מאת מרגריטה סמטנין

בכל שנה כשמתקרבים ל-31 בדצמבר מתפרסמות ברשת שלל כתבות שמטרתן העיקרית היא להצית וללבות את השנאה. לרגל סיומה של השנה האזרחית. החלטתי שהגיע הזמן לעשות קצת סדר ולהסביר מה זה בכלל "נובי גוד" ומדוע אין שום קשר בינו ובין "סילבסטר". כן, אותו הבחור ששנא והתעלל ביהודים

"מה, את חוגגת סילבסטר?", שאלו חבריי לכיתה בתמיהה. "אני לא ממש יודעת מה זה", אמרתי והרגשתי כיצד הסומק בלחיי מתפשט במהירות. "הכוונה לחגיגות השנה האזרחית, שנכנסת בלילה של 31 בדצמבר", אמר אחד מהם. "אתה מתכוון ל"נובי גוד?", שאלתי, מבולבלת למדי. השנים חלפו והזמנים השתנו, אך השאלה הנוכחית המשיכה לחזור על עצמה. לא תמיד ידעתי איך להגיב, לפעמים הייתי מהנהנת בנימוס או מתעלמת ומדי פעם הייתי ממש נעלבת ואפילו מתעצבנת. עד שיום אחד החלטתי שהגיע הזמן להרים את הכפפה ולהבין מי הוא אותו סילבסטר ומדוע הם קוראים כך לנובי גוד.

 

אז מסתבר שמדובר בכלל באפיפיור – סילבסטר הראשון, אשר זכה למעמד של קדוש וקיבל את 31 לדצמבר בתור היום שלו (תתפלאו, אבל אצל הנוצרים כל אחד מימות השנה הוא יום של קדוש כלשהו). לפי השמועה, סילבסטר הביא לשנאת יהודים ואפילו נקט בפעולות אלימות נגדם. לכן העובדה שיהודי ברית המועצות נקשרים לחגיגות של אותו האדם, ששנא והתעלל ביהודים, ממש לא מובנות בעיניי ומיותר לציין כי הן רחוקות שנות-אור מהמציאות.

"וואו, איזה אבסורד"
כל היהודים שהתגוררו בברית המועצות היו מוכרחים להסתובב עם תעודה מזהה שעליה כתובה המילה "יהודי" (נשמע מוכר?). כמובן שאותו סימן זיהוי, סחף איתו גל אינסופי של שנאה, קללות בלתי פוסקות והגרוע מכל – אלימות פיזית קשה. החלק האבסורדי והמאכזב ביותר בכל הנושא הגיע כאשר אותם יהודים עלו לארץ ישראל ו"זכו" שוב לשלל כינויים מכפישים. "גויים", "כופרים" והפופולרי מכולם – "רוסים מסריחים".

אני משערת לעצמי כי אם צפיתם בסרטים אמריקאים – בהם מקשטים את עץ האשוח בשלל צבעים נוצצים, אורות, מתנות ומלאך זוהר אשר מונח בצמרת – אתם חושבים כי זו כל מהותו של חג הסילבסטר. ובכן, הדבר נכון אם כוונתכם לנוצרים בארה"ב, אירופה ושאר חלקי העולם. אך כנראה שבשביל להבין מה זה נובי-גוד, שאותו חוגגת כל שנה קהילה שלמה שחיה במדינת ישראל, יש צורך לדפדף קצת בדפי ההיסטוריה. או פשוט לחפש בגוגל.

יחי השלטון

תדמיינו לעצמכם מדינה שבה דת היא מילה גסה, אשר יכולה להביא לרצח של קהילה שלמה. מדינה שבה הדבר היחיד שמותר הוא להלל את הממשל הנוכחי והמילה דמוקרטיה היא במקרה הטוב רק ערך במילון. נראה לי שבסוף שנת 2018 נחוץ שבישראל כבר יבינו שיהודי ברית המועצות ממש לא גויים וגאים להשתייך לעם ישראל. לצערי המציאות שבה חיינו בארץ מולדתנו חייבה אותנו לוותר על ערכים כגון מסורת ודת, על מנת להבטיח הישרדות והמשכיות לדורותינו. גם הנוצרים סבלו מרדיפות באותה העת. לכן, גם חג המולד (וכל שאר החגים הדתיים) לא היה קיים כלל בברית המועצות.

אז מה כן היה לנו שם? לא הרבה גיוון, זה בטוח. חגים כגון יום הניצחון, יום הפועל וכל חג הקשור לקומוניזם או להילולה של השלטון התקבלו אצלנו בברכה."למזלנו", בשלב מסוים הבין הממשל הדיקטטורי של ברית-המועצות שעל מנת שהעם ימשיך ללכת "שבי אחריו" עליו לתת לו מעט מנוחה, וכך בעצם אומץ ה"נובי גוד" – שנה חדשה. הלילה של 31 לדצמבר הפך לחג אזרחי לחלוטין, תוך התעלמות מוחלטת מכך שהספירה התחילה מהולדתו של ישו. אפילו הפרט הקטן של הכוכב בראש העץ במקום המלאך נועד לסמל את השלטון הקומוניסטי.

הגיע הזמן לשנות

אז לאחר שלמדנו והשכלנו, האם עוד רלוונטי וראוי לכנות את יוצאי ברית המועצות כ"גויים"? במדינת ישראל יש קיבוץ גלויות נפלא, ונראה כי שלל מנהגי העדות השונות התקבלו כאן בברכה. מה שמחזק אצלי את השאלה, למה דווקא "נובי גוד" מפריע כל-כך? כנראה שזה כי דברים חדשים, מלחיצים ומפחידים אותנו. זוכרים? גם באירופה אמרו פעם, שיהודים שותים דם של ילדים נוצרים.

לשמחתנו, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית וככל שהשנים עוברות, אנו לומדים להכיר בשונה מאיתנו ואף לקבל יותר. עולי ברית המועצות זכאים ליום חופש כדי לחגוג את "נובי גוד", אך לצערי בכל שנה כשאנו מתקרבים לתאריך 31 בדצמבר, צצים ברשת פוסטים, סרטונים וכתבות של אנשים שכל מטרתם היא להסיט ולזהם את החברה בשנאת חינם. 2019 בפתח, וכולי תקווה שהשנה הוויכוח "יהודים נגד גויים" יירגע מעט ופשוט נזכור – שכולנו קודם כל ישראלים.