ארכיון תגיות: גיוס

"צריך לזכור שגם העובד הזר מתעייף, רעב ומתגעגע"

כתב: ירון משה תנעמי // ערכה: אביטל פריד

טיפול בקשישים הוא אינו דבר פשוט, קל וחומר עם הפינוק הישראלי. אצלנו לא אוהבים "ללכלך את הידיים". את מקום המסירות, הטיפול וה"עבודה השחורה" תופסות העובדות הזרות. מהמזרח הרחוק היישר אל ביתה של סבתא

למבוגרים רבים יש מטפלת הדואגת להם 24/7. בדרך כלל מדובר בנשים המכונות "עובדות זרות", ולרוב מוצאן הוא – המזרח הרחוק. אתם אולי פוגשים בהן כשהולכים לבקר קרוב משפחה מבוגר. אולי חולפים על פניהן ברחוב. ולפעמים גם קוראים לעזרתן להדליק משהו בשבת. אך כיצד הן הגיעו לכאן? מי אחראי "לשדך" בין המטפלת למטופלת, וכיצד דואגים לכך שהשידוך יצליח?

צילום אילוסטרציה: Pixabay

ננסה להבין זאת באמצעות חברת "דרך הלב". "דרך הלב" הינה חברה ותיקה שמתווכת בין מטופלים לבין מטפלים זרים בתחום הסיעוד ומסייעת בהליכי הרישוי הנדרשים, תוך מתן יעוץ לכל מקרה לגופו. חברת "דרך הלב" מעסיקה אנשי מקצוע, עובדים סוציאליים ובקרים המפקחים על הצלחת תהליכי ההשמה והשתלבות המטפלים והמטפלות בבתי המעסיקים ונותנים מענה מהיר ומקצועי לפניות הלקוחות. דיברנו עם מנכ"לית החברה, תמר גליל (59).

מאילו מדינות מביאים עובדים זרים לישראל?

"מדינת ישראל מכוונת לפי תחומים. למשל מתאילנד יגייסו לחקלאות ומפיליפינים לסיעוד, לא ברורה הסיבה. ככלל, יגיעו עובדים ממדינות פריפריה וממדינות שיש להן ולישראל נציגויות הדדיות. בסיעוד, מגיעים בעיקר פיליפינים, הודים, סרילנקים, אוזבקים, מולדובנים ואוקראינים, כעת יש שמועות לגבי מרוקו".

איך תהליך הגיוס עובד?

"הגיוס נעשה על ידי סוכנויות מקומיות בארצות המוצא, על סמך הזמנה של מעסיק סיעודי מהארץ. סוכנות ישראלית תשלח את הצעת העבודה ופרטי המקרה, והסוכנות הזרה תציע לראיין מועמדים מתאימים.
כיום ישנה מגמה להעביר את הגיוס בחו"ל לחברה ישראלית בודדת הנקראת CIMI, המועסקת מטעם מדינת ישראל. כיום CIMI מאיישת מאגר ממוחשב במועמדים מפיליפינים, והכיוון הוא לעתיד לכלל ארצות חו"ל ולכלל הזמנות הזרים מחו"ל. כך שהגיוס יופרד באופן שתהיה בלעדיות ל-CIMI בחו"ל אבל כל שאר התהליך נותר באחריות החברות שלנו. כלומר להזמין ללקוח מטפל, להכין את כל הטיפול הבירוקרטי של ההזמנה מול משרד הפנים, חוזה, קבלת העובד בנתב"ג, ליוויו לבית הלקוח וכדומה. לפני שהעובד מקבל ויזה מהקונסול הישראלי, הקונסול ומשרד הפנים אמורים לבצע סינוני מדינה מבחינת בדיקות ביטחוניות, רפואיות ועוד".

איזו הכשרה עוברים העובדים לפני הגעתם לארץ?

"המועמדים עוברים שם מעין אולפן ראשוני במסגרת קורס סיעוד והכשרה. מלמדים אותם גם מעט על התרבות הישראלית, על בשר חלב, שבת וכדומה".

מה החברה עושה לאחר שהמטפל הגיע לבית המטופל?

"אנו חברות תיווך למטפלים בסיעוד, אנו לא המעסיקים. לכן מרגע שהעבודה החלה בבית המטופל, אנו לא גרים עם הצדדים והאחריות נופלת עליהם. אנו מחויבים לתת יעוץ ללקוח. אדגיש שגם המעסיק וגם העובד הינם לקוחות שלנו. הרי ללא עובד אין למתווך מה להציע. יש לנו אתר בעברית ואנגלית ואנו מפרסמים בו בנוסף לרגיל גם את החדשות של הרשויות. אנו מבהירים מראש ומחתימים את הצדדים ומדגישים בשיחות הפתיחה את הזכויות והחובות של הצדדים, את חשיבות הכבוד ההדדי לטובת כולם. יחד עם זאת, אנו נותנים מענה כל יום לאינספור פניות ושאלות, מייעצים ומשתדלים להקל על המצוקות לתת אוזן קשבת וטיפים".

היו מקרים של עובדות זרות שלא התנהגו כראוי למטופלות ואף היכו אותן. כיצד מסננים את העובדות? איך מוודאים שמטפלת מתאימה לעבודה מהסוג הזה?

"אכן היו מקרי אלימות מצד עובדים כלפי המעסיקים. למזלנו הרב אלה הם חריגים אבל יש לאתר ולטפל ולשאוף לאפס מקרים בכל מחיר. אנחנו מבצעים לפחות שני ביקורי בית מקצועיים לצרכי דיווח לרשויות כדי לוודא שאין חשד לפגיעה בחסר ישע. במחקר שערכו לפני מספר שנים עלה מכנה משותף במרבית המקרים הקשים הללו ונתנו לו שם – 'עומס טיפולי'".

גליל מוסיפה כי "כל כך חשוב להתחשב גם בעובד ולזכור שהוא רק בן אדם גם הוא מתעייף, רעב, מתגעגע, מאבד סבלנות וזה ניכר כאשר יש עומס טיפולי. כשאין יום ואין לילה, בדרישות רבות והתמיכה איננה ואין הערכה אין חופש אין הפסקה אין מילה טובה. יש מקרים שפשוט חייבים לסייע למטפל ולא להפיל עליו את כל הנטל. לא תמיד אדם אחד מסוגל לשאת בזה לאורך זמן ולהישאר שפוי. בעת הגיוס יש לזהות אנשים חולניים בגופם או בנפשם. זה נכון אבל זה לא מספיק. צריך לשמור על בריאות העובד גם לאחר שמתחיל לעבוד. ושוב אני מדגישה. בסיעוד שני הצדדים די חסרי ישע. לכן נשתדל להיות קשובים ורגישים למצוקה הן של המטופל והן של המטפל".

כפי שגליל אמרה, מרבית החיבורים בין מטפל למטופל הם סיפורי הצלחה. כזה הוא החיבור שנוצר בין נעמי תנעמי (82) למאיה (38).

מאיה הגיעה לפני כ-3 שנים מאוזבקיסטן. היא נשואה ויש לה שני בנים ובת. שמה האמיתי של מאיה הוא מוחיגול נגמטובה, שם מסובך מדי לישראלים, וכך קיבלה את השם "מאיה". כשנשאלה על ההחלטה שקיבלה לבוא לעבוד בישראל, ענתה מאיה: "היה קשה, אבל מה לעשות? צריך כסף".

נעמי גומרת עליה את ההלל: "היא כמו בת שלי, באמת. היא אישה מאוד אמינה. אני יכולה לשים תכשיטים מזהב היא שומרת, היא נקייה, אישה עם מוטיבציה ואינטליגנטית". גם מאיה משבחת את נעמי ומתארת אותה ואת משפחתה: "היא מקסימה שלי, גם הילדים שלה מקסימים".

היום (שלישי) תטוס מאיה לבקר את משפחתה באוזבקיסטן למשך חודש ימים. נעמי חוששת כיצד תסתדר עם המחליפה הזמנית של מאיה. אך מאיה מרגיעה אותה ואומרת: "אל תדאגי, אני חוזרת מותק".

מימון להמונים

מאת: משה דואק

יותר ויותר יזמים מוותרים על מסלולי ההשקעה המסורתיים ופונים למימון המונים באמצעות אתרים כמו Kickstarter או הדסטארט כדי לצאת לשוק עם המוצר שלהם. מה היתרונות של השיטה, איך זה עובד וממה צריך להיזהר?

במהלך השנתיים האחרונות רכשתי שני תיקי גב, זוג משקפי שמש, גרביים, מעיל חורף, ארנק ומיקרוסקופ שבנוי בשיטת אוריגמי. מה מייחד את הרכישות הללו? שכל המוצרים בעלי איכות ופונקציונליות ברמה הגבוהה ביותר, מבטיחים ערך מוסף מעבר למקביליהם בשוק ואת כולם קניתי בחצי עד שני שליש מהמחיר המקובל כיום בקרב החברות המובילות בתחומן. הסוד הוא שכולם נקנו דרך קמפיינים למימון המונים, דרכם השיקו יוצרים ויזמים שונים את מוצריהם. ובכן, בשנים האחרונות הולכת ומתפתחת ברשת פלטפורמת גיוס ההמונים לטובת השקת מוצרים חדשים, גיוסי תרומות ומימון רעיונות חדשים.

האתרים הגדולים בעולם למטרות מימון המונים הם Kickstarter ו-Indiegogo. בישראל כמעט ואין מי שלא מכיר את "הדסטארט", האתר המקומי לגיוס המונים. האתר התפרסם לא פעם בשל קמפיינים לגיוס כספים עבור מטרות כגון מימון הנגשת ביתו של יהודה הישראלי שנפצע בצוק איתן, מימון הגנתו המשפטית של אלאור אזריה ועוד. בטור זה נתמקד ב-Kickstarter האמריקאי, אתר מימון ההמונים הגדול בעולם אשר מרכז ברגע נתון אלפי קמפיינים המשווקים שלל מוצרים שונים.

השורשים של מימון ההמונים נטועים במימוש רעיון. הכוונה למימון ראשוני עבור מוצר או מטרה. המטרה של קמפיינים רבים היא לגייס כספים כאשר ליזמים אין את ההון הנדרש לטובת הפיתוח הסופי ותהליך הייצור של המוצר. דניאל דואק (30) הוא מנכ"ל של חברת Jestta הישראלית העוסקת בשיווק ואסטרטגיית מוצר בפלטפורמות דיגיטליות שונות. המומחיות הגדולה שלה היא באסטרטגיית השקת מוצרים ב-Kickstarter. "כיום, בזכות פלטפורמות פרסום וכלים טכניים שונים, המטרה בהשקת קמפיין מימון המונים מתקרבת יותר לשאיפה להרוויח כסף", מספר דניאל בריאיון, "בהתאם, בקרב קהלים התומכים במימון המונים הפלטפורמה נעה ממקום של תרומה לרעיון לפלטפורמת רכישה מוקדמת וזולה ביחס למחיר הסופי של מוצר מסוים, Pre-order, בשפה המקצועית".

מה שהיוצרים מנסים למכור הוא הערך המוסף. אדגים זאת בעזרת רכישה משלי. חברת Distill Union האמריקאית השיקה ב-Kickstarter משקפי שמש. הייחוד שלהם, מעבר לכך שהעדשה איכותית והעיצוב יפה, זה השימושיות. הם שילבו בידיות מגנט כך שניתן לתלות את המשקפיים על החולצה מבלי שיפלו וכן למגנט אותם למשטחים שונים.

גיוס תרומות מקומי. הדסטארט

בנוסף, המסגרת והידיות עצמן גמישות כך שקשה מאוד לשבור את המשקפיים. כל זה, במחיר של זוג משקפי שמש סבירות מכל חנות מותגים מקומית. עבורי, זהו מוצר מושלם מכיוון שאני תמיד מפיל את משקפי השמש, מאבד אותם ונשברו לי אינספור זוגות עד שתמכתי בקמפיין זה וקיבלתי מוצר התפור בדיוק לצרכיי.

מימון המונים מושתת למעשה על מעין תרומות מצד הגולשים. אותם גולשים נקראים "תומכים". הקהל מממן את הפיתוח והייצור של המוצר וכל גולש מקבל "תשורה" בהתאם לסכום שאותו השקיע. התשורות מחולקות לדרגות תמחור, כאשר יש מספר מוגבל של תשורות מוקדמות – Early Bird – במחיר הזול ביותר ומשם המדרגות עולות במחיר, משולבים מבצעים וכד'. בעמוד קמפיין באתר ישנו קודם כל סרטון המסביר על המוצר ומטרותיו ובדרך כלל מכיל אלמנטים שיווקיים לטובת המוצר. תומך שמתעניין במוצר מוזמן להיכנס לדף הקמפיין ששם ניתנים הסברים מפורטים יותר אודות הייצור, יעדים, פירוט הטכנולוגיה ועוד.

משקפי השמש של Distill. מגנט למקרר

אך לא כל קמפיין מוכתר כהצלחה. קמפיינים רבים לא מגיעים ליעד הגיוס שלהם וכך כל הכסף שתומכים תרמו עד לרגע הסגירה נשאר אצלם ולא מגיע ליוצרים. קמפיינים רבים שכן הצליחו לעמוד ביעד הגיוס, קיבלו את המימון הנדרש (ולפעמים הרבה מעבר) והחלו בתהליכי ייצור, פעמים רבות לא מצליחים לספק לתומכים את המוצר כפי ששיווקו אותו בהתחלה או שהמוצר מגיע באיחור של חודשים רבים מה שהובטח.

דוגמא קיצונית אחת היא מקמפיין Coolest Cooler של היוצר ריאן גרפר. החברה שלו השיקה קמפיין שבו היא ביקשה תמיכה עבור צידנית משוכללת ביותר. יש לה בלנדר מובנה, רמקול בלוטות', מתקן נשיאת ציוד, משטח חיתוך מובנה ועוד פיצ'רים מקוריים ושימושיים. כיום, כארבע שנים לאחר שהקמפיין הצליח, נותרו תומכים רבים שלא קיבלו אליהם את הצידנית המדוברת. תומכים רבים התאגדו והגישו בארה"ב תביעה ייצוגית נגד החברה ולאחר שזכו חויבה החברה לספק להם את המוצרים שהובטחו. חשוב לעמוד על נושא ה"פלופ", כפי שהוא נקרא בשפת גיוס המונים, כדי להבין שלא כל קמפיין יצליח על אף האטרקטיביות שלו. תומך של קמפיין צריך לדעת לבחון את המוצר המוצע, את ההיתכנות הכלכלית ומעל לכל באמת להאמין במוצר על מנת לשים עליו את כספו.

אז בהנחה שהמוצר טוב, אמין ומספק את אותו ערך מוסף שתומך פוטנציאלי מחפש, כיצד ניתן לגשת לקהל היעד המתאים בין אלפי הפרויקטים של Kickstarter? דניאל מדבר על בניית קהלים. "אם אתה רוצה שקמפיין יהיה מוצלח, אתה חייב לבנות קהילה סביב המוצר שלך", הוא מסביר, "להסביר על המוצר, לעניין אנשים במוצר, להסביר מה הם מקבלים בדיוק וכל זה עוד לפני השקת הקמפיין. בטח שתוך כדי".

מנכ"ל JESTTA, דניאל דואק

איך מגיעים אל כל אותם אנשים?
 "בעזרת כלים טכניים שונים שאנחנו משתמשים בהם, וכן נתונים גולמיים שאנחנו מקבלים מאתרים כמו גוגל ופייסבוק. יש לנו דרכים לזהות תנועות, התעניינות ורכישות של אנשים ברשת ובעצם לבנות בנק של אנשים פוטנציאליים שיתעניינו במוצר. אנחנו מייצרים עמוד נחיתה ברשת שמסביר על המוצר ונותן אפשרות להשאיר אימייל. אותו 'בנק' פוטנציאלי מגיע לעמוד שלנו ומי שמשאיר מייל מקבל בהמשך פרטים על תאריך השקת הקמפיין".

בדרך כלל מוצרים חדשים נשמרים בסוד עד שהם יוצאים אל השוק, אין ליוצרים עניין לשמור על הקלפים קרוב לחזה ולבנות מתח סביב ההשקה?
"להיפך. ככל שמספרים יותר על המוצר ומשכנעים למה המוצר הזה באמת נותן ערך מוסף עוד לפני הקמפיין, ככה אנשים יהיו מעוניינים יותר".

יונתן אלדובי, מנכ"ל ומייסד חברת Koala-Gear הירושלמית, מסביר מדוע פנה עם המוצר הראשון שלו דווקא למימון דרך Kickstarter ולא פנה למשקיעים שיממנו את פעילותו. החברה מפתחת תיקים ואקססוריז אורבניים בעלי עיצוב ופונקציונליות ייחודיים. מאחורי החברה שלושה פרויקטים מוצלחים שמומנו ויצאו לשוק דרך האתר, בהם תיק וארנק מהפכניים.

מה גרם לך לפנות דווקא למימון המונים שנראה כרוך בסיכונים יותר מאשר פניה למשקיעים?
"יש הבדל בין חברות לואו-טק כמו שלנו לבין היי-טק, שעוסקת בפיתוח של טכנולוגיה חדשה, ששם קל לגייס משקיעים והם פונים למימון המונים אחרי שיש כסף, בעיקר כאקט שיווקי וכי זה נשמע טוב. במקרה שלי זה היה מלכתחילה לואו-טק, תחום שמאוד קשה למצוא לו משקיעים. חוץ מזה שאם אתה מוצא משקיעים, אתה צריך לוותר על הרבה, זה מישהו שמתערב לך בחברה".

ומצד שני דווקא יש לך השפעה מצד הקהל ברשת שנותן לך פידבק.
"במימון המונים אתה גם מקבל את הבאז השיווקי, גם מקבל כסף להתחלה, מין השקעת 'seed' (השקעת seed – גיוס ראשוני של כסף) וגם אין אף אחד שמתערב לך בהחלטות. יש בזה משהו יותר נוח. וכן, הרבה פידבק מהצרכנים בשלב מאוד מוקדם".

עיצוב ופונקציונליות. יונתן אלדובי עם אבטיפוס של JAY

זה כמה שבועות הם מפרסמים בעיקר דרך פייסבוק פרטים על תיק חדש בשם Jay, המבוסס על העיצוב של התיק הראשון אותו השיקו בהצלחה – Joey. המידע ניתן בין השאר באמצעות קבוצה אקסקלוסיבית בפייסבוק שבה חברי הקבוצה מקבלים פרטים אודות התיק ויכולים להגיב ולהציע הסתייגויות ורעיונות לשיפור. "Jay נוצר על סמך חוות דעת של מאות משתמשים ב-Joey  שביקשו תרמיל קומפקטי וקל יותר, נגיש ומאורגן יותר ושבעת ובעונה אחת שומר על מראה ייחודי ומערכת גב הבלתי מתפשרת", אומר אלדובי.

ניתן לומר בהחלט שעולם מימון ההמונים ובייחוד Kickstarter עזרו ליזמים ויוצרים לעקוף את כל שומרי הסף הקלאסיים בדמות חברות ענק, מפרסמים ומשקיעים שתמיכתם על-פניו נדרשת. רוכשים פוטנציאליים מקבלים גישה ישירה ליוצרים, ובאמצעות הבעת דעתם משפיעים על המוצר הסופי. דבריו של יונתן אלדובי ממחישים זאת בכך שהתיק החדש של Koala-Gear קיבל את השראתו היישר מקהל הצרכנים ואם לבחון את הצלחות החברה עד כה, מוצר זה עלול להתעלות על קודמיו.