כתבה: ליאור תושיה / ערכה: נועה בן עזרא
גם אתם שמתם לב שחודש נובמבר האחרון בלט בחמימות שלא מאפיינת את השלב הזה של השנה? ישבתם בבית קפה וקיבלתם קש מקרטון? או שילמתם כסף על שקית נוספת בסופר? הסיבה לכל אלה היא ההתחממות הגלובלית, והיא לא מבשרת חדשות טובות. ח"כ יעל כהן-פארן: "ההתחממות הולכת ומתקדמת בקצב הרבה יותר מהיר ממה שחשבו"
(מתוך ערוץ הכנסת)
המאה ה-21 מביאה עימה בשורות רעות לכדור הארץ, חוקרים מעריכים כי במהלכה צפויים שינויים ניכרים ברחבי העולם, שינויים שעלולים להוביל לפגיעה משמעותית ברווחת האדם ובמערכות הטבעיות. יעל כהן-פארן (המחנה הדמוקרטי) פוליטיקאית ופעילה סביבתית שנמצאת בימים אלו בוועדת האקלים העולמית במדריד מספרת: "זה המקום שבו מקבלים החלטות על התקדמות משמעותית יותר בהיבט של כל המדינות". זאת, לאחר שההסכם שנחתכם בפריז ב-2015 אינו מספק: "לא מדובר על מאות שנים, מדובר על עשרות, ויש לנו עשר שנים לשנות כיוון".
בשנת 2003 שטף את אירופה גל חום הרסני שתפס בהפתעה את האירופאים הקרירים והשאיר אחריו עשרות אלפי הרוגים. זאת הייתה תחילתה של התדרדרות אקלימית נראת לעין ומורגשת לגוף, עם השנים הפך מזג אוויר קיצוני כזה לנפוץ והשפעותיו הפכו לדרסניות אף יותר – עליית הטמפרטורות העולמית עומדת על ממוצע של 0.3 כשבמקומות מיושבים היא גדולה כפליים וניצבת על 0.8 מעלות צלזיוס.
השינויים הקיצונים באקלים חושפים מיליוני אנשים ברחבי העולם למחלות ולמוות הנגרמים מחום, כשאירופה והמזרח התיכון נמצאים בדרגת הסיכון הגבוה מכולן. סכנה נוספת הנשקפת לחיי האדם בעקבות עליית הטמפרטורות היא הרחבת התפוצה הגיאוגרפית של מחלות כמו קדחת הדנגי, מלריה וכולרה. כך למשל שברה מחלת הדנגי את שיא הפצתה בשנת 2016.
גם הפן הכלכלי נפגע ממזג האוויר הלוהט, עוד ב-2017 ירדו לטמיון 153 מיליארדי שעות עבודה, רובן בתחום החקלאות. אבל לא רק זה, גם האוכל שלנו בסכנה – נמצא שב-30 מדינות נרשמה ירידה בתנובה עקב מזג האוויר הקיצוני.
בספטמבר האחרון נערך פאנל בין ממשלתי לשינויי אקלים, אחד הממצאים החמורים שנחשפו בו הוא מצב האוקיינוסים על הכדור שלנו, האוקיינוסים נעשים חמים וחומצתיים ובכך מופחתת תחלופת המים ונפגעת אספקת החמצן והמזון, ובמקביל נמיסה של קרחונים ומשטחי קרח תורמת לעלייה בפני הים ולגידול באסונות טבע קיצוניים ואירועי קיצון לאורך החופים.
כל אלו חושפים אותנו לאסונות טבע, אירועי קיצון לאורך החופים שבעבר התרחשו פעם במאה שנה יהפכו עד אמצע המאה ה-21 לפעם בשנתיים. במקביל, אנשים שחיים באזורים הררים יהיו חשופים לסכנות כמו מפולות שלגים שיטפונות ומחסור במי שתייה כתוצאה מהמשך נמיסת קרחונים.
"העולם לא עושה מספיק בלשון המעטה", מוחה פארן, "דו"ח המדענים האחרון שיצא בסוף 2018 אמר שיש לנו עד 2030 להתחיל לשנות מגמה כי חייבים לשמור על עליית טמפרטורה של מקסימום 1.5 מעלות. צריך לעשות הרבה מאד בשביל זה, ולאפס את הפליטות עד 2050".
הכדור שלנו בסכנה, איך נחלץ לעזרתו?
הפרידו אשפה: לא מדובר בטרחה גדולה, הפרידו מוצרים כמו בגדים, נייר, מוצרי אלקטרוניקה ופלסטיק ועזרו לכדור הארץ לעכל בקלות את החומרים המתכלים.
הימנעו משימוש בפלסטיק: החל משקיות פלסטיק בסופר ועד כוסות חד פעמי בישיבות עם חברים, השקיעו דקה נוספת ביום לשטיפת כלים, אפילו אם אתם סטודנטים עמוסים.
(PicJumbo)
חסכו במים: הקפידו להפעיל את המדיח ומכונת הכביסה רק כשהם מלאים, והמנעו מאמבטיות קצף ארוכות.
(PicJumbo)
חסכו בחשמל קטן: הקפידו לנתק את המטען של הסלולרי או המחשב הנייד כשהסוללה התמלאה, לכבות אורות וטלווזיה שלא כצורך, כך תהרגו שני ציפורים במכה ותעזרו לכדור ולחשבון החשמל שלכם.
(PicJumbo)
ובפעם הבאה שתבקשו קש בבר, או שקית פלסטיק לסופר שאלו את עצמכם, אני באמת צריך את זה?