ארכיון תגיות: כאן

מי רוצה להיות ג'ון אוליבר?

מאת דויד ויצמן

ביום שבת האחרון בזמן שהוביל את המחאה ברוטשילד, התארח אלדד יניב אצל ליאור שליין ב"גב האומה". עד לרגע שבו בדרך כלל יש את המונולוג הנהדר של ליאור שלו אני מחכה כל שבוע, היו פינות קבועות עם הקאסט הנהדר שכלל את אביעד קיסוס, אורנה בנאי, עינב גלילי וגלית חוגי. החבורה עזרה לישראל להתחיל עם העולם, לפתור את הבעיה הפלסטינית בעזרת פתגמים וכמובן להציף את ההדתה הגואה. ביום רביעי שודרה תכנית הבכורה של "פעם בשבוע עם תם אהרון". אהרון היה לתקופה מסוימת חבר קאסט קבוע אצל שליין עד שקיבל את ההצעה המפתה שכל גבר תימני מרעננה היה חולם עליה. בשקט בשקט נכנסת לה עוד תוכנית בסגנון "השבוע שעבר עם ג'ון אוליבר" או "סאטרדיי נייט לייב" למרקע הישראלי וקשה שלא לברך על כך.   

המבט שלך כשאתה מבין שרודפים אחריך?! ג'ון אוליבר

בחזרה לליאור שליין, שוויתר על המונולוג כדי לארח את אחד האנשים היותר משפיעים בחברה הישראלית כיום. קשה להישאר אדיש לאלדד יניב אם אתה אדם חברתי שאכפת לו מהמדינה אתה יכול לאהוב אותו או לשנוא אותו אבל סביר להניח שלא יהיה אמצע. אבל לא באלדד יניב עסקינן, אלא במופע האימים יוצא הדופן של שליין אשר ערך קרב בסגנון המערב הפרוע נגד יניב באחד על אחד מי שולף מהר יותר. שליין שלא כדרכו, היה מאוד ציני (נא לא להתבלבל עם סרקזם) וכשל בטיעוניו אשר היו רווים באד-הומינם. תצוגת נפל כזו של שליין אני לא זוכר (ואני צופה עוד מימי הלייט נייט שהיה לו). בשביל שיהיה פרומו עסיסי שליין תקף את הערכים אותם הוא מקדם כל תכנית ונשאר תקוע בעבר של יניב אשר הינו דוגמא מצוינת לשימוש במשפט מספר משלי : "מודה ועוזב ירוחם".

החטיא את המטרה הפעם, קורה לטובים ביותר.

אבל אין רחמים בתעשייה, ואין ימי חסד. אם יש צורך לבקר בטלוויזיה אז הצורך מגיע לשיא כאשר מדובר בפרק בכורה. תם אהרון פתח את תכניתו עם כמה משפטים אקטואליים קולעים ואז התיישב על יד השולחן ולבש על עצמו את משקפי הג'ון אוליבר. מה יותר סקסי מחקלאות? אורי אריאל, ומה יותר סקסי מאורי אריאל? אורי אריאל כאשר הוא לא מארגן טרנספר לחתולים אלא תפילה המונית לאל הגשם (לא סגור על המילים האחרונות). גיא אדלר הנהדר ניהל דו שיח על גבול הגרוטסקי עם תם אהרון ושניהם הגיעו למסקנה שעל תם להפוך לליברמן. בהמשך, הייתה פינה קצרצרה שצחקה על דברים שיאיר לפיד אמר עם הגשה של סטריאוטיפ מזרחי בדמות יגאל עדיקא.

קרדיט: לעמוד הפייסבוק של פעם בשבוע עם תם אהרון ב"כאן" תאגיד השידור (בהרצה).

מיד לאחר מכן הצטרפה שיר ראובן והיא יצאה לראות מה קורה ב"חוג" טרום צה"לי, מה עושים, איך עושים, מי עושים. משום מה בתוכניות סאטירה יש נטייה לפחות לפינה אחת לא קבועה שהתגובה היחידה לפינה צריכה להיות "לא". כמו שאצל ליאור שליין בגב האומה יש את פינת "10 משפטים ש…" או "להמציא מילים ללחן X שינגן Y" כך גם הפינה של שיר ראובן בעיקר גרמה לי לתחושה של קרינג' (חלחלה או כמו שאני מכנה את זה – חררה). להיות בוטה זה לא תמיד מצחיק, במיוחד כאשר עושים זאת באופן מאולץ. אקווה שבהמשך הפינות ישתפרו ושמכאן אפשר רק לעלות.

התמונה: לא מהקטע המחלחל של שיר ראובן.מירי רגב

השיא של התוכנית הגיע לאחר מכן, כאשר אהרון התחיל לדבר על מפעל הפיס והעלה את כמות הפעמים שאני רואה את מירי רגב על המרקע להרבה יותר מדי אחרי שהיא מככבת מדי מוצ"ש אצל ליאור שליין. בדומה לג'ון אוליבר, אהרון הציג נושא כבד בקלילות רבה. את הנתונים על מפעל הפיס ב-2016 הוא הבין שהוא לא יוכל להראות בלי שאנשים יעבירו ערוץ או יעברו לצפות בסרטון של כלב אם הם צופים בשידור החי בפייסבוק, לכן הגיע מנשה הכלב בעל ידי האדם "ואיש הנתונים של התוכנית" על מנת למשוך את תשומת הלב של אוהבי הכלבים אל נתוני מפעל הפיס.

אני משער שרבים הופתעו כאשר ראו באיזו קלות אהרון מצא קטעים אשר חיזקו את הנקודות שלו ואיששו את התאוריות על פבלו אסקובר של עולם ההימורים הישראלי. בשונה מהקלות בה הדבר מובן כאשר שליין מוצא אמירות מגוחכות של פוליטיקאים (והשמש זורחת במזרח ד"א) כאן (וגם "כאן", אבל בהרצה) הנושא אינו מוכר לציבור, לפחות לא בתקופה האחרונה מאז שכחלון הוציא את מכונות ההימורים מחוץ לחוק. אהרון לקח נושא רציני וחשוב והנגיש אותו באופן נהדר: קליל, משעשע ובעיקר בעיקר מרענן. נראה שיש סיבה נוספת ללמה לא להדליק טלוויזיה שגם ככה אין לי בחדר ולראות שידור לייב בפייסבוק של כאן. ואם אתם רוצים לדעת אם תזכו בלוטו אז כנסו לכאן.

 

"גב האומה" שלישי ושבת בשעה 21:00 בערוץ עשר (14)

"פעם בשבוע עם תם אהרון" רביעי בשעה 22:00 בתאגיד השידור "כאן" (11) ובפייסבוק