הכירו את הפאב החברתי שהקים יוסף סולומון בקרני שומרון. שולחן סנוקר חופשי, משחקי קופסא וערבי במה פתוחה הם רק חלק קטן מהדרכים לחבר בין אנשים זרים, ולייצר בילוי חברתי – עם קונספט ייחודי
כתבה: טליה סיני / ערכה: שיר ששון
אם תעשו חיפוש מהיר בגוגל ותקוו למצוא מקום לבילוי לילי בשומרון, כנראה לא תמצאו תוצאות מזהירות. גם באריאל, העיר המרכזית באזור, אין הרבה אפשרויות. כך שמי שרוצה לחוות חיי לילה, לשבת בבר על חצי ליטר בירה וליהנות ממוזיקה טובה, יצטרך להשקיע בנסיעה למרכז הארץ.
ישנה אופציה נוספת, במקום שאנשים אולי לא כל כך מכירים. ביישוב קרני שומרון, הנמצא במרכז השומרון, תמצאו את הפאב החברתי "מול העץ". המקום שבימים מארח אירועים כמו בריתות, חתונות, בר-מצוות ובת-מצוות, הופך בשעות הערב למקום מפגש חברתי לאנשי השומרון.
הפאב הוקם בשיתוף פעולה של מועצה מקומית קרני שומרון והיזם יוסף סולומון, במטרה להוות מקום חברתי ותרבותי לאנשי השומרון. הוא נמצא בכביש המחבר בין שכונת נווה מנחם לקרני שומרון, ושמו, "מול העץ", הוא על שם עץ החרוב המיתולוגי שהפך למקום מפגש חברתי לאורך השנים ונהרס לפני כמה שנים בעקבות מזג אוויר סוער.
הפאב ממוקם על צלע ההר וממנו ניתן לצפות על וואדי קנה המתפרש למטה. בכניסה ישנה מרפסת אשר בימי הקיץ נמצאת תחת כיפת השמיים, וכשצריך מקורה לכבוד החורף והימים הגשומים. כאשר נכנסים אפשר לחוש את האוויר החמים הבוקע מעמודי החימום, וברקע נשמעת מוזיקה רגועה. במרכז הבר עומד שולחן סנוקר שכל אחד יכול לשחק בו ללא תוספת תשלום, ומסך טלוויזיה עצום בו מתנגנים סרטוני מוזיקה ואף ניתן לצפות בו במשחקי הכדורגל השונים. על אחד הקירות יש תמונות סטילס קטנות עם אנשים שהיו באחד מערבי הטעימות, ובצמוד לקיר השני המכוסה תמונות ופוסטרים, ישנו מעמד עם ספרים רבים ומשחקי קופסא לכל החפץ להשתמש בהם.
כחלק מההוויה של המקום ישנם אורחים שונים המתארחים בבר, כמו חברי כנסת או מרצים, המעבירים סדנאות שונות ומגוונות. לעיתים יש ערבים מגוונים עם טעימות של בשרים ויין, מסיבות למתגייסים לצבא ולשירות הלאומי, וכמובן – ערבי הקרנה של משחקי כדורגל. בנוסף מתקיימות הופעות של אומנים מהאזור שבאים להופיע בסגנונות שונים – בלוז, להקות נשים, וגם מופעים אישיים ואקוסטיים. הבר דואג גם לנוער של היישוב ומספק להם מדי תקופה ערבים סגורים רק עבורם, עם סרטים, סדנאות ואוכל טוב. אם תבואו בימי הקיץ החמים תגלו כי פעם בחודש מתקיימים ערבי במה פתוחים וכל אחד המעוניין להפגין כישרון כלשהו – שירה, נגינה, קריאת פואמות וסטנדאפ – יכול להשתתף ולקחת חלק.
"יש במהות של הבר כמה מטרות", אומר מנחם סולומון, אחיו של יוסף ומנהל לשעבר במקום, "קודם כל להילחם ביוקר המחייה – אם תסתכלי על המחירים בתפריט תראי מחירים מופחתים. אין הרבה מקומות שתמצאי המבורגר ב-35 שקלים או שתייה קלה ב-10 שקלים, מה שמאפשר להילחם ביוקר המחייה ומצד שני עדיין ליהנות". סולומון מוסיף כי "אחד הדברים שהחלטנו מהרגע שהקמנו את המקום הוא לאפשר לאכולוסיות מוחלשות לעבוד כאן במטרה לעזור להם להשתקם. למשל, בעבר היה לנו עובד שהסתבך עם המשטרה כשהיה צעיר, ונתנו לו כאן מקום עבודה במטרה לעזור לו להתחיל מחדש ולשקם את חייו".
סולומון ממשיך לספר: "אנחנו מנסים ליצור חיבורים חדשים בקהילה. זה קורה דרך השולחנות הגדולים שאנשים שלא בהכרח מכירים יכולים להתיישב בהם ביחד, מה שיוצר שיח. והאירועים שמתקיימים בפאב – ערבי גברים או נשים, או ערבים לנוער, וגם דרך הפעילות היומיומית של הבר – בבמה הפתוחה אפשר לראות קבוצות של אנשים שלא מכירים אחד את השנייה שיושבים ביחד, שרים ביחד, מדברים ואפילו יוצרים חברויות חדשות".
האמת, שגם לי בעצמי יצא ליצור חברויות חדשות בזכות ישיבה עם אנשים שלא הכרתי קודם בבר. יצרתי חברויות שנשמרות עד היום, גם מעבר לארבעת קירות המקום. הפאב החברתי כשמו כן הוא, בא ליצור לנו מקום חם, חברתי וקהילתי. אז אם אתם מחפשים מקום שהוא מעבר לחיי לילה רגילים וקצת יותר מכוס בירה לסוף השבוע, מקום שמביא אתו גם ערך מוסף, תבואו ל"מול העץ" – ותרגישו כבר לבד שהגעתם למקום הנכון.
ארגון רבני צהר השיק לפני כמעט שנה באופן רשמי את מערך הכשרות שלהם, תחת השם "צהר פיקוח מזון", המבצע שיקוף מלא באמצעות מספר גורמים: מחירון שקוף, המאפשר לבתי העסק לדעת בדיוק כמה הם צריכים לשלם ואפליקציה ייעודית שבמסגרתה יכולים לעקוב במוקד אחרי המשגיחים, מה שמצמצם את הבעיות שעלולות לצוץ בשל משגיחים שאינם נמצאים בבית העסק. בנוסף ניתן באמצעות האפילקציה לבקר ולפקח את עבודת המשגיחים בשטח, מה שעוזר לשמור על סטנדרט מקצועי והלכתי, ומרכז מידע המסייע לארגון לשפר את שירותיו. רבני צהר מגדירים את מערך הכשרות שלהם כ"הלכתי, הוגן, שקוף, יעיל, והכל על פי ההלכה ותורת ישראל".
פרטית". משגיחות ומשגיחי הכשרות של הארגון, שאותו ייסד הרב אהרון ליבוביץ יו"ר סיעת "ירושלמים", פועלים מכוח הקהילה, תוך מעורבות מתמשכת ופעילה בבתי העסק – בהתבסס על שותפות מקצועית וערכית. בבית עסק בעל השגחה פרטית תלויה "ברית מהימנות" שמסבירה כי בית העסק עובד איתם ומחוייב להם וכי הוא מקבל על עצמו את המעורבות המתמשכת של משגיחי הכשרות, את השותפות עם הקהילה, את האחריות כלפיה ואת ההשלכות בהן יישא במידה ולא יעמוד בדרישות הלכות הכשרות.
