טלי ווגליין, סטודנטית לחינוך באוניברסיטת אריאל, מספרת על ההכשרה והרצון לשנות: "משהו בהתנהלות של בתי הספר לא פועל כמו שצריך. נחשפתי למקרים שבהם מחנכת יצאה לחופשת לידה ובת שירות החליפה אותה, זה לא בסדר"
כתבה: רעות פינצ'וק / ערכה: עדן שקורי
טלי ווגליין, סטודנטית לחינוך באוניברסיטת אריאל, משתפת כי ממש לא חשבה שהיא תתעסק בתחום החינוך ובמקרה הגיעה לתחום ומשתפת: "כשהשתחררתי הבנתי שבוער בי לעשות משהו משמעותי, חינוך בעיניי זה תחום חשוב מאוד לעתיד המדינה".
טלי התחילה את דרכה לאחר שירותה בצבא, כמדריכה במכינה קדם צבאית "קול עמי", תקופה משמעותית שהביאה אותה להבנה שעבודה בתחום הבלתי פורמלי זהו תחום חשוב עבורה ושם היא תוכל להתקדם ולהתפתח.
"תמיד ידעתי שאעשה משהו במדעי החברה אבל לא היו מחשבות על חינוך, חשבתי בעיקר בתחום הפסיכולוגיה ולא באמת חינוך".
למרות הרצון הטוב, ישנה סטיגמה על תחום החינוך שהוא אינו מתגמל מספיק. את לא חוששת מכך?
"מפחיד אותי השכר, כמובן. למרות זאת אני הולכת ללמוד חינוך כי אני מאמינה בחינוך הדור הבא, כי בסופו של יום זה הדבר הכי חשוב, מי אנחנו בלי חינוך טוב? אני בן אדם מציאותי וברור לי שצריך עבודה מכבדת ופרנסה טובה כדי להתקדם אבל מתעודדת עם הידיעה שלאחרונה יש הרבה יותר דיונים ועליה הדרגתית אך משמעותית בשכר וזה מרגיע אותי, יהיה בסדר".
מערכת החינוך בישראל עברה בשנים האחרונות שינויים רבים בניסיון להתאים לצרכי הדור הצעיר. האם את מרגישה שסטודנטים לחינוך בישראל מקבלים את ההכשרה הטובה ביותר?
"במסגרת התואר בחינוך אנחנו מקבלים הכשרה ממש טובה לדעתי. לאורך הלימודים מדברים ודנים איתנו על בעיות רבות וסוגיות מורכבות שעולות היום בין אם זה שילוב טכנולוגיה, התנהלות רגישה מספיק וכן הלאה".
עוד היא מספרת כי במסגרת התואר ישנה אפשרות להרחיב ולהוסיף לימודי תעודת הוראה, בהם הם נחשפים לכלים רבים שישנם היום במסגרת ההתאמה הטכנולוגית למערכת החינוך. בין הלימודים עליהם לתרגל שימוש באפליקציות, והתוכנות הרלוונטיות ואף להעביר מערכי שיעור כדי להתאמן ולהעמיק את הידע והניסיון שלהם לפני השתלבותם בשוק העבודה. במקביל יש גם תעודת הוראה שבה לומדים ומתנסים, מכינים ומעבירים שיעורים כדי להגדיל את ההתנסות שלהם עוד לפני הכניסה ממש לשטח.
את מרגישה שהשילוב עם טכנולוגיה נכון?
"זה מורכב מאוד כי מצד אחד כשמכניסים לשיעור ואומרים לתיכוניסטים שניה להוציא את הטלפון לבדוק משו- זה אף פעם לא באמת שניה ומצד שני קשה להתעלם מההתקדמות של העולם והטכנולוגיה, אנחנו לא איפה שהיינו לפני עשר שנים, אז אין לי עדיין תשובה או מחשבה חד משמעית". עוד היא מוסיפה כי למרות שבארץ יש עוד זמן עד שזה יהפוך לנורמה, בבתי ספר במדינות אחרות כגון אוסטרליה, אמריקה ועוד כבר כמעט לא כותבים ביד, לכל תלמיד ישנו טאבלט ומחשב נייד.
היתרונות, לדבריה – השילוב מאפשר לתלמיד להתעניין יותר בחומר, יותר אינטראקטיבי, יותר פעיל. יוצר עניין יותר גדול, משהו שצריך היום במיוחד כי לפני כמה שנים לא היה את הצורך הזה. אך לא ניתן להתעלם מהחסרונות שבדבר.
כשנשאלה מה לדעתה התמודדות המשמעותית של הדור המתפתח ענתה שזה דווקא ההתמודדות עם התמודדויות הנפש שעולות היום. "היום ממש מדברים עם כולם על קשיים נפשיים ובגלל שזה כל כך מדובר – שזה מעולה וחשוב – אבל אנשים מתחילים לאבחן את עצמם, פתאום בכיתה ילד מתחיל להגיד על עצמו שיש לו ככה וככה ואתה חייב להקשיב לו אבל אין דרך וודאית לדעת כמה זה אמיתי. זה מוזיל את ההתמודדות, אנשים פשוט זורקים את המושגים האלו כיום ואתה לא יודע כמה תשומת לב לתת לזה".
האם השינויים נכונים? האם לדעתך זה מקל על ההתמודדויות של החינוך?
"זה תלוי באיזה שינוים מדובר. שינויים דרסטיים ומשמעותיים לא בהכרח טוב לילדים כי שינויים זה אף פעם לא קל".
שינוי שלדעתך יהיה משמעותי?
"משהו בהתנהלות של בתי הספר, מרגיש שזה לא פועל כמו שצריך. נחשפתי למקרים בהם מחנכת יצאה לחופשת לידה והמחליפה שלה לא מגיעה אז הבת שירות משמשת כמחנכת מן המניין. זה לא בסדר. כיתה א זה אחד מהמעברים הקשים והמשמעותיים וזה בעיניי ממש מחדל שעוברים בשקט על דבר כזה".
בסך הכל, היא משתפת כאשת חינוך לעתיד שדווקא ההתנהלות הכללית של מערכת החינוך טובה, יש תחושה כללית שהמערכת מנסה להתאים את עצמה כל הזמן לקשיים שעולים אך מצד שני יש להוסיף בירוקרטיה להתנהלות המערכתית של מערכת החינוך כדי למנוע מחדלים.
עם כל השינויים שעכשיו קורים ועתידים לקרות עם כניסת הממשלה, מה היית רוצה להגיד?
"אולי לשים יותר דגש על התלמיד ולא דגש על הנלמד והמורה – שזה חשוב אבל לשים יותר דגש עליהם, אם הם מבינים איך הם מרגישים אך עם זאת לתת לתלמיד לעשות את הלמידה, לתת יותר זמן ללמידה עצמאית או בקבוצות כי מאוד קל לשבת בכיתה ולהבין מה שהמורה אומר וזה עובד, אבל בלמידה טובה משמעותית יותר לתלמיד כשזה שלו, בלמידה העצמאית. למידה בקבוצות תלמד המון על שיתוף פעולה וחשוב מאוד לסגל כלים כאלה כבר מגיל קטן".
מה הציפיות והתקוות שלך?
"אני מרגישה שיש הרבה כעס ושנאה כלפי משרד החינוך וזה חבל בעיניי כי בסוף זה חשוב, כולנו כמעט שולחים את הילדים שלנו לשם. הלוואי ואני אוכל לעזור לאנשים לשנות את היחס והגישה שלהם כלפי משרד החינוך, אני מקווה שאוכל להשפיע על התלמידים וילדים ולהביא לדור חזק ומוביל במדינת ישראל".