מאת דויד ויצמן

"זוהי אינה זכות אלוהית לנצח במשחק כדורגל" – את הדברים האלה אמר שון דייץ' מאמן ברנלי לפני שקבוצתו אירחה את לינקולן סיטי מהליגה החמישית במסגרת הגביע האנגלי בפברואר האחרון. לינקולן הדהימה את אנגליה לאחר שניצחה את ההרכב הראשון של "הקלרטס" 1-0 בטארף מור הביתי. ברנלי סיימה את העונה עם 40 נק' במקום ה-16 בליגה. היום, לאחר חצי עונה במזרח לנקשייר חולמים על אירופה בצניעות המאפיינת אותם

ברנלי סופרת משחק חמישי ללא ניצחון מאז אמצע חודש דצמבר. מכת הפציעות ותקופת הכריסמס לא האירו פנים לקלרטס. אך בדומה למעידות קודמות של ברנלי העונה לא נראה שיתחיל כדור שלג שיחזיר את הקבוצה הצנועה למקומה הטבעי. פציעות של טום הית'ון השוער הראשון הנהדר של הקבוצה במחזור החמישי ושל רובי בריידי שחקן האגף שמוביל את הליגה בהרמות מדויקות למשחק (2.6) לא פגעו ביכולת של הקבוצה גם לא במשחקים האחרונים כאשר הקבוצה הוציאה נקודה באולד טראפורד והקשתה על ליברפול.

הסוד טמון בכך שלעומת רוב הקבוצות בכדורגל המודרני לברנלי אין כוכב או כוכבים – לברנלי יש קבוצה. היותה של ברנלי קבוצה מאפשרת לה להתמודד בצמרת למרות שבקיץ איבדה שני שחקני מפתח של הקבוצה בדמותם של מלך השערים אנדרה גריי והבלם המוביל מייקל קין תמורת כסף רב שאפשר לה לשבור את שיא ההעברות של הקבוצה ולשלם 15 מיליון פאונד על מלך השערים של הצ'מפניושיפ כריס ווד. עד כמה השיא של ברנלי "מגוחך"? רק לברייטון והאדרספילד שעלו העונה לראשונה לפרמיירליג יש שיאי העברות נמוכים יותר. יותר מכך, ברנלי סיימה עם המאזן השני בטיבו ולמרות שבזבזה 30 מיליון פאונד על רכש היא יצאה עם רווח של 15 מיליון פאונד.

רק נשמע כמו עוגיפלצת

התנהלות ברנלי בחלון ההעברות בפן הכלכלי אינה הסוד היחיד הקשור בהצלחת הקבוצה. המאמן שון דייץ' אשר נמצא בקבוצה מ-2012 וחווה עם הקבוצה שתי עליות ליגה וירידה ידוע ביחסו החם, אישיותו הדומיננטית וקולו העמוק אך גם באהבה שלו לאמצעים טכנולוגיים וניצולם להצלחת הקבוצה על ומחוץ למגרש. דייץ' דוגל בלמידת היריבה וניצול החולשות שלה. נקודת ההנחה של הג'ינג'י האנגלי מאוד פשוטה, כה פשוטה שאנשי כדורגל רבים לא משכילים להבין אותה. דייץ' מבין שהקבוצה שלו לא יכולה להוביל ולקבוע את קצב וצורת המשחק ולכן הקבוצה צריכה לעבוד קשה, לשחק ביחד ולהביא לידי ביטוי על המגרש שלל קלישאות שבדרך כלל נזרקות באוויר בעולם הכדורגל.

דייץ' שהיה בלם אנגלי חסון ללא הרבה שיער ברוב הקריירה גדל באקדמיה של נוטינגהאם פורסט שאומנה באותה תקופה בידי אגדת המועדון והכדורגל האנגלי בראיין קלאף למרות שלא ערך אף הופעה בבוגרים, דייץ' למד הרבה מהמאמן האנגלי המהפכני אשר הוביל את המועדון הצנוע לאליפות ושתי זכיות רצופות בגביע האירופאי (ליגת האלופות). הניגודיות בתכונותיו וערכיו של דייץ' יוצרת הרמוניה נדירה. מצד אחד "האולד-סקול" אשר מבין את משמעותו של יחס חם ואישי, עבודה קשה, מנהיגות ודוגל פעמים רבות במסורת, רומנטיקה ושמרנות. אל נגד הפרגמטיות והליברליזם המודרני אשר מאפשר לדייץ' "לקרוא את המפה" יותר טוב ולהבין את המקום בו קבוצתו נמצאת, את רמת המסוגלות שלה וכל הנובע מכך – שיטת המשחק, מדיניות רכש, אימונים והכנות טקטיות.

האספקטים הנ"ל מובילים את ברנלי של דייץ' תחת תכונה אחת יוצאת דופן בנוף הכדורגל בכלל, והכדורגל המודרני והאנגלי בפרט – צניעות. למרות הכינוי של הקבוצה "הקלרטס" אשר הינו השם אותו נתנו האנגלים ליינות בורדו במאה ה-18 ואשר מאופיינים ביוקרתם הגבוהה ברנלי הינו מועדון די צנוע. אך יותר מהקבוצה  של דייץ', המועדון הוא זה שמתבלט בתכונה זו.

צניעות, מקומיות ושונות הן לא מילים גסות

בפרמיירליג המודרנית והמוחצנת ברנלי היא עוף מוזר. עיר המונה 70 אלף איש מה שהופך את המועדון לזה שמגיע מהעיר הקטנה ביותר בתולדות הפרמיירליג. זה לא מפריע לקלרטס להיות בעלי היחס הטוב ביותר בין כמות תושבים בעיר לכמות קהל עם ממוצע של יותר מ-20 אלף. הנתונים היבשים הנ"ל מוסיפים מעט רקע לערך הצניעות והלוקליות של ברנלי. הדבר לא בא לידי ביטוי רק ברכש, בצורת המשחק או בעובדה שהקבוצה עובדת כקבוצה ולא מובלת בידי כוכב אלא דווקא בידי הבעלים מייק גרליק.

גרליק נולד כ-200 יארד מהאיצטדיון הביתי טארף מור ובעל חברה לייעוץ מנהלי/עסקי. הוא אחד מ-5 בעלים אנגלים בלבד בפרמיירליג וברנלי הוא המועדון היחיד שגם המאמן שלו וגם הבעלים שלו הם אנגלים. למרות המעמד הנמוך של הכדורגלן והכדורגל הבריטי ברנלי של גרליק הינו מועדון על טהרת בריטניה. בעונת 14-15 לאחר שעלה לפרמיירליג, המועדון כלל רק שחקן אחד שהיה לא בריטי או אירי אשר משחק באחת מהנבחרות הנ"ל או נולד במדינות האי. כיום יש בקבוצה יותר שחקנים זרים אך המהות היא אותה מהות ורוב השחקנים ובעיקר הבולטים שבהם הם שחקנים בריטיים או אירים.

כל אלה לא מפריעים לברנלי ולגרליק להיות מועדון אשר מטשטש את גבולות השונות. המועדון עושה זאת בצורתו שלו גם אם הדבר אינו בקונצנזוס הפוליטקלי קורקט. כמו על המגרש המועדון קורא את המפה החברתית כפי שהיא – יש שוניות בחברה וזוהי עובדה שצריך לעבוד איתה ולא כנגדה. בחודש נובמבר האחרון ברנלי ציינה את "יום השוני" ביום שבת ה-18 במשחק נגד סוונסי סיטי. היום היה בסימן הערכה כלפי השונים, המיעוטים והמוחלשים בחברה – חברי הקהילה הגאה, נשים, כהי עור, אסיאתיים ומיעוטים אתניים. המהלך הנ"ל אינו אירוע מקרי, שנה לפני כן גרליק חתם בשם המועדון על הצהרה ובה הוא אומר שברנלי הוא "מועדון לכולם".

בראיון ל"סאן" גרליק הסביר את משנתו המקצועית אשר משמשת אותו כאבן דרך: "בעבר ראיינתי אלפי מנהלים ללקוחות, וההחלטה החשובה ביותר אשר אתה מחליט במועדון כדורגל היא מינוי המאמן". הבחירה של גרליק את שון דייץ' ממחישה את הדברים שאמר ובעצם מינה מאמן בדמותו – מאמן שיתאים למועדון.

דיסוננס קוגנטיבי-רגשי

כאשר גם הבעלים, וגם המאמן "לוקים" בניגודיות בתכונותיהם וערכיהם באופן מאוד דומה אין פלא שיש צורך במחשבה רבה על מנת לגשר בין הקצוות. באותו ראיון בסאן גרליק נשאל והתבטא בנושא בעלות מועדוני הפרמיירליג נושא אשר הניגודיות במשנתו של גרליק זועקת בה. מצד אחד גרליק דוגל בשוויון ומאמין ביכולות של כל אחד, מצד שני הפילוסופיה אשר מנחה אותו מנוגדת לזרם: "אנשים אומרים שאתה מקבל תשואה רבה יותר של הכסף בחו"ל. אם הם עוברים עתוק (מעבר לחו"ל) הם מכפילים את הסיכון שהם לוקחים משום שהם יכולים שלא להתאקלם".

בניגוד לדברים אלה גרליק דאג לציין שקיבל פניות רבות לרכישת המועדון ושהוא אינו שולל מכירת המועדון לאדם זר מאיותו אדם זר. גרליק מנמק את דבריו ההופכיים בעזרת חשיבה והיגיון: "אני לא רוצה למכור את המועדון למישהו שאין לו שום רגש כלפי המועדון אשר יעשה בלאגן בו. אני לא רוצה שבעוד 30 שנה אנשים יגידו: "זאת אשמתו של גרליק שמכר"". ובכך טמון סוד נוסף שמוביל את ברנלי להצלחה לה היא זוכה העונה – מחשבה רציונלית יכולה להוביל לרגש רציונלי". האם יש דבר הנקרא "רגש-רציונלי"? אולי מבחינה ביולוגית אשר מתארת את הרגשות כתופעות בגופינו התשובה תהיה כן. בהגדרה המילונית, הכללית והרחבה התשובה כנראה תהיה לא. אך כמו שאין לדעת איך ינהג אדם שיכור מיין בורדו, אין לדעת דבר בעולם הכדורגל.