ארכיון הקטגוריה: בארץ

איפה השוויון? בשומרון אין מענה לנשים בטיפולי פוריות-כתבת מעקב

כתב: אחיה יוסף לייבו

" אני רוצה עוד ילד! וזה מונע ממני! כי אני אומרת לעצמי איך אני יעשה את כל סדרת הבדיקות הזאת? איך אני ייסע כל פעם?" כך זועקת רחל (שם בדוי), בעקבות החוסר במרכז בריאות לאישה בשומרון. רחל לא לבד. למרות פניות רבות טרם נפתח מרכז בריאות לאישה בשומרון. כתבת מעקב.

"אני נוסעת יותר משעה לבדיקה רפואית בגלל שאין מרכז לבריאות האישה בשומרון", מספרת בכאב  מיכל (שם בדוי), מטופלת בטיפולי פוריות, מבוטחת קופ"ח מכבי וגרה באריאל.  גם בקופ"ח נוספות מצוקה זו קיימת. ד"ר יפה בש, מבוטחת קופ"ח מאוחדת, מספרת: "אני נוסעת קרוב לשעתיים לבית חולים במרכז לבדיקת מעקב זקיקים בגלל שאין מרכז בריאות לאישה בשומרון".

ד"ר יפה בש(42), היא רופאת שיניים לילדים ורופאת הנקה, אמא לארבעה ילדים, ומטופלת פריון מזה כעשרים שנה מתוך עשרים ושלוש שנות נישואיה ומתגוררת ביישוב קדומים הסמוך לאריאל.   ד"ר בש מתארת את שגרת הבוקר שלה כמטופלת פריון:" על מנת להגיע  לבי"ח למעקב הזקיקים ,אני צריכה לצאת מהשומרון סביב חמש וחצי בבוקר בשביל להגיע לבי"ח לפני שבע כדי להיות ראשונה בבדיקות ,  וכך להגיע לעבודה בשומרון בחזרה בזמן ".

ד"ר יפה ב"ש, אלבום פרטי

ש. למה את צריכה לנסוע לבי"ח בשביל הבדיקות? אי אפשר לעשותם בקופת חולים?

ת. " בסניף קופ"ח מאוחדת באריאל שהוא הסניף הקרוב אלי, יש בדיקות דם 3 פעמים בשבוע ואולטרסאונד מעקב זקיקים פעם  בשבוע בשעות אחר הצהרים כך שזה לא רלוונטי בשבילי, ואין לי פתרון אחר ברמת הקופ"ח שקרובות אלי, כי במאוחדת אין מרכז בריאות לאישה בשומרון שכולל בתוכו שירותי אולטרסאונד ובדיקות דם באותו יום. "

מיכל (שם בדוי) וד"ר יפה ב"ש לא לבד.  אלפי מטופלות מכל קופות החולים חתמו על עצומה הקוראת לפתיחת מרכז בריאות האישה בשומרון. בעצומה נאמר :" פונה אליכם בסיפור מאוד אישי, שאני משתפת כדי שכל המציאות הלא מתקבלת על הדעת אולי תשתנה-לפני 6 שנים ילדתי את הבת שלי שרי בשבוע 26. היא שקלה 990 גר. בגודל כף יד של אדם מבוגר. למזלנו הספקתי לקבל תרופות לפני הלידה מה שעזר לה להפוך להיות סוג של נס והיא התפתחה כרגיל וגדלה להיות ילדה מקסימה. ב"ה. היום 6 שנים אחרי זכיתי בעוד הריון. שבוע שעבר כשאני בשבוע 28 להריון סבלתי מצירים כל הלילה. הגעתי לקופת חולים – הייתה שם מיילדת, יש מוניטור ויש רופאת נשים. ולמרות זאת בגלל בירוקרטיה היו צריכים לשלוח אותי למרכז בריאות האישה מרחק של 40 דק' כדי ששם רופא יבדוק ויגיד האם אני צריכה להתפנות לבית חולים. יכולתי לאבד את התינוקת שלי או ללדת שוב מוקדם, הפעם בלי ניסים, כי בשבוע כזה עוד אי אפשר לנשום ללא תרופות מקדימות לאמא. למה אני מספרת את זה לכולכן?  כי לא יכול להיות שאנחנו עיר ואין כאן מרכז בריאות לאישה.."


" במאוחדת אין מרכז בריאות לאישה בשומרון שכולל בתוכו שירותי אולטרסאונד ובדיקות דם באותו יום."

 נשים רבות מקופות חולים שונות המתגוררות בשומרון נאלצות לנסוע מרחקים ארוכים לבדיקות בהליכי פריון והריון עקב היעדר מרכז לבריאות האישה בשומרון. בכינוס מיוחד של ועדת הבריאות בכנסת שהתכנסה לדון בנושא לפני כחודשיים, דרשה יו"ר הועדה, ח"כ עידית סילמן (ימינה), נתונים מדויקים מקופות החולים וממשרד הבריאות לגבי זמינות שירותי בריאות האישה ביו"ש ובייחוד בדיקת מעקב זקיקים. יותר מחודשיים עברו מדיון הוועידה, ובדיון וועידת הבריאות שהתקיים בשבוע שעבר הוצגו הנתונים המראים זמינות נמוכה מאוד עד אפסית של שירותי בריאות האישה בשומרון. 

 במה שונה מרכז לבריאות האישה מביקור רגיל אצל רופאת נשים? גורמים בקופות החולים מסבירים כי מעבר לרופאים נוספים, רק במרכז בריאות האישה אמור להיות מכשור רפואי מעבר לציוד הבסיסי הקיים אצל רופא נשים, ציוד שנדרש לבדיקות התקופתיות בהריון ובהליכי פריון. מה החשיבות של הבדיקות האלו ומה ההשלכות של הזמינות הנמוכה שלהן? ד"ר חנה קטן, רופאת נשים מומחית,  מסבירה כי  מעקב הריון ללא מרכז בריאות לאישה גורם ל:" מעקב הריון לקוי, דבר המשפיע הן על האישה ההרה והן על תוצאות הלידה . כמו כן, יש לכך השלכה על הטיפול בסיבוכי הריון, וכמובן בתחום טיפולי הפריון, שלו יש השלכות רבות"                                                                

ד"ר חנה קטן, אלבום פרטי

ש.  כרופאת נשים מומחית האם הובאו לידיעתך מקרים שהסתבכו עקב החוסר במרכז בריאות האישה?

ת." בתור רופאה שעובדת הרבה שנים בתחום הכרתי נשים רבות שמאוד מתקשות עקב הזמינות הנמוכה  של שירותי רפואת הנשים"

אחת הבדיקות הרפואיות המצריכות מכשור רפואי ייעודי, ומבוצעת לרוב במרכז לבריאות האישה או על ידי טכנאית אולטרסאונד שהוסמכה לכך, היא בדיקת אולטרסאונד מעקב זקיקים. מדובר בבדיקה המבוצעת פעם ביומיים למשך שלוש פעמים. בתוך תחומי  הקו הירוק הבדיקה מתקיימת בכל יום בקופות חולים עם זמינות תורים גבוהה.

אך מעבר לקו הירוק, לפי עדויות מבוטחות חלק הקופות, המציאות שונה. ולרעה.

כבר ב2016 הזוג בפלר, בעצמם זוג מאותגר פוריות, ומייסדי עמותת אדו"ה (עמותה למען זוגות מאותגרי פוריות שבינתיים התאחדה עם קרן גפ"ן לפוריות). פנו לשר ליצמן בנושא, השר פנה לקופות החולים השונות כדי שהבדיקה תבוצע גם מעבר לקו הירוק ובעקבות כך חלק מקופות החולים קיימו את הבדיקה בשעות מצומצמות באריאל.

חמש שנים עברו, אך המצב לא השתפר כמעט. ועדיין ברוב קופות החולים הבדיקה מתבצעת מקסימום פעמיים בשבוע.

גם נתוני קופ"ח אשר דווחו לוועדת הבריאות של הכנסת מעידים על מצב זה. לפי דו"ח מכבי לוועדת הבריאות בשומרון בדיקת מעקב זקיקים מתבצעת רק 6 שעות שבועיות ,במשך יומיים בשבוע. כמו כן, גם בקופ"ח כללית לא מתבצעת בדיקת מעקב זקיקים בשומרון והמטופלות מופנות לצורך קבלת הבדיקה אל מרכזי הקופה שבתוך הקו הירוק- מה שמצריך מהם נסיעה בשעות הבוקר , בזמן הפקקים הרבים. (נסיעה זו עלולה לארוך כשעתיים).

גם בקופ"ח מאוחדת המצב עגום. הקופה אומנם פירטה בדו"ח לוועדת הבריאות של הכנסת כי: "בעשור האחרון קופ"ח מאוחדת מעניקה שירותי אולטרה סאונד גניקולוגי בפריסה של כ7 אתרים ברחבי יהודה ושומרון לרבות באריאל ומבצעת למעלה מ10,000 בדיקות בשנה , כולל בדיקות על ידי רופאים מומחים  בתחום כגון: סקירת מערכות ומעקב זקיקים. השירותים ניתנים בהתאם  לביקוש להם- על פי דרישת התושבים וכמות הבדיקות המבוצעות בפועל . באריאל ההיענות נמוכה מאוד ולכן איננו מוצאים להרחיב שם את הפעילות." אך עדיין יש לציין כי בדיקת מעקב זקיקים באריאל מתקיימת רק בשעות אחר הצהרים פעם בשבוע –ולא במקביל לזמן בדיקות הדם הנצרכות למטופלות הפריון – דבר שלא מסייע להם בטיפול הנצרך.  כמו כן, מעבר לבדיקת זקיקים, נשים רבות איתם דיברנו המבוטחות בקופ"ח מאוחדת  סיפרו על כך שבדיקות מעקב בהריון הם נאלצו לנסוע למרכז הארץ וזאת מכיוון שלא ניתן להם המענה הנדרש.

אחת מהנשים הללו ,סיפרה:" בגלל החוסר במרכז בריאות האישה בשומרון גיליתי רק בסקירה מאוחרת על ההפלה שעברתי".

מה הסיבה להבדל בין זמינות הבדיקה הרפואית בין הזמינות שבתוך הקו הירוק לבין זמינותה בשומרון? האם מדובר בכמות מבוטחים או ביקוש? לפי נתוני הביטוח הלאומי רק באריאל עצמה ישנם אלפי מבוטחים רק  בקופת חולים מכבי לבד וזאת מבלי לבדוק את שאר היישובים שבשומרון. ובלי קופ"ח האחרות. במספר מקומות בארץ שנבדקו ישנה זמינות גבוהה יותר פי 2! של בדיקת מעקב הזקיקים למרות שמספר התושבים הינו חצי ממספר התושבים שבאריאל.

הכתבה הראשונה שפורסמה בנושא "איפה השוויון? בשומרון אין מענה לנשים בטיפולי פוריות" באתר חדשות אריאל הכתה גלים וח"כ אתי עטיה (הליכוד) הגישה בקשה לדיון מהיר בוועדת הבריאות של הכנסת . אל הבקשה הצטרפו ח"כ מיכל וולדיגר וח"כ משה ארבל (ש"ס).

ח"כ אתי עטיה ,צילום שלומי אמסלם דוברות הכנסת.
ח"כ מיכל וולדיגר, צילום חיים צח
ח"כ משה ארבל, צילום: שלומי ויזאן

לאחר הגשת הבקשה לנשיאות הכנסת, ח"כ עידית סילמן (ימינה) החליטה לקיים דיון בוועדת הבריאות של הכנסת בנושא. אל הדיון הוזמנו נציגי קופות החולים , גורמים מקצועיים ונשים בתהליכי פוריות והריון , וכן נציגי משרד הבריאות.

צילום:דוברות הכנסת

 בדיון שהתקיים לפני כחודשיים, השתתפו גם ח"כ מיכל וולדיגר , וח"כ משה אבוטבול

ח"כ משה אבוטבול, צילום: דוברות הכנסת
ח"כ טטאינה מזרסקי, צילום: דני שם טוב צלם הכנסת

שהפצירו בקופות החולים ומשרד הבריאות לפתוח מרכז כזה בהקדם. גם ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) השתתפה בדיון והכריזה בו על 2 רפורמות אשר בכוונתה לקדם  אשר אחת מהם תוכל לסייע במקרה זה – מטרת הרפורמה המתוכננת הינה שכל מטופל יוכל ללכת לרופא מומחה כמו רופא מומחה לעור ללא רשימות  סגורות של רופאים לפי אזור שקופ"ח מתנות ולא מאפשרות לקבל החזר עבור רופאים מקופה אחרת.

רווית זגיר, אחראית אגף בריאות במועצה אזורית שומרון וממונה על המלר"דים בשומרון, צילום עצמי.

רפורמה זאת רלוונטית לתושבי השומרון היות ובאזור גב ההר(אזור פנימי יותר במועצה אזורית שומרון)- ישובים כמו איתמר וכו' בהם לפי  רווית זגיר– מנהלת אגף בריאות במועצה אזורית שומרון ואחראית על המלר"דים בשומרון,  יש כ6,000 תושבים ישנם רופאים אשר מוכנים לבוא חרף הסיכון אך הם לא נמצאים ברשימות של כל הקופ"ח וכך נמנע ייעוץ רפואי מהתושבים,  ורפורמה זאת תאפשר לרופאים לייעץ לכל התושבים ללא הבדל בקופ"ח בה הם מבוטחים. בדיון ,ח"כ עידית סילמן הצהירה כי תקיים פגישה בנושא עם כל קופ"ח ונציגי המתיישבים , אך נכון לרגע כתיבת שורות אלו פגישה זו טרם נקבעה.

 בעקבות הכתבה, מספר נשים פנו אלינו וביקשו לספר את סיפורם. את רחל (שם בדוי) אני מראיין בזום לשיחה קצרה בנושא. עיניה העצובות, לא מבשרות לי עדיין כשפגשתיה על עוצמת הכאב האצור בתוכה. היא דתייה , ולבושה מעיד על כך- היא לבושת מטפחת וחולצה צנועה אף למחמירים. קולה סדוק מעצבות . היא מספרת כי בעקבות החוסר במרכז בריאות לאישה בשומרון היא נאלצת לנסוע שעה ויותר בכל בדיקת הריון שגרתית (מעבר לבדיקת דופק ולחץ דם) בפקקים ובכביש מסוכן. היא מתארת כי היא מפחדת בגלל הרישיון הטרי והכביש המסוכן לנסוע לבד ובכל בדיקה היא צריכה שבעלה יסיע אותה וגם זמינות התחבורה הציבורית נמוכה מאוד  ולא מאפשרת  לה הגעה לבדיקות בהריון .

השיא מבחינתה קרה בלידה האחרונה לפני מספר שנים (פרטים מזהים טושטשו על מנת לשמור על פרטיותה ) . היא מספרת כי סבלה מרעלת הריון , דבר המצריך  מעקב של מרפאת הריון בסיכון אך עקב מקום מגוריה – יישוב הסמוך לאריאל , מרפאת ההיריון בסיכון הקרובה היא במרכז – שהוא כחצי שעה נסיעה בלילה ושעה ויותר נסיעה בבוקר – השעות בהם המרפאות פתוחות ובהם יש פקקים רבים. בעקבות כך, בהריון האחרון היא הגיעה למצב מסכן חיים לה ולעובר בעקבות כך שרופאת נשים רגילה של הקופה טיפלה בה ולא רופאת מומחית להריון בסיכון .

רחל מתארת כי:" בעקבות ההריונות האחרונים שלי שבהם ילדתי מוקדם יותר ועם זירוז בגלל רעלת היריון , דיברתי עם אחותי שגם ילדה והסתבר לי שלא ידעתי אבל גם אמא שלי היה לה רעלת הריון וגם לאחותי יש רעלת הריון ועל מנת למנוע את הרעלת צריך לקחת כדור בשם קרטאין- כדור מדלל דם שיש להפסיק את לקיחתו בשבוע 34 ולכן יש לקחתו החל משבוע שמיני להריון.  כשהלכתי לרופאת הנשים הרגילה שטיפלה בי במרפאה, היא אמרה לי שאין צורך ואילו כשהלכתי לרופא בעת סקירת מערכות הוא אמר לי שזה חובה אך לא רשם זאת . בהמשך, כשהלכתי לרופאת נשים היא לא נתנה לי את הכדור באומרה שאין צורך בכך. כשדיברתי על כך עם אחותי, היא אמרה לי שזה כדור  בלי מרשם אך כשבאתי לבית המרקחת ,בית המרקחת סירב לספק לי לאחר שדיבר עם הרופאת משפחה והיא אמרה שאין צורך " ולאי נתינת התרופה בזמן  היו השלכות ממשיות:", לחצי הדם שלי עלו מאוד וחששתי מאוד מהנסיעה למיון כפי שהמליצה האחות במרפאה, והחלטתי שהפעם אני רוצה לידה טבעית, בלי זירוזים שמשפיעים רע ומסכנים את האמא ואת העובר, אז הלכתי לנוח במיטה כדי לאזן את לחצי הדם.  באיזשהו שלב כאבי הראש התחזקו והיו גם הקאות ומצאתי את עצמי מקיאה את נשמתי על האסלה, כשבעלי מתקשר לאמא שלי ומתחנן בפניה קחי אותה מפה , ואכן אמא שלי הגיעה ולקחו אותי לבי"ח הכי קרוב ושם התעלפתי. בבי"ח  שמו אותי כבר בבידוד כי זה היה תחילת הגל הראשון של הקורונה וחששו בגלל שאני כ"כ לא מרגישה טוב שזה בגלל קורונה. "

רחל ממשיכה ומספרת את סיפור הלידה הטראומטי שהיה יכול להראות אחרת :"אחרי 3 ימים ילדתי בת שיצאה קטנה מאוד למרות שבאמצע הריון התחזית הייתה שתצא גדולה ועד היום יש לה אחוזון גדילה נמוך ואני צריכה לקחת אותה לתזונאיות . אני לא יודעת להגיד במדויק שזה קשור אחד לשני אבל זה לתחושתי ככה"

ש. מה לדעתך היה יכול לשפר את העניין?

 ת. אם היתה מרפאה של הריון בסיכון קרובה ולא הייתי צריכה לנסוע כ"כ הרבה ובשעות הפקקים. לסיום ד' אומרת משפט מצמרר " אני רוצה עוד ילד! וזה מונע ממני! כי אני אומרת לעצמי איך אני יעשה את כל סדרת הבדיקות הזאת? איך אני ייסע כל פעם?"

לאחר הדיון בוועידת הבריאות ,  ח"כ משה ארבל , וח"כ וולדיגר הגישו שאילתות ישירות לשר הבריאות ניצן הורביץ בנושא החוסר במרכז הבריאות לאישה בשומרון. ח"כ משה ארבל שאל את שר הבריאות:" כיצד תפעל לצמצם את הפערים בין שירותי הבריאות ביו"ש לשירותי הבריאות ביתר המדינה? בפרט, כיצד תפעל כדי להקל על נשים וזוגות הנזקקים לטיפולים רפואיים מתקדמים מתחום הפריון  ומעקב הריון (כמו אולטרה סאונד זקיקים) ?" גם ח"כ איתמר בן גביר ,הציונות הדתית, שלח מכתב לשר הבריאות בנושא ובו ביקש לדעת כיצד משרד הבריאות מתכוון לצמצם את האפליה לכאורה בשירותי בריאות הנשים בשומרון.

 בדיון סוער במיוחד שהתרחש כחודש לאחר מכן, הגיע שר הבריאות לסקירת פעילות משרדו בפני וועדת הבריאות. ח"כ משה אבוטבול שנכח בוועידה צעק  בדקותיה האחרונות לעבר השר ניצן הורביץ " השר, מה עם מרכז בריאות האישה בשומרון?" אך השר ניצן הורביץ בחר לא להתייחס לשאלתו ועזב  את חדר הוועידה (יש לציין כי השאלה הייתה בסוף הוועידה, אך התעלמות השר הייתה מורגשת).

בכינוס הוועידה של וועידת הבריאות שהתכנסה לפני מספר ימים הודיעה ח"כ סילמן בשמחה במענה לח"כ משה אבוטבול שדיבר על הצורך במרכז בריאות לאישה בשומרון כי התקבלו הנתונים ממשרד הבריאות על שירותי בריאות האישה ביו"ש  וכי יש בהם בשורה משמחת.

 בפועל, מעיון בנתונים עולה כי אין בהם שום חידוש. הנתונים כוללים את הודעות קופות החולים לוועידה אשר צויינו למעלה ואין בהם חידוש בדבר הקמת מרכז בריאות לאישה משותף כפי שדובר בדיון הראשון בוועידת הבריאות. יש לציין כי קופ"ח כללית הודיעה בדיון בוועידת הבריאות כי פתיחת מרכז בריאות לאישה בשומרון נמצא בתוכניות העבודה לשנה זאת ועל פי מה שנאמר בוועידה הדבר מתוכנן לרבעון השלישי של השנה אך גם ח"כ סילמן הייתה סקפטית לעניין באומרה בדיון  כתגובה כי היא מכירה את התוכנית לפתיחת מרכז בריאות  האישה עוד כשהיא הייתה בקופ"ח כללית . יש לציין כי לקופ"ח לאומית יש מענה 5 ימים בשבוע של בדיקת מעקב זקיקים וכן תגבור ברפואת נשים באריאל ואף בתגובתם למשרד הבריאות ציינו כי יש להם מרכז בריאות האישה במרפאה באריאל אך יש לציין כי במרפאה לא קיים מיון קדמי הנותן מענה בשעת חירום ונשים נאלצות לנסוע למרכז לקבלת מענה זה .  

אז במה שונה אישה שגרה בעיר בשומרון מאישה שגרה בתוך הקו הירוק? מדוע לכאורה בקופ"ח מכבי וגם בחלק מקופ"ח נוספות לא הוקם מרכז בריאות לאישה בשומרון ואין זמינות שווה של בדיקת אולטרסאונד מעקב זקיקים לזמינות הגבוהה שיש בתוך הקו הירוק וזאת חרף הביקוש הגבוה? ומה מתכוונים במשרד הבריאות וקופ"ח מכבי לעשות בעניין?

מדוברות קופת חולים מכבי נמסר בתגובה: "מכבי מעמידה לרשות חברותיה באזור אריאל והשומרון שירות אולטרסאונד זקיקים לפחות פעמיים בשבוע באריאל וכן בראש העין בהתאם לביקוש ולהיקף הבדיקות המתבצעות מידי חודש. מכבי מרחיבה את שירותיה כל העת במגוון אזורים בארץ, בהתאם לביקוש ולצרכי חבריה באותו אזור מגורים, ותמשיך לעשות כן."

מקופ"ח מאוחדת נמסר בתגובה: "הקופה מעניקה שירותי אולטרה סאונד גניקולוגי בפריסה של 7 אתרים שונים ברחבי יהודה ושומרון ומבצעת באיזור מעל 10,000 בדיקות בשנה בתחום בריאות האישה, לרבות בדיקות המתבצעות על ידי רופאים מומחים. שעות הפעילות במרפאות השונות נקבעות בהתאם לביקוש בפועל וכתוצאה מהביקוש, בחלק מהמרפאות השירותים אף הורחבו, כמו ביישובים קריית ארבע ואפרת. מאוחדת קשובה לצרכי התושבים ופועלת כל העת להנגשת שירותים מתאימים עבור מבוטחיה".

מקופת חולים לאומית נמסר בתגובה:" לאומית שירותי בריאות מעניקה שרות נרחב ומגוון מעבר לקו הירוק או כפי שאנו מגדירים זאת – התיישבות, כאשר השירות ניתן בעשרות מרפאות לעשרות אלפי לקוחות הן ביהודה ושומרון והן בהר חברון. כמו כן, לאומית עושה כל מאמץ לגייס לעבודה כל רופא, אחות ורוקח שגר ו/או מסכים לעבוד בהתיישבות. לאומית אף הקימה מרכז לבריאות האישה במרפאה באריאל ויש לנו תכנית לשפץ ולהרחיב את המקום בחודשים הבאים".

מקופ"ח כללית נמסר בתגובה: "כללית מעמידה לרשות מטופליה מגוון נרחב של שירותים רפואיים בפריסה ארצית רחבה, ללא הבדל גיאוגרפי, דמוגרפי או אחר. בעיר אריאל קיימת זמינות של מספר רופאי נשים. מענה ניתן גם ביישוב רבבה הסמוך, כאשר בכל הנוגע לטיפולים מקצועיים פרטניים יותר, מטופלות האזור מופנות למרכזי בריאות אישה בערים קרובות, דוגמת פתח תקוה או ראש העין – שם נחנך רק לפני מספר חודשים מרכז בריאות אישה מקצועי ומתקדם במתחם מרפאת אלון. בנוסף לאמור לעיל, בתוכניות העבודה של כללית לשנים 2022-2023 ישנה כוונה להקים מרכז בריאות אישה עם היצע שירותים נרחב בתוך תחומי העיר אריאל. מרכז זה צפוי להתפרס על פני שטח של כ-500 מ"ר לכל הפחות ויהווה אבן שואבת לנשים מכל יישובי וערי השומרון. בהתאם לכך, הוא ייבנה בשילוב כוחות בין מחוז דן-פ"ת למחוז שרון-שומרון בכללית, עם מיטב הרופאים והשירותים מכל הארץ. אנו מודים לכם על ההתעניינות ונשמח לעדכן ככל שיתקרב מועד תחילת העבודות."

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:" מבלי להתייחס לנאמר בוועידת הבריאות נציין כי על פי חוק, מחויבות קופות החולים לספק את שירותי הבריאות בזמן סביר, מרחק סביר ובאיכות סבירה.

בבדיקה שנערכה מול קופות החולים נמצא כי כלל הקופות הגדילו את היקף השירותים בתחום ואף מתעתדות להגדילו בהתאם לצורך, אשר עולה מהשטח. אנו נמשיך ונעקוב אחר היקפי זמינות השירות".

איפה השוויון? בשומרון אין מענה לנשים בטיפולי פוריות

"אני נוסעת יותר משעה לבדיקה רפואית בגלל שאין מרכז לבריאות האישה בשומרון", מספרת מיכל (שם בדוי), מטופלת בטיפולי פוריות אשר מבוטחת בקופ"ח מכבי וגרה באריאל. מיכל לא לבד. אלפי מטופלים מכל קופות החולים חתמו על עצומה הקוראת לפתיחת מרכז בריאות האישה בשומרון

כתב: אחיה יוסף לייבו

נשים רבות מקופות חולים שונות המתגוררות בשומרון נאלצות לנסוע מרחקים ארוכים לבדיקות בהליכי פריון והריון עקב היעדר מרכז לבריאות האישה בשומרון. במה שונה מרכז לבריאות האישה מביקור רגיל אצל רופאת נשים? גורמים בקופות החולים מסבירים כי מעבר לרופאים נוספים, רק במרכז בריאות האישה ישנו מכשור רפואי מעבר לציוד הבסיסי הקיים אצל רופא נשים, ציוד שנדרש לבדיקות התקופתיות בהריון ובהליכי פריון.

אחת הבדיקות הרפואיות המצריכות מכשור רפואי ייעודי, ומבוצעת לרוב במרכז לבריאות האישה או על ידי טכנאית אולטרסאונד שהוסמכה לכך, היא בדיקת אולטרסאונד מעקב זקיקים. מדובר בבדיקה המבוצעת שלוש פעמים בתדירות של פעם ביומיים לפי הנחיית הרופא. הבדיקה הינה בדיקה חיונית המבוצעת בתדירות גבוהה כחלק מבדיקות וטיפולי פוריות. בהתאם לכך, בתוך הקו הירוק הבדיקה מתקיימת בכל יום בקופות חולים עם זמינות תורים גבוהה.

אך מעבר לקו הירוק, לפי עדויות מבוטחות חלק הקופות, המציאות שונה. ולרעה.

כבר ב-2016 , הזוג בפלר, בעצמם זוג מאותגר פוריות, ומייסדי עמותת אדו"ה (עמותה למען זוגות מאותגרי פוריות שבינתיים התאחדה עם קרן גפ"ן לפוריות) נחשפו למצוקתם הקשה של זוגות מאותגרי פוריות בשומרון שנאלצו לנסוע מרחק רב לבדיקת מעקב הזקיקים אשר התקיימה רק בתוך הקו הירוק בזמינות גבוהה ובכל ימות השבוע. לאחר שפנו לשר ליצמן בנושא, השר פנה לקופות החולים השונות כדי שהבדיקה תבוצע גם מעבר לקו הירוק ובעקבות כך חלק מקופות החולים קיימו את הבדיקה בשעות מצומצמות באריאל.

חמש שנים עברו, אך המצב לא השתפר כמעט. לפי עדויות מבוטחות הקופה הגרים באריאל, בקופת חולים מכבי בעיר הבדיקה מתקיימת רק יומיים בשבוע ובשעות מצומצמות. הדבר גורם לכך שאם הבדיקה צריכה להתקיים בימים שונים מהימים שבהם הבדיקה מתקיימת באריאל או שהפעם השלישית של הבדיקה לא נופלת על ימים אלו, המבוטחת צריכה לנסוע לתוך הקו הירוק לצורך ביצועה. נסיעה שבמקרים רבים אורכת זמן רב. ברכה (שם בדוי) מספרת כי לפי הנחיית הרופא היא הייתה צריכה לעשות את הבדיקה בימים אחרים מהיומיים שבהם היא באריאל ולכן היא נאלצה לנסוע פעמיים בתחבורה ציבורית אל מעבר לקו הירוק לצורך ביצועה.

מה הסיבה להבדל בין זמינות הבדיקה הרפואית בין הזמינות שבתוך הקו הירוק לבין זמינותה בשומרון? האם מדובר בכמות מבוטחים או ביקוש? לפי נתוני הביטוח הלאומי רק באריאל עצמה ישנם עשרות אלפי מבוטחים בקופת חולים מכבי לבד וזאת מבלי לבדוק את שאר היישובים שבשומרון.

האם אין ביקוש לשירות? אלפים חתמו על עצומה שפורסמה באתר "עצומה" לפני מספר חודשים וקראה לקופות החולים להקמת מרכז בריאות האישה ולערוך בדיקת מעקב זקיקים גם בשומרון. מעדויות רבות של מבוטחות שהגיעו אלינו ושיח בפורומים שונים באינטרנט לגבי הצורך בבדיקה זאת ובבדיקות נוספות המבוצעות במרכז לבריאות האישה לרוב, התשובה היא שלילית. לפני מספר חודשים פתחה עמותת "רפואה לעם" גיוס כספים למען הקמת מרכז בריאות האישה בשומרון לעילוי נשמת אסתר הורגן הי"ד שנרצחה בפיגוע ביו"ש.

אז במה שונה אישה שגרה בעיר בשומרון מאישה שגרה בתוך הקו הירוק? מדוע לכאורה בקופ"ח מכבי וגם בחלק מקופ"ח נוספות לא הוקם מרכז בריאות לאישה בשומרון ואין זמינות שווה של בדיקת אולטרסאונד מעקב זקיקים לזמינות הגבוהה שיש בתוך הקו הירוק וזאת חרף הביקוש הגבוה? ומה מתכוונים במשרד הבריאות וקופ"ח מכבי לעשות בעניין?

מדוברות קופת חולים מכבי נמסר בתגובה: מכבי מעמידה לרשות חברותיה באזור אריאל והשומרון שירות אולטרסאונד זקיקים לפחות פעמיים בשבוע באריאל וכן בראש העין בהתאם לביקוש ולהיקף הבדיקות המתבצעות מידי חודש. מכבי מרחיבה את שירותיה כל העת במגוון אזורים בארץ, בהתאם לביקוש ולצרכי חבריה באותו אזור מגורים, ותמשיך לעשות כן.


מדוברות משרד הבריאות נמסר בתגובה: הנושא ייבדק מול קופות החולים.

"ג'ינג'י זה אופי": כל מה שרציתם לדעת על ג'ינג'ים ולא העזתם לשאול

האם ג'ינג'ים באמת עצבניים יותר? מה קורה להם כשיורד גשם? והאם לכולם יש נמשים? יצאנו לשטח וראיינו שני ג'ינג'ים שנתנו לנו את כל התשובות

כתבה: הודיה וייס / ערך: אחיה יוסף לייבו

אד שירן, בלה ת'ורן, הנסיך הארי, אמה סטון, לינדזי לוהן וסתיו שפיר הם רק חלק מרשימה של ג'ינג'ים מצליחים מאוד. יום משלהם, פסטיבל שלם ושיר. מה יש בכתום-כתום הזה שכל כך מסקרן אותנו? ואיך הם מתנהלים בקיץ עם השמש הקופחת? כיצד הם חווים את כל הרעש סביבם? יצאתי לבדוק.

פחות משני אחוזים מהאוכלוסייה הם ג'ינג'ים ויש מקומות שבהם יש ריכוז גבוה יותר, למשל באירלנד ובקורנוול. כשהם מזדקנים שיערם לא מאפיר, אלא הופך לבלונד ובהמשך מלבין. בעבר, היו אמונות טפלות על ג'ינג'ים: ביוון האמינו שלג'ינג'ים יש יכולת אחרי המוות להפוך לערפדים ואנשים מאמינים שלאנשים ג'ינג'ים יש מזג חם.

בכל שנה מתקיים בהולנד פסטיבל לג'ינג'ים. כן, כן, שמעתם נכון. פסטיבל לג'ינג'ים. מגיעים אליו ג'ינג'ים מארצות רבות. זהו הפסטיבל הגדול והרציני לג'ינג'ים, אבל גם בארצות אחרות מתקיימים פסטיבלים לג'ינג'ים. גם בארץ עושים פסטיבל ג'ינג'ים וב-2019 התקיים פסטיבל כזה בחולון.

הכירו את בר שנייברג (24), סטודנט למזרח תיכון ומדעי המדינה באריאל, ואת רינת שוב (22), סטודנטית לסיעוד במכון טל. רציתי לשמוע מה להם יש להגיד על הצבע הכל כך מיוחד שלהם:

האם את אוהבת את צבע השיער שלך?
רינת: "כן, הוא מגניב".

רינת שוב

האם אי פעם קיבלת יחס שונה בגלל צבע השיער שלך?
רינת: "מניחה שכן, כי אנשים בדרך כלל לא עוצרים אנשים עם שיער שחור ברחוב ושואלים אותם אם זה הצבע האמיתי שלהם כמו לי עושים… אבל לא זכור לי שצחקו עליי יותר מידי כי אני ג'ינג'ית".
בר: "בוודאי, מלא פעמים".

האם יש לך נמשים?
רינת: "כן, נמשים חמודים". בר: "אין לי נמשים, לא הרבה. אבל לפעמים, תלוי בעונה".

מה הסטיגמות/אמירות הכי מטומטמות ששמעת על ג'ינג'ים?
רינת: "ג'ינג'ים מסריחים בגשם וכל מילות השיר. פעם השיר הזה היה ממש מעצבן אותי, אבל היום זה מצחיק. שג'ינג'ים נהפכים בגיל 40 לתפוזים. פעם גם הייתי מתעצבנת כשהיו אומרים שג'ינג'ים הם עצבניים, ועם פתיל קצר. אבל היום אני תכלס כזאת, אז לא אכפת לי לתלות את האשמה בשיער שלי, יותר נחמד".

בר שיינברג, קרדיט צילום: מתוך אוסף תמונות אישי, באדיבות המצולם ובאישורו.

בר: "שג'ינג'ים מסריחים בגשם. שג'ינג'ים עצבנים – תכל'ס עם זה אני מסכים, זה אמיתי לדעתי. אני רואה את זה על עצמי, היום פחות כי עבדתי על עצמי, אבל זה משפיע לדעתי".

האם אתם מאמינים שג'ינג'י זה אופי?
רינת: "מניחה שתלוי אצל מי. אצלי ג'ינג'י זה לגמרי אופי ואני יכולה להתעצבן ממש מהר ובקלות. מצד שני אני מכירה ג'ינג'ים שהם האנשים הכי שלווים ורגועים שיש".

בר: "בוודאי. אין פה שאלה. אופי מיוחד. לדעתי זה אנשים טובים, איכותיים. אני מאוד אוהב את זה שאני ג'ינג'י וגאה בזה. ג'ינג'י זה אופי. יש בזה גם חסרונות וגם יתרונות. החיסרון זה העצבים ויתרונות זה גם שאתה בולט תמיד ואז זה גורם לך להיות מיוחד ועם אופי אחר מכולם. אני אוהב להיות ייחודי, לדעתי זה טוב".

מי הג'ינג'י המפורסם האהוב עלייך?
רינת: "אן שרלי, עשתה כבוד לאומה הג'ינג'ית".
בר: "רון וויזלי, אני חולה הארי פוטר".

פנקו את הקוראים במסר לסיום
רינת: "לא כל ג'ינג'י ברחוב הוא אח שלי; אם לג'ינג'ים יש גבות חומות זה לא אומר שהשיער שלהם צבוע; זה לא תמיד נחמד כששואלים אותך אם זה השיער האמיתי שלך; לא צריך לציין בפניי כל ג'ינג'י שנמצא במקום ; אל תצחקו עלינו כשאנחנו נשרפים, זה לא אשמתנו שהשמש אוהבת אותנו יותר; לא לרדת על ג'ינג'ים כי הם ג'ינג'ים, זה מעצבן".

בר: "קוראים לי בר שנייברג, אני גאה בזה שאני ג'ינג'י, לא הייתי מחליף את צבע השיער שלי בשום צבע שיער אחר. אוהב אתכם".


"160 הודעות בשבת": מי מציף קבוצות וואטסאפ בפורנוגרפיה?

סטודנטים באוניברסיטת אריאל מתלוננים על תופעה מטרידה: זרים מתפרצים לקבוצות וואטסאפ ומציפים אותן בתוכן לא הולם, לעתים במהלך השבת. לטענת המתלוננים, וואטסאפ לא חוסמת את מספרי הטלפון המטרידים. מערך הסייבר: "התופעה אינה חדשה או ייחודית לאריאל". כך תגנו על קבוצות הוואטסאפ שלכם

כתב: אחיה יוסף לייבו / עריכה: הודיה וייס

"מיד עם צאת שבת ראיתי שיש בקבוצת הטרמפים לאריאל משעריה 160 הודעות והבנתי שמשהו לא תקין כי כבר דיברו לפני שבוע שיש פריצות של ערבים ששולחים פורנו", כך מתארת י' סטודנטית באוניברסיטת אריאל. "נכנסתי ישר לקבוצה וראיתי הודעה באנגלית שכתוב בהן HI ומלא הצטרפויות אז ישר הבנתי ודיווחתי… גם שלחו לי HI לפרטי ממספר מוזר". סטודנטית נוספת מספרת כי פרצו השבת גם לקבוצה נוספת, "כשרות המזון", ושלחו בה תמונות פורנוגרפיות. בנוסף לשליחת ההודעות בקבוצה, אחד המספרים שנכנסו לקבוצה שלח בפרטי הודעות פורנו לאחת המשתתפות בקבוצה ואף ניסה להתקשר אליה בשיחת וידאו בוואטסאפ.

י' וחברתה הסטודנטית לא לבד. במהלך השבת האחרונה נפרצו קבוצות רבות של סטודנטים באריאל. בחודשים האחרונים ובמיוחד בשבוע האחרון, נכנסו לקבוצות וואטסאפ רבות של סטודנטים באריאל מספרי טלפון מחו"ל ודוברי ערבית בחלקם ושלחו הודעות ותמונות פורנוגרפיות ,שינו את תמונת ושם הקבוצה לתוכן פורנוגרפי ואף שלחו הודעות פורנוגרפיות פרטיות לחלק מחברי הקבוצות.

י', אחד ממנהלי קבוצות הוואטסאפ באריאל, מספר כי למרות שהסיר את המספרים הלא מזוהים ששלחו הודעות פורנוגרפיות בקבוצה, ולמרות שדיווחו על מספרים אלו לוואטסאפ, אותם מספרים נכנסו לקבוצות נוספות גם לאחר שעברו כחודשיים מהדיווח. י' מציין כי אופי פעולת הפורצים דומה ברוב המקרים – הפורצים נכנסים בדרך כלל בזמן שבת דרך קישורי קבוצות וואטסאפ ,בעדיפות לקבוצות של דתיים בלבד, ושולחים בהם תכנים אלו. לאחר שהבחין בדפוס התקיפה הדומה, י' חסם את הקבוצה להודעות בשבתות ובחגים.

בשבוע זה מצוין "שבוע הגנת הסייבר הישראלי" שנועד להעלות את המודעות לפריצות סייבר אפשריות ולהעלאת רמת ההגנה האישית מפריצות. אך מה עם אחריות הרשתות החברתיות שבאמצעותם גל הפריצות מתקיים? למרות שעברו מספר חודשים מאז החל גל הפריצות לקבוצות הסטודנטים באוניברסיטה, וחרף דיווחים שדיווחו הסטודנטים על מספרי הטלפון הזרים לוואטסאפ כמפיצי ספאם, החברה לא חסמה בפניהם את השימוש בשירות. על פי הבדיקה שערכנו, עולה כי ישנם מספרי טלפון אשר השתתפו לפחות בשתי פריצות לקבוצות וואטסאפ במרחק של יותר מחודש ביניהם וחרף הדיווחים כנגדם בפריצה הראשונה בה השתתפו חשבונם בוואטסאפ לא נחסם והם השתתפו בתקיפות נוספות. דבר זה הוא לכאורה כנגד מדיניות חברת וואטסאפ שלא מאפשרת הפצת תכנים בלתי הולמים בשירותיה.

שבוע הסייבר הישראלי, שלט הסברה שהוצב באוניברסיטת אריאל. צילום סלולרי :אחיה לייבו

האם גל הפריצות לקבוצות הוואטסאפ באוניברסיטה היינו ייחודי לאוניברסיטה? או שמא מדובר בגל תקיפות ארצי? מערך הסייבר הלאומי אומר כי "התופעה שאתה מתאר מוכרת על ידינו ועל ידי וואטסאפ. היא אינה חדשה או יחודית לסטודנטים של אוניברסיטת אריאל, לרוב מדובר בנסיונות אקראיים על מספרי טלפון. תחילתה בהשתלטות על חשבון WhatsApp של אחד המשתמשים. במתווה זה, מתקבלת הודעה מרשימת אנשי הקשר לכאורה, אשר מבקש לקבל את קוד האימות לפתיחת האפליקציה, בטענת שווא שהקוד נשלח בטעות במסרון.  אך למעשה, מדובר בהאקר שעומד מאחורי ההודעה, וקוד האימות שייך לבעל החשבון. לאחר מסירת קוד האימות, משתלט ההאקר על החשבון ונועל אותו. ההאקר ממשיך הפצת ההודעות גם לחברים של אותו משתמש שהשתלטו לו על חשבון וכך חוזר חלילה (פירסמנו התרעה בנושא מספר פעמים, הראשונה בנושא כבר לפני שנתיים).

לעיתים, בשלב הבא, חלק מהאקרים בוחרים "להפציץ" את הקבוצות שאותו משתמש חבר בהם בתמונות המוגדרות על ידי התנאי שימוש של וואטסאפ כלא ראויות. כך, הפצת התמונה בקבוצה או החלפת צילום הקבוצה, מפריה את תנאי השימוש ומביאה לחסימה אוטומטית של וואטסאפ של כל חברי הקבוצה. במערך הסייבר מתייחסים גם לשיטה שבה נפרצו קבוצות הוואטסאפ באריאל ואומרים כי "לחלופין, בחלק מהמקרים מדובר במספרים לא מוכרים למשתמש שפותחים קבוצה מוסיפים אנשים ו'מפציצים' את הקבוצה".

כיצד תוכלו להתמודד מול גל הפריצות? מערך הסייבר הלאומי מציע לעשות את שורת הצעדים הבאים:

  • הפעלת אימות דו שלבי: אימות נוסף לקוד האימות שמתקבל במסרון – צעד קל לביצוע בהגדרות החשבון – אימות דו שלבי – של האפליקציה.
  • לא מעבירים קוד אישי לאף אחד.
  • צאו מהקבוצה אם זיהיתם שינוי חריג בתמונת הקבוצה, בשם הקבוצה או הופצה תמונה לא ראויה, צאו מיד מהקבוצה.
  • מניעת הוספה אוטומטית לקבוצות – הגדרה בהרשאות מניעת צירוף אוטומטי לקבוצות: הגדרות – חשבון –  פרטיות –  קבוצות –  אנשי הקשר שלי חוץ מ – סימון כל אנשי הקשר שלכם באמצעות לחיצה על שלושת הקווים בצד השמאלי העליון של המסך.
  • חיסמו את המספרים מהם מגיעות ההודעות החריגות.
  • עיקבו אחר ההתרעות והאזהרות של המערך ברשתות החברתיות ובאתר. חייגו 119 לסיוע או דיווח

איגוד האינטרנט הישראלי פרסם מדריכים מפורטים המסבירים כיצד לבצע חלק מצעדי האבטחה אלו:

א. מדריך למניעת הוספה לקבוצה בוואטסאפ על ידי זרים: https://www.isoc.org.il/netica/guidance-for-parents-and-teachers/whatsapp/how-to-stop-people-from-adding-you-to-whatsapp-groups

ב. מדריך לביצוע אימות דו שלבי בוואטסאפ: https://www.isoc.org.il/netica/guidance-for-parents-and-teachers/whatsapp/2-step-verification-whatsapp

האיגוד מציין כי במידה וכתוצאה מגל הפריצות נחסמתם משימוש בוואטסאפ, ניתן לפנות לוואטסאפ האיגוד בטלפון 0548858911 או לכתובת האתר של האיגוד: https://block.org.il והאיגוד יסייע בהורדת החסימה , כפי שסייעו לאנשים שנחסמו מפריצות קודמות.

עטרת-גילה עזר, דוברת אגודת הסטודנטים באריאל, מסרה: "לאחר שדיברתי עם דוברים מאגודות אחרות הובהר לי כי נושא הפריצות הינו כלל ארצי וקורה במגוון אוניברסיטאות ומכללות. כמובן שאנו מתייעצים בכל נושא משפטי עם עו"ד האוגדה אסף ביטון, שלחנו הודעת אזהרה לשולחי הודעות הספאם והסרטונים ואיפסנו כמה פעמים את הקישורים לוואטסאפ. בכל קבוצה יש מנהלים שהם בדרך כך – נציגי השנתון והם הינם רשאים להוציא מהקבוצה אנשים פוגעניים ולאפס את הקישור. נכון לרגע זה אין עילה לתביעה בבית משפט". 

בניגוד לדברים אלו, באתר איגוד האינטרנט הישראלי נכתב: "יצוין כי חוק הסרטונים שנחקק בינואר 2014 קובע כי הפצת תוכן בעל אופי מיני הינו עבירה מסוג הטרדה מינית שדינה עד 5 שנות מאסר. החוק מגדיר שגם אדם "שרק" העביר אותו חומר יחשב כמי שביצע עבירה". כמו כן, גורם בפרקליטות המדינה המתמחה בעבירות סייבר ציין כי הפצת חומרים פרונוגרפיים באמצעות הוואטסאפ במקרים רבים תחשב לעבירה פלילית. כך שלא ברור מדוע לא הוגשה תלונה במשטרה כנגד התוקפים.

ביקשנו פעמים רבות ובאמצעים רבים את תגובת חברת מטא (לשעבר פייסבוק) המחזיקה בבעלות על וואטסאפ לנאמר בכתבה, אך חרף פניות חוזרות ונשנות טרם נמסרה תגובה.

מגיש החדשות שכבש את הטיקטוק

רוב מגישי החדשות כנראה מנצלים את הפסקת הפרסומות בשביל ליישר את העניבה, לתקן את האיפור ולהתכונן לאייטם הבא. עומר ירדני, מגיש "היום שהיה" בערוץ 13, מעדיף לנצל את ההפסקה מהקהל המבוגר שצופה בו במסך הקטן, לטובת צילום סרטוני טיקטוק עבור הקהל הצעיר שצופה בו במסך הקטן אף יותר

כל ישראלי שגולש בטיקטוק, האפליקציה שמזוהה כיום יותר מכל עם הדור הצעיר, כבר מכיר את התופעה- בין אלפי הסרטונים הקצרים, בהם מופיעים בני נוער ששרים, רוקדים ומבצעים אתגרי רשת, יצוצו מדי פעם פניו המוכרות של עומר ירדני. הוא ישב באולפן, מסודר ומחויט כפי שמגיש חדשות צריך להיות, רק שאת ארשת הפנים הרצינית ואת הדיווחים על מגפת הקורונה, יחליף ירדני בצחוק מתגלגל ובשירה. מאות אלפי משתמשי טיקטוק כבר הספיקו לראות את עומר ירדני שר את מיטב הלהיטים האחרונים של סטטיק ובן אל, נסרין קדרי, עדן בן זקן ועוד, ואין ספק שמדובר באחת מסנסציות הרשת המפתיעות והמעניינות בישראל כיום.

קרדיט: צילום מסך מתוך חשבון הטיקטוק של עומר ירדני

אז איך בעצם הכל התחיל?

ירדני: "זה התחיל הרבה לפני טיקטוק. אני חושב שיש בי איזשהו מנעד בין הדמות הרצינית, שרוצה להתעסק בדברים החשובים והמשמעותיים לבין שטויות, שזה גם משהו שאני אוהב לעשות. בשנת 2015, אור הלר ומאיה זיו-וולף החליפו באחד הימים את אורלי וגיא בתוכנית הבוקר שלהם. אור ומאיה תפסו אותי שר שיר של דודו אהרון והחליטו לשדר את זה כדי לעשות לי פאדיחות. בהמשך זה קרה שוב, רק עם שיר אחר, כך שעוד לפני שידעתי מה זה טיקטוק, עשיתי דברים שהיו יכולים להתאים לפלטפורמה הזו."

ספר לי על הרגע שבו החלטת לצלם את הסרטון הראשון.

"בהתחלה לא הבנתי כל כך מה זה טיקטוק, חשבתי שיש שם רק דברים מטופשים ולא היה לי זמן להתעסק בעוד רשת חברתית נוספת. בארוחת שישי אחת, שני האחיינים שלי ניסו לשכנע אותי להוריד את האפליקציה. בהתחלה לא הסכמתי, אמרתי להם שיש לי מספיק פרופילים לנהל ברשתות החברתיות אבל הם הצליחו לשכנע אותי לנסות. יום קודם, עשינו קצת שטויות באולפן בהקלטות שקדמו לתוכנית. שרתי שירים ועובדי הקונטרול זרמו איתי. בסוף היום ביקשתי מאחד המפיקים שישלח לי את מה שעשינו וזה למעשה הפך להיות הסרטון הראשון. למעשה, הוא בכלל לא יועד לטיקטוק, אך בגלל שראיתי שהאפליקציה הזאת ידידותית למשתמשים החדשים שלה, אמרתי לעצמי 'טוב, נעלה את זה'. הסרטון הראשון ממש הצליח, הוא זכה לעשרות אלפי צפיות תוך מעט זמן, אבל זה קרה לגמרי במקרה ללא כוונה ומאמץ כלל, סתם ככה בין הראיונות של הכתבים."

מה היו התגובות מצד הקולגות?

"האנשים שעובדים איתי על הדברים הרציניים והחשובים שאנחנו עושים ביומיום, מרגישים שיש באולפן איזו שבירת שגרה קטנה וזה מאד נחמד להם. כבר קרה לי שצלמים, במאים או מפיקים שאלו אותי 'נו, נו מה אנחנו מצלמים היום?'. גם הכתבים והמגישים האחרים של הערוץ שדיברו איתי על העניין הזה, הגיבו בצורה מאד חיובית."

עומר ירדני נחשב לאחד הטאלנטים הבולטים בטלוויזיה בשנים האחרונות. בשנת 2013 כשהוא משוחרר טרי מגלי צה"ל בן 22 בלבד, החל ירדני להגיש מספר תכניות טלוויזיה בערוץ 10 וכמו עובדים רבים בערוץ, עבר לחדשות 13 לאחר המיזוג עם "רשת", שם הוא מגיש תוכניות עד היום.

קרדיט: דני בר-אדון

מדוע לדעתך רוב הפוליטיקאים לא מצליחים להשיג קהל עוקבים גדול בטיקטוק, בניגוד לשאר הרשתות החברתיות?

"הקהל הצעיר שמשתמש בטיקטוק מכיר את בנט ונתניהו, אבל לא בטוח שהם מעסיקים אותו. מה שיפה בטיקטוק זה שרוב המשתמשים מחפשים את מה שמגניב, חריג ומצחיק אבל יותר מכל, הם מחפשים את האותנטיות. ברוב המקרים, וראינו את זה גם באינסטגרם, הפוליטיקאים מנסים להיות משהו שהם לא, ולכן זה לא תמיד עובד."

עיתונאים תמיד מנסים להשיג מטבעם כמה שיותר עוקבים בכמה שיותר פלטפורמות. האם לפי דעתך עיתונאים אחרים מסתכלים עלייך ואומרים לעצמם "זה המודל העיתונאי החדש"?

"זה יהיה יומרני מצדי לומר שאני המודל העיתונאי החדש. יש עיתונאים שמצליחים מאד ברשתות חברתיות אחרות ולא כל רשת חברתית מתאימה לכל עיתונאי וזה בסדר. יכול להיות שמה שאני עושה מוצא חן בעיני הרבה אנשים. מעבר להיותי מגיש חדשות שמראיין אנשים, אני גם שטותניק, אבל אין לי ספק שזה לא משהו שמתאים לכל אחד. אני חושב שמי שמעלה תכנים לטיקטוק צריך פשוט להיות 'הוא'. זה נשמע כמו מסר שיצא מהצגת ילדים אבל זה מה שאני התרשמתי שהמשתמשים מחפשים באפליקציה הזאת. כשאנשים רואים שאתה אמתי ואותנטי, הם יצפו בתכנים שלך, וזה לא משנה אם הם מצחיקים, מרגשים או מעניינים."

כך או כך, דווקא בזירה הצעירה של הטיק-טוק, הפינה היחידה במדיה החברתית שלא נכבשה על ידי הפוליטיקאים ואנשי התקשורת, מצליח עומר ירדני ללכוד את עינו של הקהל הצעיר, שלא צופה יותר מדי בטלוויזיה. ומי יודע, אולי דווקא סרטוני השירה המשעשעים הללו, הם אלו שיולידו את דמותו החדשה של העיתונאי הישראלי. אז ביום שתראו את עמית סגל או יונית לוי רוקדים באולפן כשברקע מתנגן שיר פופ גנרי, אל תשכחו מי היה שם קודם.

לעמוד הטיקטוק של עומר ירדני

הסטודנטים שמסרבים להתחסן שוברים שתיקה

יותר משליש מאזרחי ישראל אינם מחוסנים – עם מה נאלצים להתמודד הסטודנטים שמסרבים להתחסן? "הגבלת התו הירוק פוגעת לי בחיי היום יום ומאלצת אותי להתחסן בניגוד לרצוני", טוען אחד מהם

כתבה: שני בובלי // ערכה: יובל כהן

את שנת הלימודים סטודנטים לא מחוסנים פתחו מעט שונה מאלו המחוסנים. כל סטודנט לא-מחוסן צריך להציג בשערי האוניברסיטה בדיקה שלילית לקורונה. את הבדיקה השלילית אפשר לעשות בשתי דרכים: בדיקה שעולה 52 שקלים דרך מד"א – התוצאה מגיעה לנייד לאחר רבע שעה מלקיחת הדגימה אך הבדיקה תקפה ל-24 שעות. האפשרות השנייה היא בדיקה דרך פיקוד העורף. הבדיקה היא חינמית ותקפה ל- 72 שעות, אך התורים אליה ארוכים והתוצאה מגיעה בין 24 ל48 שעות.

סטודנטים רבים כעסו על האפליה בין מחוסנים ולא מחוסנים והתאגדו לקבוצה אחת. משיחות עם סטודנטים שאינם מחוסנים עולה כי כיום באוניברסיטת אריאל חיי השגרה פועלים על פי חוקי התו הירוק. דבר זה מעורר מחלוקת רבה בין סטודנטים רבים.

"כבול לחיסון" . Pixabay

"אני לא חלק ממתנדי החיסונים, אני מאמינה בקורונה אבל אני חושבת שאין מספיק מידע על תופעות הלוואי של החיסון ולכן בחרתי לא להתחסן". מספרת מאיה, סטודנטית שנה ב' לאדריכלות באוניברסיטת אריאל. "בשביל שאני אקבל תו ירוק אני צריכה לעשות בדיקת מד"א כל יום שעולה לי כסף או בדיקת PCR שהיא חינמית ולכן אני בוחרת לעשות בדיקה שלא עולה לי כסף כי להוציא כל יום על בדיקה זה לא ראלי לסטודנט. הבעיה היא שהתשובה מגיעה רק 48 שעות אחרי לקיחתה ולכן נשאר לי רק 24 שעות להשתמש בה כשהיא עוד בתוקף ולכן אני כל יום צריכה ללכת לעשות בדיקה, לעמוד בתור הארוך, לקבוע תור לבדיקה, להפסיד שעות לימוד או עבודה".

החיסון לקורונה הגיע לאחר כשנה בצל המגפה, ושינה את תמונת המצב אחרי סגרים ארוכים וקורבנות רבים: מספר החולים ירד, קצב הדבקה הואט ועולם הצליח לחזור לשגרה. אך מהירות הוצאת החיסון והחובה להתחסן (במספר מדינות) גררה אין ספור מתנגדי חיסונים בעולם.

בישראל מחסנים את האוכלוסייה בחיסונים של פייזר ומודרנה שאושרו על ידי ה-FDA. החיסון עצמו מורכב רק מחלבון ספציפי של הנגיף וזאת על מנת לא לחשוף את המתחסן לנגיף השלם. החיסון אינו מגן באופן מלא על המתחסן ולמרות קבלת החיסון אפשר להידבק שוב, אבל בסיכוים נמוכים יותר של הגעה למצב של חולי קשה או חלילה מוות.

במדינת ישראל החליטו לחסן ילדים מתחת לגיל 12, עד היום חוסנו ילדים בני 12 ומעלה כאשר בהתחלה התמקדו על קבוצות בסיכון. החיסון אינו חד-פעמי אלא הוא יעיל למשך חצי שנה ולכן כל חצי שנה בערך אנחנו צריכים ללכת להתחסן שוב. בישראל עד היום האזרחים שבחרו להתחסן קיבלו שלוש מנות של חיסון כאשר את המנה השלישית נתנו לפני מספר חודשים ועדיין לא יודעים לכמה זמן היא אפקטיבית. חשוב לציין שכיום 62.5% תושבים ישראלים התחסנו בשתי המנות. יעילות החיסון היא לא במאת האחוזים אלא החיסון מפחית את החומרה של קבלת הנגיף לקל ובינוני (ברוב המקרים). ממחקרים באינטרנט עולה כי גם לאחר החיסון אדם יכול להמשיך את הפצת הנגיף לאחרים למרות שהוא בעצמו לא יהיה חולה.

משיחה עם קבוצת מתנגדי החיסונים גיליתי שיש להם קבוצת וואטסאפ פעילה תחת השם "חירות ושוויון באריאל" שבה הם מעלים עדכונים שוטפים לגבי השינויים על תו הירוק ובנוסף רובם אף הולכים להפגנות ענק תחת הסיסמא "תו ירוק=כתם שחור".

תמונת הנושא של קבוצת הWhatsApp של מתנגדי החיסונים באריאל – "חירות ושיוון באריאל"

ירון, סטודנט להנדסה: "אני בוחר שלא להתחסן. זה לא משנה למה, כמה ואיך. אנחנו במדינה דמוקרטית וזאת זכותי המלאה להחליט על הגוף שלי. הגבלת התו הירוק פוגעת לי בחיי היום יום ומאלצת אותי להתחסן בניגוד לרצוני, אז איפה הדמוקרטיה פה? איפה אפשרות ההחלטה של עצמי על גופי".

נעמה, סטודנטית באוניברסיטת אריאל, טוענת כי היא משלמת שכר אוניברסיטאי כמו כל סטודנט וכועסת על האפליה: "למה ההחלטה שלי לא להתחסן מגבילה אותי אם אני משלמת את אותו שכר לימוד, ואמורה להיות שווה כמו כל סטודנט אחר?". היא מוסיפה כי "אם החיסון לא יעיל במאת האחוזים וגם אני יכולה להידבק ולהדביק וגם מחוסן יכול להידבק ולהדביק אז מה ההבדלים בינינו? למה הוא לא צריך להציג בדיקה בכניסה ואני כן?"

כך תמצאו אהבה באוניברסיטה: הזוגות והמומחים מייעצים

כתבה: הודיה וייס // ערך אחיה יוסף לייבו.

למי אין את הדודה שבכל מפגש משפחתי שואלת אם יש משהו שמתקדם? הלכנו לבדוק דרכים למציאת אהבה באוניברסיטה

שנת הלימודים האקדמית כבר בעיצומה והשנה בעיקר בצורה פרונטלית. סטודנטים מסתובבים בכל רחבי הקמפוס, מכירים אנשים בהרצאות, מסיבות, ישיבות, בפעילויות של האגודה, בספרייה ועוד. נוצרות חברויות חדשות. יש כאלה שהצליחו למצוא כאן מעבר לחברויות ומצאו כאן ממש אהבה. אז איך עושים את זה? ואם רואים מישהו/י שמוצא חן בעיניך- מה עושים? החלטתי לדבר עם כמה זוגות שכאלה ולברר את סוד הקסם. 

מושיקו ועינב נגר (25), סטודנטים לתקשורת באוניברסיטת אריאל, התחתנו לפני שלושה חודשים. "נפגשנו ממש בתחילת הלימודים בשנה א'", מספר מושיקו. "עינב נגשה אליי ושאלה אותי אם אני גר באריאל, יום אחרי עינב שלחה לי הודעה ושאלה אותי איפה אני שבת, הזמנתי אותה אליי לדירה והשאר היסטוריה". הטיפ שלו למי שרוצה לנסות לצאת באוניברסיטה וחושש להתחיל הוא: "פשוט לגשת ולתת לזמן לעשות את שלו". כשאני שואלת אותו איזה קשיים ויתרונות יש כשבת הזוג נמצאת באוניברסיטה, הוא עונה: "אינטנסיביות בקשר בגלל שכל היום היינו ביחד בלימודים ואחרי הלימודים אבל לאט לאט למדנו לאזן את זה. היינו לומדים למבחנים ביחד וזה היה מעולה וללכת ביחד לאוניברסיטה". ולקוראים הם "מאחלים אושר אהבה ושכל אחד ואחת ימצא בזמנו את הנפש שהכי מתאימה לו". 

מושיקו ועינב נגר [ קרדיט צילום:- אוסף פרטי, באדיבות המרואיינים]

זוג נוסף שהכיר באוניברסיטה הם אבישי יבלינוביץ' (24) סטודנט לכלכלה וחשבונאות שנה ב' ורינת קרמר (24) סטודנטית לתקשורת, שיוצאים כבר 10 חודשים בצורה רצינית.  

אז ספרו לנו את סיפור ההיכרות שלכם ומי התחיל עם מי?

רינת: "הייתי סתם בפייסבוק וראיתי אותו ב"אנשים שאולי תכיר". ראיתי שיש לנו חברים משותפים שאחד מהם זה חבר טוב מהלימודים אז שלחתי לו הודעה וביקשתי שיכיר בינינו".

אבישי: "פתאום אני מקבל הודעה ממנו שידידה שלו מהתואר ראתה אותי ומצאתי חן בעיניה. אמרתי "יאללה למה לא".

רינת: "אז החבר המשותף שלח לי הודעה ואמר שאבישי בעניין והוא מעביר את המספר שלי. אז זרמתי ואמרתי שאחכה להודעה ממנו".

אבישי: "הייתי באמצע שיעור ולקח לי זמן לענות לחבר המשותף, הוא כבר חשב שאני אולי לא בעניין ולא לחץ עליי לשלוח לה הודעה".

רינת: "לא עברו שעתיים מהרגע שראיתי אותו בפייסבוק עד שקיבלתי ממנו הודעה".

היה חשש בהתחלה?

אבישי: "ממש לא, השיחה זרמה מהרגע הראשון".

רינת: "לא נראה לי".

תנו טיפ למי שרוצה לנסות לצאת באוניברסיטה וחושש להתחיל?

רינת: "זה נורא תלוי בחשש, אם הם מפחדים שלא יהיה זמן לשלב בין הכל הייתי אומרת שזה רק עניין של סדר עדיפויות וניצול זמן נכון".

אבישי: "לדעתי שווה את המאמץ, בסוף אם זה זה, זה שווה הכל. אין ספק שלימודים זה חשוב אבל זה זמני, זוגיות זה לכל החיים".

איזה קשיים יש שבן הזוג נמצא באוניברסיטה?

אבישי: "וואה וואה".

רינת: "קצת מתסכל שהשיעורים שלנו לא חופפים, כשאני ביום חופש הוא לומד ולהפך".

אבישי: "או שלומדים עד מאוחר ואחר כך גם צריך לשבת על שיעורים וזה, יוצא שאנחנו נפגשים רק ב11 בלילה".

רינת קרמר ואבישי יבלינוביץ' [קרדיט צילום: אוסף פרטי באדיבות המרואיינים]

איזה יתרונות יש?

אבישי: "הכי כייף שהיא גרה קרוב".

רינת: "אנחנו יכולים לקפוץ אחד לשני מתי שבא לנו. גם סתם לראות אחד את השני בהפסקות שבין השיעורים זה כייף".

אבישי: "הקשר הרבה יותר חזק כי אנחנו מתראים באופן יותר תדיר מאשר שכל אחד היה לומד באוניברסיטה שונה מהשני".

רינת: "אנחנו לפעמים גם סתם נפגשים ללמוד ביחד. כל אחד בלימודים שלו, אבל זה עדיין סוג של זמן איכות".

ובקיצור, מה אתם מאחלים לקוראים שלנו?

אבישי: "לכו תתחילו עם בנות בספרייה".

רינת: "לא חייב בספרייה, אפשר גם בפייסבוק".

"הכרנו במעונות – אני ראיתי אותו ונדלקתי עליו אבל לא היה לי מושג אפילו איך קוראים לו ולא היה לנו כלום במשותף, אז לא עשיתי עם זה משהו", מספרת סטודנטית נוספת שבחרה להישאר אנונימית. 

"אחרי כמה זמן הוא הגיע לקרוואן שלי עם חבר שלו ואחרי שהוא הלך שאלתי את חבר שלו אם הוא יכול לעזור לי להתחיל איתו החבר הגדיל ראש וגרם לו פשוט לשים עליי עין בעצמו ולהתחיל איתי, ואז יצאנו לדייט והשאר היסטוריה". היום הם נשואים כבר מעל שנה.

"לשנינו היה חשש בהתחלה – אני התביישתי לבקש מחבר שלו עזרה, והוא נורא פחד להתחיל איתי אבל עשה את זה בכל זאת" היא מספרת. ביקשתי גם ממנה טיפ למי שרוצה לצאת באוניברסיטה וחושש להתחיל: "הטיפ שלנו קצת נדוש, אבל אם מישהו מוצא חן בעינכם פשוט תנסו. במקרה הפחות טוב לא הולך וממשיכים הלאה, ובמקרה הטוב מרוויחים".

"יש בעיקר יתרונות שבן הזוג נמצא באוניברסיטה, זה מאוד נוח ונחמד. החיסרון הוא כשרק מתחילים את הקשר והוא עוד לא רציני – אבל אתם מוקפים בחברים אז אין מלא פרטיות. אנחנו מאחלים לקוראים לזרום עם החיים וליהנות כמה שאפשר".

אצל ד"ר צוריאל ראשי המרצה בבר אילן, בצה"ל, באריאל ובעוד מוסדות, הכירו כבר כמה וכמה סטודנטים בשיעורים- והתחתנו. (אמנם רוב הזוגות הכירו במוסדות אחרים ולא אצלנו, אבל אין ייאוש.) ביקשתי ממנו טיפים למציאות זוגיות בלימודים. "הטיפ שלי מהניסיון", הוא מייעץ, "א. תהיו נחמדים לכולם- זה עשוי להשתלם לכם. ב. תשתתפו בשיעורים ויכירו אתכם. ג. אל תברחו בסוף השיעור ואל תאחרו. בדרך כלל זה קורה לפני ההרצאה או אחריה, אלא אם כן ההרצאה ממש משעממת…".

ואם לא התמזל מזלכם, ולא מצאתם את האביר על הסוס הלבן/הנסיכה מהחלומות באוניברסיטה – אסור להתייאש. הכירו את קבוצת "החצי השני", קבוצה שנועדה לעזור במציאת זוגיות לציבור הדתי על גווניו. אלישי פריד אחד ממנהלי הקבוצה מספר: "קבוצת "החצי השני" נועדה לספק מענה למחפשים זוגיות. היא קבוצת שידוכים חינמית בווצפ כבר הפכנו להיות עמותה רשומה. מטרתה לעזור לאנשים למצוא את החצי השני. אני רואה את זה גם כמעבר. לעזור בכל התהליך והדרך. אני גם חושב מאוד שיש לנו תפקיד חשוב בתהליך של האנשים במציאת הזוגיות. אני עושה עם אנשים שיחות על זוגיות, ואנשים נפרדים ומדברים איתי ומגיעים למסקנות ומשם אנחנו משתפרים ומנסים להבין לאיזה כיוון ללכת". 

האם יש הצלחות משם?

"כן ב"ה עומדים על 15 זוגות נשואים, מתוכם 3 זוגות אני אישית הכרתי ביניהם".

איך אתה ממליץ לחפש זוגיות בכללי בחיים?

"כל אחד מתאים לו דרך אחרת. יש אנשים שיותר יעדיפו להכיר בפלטפורמה הזאתי כי הם מרגישים יותר בנח להכיר דרך תיווך. יש כאלה שיעדיפו דרך מתווך בדרכים היותר מסורתיות וישנות (ה.ו- שדכן/חברים משותפים וכו'), יש כאלה שיעדיפו דרך אפליקציות ויש אנשים שיעדיפו להכיר פנים מול פנים. זה אינדיבידואלי לדעתי. אני ממליץ להכיר פנים מול פנים, למרות שאני מאמין שגם בדרך של היכרות בקבוצה של החצי השני ובכל דרך אחרת אפשר למצוא".

איך אפשר למצוא אתכם?

"המספר שלי מופץ בכל מקום שאפשר. אני דוחף אותו בפייסבוק, בווצפים ולאוזניים של אנשים. אם לא- יש לנו קבוצה בפייסבוק שנקראת "החצי השני- קבוצת שידוכים לציבור הדתי" וגם שם אפשר לשלוח לנו הודעה".

אז, אחרי שאתם מצוידים בהמון טיפים והמון מידע. זה הזמן לפעול. תחפשו, תשאלו, תבררו, תלמדו גם שלפעמים זה בסדר לקבל "לא" וכמובן שתיהנו מה"כן" . ואיחול ממני הכתבת- שבעזרת ה' תמצאו את החצי השני בזמן מדויק, מתוך שמחה ובקלות. 

אז יאללה, מחכה להזמנה…

מלחמת אחים – לעולם לא עוד

ראש הממשלה נפתלי בנט, טענת כי לאור הקרע בעם חובה לפעול למען אחדותו, אך האם במעשיך אתה מאחד או מפלג עוד יותר? עוד לא מאוחר לשנות את המציאות. גם אם הדבר כרוך במחירים פוליטיים. דעה

כתב: ירון משה תנעמי, ערך: אחיה לייבו

בראשונה נכווינו, בשנייה בנס ניצלנו, ובשלישית מי ישורנו. אלה שלוש הפעמים מאז הקמת מדינת ישראל שעמנו היה בסכנה לפריצת מלחמת אחים.

הפעם הראשונה היא תקופת הסכמי אוסלו ופיגועי הטרור שיצרו קרע גדול בעם. קרע שהוביל לצערנו להירצחו של ראש הממשלה דאז יצחק רבין ז"ל על ידי יגאל עמיר. הפעם השנייה היא תקופת ההתנתקות בה גורשו אלפי יהודי מגוש קטיף. אצילות הנפש של המגורשים והחלטתם למחות אך ורק במחאה פאסיבית מנעו מלחמת אחים. אינני חושב שציבור אחר בישראל היה נוהג כמותם. הפעם השלישית היא בימינו, ימי ממשלת בנט-לפיד. ממשלה זו התחילה לעשות שינויים רבים אם כי, לפחות בינתיים, לא הרי גורל כמו הפעמים הקודמות.

המחאה נגד הסכמי אוסלו

המחאה נגד ההתנתקות ב-2005

אם נבחן היטב נמצא קווי דמיון בין התקופות ונוכל ללמוד מהם כיצד לנהוג בעתיד. הראשון הוא הפרת הבטחת בחירות משמעותית. רבין הבטיח כי לא ידון עם אש"ף ולבסוף חתם אתו על הסכם אוסלו. שרון הבטיח ש"דין נצרים כדין תל אביב" ולבסוף פינה את נצרים ואת שאר יישובי גוש קטיף מתושביהם היהודים. בנט הבטיח השכם והערב שלא ישב עם לפיד כראש ממשלה גם לא ברוטציה, ושלא יקים ממשלה עם מפלגת רע"מ וחתם על כך בשידור חי. כידוע הוא הפר בבוטות שתי הבטחות אלה. הפרת הבטחות בחירות משמעותיות גורמת לאזרחים להרגיש מרומים ונבגדים על ידי הדרג הפוליטי.

רה"מ בנט לפני הבחירות: "לעולם ובשום תנאי אני לא אתן את ידי להקמת ממשלה בראשות יאיר לפיד לא בצורה רגילה ולא ברוטציה"


הפן השני הוא הסתמכות על רוב מינימלי לשנות סדרי בראשית. כך עשה רבין באישור הסכמי אוסלו ברוב של 61 כולל חברי הכנסת הערבים. וכך עשה שרון באישור תוכנית ההתנתקות ברוב של 59. דברים גדולים צריכים לעשות ברוב גדול.

ממשלת בנט הוקמה ברוב מינימלי של 61 חברי כנסת. ממשלה זו עדיין לא עשתה שינויים הרי גורל כמו קודמותיה אך היא מתקרבת לשם. בזמן קצר הקואליציה מעבירה שינויים גדולים כגון רפורמת הכשרות, רפורמת החקלאות, מיסוי כלי הפלסטיק, קיצוץ הסבסוד למעונות היום לציבור החרדי ועוד. בנוסף היא מתנהגת בדורסנות כלפי האופוזיציה בהרבה בחינות. דוגמא אחת לדורסנות היא יחס החברים בוועדות הכנסת שאינן משקפות את היחס בין הקואליציה לאופוזיציה.

דבר חמור ביותר שמקדמת ממשלה זו הוא החוק הפרסונלי למניעת נאשם בפלילים להרכיב ממשלה, או בשמו הפופולרי "חוק נתניהו". החוק הוא אנטי דמוקרטי. בבחירות האחרונות נבחרו 59 ח"כים שהצהירו שיתמכו בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. החוק מנוגד לרצון חצי העם. מטרת החוק היא ששנוא נפשם, בנימין נתניהו, לא יחזור לשלטון. בשלטון דמוקרטי חובה היא שהאזרח יהיה בעל תקווה להחליף את השלטון בקלפי. לולא תקווה זו, אם ידחקו אותו לפינה מספיק, הוא עלול לפנות לאפיקים מסוכנים אחרים שבאמצעותם יחליף את השלטון.

"החוק מנוגד לרצון חצי העם. מטרת החוק היא ששנוא נפשם, בנימין נתניהו, לא יחזור לשלטון"

ראש הממשלה בנט מרבה להזכיר את העובדה שעם ישראל לכל אורך ההיסטוריה שלו לא שמר על עצמאות ריבונית מאוחדת מעבר לעשור השמיני. כך היה בפיצול מלכות בית דוד לשתי ממלכות, ממלכת יהודה וממלכת ישראל. פיצול שהוביל למלחמות בין שתי הממלכות ולשפיכת דם אחים רב. כך גם היה בממלכת החשמונאים שנכבשה ע"י רומא בעקבות המלחמה בין האחים הורקנוס השני ואריסטובולוס השני על ירושת המלוכה.

מדינת ישראל נכנסת כעת לעשור השמיני להקמתה. בתקופה האחרונה הקרע בעם גובר. מספר מערכות בחירות ללא הכרעה, ולבסוף הקמת הממשלה הנוכחית. מדובר בשעה גורלית וצודק ראש הממשלה בנט באומרו כי חייבים לאחד את העם. כוונתו רצויה אך מעשיו אינם רצויים. מעשיו אינם מאחדים את העם. אך עדיין לא מאוחר מדי. אפשר עוד לשנות כייוון. על הקואליציה לנהוג בהגינות כלפי האופוזיציה. לנהל דיון ער בין הצדדים ,להגיע לפשרות ולגנוז תוכניות רדיקליות. הקואליציה רוצה לעשות טוב למדינה (כפי שהיא מבינה אותו) אבל בסיטואציה שלנו הדבר הטוב ביותר שאפשר לעשות הוא לאחד את העם גם אם זה אומר שהקואליציה לא תממש את כל שאיפותיה.

עלינו לזכור, קואליציה ואופוזיציה, שמאלנים וימניים, חילונים ודתיים כי אין לנו ארץ אחרת, ולפני הכל ואחרי הכל "אנשים אחים אנחנו".

החזיר זבולון עזב את חיפה בשביל האהבה

אם תשאלו את החיפאי הממוצע מה הוא חושב על חזירי הבר, כנראה שהוא יאמר לכם שמדובר באחת התופעות המדאיגות והמטרידות שידעה בירת הכרמל. תכירו את הסופרת ענת ליבנה, שכתבה ספר ילדים על זבולון, חזיר בר חיפאי שהתאהב בחזירה מהיער. "אני חושבת שלא טוב להם לחיות בעיר, ולא טוב לנו שהם חיים בעיר"


כתבה: אביטל פריד / ערך: מור שפייר

מה עוד לא נאמר על תופעת חזירי הבר בחיפה, אשר הגיעה אל שיאה בשבוע שעבר כאשר תקף חזיר בר תושב בן 69 במהלך טיול לילי. התושב נפצע באורח בינוני ופונה לביה"ח רמב"ם.

כידוע, חזירי בר אינן חיות עירוניות, ומקומם הוא בטבע. אבל, בחיפה, המציאות היא קצת אחרת – חזירי הבר מסתובבים בגני המשחקים ובחצרות בתי הספר, במרכזים מסחריים ובין כבישי העיר. את שעות היום שלהם מעבירים החזירים בבילויים כמו הפיכת פחים ופיזור האשפה על המדרכות, פגיעה במכוניות ואף יש המגדילים לעשות ורודפים אחר בני אדם.

שתי עובדות מעניינות לגבי חזירי הבר: הראשונה היא שחזירי בר לא יכולים להרים את הראש. לכן, במקרה שאתם נתקלים בחזיר בר ברחוב ומרגישים מאויימים, תעלו על האמצעי הגבוה הקרוב אליכם. זה יכול להיות פח, או גג של רכב למשל. העובדה השנייה היא שחזירי הבר לא תוקפים סתם כך – הם תוקפים רק במידה שהם מרגישים מאויימים.

אתם ודאי שואלים את עצמכם – כיצד מתמודדים עם המציאות הזאת בחיפה? עיר אשר חרטה על דגלה את היותה עיר של "דו קיום" בקרב היושבים בה, וכעת, גם בין תושביה לחזיריה?

ובכן, ישנן דרכים שונות – יש תושבים שכועסים, יש את המכילים, ישנם האקטיביסטים הפועלים לשינוי המצב, ויש את מי שמתבוננת על התופעה הייחודית מזווית אחרת לגמרי.

צילום : שירלי קרשובר

שוחחתי בנושא עם ענת ליבנה – בת 38, נשואה ואם לשתי בנות, תושבת שכונת ורדיה בחיפה שגרה בעיר כ-17 שנים. היא עברה לחיפה בשביל ללמוד בטכניון, התאהבה בעיר ונשארה.

ליבנה הינה חובבת ספרים מושבעת. היא הוציאה לאור שני ספרי ילדים – "נועה חייבת שמלה מסתובבת" שנכתב בהשראת בנותיה, ו"ליאור חייב להיות הכי גיבור". כעת, היא מוציאה ספר חדש העוסק בתופעת חזירי הבר בחיפה. את הספר החליטה לכתוב מזווית הראייה של… ובכן, מזווית הראיה של החזיר.

נחשפתי לספר שלך דרך ההדסטארט שפורסם באחת מקבוצות החיפאים בפייסבוק. איך הגעת ללכתוב ספר?

"חזירים היו פה תמיד בחיים שלנו, אבל בשנה האחרונה נהיו כמויות מטורפות. אם פעם הייתי רואה חזיר פעם בהמון זמן, זה נהיה כמויות ברמה שרואים אותם גם כל יום. זה גם עלה המון בתקשורת, ברשתות החברתיות, בעיתונים ובטלוויזיה. בכל מקום מדברים על זה. הסתכלתי על החזירים וזה הביא לי איזשהי מחשבה על הזווית של החזיר שנולד בעיר, והוא בכלל לא אחד כזה שבא מהיער. הוא כל החיים שלו היה חי בעיר, והוא מראה את העולם מהזווית שלו. מה שאני אוהבת זה לכתוב סיפורים, ובפרט לילדים, אז הסיפור הזה התחיל להיבנות ולהתגלגל עד שהחלטתי שאני רוצה להוציא אותו בתור ספר".

מהי התפיסה שלך לגבי ההתנהלות אל מול תופעת החזירים? בפרט, כתושבת העיר חיפה.

"הרבה אנשים רוצים לדעת באיזה קופסה לשים אותי, אם אני בעד או נגד. לתייג. האמת שהדעה שלי היא לא כל כך נחרצת – אני חושבת שלא טוב להם לחיות בעיר, ולא טוב לנו שהם חיים בעיר. יש כל מיני סיטואציות שיכולות להיות מאוד מסוכנות כמו המקרים שראינו – שאנשים נפגעו, שחזירים נדרסו. אני לא חושבת שהם רעים, אבל הנושא הזה לא מטופל ובגלל זה הוא מגיע לכאלה מימדים.

"אקולוג שדיברתי איתו במסגרת ההכנות לספר אמר שאת המצב צריך לנהל, או להגביל את ההתרבות שלהם ולשים להם האכלה במקומות אחרים. אני לא בדיוק יודעת איזה פתרונות יש, אבל הייתי מאחלת לכל החזירים שימצאו בית ביער ולא ברחובות כי זה לא טוב להם".

מעניין אותי לשאול – למה בחרת לספר את הסיפור דווקא מנקודת המבט של החזיר?

"כי נקודת המבט שלנו מאוד ברורה, מסוקרת ומצולמת. יש כאלה שאומרים שאנחנו הפרענו להם, יש כאלה שאומרים שצריך להרוג את כולם. אבל, בעצם, אין את הזווית של החזיר שלא כל כך מודע למה שאומרים עליו וחי בכיף שלו – מחטט בפחים, נח על מזרון, מפריע למכוניות – במהלך הסיפור הוא מתאהב בחזירה מהיער ומחליט לצאת אחריה למסע. בסופו של דבר הוא מגלה שהחיים ביער הרבה יותר טובים, ומחליט לחיות איתה שם. זה סיפור הרפתקה".

האמת שזה גדול. לא חשבתי על הזווית הזו אף פעם. איך היו התגובות של אנשים לספר?

"התגובות מעורבות. היו דתיים שהיו מזועזעים מזה, כי חזיר זה חיה שאסור לדבר עליה ולהזכיר אותה והם לא היו מכניסים ספר שכזה בשום אופן לבית שלהם. בסופו של דבר, אני חושבת שהרבה אנשים כן אהבו אותו. גם אנשים מהסוג שאוהב את החזירים וגם מהסוג שלא אוהב אותם. בסופו של הסיפור הוא מחליט לחיות ביער, אז כולם אוהבים את הסיפור".

ליבנה אוהבת לכתוב לילדים. היא רצתה שהספר יהפוך למערך שיעור וישולב במסגרות החינוך, ללמד את הילדים באמצעות הספר על תופעת החזירים – מאיפה הם באו, למה הם פה, מה הם אוכלים, איך צריך להתנהג לידם, פתרונות. במשך תקופה ארוכה ניסתה להוציא את זה לפועל, אך הגורמים הרשמיים לא היו מעוניינים לקחת חלק. היא הרימה את הכפפה והלכה על זה לבד, פתחה הדסטארט (פרויקט מימון המונים) שצובר תאוצה בימים אלו.

מה המסר שהיית רוצה להעביר לאנשים שקוראים את הכתבה הזאת?

"הייתי רוצה קודם כל לעורר את החשיבה, שתהיה מעבר למה שמדברים. הפכו את הנושא הזה לפוליטי ולכלי שמשמש להתנגחויות בראש העיר, אבל בסופו של דבר – לראות את החזירים מזווית קצת אחרת. מי ששונא אותם יוכל אולי לחשוב שזו לא אשמתם שהם פה בסך הכל, ואולי אפילו יהיו אנשים שיתחילו לנקוט פעולה ולמצוא את הדרכים להוציא אותם מכאן".

אז… החזירים עדיין כאן, התושבים עדיין כאן. שניהם מוצאים בעיר את ביתם. אף גורם רשמי לא מוכן לקחת אחריות על התופעה שמטרידה רבים – בין רשות הטבע והגנים לעיריית חיפה ישנם ויכוחים בלתי פוסקים, ובפועל, התושבים הם אלה שנאלצים להתמודד עם התופעה, איש איש בדרכו שלו.

ובינתיים, תיירים רבים ימשיכו לנהור לרחובותיה של חיפה, שהוסיפה לרשימת האטרקציות שלה תצפית מקרוב על חזירי בר. אם מישהו מוצא את פומבה ממלך האריות – תגידו לו שהוא מוזמן להצטרף לחגיגה.

לא רואים את הסוף: מצוקת חניה חמורה באוניברסיטת אריאל

הצפיפות בחניוני האוניברסיטה מגיעה לשיאים חדשים: סטודנטים מתלוננים שפספסו שיעורים, מרצה מספר ששקל להעביר את הקורס לזום וגם תושבי העיר מרגישים את הפקקים שנוצרים באזור. בהנהלת האוניברסיטה מבטיחים כי הם מכשירים "שטח גדול" לחניה, אבל לא ברור אם זה מה שיפתור את הבעיה

כתב: אחיה לייבו / עריכה: ירון משה תנעמי

"מצוקת חניה קשה" – אלו המילים שנשמעות שוב ושוב מפיהם של סטודנטים מתוסכלים באוניברסיטת אריאל שניסו בסך הכל להגיע ללימודים, ובזמן.

שבועיים וחצי לאחר פתיחת הלימודים האקדמאיים באוניברסיטת אריאל, ומצוקת החניה באוניברסיטה גורמת לסטודנטים רבים לאחר משמעותית ואף להיעדר משיעורים בשל זמן חיפוש החניה הארוך.

שיראל בלאסן, סטודנטית לתקשורת, מספרת כי חיפשה במשך שעה ורבע חניה בכל המתחמים האפשריים ולא מצאה. כתוצאה מכך היא החמיצה את השיעור הראשון. בלאסן מוסיפה כי כל יציאה ממגרש חניה מלא ארכה כעשר דקות והיו "פקקים מטורפים" בכבישים הסמוכים.

ברחבי קמפוס אוניברסיטת אריאל פועלים כיום 12 מגרשי חניה המיועדים לסטודנטים. החניונים בגדלים שונים, חינמיים, בחלקם יש שער הנסגר כשהחניון כמעט מלא, בחלקם שומר ובחלקם כניסה ללא הגבלה. כיום לומדים באוניברסיטה מעל 17,000 סטודנטים. רבים מהסטודנטים בוחרים לבוא ברכב פרטי עקב קושי להגיע בתחבורה ציבורית, וכך נוצר עומס גדול בחניונים השונים.

סטודנט נוסף שהתקשה במציאת חניה הוא אביב זיגדון, שלומד כלכלה ומנהל עסקים. "ביום שני האחרון איחרתי לשיעור הראשון בבוקר בשעה רק בגלל שחיפשתי במשך 45 דקות חניה", הוא סיפר לנו. דניאלה ברדה, סטודנטית לתקשורת, מספרת גם היא כי היא מתקשה מאוד למצוא חניה וביום שני האחרון איחרה לשיעור בחצי שעה רק בגלל חיפוש החניה וזאת למרות שלקחה מקדם ביטחון של 20 דקות.

מצוקת החניה מתחילה כבר בשעות הבוקר המוקדמות ולא רק סביב השעה 9:00 (שעת תחילת השיעור הראשון לרוב הסטודנטים), כך מספרת סיון מלייב, סטודנטית למנהל מערכות בריאות: "איחרתי ב-20 דקות לשיעור שמתחיל בשעה 8:00 בגלל שחיפשתי במשך כחצי שעה חניה". לדברי מלייב, מצוקת החניה הייתה קיימת גם בסמסטר הקודם אך לא בעצימות כה גבוהה.

עמית גזית, סטודנט להנדסה אזרחית שנה ב', מעיד: "ביום שלישי האחרון בבוקר חיפשתי חניה במשך 25 דקות עד שבשעה תשע ורבע התייאשתי וחניתי באדום לבן כדי לא לאחר לשיעור". אלמוג אברה, סטודנטית שנה ג' לפסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מספרת כי ביום רביעי האחרון חיפשה במשך שעה חניה עד שנאלצה לקרוא לביטחון על מנת שיגיד לה איפה ניתן לחנות. גם אז החניה היחידה שנמצאה הייתה רחוקה מהאוניברסיטה. גם שירה דוד, סטודנטית לתקשורת שנה ב', מספרת כי חיפשה חניה ביום שלישי בבוקר במשך זמן רב ובעקבות כך נאלצה לאחר לשיעור בכ-20 דקות.

על פי עדויות של סטודנטים רבים, החניונים בקמפוס התחתון והעליון נסגרים לאחר זמן מסוים באמצעות מחסום אוטומטי או על ידי שומר בכניסה לחניון המונע כניסה. הסטודנטים טוענים שגם כשמתפנה מקום בחניון לאחר שרכבים יצאו ממנו, לא מתאפשרת כניסה אליו. אלמוג אברה מספרת כי ראתה כיצד החל מהשעה תשע בבוקר, המחסומים האוטומטיים של חניות האוניברסיטה מונעים כניסת כלי רכב גם אם יוצאים אנשים ומתפנים מקומות. סטודנטית נוספת, שהעדיפה להישאר בעילום שם, מעידה כי ראתה בשעות הבוקר את החניות ברוש 3 והגפן 2 עם מקומות חניה וכשפנתה באחת החניות לשומר וביקשה להיכנס לחניון הוא אמר שהוא אינו יכול להכניס אותה למרות שהיו מקומות פנויים. על פי שלט שהאוניברסיטה תלתה על גבי מחסום בכניסה לחניון נכתב כי החניון נסגר כשהוא כמעט מלא מחשש לחסימות, אך לפי עדויות רבות של סטודנטים גם כאשר היה מקום בחניונים ויצאו רכבים לא אפשרו להם להיכנס.

לא רק סטודנטים נפגעים ממצוקת החניה. מ', מרצה באוניברסיטה, מספרת כי עקב מצוקת החניה הכבדה לא מצאה חניה אף במקומות המיועדים למרצים ולא בחניות קרובות לאוניברסיטה ולכן נאלצה לחנות הרחק מהאוניברסיטה. מרצה נוסף, צ', מספר כי בעקבות מצוקת החניה שקל לבקש מהנהלת האוניברסיטה להעביר את השיעור לזום, על מנת שיוכל לקיים אותו כסדרו. בסופו של דבר הוא לא העביר את השיעור לזום, אך לדבריו מצוקת החניה הקשה עדיין מפריעה מאוד.

לדברי מקור באוניברסיטה, על פי תוכניות הבינוי של האוניברסיטה החניון החינמי גפן המכונה 1, שבו חנו עד כה סטודנטים, עומד להפוך לכביש. בימים אלו מתקיימות עבודות תשתית לקראת הפיכתו לכביש אשר יחבר בין בית הספר לתקשורת לבין שאר הקמפוס, מהלך שיפחית את מספר החניות שהיו עד כה בקמפוס. אומנם האוניברסיטה הודיעה כי היא מכשירה כעת מגרש חניה חדש, אך למרות פניות חוזרות ונשנות בניסיון לברר מהו מספר מקומות החניה המתוכנן לא קיבלנו תשובה, כך שאי אפשר לדעת האם במגרש החניה שנבנה בימים אלו יש מספר חניות דומה למספר החניות שהיה בחניון שמוסב לכביש או לא. במידה ומספר החניות המתוכנן בחניון החדש דומה למספר המקומות בחניון גפן 1 או קטן ממנו שנהרס, לא ברור כיצד חניון זה יפתור את מצוקת החניה שהייתה קיימת גם כאשר מגרש החנייה גפן 1 היה פעיל. התוצאה היא שמצוקת החניה תמשיך לצערנו עוד זמן רב.

כתוצאה ממצוקת החניה, נוצר עומס כבד בכבישים המובילים לאוניברסיטה ולוקח זמן רב לצאת מחניון במידה ואין בו מקום פנוי. ד', תושב ותיק באריאל בשכונה הסמוכה לאוניברסיטה, טוען שהעומס הרב שבכביש ליד האוניברסיטה הוא חריג אף ביחס לשנים קודמות. ואכן, על פי כתבות שנערכו בעבר בעיתון האוניברסיטה ניתן לראות כי המצוקה הייתה קיימת בעבר אך לא בהיקפים כה גדולים.

פנינו לאוניברסיטת אריאל במספר שאלות. לחלקן התקבלה תגובה, ולחלקן עדיין לא.

בנושא מצוקת החניה התקבלה התגובה הבאה: "אוניברסיטת אריאל נמצאת בתנופת צמיחה ומספר הסטודנטים בה הולך וגדל משמעותית. האוניברסיטה פועלת ללא לאות לפיתוח ושיפור התשתיות לרווחתם של חברי הסגל והסטודנטים. באוניברסיטה קיימים מרחבי חניה חינמיים רבים ונרחבים סביב מתחמי הלמידה בקמפוס. במסגרת העבודות לשינוי ושיפור פני הקמפוס, מתקיימות בימים אלו פעולות נרחבות להכשרת שטח גדול נוסף לטובת מקומות חניה לסטודנטים". בעניין מספר מקומות החניה המתוכננים בחניון החדש ומתי הוא יהיה מוכן, לא התקבלה תשובה. בעניין טענת המרצים באוניברסיטה כי מספר החניות שהוקצה למרצים צומצם, לא התקבלה תשובה. הבקשה לפירוט מדיניות סגירת השערים לא נענתה.

פנינו למשרד התחבורה על מנת לקבל את התייחסותו למצוקת התחבורה ציבורית אשר גורמת למצוקת החניה אך טרם קיבלנו תגובה והיא תפורסם לכשתתקבל.

כמו כן, בפרסום של אגודת הסטודנטים אריאל באינסטגרם נטען כי היא פתרה את מצוקת החניה. פנינו באמצעים שונים לבקשת התייחסותם ונכון לכתיבת שורות אלה היא לא התקבלה.