ארכיון תגיות: חזירי בר

החזיר זבולון עזב את חיפה בשביל האהבה

אם תשאלו את החיפאי הממוצע מה הוא חושב על חזירי הבר, כנראה שהוא יאמר לכם שמדובר באחת התופעות המדאיגות והמטרידות שידעה בירת הכרמל. תכירו את הסופרת ענת ליבנה, שכתבה ספר ילדים על זבולון, חזיר בר חיפאי שהתאהב בחזירה מהיער. "אני חושבת שלא טוב להם לחיות בעיר, ולא טוב לנו שהם חיים בעיר"


כתבה: אביטל פריד / ערך: מור שפייר

מה עוד לא נאמר על תופעת חזירי הבר בחיפה, אשר הגיעה אל שיאה בשבוע שעבר כאשר תקף חזיר בר תושב בן 69 במהלך טיול לילי. התושב נפצע באורח בינוני ופונה לביה"ח רמב"ם.

כידוע, חזירי בר אינן חיות עירוניות, ומקומם הוא בטבע. אבל, בחיפה, המציאות היא קצת אחרת – חזירי הבר מסתובבים בגני המשחקים ובחצרות בתי הספר, במרכזים מסחריים ובין כבישי העיר. את שעות היום שלהם מעבירים החזירים בבילויים כמו הפיכת פחים ופיזור האשפה על המדרכות, פגיעה במכוניות ואף יש המגדילים לעשות ורודפים אחר בני אדם.

שתי עובדות מעניינות לגבי חזירי הבר: הראשונה היא שחזירי בר לא יכולים להרים את הראש. לכן, במקרה שאתם נתקלים בחזיר בר ברחוב ומרגישים מאויימים, תעלו על האמצעי הגבוה הקרוב אליכם. זה יכול להיות פח, או גג של רכב למשל. העובדה השנייה היא שחזירי הבר לא תוקפים סתם כך – הם תוקפים רק במידה שהם מרגישים מאויימים.

אתם ודאי שואלים את עצמכם – כיצד מתמודדים עם המציאות הזאת בחיפה? עיר אשר חרטה על דגלה את היותה עיר של "דו קיום" בקרב היושבים בה, וכעת, גם בין תושביה לחזיריה?

ובכן, ישנן דרכים שונות – יש תושבים שכועסים, יש את המכילים, ישנם האקטיביסטים הפועלים לשינוי המצב, ויש את מי שמתבוננת על התופעה הייחודית מזווית אחרת לגמרי.

צילום : שירלי קרשובר

שוחחתי בנושא עם ענת ליבנה – בת 38, נשואה ואם לשתי בנות, תושבת שכונת ורדיה בחיפה שגרה בעיר כ-17 שנים. היא עברה לחיפה בשביל ללמוד בטכניון, התאהבה בעיר ונשארה.

ליבנה הינה חובבת ספרים מושבעת. היא הוציאה לאור שני ספרי ילדים – "נועה חייבת שמלה מסתובבת" שנכתב בהשראת בנותיה, ו"ליאור חייב להיות הכי גיבור". כעת, היא מוציאה ספר חדש העוסק בתופעת חזירי הבר בחיפה. את הספר החליטה לכתוב מזווית הראייה של… ובכן, מזווית הראיה של החזיר.

נחשפתי לספר שלך דרך ההדסטארט שפורסם באחת מקבוצות החיפאים בפייסבוק. איך הגעת ללכתוב ספר?

"חזירים היו פה תמיד בחיים שלנו, אבל בשנה האחרונה נהיו כמויות מטורפות. אם פעם הייתי רואה חזיר פעם בהמון זמן, זה נהיה כמויות ברמה שרואים אותם גם כל יום. זה גם עלה המון בתקשורת, ברשתות החברתיות, בעיתונים ובטלוויזיה. בכל מקום מדברים על זה. הסתכלתי על החזירים וזה הביא לי איזשהי מחשבה על הזווית של החזיר שנולד בעיר, והוא בכלל לא אחד כזה שבא מהיער. הוא כל החיים שלו היה חי בעיר, והוא מראה את העולם מהזווית שלו. מה שאני אוהבת זה לכתוב סיפורים, ובפרט לילדים, אז הסיפור הזה התחיל להיבנות ולהתגלגל עד שהחלטתי שאני רוצה להוציא אותו בתור ספר".

מהי התפיסה שלך לגבי ההתנהלות אל מול תופעת החזירים? בפרט, כתושבת העיר חיפה.

"הרבה אנשים רוצים לדעת באיזה קופסה לשים אותי, אם אני בעד או נגד. לתייג. האמת שהדעה שלי היא לא כל כך נחרצת – אני חושבת שלא טוב להם לחיות בעיר, ולא טוב לנו שהם חיים בעיר. יש כל מיני סיטואציות שיכולות להיות מאוד מסוכנות כמו המקרים שראינו – שאנשים נפגעו, שחזירים נדרסו. אני לא חושבת שהם רעים, אבל הנושא הזה לא מטופל ובגלל זה הוא מגיע לכאלה מימדים.

"אקולוג שדיברתי איתו במסגרת ההכנות לספר אמר שאת המצב צריך לנהל, או להגביל את ההתרבות שלהם ולשים להם האכלה במקומות אחרים. אני לא בדיוק יודעת איזה פתרונות יש, אבל הייתי מאחלת לכל החזירים שימצאו בית ביער ולא ברחובות כי זה לא טוב להם".

מעניין אותי לשאול – למה בחרת לספר את הסיפור דווקא מנקודת המבט של החזיר?

"כי נקודת המבט שלנו מאוד ברורה, מסוקרת ומצולמת. יש כאלה שאומרים שאנחנו הפרענו להם, יש כאלה שאומרים שצריך להרוג את כולם. אבל, בעצם, אין את הזווית של החזיר שלא כל כך מודע למה שאומרים עליו וחי בכיף שלו – מחטט בפחים, נח על מזרון, מפריע למכוניות – במהלך הסיפור הוא מתאהב בחזירה מהיער ומחליט לצאת אחריה למסע. בסופו של דבר הוא מגלה שהחיים ביער הרבה יותר טובים, ומחליט לחיות איתה שם. זה סיפור הרפתקה".

האמת שזה גדול. לא חשבתי על הזווית הזו אף פעם. איך היו התגובות של אנשים לספר?

"התגובות מעורבות. היו דתיים שהיו מזועזעים מזה, כי חזיר זה חיה שאסור לדבר עליה ולהזכיר אותה והם לא היו מכניסים ספר שכזה בשום אופן לבית שלהם. בסופו של דבר, אני חושבת שהרבה אנשים כן אהבו אותו. גם אנשים מהסוג שאוהב את החזירים וגם מהסוג שלא אוהב אותם. בסופו של הסיפור הוא מחליט לחיות ביער, אז כולם אוהבים את הסיפור".

ליבנה אוהבת לכתוב לילדים. היא רצתה שהספר יהפוך למערך שיעור וישולב במסגרות החינוך, ללמד את הילדים באמצעות הספר על תופעת החזירים – מאיפה הם באו, למה הם פה, מה הם אוכלים, איך צריך להתנהג לידם, פתרונות. במשך תקופה ארוכה ניסתה להוציא את זה לפועל, אך הגורמים הרשמיים לא היו מעוניינים לקחת חלק. היא הרימה את הכפפה והלכה על זה לבד, פתחה הדסטארט (פרויקט מימון המונים) שצובר תאוצה בימים אלו.

מה המסר שהיית רוצה להעביר לאנשים שקוראים את הכתבה הזאת?

"הייתי רוצה קודם כל לעורר את החשיבה, שתהיה מעבר למה שמדברים. הפכו את הנושא הזה לפוליטי ולכלי שמשמש להתנגחויות בראש העיר, אבל בסופו של דבר – לראות את החזירים מזווית קצת אחרת. מי ששונא אותם יוכל אולי לחשוב שזו לא אשמתם שהם פה בסך הכל, ואולי אפילו יהיו אנשים שיתחילו לנקוט פעולה ולמצוא את הדרכים להוציא אותם מכאן".

אז… החזירים עדיין כאן, התושבים עדיין כאן. שניהם מוצאים בעיר את ביתם. אף גורם רשמי לא מוכן לקחת אחריות על התופעה שמטרידה רבים – בין רשות הטבע והגנים לעיריית חיפה ישנם ויכוחים בלתי פוסקים, ובפועל, התושבים הם אלה שנאלצים להתמודד עם התופעה, איש איש בדרכו שלו.

ובינתיים, תיירים רבים ימשיכו לנהור לרחובותיה של חיפה, שהוסיפה לרשימת האטרקציות שלה תצפית מקרוב על חזירי בר. אם מישהו מוצא את פומבה ממלך האריות – תגידו לו שהוא מוזמן להצטרף לחגיגה.