יותר משליש מאזרחי ישראל אינם מחוסנים – עם מה נאלצים להתמודד הסטודנטים שמסרבים להתחסן? "הגבלת התו הירוק פוגעת לי בחיי היום יום ומאלצת אותי להתחסן בניגוד לרצוני", טוען אחד מהם

כתבה: שני בובלי // ערכה: יובל כהן

את שנת הלימודים סטודנטים לא מחוסנים פתחו מעט שונה מאלו המחוסנים. כל סטודנט לא-מחוסן צריך להציג בשערי האוניברסיטה בדיקה שלילית לקורונה. את הבדיקה השלילית אפשר לעשות בשתי דרכים: בדיקה שעולה 52 שקלים דרך מד"א – התוצאה מגיעה לנייד לאחר רבע שעה מלקיחת הדגימה אך הבדיקה תקפה ל-24 שעות. האפשרות השנייה היא בדיקה דרך פיקוד העורף. הבדיקה היא חינמית ותקפה ל- 72 שעות, אך התורים אליה ארוכים והתוצאה מגיעה בין 24 ל48 שעות.

סטודנטים רבים כעסו על האפליה בין מחוסנים ולא מחוסנים והתאגדו לקבוצה אחת. משיחות עם סטודנטים שאינם מחוסנים עולה כי כיום באוניברסיטת אריאל חיי השגרה פועלים על פי חוקי התו הירוק. דבר זה מעורר מחלוקת רבה בין סטודנטים רבים.

"אני לא חלק ממתנדי החיסונים, אני מאמינה בקורונה אבל אני חושבת שאין מספיק מידע על תופעות הלוואי של החיסון ולכן בחרתי לא להתחסן". מספרת מאיה, סטודנטית שנה ב' לאדריכלות באוניברסיטת אריאל. "בשביל שאני אקבל תו ירוק אני צריכה לעשות בדיקת מד"א כל יום שעולה לי כסף או בדיקת PCR שהיא חינמית ולכן אני בוחרת לעשות בדיקה שלא עולה לי כסף כי להוציא כל יום על בדיקה זה לא ראלי לסטודנט. הבעיה היא שהתשובה מגיעה רק 48 שעות אחרי לקיחתה ולכן נשאר לי רק 24 שעות להשתמש בה כשהיא עוד בתוקף ולכן אני כל יום צריכה ללכת לעשות בדיקה, לעמוד בתור הארוך, לקבוע תור לבדיקה, להפסיד שעות לימוד או עבודה".

החיסון לקורונה הגיע לאחר כשנה בצל המגפה, ושינה את תמונת המצב אחרי סגרים ארוכים וקורבנות רבים: מספר החולים ירד, קצב הדבקה הואט ועולם הצליח לחזור לשגרה. אך מהירות הוצאת החיסון והחובה להתחסן (במספר מדינות) גררה אין ספור מתנגדי חיסונים בעולם.

בישראל מחסנים את האוכלוסייה בחיסונים של פייזר ומודרנה שאושרו על ידי ה-FDA. החיסון עצמו מורכב רק מחלבון ספציפי של הנגיף וזאת על מנת לא לחשוף את המתחסן לנגיף השלם. החיסון אינו מגן באופן מלא על המתחסן ולמרות קבלת החיסון אפשר להידבק שוב, אבל בסיכוים נמוכים יותר של הגעה למצב של חולי קשה או חלילה מוות.

במדינת ישראל החליטו לחסן ילדים מתחת לגיל 12, עד היום חוסנו ילדים בני 12 ומעלה כאשר בהתחלה התמקדו על קבוצות בסיכון. החיסון אינו חד-פעמי אלא הוא יעיל למשך חצי שנה ולכן כל חצי שנה בערך אנחנו צריכים ללכת להתחסן שוב. בישראל עד היום האזרחים שבחרו להתחסן קיבלו שלוש מנות של חיסון כאשר את המנה השלישית נתנו לפני מספר חודשים ועדיין לא יודעים לכמה זמן היא אפקטיבית. חשוב לציין שכיום 62.5% תושבים ישראלים התחסנו בשתי המנות. יעילות החיסון היא לא במאת האחוזים אלא החיסון מפחית את החומרה של קבלת הנגיף לקל ובינוני (ברוב המקרים). ממחקרים באינטרנט עולה כי גם לאחר החיסון אדם יכול להמשיך את הפצת הנגיף לאחרים למרות שהוא בעצמו לא יהיה חולה.

משיחה עם קבוצת מתנגדי החיסונים גיליתי שיש להם קבוצת וואטסאפ פעילה תחת השם "חירות ושוויון באריאל" שבה הם מעלים עדכונים שוטפים לגבי השינויים על תו הירוק ובנוסף רובם אף הולכים להפגנות ענק תחת הסיסמא "תו ירוק=כתם שחור".

ירון, סטודנט להנדסה: "אני בוחר שלא להתחסן. זה לא משנה למה, כמה ואיך. אנחנו במדינה דמוקרטית וזאת זכותי המלאה להחליט על הגוף שלי. הגבלת התו הירוק פוגעת לי בחיי היום יום ומאלצת אותי להתחסן בניגוד לרצוני, אז איפה הדמוקרטיה פה? איפה אפשרות ההחלטה של עצמי על גופי".

נעמה, סטודנטית באוניברסיטת אריאל, טוענת כי היא משלמת שכר אוניברסיטאי כמו כל סטודנט וכועסת על האפליה: "למה ההחלטה שלי לא להתחסן מגבילה אותי אם אני משלמת את אותו שכר לימוד, ואמורה להיות שווה כמו כל סטודנט אחר?". היא מוסיפה כי "אם החיסון לא יעיל במאת האחוזים וגם אני יכולה להידבק ולהדביק וגם מחוסן יכול להידבק ולהדביק אז מה ההבדלים בינינו? למה הוא לא צריך להציג בדיקה בכניסה ואני כן?"

מאת שרה מי-מרום

חברי כנסת מארבע מפלגות השתתפו בפאנל פוליטי באוניברסיטת אריאל. ח"כ מיקי לוי: "ישראל נמצאת כל שנה בחוב של 8 מיליארד שקלים". ח"כ עזריה תמכה בו בעניין התקציב לגמלאי המשטרה: "משטרה חזקה זאת משטרה טובה". ח"כ פורר: "המחיה בישראל יקרה, זה לא נורמלי"

חברי הכנסת מיקי לוי (יש עתיד), רחל עזריה (כולנו), עודד פורר (ישראל ביתנו) ואיילת נחמיאס (המחנה הציוני) השתתפו אמש (יום ג') בפאנל פוליטי באוניברסיטת אריאל והשיבו לשאלות הסטודנטים. הפאנל התקיים בשיתוף עם אגודת הסטודנטים באוניברסיטת אריאל והנחתה אותו ד״ר חן פרידברג, מרצה במחלקה ללימודי מזרח תיכון. חברי הכנסת ענו שאלות הסטודנטים שעסקו בנושאי דיור, תקציב המדינה, זכויות הנכים, הטבות מס ושלל נושאים נוספים.

״עד לפני כמה שנים הנושא הזה לא היה 'אישיו'. החברה הישראלית עוברת תהליך טוב ומשמעותי״, אמרה ח"כ עזריה, חברה בוועדת הכספים, בנושא יוקר המחיה במדינה. ח״כ פורר, חבר בוועדת הכספים ובוועדת החינוך, הוסיף: ״המחיה במדינת ישראל הפכה ליקרה בשנים האחרונות, זה לא נורמלי בכל קנה מידה. יש מצב שבונים פחות ממה שצריך ונוצר פער, העניין מחייב ועדת חקירה פרלמנטרית".

ח״כ פורר הציג את המלצותיו להפחתת יוקר המחיה שכללו הפחתת הרגולציה לעסקים שתוביל להורדת מחירי המוצרים והחלת חוק חינוך חובה כבר מגילאי המעונות. ח"כ מיקי לוי אמר: "יש בעיה בחישוב תקציב המדינה. לישראל אין קשרי מסחר טובים בין מדינות כמו בעסקים באירופה וזה יוצר מגבלה. כל שנה יש לישראל חובות של כשמונה מיליארד שקלים, היא מלווה כספים עם ריבית שאין לה מאיפה להחזיר. הפתרון הוא אוטומטיזציה ומחשוב".

עוד דנו חברי הכנסת בקושי הסטודנטים לממן את חייהם בזמן הלימודים (מעונות, מחייה ושכר לימוד) והקושי בהתחלת החיים שאחרי הלימודים עם שכבת הגנה כלכלית. ח״כ נחמיאס אמרה כי מפלגתה תדאג לבניית מעונות נוספים לסטודנטים והוסיפה כי כיום יש מחסור בכ-8,000 עובדים במשק הישראלי והמדינה כלל אינה ערוכה לכך. היא הדגישה כי העבירה חוק להעלאת מספר ימי החופשה במקומות העבודה כתמריץ. כחלק מניסיון להקל על סטודנטים, הסכימו חברי הכנסת שיש צורך בהוספת הטבות כמו הטבות נוספות למשרתי המילואים.

בעניין העברת הכספים לגמלאי המשטרה ענה ח"כ לוי, לשעבר מפקד מחוז ירושלים במשטרה, לשאלת הסטודנט: "מגיע להם, ישראל תשלם יותר על השעות הנוספות של השוטרים. ב-2008 צה"ל קיבל תוספת והשוטרים לא קיבלו העלאה, לא השוו את שכרם של השוטרים לצבא". ח"כ עזריה תמכה בדבריו ואמרה: "אנחנו צריכים משטרה חזקה. תמיד שמים קודם כל את הצבא אבל המשטרה חשובה ואני מאחלת שלעולם לא נאלץ להצטרך למשטרה ונראה כמה היא קריטית. כסף למשטרה זה חיובי בעיניי, משטרה חזקה זה משטרה טובה".

ח"כ פורר ענה לשאלת סטודנטית בשאלת חוסר הארגון של משרד החינוך בנוגע לחינוך פיננסי, והציג את הבעייתיות הקיימת במשרד החינוך: "מערכת החינוך צריכה לשנות כיוון ולתת כלים ולא לתת ידע".

בנוגע לשאלה של אחת הסטודנטיות על עזרה לנכים אמרה ח"כ עזריה כי הועלה התקציב המחולק לנכים אך ישנה בעייתיות בקריטריונים שעל פיהם יחולק הכסף, והוסיפה: "השוק זקוק לאנשים עם מוגבלויות ולאנשים שלא נמצאים בשוק העבודה: חרדים ואנשים מאוכלוסיות מוחלשות. המהפכה הבאה בתעסוקה תקרה באמצעות הנכים".

בעיית התעשייה הישראלית מוכרת לכל חברי הכנסת. הח"כים הציגו את הבעיה וטענו שהמדינה שולחת בעלי מפעלים להתמקם ברחבי הארץ ולטענתם "שוכחת" אותם. ח"כ עזריה הציגה כדוגמא את בניית המנהרות בכניסה לירושלים וטענה כי המדינה העדיפה לקחת חברה סינית על חברה ישראלית. ח"כ נחמיאס הוסיפה כדוגמא את תעשיית האוטובוסים וטענה כי מפעלים בארץ נסגרים כיוון שחברות התחבורה קונות רכבים מחברות בחו"ל.

לסיכום אמרה ח"כ נחמיאס כי קיים קונצנזוס לגבי מעמדה של אריאל: "הגעתי לאוניברסיטת אריאל מבטאת אמירה: אין מחלוקת סביב הלגיטימציה של אוניברסיטת אריאל".

מאת טל סבג ועדיאל שביט

השבוע ביקרנו ב-La Carne (לה קָרנֶה) בפתח תקווה, המבורגר נהדר עם מנות טובות ומשביעות. כמה חבל שהמקום קטן ותפריט מוגבל מאוד, והכל בגודל אחיד

אז ברשותכם  ניתן הקדמה. אנחנו כאן כמוכם קוראים יקרים, סטודנטים בעלי מטלות הגשה ומבחנים, ואם לא די בכך קצרים במזומנים. הנחמה היחידה שיש לנו בחיינו הסטודנטיאליים (ובו נודה גם ביתר החיים) היא כמובן – האוכל. הבעיה היא, שהוא עולה כסף. לכן כאן בביקורת שלנו אנחנו הולכים למקומות בהם אפשר גם להנות מאוכל טוב וגם לא לשלם הרבה, 50 שקלים – גג. עוד יתרון לטור הזה,  שאנחנו שניים המייצגים את שני המינים, כך שכל אחד ייתן את נקודת המבט שלו, ובסופו של דבר יתקבל סיכום משותף.

אז יאללה, אוכל קדימה אוכל.

אז השבוע נסענו בואכה פתח תקווה, ככה שההגעה מהאוניברסיטה קלה, והחלטנו להתחיל עם המאכל הקלאסי – המבורגר. הגענו לחנות פינתית קטנה (נראה כמו דוכן פלאפל), ככה שאין הרבה מקומות. המקום נמצא על רחוב ראשי הומה אדם, מה שיוצר אווירה פחות נעימה למי שמחפש פרטיות ושקט. התפריט מציע שישה סוגי המבורגרים: כולם בגודל אחיד של 250 גרם (מי שרוצה יותר קטן – אין), וכולם מתחת ל-50 שקלים. כל אחד מאיתנו הזמין מנה שונה.

הצד שלה: אני הזמנתי את המנה המכונה "האייפל"- פטריות ובצל מטוגן ביין לבן, עם טבעות בצל מעל וביצת עין. (אני אמורה להרגיש בפריז בעת אכילת ההמבורגר?) מחירה של המנה הוא 42 שקלים. המנה עצמה לא הייתה מונחת בצורה שכיף לאכול אותה. הקציצה הייתה דחוסה מדי. מוכרחה להודות שסיקרן אותי לטעום את הבצל המטוגן ביין הלבן, אך לא היה שום זכר ליין לבן. הקציצה הייתה יבשה ולא עסיסית. החלק הכי טעים בהמבורגר היה טבעות הבצל (בשפע) שהיו מלמעלה. יש לי תחושה שאם אחזור למקום פעם נוספת, אקח את הבטוח והמוכר, המבורגר קלאסי.

הצד שלו: אני הזמנתי את המנה המכונה "צ'ה גווארה" (חבר'ה שחררו מהאיש, הוא לא היה בחור טוב), מחירה של המנה הוא היקר ביותר שבתפריט, 45 שקלים. אבל יש להודות שהקומבינציה של המנה נהדרת, ההמבורגר מגיע יחד עם נקניק של חזה אווז במייפל (טעים), בצל מטוגן וביצת עין (ככה שמי שאוהב, כמוני, להוסיף אקסטרה של ביצת עין לא צריך במנה הזו). המנה משביעה מאוד ומהנה, אחד מהטובים שאכלתי, וגם שאינם שומרי כשרות יוכלו להסכים.

הצד שלנו: תוספת נהדרת שהזמנו, במיוחד אם באים כקבוצה, זה  מיקס צ'יפס וטבעות בצל במחיר של 25 שקלים. מדובר בתוספת נהדרת, הצ'יפס מטובל בתיבול חריף-מתוק נחמד, והטבעות בצל תוצרת בית טובות מאוד. היתרון של התוספת בכך שהיא באה בסלסלה גדולה שיכולה להספיק לארבעה אנשים- מומלץ!

נוסיף שיש אפשרות להכפיל את המנה (עוד 13 ש"ח) ואף לשלש (עוד 20 ש"ח), וגם ניתן לשים תוספת שמצאה חן בעיניכם ממנות אחרות (נע בין 3 ש"ח ל-12 ש"ח).

לחובבי הרטבים יש למקום להציע – קטשופ, אלף האיים, ברביקיו ושום פיקנטי, כמו כן יש גם אופציה לממרח אבוקדו או צ'ימיצ'ורי (בתוספת 2 שקלים).

לחובבי הבירות – המקום מציע  גם בקבוקי בירה, חובה בארוחה כזו.

מחיר – מחיר נוח וסביר. עד 50 ש"ח לארוחה.

אווירה – מוזיקה נעימה ניגנה ברקע, יש אוירה של מקום חמים. יתרון בכך שזה מקום קטן ולא המוני מידי.

שירות – שירות אדיב ונחמד.

ניקיון – המקום היה נקי. מהצצה קלה לאזור המטבח נראה כי יש הקפדה על היגיינה.

גישה לנכים – המקום הוא בגובה הקרקע, אבל אין שירותים בכלל ( גם למי שאינו נכה).

כשרות – רבנות. יש לברר אם הבשר חלק.

כתובת: חיים עוזר 1 – פתח תקווה.

חניה- אין

שעות פתיחה: ימים א'-ה' 12:30-22:30

ו' 12:00 -עד שעה לפני כניסת השבת

שבת -20:30-23:00

משלוחים – יש עד 22:30

סה"כ: 7