ארכיון תגיות: פייסבוק

קבוצת הפייסבוק שתגרום לכם לצאת מהפוך

מאת אלישבע וייס

חורף עושה לכם חשק להתחבא מתחת לפוך או לצאת ולטייל? אם אתם שייכים לקבוצה השנייה תשמחו לגלות שקיימת קבוצת פייסבוק בדיוק לאנשים כמוכם. עם המלצות למסלולים שמשולבות עם תמונות מדהימות ויוזמות לשמירה על הטבע, אין סיכוי שלא תמצאו את החוויה הבאה והמושלמת בשבילכם

בחנוכה האחרון רצינו אני והחבר לטייל קצת בארץ ישראל היפה. הרמתי את הטלפון ושאלתי כמה חברים אם יש להם המלצות לאן אנחנו יכולים לטייל. בין כמה המלצות שקיבלנו ובין כמה תגובות מופתעות בסגנון "למה לטייל בחורף?" גיליתי להפתעתי שכשמגיע הקור, האנשים שסביבי מתחלקים לשתי קבוצות לא שוות. הקבוצה המרכזית מצטיידת במטרייה, מגפיים ומעיל ובדרך כלל תחפש להיות במיטה עם שוקו חם. לעומתם הקבוצה השנייה תצטייד בג'יפ, נעלי הרים, מעיל ותחכה לחזות בנופי בוץ ושיטפונות בלתי רגילים.

אני משתדלת להשתייך יותר לזרם ההרפתקני. לכן התלהבתי מהתגלית (לא שהיא משנה עולמות, אבל אני התרגשתי). חלקתי עם חברתי הטובה את הממצאים. אפשר להגיד שלה זה לא היה חדש.

בריכת צפירה צילום: Eyal Hirshbein‏

היא ובעלה כבר תקופה "חוטפים" כל הזדמנות שיש בידיהם לטייל, בעיקר בחורף. היא עוד הוסיפה והכירה לי קבוצת פייסבוק מיוחדת: "רודפי שלום, שלווה ושיטפונות", שמיועדת למי שחושבים בדיוק כמונו שכל זמן הוא הזדמנות מדהימה לטייל. בקבוצה המיוחדת הזו נמצאים כ-37,768 חברים ומטרתה היא להיות "שוק קח-תן של חוויות מטיולים בארץ סיוע במידע חשוב שלא ניתן למצוא בחיפוש בין פוסטים קודמים". קבוצה זו בעיניי מייצגת ישראליות אמיתית- של טיול, אהבה ואחווה. בין הפוסטים הרבים תמצאו מסלולים מומלצים, מזג אוויר, המלצות למעיינות וכמובן שיטפונות. וגם תמונות מרהיבות שנראות כאילו נלקחו מכוכב אחר ועוד הרבה יותר.

בין הפרסומים, צצו להם פרסומים של אהבת הארץ ודאגה לניקיונה. ביניהם הפרסום של תמר. היא כתבה על יוזמה של שני חברי קבוצה: נינה וקונסטנטין. "הם אירגנו קבוצה קטנה וחרוצה של הורים וילדים למבצע ניקיון בחוף ים המלח באזור מעינות קדם. מזג האוויר היה סוער. למרות זאת קבוצה קטנה זו ניקתה שני קילומטר של חוף מכל מה שלא שייך לטבעו של המקום". אך מטרתו של הפרסום הוא לא פרגון אלא "פנייה לעזרה מעשית מבן אדם עם רכב שטח שאכפת לו מהנוף והטבע בארץ ישראל". כמובן שחברי הקבוצה מיד התגייסו. תוך פרק זמן קצר הפוסט קיבל כמעט 100 לייקים, 22 תגובות לעזרה ותמיכה ו-35 שיתופים במטרה "שנוכל להמשיך כולנו יחד להחזיר את הטבע למצבו הטבעי".

מנקים את ים המלח, צילום: Tamar Shulov

לטיול יצאנו

בעקבות הפרסומים הרבים, המלצות ותמונות מרהיבות החלטנו לטייל במדבר יהודה, בנחל צאלים. כמו רוב המסלולים באזור זה הוא נחשב לטיול מטיבי לכת, ויש כארבע אפשרויות לעשותו (נלקח מאתר למטייל):

  1. מסלול מעגלי ברמת קושי בינונית: המסלול יוצא מחניון הלילה של נחל צאלים והולך בתוך הנחל עד עין נמר, משם הוא חוזר בחזרה, עם אפשרות לחזור בתוך המעוק של נחל צאלים (גיא בהק וגיא סלעים). אורך המסלול כ-11 ק"מ.
  2. מסלול קווי ברמת קושי בינונית: המתחיל בבריכת צפירה ומסתיים בחניון הלילה של נחל צאלים . הטיול מתאים למיטבי לכת ואורכו 12 ק"מ.
  3. מסלול מעגלי ברמת קושי קשה: המסלול מתחיל ומסתיים בחניון הלילה של נחל צאלים. הוא עולה במעלה צאלים לרמת המדבר, עובר בעין הרדוף, יורד לעין נמר וממשיך בנחל צאלים. סך הכל 16.5 ק"מ.
  4. טיול מעגלי בן יומיים ברמה קשה: מתחילים במצדה (שם ניתן בתיאום מראש להחנות את הרכב ללילה), בטיפוס בשביל הנחש, יורדים בשביל הסוללה והולכים באחד מסימוני השבילים לחניון הלילה של בריכת צפירה (מים ועצים יש להטמין בחניון הלילה מראש). יומו השני של הטיול הוא זה שמתואר באפשרות 2.
מפת נחל צאלים: טיולי

כדאי לדעת: "שמו העברי של נחל צאלים ניתן לו בשנות החמישים, והוא נגזר משם העץ צאל. 'תחת צאלים ישכב בסתר קנה וביצה. יסכהו צאלים צללו…' (איוב מ, כא-כב). עץ הצאל במקרא הוא עץ מצל, וסבורים שהוא עץ השיטה. בערבית נקרא הנחל "ואדי א-סיאל" שבעברית הפירוש הוא נחל השיטפונות הגדולים".

כשאנחנו מצוידים בשקית אשפה והרבה מצב רוח, החלטנו לבחור באפשרות מספר 2 עם מעט שינויים לטעמנו. התחלנו את הטיול בחניון הלילה של נחל צאלים (זהירות! מוכר כחניון שפורצים בו לרכבים). הטיול היה מרהיב ומעניין. עברנו בתצפיות על העמק למטה וירדנו אל הנחל. השתכשכנו בגבים בצורות מעניינות (אחד מהגבים היה בצורת א"י) וטיפסנו למעלה אל בירכת צפירה ביתדות מאתגרות. בקיצור, ממליצה לכל מי שרגליו מעקצצות מעט ולא רוצה להישאר במיטה, לשרוך שרוכים ולצאת לטייל.

מצורפות תמונות להשראה 😊

גב בצורת ארץ ישראל, צילום עצמי

 

מימון להמונים

מאת: משה דואק

יותר ויותר יזמים מוותרים על מסלולי ההשקעה המסורתיים ופונים למימון המונים באמצעות אתרים כמו Kickstarter או הדסטארט כדי לצאת לשוק עם המוצר שלהם. מה היתרונות של השיטה, איך זה עובד וממה צריך להיזהר?

במהלך השנתיים האחרונות רכשתי שני תיקי גב, זוג משקפי שמש, גרביים, מעיל חורף, ארנק ומיקרוסקופ שבנוי בשיטת אוריגמי. מה מייחד את הרכישות הללו? שכל המוצרים בעלי איכות ופונקציונליות ברמה הגבוהה ביותר, מבטיחים ערך מוסף מעבר למקביליהם בשוק ואת כולם קניתי בחצי עד שני שליש מהמחיר המקובל כיום בקרב החברות המובילות בתחומן. הסוד הוא שכולם נקנו דרך קמפיינים למימון המונים, דרכם השיקו יוצרים ויזמים שונים את מוצריהם. ובכן, בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת ברשת פלטפורמת גיוס ההמונים לטובת השקת מוצרים חדשים, גיוסי תרומות ומימון רעיונות חדשים.

האתרים הגדולים בעולם למטרות מימון המונים הם Kickstarter ו-Indiegogo. בישראל כמעט ואין מי שלא מכיר את "הדסטארט", האתר המקומי לגיוס המונים. האתר התפרסם לא פעם בשל קמפיינים לגיוס כספים עבור מטרות כגון מימון הנגשת ביתו של יהודה הישראלי שנפצע בצוק איתן, מימון הגנתו המשפטית של אלאור אזריה ועוד. בטור זה נתמקד ב-Kickstarter האמריקאי, אתר מימון ההמונים הגדול בעולם אשר מרכז ברגע נתון אלפי קמפיינים המשווקים שלל מוצרים שונים.

השורשים של מימון ההמונים נטועים במימוש רעיון. הכוונה למימון ראשוני עבור מוצר או מטרה. המטרה של קמפיינים רבים היא לגייס כספים כאשר ליזמים אין את ההון הנדרש לטובת הפיתוח הסופי ותהליך הייצור של המוצר. דניאל דואק (30) הוא מנכ"ל של חברת Jestta הישראלית העוסקת בשיווק ואסטרטגיית מוצר בפלטפורמות דיגיטליות שונות. המומחיות הגדולה שלה היא באסטרטגיית השקת מוצרים ב-Kickstarter. "כיום, בזכות פלטפורמות פרסום וכלים טכניים שונים, המטרה בהשקת קמפיין מימון המונים מתקרבת יותר לשאיפה להרוויח כסף", מספר דניאל בריאיון, "בהתאם, בקרב קהלים התומכים במימון המונים הפלטפורמה נעה ממקום של תרומה לרעיון לפלטפורמת רכישה מוקדמת וזולה ביחס למחיר הסופי של מוצר מסוים, Pre-order, בשפה המקצועית".

מה שהיוצרים מנסים למכור הוא הערך המוסף. אדגים זאת בעזרת רכישה משלי. חברת Distill Union האמריקאית השיקה ב-Kickstarter משקפי שמש. הייחוד שלהם, מעבר לכך שהעדשה איכותית והעיצוב יפה, זה השימושיות. הם שילבו בידיות מגנט כך שניתן לתלות את המשקפיים על החולצה מבלי שיפלו וכן למגנט אותם למשטחים שונים.

גיוס תרומות מקומי. הדסטארט

בנוסף, המסגרת והידיות עצמן גמישות כך שקשה מאוד לשבור את המשקפיים. כל זה, במחיר של זוג משקפי שמש סבירות מכל חנות מותגים מקומית. עבורי, זהו מוצר מושלם מכיוון שאני תמיד מפיל את משקפי השמש, מאבד אותם ונשברו לי אינספור זוגות עד שתמכתי בקמפיין זה וקיבלתי מוצר התפור בדיוק לצרכיי.

מימון המונים מושתת למעשה על מעין תרומות מצד הגולשים. אותם גולשים נקראים "תומכים". הקהל מממן את הפיתוח והייצור של המוצר וכל גולש מקבל "תשורה" בהתאם לסכום שאותו השקיע. התשורות מחולקות לדרגות תמחור, כאשר יש מספר מוגבל של תשורות מוקדמות – Early Bird – במחיר הזול ביותר ומשם המדרגות עולות במחיר, משולבים מבצעים וכד'. בעמוד קמפיין באתר ישנו קודם כל סרטון המסביר על המוצר ומטרותיו ובדרך כלל מכיל אלמנטים שיווקיים לטובת המוצר. תומך שמתעניין במוצר מוזמן להיכנס לדף הקמפיין ששם ניתנים הסברים מפורטים יותר אודות הייצור, יעדים, פירוט הטכנולוגיה ועוד.

משקפי השמש של Distill. מגנט למקרר

אך לא כל קמפיין מוכתר כהצלחה. קמפיינים רבים לא מגיעים ליעד הגיוס שלהם וכך כל הכסף שתומכים תרמו עד לרגע הסגירה נשאר אצלם ולא מגיע ליוצרים. קמפיינים רבים שכן הצליחו לעמוד ביעד הגיוס, קיבלו את המימון הנדרש (ולפעמים הרבה מעבר) והחלו בתהליכי ייצור, פעמים רבות לא מצליחים לספק לתומכים את המוצר כפי ששיווקו אותו בהתחלה או שהמוצר מגיע באיחור של חודשים רבים מה שהובטח.

דוגמא קיצונית אחת היא מקמפיין Coolest Cooler של היוצר ריאן גרפר. החברה שלו השיקה קמפיין שבו היא ביקשה תמיכה עבור צידנית משוכללת ביותר. יש לה בלנדר מובנה, רמקול בלוטות', מתקן נשיאת ציוד, משטח חיתוך מובנה ועוד פיצ'רים מקוריים ושימושיים. כיום, כארבע שנים לאחר שהקמפיין הצליח, נותרו תומכים רבים שלא קיבלו אליהם את הצידנית המדוברת. תומכים רבים התאגדו והגישו בארה"ב תביעה ייצוגית נגד החברה ולאחר שזכו חויבה החברה לספק להם את המוצרים שהובטחו. חשוב לעמוד על נושא ה"פלופ", כפי שהוא נקרא בשפת גיוס המונים, כדי להבין שלא כל קמפיין יצליח על אף האטרקטיביות שלו. תומך של קמפיין צריך לדעת לבחון את המוצר המוצע, את ההיתכנות הכלכלית ומעל לכל באמת להאמין במוצר על מנת לשים עליו את כספו.

אז בהנחה שהמוצר טוב, אמין ומספק את אותו ערך מוסף שתומך פוטנציאלי מחפש, כיצד ניתן לגשת לקהל היעד המתאים בין אלפי הפרויקטים של Kickstarter? דניאל מדבר על בניית קהלים. "אם אתה רוצה שקמפיין יהיה מוצלח, אתה חייב לבנות קהילה סביב המוצר שלך", הוא מסביר, "להסביר על המוצר, לעניין אנשים במוצר, להסביר מה הם מקבלים בדיוק וכל זה עוד לפני השקת הקמפיין. בטח שתוך כדי".

מנכ"ל JESTTA, דניאל דואק

איך מגיעים אל כל אותם אנשים?
 "בעזרת כלים טכניים שונים שאנחנו משתמשים בהם, וכן נתונים גולמיים שאנחנו מקבלים מאתרים כמו גוגל ופייסבוק. יש לנו דרכים לזהות תנועות, התעניינות ורכישות של אנשים ברשת ובעצם לבנות בנק של אנשים פוטנציאליים שיתעניינו במוצר. אנחנו מייצרים עמוד נחיתה ברשת שמסביר על המוצר ונותן אפשרות להשאיר אימייל. אותו 'בנק' פוטנציאלי מגיע לעמוד שלנו ומי שמשאיר מייל מקבל בהמשך פרטים על תאריך השקת הקמפיין".

בדרך כלל מוצרים חדשים נשמרים בסוד עד שהם יוצאים אל השוק, אין ליוצרים עניין לשמור על הקלפים קרוב לחזה ולבנות מתח סביב ההשקה?
"להיפך. ככל שמספרים יותר על המוצר ומשכנעים למה המוצר הזה באמת נותן ערך מוסף עוד לפני הקמפיין, ככה אנשים יהיו מעוניינים יותר".

יונתן אלדובי, מנכ"ל ומייסד חברת Koala-Gear הירושלמית, מסביר מדוע פנה עם המוצר הראשון שלו דווקא למימון דרך Kickstarter ולא פנה למשקיעים שיממנו את פעילותו. החברה מפתחת תיקים ואקססוריז אורבניים בעלי עיצוב ופונקציונליות ייחודיים. מאחורי החברה שלושה פרויקטים מוצלחים שמומנו ויצאו לשוק דרך האתר, בהם תיק וארנק מהפכניים.

מה גרם לך לפנות דווקא למימון המונים שנראה כרוך בסיכונים יותר מאשר פניה למשקיעים?
"יש הבדל בין חברות לואו-טק כמו שלנו לבין היי-טק, שעוסקת בפיתוח של טכנולוגיה חדשה, ששם קל לגייס משקיעים והם פונים למימון המונים אחרי שיש כסף, בעיקר כאקט שיווקי וכי זה נשמע טוב. במקרה שלי זה היה מלכתחילה לואו-טק, תחום שמאוד קשה למצוא לו משקיעים. חוץ מזה שאם אתה מוצא משקיעים, אתה צריך לוותר על הרבה, זה מישהו שמתערב לך בחברה".

ומצד שני דווקא יש לך השפעה מצד הקהל ברשת שנותן לך פידבק.
"במימון המונים אתה גם מקבל את הבאז השיווקי, גם מקבל כסף להתחלה, מין השקעת 'seed' (השקעת seed – גיוס ראשוני של כסף) וגם אין אף אחד שמתערב לך בהחלטות. יש בזה משהו יותר נוח. וכן, הרבה פידבק מהצרכנים בשלב מאוד מוקדם".

עיצוב ופונקציונליות. יונתן אלדובי עם אבטיפוס של JAY

זה כמה שבועות הם מפרסמים בעיקר דרך פייסבוק פרטים על תיק חדש בשם Jay, המבוסס על העיצוב של התיק הראשון אותו השיקו בהצלחה – Joey. המידע ניתן בין השאר באמצעות קבוצה אקסקלוסיבית בפייסבוק שבה חברי הקבוצה מקבלים פרטים אודות התיק ויכולים להגיב ולהציע הסתייגויות ורעיונות לשיפור. "Jay נוצר על סמך חוות דעת של מאות משתמשים ב-Joey  שביקשו תרמיל קומפקטי וקל יותר, נגיש ומאורגן יותר ושבעת ובעונה אחת שומר על מראה ייחודי ומערכת גב הבלתי מתפשרת", אומר אלדובי.

ניתן לומר בהחלט שעולם מימון ההמונים ובייחוד Kickstarter עזרו ליזמים ויוצרים לעקוף את כל שומרי הסף הקלאסיים בדמות חברות ענק, מפרסמים ומשקיעים שתמיכתם על-פניו נדרשת. רוכשים פוטנציאליים מקבלים גישה ישירה ליוצרים, ובאמצעות הבעת דעתם משפיעים על המוצר הסופי. דבריו של יונתן אלדובי ממחישים זאת בכך שהתיק החדש של Koala-Gear קיבל את השראתו היישר מקהל הצרכנים ואם לבחון את הצלחות החברה עד כה, מוצר זה עלול להתעלות על קודמיו.

מימון להמונים

בשנים האחרונות, יותר ויותר יזמים, יוצרים ואנשי מוצר מחליטים לפנות לפלטפורמת מימון המונים לטובת השקת מוצרים חדשים לשוק. מי הם האנשים שעומדים מאחורי הפרויקטים ב-KICKSTARTER, מה זה בכלל, ולמה דווקא קהל הצרכנים הוא המרוויח הגדול?

מאת: משה דואק

במהלך השנתיים האחרונות, רכשתי שני תיקי גב, זוג משקפי שמש, גרביים, מעיל חורף, ארנק ומיקרוסקופ שבנוי בשיטת אוריגמי. מה מייחד את הרכישות הללו? שכולם בעלי איכות ופונקציונליות ברמה הגבוהה ביותר, מבטיחים ערך מוסף מעבר למקביליהם בשוק ואת כולם קניתי בחצי עד שני שליש מהמחיר המקובל כיום בקרב החברות המובילות בתחומן. הסוד כמובן, הוא שכולם נקנו דרך קמפיינים למימון המונים, דרכם השיקו יוצרים ויזמים שונים את מוצריהם. ובכן, בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת ברשת פלטפורמת גיוס ההמונים לטובת השקת מוצרים חדשים, גיוסי תרומות ומימון רעיונות חדשים.

האתרים הגדולים בעולם למטרות מימון המונים הם KICKSTARTER ו-INDIEGOGO. בישראל כמעט ואין מי שלא מכיר את 'הדסטארט', האתר המקומי לגיוס המונים. האתר התפרסם לא פעם בשל קמפיינים לגיוס כספים עבור מטרות ערכיות כגון מימון הנגשת ביתו של יהודה הישראלי שנפצע בצוק איתן, מימון הגנתו המשפטית של אלאור אזריה ועוד. בטור זה נתמקד באתר האמריקאי KICKSTARTER, אתר מימון ההמונים הגדול בעולם אשר מרכז ברגע נתון אלפי קמפיינים המשווקים שלל מוצרים שונים.

השורשים של מימון המונים נטועים במימוש רעיון. הכוונה למימון ראשוני עבור מוצר או מטרה. מופעלים קמפיינים רבים שמטרתם לגייס כספים עבור פיתוחו של מוצר חדש שליזמים אין את ההון הנדרש לטובת פיתוח סופי ותהליך הייצור של המוצר. דניאל דואק (30), הוא מנכ"ל של חברת JESTTA הישראלית
העוסקת בשיווק ואסטרטגיית מוצר בפלטפורמות דיגיטליות שונות. המומחיות הגדולה שלה היא באסטרטגיית השקת מוצרים ב-KICKSTARTER. "כיום, בזכות פלטפורמות פרסום וכלים טכניים שונים, המטרה בהשקת קמפיין מימון המונים מתקרבת יותר לשאיפה להרוויח כסף," מספר דניאל בריאיון, "בהתאם, בקרב קהלים התומכים במימון המונים הפלטפורמה נעה ממקום של תרומה לרעיון לפלטפורמת רכישה מוקדמת וזולה ביחס למחיר הסופי של מוצר מסוים, Pre order, בשפה המקצועית."

גיוס תרומות מקומי. הדסטארט

מה שהיוצרים מנסים למכור הוא הערך המוסף. אדגים זאת בעזרת רכישה משלי. חברת Distill Union האמריקאית השיקה ב-KICKSTARTER משקפי שמש. הייחוד שלהם, מעבר לכך שהעדשה איכותית והעיצוב יפה, זה השימושיות. הם שילבו בידיות מגנט כך שניתן לתלות את המשקפיים על החולצה מבלי שיפלו וכן למגנט אותם למשטחים שונים. בנוסף, המסגרת והידיות עצמן גמישות כך שקשה מאוד לשבור את המשקפיים.  כל זה, במחיר של זוג משקפי שמש סבירות מכל חנות מותגים מקומית. עבורי, זהו מוצר מושלם מכיוון שאני תמיד מפיל את משקפי השמש, מאבד אותם ונשברו לי אינספור זוגות עד שתמכתי בקמפיין זה וקיבלתי מוצר התפור בדיוק לצרכיי.

מימון המונים מושתת למעשה על מעין תרומות מצד הגולשים. אותם גולשים נקראים 'תומכים'. הקהל מממן את הפיתוח והייצור של המוצר וכל גולש מקבל 'תשורה' בהתאם לסכום אותו השקיע. התשורות מחולקות לדרגות תמחור, כאשר יש מספר מוגבל של תשורות מוקדמות – EARLY BIRD – במחיר הזול ביותר ומשם המדרגות עולות במחיר, משולבים מבצעים וכד'. בעמוד קמפיין באתר ישנו קודם כל סרטון המסביר על המוצר ומטרותיו ובדרך כלל מכיל אלמנטים שיווקיים לטובת המוצר. תומך שמתעניין במוצר מוזמן להיכנס לדף הקמפיין ששם ניתנים הסברים מפורטים יותר אודות הייצור, יעדים, פירוט הטכנולוגיה ועוד.

מגנט למקרר. משקפי השמש של Distill

אך לא כל קמפיין מוכתר כהצלחה. קמפיינים רבים לא מגיעים ליעד הגיוס שלהם וכך כל הכסף שתומכים תרמו עד לרגע הסגירה לא מגיע ליוצרים ונשאר בכיסם של התומכים. קמפיינים רבים שכן הצליחו לעמוד ביעד הגיוס, קיבלו את המימון הנדרש (ולפעמים הרבה מעבר) והחלו בתהליכי ייצור, פעמים רבות לא מצליחים לספק לתומכים את המוצר כפי ששיווקו אותו בהתחלה או שהמוצר מגיע באיחור של חודשים רבים מה שהובטח. דוגמא קיצונית אחת היא מקמפיין Coolest Ccooler של היוצר ריאן גרפר. החברה שלו השיקה קמפיין בו היא ביקשה תמיכה עבור צידנית משוכללת ביותר. יש לה בלנדר מובנה, רמקול בלוטות', מתקן נשיאת ציוד, משטח חיתוך מובנה ועוד פיצ'רים מקוריים ושימושיים. כיום, כארבע שנים לאחר שהקמפיין הצליח, נותרו תומכים רבים שלא קיבלו אליהם את הצידנית המדוברת. תומכים רבים התאגדו והגישו בארה"ב תביעה ייצוגית נגד החברה ולאחר שזכו חויבה החברה לספק להם את המוצרים שהובטחו. חשוב לעמוד על נושא ה"פלופ", כפי שנקרא בשפת גיוס המונים כדי להבין שלא כל קמפיין יצליח על אף האטרקטיביות שלו. תומך של קמפיין צריך לדעת לבחון את המוצר המוצע, את ההיתכנות הכלכלית ומעל לכל באמת להאמין במוצר על מנת לשים עליו את כספו.

מנכ"ל JESTTA, דניאל דואק

אז בהנחה שהמוצר טוב, אמין ומספק את אותו ערך מוסף שתומך פוטנציאלי מחפש, כיצד ניתן לגשת לקהל היעד המתאים בין אלפי הפרויקטים של KICKSTARTER? דניאל מדבר על בניית קהלים. "אם אתה רוצה שקמפיין יהיה מוצלח,  אתה חייב לבנות קהילה סביב המוצר שלך," הוא מסביר, "להסביר על המוצר, לעניין אנשים במוצר, להסביר מה הם מקבלים בדיוק וכל זה עוד לפני השקת הקמפיין. בטח שתוך כדי."

איך מגיעים אל כל אותם אנשים?
 "בעזרת כלים טכניים שונים שאנחנו משתמשים בהם, וכן נתונים גולמיים שאנחנו מקבלים מאתרים כמו גוגל ופייסבוק. יש לנו דרכים לזהות תנועות, התעניינות ורכישות של אנשים ברשת ובעצם לבנות בנק של אנשים פוטנציאליים שיתעניינו במוצר. אנחנו מייצרים עמוד נחיתה ברשת שמסביר על המוצר ונותן אפשרות להשאיר אימייל. אותו 'בנק' פוטנציאלי מגיע לעמוד שלנו ומי שמשאיר מייל מקבל בהמשך פרטים על תאריך השקת הקמפיין."

בדרך כלל מוצרים חדשים נשמרים בסוד עד שהם יוצאים אל השוק, אין ליוצרים עניין לשמור על הקלפים קרוב לחזה ולבנות מתח סביב ההשקה?
"להיפך. ככל שמספרים יותר על המוצר ומשכנעים למה המוצר הזה באמת נותן ערך מוסף עוד לפני הקמפיין, ככה אנשים יהיו מעוניינים יותר."

יונתן אלדובי, מנכ"ל ומקים חברת KOALA-GEAR הירושלמית, נתן הסבר מדוע הוא פנה עם המוצר הראשון שלו דווקא למימון דרך KICKSTARTER ולא פנה למשקיעים שיממנו את פעילותו. החברה שלו מפתחת ומייצרת תיקים ואקססוריז אורבניים בעלי עיצוב ופונקציונליות ייחודיים. מאחורי החברה שלושה פרויקטים מוצלחים שמומנו ויצאו לשוק דרך KICKSTARTER. ביניהם תיק וארנק מהפכניים.

מה גרם לך לפנות דווקא למימון המונים שנראה כרוך בסיכונים יותר מאשר פניה למשקיעים?
"יש הבדל בין חברות לואו-טק כמו שלנו לבין היי-טק, שעוסקת בפיתוח של טכנולוגיה חדשה, ששם קל לגייס משקיעים והם פונים למימון המונים אחרי שיש כסף, בעיקר כאקט שיווקי וכי זה נשמע טוב. במקרה שלי זה היה מלכתחילה לואו-טק, תחום שמאוד קשה למצוא לו משקיעים. חוץ מזה שאם אתה מוצא משקיעים, אתה צריך לוותר על הרבה, זה מישהו שמתערב לך בחברה."

ומצד שני דווקא יש לך השפעה מצד הקהל ברשת שנותן לך פידבק.
"במימון המונים אתה גם מקבל את הבאז השיווקי, גם מקבל כסף להתחלה, מן השקעת 'seed' (השקעת seed – גיוס ראשוני של כסף) וגם אין אף אחד שמתערב לך בהחלטות. יש בזה משהו יותר נוח. וכן, הרבה פידבק מהצרכנים בשלב מאוד מוקדם."

עיצוב ופונקציונליות. יונתן אלדובי עם אבטיפוס של JAY

מזה כמה שבועות הם מפרסמים בעיקר דרך פייסבוק פרטים על תיק חדש בשם JAY, המבוסס על העיצוב של התיק הראשון אותו השיקו בהצלחה – JOEY. המידע ניתן בין השאר באמצעות קבוצה אקסקלוסיבית בפייסבוק שבה חברי הקבוצה מקבלים פרטים אודות התיק ויכולים להגיב ולהציע הסתייגויות ורעיונות לשיפור. "JAY נוצר על סמך חוות דעת של מאות משתמשים ב-JOEY  שביקשו תרמיל קומפקטי וקל יותר, נגיש ומאורגן יותר ושבעת ובעונה אחת שומר על מראה ייחודי ומערכת גב הבלתי מתפשרת." אומר אלדובי.

ניתן לומר בהחלט שעולם מימון ההמונים ובייחוד KICKSTARTER הענקית עזר ליזמים ויוצרים לעקוף את כל 'שומרי הסף' הקלאסיים בדמות חברות ענק, פרסום ומשקיעים אותם צריך לשכנע. רוכשים פוטנציאליים מקבלים גישה ישירה ליוצרים, ובאמצעות הבעת דעתם משפיעים על המוצר הסופי. דבריו של יונתן אלדובי ממחישים זאת בכך שהתיק החדש של KOALA-GEAR קיבל את השראתו היישר מקהל הצרכנים.

לאכול את הראש: בין אבשלום קור לקורנפלקס של אלופים

רינה פיש-דהן

אחרי הדרמה הגדולה בבחירות בבית שמש ואחרי המהפך בחיפה, ויכוח סוער התחיל בפייסבוק. איך קוראים מעתה לכל הנשים שנבחרו? במקביל ילדה ביקשה תמונות של אלופות על אריזת הקורנפלקס ועוררה סערה. האם קיים קשר בין שני הפוסטים?

יש תחושה שעוד לא נרגענו מהבחירות המקומיות שנערכו לפני כשבועיים. אולי זה בגלל שבערים רבות נאלצו לקיים סבב שני שיכריע בין המועמדים ואולי בגלל התהפוכות הרבות שאירעו במערכת הבחירות האחרונה. אחת ההפתעות היא ההכפלה במספרם של נשים בראשות הערים והמועצות.

בלי לגור מעולם בחיפה או בבית שמש, המתנתי בציפייה כאחרונת התושבים. עד שהכריזו שעינת קליש-רותם זכתה בחיפה ושעליזה בלוך ניצחה בבית שמש. כאישה היה לי מרגש לשמוע שמעכשיו הן תהיינה ראשות עיר. רגע, ראשי עיר? ראשת עיר?

הפוסט שגרר ביקורות

גם אתם לא יודעים איך לקרוא ל12 הנשים שנבחרו לעמוד בראש המועצות המקומיות והעיריות? אתם לא לבד. יום לאחר הבחירות פרסם ד"ר אבשלום קור פוסט בפייסבוק. הוא סיפר שהנחה את עמיתיו בגלי צה"ל לומר ראש עיר בהתייחסם לנשים שנבחרו. וכך נימק את ההחלטה:

"ראש הוא איבר
גם אצל נשים
הראש הוא זכר."

כמה רעש פוסט בנושא לשון יכול לעשות? אמנם הממוצע הארצי בבגרות בלשון נמצא באזור ה70+ אך באופן מפתיע הפוסט גרר תגובות רבות. הוא שותף כ2,000 פעמים. המגיבים בפייסבוק נחלקו לשני מחנות. בצד אחד עמדו אנשים והסכימו עם הקביעה של קור. מנגד זעמו אנשים על הטרחנות. הגישה המיושנת, לפי דעתם מובילה את קור בהחלטותיו הלשוניות.

הנחרצות הזו של ד"ר קור עומדת בסתירה להחלטות האקדמיה ללשון עברית. בישיבת מליאת האקדמיה שהתקיימה בחודש נובמבר 2012, נקבע אחרת. "האקדמיה החליטה כי אפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה. כגון ראש: רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר (בריבוי: רָאשוֹת עיר)… משמעות ההחלטה שהתקבלה היא שמעתה אפשר לקרוא לאישה המכהנת בתפקיד ראש הממשלה – רֹאשַׁת ממשלה, לאישה המכהנת כראש עיר – ראשת עיר (ובריבוי: רָאשוֹת עיר); כל אישה המשמשת משנה (לנגיד, לנשיא או ליו"ר) תוכל מעתה להיות – המשנָה (ובריבוי: מִשְׁנוֹת)".

תלמה גם של אלופות

נרוץ קדימה. ב-6 לנובמבר, מספר ימים לאחר אותה סערה. בעמוד פייסבוק עם אופי שונה לחלוטין פורסם מכתב של ילדה. היא קראה לחברת תלמה לשים תמונות של אלופות על הקופסה המוכרת. "כמעט כל יום אני אוכלת קורנפלקס של אלופים ומסתכלת על התמונה של עומרי כספי וחושבת לעצמי, למה אין תמונה של אלופות?"

הפוסט שפורסם בעמוד הצנרת

גם כאן הפוסט עורר תגובות אמוציונאליות. תגובות עדינות בסגנון "נגמר לצנרת מה להעלות?" ועד טענות נגד ה"פמיניסטיות בשקל". היו כאלו שטרחו והסבירו שצורת הרבים בזכר פונה לגברים ולנשים. כך שאין לילדה הזאת ממה להיעלב. היו גם תגובות שהזדהו והעלו דוגמאות למותגים אחרים שמדירים נשים. או מותגים ששמים נשים בלבד בפרסומות הקשורות לבישול וניקיון.

המוצר החדש בעקבות הפוסט מתוך האתר של תלמה

ללא ספק התגובה המנצחת הייתה של חברת תלמה עצמה. החברה רכבה על הוויכוח ויצרה לעצמה הזדמנות שיווקית. "גם אנחנו קראנו ביומיים האחרונים את המכתב המרגש, והקשבנו למגוון הקולות שנשמעו בנושא. שמחים לעדכן שבימים אלו אנו מתחילים לשווק מוצר חדש, הפונה בשמו באופן אישי גם לבנות – דגני "אלופות ואלופים 100%". אנחנו תמיד שמחים להקשיב לצרכנים שלנו, וחשוב לנו להמשיך לעודד את הבנות והבנים לשאוף הכי רחוק שאפשר."

בשלב הזה אפשר להגיד, אוקיי, מה יוצא לנו מהוויכוחים האלו? (חוץ מאריזה חדשה של דגנים). נגמר לנו על מה לריב, שעכשיו אנחנו מתחילים להתפלפל בלימוד השפה העברית? אי אפשר פשוט להישאר עם צורת הדיבור שכולנו התרגלנו אליה? אז תגידו ראש עיר גם על אישה ותאכלו קורנפלקס של אלופים עם תמונה של עומרי כספי. מה כבר קרה?

לפתוח את הראש

גם אני הרגשתי ככה בהתחלה כשנחשפתי לדיונים סביב הנושא. גיחכתי בהתנשאות קלה כשקראתי את התגובות. לפתע נזכרתי במה שסיפרה לי אחותי. מקרה שקרה בשבת אחת עם ההורים. כמו בכל ערב שבת, אבא שלי בירך את הילדים לפני הסעודה. "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ…" היא שמה לב שנוסח הברכה לא משתנה ללשון נקבה כאשר מברכים בנות, מפני שהוא מבוסס על פסוק והדבר הכעיס אותה. "תברך אותי בלשון נקבה." היא דרשה מאבי, והוא בתגובה פשוט צחק.

היא לא נשארה אדישה לעניין, והחליטה על נקמה יצירתית. במשך כל הסעודה דיברה עם אבא שלי בלשון נקבה. כשביקש ממנה להפסיק, אמרה לו בפשטות "ככה נשים מרגישות." בסיום סעודת השבת החיוך כבר נמחק מפניו. "אוקיי, הבנתי. ניצחת."

כשבאתי לכתוב את הכתבה, עברה בי מחשבה. את מי זה כבר מעניין? מקסימום יקראו את זה נשים. בעיני דווקא גברים צריכים לשמוע את זה ולפתוח את הראש. אבל מעבר לכך,עצם ההתלבטות מוכיחה בדיוק את הבעיה. ההסתכלות הזאת, כאילו שנשים הן קהל יעד צר ונישתי. שכחנו שהן חצי מאוכלוסיית העולם? המחשבה לפנות ולכתוב לשני המינים, מעוררת באנשים רבים רתיעה ומעלה גיחוך במקרה הטוב. במודעת דרושים שראיתי בפייסבוק לפני שנה, ביקשתי שיתקנו וירשמו דרוש/ה. אמנם הארגון תיקן את הפוסט, אך התגובות היו מזלזלות. "וואי, איזה חפרנית." "איזה משועממת."

עבדנו קשה כדי להגיע לאן שאנחנו נמצאות כיום. ועדיין יש עוד דרך ארוכה והמון מטרות להשיג. כל אדם, במיוחד בגילאים הצעירים מחפש דמויות לחיקוי. שייתנו לו כיוון, עצה לחיים או אפילו רק השראה. אני יודעת שלי חסרות דמויות כאלו. דמויות שאני יכולה להביט אליהן ולהרגיש שאני לא צועדת בדרך הזו לבדי. אולי לכם זה נראה כמו צורת דיבור בלבד ושזה לא משנה יותר מידי. אבל לפעמים, לראות קופסה של קורנפלקס עם המילה "אלופות" או שלט על הדלת "ראשת עיר" זה כל מה שחסר בשביל ילדה אחת שרוצה להעיז ולחלום.

דני קושמרו: "הרייטינג שלנו עלה בעקבות הפיצול, לא בטוח שזו הייתה כוונת המחוקק"

מאת טל סבג

מגיש החדשות התארח ברדיו "קול אחר" של אוניברסיטת אריאל, דיבר על העידן שאחרי פיצול ערוץ 2, סיפר על הגישה הממלכתית שבה הוא דוגל – וגם נתן טיפ לסטודנטים שרוצים להשתלב בתעשייה: "תשקיעו במה שאתם אוהבים"

התמונה של ‏בית הספר לתקשורת אוניברסיטת אריאל‏.

בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל מתקיימים מדי חודש "מפגשים עם התעשייה", שבמסגרתם מגיעים לפאנלים אנשים מהתעשייה, עיתונאים ומובילי דעת קהל. המפגש האחרון נערך בהשתתפות דני קושמרו, מגיש אולפן שישי, אבי וייס, מנכ"ל חברת החדשות, ותמר אלמוג, מגישה בכאן 11. הפאנל עסק בעתיד החדשות בישראל בעקבות ריבוי הערוצים והתמורות שעוברות על עולם העיתונות בעידן הנוכחי.

התמונה של ‏בית הספר לתקשורת אוניברסיטת אריאל‏.

בראיון שהעניק קושמרו לרדיו "קול אחר", שאותו מפעילים הסטודנטים, הוא התייחס לערך העיתונאי שאולי כבר לא קיים בעידן האינטרנט והניידים החכמים. לדבריו, הוא רואה במהדורה שהוא והמערכת מייצרים המקום היחיד שבו לעיתונאי יש מהימנות גבוהה. בפייסבוק ובוווטסאפ, הוא סבור, אין אפשרות לתת לציבור מידע שהוא אמין ב-100 אחוז.

ממלכתיות היום היא מילה גסה, ואולי בעידן שלנו זה מושג שהולך ונרמס. נשאלת השאלה איזה מקום יש כיום למגיש בכיר להתבטא באופן חופשי, במיוחד בימים בהם אנחנו ניזונים מהרשתות החברתיות? קושמרו מספר כי הוא משתדל לשמור על איפוק ולהישאר מאוזן עד כמה שניתן.

כשנשאל כיצד השפיע פיצול ערוץ 2 על העבודה העיתונאית בחברת החדשות השיב כי "מה שהשתנה הוא רק האולפן, שכיום הוא מאובזר ומעוצב בסגנון החדיש ביותר בישראל. השינוי היחידי שקרה הוא שיש יותר רייטינג בעקבות ריבוי הצופים משני הערוצים, ולא בטוח שזו הייתה כוונת המחוקק או הרגולטור".

בעוד כשלוש שנים אמורה לקום חברת חדשות נוספת. קושמרו הביע מורת רוח מהמהלך: "גם לאיש עסקים שמשקיע לא סביר שהרגולציה שלו תשתנה כל תקופת זמן מסוימת. וזה לא משנה אם אתה מוכר קולה, או להבדיל חדשות. לצערי זה המצב במדינתנו".

התמונה של ‏בית הספר לתקשורת אוניברסיטת אריאל‏.

לסיום נשאל קושמרו על ידי הסטודנטיות הצעירות מה הטיפ שלו למי שרוצה להשתלב בתעשייה בעתיד. נזכיר כי קושמרו החל את דרכו העיתונאית בחברת החדשות בגיל 33, מאוחר ביחס לגל"צניקים שמגיעים בגיל 21. העצה הכי טובה שהוא יכול לתת היא "ללכת עם הלב, להשקיע במה שאתה טוב. כדי להצליח יש כל כך הרבה פלטפורמות אפשריות ולא חייב ללכת על המדיום הממסדי".