי איכותיים, אני אוציא את הפרטים הכי איכותיים ואני אוכלת אותה. והארון שלי חצי מהשווי שלה. זה סתם, זה חרטא. עשו לנו הנדסת תודעה כדי לעשות עלינו כסף".
"אני אוהבת את הגוף שלי ולא אוהבת שיצאה לי כרס, למה זה בודי שיימינג?"
מור מספרת על כך שכשאר היא מנסה לקדם אג'נדה ומודעות שמידות הן לא דבר שצריך להתייחס אליו היא מתחילה להיות מקוטלגת כבלוגרית של השמנות. "כשהחלטתי שאני מדברת על מחטבים או על תהליך ירידה במשקל קיבלתי תגובות נורא פוגעניות. 'איך את מעודדת לאהבה עצמית אבל את מנסה לרדת במשקל?', 'איך את מעודדת לאהבה עצמית ומעודדת לשים מחטב?', נכנסתי למשבצת. קוטלגתי", היא משתפת.
איך את מגיבה לזה?
"כמו במערכת יחסים הזוגית שלי. אני מאוד אוהבת את עומר (הבן זוג. ט"ס), מאוד. אני חולה עליו, מאוהבת בו קשות. האם יש דברים בעומר שאני לא אוהבת? כן. יש דברים בעומר שאני לא אוהבת. האם אני מחליקה את זה וחיה עם זה בשלום? גם. כן, זה בסדר. הפלוסים עולים על המינוסים ואני אני אוהבת אותו על אף הדברים שאני לא אוהבת בו. אותו דבר המערכת יחסים שלי עם הגוף שלי. אני אוהבת את הגוף שלי. אני אוהבת אותי. האם אני אוהבת את זה שיצאה לי הכרס? לא. למה זה כזה בושה? למה זה בודי שיימינג? אני אוהבת את עצמי, אני אוהבת את הגוף שלי, אבל אני רוצה לרדת במשקל כי אני לא אוהבת את זה שהשמנתי, ואני לא אוהבת את זה שהבטן נשפכת לי עכשיו, לא אוהבת את זה. כאילו זה הפך להיות לא פוליטקלי קורקט להגיד את זה, למרות שאני בטוחה שמיליון נשים חושבות כמוני ומרגישות כמוני".
ולמרות זאת, את תמיד אומרת ללבוש מה שרוצים ולא דווקא מה שהוא סטייל.
"אם את אוהבת את זה, תלבשי. גם אם אני עשיתי מדריך ואמרתי לך ג'ינס מתרחב במקום סקיני, אבל את אוהבת סקיני, אז שימי. אני לא מעניינת. תעשי מה שטוב לך. זה הווייב שלי. כל מדריך, כל הסבר: ככה אני חושבת, אבל תעשו מה שטוב לכם. אל תלכו אחריי על עיוור. תפתחו אופי ואישיות משלכן, כי בסופו של דבר אתן צריכות ללכת בזה ולהרגיש טוב, ואם מישהי הולכת ולא מרגישה טוב בבגדים שלה כי הלכה לפי החוקים והעצות שלי, אז נכשלתי, נכשלתי כסטייליטסית. אני מחפשת להעצים.
"למשל, הייתי עם מישהי בסטיילינג ויש לה אגן מאוד רחב, אבל על הגי'נסים שלה, היא עפה, עפה, עפה. אז בכלל לא העזתי להגיד מילה. אני בניתי את עצמי סביב הג'ינסים שלה כי אני קלטתי, בלי שהיא תגיד לי בכלל, כמה היא עפה על הג'ינסים שלה. 'את לא מבינה, קניתי באמריקן איגל וזה וזה'. אז אמרתי 'פצצה, בואי נתאים לזה דברים'. את רואה על הבן אדם כמה הוא מבסוט על זה ולא משנה מה אחרים חושבים".
מה הכי חשוב לך להעביר לבנות?
"יותר חשוב לי שתרגישי טוב מבפנים מאשר שהאאוטפיט שלך יהיה נכון. כי אם האאוטפיט בול אבל בפנים את לא מרגישה את זה, אז הוא לא בול. הוא כלום, הוא גרוע. גם אם הוא יפה בעיניי".