ארכיון תגיות: ספורט

מעצמה של ג'ודו

אחרי אריק זאבי וירדן ג'רבי, אל תתפלאו אם המדליסט האולימפי הבא של ישראל מענף הג'ודו ייצא מהעיר פתח תקווה. עם הכוונה נכונה, מאמנים מנוסים והתווית דרך אמיתית מכל הבחינות והכיוונים, ככה הג'ודו הישראלי מגיע להישגים כבירים

כתב: רועי גרינולד / ערכה: סתיו מלמד

בשנים האחרונות מחפשים ראשי הענפים בכדורגל ובכדורסל מושיע, איש מקצוע שיבוא ויתקן את המצב העגום בשני הענפים. במקום להשקיע כסף גדול במודל לא מוכח, או במאמן שרוצים לגמור לו את הקריירה, כדאי להתחיל להסתכל קצת מעבר. לא לשדות זרים, אלא לשדה אחר, שלנו- ענף הג׳ודו קוראים לו, הענף שהוכיח שהצלחות ותארים הם עניין שבשגרה והכל כחול לבן.

לאורך השנים שלל מומחים ופרשנים אומרים שהבעיות בישראל בענפים הללו הם ביסודות, אצל הילדים ובמחלקות הנוער. דבר שבענף הג׳ודו כבר שכחו, ובכדורגל ובכדורסל עדיין לא קלטו. דוגמה חיה לכך היא מועדון "אלופי הג׳ודו" בפתח תקווה, שמנוהל ע"י ארז נבו. מהגיל הרך עובדים במועדון על פי נהלי סדר ומשמעת המבוססים על כבוד, צניעות ונימוס. במטרה להעניק לילדים שאיפה להישגיות, חוזק פיזי ומנטלי וכמובן יכולת מקסימלית להגן על עצמם. החל מכיתה ד׳ ניתנת האפשרות לספורטאי המועדון להשתלב ולהשתתף בתחרויות ברמה הארצית, וכתוצאה מכך נדרשת הכנה מתאימה שבאה לידי ביטוי בכמה אופנים: הגדלת משך האימון, מספר האימונים השבועיים, שינוי תוכן האימון ושילוב תוכניות כוח, טכניקה קרבית ושיפור היכולת האירובית והאנאירובית, ובנוסף השתתפות בתחרויות אזוריות המהוות הכנה וקריטריון להשתתפות באליפות ישראל שהיא המטרה העיקרית.

מעבר לכך, במועדון נמצאת נבחרת בוגרים שגיל אצלה הוא רק מספר, והספורטאים בה מחזיקים בהישגים נפלאים כגון: מדליות זהב וארד בתחרות סניורים שהתקיימה לא מזמן, אלופי ישראל עד גיל 18 ואלוף מכביה 2017. כל אלה מבלי להזכיר עשרות ספורטאים, אשר גדלו במועדון והיוו חלק נכבד מנבחרות ישראל מקדטים ועד בוגרים. במועדון "אלופי הג׳ודו" הישגים הם לא המטרה, אלא הפרס לעבודה קשה. הפלה לא הכרחית אם לא הייתה הקפדה על ביצוע מדויק ונכון. העבודה היא פר מטרות אישיות של כל ספורטאי, דגש על הנאה והישגים ומעל הכל יחס אישי לכלל הספורטאים.

מנהל המועדון הוא בעצמו מאמן בכיר ושופט בינלאומי. בשנים האחרונות הצטרף אליו ארתור קטייב. קטייב שגדל גם במועדון, נוטל כיום חלק מצוות המאמנים של נבחרת ישראל בוגרים. צוות המאמנים דואג ומלווה את הספורטאים על המזרון ומחוצה לו. זה מתבטא בעבודה עם תזונאי צמוד, פיזיותרפיסט מוסמך, מאמני כושר שונים נמצאים באימונים על המזרן, וכמובן מדריכי ג׳ודו צעירים שהם עתיד המועדון. אספקטים שלא תמצאו בכל מועדון ג׳ודו סטנדרטי בישראל. כל אלו נאמרים מניסיון אישי. גילוי נאות: כותב הכתבה הינו ספורטאי אשר גדל במועדון והיה חלק מצוות המאמנים בין 2014-2017. בנוסף, במועדון תומך איש עסקים בכיר אשר תורם בסתר בכל עת וצורך, והכל מתוך אהבה למועדון ולענף. אז לפני שמקימים עוד ועדה ומחפשים אשמים. אפשר להסתכל מעבר לכביש, אל מקומות בהם ההצלחה כבירה והיסודות הן בלוקסוס הכי גבוה שיש. כי לפעמים כדי להצליח לא צריך מאמנים זרים ושיטות מיוחדות, אלא פשוט השקעה מכל הלב ועבודה שקטה. וזה ממש פה, מתחת לאף שלנו.

הגדול בהיסטוריה?

מאת זאבי פילזר

מונדיאל 2018 מתקרב אלינו בצעדי ענק, ולאחר שהעלה אליו את נבחרת ארגנטינה ברגע האחרון, כמעט לבדו, מתעוררת מחדש השאלה: האם ליונל מסי הוא הכדורגלן הגדול בהיסטוריה? זאבי פילזר פורש את משנתו בנושא, ויוצא נגד הטוענים כי עד שה"פרעוש" מרוסאריו לא יביא הביתה גביע לאומי, התשובה תהיה שלילית

Related image

האם ליונל מסי, כוכב ברצלונה וקפטן נבחרת ארגנטינה, הוא הכדורגלן הגדול בכל הזמנים? האמת היא שאני לא יודע לענות על השאלה הזו וגם לא חושב שאפשר באמת לענות עליה כל עוד מסי עדיין שחקן פעיל. אבל מנגד, ישנם כאלה שהתשובה ברורה להם מאוד; רבים טוענים שעל-אף שה"פרעוש" שבר כמעט כל שיא אפשרי עם ברצלונה, הכישלונות שלו עם נבחרת ארגנטינה מונעות ממנו לחלוטין את התואר הזה. לדעתי הם טועים בגדול.

בואו ניקח צעד אחורה ונבין על מה בדיוק מדובר. ביוני 2016, התקיים טורניר הקופה אמריקה (אליפות דרום-אמריקה בכדורגל), בו זכתה נבחרת צ'ילה לאחר שגברה בפנדלים במשחק הגמר על נבחרת ארגנטינה. המשחק הזה קבע רצף יוצא דופן: הייתה זו השנה השלישית ברציפות בה ארגנטינה מגיעה לגמר טורניר גדול ומפסידה בו, לאחר שהפסידה גם בגמר מונדיאל 2014 לגרמניה וכן בגמר הקופה אמריקה ב-2015 לאותה צ'ילה. כתוצאה מכך, הרבה אנשים קבעו לאחר המשחק כי נבחרת ארגנטינה היא "לוזרית בטירוף", וכן שמסי לא יוכל להיחשב כגדול בכל הזמנים עד שלא יזכה איתה בטורניר גדול. אז עם הקביעה הראשונה אני אמנם מסכים מאוד (ואף יותר מזה, לדעתי בנוסף להיותה של ארגנטינה "לוזרית", פשוט מדובר בנבחרת גרועה), אך כמו שאמרתי קודם, עם השנייה- בדיוק להיפך.

RIO DE JANEIRO, BRAZIL - July 13, 2014: Messi of Argentina wins the Golden Ball for the Best Player of the 2014 FIFA World Cup. NO USE IN BRAZIL.

כדי להסביר למה אני מתנגד בתוקף לקביעה שמה שמפריד בין מסי לבין התואר הנכסף של "הטוב בהיסטוריה" הוא גביע לאומי- אני רוצה להביא אנקדוטה קטנה ולשאול עליה שאלה: בכל אחד משלושת הגמרים הנ"ל, חברו של מסי לנבחרת, גונזאלו היגוואין, החמיץ "הזדמנות של מאה אחוז", כמו שאומרים, לכיבוש שער. אם הוא היה מבקיע באותם המצבים, ארגנטינה הייתה זוכה בכל שלושת הטורנירים האחרונים. כתוצאה מכך עולה השאלה: אם היגוואין לא היה מחמיץ בשלושת המצבים הנ"ל (או אפילו רק באחד מהם)- האם זה היה הופך את מסי לשחקן הגדול בהיסטוריה?

התשובה לשאלה זו (ואני בטוח שכל אותם חורצי דין יענו את אותה התשובה) היא, כמובן, לא. הרי זה יהיה מגוחך לטעון שכן ולתלות גדולה של שחקן אחד בהחמצה או בכיבוש של שחקן אחר. גם אם היגוואין היה כובש את אותם השערים וארגנטינה הייתה היום אלופת העולם ופעמיים ברצף אלופת דרום אמריקה, גם אז התארים האלה לא היו קובעים שמסי הוא הטוב בהיסטוריה. מדוע? כי זכייה בגביע עם הנבחרת היא תואר קבוצתי.

תארים קבוצתיים לא מעידים על איכותו של שחקן, הם מעידים על איכותה של קבוצה. נכון שהמונדיאל הוא הטורניר הגדול ביותר ושזכייה בו תורמת רבות למעמד ולתהילה של שחקן הנבחרת הזוכה (וכמוהו גם הקופה-אמריקה), אך בסופו של דבר זהו תואר קבוצתי, והוא מעיד על הקבוצה שזכתה בו. איכותו של שחקן לעומת זאת, נמדדת על-פי כמה טוב הוא משחק, על-פי מה שהוא עושה על המגרש. היא נמדדת על-פי שערים, בישולים, מסירות, טכניקה אישית, משחק הגנתי, ראיית משחק וכו', ולא על-פי הצלחה או כישלון של הקבוצה. אלה המדדים לקביעת טיבו של שחקן, ואלה השאלות עליהן אנחנו צריכים לענות בבואנו לקבוע מיהו הגדול בכל הזמנים.

Image result for messi

לסיכום, אני חוזר ואומר: אני לא בא לטעון שמסי הוא אכן הכדורגלן הגדול בהיסטוריה. השאלה הזו פתוחה לדיון (כאשר יש כמובן גם את פלה ואת מראדונה, אבל זה פולמוס שלם בפני עצמו ולא זה המקום לעסוק בו) ויהיה ניתן לענות עליה בכנות, כאמור, רק לאחר שמסי יתלה את הנעליים. מה שאני כן טוען הוא, שלא תארים קבוצתיים הם המדד לגדולתו של שחקן אלא היכולת האישית שהוא מציג על המגרש. לכן, כל מי שקובע נחרצות שבלי תואר עם נבחרת ארגנטינה מסי לא יוכל להיחשב ככדורגלן הגדול בכל הזמנים- אני ממליץ לו לשאול את עצמו האם עומדת לוגיקה עניינית מאחורי קביעתו זו, או שמא מדובר כאן באג'נדה אישית כנגד השחקן או כנגד קבוצתו או נבחרתו.

חצי עונה מאחורינו: סיכום ותחזית ל-NBA

מאת רוני לוי

אחרי למעלה מ-41 משחקים בליגה הטובה בעולם, הגיע הזמן לסכם את החצי הראשון של העונה ולהעריך מה מצפה לנו בהמשך, מי תגיע לפלייאוף והאם מישהי יכולה לקחת את התואר מהווריורס?

עוד קיץ סוער עבר על ה-NBA: קיירי ארווינג השאיר את לברון ג'יימס לבדו ועבר בטרייד ענקי לבוסטון סלטיקס. יחד עם הכוכב האמריקאי גם ג'ורדן הייוארד חתם בסלטיקס אחרי שעזב את יוטה ג'אז, אך פציעה מחרידה כבר במשחק הראשון שינתה לקבוצה את כל התוכניות. האלופה גולדן סטייט הביאה אליה את הישראלי שלנו, עומרי כספי, שמנסה להרשים ועשוי להיות גם הישראלי הראשון שזוכה בטבעת אליפות. מינסוטה טימברוולבס צירפה מנהיג חדש בדמות ג'ימי באטלר. מעל כולם יוסטון רוקטס צירפה את כריס פול שיחד עם ג'יימס הארדן אמור להוות איום על הווריורס. גם ה-MVP ראסל ווסטברוק ואוקלהומה התחזקו מאוד עם פול ג'ורג וכרמלו אנתוני שחתמו בקבוצה. אחרי שחלפה לה חצי עונה, הגיע הזמן לבדוק מי עמדה ביעדים, מי פישלה, מי הפסידה, מי הפתיעה ואיך ייראה הפלייאוף בקיץ.

הטובות ביותר: גולדן סטייט ויוסטון רוקטס

גולדן סטייט ווריורס (9:35) – ציון 10
נתחיל עם האלופה: הקבוצה של סטיב קר שמרה על שחקני המפתח שלה סטף קרי, קווין דוראנט, דיימונד גרין וקלי תומפסון ובנוסף צירפה לקבוצה את הרוקי ג'ורדן בול, את הכוכב הישראלי עומרי כספי ואת הקלעי הוותיק ניק יאנג. עד כה הקבוצה הפסידה רק תשע פעמים. החניכים של קר ממשכים להציג את הכדורסל היפה ביותר בליגה. הווריורס העמידו סגל מלא בקלעי שלשות, אך משחקים מגוון עם הוצאות כדור חכמות וניצול מלא של הגבוהים בצבע. בנוסף לכל זה, הכוכבים של הקבוצה מספקים הצגות כמעט בכל לילה כשבמוקד העניינים השילוב בין קרי ודוראנט ממשיך לספק ניצוצות של משהו חדש בהיסטוריה של הליגה. עד כה אין כמעט אף קבוצה שאפשר להצביע עליה ולהגיד שהיא יכולה לשים מקל בגלגלים של האלופה שרוצה לשמור על התואר.

סטף קרי זורק שלשה על מרצ'ין גורטאט (visual hunt)

נעבור לנקודה הישראלית בקבוצה, כספי חווה את אחת העונות היותר מדהימות שלו בעונה שעברה עם משחק אחד אדיר של 36 נקודות מול קבוצתו הנוכחית, שבקיץ הבינה שהישראלי עשוי להתאים בדיוק לסגנון המשחק שלה. עד כה חווה כספי חצי עונה נהדרת, מעבר לנקודות ולמספרים, הישראלי השתלב בקבוצה באופן מושלם, הוא מציג על המגרש ומחוץ לו יחסים נהדרים עם הכוכבים וזה מתבטא גם ביכולת שלו על הפרקט עם ממוצעים של 6.9 נקודות ו-4.6 ריבאונדים ב-16 דקות כל משחק. בקצב הזה האלופה תשמור על התואר שלה ואנחנו נצא לחגוג עם הישראלי הראשון בהיסטוריה שזוכה באליפות.

הופעה בלתי נשכח במדי הקינגס הביאה אותו אל האלופה (visual hunt)

יוסטון רוקטס (11:30) – ציון 9
היחידה שיכולה להפתיע את הווריורס היא הקבוצה של מייק דאנטוני. הרוקטס משקפים בדיוק את האופי של המאמן הוותיק. כדורסל התקפי עם הגנה אישית שלוחצת ומחפשת להכריע את המשחק כמה שיותר מוקדם. בקיץ הרוקטס הודיעה על החתמה גדולה בדמותו של כריס פול שיחד עם כוכב הקבוצה, ג'יימס הארדן, אמור לקחת את המועדון שלב אחד קדימה לעבר האליפות. בינתיים זה נראה מבטיח והקבוצה מדורגת במקום השני במזרח ומעמידה ממוצע אדיר של 115 נקודות למשחק בזמן שהאלופה קולעת רק ב-0.8 נקודות יותר. הקבוצה של דאנטוני הצליחה למצוא את החיבור בין האיש והזקן לפול ויחד עם הסנטר הנפלא קלינט קאפלה שמציג יכולת אדירה מבחינת נקודות וריבאונדים, הכול אפשרי ופתוח. ההכרעה כמובן תגיע רק בפלייאוף, אבל עד אז הקבוצות ילחמו ראש בראש על הפסגה כשהמאזן בין השתיים העונה עומד על 1:1. מתח גדול צפוי בהמשך.

האיש והזקן רוצה לזכות באליפות ראשונה בהיסטוריה (visual hunt)

המפתיעות: בוסטון סלטיקס ומניסוטה טימברוולבס

בוסטון סלטיקס (10:34) – ציון 10
הפעם שתי הקבוצות חולקות את המקום הראשון. הקבוצה של בראד סטיבנס עברה קיץ גדול. כוכב הקבוצה אייזאה תומאס עבר בטרייד ליריבה קליבלנד קאבלירס, שוויתרה על קיירי ארווינג. יחד עם הרכז הנפלא הגיע גם הרוקי ג'ייסון טאטום, שעל פי טובי המוחות מוגדר כאחד מהשחקנים המבטיחים בליגה. עוד לפני כל הרעש שיצר ארווינג בקיץ, כוכב יוטה ג'אז לשעבר גורדון הייוארד חתם בקבוצה והציפיות היו בשמיים, אלא שאז נפתחה העונה ופציעה מחרידה שלחה את הגארד המצוין לשנה מחוץ למגרשים. מאותו הרגע כולם חשבו שהכל יתפוצץ בפנים של הסלטיקס, אלא שארווינג וחבריו לקבוצה הוכיחו עד כה שהם ממש לא מתכוונים לעצור העונה. הקבוצה של סטיבנס נמצאת במקום הראשון במערב כשהיא מפסידה רק 10 משחקים מתוך 44. הכוכב החדש שהגיע מקליבלנד לקח את המושכות ועם עזרתם האדיבה של טאטום, ג'יילן בראון ואל הופורד, הקבוצה משחקת כדור נפלא שבסיסו העיקרי הוא משחק הגנה אגרסיבי ולחוץ, מה שמסביר מדוע הקבוצה במקום הראשון בספיגת נקודות, כשהיא סופגת רק 97.7 נקודות בממוצע למשחק.

לא מוכן להיות מספר 2, קיירי ארווינג (visual hunt)

מינסוטה טימברוולבס (16:29) – ציון 8
החלק השני של הפתעת העונה היא הקבוצה של שחקן העבר, טום טיבודאו. הקבוצה, בדומה לקבוצות שכבר הוזכרו, קיבלה חיזוק גדול בקיץ ובנוסף לאנדרו וייגנס וקארל אנטוני טאונס צירפה את ג'ימי באטלר שכיכב במדי שיקאגו בולס. עם כל הכישרון הזה לא יודעים למה לצפות. מצד אחד, וייגנס וטאונס לא הצליחו להוכיח שלבד הם יכולים למקם את הקבוצה בפלייאוף וצירופו של באטלר, שידוע בעיקר בהגנה המדהימה שלו, לא היה כל כך ברור. מהצד השני, צריך להסתכל על המאזן ועל צורת המשחק של הטימברוולבס ולאכול את הכובע. הקבוצה של טיבודאו מציגה כדורסל מרגש, המון כישרון יש לשחקנים ברגליים והעונה נראה שיש מי שייקח את המושכות ויצליח להביא סוף סוף קצת כבוד לעיר. באטלר נכנס מיד לנעליים של המוביל וכמו שעשה אצל הבולס, כך הוא משכיל לעשות גם בקבוצתו החדשה עם התחברות מהירה לסגל והצגת מנהיגות ואופי רב על המגרש ומחוצה לו. השילוב בין באטלר, וייגנס וטאונס נראה עד כה פשוט נהדר והקבוצה כבר במקום הרביעי במזרח, אחרי שנים ארוכות שבהן לא הצליחה לצאת מתחתית הליגה. עד לפלייאוף נשאר עוד זמן, אבל בכושר הנוכחי יכולים בטימברוולבס לפנטז על גמר המערב.

אוהדי שיקאגו לא יסלחו לו בקלות, ג'ימי באטלר (visual hunt)

המאכזבות: קליבלנד קאבלירס ואוקלהומה סיטי טאנדר

קליבלנד קאבלירס (16:26) – ציון 4
סגנית האלופה שרק לפני שתי עונות לקחה בעצמה את האליפות, נראית פשוט רע. הקבוצה של טיירון לו מציגה כדורסל מכוער וכל זה עם סגל שכולל את אייזאה תומאס, שהגיע אחרי עונה גדולה בבוסטון, קווין לאב ומעל כולם לברון ג'יימס, שנחשב לאחד השחקנים הטובים בהיסטוריה. מצד אחד ג'יימס מציג אולי את המספרים הטובים בקריירה שלו, אך בו בזמן רשם את המשחק הגרוע בחייו והוא רואה את קבוצתו ממוקמת רק במקום הרביעי במערב. לו, שאיבד בקיץ את ארווינג, מבין כעת עד כמה זו הייתה טעות ובנוסף רואה את שחקניו משחקים כדורסל לא קבוצתי, עושים הרבה טעויות בהגנה. נתון אחד מדאיג – הקאבס סופגים 108.5 נקודות בכל משחק ונמצאים כמעט במקום האחרון בליגה בספיגת נקודות. לו יהיה חייב למצוא פתרון יעיל לפני הפלייאוף או אפילו להפתיע עם טרייד מפתיע, אחרת הקאבס יוכלו לנופף לשלום לעונה הזאת ולהתחיל להתכונן לעונה הבאה, כבר מעכשיו.

כבר לא מצליח להסתדר לבד, לברון ג'יימס (visual hunt)

אוקלהומה סיטי טאנדר (20:23) – ציון 5
רק לפני חמש שנים הטאנדר היו בגמר ה-NBA. מאז איבדה הקבוצה כמעט את כל שחקני המפתח שלה, מלבד אחד – ראסל ווסטבורק, הרכז המדהים שרשם את אחת העונות ההיסטוריות של שחקן בליגה עם ממוצע של טריפל דאבל. אבל במועדון רוצים יותר ולכן בקיץ פול ג'ורג וכרמלו אנטוני חתמו במועדון ועם הרבה רוח וצילצולים הכריזו מול כולם שהמטרה השנה היא לא פחות מחזרה לגמר, הבעיה היחידה היא שעד עכשיו נראה שהכל מתפוצץ להם בפנים. ווסטבורק, ג'ורג ואנטוני הם שחקנים שמבססים את ההצלחה שלהם על יכולת אישית ורוב הזמן רגלים להחזיק בכדור, לכן השילוב עד כה מתברר כטעות גדולה, כל פעם שחקן אחר מנסה להשתלט על המשחק ורק במשחקים ספציפיים זכה הקהל באולם צ'יספיק אנרגי לראות את כל השלושה נותנים הצגה ומראים שהם שייכים לצמרת הלוהטת. מאמן הקבוצה, בילי דונובן, כבר צריך למצוא פתרון – סגנון המשחק לא מתאים לשלושה ובמיוחד לא לכרמלו שנראה לא מרוצה וגם איבד את מקומו בשדרת הכוכבים של הליגה. אם המצב יימשך ככה, דונובן עוד ימצא את עצמו בבית וכל הפרוייקט החלומי שנבנה סביב השלושה בקיץ יתפרק יותר מהר ממה שאפשר לחשוב.

ראסל ווסטבורק שומר על דמיאן לילארד (visual hunt)

לסיכום, חצי העונה בליגה הטובה בעולם סיפקה לנו לא מעט הפתעות, שמות חדשים מתגלים, כוכבים חדשים צצים ואפילו הישראלי שלנו מצליח להראות לכולם שהוא שחקן NBA לגיטימי לחלוטין. נשארה לפנינו עוד חצי עונה עמוסה במשחקים, כולל שבוע אולסטאר גדול. אנחנו נמשיך להמתין לפלייאוף ולעקוב אחרי כל הקבוצות והשחקנים, אבל אם צריך לתת הימור, אני אבחר ללכת עם הרגש והסיפור ולבחור בבסוטון סלטיקס כפייבוריטית שלי השנה.

לכדורסל יש אלוהים חדש

מאת רוני לוי

כך הפך סטף קרי, הילד שבכה מרוב מאמץ באימונים עם אביו, ליורש של מייקל ג'ורדן כשחקן הכדורסל הכי טוב בעולם

כבר שנים ארוכות שענף הכדורגל וענף הכדורסל הפכו לדת מן השורה בדיוק כמו הנצרות, היהדות או האיסלאם. כמו בכל דת טובה, גם בספורט מייחסים האוהדים לאדם את הישות האלוהית. בעוד בכדורגל הוויכוח התמידי הוא בין דייגו ארמנדו מארדונה לפלה, בכדורסל כבר שנים רבות שהתשובה היא ברורה כמעט בפה אחד, מייקל ג'ורדן הוא האלוהים הבלתי מעורער, אלא שבארבע השנים האחרונות, פרץ לעולמנו סטף קרי ועם יכולת כדרור וקליעה שלא ניתנים לעצירה, כבש יחד עם חבריו בגולדן סטייט ווריורס את ה-NBA, וכעת אפשר להכריז בקולי קולות – לכדורסל יש אלוהים חדש והדרך שלו לשם הייתה רצופה בעבודה קשה, כישלונות והרבה מאוד כוח רצון והתמדה.

סטפן קרי נולד ב-14 במרץ 1988, אבל הסיפור שלו מתחיל עוד הרבה קודם. אביו של הרכז, דל קרי, היה בעצמו שחקן NBA מצליח ונחשב לאחד הקלעים הטובים ביותר בתקופתו. מגיל קטן ניסה ללמד את בנו הבכור, סטפן, את יסודות הכדורסל. הילד הקטן למד מהר ובמהלך התיכון היה כבר כוכב, אלא שבכיתה ח' הילד כבר הפנים, אם הוא רוצה להגיע למכללות משהו חייב להשתנות. אחיו של כוכב הווריורס, סת', סיפר בראיון: "סטפן היה בכיתה ח' 1.67, אבל שקל פחות מ-60 קילו והיה משחרר את הזריקה שלו מהמותן, זה אומנם לא הפריע להצליח בתיכונים, אבל בשביל המכללות הוא היה חייב לשנות את זה. מאותו רגע שהוא החליט הוא ואבא היו הולכים להתאמן על הזריקה הנכונה מהבוקר עד הלילה, הוא היה חוזר בערב בוכה מרוב כאבים מהאימונים". הילד המוכשר לא וויתר לרגע, אך לא זכה לקבל מלגה משום מקום, גם לא בווירג'יניה טק שם הוריו למדו, לבסוף הצליח להשיג מלגה במכללת דוידסון, שלא ניצחה באותה תקופה משחק בטורניר המכללות מאז 1969. כמו תמיד, ההתחלה הייתה קשה, אבל קרי הצליח לבלוט מעל כולם ומשנה לשנה רק שיפר את עצמו. בשנה האחרונה שלו במכללות השינוי התחיל, הוא סיים כמלך הסלים של טורניר המכללות ועזב את המכללה לדראפט כשהוא מחזיק בשיאים של נקודות, שלשות וקליעות עונשין, אבל מעל הכל זכה להכרה ענקית בארה"ב בתור קלעי משוגע שעומד לנחות בליגה.


סטפן ודל קרי (visual hunt)

בדראפט 2009 החלום של סטפן הצעיר התגשם, דיוויד סטרן עלה על במת הדראפט והכריז: "בבחירה השביעית הגולדן סטייט ווריורס בוחרים את סטפן קרי". אך גם מאחורי הבחירה עומד סיפור לא פשוט. ביקום מקביל קרי היה אמור ללבוש את מדי הניו יורק ניקס שכבר חלמו איך הילד ירים את המדיסון סקוור גארדן בכל שלשה, אך גולדן סטייט ממש לא ויתרה ולמרות שסוכנו של קרי מנע מהקבוצה לראות אותו, הווריורס ניצלו את הבחירה שלהם ולקחו הימור על הילד, מאותו רגע היו כאלה שאמרו שכבר אפשר להגיד, סטף הוא כבר לא רק הבן של. אבל כמו תמיד החלו להגיע הקשיים, קרי אומנם הציג יכולות טובות, אך לא הצליח לפרוץ ופציעות חוזרות בקרסול השביתו אותו לתקופה ארוכה. בזמן שהיה מושבת, בקבוצה המשיכה לעבוד וקליי תומפסון הצטרף ויחד השניים יצרו את "הספלאש בראדרס". בעונת 2012/2013 השינוי נחת משום מקום, כשקרי סיים משחק עם 54 נקודות ו-11 שלשות. הקצב ממש לא נרגע והרכז האדיר סומן כאחד הקלעים הגדולים בתולדות המשחק, משנה לשנה אחוזי השלשות רק צמחו ובעונת 2015 הגיעו שני רגעי שיא חשובים. בראשון קלע קרי 53 נקודות במשחק ליגה ובכך השלים מעגל חשוב שעבר את אביו במספר הקליעות לשלוש בקריירה, הרגע השני קרה כשגולדן סטייט יחד עם קרי, תומפסון ודימונד גריין הגיעו לגמר ה-NBA מול קליבלנד קאבלירס של לברון ג'יימס ומאמנה דאז, דיוויד בלאט. קרי הציג גמר גדול וסחף את קבוצתו לאליפות היסטורית. בשנה לאחר מכן שוב נתקל הרכז בחומה, הקבוצה שיחקה נהדר ושברה שיא ניצחונות בליגה עם מאזן מטורף של 9:73, אלא שבגמר שוב מול הקאבס, קרי והוריורס קרסו ואיבדו יתרון 1:3 בסדרה, בדרך להפסד כואב של האליפות. בקיץ 2016 נחת קווין דוראנט, כוכב NBA נוסף בחבורה בגולדן סטייט ויחד איתו המועדון עשה עוד עונה היסטורית שהסתיימה באליפות גדולה עם מאזן הטוב ביותר בהיסטוריה של הפלייאוף 1:16.


סטף קרי וקליי תומפסון חוגגים מדליית זהב במדי נבחרת ארה"ב (visual hunt)

בנוסף ליכולת האישית המדהימה ולאופי המדהים של קרי כספורטאי, הרכז הנפלא גם ממשיך את בשורת המנהיגות החברתית שהחלה בענפי הספורט בארה"ב בשנים האחרונות. כוכב הכדורסל מביע את דעתו בנושאים חברתיים ופוליטיים באופן קבוע ובכך הפך את עצמו מעבר לכוכב כדורסל, גם למוביל חברתי אשר מהווה מודל לחיקוי להרבה אזרחים אמריקאים. דוגמה מצוינת לאחד המקרים בהם היה מעורב קרי בסוג של פרשה פוליטית היה כשכוכב ווריורס לא אהב את ניצחונו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וכאשר הקבוצה זכתה באליפות צייץ נגד הנשיא האמריקאי, מה שהוביל להתנגשות נדירה בין פוליטיקה לספורט. הנשיא טראמפ הכריז על ביטול ההזמנה של הקבוצה לבית הלבן, מה שגרר שלל תגובות זועמות ומחמאות ממספר ספורטאים.

אביו של קרי, דל, סיפר אחרי הזכייה באליפות הראשונה: "מגיל קטן אני מנסה ללמד אותו את הזריקה הנכונה, הוא אף פעם לא היה בגובה הנכון וגם לא במשקל הנכון. במשך ימים שלמים הוא היה יורד למטה כדי להתאמן על הזריקה ולא חוזר עד הערב, הוא בכה לילות שלמים וסבל מכאבים רבים מרוב אימונים. אבל הוא אף פעם לא ויתר, הוא המשיך והמשיך והמשיך והיום הוא אחד הגדולים בהיסטוריה ומעל הכל אני שמח להיות רק אבא של סטף קרי". הציטוט של דל מספר אולי את כל סיפורו של האלוהים החדש, הרכז הנפלא מנפץ שיא אחרי שיא ועושה הכול באינטליגנציית משחק אדירה וביכולת קליעה שאין שני לה. כדי להבין את גודל הדבר, כל מה שצריך הוא מבט קטן בטבלת קלעי השלשות, שם קרי כבר ממוקם במקום הראשון מבחינת האחוזים ועד סוף הקריירה יצליח בוודאות גם לצבור הכי הרבה שלשות ולשבור את שיאו של ריי אלן. הכדורסל הוא אומנם משחק ברור עם חוקים, אך מעת לעת סגנון המשחק משתנה לחלוטין. תודה לג'ורדן על תקופת אלוהות נהדרת בה הכניס את הוירטואוזיות לענף, שלום לקרי, האלוהים החדש של הכדורסל וכמה כיף לעומרי כספי שזוכה העונה לשיתוף איתו פעולה.


סטף קרי זורק שלשה על ננה (visual hunt)