ארכיון תגיות: בריאות

איפה השוויון? בשומרון אין מענה לנשים בטיפולי פוריות-כתבת מעקב

כתב: אחיה יוסף לייבו

" אני רוצה עוד ילד! וזה מונע ממני! כי אני אומרת לעצמי איך אני יעשה את כל סדרת הבדיקות הזאת? איך אני ייסע כל פעם?" כך זועקת רחל (שם בדוי), בעקבות החוסר במרכז בריאות לאישה בשומרון. רחל לא לבד. למרות פניות רבות טרם נפתח מרכז בריאות לאישה בשומרון. כתבת מעקב.

"אני נוסעת יותר משעה לבדיקה רפואית בגלל שאין מרכז לבריאות האישה בשומרון", מספרת בכאב  מיכל (שם בדוי), מטופלת בטיפולי פוריות, מבוטחת קופ"ח מכבי וגרה באריאל.  גם בקופ"ח נוספות מצוקה זו קיימת. ד"ר יפה בש, מבוטחת קופ"ח מאוחדת, מספרת: "אני נוסעת קרוב לשעתיים לבית חולים במרכז לבדיקת מעקב זקיקים בגלל שאין מרכז בריאות לאישה בשומרון".

ד"ר יפה בש(42), היא רופאת שיניים לילדים ורופאת הנקה, אמא לארבעה ילדים, ומטופלת פריון מזה כעשרים שנה מתוך עשרים ושלוש שנות נישואיה ומתגוררת ביישוב קדומים הסמוך לאריאל.   ד"ר בש מתארת את שגרת הבוקר שלה כמטופלת פריון:" על מנת להגיע  לבי"ח למעקב הזקיקים ,אני צריכה לצאת מהשומרון סביב חמש וחצי בבוקר בשביל להגיע לבי"ח לפני שבע כדי להיות ראשונה בבדיקות ,  וכך להגיע לעבודה בשומרון בחזרה בזמן ".

ד"ר יפה ב"ש, אלבום פרטי

ש. למה את צריכה לנסוע לבי"ח בשביל הבדיקות? אי אפשר לעשותם בקופת חולים?

ת. " בסניף קופ"ח מאוחדת באריאל שהוא הסניף הקרוב אלי, יש בדיקות דם 3 פעמים בשבוע ואולטרסאונד מעקב זקיקים פעם  בשבוע בשעות אחר הצהרים כך שזה לא רלוונטי בשבילי, ואין לי פתרון אחר ברמת הקופ"ח שקרובות אלי, כי במאוחדת אין מרכז בריאות לאישה בשומרון שכולל בתוכו שירותי אולטרסאונד ובדיקות דם באותו יום. "

מיכל (שם בדוי) וד"ר יפה ב"ש לא לבד.  אלפי מטופלות מכל קופות החולים חתמו על עצומה הקוראת לפתיחת מרכז בריאות האישה בשומרון. בעצומה נאמר :" פונה אליכם בסיפור מאוד אישי, שאני משתפת כדי שכל המציאות הלא מתקבלת על הדעת אולי תשתנה-לפני 6 שנים ילדתי את הבת שלי שרי בשבוע 26. היא שקלה 990 גר. בגודל כף יד של אדם מבוגר. למזלנו הספקתי לקבל תרופות לפני הלידה מה שעזר לה להפוך להיות סוג של נס והיא התפתחה כרגיל וגדלה להיות ילדה מקסימה. ב"ה. היום 6 שנים אחרי זכיתי בעוד הריון. שבוע שעבר כשאני בשבוע 28 להריון סבלתי מצירים כל הלילה. הגעתי לקופת חולים – הייתה שם מיילדת, יש מוניטור ויש רופאת נשים. ולמרות זאת בגלל בירוקרטיה היו צריכים לשלוח אותי למרכז בריאות האישה מרחק של 40 דק' כדי ששם רופא יבדוק ויגיד האם אני צריכה להתפנות לבית חולים. יכולתי לאבד את התינוקת שלי או ללדת שוב מוקדם, הפעם בלי ניסים, כי בשבוע כזה עוד אי אפשר לנשום ללא תרופות מקדימות לאמא. למה אני מספרת את זה לכולכן?  כי לא יכול להיות שאנחנו עיר ואין כאן מרכז בריאות לאישה.."


" במאוחדת אין מרכז בריאות לאישה בשומרון שכולל בתוכו שירותי אולטרסאונד ובדיקות דם באותו יום."

 נשים רבות מקופות חולים שונות המתגוררות בשומרון נאלצות לנסוע מרחקים ארוכים לבדיקות בהליכי פריון והריון עקב היעדר מרכז לבריאות האישה בשומרון. בכינוס מיוחד של ועדת הבריאות בכנסת שהתכנסה לדון בנושא לפני כחודשיים, דרשה יו"ר הועדה, ח"כ עידית סילמן (ימינה), נתונים מדויקים מקופות החולים וממשרד הבריאות לגבי זמינות שירותי בריאות האישה ביו"ש ובייחוד בדיקת מעקב זקיקים. יותר מחודשיים עברו מדיון הוועידה, ובדיון וועידת הבריאות שהתקיים בשבוע שעבר הוצגו הנתונים המראים זמינות נמוכה מאוד עד אפסית של שירותי בריאות האישה בשומרון. 

 במה שונה מרכז לבריאות האישה מביקור רגיל אצל רופאת נשים? גורמים בקופות החולים מסבירים כי מעבר לרופאים נוספים, רק במרכז בריאות האישה אמור להיות מכשור רפואי מעבר לציוד הבסיסי הקיים אצל רופא נשים, ציוד שנדרש לבדיקות התקופתיות בהריון ובהליכי פריון. מה החשיבות של הבדיקות האלו ומה ההשלכות של הזמינות הנמוכה שלהן? ד"ר חנה קטן, רופאת נשים מומחית,  מסבירה כי  מעקב הריון ללא מרכז בריאות לאישה גורם ל:" מעקב הריון לקוי, דבר המשפיע הן על האישה ההרה והן על תוצאות הלידה . כמו כן, יש לכך השלכה על הטיפול בסיבוכי הריון, וכמובן בתחום טיפולי הפריון, שלו יש השלכות רבות"                                                                

ד"ר חנה קטן, אלבום פרטי

ש.  כרופאת נשים מומחית האם הובאו לידיעתך מקרים שהסתבכו עקב החוסר במרכז בריאות האישה?

ת." בתור רופאה שעובדת הרבה שנים בתחום הכרתי נשים רבות שמאוד מתקשות עקב הזמינות הנמוכה  של שירותי רפואת הנשים"

אחת הבדיקות הרפואיות המצריכות מכשור רפואי ייעודי, ומבוצעת לרוב במרכז לבריאות האישה או על ידי טכנאית אולטרסאונד שהוסמכה לכך, היא בדיקת אולטרסאונד מעקב זקיקים. מדובר בבדיקה המבוצעת פעם ביומיים למשך שלוש פעמים. בתוך תחומי  הקו הירוק הבדיקה מתקיימת בכל יום בקופות חולים עם זמינות תורים גבוהה.

אך מעבר לקו הירוק, לפי עדויות מבוטחות חלק הקופות, המציאות שונה. ולרעה.

כבר ב2016 הזוג בפלר, בעצמם זוג מאותגר פוריות, ומייסדי עמותת אדו"ה (עמותה למען זוגות מאותגרי פוריות שבינתיים התאחדה עם קרן גפ"ן לפוריות). פנו לשר ליצמן בנושא, השר פנה לקופות החולים השונות כדי שהבדיקה תבוצע גם מעבר לקו הירוק ובעקבות כך חלק מקופות החולים קיימו את הבדיקה בשעות מצומצמות באריאל.

חמש שנים עברו, אך המצב לא השתפר כמעט. ועדיין ברוב קופות החולים הבדיקה מתבצעת מקסימום פעמיים בשבוע.

גם נתוני קופ"ח אשר דווחו לוועדת הבריאות של הכנסת מעידים על מצב זה. לפי דו"ח מכבי לוועדת הבריאות בשומרון בדיקת מעקב זקיקים מתבצעת רק 6 שעות שבועיות ,במשך יומיים בשבוע. כמו כן, גם בקופ"ח כללית לא מתבצעת בדיקת מעקב זקיקים בשומרון והמטופלות מופנות לצורך קבלת הבדיקה אל מרכזי הקופה שבתוך הקו הירוק- מה שמצריך מהם נסיעה בשעות הבוקר , בזמן הפקקים הרבים. (נסיעה זו עלולה לארוך כשעתיים).

גם בקופ"ח מאוחדת המצב עגום. הקופה אומנם פירטה בדו"ח לוועדת הבריאות של הכנסת כי: "בעשור האחרון קופ"ח מאוחדת מעניקה שירותי אולטרה סאונד גניקולוגי בפריסה של כ7 אתרים ברחבי יהודה ושומרון לרבות באריאל ומבצעת למעלה מ10,000 בדיקות בשנה , כולל בדיקות על ידי רופאים מומחים  בתחום כגון: סקירת מערכות ומעקב זקיקים. השירותים ניתנים בהתאם  לביקוש להם- על פי דרישת התושבים וכמות הבדיקות המבוצעות בפועל . באריאל ההיענות נמוכה מאוד ולכן איננו מוצאים להרחיב שם את הפעילות." אך עדיין יש לציין כי בדיקת מעקב זקיקים באריאל מתקיימת רק בשעות אחר הצהרים פעם בשבוע –ולא במקביל לזמן בדיקות הדם הנצרכות למטופלות הפריון – דבר שלא מסייע להם בטיפול הנצרך.  כמו כן, מעבר לבדיקת זקיקים, נשים רבות איתם דיברנו המבוטחות בקופ"ח מאוחדת  סיפרו על כך שבדיקות מעקב בהריון הם נאלצו לנסוע למרכז הארץ וזאת מכיוון שלא ניתן להם המענה הנדרש.

אחת מהנשים הללו ,סיפרה:" בגלל החוסר במרכז בריאות האישה בשומרון גיליתי רק בסקירה מאוחרת על ההפלה שעברתי".

מה הסיבה להבדל בין זמינות הבדיקה הרפואית בין הזמינות שבתוך הקו הירוק לבין זמינותה בשומרון? האם מדובר בכמות מבוטחים או ביקוש? לפי נתוני הביטוח הלאומי רק באריאל עצמה ישנם אלפי מבוטחים רק  בקופת חולים מכבי לבד וזאת מבלי לבדוק את שאר היישובים שבשומרון. ובלי קופ"ח האחרות. במספר מקומות בארץ שנבדקו ישנה זמינות גבוהה יותר פי 2! של בדיקת מעקב הזקיקים למרות שמספר התושבים הינו חצי ממספר התושבים שבאריאל.

הכתבה הראשונה שפורסמה בנושא "איפה השוויון? בשומרון אין מענה לנשים בטיפולי פוריות" באתר חדשות אריאל הכתה גלים וח"כ אתי עטיה (הליכוד) הגישה בקשה לדיון מהיר בוועדת הבריאות של הכנסת . אל הבקשה הצטרפו ח"כ מיכל וולדיגר וח"כ משה ארבל (ש"ס).

ח"כ אתי עטיה ,צילום שלומי אמסלם דוברות הכנסת.
ח"כ מיכל וולדיגר, צילום חיים צח
ח"כ משה ארבל, צילום: שלומי ויזאן

לאחר הגשת הבקשה לנשיאות הכנסת, ח"כ עידית סילמן (ימינה) החליטה לקיים דיון בוועדת הבריאות של הכנסת בנושא. אל הדיון הוזמנו נציגי קופות החולים , גורמים מקצועיים ונשים בתהליכי פוריות והריון , וכן נציגי משרד הבריאות.

צילום:דוברות הכנסת

 בדיון שהתקיים לפני כחודשיים, השתתפו גם ח"כ מיכל וולדיגר , וח"כ משה אבוטבול

ח"כ משה אבוטבול, צילום: דוברות הכנסת
ח"כ טטאינה מזרסקי, צילום: דני שם טוב צלם הכנסת

שהפצירו בקופות החולים ומשרד הבריאות לפתוח מרכז כזה בהקדם. גם ח"כ טטיאנה מזרסקי (יש עתיד) השתתפה בדיון והכריזה בו על 2 רפורמות אשר בכוונתה לקדם  אשר אחת מהם תוכל לסייע במקרה זה – מטרת הרפורמה המתוכננת הינה שכל מטופל יוכל ללכת לרופא מומחה כמו רופא מומחה לעור ללא רשימות  סגורות של רופאים לפי אזור שקופ"ח מתנות ולא מאפשרות לקבל החזר עבור רופאים מקופה אחרת.

רווית זגיר, אחראית אגף בריאות במועצה אזורית שומרון וממונה על המלר"דים בשומרון, צילום עצמי.

רפורמה זאת רלוונטית לתושבי השומרון היות ובאזור גב ההר(אזור פנימי יותר במועצה אזורית שומרון)- ישובים כמו איתמר וכו' בהם לפי  רווית זגיר– מנהלת אגף בריאות במועצה אזורית שומרון ואחראית על המלר"דים בשומרון,  יש כ6,000 תושבים ישנם רופאים אשר מוכנים לבוא חרף הסיכון אך הם לא נמצאים ברשימות של כל הקופ"ח וכך נמנע ייעוץ רפואי מהתושבים,  ורפורמה זאת תאפשר לרופאים לייעץ לכל התושבים ללא הבדל בקופ"ח בה הם מבוטחים. בדיון ,ח"כ עידית סילמן הצהירה כי תקיים פגישה בנושא עם כל קופ"ח ונציגי המתיישבים , אך נכון לרגע כתיבת שורות אלו פגישה זו טרם נקבעה.

 בעקבות הכתבה, מספר נשים פנו אלינו וביקשו לספר את סיפורם. את רחל (שם בדוי) אני מראיין בזום לשיחה קצרה בנושא. עיניה העצובות, לא מבשרות לי עדיין כשפגשתיה על עוצמת הכאב האצור בתוכה. היא דתייה , ולבושה מעיד על כך- היא לבושת מטפחת וחולצה צנועה אף למחמירים. קולה סדוק מעצבות . היא מספרת כי בעקבות החוסר במרכז בריאות לאישה בשומרון היא נאלצת לנסוע שעה ויותר בכל בדיקת הריון שגרתית (מעבר לבדיקת דופק ולחץ דם) בפקקים ובכביש מסוכן. היא מתארת כי היא מפחדת בגלל הרישיון הטרי והכביש המסוכן לנסוע לבד ובכל בדיקה היא צריכה שבעלה יסיע אותה וגם זמינות התחבורה הציבורית נמוכה מאוד  ולא מאפשרת  לה הגעה לבדיקות בהריון .

השיא מבחינתה קרה בלידה האחרונה לפני מספר שנים (פרטים מזהים טושטשו על מנת לשמור על פרטיותה ) . היא מספרת כי סבלה מרעלת הריון , דבר המצריך  מעקב של מרפאת הריון בסיכון אך עקב מקום מגוריה – יישוב הסמוך לאריאל , מרפאת ההיריון בסיכון הקרובה היא במרכז – שהוא כחצי שעה נסיעה בלילה ושעה ויותר נסיעה בבוקר – השעות בהם המרפאות פתוחות ובהם יש פקקים רבים. בעקבות כך, בהריון האחרון היא הגיעה למצב מסכן חיים לה ולעובר בעקבות כך שרופאת נשים רגילה של הקופה טיפלה בה ולא רופאת מומחית להריון בסיכון .

רחל מתארת כי:" בעקבות ההריונות האחרונים שלי שבהם ילדתי מוקדם יותר ועם זירוז בגלל רעלת היריון , דיברתי עם אחותי שגם ילדה והסתבר לי שלא ידעתי אבל גם אמא שלי היה לה רעלת הריון וגם לאחותי יש רעלת הריון ועל מנת למנוע את הרעלת צריך לקחת כדור בשם קרטאין- כדור מדלל דם שיש להפסיק את לקיחתו בשבוע 34 ולכן יש לקחתו החל משבוע שמיני להריון.  כשהלכתי לרופאת הנשים הרגילה שטיפלה בי במרפאה, היא אמרה לי שאין צורך ואילו כשהלכתי לרופא בעת סקירת מערכות הוא אמר לי שזה חובה אך לא רשם זאת . בהמשך, כשהלכתי לרופאת נשים היא לא נתנה לי את הכדור באומרה שאין צורך בכך. כשדיברתי על כך עם אחותי, היא אמרה לי שזה כדור  בלי מרשם אך כשבאתי לבית המרקחת ,בית המרקחת סירב לספק לי לאחר שדיבר עם הרופאת משפחה והיא אמרה שאין צורך " ולאי נתינת התרופה בזמן  היו השלכות ממשיות:", לחצי הדם שלי עלו מאוד וחששתי מאוד מהנסיעה למיון כפי שהמליצה האחות במרפאה, והחלטתי שהפעם אני רוצה לידה טבעית, בלי זירוזים שמשפיעים רע ומסכנים את האמא ואת העובר, אז הלכתי לנוח במיטה כדי לאזן את לחצי הדם.  באיזשהו שלב כאבי הראש התחזקו והיו גם הקאות ומצאתי את עצמי מקיאה את נשמתי על האסלה, כשבעלי מתקשר לאמא שלי ומתחנן בפניה קחי אותה מפה , ואכן אמא שלי הגיעה ולקחו אותי לבי"ח הכי קרוב ושם התעלפתי. בבי"ח  שמו אותי כבר בבידוד כי זה היה תחילת הגל הראשון של הקורונה וחששו בגלל שאני כ"כ לא מרגישה טוב שזה בגלל קורונה. "

רחל ממשיכה ומספרת את סיפור הלידה הטראומטי שהיה יכול להראות אחרת :"אחרי 3 ימים ילדתי בת שיצאה קטנה מאוד למרות שבאמצע הריון התחזית הייתה שתצא גדולה ועד היום יש לה אחוזון גדילה נמוך ואני צריכה לקחת אותה לתזונאיות . אני לא יודעת להגיד במדויק שזה קשור אחד לשני אבל זה לתחושתי ככה"

ש. מה לדעתך היה יכול לשפר את העניין?

 ת. אם היתה מרפאה של הריון בסיכון קרובה ולא הייתי צריכה לנסוע כ"כ הרבה ובשעות הפקקים. לסיום ד' אומרת משפט מצמרר " אני רוצה עוד ילד! וזה מונע ממני! כי אני אומרת לעצמי איך אני יעשה את כל סדרת הבדיקות הזאת? איך אני ייסע כל פעם?"

לאחר הדיון בוועידת הבריאות ,  ח"כ משה ארבל , וח"כ וולדיגר הגישו שאילתות ישירות לשר הבריאות ניצן הורביץ בנושא החוסר במרכז הבריאות לאישה בשומרון. ח"כ משה ארבל שאל את שר הבריאות:" כיצד תפעל לצמצם את הפערים בין שירותי הבריאות ביו"ש לשירותי הבריאות ביתר המדינה? בפרט, כיצד תפעל כדי להקל על נשים וזוגות הנזקקים לטיפולים רפואיים מתקדמים מתחום הפריון  ומעקב הריון (כמו אולטרה סאונד זקיקים) ?" גם ח"כ איתמר בן גביר ,הציונות הדתית, שלח מכתב לשר הבריאות בנושא ובו ביקש לדעת כיצד משרד הבריאות מתכוון לצמצם את האפליה לכאורה בשירותי בריאות הנשים בשומרון.

 בדיון סוער במיוחד שהתרחש כחודש לאחר מכן, הגיע שר הבריאות לסקירת פעילות משרדו בפני וועדת הבריאות. ח"כ משה אבוטבול שנכח בוועידה צעק  בדקותיה האחרונות לעבר השר ניצן הורביץ " השר, מה עם מרכז בריאות האישה בשומרון?" אך השר ניצן הורביץ בחר לא להתייחס לשאלתו ועזב  את חדר הוועידה (יש לציין כי השאלה הייתה בסוף הוועידה, אך התעלמות השר הייתה מורגשת).

בכינוס הוועידה של וועידת הבריאות שהתכנסה לפני מספר ימים הודיעה ח"כ סילמן בשמחה במענה לח"כ משה אבוטבול שדיבר על הצורך במרכז בריאות לאישה בשומרון כי התקבלו הנתונים ממשרד הבריאות על שירותי בריאות האישה ביו"ש  וכי יש בהם בשורה משמחת.

 בפועל, מעיון בנתונים עולה כי אין בהם שום חידוש. הנתונים כוללים את הודעות קופות החולים לוועידה אשר צויינו למעלה ואין בהם חידוש בדבר הקמת מרכז בריאות לאישה משותף כפי שדובר בדיון הראשון בוועידת הבריאות. יש לציין כי קופ"ח כללית הודיעה בדיון בוועידת הבריאות כי פתיחת מרכז בריאות לאישה בשומרון נמצא בתוכניות העבודה לשנה זאת ועל פי מה שנאמר בוועידה הדבר מתוכנן לרבעון השלישי של השנה אך גם ח"כ סילמן הייתה סקפטית לעניין באומרה בדיון  כתגובה כי היא מכירה את התוכנית לפתיחת מרכז בריאות  האישה עוד כשהיא הייתה בקופ"ח כללית . יש לציין כי לקופ"ח לאומית יש מענה 5 ימים בשבוע של בדיקת מעקב זקיקים וכן תגבור ברפואת נשים באריאל ואף בתגובתם למשרד הבריאות ציינו כי יש להם מרכז בריאות האישה במרפאה באריאל אך יש לציין כי במרפאה לא קיים מיון קדמי הנותן מענה בשעת חירום ונשים נאלצות לנסוע למרכז לקבלת מענה זה .  

אז במה שונה אישה שגרה בעיר בשומרון מאישה שגרה בתוך הקו הירוק? מדוע לכאורה בקופ"ח מכבי וגם בחלק מקופ"ח נוספות לא הוקם מרכז בריאות לאישה בשומרון ואין זמינות שווה של בדיקת אולטרסאונד מעקב זקיקים לזמינות הגבוהה שיש בתוך הקו הירוק וזאת חרף הביקוש הגבוה? ומה מתכוונים במשרד הבריאות וקופ"ח מכבי לעשות בעניין?

מדוברות קופת חולים מכבי נמסר בתגובה: "מכבי מעמידה לרשות חברותיה באזור אריאל והשומרון שירות אולטרסאונד זקיקים לפחות פעמיים בשבוע באריאל וכן בראש העין בהתאם לביקוש ולהיקף הבדיקות המתבצעות מידי חודש. מכבי מרחיבה את שירותיה כל העת במגוון אזורים בארץ, בהתאם לביקוש ולצרכי חבריה באותו אזור מגורים, ותמשיך לעשות כן."

מקופ"ח מאוחדת נמסר בתגובה: "הקופה מעניקה שירותי אולטרה סאונד גניקולוגי בפריסה של 7 אתרים שונים ברחבי יהודה ושומרון ומבצעת באיזור מעל 10,000 בדיקות בשנה בתחום בריאות האישה, לרבות בדיקות המתבצעות על ידי רופאים מומחים. שעות הפעילות במרפאות השונות נקבעות בהתאם לביקוש בפועל וכתוצאה מהביקוש, בחלק מהמרפאות השירותים אף הורחבו, כמו ביישובים קריית ארבע ואפרת. מאוחדת קשובה לצרכי התושבים ופועלת כל העת להנגשת שירותים מתאימים עבור מבוטחיה".

מקופת חולים לאומית נמסר בתגובה:" לאומית שירותי בריאות מעניקה שרות נרחב ומגוון מעבר לקו הירוק או כפי שאנו מגדירים זאת – התיישבות, כאשר השירות ניתן בעשרות מרפאות לעשרות אלפי לקוחות הן ביהודה ושומרון והן בהר חברון. כמו כן, לאומית עושה כל מאמץ לגייס לעבודה כל רופא, אחות ורוקח שגר ו/או מסכים לעבוד בהתיישבות. לאומית אף הקימה מרכז לבריאות האישה במרפאה באריאל ויש לנו תכנית לשפץ ולהרחיב את המקום בחודשים הבאים".

מקופ"ח כללית נמסר בתגובה: "כללית מעמידה לרשות מטופליה מגוון נרחב של שירותים רפואיים בפריסה ארצית רחבה, ללא הבדל גיאוגרפי, דמוגרפי או אחר. בעיר אריאל קיימת זמינות של מספר רופאי נשים. מענה ניתן גם ביישוב רבבה הסמוך, כאשר בכל הנוגע לטיפולים מקצועיים פרטניים יותר, מטופלות האזור מופנות למרכזי בריאות אישה בערים קרובות, דוגמת פתח תקוה או ראש העין – שם נחנך רק לפני מספר חודשים מרכז בריאות אישה מקצועי ומתקדם במתחם מרפאת אלון. בנוסף לאמור לעיל, בתוכניות העבודה של כללית לשנים 2022-2023 ישנה כוונה להקים מרכז בריאות אישה עם היצע שירותים נרחב בתוך תחומי העיר אריאל. מרכז זה צפוי להתפרס על פני שטח של כ-500 מ"ר לכל הפחות ויהווה אבן שואבת לנשים מכל יישובי וערי השומרון. בהתאם לכך, הוא ייבנה בשילוב כוחות בין מחוז דן-פ"ת למחוז שרון-שומרון בכללית, עם מיטב הרופאים והשירותים מכל הארץ. אנו מודים לכם על ההתעניינות ונשמח לעדכן ככל שיתקרב מועד תחילת העבודות."

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:" מבלי להתייחס לנאמר בוועידת הבריאות נציין כי על פי חוק, מחויבות קופות החולים לספק את שירותי הבריאות בזמן סביר, מרחק סביר ובאיכות סבירה.

בבדיקה שנערכה מול קופות החולים נמצא כי כלל הקופות הגדילו את היקף השירותים בתחום ואף מתעתדות להגדילו בהתאם לצורך, אשר עולה מהשטח. אנו נמשיך ונעקוב אחר היקפי זמינות השירות".

מטפלת בחולות אלצהיימר: "המטרה שלי היא להיות הפה שלהן"

מחלת האלצהיימר, ממנה סובלים כחמישית מאוכלוסיית קשישים, היא מחלה קשה ומורכבת. הדר לוז, אחות במעון, משתדלת לראות גם את הצדדים החיוביים של המחלה ולעזור עד כמה שניתן לדיירות הסובלות ממנה

קרדיט: הדס לוז

הדר לוז, בת 28, נשואה לעשהאל ואם לשלושה ילדים עוסקת במחלת האלצהיימר בשני כובעים. היא נכדה לסבתא החולה באלצהיימר, אחות ראשית במעון "שומרי החומות" המיועד למגזר החרדי בירושלים, ועובדת באופן יום יומי עם הדיירות אשר רובן סובלות מהמחלה ברמות משתנות. במעון מתגוררות 27 דיירות, כאשר רק חמישה מהן צלולות לחלוטין ואפשר לסמוך על מה שהן אומרות.

"הקושי העיקרי שלי מול הדיירות הוא לראות אותן נשחקות, חוסר היכולת שלהן להיות אובייקטיביות", מספרת הדר. "הפרשנות שהן נותנות למציאות היא פגועה. אין להן עכבות, אין להן סבלנות, ואין להן טאקט. את יכולה ממש לראות את החשיבות של עבודת המידות, דברים שלא עבדת עליהם לפני הזקנה יודגשו ויצאו החוצה ללא הבחנה. אין יכולת לעדן את מה שיש בפנים".

מעון "שומרי החומות". קרדיט: הדס לוז

ההקצנה פוגשת את הדיירות לא רק בהדגשת קווי האופי אלא גם בקשר עם המשפחה. בציבור החרדי יש מסירות אין קץ לכיבוד הורים. הדיירות זוכות למעטפת משפחתית חמה ומחבקת. אך עם זאת, אפשר לראות מה היו הקשרים לפני המחלה. "אמא שטיפלה במסירות בילדיה, זה חוזר אליה בגדול. יש לי דיירת שהבת שלה באה כל צהריים כדי להביא לה ארוחה חמה, למרות שלה בעצמה יש עשרה ילדים שהיא צריכה לטפל בהם. אך יש גם סיפורים אחרים, לעיתים ממש קשה לילדים לראות את הוריהם במצב הזה ולא תמיד כל הילדים מגיעים לבקר בצורה סדירה. אני רואה מהקשר שלי עם סבתא שלי, שלדור השלישי יותר קל להכיל את המצב החדש מאשר לדור השני. לנכדים קל יותר לעזור לסבתא וסבתא כי הם לא נמצאים במקום של יחס הורה-ילד", מוסיפה הדר.

היעד של הדר בתור מטפלת הוא לתת את הטיפול הכי טוב שאפשר. "לעיתים, בגלל המחלה יש התפרצויות אופי. אני לא מנסה לשנות את הדיירת, ולא מתעמתת איתה במקום שהיא נמצאת בו. יש לי מטופלת שמחשיבה עצמה כצלולה, טוענת שהיא כבר לקחה את הכדורים, ואני רואה שהם עדיין יושבים בכוס. אני לא מתווכחת איתה על זה, כי בעצם כך אפגע בכבוד העצמי שלה. נכון, זה אומר לעיתים לעגל פינות, אך יותר מכל חשוב הצד הנפשי-רגשי של הדיירת, לא אשבור לה את המילה. מלכתחילה, אם אני רואה שיש מטופלת שקשה לה עם דבר מסוים אני אעשה את הכל כדי שהיא תרגיש טוב כמה שאפשר".

עמדת תרופות. קרדיט: הדס לוז.

לדעתה, הכי חשוב הוא לא לנסות לעמת את המטופל עם המציאות ולנסות להזכיר לו דברים, זה בעיקר מכלה את הכוחות והעצבים של המשפחה. צריך לשמר את היחסים חמים, ולזרום עם איך שהאדם מגדיר את עצמו ואת איפה שהוא נמצא. "כשהמשפחות באות לבקר, מתקיים גירוי חושי. התקווה שלי היא שאדם לא יסבול במצב הזה, ואני אעשה הכל כדי לעזור לו. אם יש לי מטופלת שלא יכולה להגיד לי שכואב לה או שיש לה חום אני אנסה לאתר את זה באמצעות כלים שיש לי. לעזור למטופלים שלא יכולים לספר את עצמם, להיות הפה שלהם".