מאת עדיאל שביט
העונה הרביעית של "מראה שחורה" ממשיכה בקו האפל של הסדרה, והיא עדיין אחת הסדרות הטובות שיש לנו בטלוויזיה. אבל נראה שהמלחמה שמציבה הסדרה כנגד הטכנולוגיה הפכה לשולית יותר וממחוזרת, וזה חבל
הסדרה הבריטית "מראה שחורה" נחטפה על-ידי נטפליקס והרווח כולו שלנו. לכבוד סוף השנה האזרחית שוחררו ששת הפרקים של העונה הרביעית, ואני הכנתי את עצמי למרתון של הסדרה בציפייה גדולה. אחרי שהעונה הקודמת הראתה סימני עייפות, ציפיתי לשיפור, במיוחד בעקבות הטריילר שנראה מבטיח.
הסדרה ממשיכה עם סיפורים קשים ומפחידים שיגרמו לכם להזדעזע, כך שמתח לאורך הצפייה נשאר. אמנם לסדרה יש אג'נדה שבמסגרתה היא מציגה את הרע בטכנולוגיה ההולכת ומשתלטת על חיינו. גם לי נעתקה הנשימה כשלראשונה הופיע הפתיח המפורסם של המסך הנשבר, וגם המראה השחורה (המסך שבו אנו צופים) המופיעה בסוף כל פרק מזכירים לנו כמה אנחנו מכורים. אבל נראה שנגמרו הרעיונות בנושא והביקורת מאבדת את מקומה.
מתוך אתר הסדרה
בפרק הראשון, למשל, יש רפרנס יפהפה לאורך כל הפרק לסדרה "מסע בין כוכבים". האווירה של הפרק מדהימה, המראה הצבעוני של הפרק מהווה ניגוד לאפלה האכזרית שבעלילה. הבעיה שבפרק האויב הוא האדם והקורבן היא הטכנולוגיה. זה אולי שובר שגרה, אבל מאבד את הרעיון המקורי. וזהו הפרק הטוב ביותר בסדרה.
הפרק השני צפוי ולא מטלטל בכלל, השלישי אפל מאוד אבל לא אמין (למי שרוצה גרסה מקוצרת שיראה את הסרט הקצר "להרוג דבורה", אותו רעיון בלי טכנולוגיה), הרביעי עם סוף טוב והטכנולוגיה היא טובה למשתמש (מה נסגר?!), החמישי ציורי אבל אין בו שום דבר שקשור באמת לסדרה, השישי אמנם חוזר לרעיון המקורי של התכנית, אבל נראה שהוא עשוי משאריות של אירועים שלא הבשילו כל אחד לפרק שלם.
מתוך אתר הסדרה
אולי הבעיה של הסדרה שכל הזמן הם מנסים להמציא טכנולוגיות חדשות שאינן קיימות, ואז נוצרים כשלים, כי ההתמקדות שלנו הם בבני אדם ולא כמה מגניבה הטכנולוגיה התורנית. הצורך ליצור כל הזמן טכנולוגיה חדשה לא עשויה תמיד עד הסוף, ובעונה הזו אפשר לזהות את הכשל של שיגיע כבר בשנייה הראשונה, ואין מתח שמחזיק אותנו, וחבל.
בקיצור מראה שחורה בעונה הבאה תחזרי לעצמך, מתגעגע!
מתוך אתר הסדרה