מאת אלעד כרמיאל

איך מצא את עצמו מתמודד מטעם רשימת הליכוד לעיריית בני ברק במיון באמצע הלילה? סיפור הבחירות לעיריית בני ברק לא דומה לשום התמודדות אחרת ששמעתם עליה

לאחרונה נערכו הבחירות לרשויות המקומיות ברחבי הארץ. זו הייתה חגיגה דמוקרטית לאזרחי ישראל. כידוע, פעם בחמש שנים ניתנת לתושבים, בכל עיר ועיר, זכות הצבעה וכוח להחליט מי ייבחר לראשות העיר ומי ינהל את העיר במשך חמש השנים הבאות. הבחירות לרשויות המקומיות כוללות הצבעה בשני פתקים, בניגוד לבחירות לכנסת, פתק אחד לראשות העיר ופתק נוסף לרשימה שתייצג בישיבות המועצה.

לכל עיר יש את הסיפור המעניין שלה, הסיפור שלנו עוסק בעיריית בני ברק. נתחיל מהסוף, ראש העיר הנבחר הוא אברהם רובינשטיין. בניגוד לרוב העיריות בהם הבחירות לראשות העיר הייתה מערכת בחירות מותחת, דרמטית ומלאת יצרים, בבני ברק שום דבר מהתיאורים האלה לא קרה. הסיבה לכך פשוטה מאוד, במשך שנים יש הסכם רוטציה בין החסידים לליטאים בבני ברק הנחשבים לרוב המוחלט בעיר. במסגרת ההסכם כל סיעה מכהנת בראשות העיר במשך קדנציה אחת. בקדנציה הקודמת היה ראש העיר מטעם החסידים, ועכשיו הגיע תורם של הליטאים למנות ראש עיר. מועמד הליטאים לא נבחר בפריימריז או בתהליך דמוקרטי אחר, אלא הרבנים בוחרים במועמד מוסכם ובעצם הוא ראש העיר בלי שום ספק.

"לכאורה אין שאלה אם אהיה ראש העיר", אמר רובינשטיין מספר ימים לפני שנערכו הבחירות. אז מדוע בכל זאת נערכות בחירות לראשות העירייה? הסיבה היא מועמדותם של שני מתמודדים נוספים. אמנם לא היה להם שום סיכוי ריאלי להיבחר, אך המטרה הייתה לכפות הליך "דמוקרטי".

הסיפור המעניין באמת בבחירות בבני-ברק נמצא דווקא בבחירות למועצה. במועצת בני-ברק חברים כיום 27 חברים. בכל השנים הקודמות כל חברי המועצה היו חרדים. השנה, התמודדו למועצה גם רשימה מטעם הליכוד, שייצגה את התושבים הדתיים הלאומיים בעיר. מי שעמד בראש הרשימה הוא יעקב וידר. וידר, פעיל ליכוד ותיק, החליט לרוץ ולהתמודד למועצת העיר למרות הקרב שנראה אבוד מראש. "לתושב העיר נמאס שעיריית בני-ברק דואגת רק לעסקנים ולמקורבים", היה המסר שעליו חזר וידר לאורך כל הקמפיין.

הסיפור על רשימת הליכוד הגיע לשיאו בעת ספירת הקולות. הרשימה הציונית הצליחה להשיג, כנגד כל הסיכויים, מושב אחד ולהיכנס למועצה. במהלך ספירת הקולות התברר שחסרים לרשימה רק מספר קולות קטן כדי לקבל את המנדט השני. בעצם, ספירת קולות החיילים הייתה אמורה להביא לרשימה את המנדט השני. ההיגיון הבריא אומר שמין הסתם הרוב המוחלט של החיילים יצביע לרשימה הציונית. הסיפור התחיל להסתבך כאשר אודי טנא, מועמד מספר 3 מטעם הרשימה ומנהל הקמפיין, מצא את עצמו במיון לאחר שהוכה. "לא, לא נפצעתי במילואים או בכדורסל. עבריין ממפלגת ש"ס תקף אתי אתמול בזמן שספרנו את קולות החיילים. למה? ככה זה כשחיילי צה"ל בוחרים במדינה דמוקרטית ללכת עם המפלגה הציונית היחידה בעיר. זיוף הקולות שהיה, והאמת שאנחנו באנו איתה, הוציאו אותם מדעתם. כאשר אין להם מה לעשות הם מרביצים. המנדט השני שלנו נשדד לאור יום ובמקביל דאגו שנצא חבולים", מסר טנא.

"הגענו ישר לתוך אולם הספירה, ראינו את חברי מועצת העיר וחברי ועד הבחירות ממיינים מעטפות ופותחים מעטפות שלא כחוק. ביקשנו לעצור את הספירה ואת סידור המעטפות, ואז שני נציגים החליטו שהם לוקחים את החוק לידיים והכו אותנו נמרצות", שחזר טנא, "איך הגיוני ששבעים אחוז מקולות החיילים ילכו לפלג הירושלמי?" (מפלגה חרדית – א"כ) ממשיך טנא. "גנבו לנו מנדט". לטענת אנשי רשימת הליכוד, העירייה החלה לספור את קולות החיילים בלי להודיע לרשימת הליכוד ובעצם בלי יכולת להביא משקיפים מטעמה שיבדקו שכל תהליך הספירה תקין.

סיפור זיוף הקולות הגיע עד לוועדת הפנים של הכנסת. "החלטת מזכיר ועדת הבחירות בבני ברק להודיע על ספירת קולות המעטפות הכפולות במייל בלבד, 20 דקות לפני הספירה – כשר אבל מסריח", אמר חבר הכנסת יואב קיש. כרגע הנושא נמצא בטיפול ובעצם המשטרה ובית המשפט יחליטו האם רשימת הליכוד תקבל את המנדט השני שלה.