וירוס הקורונה והבידוד החברתי הביאו לעלייה משמעותית במקרי האלימות במשפחה. מחר, 25 בנובמבר, יחול יום המאבק הבינלאומי לאלימות נגד נשים
כתב: עופר פרימט. ערך: אריאל כהן
"יורדת כנדנדה סובבת מעגל" – זה השיר שהייתה אמורה לשיר בפסטיגל 1997 ענת אלימלך, שנרצחה על ידי בן זוגה דוד אפוטה שלאחר מכן גם התאבד. בעקבות התערבות אחיו של אפוטה באירוע ושיבוש ראיות נדמה היה בתחילה כי אלימלך היא זו שרצחה את בן זוגה והתאבדה.
כמו בשיר שלה גם בחיים האמיתיים המקרה של רצח נשים המשיך כהרגלו מבלי שנבין שזוהי תופעה רחבת היקף בישראל, ובה יותר ויותר נשים (שחלקן העיקרי מהמגזר הערבי) נפגעות מאלימות פיזית או נרצחות על ידי בני זוגן. על פי נתוני המשטרה בשנים מ-2013 עד 2016 נרצחו 113 נשים.
יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים יחול ב-25.11.2020, ורוב הסיכויים שגם עכשיו נקום לבוקר חדש ונשמע על עוד מקרה רצח או אלימות כלפי נשים. למה בעצם זה קורה? גם בשנת 2020 חלק מהגברים עדיין חושבים שנשים הן חפץ והופכים להיות רכושניים כלפי בנות הזוג שלהם, ואם האישה רוצה להיפרד או להתגרש משמע מותר לפגוע בה או לרצוח אותה. המקרה של ענת אלימלך, שהיה לפני יותר משני עשורים, היה צריך לתת לנו התרעה שאלימות כלפי נשים לא פוסחת על שום מגזר, ולא משנה כמה כסף יש לך.
מה שהכי מפחיד הוא שהרשימה מתארכת מיום ליום – מיכל סלה שנרצחה על ידי בן זוגה רק כי רצתה להיפרד ממנו, נג'אח מנסור בת ה-35 שנדקרה למוות על ידי בן זוגה לשעבר, או שירה איסקוב שנדקרה בכל חלקי גופה על ידי בעלה "בעל המוניטין" שרצה לעשות רק דבר אחד והוא לרצוח אותה באכזריות ולהשחית את גופה, תוך כדי קולות התחנונים שלה שיפסיק מהמעשים או שיקח את בנם הקטן כדי שלא יראה את הסבל שהיא עוברת.
אך רצח זו לא התופעה היחידה של גברים אלו, שבעה עד עשרה אחוזים מהנשים סובלות מאלימות מצד בן זוגן (הנתונים מתוך סקר אלימות במשפחה). נשים שנפרדות מגברים אלימים לעיתים חוות גם שנים אחר כך הטרדות, איומים, מעקבים ותגובות קשות מאוד שלא מאפשרות להן להמשיך בשגרת חיים תקינה, בעוד שהמשטרה לא עושה כמעט דבר כדי למגר זאת. במגזר הערבי המצב אפילו קשה עוד יותר, בקרב הדיווח של נשים ערביות נמצאה פחות תמיכה מבני המשפחה בהקשר לבעיית האלימות, עניינים אלו יוצרים סוג של עידוד הנושא המחפיר ועצימת עין, כתוצאה מזה בכירים מהמגזר הערבי דורשים מהממשלה פתרון למיגור התופעה.
מאז תחילת 2020 נרצחו כבר 19 נשים, כאשר הקורונה הובילה לעלייה משמעותית במקרי האלימות בעקבות הסגר, בו נשים בילו שעות רבות סגורות באותו הבית עם הגבר המתעלל. אין ספק שהרשימה עוד תתארך, והנושא הכל כך כאוב ממשיך להישאר דבר שולי בחברה הישראלית עד לא מעניין, למרות שזה נוגע לכל אחד ואחת מאיתנו, כי למי אין אחות, אמא, חברה או שכנה קרובה שעלולה להיות הקורבן הבא?