מאת בת-אל ווחניש
נתון מפתיע שפורסם השבוע משקף את אי הקבלה של ילדים עם צרכים מיוחדים במסגרות חינוכיות. ההורים המתנגדים מעלים חששות ביחס לשילוב המיוחל, ומנגד, אחרים מוחים על ההדרה החברתית. איתי, מורה לחינוך גופני בבית ספר לחינוך מיוחד, מספר על נקודת מבטו בנושא
על פי מחקר שנעשה על-ידי החברה למתנ"סים, נמצא כי 89% מההורים מתנגדים שילדיהם יהיו בחוג שמשולבים בו ילדים בעלי צרכים מיוחדים ו-34% מתוכם אפילו טענו שכל מגבלה, לא משנה מה רמתה, תפריע להם.
איתי, מורה לחינוך גופני בבית ספר לחינוך מיוחד ברמלה, סיפר לנו על ראיית עולמו בנושא השילוב של ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
איך אתה מרגיש לגבי הנתון שכמעט 90 אחוזים הם נגד שילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים בחוגים?
"הנתון מקומם. לדעתי ההורים לא מגלים פתיחות בנושא מחשש שהשילוב יפגע בצורה כזו או אחרת בילד שלהם. הפחד שהילד שלהם שהוא 'ילד נורמטיבי' לא יקבל את היחס המגיע לו ואפילו יפגע במעט בגלל המשולב לא מתקבלת ובקיצור הרבה הורים מעדיפים לא לקחת סיכון".
על פי תיקון מס' 7 לחוק החינוך המיוחד, ילד בעל צרכים מיוחדים זכאי להשתלב במסגרת חינוך רגילה עם בני גילו בתנאי שתוכנית השילוב הנדרשת עבורו מחוץ לכיתה הרגילה לא עולה על שליש מסך שעות הלימוד של הכיתה. בנוסף לכך, עליו לעבור ועדת שילוב שתדון בהשתלבותו ותחליט את זכאותו.
בשנה האחרונה, פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי רק כ-39% מהילדים בעלי הצרכים המיוחדים מצליחים להשתלב במסגרות החינוך הרגילות. כלומר, הסיכויים שאותו ילד יצליח להשתלב הם נמוכים וזהו תהליך שכרוך במאבק בירוקרטי קשה ומתיש.
איפה לדעתך הבעיה העיקרית בשילוב שלהם עם ילדים "רגילים"?
"אם שואלים אותי אין כלל בעיה בשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים וההפך הוא הנכון. ישנו פחד מסוים שבגלל שהתלמיד צריך לקבל יחס מיוחד הוא ידרוש יותר תשומת לב ובכך ייקח את רוב תשומת הלב בשעת החוג או השיעור".
האם אתה חושב שיש לשילוב יתרונות?
"אני חושב שמאוד חשוב לשלב ילדים בעלי צרכים מיוחדים כי ככה הם יקבלו את הכלים להתמודד עם כלל האוכלוסייה, הרי בכל מקרה הם עוד יגיעו לשלב הזה… כמו כל אדם 'נורמלי', לכן רצוי שהתהליך יעשה בגילאים מוקדמים. אני חושב שברוב המקרים בעלי הצרכים המיוחדים יוכלו ללמוד דפוסי התנהגות נורמטיביים ובכך יותר יפתחו ויבינו קודים חברתיים דבר שיעזור להם בעתידם. בנוסף, אני חושב שהשילוב הוא טוב ובריא גם עבור התלמידים המשלבים – שלומדים לקבל את 'השונה' ועוזרים לו כדי להתקדם צעד אחר צעד לעבר המטרה ובכך גם הם זוכים לקבל ערכים של חינוך וכבוד לזולת וזוכים בשיעור חשוב לחיים – ומי יודע אם היו בכלל זוכים לקבלו במקום אחר".
ההורים המתנגדים לשילוב טוענים כי הילד הנדרש לתשומת לב יתרה עלול "לגזול" את שעות החינוך המגיעות לשאר הילדים בכיתה ולהאט את קצב התקדמותם והתפתחותם הלימודית של הכיתה. לטענתם זוהי פעולה לא
אפקטיבית שעלולה יותר לפגוע בשני הצדדים מאשר להועיל. ומעבר לכך הם סבורים כי לא לכל המורים יש את הכלים והידע להתמודד עם ילדים אלה.
לעומתם, יש קולות אחרים. המשוכנעים כי לשילוב של ילד עם צרכים מיוחדים במסגרת רגילה יש יתרונות רבים. ההיחשפות של הילד המיוחד לסביבה רגילה מקנה לו כלים להתמודדויות העתידיות שלו בחיים ומוסיפה רבות לביטחון העצמי שלו בתהליך ההתבגרות שלו. במקביל, הילד ה"רגיל" לומד להכיר את השונה ממנו, איך להתנהג אליו ואיך להיות לו לחבר.

המתנגדים לשילוב טוענים כי הוא בסופו של דבר פוגע בקצב ההתקדמות של הילדים ה'רגילים' בכיתה. האם זה טיעון צודק לדעתך?
"לא, להפך! התלמידים נחשפים לאוכלוסייה המיוחדת לומדים לקבל את 'השונה', השילוב תורם משמעותית גם לתלמידים הרגילים וממש לא פוגע בהם ובקצב התקדמותם מבחינה לימודית. השילוב נועד לקדם נטו את שני הצדדים ולחזק את הערכים של הלומדים".