כ"ט חשוון תש"ף 19\11\27
כתב: עדן לוין ערכה: שרי אילוביץ
לאחר שדורון שפר ניסה את מזלו, גל מקל שעשה "טבילת אש" ונכווה ועומרי כספי ששיחק אותה, אך סיים עם טעם מעט חמוץ, מגיע אלינו הכישרון וההבטחה הגדולה ביותר שיש לכדורסל הישראלי להציע- דני אבדיה.
קרדיט – Haim Zach בע"מ
אחרי שהיה שותף לזכייה ההיסטורית של נבחרת העתודה של ישראל בקיץ שעבר ולאחר שהיווה בורג מרכזי בעבור הנבחרת וגם נבחר ל- MVP של הטורניר (שנערך לראשונה בישראל) הוא כאן ובגדול. כל צופה כדורסל ממוצע בישראל ולעיתים גם אלו שלא חובבי המשחק, שמעו את השם "דני אבדיה". כל הפרשנים, מאמנים ושחקנים צופים לו עתיד מזהיר, מעין "לוקה דונצ'יץ' הישראלי". הנה ציטוט שנאמר על ידי מייק שמיץ, מומחה הדראפט (אירוע בחירת שחקנים) של ESPN: "מבחינת כישרון, יש לו כל מה שאתה מחפש".
הוא נולד בישראל לאב ממוצא סרבי, ששיחק במספר קבוצות כדורסל בארץ ביניהן הפועל תל אביב, זופר אבדיה ולאמא ממוצא ישראלי, מה שהופך אותו ליהודי ו"אחד משלנו". אבדיה, יכול היה לבחור האם לשחק בנבחרת סרביה או בזו של ישראל, לבסוף בחר באחרונה. אולי מפני שהתחרות בין השחקנים במדינת כדורסל היא כל כך קשה, אך אם תשאלו אותו הוא מרגיש ישראלי ויהודי לכל דבר. הוא דובר עברית מעולה, גדל בבתי ספר ובתיכון בישראל, לכן טבעי היה ומתבקש שיגיע לנבחרת ישראל. כבר בילדותו גילו מאמניו את הכישרון שגדל להם בין הידיים והוא עבר לקבוצת הילדים של מכבי תל אביב.
אז מה כל כך מיוחד בדני אבדיה? מה גורם לי ולכל אנשי המשחק להתלהב כמו ילדים מה"ילד" בעצמו? יש לו גובה, שליטה בכדור, לייאפים ונוכחות מתחת לסל. אבל, נדמה כי התכונות הבולטות שמאפיינות אותו, הם מנהיגות וצניעות. עם כל מה שנכתב עליו והרעש סביבו הוא היה יכול להיות שחצן ומתנשא, כזה שרק אומר "אני ואני" ולא משחרר את הכדור, המספרים מראים אחרת. באליפות אירופה האחרונה הוא מסר 5.3 אסיסטים בממוצע למשחק, נתון גבוה ביחס לשחקן מרכזי שתולים בו כל כך הרבה תקוות. הוא "סחב על גבו" כמעט לבד את הנבחרת לניצחון.
קרדיט – Haim Zach
בתום משחק מותח ומלא אמוציות, אותו אני זוכר היטב, בגמר אליפות אירופה נגד נבחרת ספרד, בו ניצחה ישראל 92-84 ניצחון הירואי והיסטורי ובין כל החגיגות המאולתרות שהתקיימו באולם. אבדיה נשאל: "מה לדעתך המפתח לניצחון? איך אתה מסכם את האליפות הזו?" הוא ענה שלא רק הוא אחראי לניצחון הגדול ולאליפות ההיסטורית, אלא כל אחד ואחד בנבחרת לפי רמתו, "גברים אחד אחד", לא אני ניצחתי לבדי את האליפות הזו, לכל אחד מהנבחרת המוכשרת שלנו יש חלק בהישג הזה".
כיום אבדיה מצוי באיזשהו פלונטר. הוא אמנם משחק במכבי תל אביב, אך לא תמיד מקבל מספיק דקות בכדי להוכיח את עצמו. כולם יודעים כמה הוא מוכשר, כך גם מאמנו יאניס ספרופולוס, אך במועדון שבו כל הפסד חורץ גורלות, לא תמיד יש זמן ל"למידה". נראה כי השחקן הישראלי הבכיר במכבי, עומרי כספי, משמש כמעין "מנטור" לאבדיה. כספי, שעד לא מזמן נגע באבק הכוכבים ושיחק עם שמות גדולים מה- NBA דוגמת סטף קארי וקווין דוראנט, עשה את הדרך ההפוכה מזו שמתוכננת לאבדיה.
אבדיה נכנס מהספסל כמעט בכל משחק ומביא איתו את האנרגיה ואת רוח הלחימה שהצופים, ואני ביניהם כה אוהבים. ביורוליג, הוא משותף אף פחות, זאת בשל רוטציה ארוכה של שחקנים אותה מבצע המאמן. באירופה הוא "זוכה" לחוות רמה גבוהה יותר של יריבים מאלו שבליגה הישראלית, הרבה יותר פיזיים והרבה יותר אתלטים, מה שגורם לו להיות חייב להתעלות על עצמו ולהתגבר על האתגרים. אך נראה שממשחק למשחק ומיריבה ליריבה היכולת משתפרת ורשימת הסקאוטים שגם ככה כבר עוקבים אחריו רק הולכת וגדלה.
אז האם ה"ילד" הישראלי יצליח לגעת בכוכבים ולהגיע לליגה הטובה בעולם והאם יממש את התחזיות המוקדמות ואת התקוות שכולם תולים בו? אני אישית מקווה ומאחל לו שיגיע הכי רחוק שאפשר, אך את "תוצאות האמת" נקבל בסוף השנה.