ארכיון תגיות: שירות לאומי

כולנו יהודים: הקשר עם יהודי התפוצות

שירות לאומי חוצה גבולות הוא שליחות בפני עצמה. עמותת 'בת-עמי' בשיתוף תנועת 'בני עקיבא העולמית' ו'המזרחי העולמי' מפעילים בכל שנה כמאה בנות שירות מסביב לעולם. משמעות המשאב הלאומי של יצירת קשר עם יהודי התפוצות, חיבורם לציונות וערכים ועל ההתבוללות ההולכת וגוברת בקרב יהודי העולם

כתבה: הודיה גרוס / ערכה: מיכל עמיצור

כולנו מכירים את בתי חב"ד הפזורים בכל קצוות העולם ומהווים מקום חם ובטוח לישראלים שבחו"ל. אך יש עוד אנשים שמקדישים זמן מחייהם לשליחות בתפוצות וביניהם בנות השירות הלאומי. את השירות מקיימות הבנות מטעם עמותת 'בת עמי' המשמשת לארגון השירות הלאומי בתפוצות בשיתוף תנועות 'בני עקיבא העולמית', 'המזרחי העולמי' וארגון 'תורה מציון'. 

אוהד טל, מנהל מרכז השליחות המזרחי העולמי בקריאה לבנות לבוא ולהצטרף לשליחות בתפוצות
מתוך עמוד היוטיוב של עמותת 'בת עמי'

רוב הצעירים בישראל משרתים את השירות הצבאי או הלאומי שלהם בגבולות הארץ. אומנם יש כאלו שיוצאים למבצעים נועזים בארצות השכנות לנו אבל בדרך כלל זה לטווח קצר. ישנן בנות אשר בוחרות לצאת מאזור הנוחות שלהן ולתרום את השנה השנייה של השירות הלאומי שלהן דווקא בחו"ל במטרה לחזק את הציונות בקרב אלו שבחרו שלא לגור בארץ.

בנות שירות ושליחים מטעם 'תורה מציון' בממפיס, תמונה באדיבות: עדינה גרוס, בת שירות בממפיס

לא מספיק לרצות לצאת לשליחות, בשביל להתקבל לכך קיים תהליך מיונים שאינו פשוט ומהיר. תנאי הסף הראשוני הינו שהבנות יהיו אחרי השנה הראשונה של השירות. לאחר מכן, עליהן לעבור שלל ראיונות פרטניים וקבוצתיים עד להודעת התאמה לשירות. גם כאן התהליך לא מסתיים, הבנות עוברות בדיקות התאמה לבת זוגתן לשליחות, דבר הדומה קצת לשידוכים בין בני זוג. הצוות של עמותת 'בת עמי' מצוות את הבנות בזוגות, דבר הקובע עם מי יהיו ביחד במהלך השנה הקרובה. בדרך כלל, כל זוג יפגשו בארץ על מנת לוודא שהן אכן מסתדרות יחד ומשם יצאו לחיפוש קהילה המתאימה לשתיהן. כחלק מהקשר של עמותת 'בת-עמי' עם התפוצות קיימות קהילות שונות ברחבי העולם אליהן ניתן לטוס. אוסטרליה, גרמניה, שווייץ וארצות הברית הם רק חלק מהמקומות ביניהם צריכות הבנות לאתר את המקום השירות הנכסף.

השלב הקשה מכל הוא שלב הפרידה מהמשפחה, הבנות יודעות שהן הולכות להיעדר מהבית למשך השנה הקרובה, אולם ישנה יש גם תחושה של התרגשות באוויר, יציאה לדרך חדשה. עם הזמן המקום החדש הופך למוכר ונעים אך במקביל גם הגעגוע לבית גובר.

הקשיים לא מסתיימים בפרידה מהארץ, קליטת השפה היא לעיתים מורכבת, המנטליות השונה ובעיקר המרחק מכל המוכר והידוע גורמים לשנה להיות מאתגרת יותר משירות רגיל. הבנות מגיעות לקהילות יהודיות ברחבי העולם ולרוב מתארחות בבתים של תושבים. במהלך היום הן משולבות בבתי הספר היהודים ואחריות על פעילויות חברתיות סביב ערכים וציונות. בשעות אחר הצהריים הרבה מהבנות שותפות לפעילות בסניפי תנועת הנוער העולמית של בני עקיבא ומוסיפות ליצירת הקשר דרך דור העתיד.

פעילות חינוכית בעברית בבית ספר בממפיס, ארה"ב
תמונה באדיבות: עדינה גרוס

אחת הדוגמאות למקומות השירות אלהם מגיעות הבנות הוא ממפיס. ממפיס היא העיר השנייה בגודלה במדינת טנסי שבארה"ב. רק לאחרונה הגיעה לשם לביקור סיוון רהב מאיר, כתבת חדשות 12, שיצאה לשנת שליחות עם משפחתה בארה"ב. היא סיפרה כי הרב בנימין לרפילד, רב המקום, אמר לה כשאסף אותה משדה התעופה של ממפיס, "ברוכה הבאה לאמריקה האמיתית". "כעבור יממה וחצי ו-8 הרצאות בעיר, הבנתי על מה הוא מדבר. זו הפעם הראשונה שלי בקהילה כזו: מרוחקת, קטנה, בקצב אחר לגמרי, עם אתגרים אחרים לגמרי. כשידברו על 'יהדות ארצות הברית' לרוב לא ידברו עליה". כך כתבה בעמוד הפייסבוק שלה.

סיוון רהב מאיר בביקור בממפיס, במפגש עם בנות השירות והשליחים במקום.
תמונה באדיבות: עדינה גרוס

השליחות אינה חשובה רק ליצירת הקשר עם יהודי התפוצות: כ-8.1 מיליון יהודים חיים מחוץ לישראל (מתוכם כ-5.7 מיליון בארה"ב), בעוד שבישראל חיים כ-6.6 מיליון יהודים. כך עולה מהאומדנים המעודכנים של פרופ' סרג'ו דלה פרגולה מהאוניברסיטה העברית. נראה כי כמות היהודים המתגוררים בחוץ לארץ גדולה מכמות היהודים המתגוררים בישראל. על כן יש לעודד עלייה לישראל ולשמור על קשר בין היהודים ברחבי העולם. כמו כן, נושא ההתבוללות לא מוסיף למצב, וכן הישראלים היורדים מהארץ למדינות אחרות.

מידי שנה שולחת עמותת בת-עמי כמאה בנות שירות אל מעבר לים. ההשפעה שלהן רחבה ומשמעותית. ילדים רבים רואים בהן מקור השראה וחיזוק של הערכים הציונים. לא פעם בני נוער מעידים שהדמויות של בנות השירות והשליחים שליוו אותם לאורך השנים הם אלו שגרמו להם בגיל מבוגר יותר לעשות עליה ולבוא לגור בארץ. כמו כן, קיימת השפעה ארוכת טווח, לאחר זמן השהות בחו"ל. כאשר הן חוזרות לארץ בתום השנה, האנשים והתלמידים אתם נפגשו במהלך השנה יודעים שיש להם כתובת בארץ. ובעצם יוצרים את הקשר החזק ביותר בין הארץ ליהודי התפוצות.

אין ספק שלבחור לשרת את מדינת ישראל מחוץ לגבולותיה היא החלטה אמיצה, אך היא גם מתגמלת וחשובה בין אם לפן האישי אישיותי ובין אם למשאב הלאומי הנוצר בקשר זה.

מרב מיכאלי שכחה מהי תרבות יהודית

מאת שירה קרישר

הסרטון של מרב מיכאלי שעלה לפייסבוק צבר תהודה רבה. בסופו של דבר היא הסבירה כי הוא היה מיועד לבנט ולבית היהודי אשר מבצעים הסתה ומנצלים את בנות השירות הלאומי המשרתות ב"תרבות יהודית ישראלית". היא רק שכחה שהיהדות היא לא רק דת, אלא היא גם לאום וכל זאת תוך סיבוב על חשבון הציבור, הסתה בקטנה והתעלמות ממהי הדמוקרטיה עליה היא מדברת

מרב מיכאלי

ב-29 בנובמבר פרסמה מרב מיכאלי בדף הפייסבוק שלה סרטון שבו היא קוראת להורי התלמידים בחינוך הממלכתי לפקוח עיניים לשיעורי "תרבות יהודית ישראלית" שמועברים בבתי הספר על ידי בנות שירות לאומי, ובמסגרתו התלמידים והתלמידות עוברים שטיפת מוח בחסות "בנט והבית היהודי". לפי דבריה בנות השירות מלמדות את הילדים "מה זה להיות יהודי וישראלי טוב: שומר מצוות, מאמין בבניית בית המקדש השלישי, מקפידה על צניעות, מבינה שהומואים זה תקלה ועוד ועוד. כלומר, הישראלי הנכון הוא המתנחל חובש הכיפה ואישתו הכפופה לו… אתם לא האידיאל הזה". בנוסף, היא טוענת כי שיעורים אלו גורמים להסתה של הילדים נגד הוריהם וזאת משום שבנות השירות נשלחות למשימה על ידי הרבנים של בנט, כמו הרב אליהו, ולעשות זאת "בחוכמה ובפיקחות".

יומיים לאחר מכן באירוע 'שבתרבות' במודיעין נשאלה מיכאלי על הסרטון ואמרה כי היא אינה מתנצלת אך הסבירה שהסרטון היה מיועד לבנט, הבית היהודי ואורי אריאל אשר משתמשים בבנות השירות וכך "במקום להיות שירות לאומי הוא הופך להיות שירות לצרכים הפוליטיים שלהם". ראשית, השתלחות של נבחר ציבור באחרים אינה לגיטימית כל עוד זה על חשבון ציבור מסויים, ובמקרה זה ציבור בנות השירות הלאומי, גם אם הן עוסקות בהפצת יהדות וגם אם זה מגובה בנתונים מדוייקים ומפורשים ככל האפשר, לדבריה. לא זו בלבד, ההסתה עליה היא מדברת שנוצרת בקרב הילדים בחינוך הממלכתי כלפי הוריהם- היא בעצמה מסיתה ציבור שלם, ציבור בוחריה, נגד נתח אוכלוסייה שלם אחר. האם הסתה זו ראויה?

טקסטים דתיים לצד חומרים מהתרבות הישראלית

שנית, מיכאלי כנראה שכחה שהדבר שהכי מיוחד ביהדות הוא עצם העובדה כי היא דת לצד היותה לאום. אלו הם שני הדברים שמשלימים אותה וממלאים אותה בערכים שיכולים להפוך להרמוניה כל עוד קיים שילוב ואיזון נכון. מעיון באתר התוכנית המדוברת, "תרבות יהודית ישראלית", ניתן לראות כי ישנם תכנים משני העולמות – הדתיים והישראליים, שיחדיו יכולים לחזק את הזהות היהודית שלנו, לאו דווקא הדתית כי אם בעיקר את הלאומית. לצד תכנים דתיים, כמו טקסטים מהמשנה ומהתלמוד, ישנם תכנים ישראליים דוגמת שירים של אריק איינשטיין וסיפורו של אילן רמון. בתג 'אודות' נכתב כי מטרת התוכנית היא "להזמין את התלמידים לצאת למסע זהות אישי עמוק ומרתק, לאפשר להם להכיר מקרוב את תרבותם ומורשתם, לפתוח בפניהם את ארון הספרים היהודי-ישראלי, להעמיק את זיקתם לארץ, למדינה ולמורשת הציונית, ולסייע להם למצוא את השביל שלהם בתוך הסיפור המשותף של כולנו". אמנם התכנים אכן מלווים בטקסטים דתיים אך הם אינם המטרה, הם רק אמצעי לחיזוק המסר. כל אלו שיגידו כעת כי "המדיום הוא המסר", השאלה היא עם מה הילדים הולכים לאחר מכן הביתה – עם הפסוק שכרגע נתקלו בו לראשונה או עם השורה התחתונה שתהדהד להם בראש, כמו למשל מסרים של ערבות הדדית, אחריות וכיבוד האדם.

נוסף על כל אלו מיכאלי מדגישה בדבריה את ערך הדמוקרטיה ואת חשיבותה של הבחירה. אבל הנה הנקודה המעט אירונית – מניעת ילדים מחשיפה לתכנים מסויימים היא היא לקיחת חופש הבחירה. כל עוד נותנים לילד בסיס הבנתי חזק כי ישנם דברים ששונים ממה שהוא מכיר, לא צריך להיות פחד בעצם החשיפה לשונה. כך חשיפה לתכנים לכאורה דתיים אינם מהווים 'איום' על דרך החינוך שהורים בוחרים לילדם.

דבר אחרון בנימה מעט יותר אישית, את שנת השירות הלאומי הראשונה שלי העברתי בהדרכת איכות הסביבה בבתי ספר יסודיים. כמעט כמו התוכנית עליה מדבר חברת הכנסת הנ"ל, רק שההתמקדות היא בתכנים סביבתיים. מדוע זה בסדר? אין זו הסתה למחזור ושימוש חוזר? הנקודה שברצוני להדגיש כאן היא כי החיים אינם שחור לבן והשטח האפור גדול ממה שנצפה. עלינו לפתוח עיניים, להיות יותר ביקורתיים ושיפוטיים ולא לתת לאף פוליטיקאי לשסות אותנו אחד נגד השניה. אנחנו ציבור שלם בזכות עצמינו, גם בלעדיהם.

**יש לציין כי איני מסיתה נגד מרב מיכאלי ובנוסף גם לא הכרתי את התוכנית המדוברת לפני כן. כל רצוני הוא לעודד את חוש הביקורת ולהראות את הצד השני של המטבע.