ארכיון תגיות: בריטניה

הסיפור האפל של בית המלוכה הבריטי

מאחורי החיים של אליזבת', וויליאם, קייט ושאר בני משפחת המלוכה הבריטית, מסתתרת היסטוריה אפלה במיוחד, אותה ניסתה הממלכה לטייח במשך עשורים. וגם – איך התקשורת קשורה לכך?

כתב: מור שפייר / ערכה: תהילה עטיה

בשבוע האחרון, הכריזה ממשלת בריטניה על הכרתה בחמאס כארגון טרור. האירוניה היא שדווקא המדינה שנחשבת כיום לאחת המדינות המערביות הבולטות בעולם, שמתנגדת בצורה כה מובהקת לטרור, היא המדינה שלפני כמה מאות שנים הייתה הראשונה להעסיק טרוריסטים, שמוכרים לנו כיום בתור הפיראטים המיתולוגיים. הפיראטים, שעסקו בטרור וביזה ימית, זכו להכרה מהמלכה והפכו עם השנים לשכירי החרב שלה בים. הם בזזו עבור הכתר ואף הטביעו ספינות למענו. ההיסטוריה מלמדת אותנו שהאירוניה חולשת על היבטים רבים בממלכה הבריטית ולא מסתכמת רק בנושא הטרור.  

unplash

תפקידו של בית המלוכה הבריטי בעשורים האחרונים הוא למכור לכולנו סיפור אגדה. סיפור על ארמונות, זהב, יהלומים, נסיכים ונסיכות. עבורנו, משפחת המלוכה הבריטית היא כל מה שסיפרו לנו עליו באגדות, שמצליח להתחולל בחיים עצמם. את המפגש שלי עם בית המלוכה בארמון בקינגהאם בלונדון, שאירע לפני יותר מעשור, אני זוכר עד היום. הפרשים, המשמר המלכותי והחצוצרות שלאחריהם הגיעו כמה שניות של אופוריה מוחלטת- המלכה אליזבת' השנייה בכבודה ובעצמה. השריד האחרון של ימי הביניים בעולם הפוסט-מודרני שבו אנו חיים. נמוכת קומה, לבושה בחליפה ירוקה, כתר על ראשה והיא מנופפת לנו לשלום בדרכה הייחודית. נפנוף קטן ואלגנטי שעם השנים הבנתי שעומדת מאחוריו היסטוריה אפלה ונשכחת.

בית המלוכה הבריטי תמיד ידע להתאים את עצמו לרוח התקופה. לאחר מלחמת העולם השנייה,  מאסו יושבי תבל במלכים, ברודנים ובעריצים. בני משפחת המלוכה בבריטניה היו הראשונים לזהות את המגמה והם הפכו את עצמם בן רגע מרודנים מורמים מעם, לחברים הכי טובים שלו. הם פשטו את הגלימות ולבשו חליפות, השילו מעצמם סמכויות והפכו לסימבול חייכן ופופולרי שמוכר סיפורי אגדה להמונים. המנטרה אותה קידם בית המלוכה הייתה – "אנחנו רק סמל, אנחנו לא מושלים בכם ולכן את הכעס שלכם כלפי השליטים אל תפנו כלפינו".

unplash

המגמה השנייה אותה זיהו בניה ובנותיה של משפחת וינזדור הייתה עליית כוחה של התקשורת. הם ניצלו את התקשורת לטובתם, העניקו ראיונות וצילומים משפחתיים לכל דורש וציינו בכל מופע ראווה בכל פינה בעולם שהם מקדמים את הערכים שכולנו יכולים להזדהות עמם – ערכי השלום, הדמוקרטיה והאחווה. אלו רק חיזקו את התדמית שלהם כמשפחה אנושית, שבעורקיה זורם דם אדום ולא דם כחול, שנהנית ממעמדה בתור המשפחה שנבחרה בעבר על ידי האל וכעת נבחרת בשנית על ידי תקשורת ההמונים ודעת הקהל. אך חשוב מכל, התדמית שהמלכה אליזבת' והנסיך פיליפ דאגו לטפח בגופי התקשורת בכל העולם, גרמה לכך שרבים מהעמים שהיו תחת השלטון הבריטי ערב המלחמה, בחרו להישאר תחת חסותה עד היום. השלטון הבריטי הושג בעזרת כוח הזרוע והונצח בעזרת כוחה של התקשורת.

ועכשיו בואו נדבר על מי מממן את כל המופע היקר הזה. רבים נוטים לחשוב שכספי המיסים של העם הבריטי הם אלו שמחזיקים את בית המלוכה, אך בפועל לא מדובר ביותר מאחיזת עיניים. ובחלק זה של הכתבה עליי לשאול בשנית את השאלה ששאל ראש הממשלה החליפי יאיר לפיד באותו נאום אייקוני באילת – "איפה הכסף?", או יותר נכון מאיפה הכסף.

unplash

בית המלוכה הבריטי מקבל כיום קצת יותר מ-100 מיליון ליש"ט בשנה ממשלם המיסים הבריטי, כמעט פי שניים מכל בית מלוכה אחר בעולם. כאשר מוסיפים לכך גם את ההשקעות הסודיות של בית המלוכה, את אוצרות הממלכה ואת הארמונות המשפחתיים, נקבל בחישוב גס הון בשווי של מיליארד ליש"ט. הבעיה היא שחלק גדול ממנו לא מייצר הכנסה עבור בני המשפחה, אלא בעיקר גורם להוצאות כבדות כמו התשלומים על אחזקת הארמונות למשל. אם נסתכל בספרי ההיסטוריה נבין שגם מיליארד הפאונד הללו מהווים רק את קצה הקרחון, וכאן אנחנו צוללים לחלק האפל של היסטוריה הבריטית. נא להדק חגורות.

במשך מאות שנים התנהל בית המלוכה הבריטי בצורה פשוטה. הם הבינו שככל שאתה כובש יותר ארצות, כך אתה זוכה ליותר נתינים וכתוצאה מכך גם ליותר כסף מתשלומי מיסים. במשך שנים פעלה בריטניה בצורה של פירמידה שבה השכבה התחתונה, שכבת הנתינים מכלכלת את השכבה העליונה, בית המלוכה ולא מקבלת דבר בתמורה. אך במאה ה-15, הבינו הבריטים שלא די בלשעבד את ממונם של הנתינים, אפשר גם לשעבד את גופם.

באמצע שנות התשעים של המאה ה-15 חלה נקודת המפנה – ממלכות אירופאיות ובראשן הממלכה הבריטית אימצו את הטכנולוגיה הימית והצבאית שלהן כדי לכבוש ארצות מעבר לים. הדבר גרם להקמת האימפריה הגדולה מכולן, האימפריה הבריטית שבה השמש אינה שוקעת לעולם. היא נקראה כך מפני שדגלה של בריטניה התנוסס בכל מקום שהשמש זרחה עליו בכדור הארץ – מצפון אמריקה ועד אפריקה, מאוסטרליה ועד הקריביים. את תוצאות המפגש הראשון בין האדם הלבן האירופאי לאדם השחור מאפריקה והקריביים כולנו כבר מכירים.

unplash

עד מהרה, הפכה בריטניה לאימפריה הגדולה בהיסטוריה של סחר בעבדים, והמספרים על פי ההיסטוריוניים בני זמננו הם איומים- מיליוני בני אדם מהקריביים, מאפריקה ומהודו נחטפו על ידי הצבא הבריטי ונמכרו בכל רחבי העולם. למעשה, בריטניה הרוויחה לאורך ההיסטוריה יותר מ-80 טריליון דולר כתוצאה מסחר בבני אדם וגזלת משאבים. בריטניה הפכה למרוויחה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הסחר בעבדות, "החברה המלכותית האפריקאית" אותה הפעילה לצורך העברת עבדים מאפריקה לסוחרים בארה"ב, הכניסה עבורה יותר כסף מאשר כל מפעל וממסד שפעל תחת הכתר לאורך ההיסטוריה. לפתע, שווי האוצרות של בית המלוכה כיום, שעומד על קצת יותר מ-200 מיליון פאונד הופך להיות כסף קטן.

בסופו של דבר העניין פשוט – בהתחשב בכך שבית המלוכה הבריטי לא מרוויח מהאוצרות והנכסים שלו, שכספי המיסים לא מספיקים לממן את הוצאותיו והעובדה שעשרות טריליונים של דולרים יכולים לממן כל בית מלוכה במשך דורות, הגיע הזמן לשאול את השאלות הקשות – כיצד מומנו טקסי החתונה של וויליאם והארי? מי שילם על הלוויה של הנסיך פיליפ ומניין הכסף למימון המלתחה הגרנדיוזיות של המלכה אליזבת'? התשובות כפי שהבנתם, נמצאות בהיסטוריה המדממת שבית המלוכה מנסה להשכיח. אך ישנה גם שאלה גדולה שאמורה להיות מופנית כעת עבורנו – איך עלינו, על התקשורת ועל דעת הקהל העולמית, שכפי שצוין לעיל, מעניקים את הלגיטימציה לבית המלוכה כיום, להתייחס אליו לאחר שאנחנו כבר יודעים את התשובות האפלות הללו?

הברקזיט שלא היה

לוגו קמפיין ה"כן"

הברקזיט, או עזיבת הממלכה המאוחדת את האיחוד האירופי, טלטל את אירופה כולה במשך שלוש השנים האחרונות, וכנראה היה ממשיך להעסיק את העולם אלמלא פרצה הקורונה בסערה זמן לא רב לאחר שבריטניה יצאה באופן רשמי מהאיחוד. אבל מעטים זוכרים משאל עם נוסף שהתקיים ארבעים ואחת שנה לפני המשאל האחרון, שנתיים בלבד לאחר שבריטניה הצטרפה לשוק האירופי. ואת הסיפור הצבעוני הזה נביא כאן:

בשנת 1973 הצטרפה בריטניה לאיחוד האירופי, או בשמו אז "השוק המשותף", לאחר שנים של ניסיונות שנבלמו על ידי צרפת. שנה בלבד לאחר שראש הממשלה השמרני אדוארד "טד" הית' הכניס את הממלכה לשוק, הוא הודח בבחירות לטובת מנהיג מפלגת הלייבור, הרולד וילסון. וילסון רץ על מצע שקרא למשאל עם בשאלת היציאה מהשוק, וסקרי דעת הקהל מהתקופה הראו ששני שלישים מהציבור תומכים ביציאה מהשוק, וגם מפלגתו של וילסון, הלייבור הסוציאליסטית, התנגדה ברובה לנוכחות בשוק. אבל היה גם מחנה נגדי, "אירופילי" בראשות סגנו של וילסון, שר הפנים רוי ג'נקינס, שהוביל רוב בקרב שרי הממשלה שתמכו בהישארות בשוק. על מנת למנוע את הקרע המתהווה במפלגה, החליט וילסון להיענות לשר התעשייה שלו, טוני בן, מראשי המתנגדים לשוק, ולקיים משאל עם, בן שאלה פשוטה: האם תתמכו בהישארות בשוק המשות? עם תשובות כן ולא פשוטות.

ביום שבו החליטה הממשלה על תאריך המשאל, יצא בן בראש שבעת שרי השמאל בממשלה ביניהם שר העבודה מייקל פוט ושרת הבריאות ברברה קאסל, והשיקו את "קמפיין הלא". וילסון בעצם התיר לשריו להתמודד זה נגד זה ללא אחריות מיניסטריאלית. אבל ללא ידיעתם של וילסון ובן, האירופילים בקבינט התכוננו לתרחיש הזה במשך חודשים ועמלו בשקט על קמפיין ה'כן' שאורגן בחשאי במלון הדורצ'סטר היוקרתי בלונדון, שבעליו מונה לא מזמן לגזבר המפלגה השמרנית. אליסטר מקלפיין, שמשפחתו החזיקה בדורצ'סטר, מונה לגזבר הקמפיין, זמן לא רב לאחר שמונה לגזבר המפלגה השמרנית על ידי מנהיגת המפלגה החדשה, שנבחרה זמן קצר קודם לכן במקום "טד" הית', מרגרט תאצ'ר.

בדורצ'סטר פונה אולם גדול ומפואר והוכן בו בופה, ואל הבופה הוזמנו בחשאי פוליטיקאים בכירים מהלייבור, המפלגה הליברלית והמפלגה השמרנית, לארוחות בוקר ואסטרטגיה. מטרת הבופה הייתה למנוע מהמלצרים במקום להדליף את דבר המפגשים, אך השפעה חיובית בלתי מתוכננת שלו הייתה דווקא על חלק מאנשי הלייבור, כמו שר התחבורה ביל רוג'רס, שהורגל בפוליטיקה של הלייבור ול"חדרים קרים וביסקוויט רך" ועכשיו סעד את לבו בטרקלין מפואר עם נקניקים ומיני מטעמים.

באולם המרכזי של הדורצ'סטר כינס קמפיין ה"כן" את הצהרת ההשקה החגיגית שלו, תחת הסיסמא "תשאירו את בריטניה באירופה". את האירוע הוביל גדול האירופילים, שר הפנים רוי ג'נקינס, שחלק את הבמה עם בכירים נוספים מהמפלגות השמרנית והליברלית, תוך שהוא מתחייב להתפטר מהקבינט אם בריטניה תפרוש מהשוק המשותף. הקמפיין האירופילי ניצב במרכז הפוליטי, עם שלוש המפלגות הגדולות, ובמימון העסקים הגדולים והנציבות האירופית, הממשלה של השוק המשותף.

לעומתם, היה קמפיין ה"לא" מפולג, מבולגן, מסוכסך, ומורכב מגופי השוליים, שהתפרשו מהקומוניסטים בשמאל הרדיקלי ועד החזית הלאומית הנאו-נאצית מימין. קמפיין ה"לא" של הלייבור בראשות טוני בן, סירב לחלוק את הבמה עם מתנגדי שוק אחרים כמו איש הימין הקיצוני אינוך פאוול, שבן כינה גזען, ודוקטור איאן פייזלי, מנהיגה של אולסטר הפרוטסטנטית בצפון אירלנד. הגיוון הזה שיחק לידי קמפיין ה"כן" שהצליח בקלות להציג את מתנגדי החברות בשוק כמטורללים וקיצוניים.

בעוד שקמפיין ה"לא" המרכזי של הלייבור נוהל מעליית גג ושני חדרים, קמפיין ה"כן" היה יקר ומתוחכם, במימון עצום של הבנקים הגדולים, ונוהל מהדורצ'סטר, בבעלותו של גזבר המפלגה השמרנית, אליסטר מקלפיין, שמונה לתפקיד על ידי מרגרט תאצ'ר, שנבחרה זמן לא רב קודם לכן. באותו הזמן, עמדתה של תאצ'ר כלפי אירופה הסתכמה בשלוש מילים: "כן! כן! כן!". זמן לא רב לאחר בחירתה, היא השיקה את קמפיין "השמרנים למען אירופה" והופיע בו לראשונה מאז בחירתה ביחד עם קודמה, "טד" הית', האיש שהכניס את בריטניה לשוק האירופי.

כשהסקרים שהחלו עם תמיכה של שני שלישים ביציאה, החלו להתהפך, החליט טוני בן לנצל את סמכותו כשר התעשייה, וטען באופן פומבי כי החברות בשוק המשותף גבתה מבריטניה 700 אלף מקומות עבודה וגרמה לעלייה חדה במחירי המזון. טענתו של בן גונתה על ידי קמפיין "כן" אך בראש ובראשונה על ידי שר האוצר, דניס הילי, שהחזיק באחד משלושת "משרדי המדינה הגדולים" בממשלה. בן הפך באופן אישי, לפנים השליליות של קמפיין ה"לא", ו"רחוב פליט", שם הקוד לעיתונות, שבעבר רוב המערכות שלה שכנו ברחוב פליט בלונדון, התגייס כולו נגד בן אישית, והציגו אותו כמי שמבקש לרשת את ראש הממשלה הרולד וילסון בעודו בחייו. העיתונות כולה התגייסה למען אירופה, ורק שני עיתונים תמכו ביציאה: "הפועל היומי" הקומוניסטי, ומגזין הספקטייטור הימני-שמרני. עיתונאי הימין והשמאל, מהדיילי טלגרף והטיימס השמרניים, ועד הגרארדיאן והדיילי מירור משמאל, כולם התגייסו למען הצלחת קמפיין "כן".

כשמועד המשאל התקרב, התקיים אחד העימותים המרכזיים, העימות המסורתי ב"אוקספורד יוניון" בין שני האירופילים הגדולים ביותר, ראש הממשלה "טד" הית' שהכניס את בריטניה לשוק המשותף, ומנהיג המפלגה הליברלית, ג'רמי ת'ורפ, שהתייצבו שניהם מול שרת הבריאות ברברה קאסל, שבמשך שנים הוזכרה כמי שאולי תהיה האישה הראשונה בתפקיד ראש הממשלה. קאסל טבעה את המושג "הם השלו אותנו לשוק באשליית השוק הניסי", כשנשאלה על ידי ת'ורפ אם תתפטר במידה ותפסיד, שלחה קאסל רמז עבה והודיעה שלא תתפטר כי "ארצי תזדקק לי עוד יותר". לאחר העימות ביוניון, התקיים עימות בין ג'נקינס לבן בתכנית "פנורמה" של הבי.בי.סי. השניים קטעו זה את זה ולא חדלו להתקוטט.

בערב שלפני המשאל, ערכו השמרנים ליל שימורים מתחת לפסלו של וינסטון צ'רצ'יל בכיכר הפרלמנט, תחת הכותרת שרק אירופה חזקה, עם בריטניה כחברה בה, תוכל למנוע מלחמת עולם שלישית. קמפיין ה"כן" חזר פעם אחר פעם על הסיסמא "עדיף לאבד מעט ריבונות מאשר לאבד בן ובת", סיסמא שדיברה בחוזקה לרבים שאיבדו בימי המלחמה את יקיריהם.

תוצאות המשאל, שהיה הראשון מסוגו בתולדות הממלכה, נספרו בשישים אזורי ספירה, שפעלו מתוך אולמות ענק. ההיענות הציבורית הייתה עצומה: 64% מאזרחי הממלכה נתנו את קולם במשאל, וביחס של שניים מול אחד, החליטה בריטניה להישאר באיחוד. רק אזור יחיד, איי צפון סקוטלנד, הצביע ברוב למען עזיבת השוק. המשאל החל כששני שלישים מהציבור תומכים ביציאה, והסתיים כששני שלישים בוחרים להישאר. רוי ג'נקינס העליז אמר לאחר המשאל שכה נהנה לעבוד עם שמרנים וליברלים בעלי עמדות זהות, ולכן החליט לפרוש מהלייבור ולהקים מפלגה סוציאל-דמוקרטית שתשבור את התיקו הפוליטי. הוא אכן עשה זאת ומפלגתו החדשה פיצלה את קולות השמאל-מרכז וסייעה לשמרנים ותאצ'ר בראשם להישאר בשלטון למשך 18 שנים רצופות. בן וחבריו הודחו מהקבינט, ואף שהשתלטו על הלייבור לאחר תבוסתה ב-1979, הם רק ריסקו את המפלגה, וניגפו מול תאצ'ר. תאצ'ר מצדה שינתה את דעותיה לגבי אירופה, ובשלהי ימי שלטונה, הפכה למתנגדת נחרצת לאירופה, והסוגיה האירופאית כמו המטבע המשותף, היו בין הגורמים לנפילתה. 41 שנים אחרי שבחרה להישאר, בריטניה ניגשה לשאלה בשנית, ובחרה לצאת.

הנגיף שהשתבש: כל מה שאנחנו יודעים על מוטציית הקורונה

בס"ד

כתב : אביב פורת | עורכת : רבקה שורק

בדיוק ברגע שבו העולם מתחיל להתחסן, צצה לה המוטציה מבריטניה שמאיימת לטרוף את הקלפים. מה אנחנו יודעים עליה והאם החיסון יעיל נגדה? כל התשובות

בריטניה סוגרת את שעריה לנכנסים ויוצאים מהמדינה בגלל עלייה דרמטית של יותר מ-50% במקרי הקורונה במדינה השבוע. הצעדים הדרסטיים האלו ננקטו בגלל חשש ממוטציה חדשה לנגיף הקורונה. החדשות על כך שנמצא מוטציה חדשה לנגיף נמסרה לציבור ביום שני 14/12, אך למעשה כבר היה ידוע על קיומה ברשויות בריטניה לפני כחודשיים. המוטציה התפשטה במהרה בעיקר בדרום המדינה. מדענים טוענים שהמוטציה מדבקת ב-70% יותר מאשר covid 19, אך לעת עתה לא ידוע אם היא קטלנית יותר או לא. כשליש מאוכלוסיית הממלכה נדבקו נכון לרגע זה באחד מהנגיפים הקיימים.

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, הורה להיכנס לסגר כללי ומידי בגלל החשש של התפשטות מהירה של הנגיף או גרסתו החדשה. שר הבריאות של בריטניה, מאט הנקוק, טען כי מצב התחלואה שנגרמה בגלל המוטציה "יצא משליטה". בין ההגבלות: עסקים לא חיוניים לא ייפתחו, כולל בענף התרבות, ותצומצם התקהלות אפילו אינטימית, מה שאומר שהעם הבריטי לא יוכל לחגוג את חג המולד כמתוכנן וכפי שציפו לו. ההגבלות יהיו בתוקף במשך שבועיים וב-30 דצמבר יתקיים דיון נוסף ויוחלט באילו צעדים לנקוט.

עוד מדינות אשר התגלו בהן ראיות להידבקות במוטציה המסתורית הן דנמרק, דרום אפריקה ואוסטרליה.

אחת השאלות החשובות שעולות היא האם החיסונים הקיימים שפיתחו יעילים גם נגד המוטציה החדשה? לפי ה-BBC, הנוגדנים שמספקים החיסונים אמורים גם לעבוד במקרה החדש, ושאפשר לסמוך על כך שהחיסונים יהיו יעילים גם נגד המוטציה. עייני העולם נשואות כעת למה שקורה בבריטניה, מדינות רבות באירופה ובשאר היבשות סוגרות את הגבולות שלהן בפניי מטיילים מהממלכה המאוחדת ביניהן: ישראל, מרוקו, איטליה, שוויץ, ערב הסעודית ועוד רבות אחרות. גם אצלנו בישראל עוקבים בדאגה אחרי המתרחש בבריטניה. בישראל הוחלט בקבינט הקורונה שכל החוזרים מבריטניה, דרום אפריקה, אוסטרליה ודנמרק יועברו לבידוד.

ימים מורטי עצבים עוברים על אוכלוסיית העולם. כניסת החיסונים של מודרנה ופייזר למדינות המערב שינו את חוקי המשחק ויכול לראות שבעתיד הקרוב נוכל כבר את העולם צועד לקראת יציאה מן המשבר הגדול ביותר של העשורים האחרונים. בריטניה היא המדינה הראשונה בעולם שהתחילה להתחסן, ותוך שבוע התחסנו שם יותר מ-130 אלף איש. כעת, מעל ראשה מרחפת סכנה חדשה, מסתורית ולא ידועה, שמאיימת לטרוף את הקלפים מחדש.