ארכיון תגיות: סטייל

ההיפסטרים של ירושלים הם לא ההיפסטרים של תל אביב

מאת אביגיל ישועה

ההיפסטר הירושלמי ינעל נעליים שמצא בפח או שמישהו פרסם בקבוצה בפייסבוק תמורת צנצנת עוגיות. הוא ישדר לך ווייב מרוחק עד שייזכר  שהיה המדריך שלך בבני עקיבא. ההנגאובר מאתמול לא ימנע ממנו להביע את דעתו בנושאים בוערים. מתוך המורכבות של העיר עמוסת הדעות, נוצרה תת-תרבות בועטת בעלת אופי מחתרתי, הסולדת מזיוף ומאמץ יתר – סצנת ההיפסטרים של ג'רוז

המונח היפסטר הגיח לחיינו בשנות ה-40 של המאה שעברה ומקורו מהמילה האנגלית hip (בעניינים) שהייתה נפוצה בסצנת הג'אז האלקטרונית שהתפתחה באותה התקופה. ההיפסטרים הראשונים היו בדרך כלל צעירים מהמעמד הבינוני אשר ניסו לחקות את אורח חייהם של נגני הג'אז שאותם העריצו. הסלנג הזהה, חוש האופנה הנון-קונפורמיסטי (כביכול) והשימוש בסמים היו חלק ממאפייני תת-התרבות, אשר קיבלה אספקטים מודרניים בשנות ה-90 של אותה המאה כשאומצו על ידי צעירים שבחרו באופן אקלקטי ומודע להיות חלק מתרבות הנגד הסולדת מהגדרות.

אוי מיי ג'רוז!

תופעת ההיפסטרים נחתה בישראל בעשור הראשון של המאה ה-21, בדומה למאפיינים המוזיקליים והאופנתיים שנדמה לפעמים שנערכו בהעתק הדבק, גם עיקרון העיר הגדולה נשמר ותל-אביב הפכה לבירת ההיפסטרים המקומית. אולסטאר, פאוץ', קעקועים, פרצוף שאנן ומגניבות יתר, הפכו למאפיינים היפסטריים טיפוסיים שניתן לתארם בעדינות (לפחות בעיניי) כלא מחדשים ומעייפים למדי (2012 חלפה מזמן כפרה). לכן, ברוח הכתבה ובחשיבה היפסטרית הסולדת ממיינסטרים (היפ היפ!) החלטתי לבחון מה קורה כשיוצאים מבירת המגניבות ומגיעים לבירה האמיתית. בואו ניתן הרבה כבוד לעיר האורות והקרבות, היפה בנשים שעליה נכתב המשפט "יטס קומפליקייטד", ירושלים.

הקונפליקט התמידי סביב העיר ירושלים הוא מתכון בטוח לתופעות לוואי. בין המתח, הביקורות ואוויר ההרים נוצרה תופעה מעניינת של חברה המתפתחת מתוך מורכבות המאלצת אותה לשאוף להכרה עצמית. כחברה המכירה את מגבלותיה ומודעת ליתרונות, היא זוכה ביכולת לאמץ לעצמה טרנדים וסגנונות ללא הצורך להידמות למשהו אחר. אני לא יודעת אם המונח "היפסטר ירושלמי" התפתח דרך קנאות אותנטית או באי חשק למאמץ מיותר, אין לי מושג אם הסיבה לכך קשורה לבית הספר לאומניות "בצלאל" המקדש את השונות והרחבת האופקים, ואולי הוא בכלל נוצר עקב המצב המתוח המאלץ את החברה להיות "צ'יל" בכדי לשרוד. אך מה שכן אני יודעת, שבשנים האחרונות נוצר בירושלים זרם מעניין וחסר חוקיות ומסכות, זרם שבשונה ממקומות אחרים בעולם, לא נראה כשכפול של טרנד חולף אלא כתת-תרבות שנחתה כאן במטרה להישאר, גבירותיי ורבותיי – ההיפסטרים של ג'רוז.

קפה בסתת

קפה סירה, פרגמון, בסתת, מזקקה, הטיפה, קפה בצלאל, ובית אליאנס הם מקומות המאוכלסים בקביעות על ידי היפסטרים ירושלמים. "מה שמעניין זה השוני בין מקומות היציאה ההפסטריים בתל אביב  ובין ירושלים", אומר איתן שגר כרגע באירופה במסגרת חילופי סטודנטים. איתן נולד בירושלים ולפני תחילת לימודיו בעיר, החליט לעבור לתל אביב לתקופה. "מניסיוני, חיי הלילה בתל-אביב נועדו לאנשים שאין להם כוח לדבר עם חברים שלהם, הדינמיות, המוזיקה, הכל מאוד אינטנסיבי. בירושלים הברים מאפשרים שיח, יש המון פינות ישיבה ואפשר לשים לב שחבורות מגיעות לשם כדי לבלות יחד".

בתור אדם שמכיר את חיי הלילה בשתי הערים הגדולות בישראל, מה תאמר לאירופאים כשישאלו אותך על הסצנה הירושלמית?

"הפכתי לשגריר הרשמי של ירושלים (מגחך). אספר להם בעיקר על האווירה השלווה, תחשבי על זה כשאת בבר בירושלים ומתיישב לידך חרדי או ערבי, איש לא מרים גבה והכל זורם. הירושלמים חיים במציאות קשוחה המחייבת אותם להשלים עם מה שיש ולהיות סבבה עם זה, הניגוד בין המתח לרוגע יוצר אווירה מגניבה וייחודית לעיר השואפת לשינוי".

כשסיימנו את שיחת הטלפון הסתכלתי מסביבי ובבר הקטן, הממוקם ברחוב צדדי ישבו בצוותא ערבים, חילונים ודתיים כשלפתע עברה קבוצה של חיילים בכומתות אדומות.

ההיפסטר הירושלמי ינעל נעלי צבא ישנות של אבא שלו, אפודה של הסבא מפולין ומשקפי שמש של קנדל ג'נר. קו האופנה הנוכחי הוא כמעט חסר הגדרה, למעט מכנה משותף מרכזי – צניעות. "כשאת הולכת בתל אביב את שואפת השראה מלבוש נועז, דראגס, בי, גייז הכל צבעוני ומוחצן. כשאת מסתובבת בירושלים כולם מכוסים ולובשים שחור לבן, לכן הראש שלנו התפתח בצורה מקבועת יותר", אומרת הגר.

שמרי (26) והגר (25) נולדו בשכונות שונות בירושלים וכיום הם גרים במרכז העיר ולומדים בבצלאל. "זה מתחלק בין אנשים שעוזבים את ירושלים ברגע שהם יכולים, לאלה שמפתחים אליה אהבה עיוורת", אומרת הגר ומוסיפה כי למרות שגדלה במשפחה חילונית משהו בתרבות נדבק בה והאינסטינקט הראשוני שלה הוא לבחור בבגדים צנועים יותר. כששאלתי אותם מניין מקבלים השראה לסגנון הלבוש שלהם (הוא הורס למדי) שמרי חייך ואמר "אני בעיקר משתדל לא לשלם על כלום, הז'קט (אדידס ישן) של אמא שלי. את החולצה מתחת מצאתי ברחוב, והשאר גרושים מיד שנייה, אם תשימי לב מכירות יד שנייה ממש חזקות בירושלים, ואם עורכים השוואה לחנויות יד שנייה באירופה, אפשר לשים לב שהחנות הירושלמית 'המציאון' היא לא טרנדית ומגניבה, אתה כנראה תמצא שם פונצ'ו של סבתא רבא שלך וחצאית בני עקיבא ועדיין הרבה אנשים קונים שם ובעצם ממשיכים ללבוש את העיר ולשמור על המשכיות מסוימת".

שמרי, "היפסטר ירושלמי"

מכירות יד שנייה פורחות בעיקר בשבת, וכדי להבין יותר את כוונתם של שמרי והגר הלכתי לשושנה בר ברחוב שושן (5 דקות הליכה מהמקום שבו ערכנו את הריאיון) על מנת לפטפט עם דפנה, אשר עורכת מכירה בכל סוף שבוע. לאחר פשפוש מתמשך בקולקציה (סורי, חתול ושמנת😊) נזכרתי לשם מה הגעתי והתיישבתי עם דפנה על המדרכה.

את חושבת שהבגדים שאת מוכרת הם פחות חושפניים בגלל אופיה של העיר? שאלתי אותה כשהגיעה הבירה. "אני בוחרת את הבגדים לפי הטעם האישי שלי ושל חברותיי וכשחושבים על זה, אולי יש קשר, מכיוון שגדלנו פה. דרך המכירות אני יכולה לשים לב שירושלמים מאוד מתאמצים לפתח טעם אישי, אולי מבלי לשים לב חוסר היכולת להתלבש חשוף גרמה לאנשים לחפש תשומת לב בדרך אחרת ולכן הנועזות האופנתית פה מתפרשת שונה ממקומות אחרים ושמה דגש על ביטוי עצמי".

מכירת יד שנייה בירושלים

"גיי מאנדיי"

למרות הסטיגמה הרווחת, הקהילה הגאה היא חלק מרכזי מחיי הלילה של סצנת ההיפסטרים הירושלמית. "גיי מאנדיי", הליין העליז במרכז העיר, מתקיים כמעט בכל יום שני ובדומה לו גם הליין בנוקטורנו, מזקקה, פרדי למון, הווידאו ועוד רבים וטובים. אך בהתאם למה שציינתי קודם גם הקהילה הגאה עוברת פילטר ירושלמי ונאלצת להתאים עצמה לצביון העיר.

"יש בירושלים המון זוגות חד-מיניים, וזה מקום נהדר לזוגיות שאינה מוחצנת. לצערי לפעמים אני נתקלת בדעות פרימיטיביות אך אני מתמודדת איתן". ד' ור' הן זוג חד מיני שגר ברחוב לידי, ר' מספרת כי הבחירה לא לספר לאנשים מסוימים על זהותה המינית נובעת מבחירה אישית: "למרות הכל ירושלים היא המקום האהוב עליי ופה ואני מרגישה בבית, ככה שהיתרונות עולים על החסרונות". כששאלתי אותן על התקופה שלפני הזוגיות הרצינית הן חייכו אחת לשנייה ואמרו כמעט פה אחד: "מי שמחפש סטוצים שילך לתל אביב"

"אפשר להשתגע מכל המוכר הזה"

בסצנת ההיפסטרים הירושלמית כולם מכירים את כולם, מקומות היציאה המרכזיים (והמחתרתיים) מתפרסים על אותו הרדיוס במרכז העיר. לפעמים נדמה שהבחירה במקום מסוים נובעת מהעדפת חבורה מסוימת על פני אחרת (הרי ניתן לדעת איזה חבורה תשב איפה). "לפעמים אפשר להשתגע מכל המוכר הזה, תמיד אותם אנשים והכל אותו הדבר, ועדיין כשאני יוצאת ממסיבה ב-6 בבוקר במקום לאכול סרט אני הולכת לשבת ליד בית קפה מוכר, מחכה שייפתח ומסביבי יושבים אנשים שאני זוכרת במעורפל מאתמול בלילה, שמחכים כמוני שבית הקפה יפתח כדי להתאפס. אלו הרגעים שגורמים לי לא לרצות לעזוב את העיר לעולם", אומרת הגר ומחייכת לשמרי.

פרגמון, הסצנה המחתרתית של ג'רוז

השעה אחת בצהריים ועליי כבר להגיש את הכתבה, זה היום הרביעי שבו לא הצלחתי להיפגש עם המרואיין המרכזי שלי בגלל שהוא בהנגאובר. "סורי בייב, יש לי צפצופים במוח", הייתה ההודעה שקיבלתי כל יום בגרסה מתחדשת. "מי אמר שאין חיי לילה בג'רוז?", הקלדתי לו חזרה.

כל כבודה בת מלך 'פנימה'

מאת אביה עזרן

ברוריה ברטלר ואודיה יהב, המוכרות דרך עמוד הפייסבוק שלהן, פרצו לעולם האופנה הדתי בצעדי ענק. כיום הן עושות הפקות אופנה בעיקר למגזין 'פנימה' המיועד לנשים דתיות, וחושפות בין הפקה להפקה איך מדור הסטיילניג במגזין התחיל ומהי הייחודיות שלו. "חלק מהנשים שינו מקום עבודה, או דברים ביחסים עם הבעל, בעקבות העבודה איתנו"

עד לא מזמן האופנה הדתית לא הייתה בשיאה, אומנם קיימות חנויות אשר משרתות את הציבור הדתי, אך לא יותר מזה. בתקופה האחרונה ניתן לראות שהציבור הדתי ולא רק בעולם האופנה פורץ החוצה. והפעם כמו כל אופנה אחרת בעולם, מחליטות הנשים הדתיות להיפתח ולהוציא הפקות גם לקהל שלהן, בהן הן מתכננות את התוכן ואת פרטי הלבוש.

אודיה יהב מתפקדת בהפקות כמאפרת, מסרקת וקושרת מטפחות (לנשים נשואות). "פנימה הוא מגזין המיועד לנשים דתיות, פועל כבר ארבע שנים ויוצא פעם בחודש סביב ראש חודש. למגזין ישנם כמה מדורים בתחומי עניין נשיים, ויש בו גם מדור של סטיילינג".

התמונה של ‏אודיה יהב איפור ושיער‏.
אודיה יהב

איך הכל התחיל

את מדור הסטיילינג הקימה ברוריה ברטלר. ברטלר, סטייליסטית ותיקה, למדה בשנקר ועובדת בתחום כבר שבע שנים. כיום היא משמשת כסטייליסטית הראשית של המדור. לדבריה, "המגזין התחיל לפני משהו כמו ארבע שנים, שלחתי מייל לעופרה בהרון (שהייתה אז הבעלים) והצעתי לה לעשות כתבה חד-פעמית שלי על סטיילינג. היא אמרה לי- 'כן בשמחה!' לא נעניתי ישר כי קצת הבהיל אותי שהיא אמרה לי כן. אחרי חודשיים היא התקשרה ואמרה לי 'את עדיין רוצה לעשות את הכתבה שאמרת? על צבעים', ישר עניתי בפשטות- כן! כתבתי כתבה חד פעמית, עופרה הייתה מאוד מתוקה ופרגנה לי- 'וואי איך זה שינה לי את כל החשיבה, איזה מגניב'. הציגו את הכתבה הזו עם תמונות ממש ראשוניות שעשיתי, וזהו. הם אמרו תודה, אני עניתי תודה ושם זה נגמר, זו הייתה כתבה חד-פעמית. חצי שנה אחר כך, קיבלתי טלפון מהעורכת עם בקשה להקים מדור סטיילינג בפנימה. בנוסף, היא שאלה אם אני יודעת לכתוב ואם אני יודעת לעשות הפקות, כמובן שלא ידעתי כלום, אבל ישר אמרתי לה כן – וכך נולד המדור שלי, פשוט זרקו אותי לאיזה חנות בשומרון הביאו לי איזה מאפרת ואמרו לי תעשי, לא ידעתי כלום בחיים על הפקות אופנה. היום הזה היה יום ארוך ומתיש שבסופו נפתח המדור שלי".

התמונה של ‏ברוריה ברטלר‏. 

ברוריה ברטלר

ברוריה, בעלת ניסיון רב שנים, ואודיה, שהיא די חדשה בתחום, בונות יחד, כל אחת מכיוונה, הפקות מפעימות ומרגשות. אודיה: "רציתי כבר הרבה זמן לעבוד עם ברוריה, לפני שנה יצא לי להיפגש איתה במפגש של נשים דתיות בעלות עסקיים עצמאיים, ומשם הקשר שלנו התחיל, היא הזמינה אותי להפקה ראשונה, סביב שבועות, זו הייתה הפקה מרגשת שבה הופיעה אישה בעלת סיפור חיים מעניין, גיורת, וזה התחבר לחג שבועות, לרות. מאז אני וברוריה יחד".

התמונה של ‏אודיה יהב איפור ושיער‏.

ברוריה (ימין), אודיה (שמאל)

הייחודיות של המדור

ללא ייחודיות כלשהי, אין עניין ואין הצלחה. אין ספק שברוריה הצליחה בזכות הייחודיות שלה שמעוררת השראה. ברוריה: "תפיסת העולם של המדור שלי היא להביא סיפורים של העצמה נשית של כוח נשי, הסיפורים שמאחורי הנשים, נשים מביאות גאולה לעולם הזה, ואני חושבת שב'פנימה' אחד הדברים שמאוד מייחדים את העיתון הזה הוא שהמטרה שלו היא להביא אור, להוסיף אור, להביא חוויה יותר חזקה של מודעות דרך נשים, ממש העצמה נשית. לתת ביטוי לכוח הנשי בעולם. ואנחנו במדור עושות את זה מתוך התבוננות על הטוב, על היש, על המאפשר, זה מבחינתי איך שאני רואה את פנימה. הרגש והנפש קודמים, היום כשאני מחפשת מה להביא למדור שלי אני מחפשת סיפור, אני בעצם מלבישה את האישה לפי הנשמה שלה והאמירה שלה. אני מלבישה את הסיפור הזה, אני לאו דווקא מחפשת לספר על הטרנד האחרון האופנתי או מה מעצבות אחרות עשו, זה מעניין אותי כקליפת השום, מה שמעניין אותי בתפיסה האישית שלי זה להביא בעצם את החוויה הרגשית שנמצאת מאחורי החוויה של הלבוש שהיא כביכול מאוד מאוד טכנית אבל לשיטתי יש מאחורינו, מאחורי כל אקט כזה של לקום בבוקר ולהתלבש יש איזשהו משהו רגשי. הדמויות שאני בוחרת להביא למדור שלי הם קודם כל סיפורים מהלכים, אני קודם מחפשת את הסיפור ורק מתוכו נולד המדור".

אודיה: "מאוד ריגש אותי הרעיון של ברוריה ללכת בעקבות סיפורים, בכל הפקה כאשר אני נפגשת עם אישה אחרת אני שואבת ממנה כוחות ומנסה ללמוד על דמותה, כדי לקשט אותה בהתאם. חוץ מהיופי החיצוני שבהפקות, אין ספק שערך המוסף של הסיפורים מקדש אותן".
התמונה של ‏‎Noa Singer‎‏.

בהפקה ל'פנימה' עם חני ליפשיץ, שליחת חב"ד בקטמנדו

למה רק עכשיו

ישנה שאלה מתבקשת: למה רק עכשיו הנשים הדתיות פורצות בתחומים אלו? את התשובה לכך עונה אודיה וטוענת: "המהפכה בעולם הדתי בתחומי היופי החלה בעקבות הפייסבוק, מה שקרה זה שבשנים האחרונות הציבור הדתי נמצא כמעט כולו בפייסבוק, וזה מה שמאפשר לו להיחשף לתכנים הללו. מניסיון עבודתי עם הפייסבוק אין ספק שזהו כלי חזק ביותר. אם בהתחלה היינו אומרים 'וואי איך רואים שזה דוסים', אז היום בציבור הדתי אין סגנון אחד, וככל שעובר הזמן הרמה עולה. והבנות הדתיות לומדות במקומות טובים ונחשפות לרמה גבוה".

תמיד יש קשיים בהתחלה
כמו בכל התחלה של משהו חדש, גם ברוריה נתקלה בקשיים כאשר פתחה את המדור שלה. "לפני שהמדור נפתח הוא העלה הרבה אנטגוניזם, הרבה ביטולים והרבה השגות על המדור, הרבה מכתבי זעם, והרהורים – למה אני מזכירה את המילים 'מפתח חזה' ו'צוואר', כמובן שזה נשכח והמדור תפס תאוצה, והיום הוא אחד המדורים החזקים".

בנוסף גם לגבי נושא צניעות, היו לא מעט לבטים. ברוריה שותקת, חושבת אם לפתוח את הנושא, ולבסוף מחליטה שזה הצעד הנכון לעשות: "בתחילת הדרך היה לי מאוד קשה, היה לי מאוד חשוב להנגיש לקהל הנשים את הבגדים הרגילים, את 'H&M', את 'זארה' ואת 'קסטרו', להביא את המקומות שבהן אנחנו מסתובבות ומשם בעצם להצליח להתלבש, וזה היה יותר מורכב. היום גם בעקבות הדרך שעשיתי אני עדיין מייעדת את הבגדים אני לא יכולה להגיד שקל לי וזורם לי, אבל אני כל כך עמוק בעבודה הזאת במשך שבע שנים שאני כבר יודעת מה לעשות, אני יודעת את השיטות של איך להאריך את הבגד, יש מאחורי זה מחשבה שהיא הרבה יותר יצירתית. למשל: אני לא אקח רק חצאית תחתית כדיי ליצור אורך, אני לא אניח מתחת חולצת בסיס אני אניח חולצה מגניבה. אני אשים ג'קטים ופחות עליוניות, יותר דברים שיצרו עניין. אני נותנת לנשים את המעוף לפתוח את הראש, בגלל זה המדורים שלי קצת יותר מוגזמים בסטיילינג שלהם, כי אני רוצה שנשים יחשפו למשהו קצת יותר גדול ורחוק מהן, וממנו יקבלו השראה".

מקור ההשראה
כמובן שהציבור הדתי חייב לחבר ולקבל את ההשראה שלו ממקור רוחני, כך גם אצל ברוריה: "אני חושבת שההשראה שלי לעשות את הדבר הזה היא מהרבנית ימימה שבעצם פתחה צוהר אדיר לכל חווית הנשיות שלנו, לתת לה מקום וביטוי. להבין שהמקום של היופי ושל הנוכחות הנשית היא נוכחות חשובה, מעצימה, מקדמת, שצריכה לבוא לידי ביטוי וחשוב שהיא תבוא לידי ביטוי. אני חושבת שכיום יש כל כך הרבה סטייליסטיות וכיף לראות נשים שמביאות את עצמם עד הסוף, את הנשיות שלהן ואת הכוח שלהן, גם באופן הוויזואלי".

רואים תוצאות

אין ספק שהתוצאות מפתיעות, מי היה חושב שמלבוש יצמחו שינויים כמו שמספרת ברוריה. בהתלהבות מספרת ברוריה כי "יש אצלי כל כך הרבה נשים שבעקבות תהליך הסטיילינג שהן עברנו, הן שינו מקום עבודה, שינו דברים אישים שלהם עם הבעל, שינו אפיקי מחשבה, שינו יחסי אימא ובת. אין סוף דוגמאות, ברמה כזו שאפילו מישהי כתבה לי שהיו לה בעיות פריון, והחוויה של שינוי לבוש נתנה לה תחושה של שינוי פנימי, ולאחר תקופה היא נכנסה להריון".

סטיילינג לשולי מעולם

ברוריה ואודיה מלמדות בכל הפקה מחדש את החיבור ההכרחי בין גוף לנפש, אין ספק שזהו שיעור חשוב לחיים, וכמו שאומרים אצל הדוסים: שנזכה!