מאת ארצ'י קגן

אלימות, השפלות, קללות ואיומים – גל של תיעודים קשים מהשנה האחרונה הובילו לחוק חדש שמחייב כל מוסד גריאטרי להתקין מצלמות, אפילו בחדרי השירותים והאמבטיה. ת', מטפלת בבית אבות: "מצלמות בשירותים זה חדירה לפרטיות, אבל אין ספק שיכול לקרות גם שם מקרי אלימות"

בשנה האחרונה היינו עדים לחשיפה מקרים קשים של התעללות במטופלים השוהים במוסדות ומחלקות גריאטריות שהחשיפה העיקרית בהן היא פרשת ההתעללות בבית אבות בחיפה, בה נחשפו עדויות מצולמות של התעללות פיזית ומילולית במטופלים חסרי ישע. לאחר שהעונשים שקיבלו הנאשמים בפרשה עוררו מחלוקת והדרישה הייתה לעונש קשה יותר שירתיע אחרים להתנהג באותה צורה.

אחרי גזר הדין אמר בני, בנה של אחת המטופלות שעברו התעללות, שמדובר בענישה קלה במיוחד: "היה צריך לתת ענישה חמורה בהרבה, למען יראו וייראו. עבודות שירות זה לא מרתיע, וגם שנה וחצי זה לא ענישה מחמירה לעבירות שהם ביצעו. אמא שלי רק מתחילה להתאושש ממה שעבר עליה".
בעקבות גל המקרים שאירעו לאחרונה, עלתה הצעת החוק שתבטיח את שלומם של מטופלים חסרי אונים מול הצוות הסיעודי, ביום שלישי האחרון עברה הצעת החוק בכנסת. מידי שנה מתקבלים במשרד הבריאות כ-600 דיווחים על התעללות במוסדות כאלה. המטופלים הקשישים והחולים נמצאים בחסדי המטפלים ולעיתים אינם ברי כח או יכלת לדווח בעצמם על התנהגות בלתי הולמת או להתנגד לה. קשישים ללא השגחה ראויה עלולים לחוות מקרי אלימות פיזית, מילולית, נפשית, מינית והזנחה על ידי המטפלים.

על הצעת החוק חתום ראש הממשלה בנימין נתניהו, כל מטרת החוק היא ליצור תחושה של הרתעה בקרב הצוות הסיעודי דרך מצלמות שיוצבו בכל מתקן גריאטרי. מתוך הצעת החוק "אירועים שנועדו לאחרונה בהם תועדו מקרי התעללות קשים ואכזריים מצד צוות מטפל כלפי מאושפזים קשישים בבתי חולים סיעודיים, גרמו לצורך במהלך שמטרתו לחייב כל בית חולים גריאטרי\ מוסד סיעודי בו שוהים קשישים חסרי ישע, להתקין ולהפעיל מצלמות מעקב כדי ליצור  הרתעה ומניעה, אכיפה וענישה".

כיום פחות מעשרה אחוז מכלל המוסדות הגריאטריים מחזיקים במצלמות. כעת, משעברה החוק, מצלמות אבטחה יותקנו גם בחדרי השירותים. על מנת לשמור על פרטיותם לא תהייה הקלטת קול במצלמות וההסתכלות בהם תהיה מותרת רק בדיעבד. נוכחות המצלמות צפוייה לבטל את כמות המקרים האלימים ובכך להוות צורת הגנה על קשישים חסרי ישע.

המצלמות עשויות לגרום לאי נוחות לחולה ולצוות הסיעודי אך ת', אחות במחלקה הגריאטרית בבית חולים מאיר בכפר סבא, טוענת אחרת. אצלה במחלקה לא קיימות מצלמות אבטחה. "טוב שיהיו מצלמות", היא אומרת ומסבירה שצפתה בלא מעט מקרי התעללות מילולית. "המטפלים מתעללים במטופלים, מדברים אל הקשישים בזלזול. רוב המקרים האלימים הם מהמטפלים, לא צוות האחיות והרופאים. המטפלים הרבה פעמים הם עובדים זרים שצמודים למטופל, אולי מרוב העבודה הקשה המטפל מרשה לעצמו להתנהג בזלזול למטופל, אך זהו לא תירוץ".

עם זאת, יש עניין נוסף שהוא המטופל שיכול לחוש אי נוחות מהמצלמות שיהיו גם בנוחיות. ת' מסבירה: "רוב מקרי האלימות כלפי הקשישים קורים בזמן הרחצה זאת מכיוון שישנו סיכוי רב יותר למטפל להיות מתוסכל. המטפל נאלץ להרים את המטופל לבדו ולרחוץ אותו, תהליך קשה שמלווה לעיתים במקרים לא נעימים. מצלמות בשירותים זה חדירה לפרטיות, אבל אין ספק שיכול לקרות גם שם מקרי אלימות. אני מבינה למה מטפל יהיה מתוסכל מהמטופל בזמן רחצה, כי זה קשה, והבן אדם כבד, וזה מגעיל, אבל חייב לכבד את הבן אדם, לא משנה מה. הוא חסר אונים, והמטפל לא, לכן הוא חייב להתנהג בכבוד".

לת' יש המלצה למטפלים: "על מנת למנוע את תסכול המטפל ולייצור סביבה בטוחה יותר עבור הקשיש יש לעודד את שיתוף הפעולה של המטופל בזמן טיפול, כמו לסובב את הגוף בזמן זריקה, לפתח שיחה ולהתעניין בטיפול. ככל שהמטופל מסוגל לשתף פעולה, הטיפול יעבור בצורה יותר חלקה, תיווצר יותר אמפתיה בין המטפל והחולה".

בכל מקרה של חשש להתעללות, הזנחה או ניצול של קשיש חסר ישע, יש לפנות למחלקה לשירותים חברתיים או להגיש תלונה במשטרה – במוקד 110 או 100, או בתחנה הקרובה.