ארכיון תגיות: ערוץ 10

סוף עשור: אז מה היה בתקשורת?

עשור שלם הגיע לסיימו והמציאות הספיקה להשתנות בכל כך הרבה היבטים. באנו לעשות קצת סדר לבדוק מה היה בתקשורת מאז 2010

כתבה: מיכל עמיצור / ערכה: הודיה גרוס

שנת 2020 בפתח ובכל מקום יש מצעדי העשור. מי יהיו זמרי העשור, המשפיעים, הסרטים הטובים ביותר ומה לא? בכל זאת עשור, לא בא ברגל. אם כך גם לתקשורת צריך לעשות מצעד. מה השתנה בשנים אלו בטלוויזיה הישראלית? איזה עיתונאים חדשים הכרנו וממי נפרדנו? ומהן הרשתות החברתיות שהצטרפו לחיינו. אז בואו נתחיל!

צריך לחזור קצת אחורה ולהיזכר שבעולמנו הטכנולוגי הם עדיין קיימים, העיתונים. עיתון הנייר המודפס עוד נמצא בחיינו חי ובועט, על אף שבדרך היו לא מעט מהמורות. עם זאת לא חלו בעשור האחרון שינויים דרמטיים במיוחד. העיתון היחיד שהוקם בעשור זה הוא עיתון חרדי בשם 'פלס', כנראה שבחברה החרדית יש ביצירת עוד עיתון מודפס עדיין צורך. לעומתו נסגרו שני עיתונים אחרים. האחד והפחות מוכר לכולם הוא עיתון 'חדשות ישראל', עיתון בשפה הגרמנית שסיים את תפקידו בארצנו. עם זאת, העיתון השני שנסגר מוכר לרובכם, העיתון הצבאי ב'מחנה', אשר בינואר 2020, יצא גיליון מודפס אחרון לפרידה ויהפוך לדיגיטלי בלבד.

עיתון במחנה. צילום: ארכיון צה"ל

אמנם בעיתונים לא ראינו שינויים גדולים, אך העשור האחרון שינה את הסדר בשלט הישראלי. השינויים החלו בהקמת התאגיד הציבורי כאן 11, יחד אתו נסגר ערוץ הטלוויזיה החינוכית, עליה כולנו גדלנו. גם בטלוויזיה המסחרית חלו שינויים משמעותיים. פיצול חדשות 2 לערוצים 12 וערוץ 13 שהביאו גם לשינוי אפיק לערוץ 10 שהפך להיות ערוץ 14. בהמשך צפינו במיזוג מחודש של ערוץ 10 וערוץ 13 לערוץ אחד.

פרסומת של ערוץ 12 ששודרה טרם פיצול ערוץ 2

עם כל הטלנובלה שקרתה לנו בין הידיים הטלוויזיה הישראלית הביאה לנו גם רגעים בלתי נשכחים. תוכניות שעיצבו את חיינו, והדביקו את כולנו למסך. הפרלמנט, פאודה, שטיסל, בשבילה גיבורים עפים, הנערים ועוד הם רק חלק מהסדרות שעיצבו לנו את סדר היום, וגרמו לכולנו להתרגש, להתאחד ולפעמים גם לא להסכים.

ואם מדברים על רגשות, דיונים ופילוג, צריך להזכיר איך לא, את הרשתות החברתיות. הרשת החברתית העיקרית שנכנסה לחיינו היא האינסטגרם, היא הגיעה בתחילתו של העשור ונמצאת כמעט לכולנו בכיס. סטורי, פילטריים והמון מושגים שנכנסו ללקסיקון ומהווים חלק בלתי נפרד לחיי היומיום. ישנן עוד רשתות חברתיות ששימשו לחיבור ביננו. סנאפצ'ט או בעברית שיחת תצלום, פינטרסט רשת חברתית לשיתוף אומנות שונות , הטוויטר שהגיע לישראל בסביבות שנת 2015 ומשמש בישראל בעיקר פוליטיקאים, אנשי תקשורת, ואנשים האוהבים חדשות ואקטואליה. וכמובן הטיק טוק שהגיח לעולמנו רגע לפני החלפת קידומת.

הרשתות החברתיות הולידו איתן לא מעט אושיות רשת, אנשים שהפכו למפורסמים בעקבות שימוש ברשתות החברתיות. יחד איתן נולדו לנו לא סתם אושיות רשת אלא עיתונאים ואנשי תקשורת. את מלך זילברשלג הכרנו יותר שהחל לעבוד בכאן 11 אולם, עוד קודם לכן הוא היה לאחד האושיות המוכרות בפייסבוק. בדומה אליו יותם זמרי ונועם פתחי שני פרסומאים שבעקבות סטטוסים הומוריסטים וחדים במיוחד מנחים יחד בשנים האחרונות תוכנית רדיו יומית ב'גלי ישראל' ורדיו דרום. אושיה נוספת, חנוך דאום שהכרנו בסדרה 'מחוברים' ומאז כל פוסט ויראלי עובר בעמוד הפייסבוק שלו, והוא מחזיק כיום בטור דעה שבועי בעיתון 'ידיעות אחרונות'.

מלך זילברשלג – ראיון בתוכנית אנשים

ראיון מלפני כמה חודשים לריטה גולדשטיין בתוכנית אנשים עם ההורים – דודי ורבקה זילברשלג. מנחים: קורין גדעון וחיים אתגר

Posted by ‎מלך זילברשלג – Melech Zilbershlag‎ on Monday, November 18, 2019
ראיון עם מלך זילברשלג מתוך עמוד הפייסבוק שלו

אז אמנם דיברנו על אושיות רשת, אך ישנם אנשים סלב לא פחות, העיתונאים. בכל עשור מצטרפים לשורת הכתבים של החדשות בישראל עשרות כתבים חדשים, אך יש תמיד את הבולטים מבניהם. אז איך אפשר שלא להתחיל בפריצה של שנת 2019 תמיר סטיימן שנכנס לחייהן של בנות ישראל וכבש את ליבן. הוא החל את דרכו עוד ב2010 אך התוודענו אליו במיוחד בעקבות התקיפות בדרום. יחד אתו נכנסו למסך של כולנו יאיר שרקי בליווי הפיאות, מגישת חדשות חדשה דוריה למפל, בתחום הפוליטי הצטרפו עקיבא נוביק, כתב פוליטי של ערוץ 13, מיכאל שמש, כתב פוליטי של כאן 11, ועמית סגל שכבש את כולנו עם כמות הבחירות בעשור האחרון.

בניגוד אליהם נפרדנו גם מכמה אנשי תקשורת משמעותיים בחברה הישראלית. מוטי קירשנבאום, אורי אורבך, אורי אליצור, טטיאנה הופמן, לימור שפיגל, נח קליגר, דן סממה, אורי אבנרי, ועוד שהיו לפסקול ומובילי דרך של התקשורת הישראלית.

דור העבר שכבר איננו. צילום: משה מילר, מארק נאמן, חיים צוק, לע"מ.

אז רק נאחל לתקשורת בישראל להמשיך להתקדם וניפגש בעשור הבא, אין לדעת באיזה רשת חברתית, באתר או באפליקציה, תעקבו אחרינו.

מי רוצה להיות ג'ון אוליבר?

מאת דויד ויצמן

ביום שבת האחרון בזמן שהוביל את המחאה ברוטשילד, התארח אלדד יניב אצל ליאור שליין ב"גב האומה". עד לרגע שבו בדרך כלל יש את המונולוג הנהדר של ליאור שלו אני מחכה כל שבוע, היו פינות קבועות עם הקאסט הנהדר שכלל את אביעד קיסוס, אורנה בנאי, עינב גלילי וגלית חוגי. החבורה עזרה לישראל להתחיל עם העולם, לפתור את הבעיה הפלסטינית בעזרת פתגמים וכמובן להציף את ההדתה הגואה. ביום רביעי שודרה תכנית הבכורה של "פעם בשבוע עם תם אהרון". אהרון היה לתקופה מסוימת חבר קאסט קבוע אצל שליין עד שקיבל את ההצעה המפתה שכל גבר תימני מרעננה היה חולם עליה. בשקט בשקט נכנסת לה עוד תוכנית בסגנון "השבוע שעבר עם ג'ון אוליבר" או "סאטרדיי נייט לייב" למרקע הישראלי וקשה שלא לברך על כך.   

המבט שלך כשאתה מבין שרודפים אחריך?! ג'ון אוליבר

בחזרה לליאור שליין, שוויתר על המונולוג כדי לארח את אחד האנשים היותר משפיעים בחברה הישראלית כיום. קשה להישאר אדיש לאלדד יניב אם אתה אדם חברתי שאכפת לו מהמדינה אתה יכול לאהוב אותו או לשנוא אותו אבל סביר להניח שלא יהיה אמצע. אבל לא באלדד יניב עסקינן, אלא במופע האימים יוצא הדופן של שליין אשר ערך קרב בסגנון המערב הפרוע נגד יניב באחד על אחד מי שולף מהר יותר. שליין שלא כדרכו, היה מאוד ציני (נא לא להתבלבל עם סרקזם) וכשל בטיעוניו אשר היו רווים באד-הומינם. תצוגת נפל כזו של שליין אני לא זוכר (ואני צופה עוד מימי הלייט נייט שהיה לו). בשביל שיהיה פרומו עסיסי שליין תקף את הערכים אותם הוא מקדם כל תכנית ונשאר תקוע בעבר של יניב אשר הינו דוגמא מצוינת לשימוש במשפט מספר משלי : "מודה ועוזב ירוחם".

החטיא את המטרה הפעם, קורה לטובים ביותר.

אבל אין רחמים בתעשייה, ואין ימי חסד. אם יש צורך לבקר בטלוויזיה אז הצורך מגיע לשיא כאשר מדובר בפרק בכורה. תם אהרון פתח את תכניתו עם כמה משפטים אקטואליים קולעים ואז התיישב על יד השולחן ולבש על עצמו את משקפי הג'ון אוליבר. מה יותר סקסי מחקלאות? אורי אריאל, ומה יותר סקסי מאורי אריאל? אורי אריאל כאשר הוא לא מארגן טרנספר לחתולים אלא תפילה המונית לאל הגשם (לא סגור על המילים האחרונות). גיא אדלר הנהדר ניהל דו שיח על גבול הגרוטסקי עם תם אהרון ושניהם הגיעו למסקנה שעל תם להפוך לליברמן. בהמשך, הייתה פינה קצרצרה שצחקה על דברים שיאיר לפיד אמר עם הגשה של סטריאוטיפ מזרחי בדמות יגאל עדיקא.

קרדיט: לעמוד הפייסבוק של פעם בשבוע עם תם אהרון ב"כאן" תאגיד השידור (בהרצה).

מיד לאחר מכן הצטרפה שיר ראובן והיא יצאה לראות מה קורה ב"חוג" טרום צה"לי, מה עושים, איך עושים, מי עושים. משום מה בתוכניות סאטירה יש נטייה לפחות לפינה אחת לא קבועה שהתגובה היחידה לפינה צריכה להיות "לא". כמו שאצל ליאור שליין בגב האומה יש את פינת "10 משפטים ש…" או "להמציא מילים ללחן X שינגן Y" כך גם הפינה של שיר ראובן בעיקר גרמה לי לתחושה של קרינג' (חלחלה או כמו שאני מכנה את זה – חררה). להיות בוטה זה לא תמיד מצחיק, במיוחד כאשר עושים זאת באופן מאולץ. אקווה שבהמשך הפינות ישתפרו ושמכאן אפשר רק לעלות.

התמונה: לא מהקטע המחלחל של שיר ראובן.מירי רגב

השיא של התוכנית הגיע לאחר מכן, כאשר אהרון התחיל לדבר על מפעל הפיס והעלה את כמות הפעמים שאני רואה את מירי רגב על המרקע להרבה יותר מדי אחרי שהיא מככבת מדי מוצ"ש אצל ליאור שליין. בדומה לג'ון אוליבר, אהרון הציג נושא כבד בקלילות רבה. את הנתונים על מפעל הפיס ב-2016 הוא הבין שהוא לא יוכל להראות בלי שאנשים יעבירו ערוץ או יעברו לצפות בסרטון של כלב אם הם צופים בשידור החי בפייסבוק, לכן הגיע מנשה הכלב בעל ידי האדם "ואיש הנתונים של התוכנית" על מנת למשוך את תשומת הלב של אוהבי הכלבים אל נתוני מפעל הפיס.

אני משער שרבים הופתעו כאשר ראו באיזו קלות אהרון מצא קטעים אשר חיזקו את הנקודות שלו ואיששו את התאוריות על פבלו אסקובר של עולם ההימורים הישראלי. בשונה מהקלות בה הדבר מובן כאשר שליין מוצא אמירות מגוחכות של פוליטיקאים (והשמש זורחת במזרח ד"א) כאן (וגם "כאן", אבל בהרצה) הנושא אינו מוכר לציבור, לפחות לא בתקופה האחרונה מאז שכחלון הוציא את מכונות ההימורים מחוץ לחוק. אהרון לקח נושא רציני וחשוב והנגיש אותו באופן נהדר: קליל, משעשע ובעיקר בעיקר מרענן. נראה שיש סיבה נוספת ללמה לא להדליק טלוויזיה שגם ככה אין לי בחדר ולראות שידור לייב בפייסבוק של כאן. ואם אתם רוצים לדעת אם תזכו בלוטו אז כנסו לכאן.

 

"גב האומה" שלישי ושבת בשעה 21:00 בערוץ עשר (14)

"פעם בשבוע עם תם אהרון" רביעי בשעה 22:00 בתאגיד השידור "כאן" (11) ובפייסבוק