ארכיון תגיות: הפגנות

אני אישה, אני שובתת

מאת מור פניג'ל

נשים רבות צפויות לשבות ולהפגין מחר – מחאה המונית בסיומה של שנה עקובה מדם שבה נרצחו 24 נשים. "הזדמנות להראות כוח נשי ולמנוע את הרצח הבא"

שבוע הפריד בין רצח הילדה סילבנה בת ה-13 לרצח הנערה יארא בת ה-16 בחודש האחרון של שנה עקובה מדם שבה נרצחו 24 נשים. בעקבות זאת, מחר (יום שלישי) ישבתו מאות נשים וארגונים כמפגן תמיכה במחאת הענק הקוראת לממשלה לטפל במצב חירום באלימות כלפי נשים. לכבוד המאורע נצבעו מזרקות שונות בצבע אדום המצטרפות לאמירה כי דם נשי אינו הפקר.

נתוני האלימות כלפי נשים בישראל מדאיגים במיוחד. כ-200 אלף נשים במדינת ישראל מדווחות כי הם סובלות מאלימות יום יומית, כאשר 13 אלף מהן ידועות לרווחה ולמשטרה ודבר לא נעשה. 33% מהנשים שנרצחו עד כה בשנה החולפת היו במגע עם המשטרה או עם הרווחה. עם השנים עולים אחוזי הנשים הנרצחות על ידי בני זוגן.

בשבוע שעבר חברה קבוצת נשים אל קבוצה קיימת בשם "קואליציית דגל אדום" הכוללת בתוכה ארגונים הנאבקים למען נשים מכל חלקי החברה בישראל – יהודיות וערביות כאחד .יחד הן מפעילות עמוד פייסבוק – "מצב חירום حالة طوارئ" המלווה על ידי אירוע מרכזי חשוב הקורא לשינוי, המכונה בשם: "אני אישה אני שובתת".

קבוצת הנשים החריפה את המאבק כאשר הוחלט על ידי חברי הכנסת בשבוע שעבר לדחות את הקמת ועדת החקירה הפרלמנטרית לבחינת הטיפול בנושא על רקע המאבקים הקואליציוניים. כעת הן יוצאות להפגנות במאות מוקדים בכל רחבי הארץ. "זוהי הכרזה על מצב חירום!" פרסמו בדף הפייסבוק. "האלימות המגדרית מגיעה לשיאים בלתי נתפסים בישראל – נשים בכל הארץ משלמות בדמן, ונדחקות בין החלטות כושלות של השלטון למשחקים פוליטיים קטנוניים. לא משנה איפה אנחנו נמצאות – ברחוב, בעבודה, בבית – אנחנו נמצאות במלחמה על חיינו. אנחנו תובעות מכל הגורמים את הביטחון שלנו בכל מקום. דם נשים אינו הפקר".

המטרה הבסיסית ביותר של השביתה היא יצירת לחץ ציבורי להעלאת מודעות כדי לקדם מהלכים אמיתיים למניעת אלימות במשפחה ולא רק הבטחות. "האצבע המאשימה שלנו מופנית לכל מיני גורמים", מספרת רותי קליין, מיוזמות השביתה.

"ב-2017 כבר אושרה תוכנית למניעת אלימות במשפחה בסכום של כ-250 מיליון שקלים שהייתה אמורה לעבור בתקציב לאורך חמש שנים. מאז עבר פחות 10% מהתקציב. צריך להבין, התוכנית הזאת היא מצויינת, היא מדברת על כל המחלוקות שצריך לטפל בהם", אומרת קליין, "היא מדברת על חינוך והסברה, היא מדברת על שיקום הנשים, שיקום הגברים ועל שינוי מדיניות בצורה שבה המשטרה ניגשת ומטפלת במקרי אלימות במשפחה. אלו כל החזיתות, זוהי תוכנית נהדרת שקיימת וזוהי הזדמנות אדירה לומר לממשלה שאנחנו דורשות פתרונות".

מחר, לאורך כל היום יתקיימו הפגנות ומחאות ענק בכל הארץ הקוראות לממשלה כי דם הנשים אינו הפקר. רשויות מקומיות, ארגונים, חברות, תנועות ועסקים קטנים כבר אישרו לעובדותיהן לשבות ולצאת לרחובות. בין השובתים – עיריות תל אביב, חיפה, אוניברסיטאות ומכללות, ארגון המורים, גוגל, הכנסת, חברת יס, רמי לוי ועוד רבים.

"יש לנו פה הזדמנות להראות כוח נשי ראשון מסוגו בישראל ובכך למנוע את הרצח הבא", אומרות המארגנות.

 

 

 

הזירה: למה הימין לא מגיע להפגנות ברוטשילד?

רוני לוי מנסה להבין למה הימין מדיר את עצמו מהכיכר, אביחי מולדובן חושב שמאחורי ההפגנות יש מניע שבוחרים להסתיר מאיתנו

לצדק יש רק צד אחד // רוני לוי

במוצאי שבת האחרון נמשכה לה הפגנת השחיתות בתל אביב, אליה כרגיל התאספו המונים וקראו נגד השחיתות שלכאורה הולכת וגוברת בממשלה. מה שצובט בלב הוא שאל ההפגנה מגיעים רק אנשים אשר מזוהים עם הצד המרכז-שמאל של המפה הפוליטית. הצד הימני של המפה, ניסה לארגן הפגנה משל עצמו בירושלים, שם הם ניסו להיות בעד ניקיון הכפיים, אך הניסיון נכשל בגדול והשאיר צביטה קטנה בלב ושאלה אחת גדולה, מדוע הימין לא מתנגד לשחיתות?

התשובה לשאלה הגדולה היא החשש בימין לאבד את השלטון. נכון, אחד ממנהיגי ההפגנה, אלדד יניב, כבר אמר כי יש בהפגנה משהו פרסונלי כנגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אך בסיסה של ההפגנה עומד על ניקיון כפיים והפסקת השחיתות בדרגים הגבוהים, שכן אמורים להוות דוגמה ומופת לכל אזרח במדינה. לכן, במידה ואכן יוגש כתב אישום נגד נתניהו והוא ילך הביתה כפי שאנו מצפים מאיש במעמדו לעשות, אז העם ילך לבחירות וכשנתניהו כבר לא בראשות הליכוד, הקלפים נפתחים ומזה בדיוק חוששים בימין.

דבר נוסף שמרתיע את אנשי הימין מהפגנת השחיתות הוא העובדה שההפגנה פוליטית. ברור שהיא פוליטית, איך עושים שינוי חברתי בלי זה? גם הפגנת האוהלים המפורסמת הייתה פוליטית ועדיין המונים יצאו החוצה לרחובות ועזבו את בתיהם. הגיע זמנם של הימנים להבין שפוליטיקה מעורבת בכל דבר וכדי לתקן צריך לצאת ולעשות. בינתיים הם בוחרים רק לשבת בצד וזה נראה ממש לא טוב. בנוסף, חשוב לציין שההפגנה לא הגדירה את עצמה בצד פוליטי מסוים ואף היה ניתן למצוא בין נואמים שהגיעו את הרב יובל שרלו שאמר: "הימין ייפול אם לא יילחם בשחיתות". הרב שרלו היה מהבודדים שמשתייך בדעותיו לצד הימני והגיע, אך גם הוא ספג ביקורות קשות ואף "זכה" לשיימינג ברשתות החברתיות.


המונים בהפגנת השחתיות, רק איפה הימים? (visual hunt)

דבר נוסף אשר מתקשר ישירות אל הנושא הקודם, הוא החשיבה בימין כי אל ההפגנות האלו מגיעים ומובילים אותם אנשים קיצוניים, אשר כל מטרתם היא הטיית הכף הפוליטי לחלוטין ואף המילה הסטה נכנסה בין השורות. דברים אלו לא נכונים, בהפגנה בכיכר הבימה אכן הגיעו אנשים קיצונים, אם הנתון הזה אי אפשר להתווכח ואף ראינו לראשונה את מיצג הגיליוטינה שגרר שלל תגובות שליליות, אלא שזו מטרתם של אותם קיצונים, הם כן רק כדי להרוס ולהזיק, החוכמה היא לראות את התמונה הגדולה דרך עיניים אובייקטיביות ולהבין דבר ברור, האנשים שיוצאים בכל מוצאי שבת לכיכר, הם אזרחים שמאסו בשחיתות הפוליטית.

הדבר האחרון שעולה מכישלון הפגנת הימין בירושלים, היא ההתייחסות אליה זוכות ההפגנות בפני הממשלה. ראש הממשלה נתניהו יצא כבר בהפגנה הראשונה ואמר לכולם שהכל במטרה לפגוע בו ובאשתו. מיד לאחר מכן החלה סדרת ניסיונות להביא לחוקים פרסונליים שאמורים להגן על נתניהו ורעייתו, מה שהוביל להעברת המחאה מפתח תקווה לתל אביב. אנשי הציבור הימנים לא מעודדים את קול העם ומנסים להשתיק אותו ובכך יוצרים מן תחושה שיש להם מה להסתיר מאיתנו, מה שהופך את המחאה לרלוונטית יותר מהכול.

בשורה התחתונה ההפגנות יימשכו ואנשים רבים ימשיכו להגיע מידי מוצ"ש אל כיכר הבימה כדי לזעוק את זעקתו של העם כנגד השחיתות. הצד הימני במפה הפוליטית יצטרך לקבל החלטה חשובה, האם להצטרף להפגנות כמו הרב שרלו ולהבין שמדובר בניסיון צודק להפסיק עם השחיתות שהולכת וגוברת בממשלה מיום ליום, או להמשיך לעצום את העיניים ולהיגרר אחרי נבחרי הציבור המאכזבים.

שלטון הנרטיב // אביחי מולדובן

לפני מספר שבועות, שאלה אותי אישה שהשתתפה בהפגנות כנגד השחיתות בתל אביב, "מדוע אתה לא בא להפגנה במוצאי שבת? מדוע אתם הציבור הדתי-לאומי לא מוחה נגד השחיתות במדינה ולוקח חלק בהפגנות?". היא סיימה במשפט הקנוני הבא – "הרי זה לא משנה למי אנחנו מצביעים בבחירות, לכולנו צריך להיות אכפת שיש שחיתות שלטונית, זה מזיק". האמת לא ידעתי אם לחייך מפער התפיסות או מחוסר המודעות המשווע.

באופן הכי ברור, אין לי או לציבור שאני בא ממנו מה לחפש בהפגנות מהסוג הזה. ולא כי כולנו עסוקים עד מעל הראש בשטיפת כלים מסעודות השבת, בשביל זה יש מדיח. הצועדים לקול שאגות "מושחתים נמאסתם", "די לציונות" או סתם מרימים מייצגי גיליוטינות לכיף בשדרות רוטשילד, דואגים להשתיק ולהתעלם מהנרטיב הברור שהם מנסים שבוע שבוע לקדש במקדש המוסר הכפול.

לא טהרנות השלטון מעסיקה אותם ולא הרצון ליישם את שלטון החוק בדמות תמיכה במערכת המשפטית. זה מה שהם דואגים למכור לכולנו באולפנים הנוצצים ובכותרות האדומות. השבועות האחרונים התאפיינו ברצון אובססיבי, דורסני ויש שיאמרו אף משיחי כפרפרזה לאמירתו של משה יעלון בשעתו כשר הביטחון כנגד מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי, לקבוע עובדות בשטח גם אם הן רחוקות מהאמת. אותה אמת שמחנה המפגינים מעדיף לשכוח או להדחיק.


ראש הממשלה בינימין נתניהו (visual hunt)

המחאות שמתארגנות בשדרה ולאחרונה מתמעטות ומתרכזות בעיקר בכיכר הבימה מבטאות נרטיב פוליטי ברור. צריך לקרוא לתינוק בשמו. הן לא מחאות אקראיות שרוח המוסר הטהור עוטף אותן, אלא ניסיון ברור וסיסטמטי של מחנה השמאל לשנות את המאזן הפוליטי במדינה ולחולל מהפכה שקטה בדמות ניקיון אורוות או החלפת שלטון. לאותה הגמוניית שמאל שהייתה רגילה לנצח שנים על כל מוקדי הכוח במדינה, קשה לקבל את הכרעת הבוחר שקבע באופן דמוקרטי כי הוא מעוניין בשלטון בעל עמדות שונות ממנה ולכן הוא בוחר לשנות את הכללים שהוא בעצמו קידם כל השנים.

הוא ייסע בו-זמנית בכביש דו-סטרי. מצד אחד ימחה על "השחיתות המוסרית" וידמע על "מות הדמוקרטיה", אך מצד שני ישכח סלקטיבית מקרי שחיתות שהיו בעבר כשאותו מחנה לא זעק על עצם קיומם או השתדל להעלים עין באופן מכוון כדי לקדם את ענייניו ואת תפיסת עולמו. מצד אחד הוא הוא יטען שיש חשיבות למחאה וחופש ביטוי אבל מהצד השני רק כלפי מה שהוא חושב ש"נכון" ו"צודק". מוסר כפול כבר אמרתי? שחיתות שלטון מפא"י, הסכם המיצובישי שהעביר את הסכם אוסלו, אתרוג פוליטי ותקשורתי לשרון בפרשת האי- היווני ותוכנית ההתנתקות. הדוגמאות הנ"ל הן רק טיפה בים. למה אז לא זכור לי שמישהו זעק ומחה בכזאת הפגנתיות כמו שנראה במחוזותינו כעת?!

יותר מעצם קיומו של שלטון ימין, דעתו של השמאל הישראלי נטרפת מעצם קיומו של ראש הממשלה נתניהו ומשפחתו ולכן הוא פותח בקמפיין מתוזמן ומגמתי כנגדו. כל החוקים נשברים כדי לקדש את המטרה העליונה. משטרת מחשבות בתקשורת ודורסנות משפטית יהיו מנת חלקם. הם ירתמו את העגלה לפני הסוסים. האיש, כ"מייצג השחיתות" כביכול, יהיה אשם תחילה עד שתוכח חפותו.

נתניהו הוא איש ערכי ועתיר זכויות, אך גם נתון לביקורת לגיטימית ואף חריפה כנגד התנהלותו הפרטית כאיש ציבור וכנגד עמדותיו בנושאים שונים שעל סדר היום. אך לא להתבלבל. נתניהו הוא לא לשון המאזניים ואבן הבוחן בשיח הפוליטי הישראלי. נוח לקחת את כל הדיון לתוך שבלונה פרסונלית ולחשוב שנתניהו הוא מרכז הבעיה, אלא שבפועל הוא רק סימפטום להלך הרוח. שחיתות היא דבר מסואב ופסול שיש לדחות על הסף, אבל לא שכופים אותה על מחנה מסוים, בטוח עוד לפני שהתפרסמה המלצה כלשהי או כתב אישום על אדם או פרשה מסוימת. השיח הפוליטי במדינה יהיה לגיטימי כאשר המחנה שזועק "מוסר" בקרן הרחוב, יעשה עם עצמו בדק בית תחילה למידת יושרו והגינותו.

עם מי אתם מסכימים? כתבו לנו בתגובות