מאת יעל ברנר

"גם ככה כולם שונאים אותנו", "שום דבר שנעשה לא יוכל לשפר את המצב" – אלו משפטים שמשמיעים ישראלים רבים בתגובה לתדמית השלילית של ישראל בעולם. האם באמת אין מה לעשות בנידון?

הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא נושא מורכב המהווה חלק מרכזי בשיח הישראלי. עם זאת, ישראלים רבים יודעים עליו מעט ולא מרגישים צורך להיות מעורבים בנושא או לנסות ולהשפיע על התדמית השלילית של ישראל בטענה ש"העולם שונא אותנו".

אסביר – ישראלים רבים מזהים עצמם כ"ימנים" או "שמאלנים", הם ישמחו להתווכח ולהסביר את דעתם על סוגיית השטחים או על פתרון שתי המדינות. אבל כמה בינינו באמת יודעים על הסכסוך עצמו? מהן נקודות המחלוקת, מהם הגורמים שהשפיעו עליו? האם נדע לענות למישהו שיטיח בנו האשמות כמו: "ישראל היא מדינה כובשת שרוצחת אנשים חפים מפשע"?

אי אפשר להתווכח עם העובדה שבזירה התקשורתית הצד הפלסטיני מנצח. הדימוי של ישראל בעיני גופי חדשות רבים בעולם מעוות: צה"ל נתפס כתוקפן וטרוריסט שיורה בנשים ובילדים. העולם לא רואה את הצד השני, וכך אנחנו מאפשרים לחמאס וחיזבאללה לנצח במלחמה התקשורתית.

בראש ובראשונה נשאלת השאלה, מדוע התדמית שלנו שלילית כל כך? לשאלה זו יכולות להיות מספר תשובות, יש שיגידו שזו אנטישמיות אך לא ניתן

להתעלם מהעובדה שההסברה שלנו לא עובדת כמו שצריך. אם אתם שואלים למה? זאת משום שאחת הבעיות העיקריות שגורמות לכישלון מערך ההסברה הישראלי, היא שאין גוף שמרכז את כל גופי ההסברה ומפעיל אותם. הם מנוגדים אחד לשני, החזון שלהם שונה אחד מהשני, אין ביניהם תיאום ואין כוח אדם. לגופים השונים יש קונפליקט במסר שלא כמו הפלסטינים שמוצגים תמיד כחלשים, המסר שישראל רוצה להעביר שונה בין מדינה למדינה וכך לא ניתן להעביר מסר אחיד.

מדובר במערכת חיונית למדיניות ולביטחון של מדינת ישראל, כל עוד לישראל אין גוף אחד אחיד אנחנו נמשיך להיאבק ללא תועלת. לגוף כזה חייבים להקצות את כל המשאבים הדרושים, החל מיועצים חיצוניים מקצועיים וכלה בתקציבים. הוא חייב להיות אפקטיבי, מקורי, יצירתי ובעל תגובה מהירה בכל שעות היממה.

ולבינתיים וגם לכאשר יוקם גוף כזה, לנו לגמרי יש מה לעשות בנושא:  כאזרחים יש לנו תפקיד מרכזי וחשוב בדימוי של ישראל בתקשורת העולמית, הכוח נמצא בידיים שלנו. בעזרת הסמארטפון ניתן למצוא ערוצי יוטיוב מעולים ודפי פייסבוק שאפשר להיחשף אליהם בקלות, ללמוד, לצבור ידע ולהשפיע. אנחנו כגולשים יכולים להצטרף לקבוצות תומכות ברשתות חברתיות, לפרסם סרטוני יוטיוב ביתיים על המצב ולהשאיר טוקבקים שתומכים בישראל באתרי חדשות זרים. כמה שיותר – יותר טוב, כל מי שרוצה לפעול, לעבוד ברשת ולייצר תוכן שמקדם את מדינת ישראל, יכול לשפר במידה ניכרת את הדימוי שלה. החלפת הדעות ברשת גורמת לכך שאנשים ממדינות שונות יחשפו ויקשיבו לצד השני של הסיפור.

אל תפסיקו ללמוד, ידע הוא כוח. מדינת ישראל צריכה אנשים שיגרמו לעולם להתחיל להקשיב, כי כרגע הצד השני מנצח.