מאת משה דואק
לפני 43 שנים קרע שגריר ישראל באו"ם חיים הרצוג מעל בימת העצרת הכללית של האו"ם את טיוטת ההחלטה על כך שהציונות היא גזענות. נזכרנו בעליות ובמורדות ביחסים בין ישראל לארגון הבינלאומי לאורך השנים
בימים אלה ממש, לפני 43 שנים, ב-10 לנובמבר, התקבלה באסיפת האו"ם החלטה 3379 אשר קבעה שהציונות היא "סוג של גזענות ואפליה גזעית". מלבד האבסורד לפיו מדינת ישראל – אשר הוקמה כבית לעם היהודי הנרדף – מואשמת בגזענות ורדיפת האחר, זכורה הופעתו הדרמטית של שגריר ישראל באו"ם דאז, חיים הרצוג, בה הוא קרע לשניים את טיוטת ההחלטה מול יושבי העצרת. הרצוג, נאם מול האו"ם 37 שנים בדיוק לאחר ליל הבדולח, שהתרחש ב-10 לנובמבר גם כן, אשר סימן את תחילתה של שואת יהודי אירופה. "אכן הולם הוא…שארגון האומות המאוחדות שהחל את דרכו כברית אנטי-נאצית, ימצא עצמו 37 שנים מאוחר יותר הולך ונעשה מרכז האנטישמיות של העולם". חלפו 16 שנים עד לביטולה של החלטה זו, על ידי החלטה 4686 של האו"ם, בהובלתו של נשיא ארצות הברית דאז, ג'ורג' בוש האב. אך בכך, לא חדלה הסאגה ארוכת השנים והיא יחסו העוין של ארגון האו"ם ובפרט מועצת הביטחון, כלפי מדינת ישראל.
כרוניקה של החלטות ידועות מראש
כבר במהלך מלחמת העצמאות ולאחריה, נהג האו"ם לקבל החלטות בהקשר הסכסוך הישראלי-ערבי. התקבלה החלטה על הסכם שביתת הנשק בין ישראל לערבים ב-1949 וכן היו נסיונות מצד האו"ם להגיע להפסקות אש במהלך הלחימה עוד קודם לכן. מכיוון שההתערבות של האו"ם בנעשה בארץ הייתה אינטנסיבית מרגע הקמת המדינה, דעת אומות העולם קיבלה משקל רב בדיוני הממשלה. אחת האמירות המפורסמות שמייצגת את המתח בין הארגון לישראל משויכת לדוד בן גוריון עת כיהן כשר הביטחון בממשלת שרת ב-1955. "או"ם שמו"ם", כך התייחס לארגון בבואו לדרוש פעולה לכיבוש עזה מידי המצרים בעקבות ריבוי הפיגועים מצדם בשטחי ישראל. אמירתו באה כתגובה לדברי שרת שחשש מתגובת העולם לפעולה שכזו, שוודאי תוביל לגינויה של ישראל.
במהלך השנים, גינה האו"ם את ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון, וגם כאן, השגריר הרצוג זכור כמי שהשווה את האובססיה של האו"ם להתנחלויות לחוקי נירנברג מימי השואה. האו"ם גינה באופן אבסורדי לחלוטין את מבצע אנטבה, בו שחררו לוחמי צה"ל נוסעים יהודים שנחטפו במטוס "אייר-פראנס" לאוגנדה בידי טרוריסטים. יחס שלילי זה של האו"ם כלפי ישראל לא פסק על אף ההופעות המרשימות של השגרירים הישראלים; כאשר כיהן בנימין נתניהו כשגריר באו"ם (1984-1988) הוא הרבה להופיע בפאתוס מעל בימת העצרת. בין השאר, הוא היה שותף לחשיפת עברו של קורט ולדהיים, מזכ"ל האו"ם, שהיה קצין בוורמאכט במלחמת העולם השנייה. אך למרות העמידה העיקשת של נציגי ישראל באו"ם, העוינות לא פסקה. במהלך המהומות בעזה ובגדה המערבית שהציתו את האינתיפאדה הראשונה, גינה האו"ם את מדינת ישראל על שימוש מופרז בכוח והרג מפגינים. אל הגינוי הצטרפה מועצת הביטחון של האו"ם.
מועצת הביטחון – שמירת השלום?
למועצת הביטחון "אחריות בלעדית לשמירת השלום והביטחון הבינלאומיים", על פי אמנת האו"ם. כמו בעצרת הכללית וועדות אחרות של האו"ם, להחלטות של מועצת הביטחון אין הרבה משמעות ביצועית, אך הן יכולות בהחלט להוביל להחלטות של האו"ם בהמשך הדרך לגבי מעמדה של ישראל בארגון, בגופים בינלאומיים וכד'. בכל שנות קיומה של המועצה, היא קיבלה עשרים ואחת החלטות לגבי סכסוכים בעולם כאשר תשע מתוכן נוגעות לסכסוך הישראלי-ערבי. כולן מגנות את ישראל. מכיוון שלחמש המדינות המייסדות (ארה"ב, בריטניה, רוסיה, סין וצרפת) של המועצה ניתנת
זכות ווטו על החלטות המועצה, פעמים רבות הגנה ארה"ב על ישראל באמצעות הטלת ווטו במועצה. אולם בשנת 2016, בשלהי כהונתו של נשיא ארה"ב ברק אובמה, עלתה להצבעה במועצת הביטחון החלטה הקובעת כי ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון, שכבשה ישראל במהלך מלחמת ששת הימים, לא חוקיות. מעמד ישראל בפני המועצה הגיעה לשפל כאשר ארה"ב החליטה שלא להטיל ווטו. כך התקבלה ההחלטה במועצה וצוין פרק עגום הן ביחסי ישראל והאו"ם והן ביחסי ישראל וארה"ב.
ממשל טראמפ – נקודת מפנה
אחת הסיבות העיקריות לעוינות כלפי ישראל באו"ם ובפרט במועצת הביטחון היא הנוכחות המשמעותית של מדינות ערב בארגון אשר ממשיכות לעסוק בישראל מכוח הסכסוך המתמשך בין האומות. בשנים האחרונות, מתחזקת ישראל קשרים חשאיים, הנעשים אט אט גלויים, עם מדינות ערב שונות, ביניהן ערב הסעודית, עומאן ועוד. בד בבד עם עליית ממשלתו של דונלד טראמפ בארצות הברית המציג עמדת כוח אל מול איראן במזרח התיכון וכן אל מול מדינות אירופה שלשיטתו אינם פועלים למען שלום העולם ועמידתו העיקשת לצד ישראל בפורומים בינלאומיים, ישראל משפרת את עמדות הכוח שלה עצמה. במהלך כהונתה של שגרירת ארה"ב באו"ם ניקי היילי, היא עמדה לצד ישראל ונאמה בעצרת הכללית ובפורומים שונים כנגד הצביעות של האו"ם בתוקפנות שלו כלפי ישראל. היא הובילה לביטול כספי הסיוע לאונר"א – ארגון הפליטים הפלסטיני אשר מתעל מזה שנים את משאביו לתמיכה ועידוד בטרור הפלסטיני. כמו כן, בשנת 2017 מונה שגריר ישראל דני דנון ליו"ר ועדת המשפט של העצרת הכללית: הפעם הראשונה שנציג ישראלי עומד בראש ועדה של האו"ם.
נדמה שלמעמדה המשתפר של ישראל שני צדדים. האחד, הוא בהחלט התקדמות ממשית בתוך מסדרונות האו"ם הן בשל פעילות אינטנסיבית של נציגי ישראל והן בשל תמיכתה הרחבה של ארה"ב אל מול מדינות העולם. אך ניתן להציע רעיון אחר, אשר מייתר במידת מה את מדינות אירופה המסורתיות ומדינות ערב העוינות החברות באו"ם. שכן ישראל מפתחת קשרים חזקים לא רק עם מדינות ערב לטובת שיתף פעולה אזורי, אלא מפתחת גם קשרים כלכליים ומדיניים עם מדינות רבות באפריקה ובאסיה. ברגע שכוח עולמי עובר ליבשות אלה, השליטה במוסר של מדינות המערב מתייתרת מעט, וכן כוחם באו"ם אל מול מדינת ישראל. זאת בשל התמיכה המיוחלת של מדינות המזרח ואפריקה אשר בשל הקשרים והאינטרסים המשותפים לישראל יעמדו לצידה בארגון האומות המאוחדות.