ארכיון הקטגוריה: חם עכשיו

לא רואים את הסוף: מצוקת חניה חמורה באוניברסיטת אריאל

הצפיפות בחניוני האוניברסיטה מגיעה לשיאים חדשים: סטודנטים מתלוננים שפספסו שיעורים, מרצה מספר ששקל להעביר את הקורס לזום וגם תושבי העיר מרגישים את הפקקים שנוצרים באזור. בהנהלת האוניברסיטה מבטיחים כי הם מכשירים "שטח גדול" לחניה, אבל לא ברור אם זה מה שיפתור את הבעיה

כתב: אחיה לייבו / עריכה: ירון משה תנעמי

"מצוקת חניה קשה" – אלו המילים שנשמעות שוב ושוב מפיהם של סטודנטים מתוסכלים באוניברסיטת אריאל שניסו בסך הכל להגיע ללימודים, ובזמן.

שבועיים וחצי לאחר פתיחת הלימודים האקדמאיים באוניברסיטת אריאל, ומצוקת החניה באוניברסיטה גורמת לסטודנטים רבים לאחר משמעותית ואף להיעדר משיעורים בשל זמן חיפוש החניה הארוך.

שיראל בלאסן, סטודנטית לתקשורת, מספרת כי חיפשה במשך שעה ורבע חניה בכל המתחמים האפשריים ולא מצאה. כתוצאה מכך היא החמיצה את השיעור הראשון. בלאסן מוסיפה כי כל יציאה ממגרש חניה מלא ארכה כעשר דקות והיו "פקקים מטורפים" בכבישים הסמוכים.

ברחבי קמפוס אוניברסיטת אריאל פועלים כיום 12 מגרשי חניה המיועדים לסטודנטים. החניונים בגדלים שונים, חינמיים, בחלקם יש שער הנסגר כשהחניון כמעט מלא, בחלקם שומר ובחלקם כניסה ללא הגבלה. כיום לומדים באוניברסיטה מעל 17,000 סטודנטים. רבים מהסטודנטים בוחרים לבוא ברכב פרטי עקב קושי להגיע בתחבורה ציבורית, וכך נוצר עומס גדול בחניונים השונים.

סטודנט נוסף שהתקשה במציאת חניה הוא אביב זיגדון, שלומד כלכלה ומנהל עסקים. "ביום שני האחרון איחרתי לשיעור הראשון בבוקר בשעה רק בגלל שחיפשתי במשך 45 דקות חניה", הוא סיפר לנו. דניאלה ברדה, סטודנטית לתקשורת, מספרת גם היא כי היא מתקשה מאוד למצוא חניה וביום שני האחרון איחרה לשיעור בחצי שעה רק בגלל חיפוש החניה וזאת למרות שלקחה מקדם ביטחון של 20 דקות.

מצוקת החניה מתחילה כבר בשעות הבוקר המוקדמות ולא רק סביב השעה 9:00 (שעת תחילת השיעור הראשון לרוב הסטודנטים), כך מספרת סיון מלייב, סטודנטית למנהל מערכות בריאות: "איחרתי ב-20 דקות לשיעור שמתחיל בשעה 8:00 בגלל שחיפשתי במשך כחצי שעה חניה". לדברי מלייב, מצוקת החניה הייתה קיימת גם בסמסטר הקודם אך לא בעצימות כה גבוהה.

עמית גזית, סטודנט להנדסה אזרחית שנה ב', מעיד: "ביום שלישי האחרון בבוקר חיפשתי חניה במשך 25 דקות עד שבשעה תשע ורבע התייאשתי וחניתי באדום לבן כדי לא לאחר לשיעור". אלמוג אברה, סטודנטית שנה ג' לפסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, מספרת כי ביום רביעי האחרון חיפשה במשך שעה חניה עד שנאלצה לקרוא לביטחון על מנת שיגיד לה איפה ניתן לחנות. גם אז החניה היחידה שנמצאה הייתה רחוקה מהאוניברסיטה. גם שירה דוד, סטודנטית לתקשורת שנה ב', מספרת כי חיפשה חניה ביום שלישי בבוקר במשך זמן רב ובעקבות כך נאלצה לאחר לשיעור בכ-20 דקות.

על פי עדויות של סטודנטים רבים, החניונים בקמפוס התחתון והעליון נסגרים לאחר זמן מסוים באמצעות מחסום אוטומטי או על ידי שומר בכניסה לחניון המונע כניסה. הסטודנטים טוענים שגם כשמתפנה מקום בחניון לאחר שרכבים יצאו ממנו, לא מתאפשרת כניסה אליו. אלמוג אברה מספרת כי ראתה כיצד החל מהשעה תשע בבוקר, המחסומים האוטומטיים של חניות האוניברסיטה מונעים כניסת כלי רכב גם אם יוצאים אנשים ומתפנים מקומות. סטודנטית נוספת, שהעדיפה להישאר בעילום שם, מעידה כי ראתה בשעות הבוקר את החניות ברוש 3 והגפן 2 עם מקומות חניה וכשפנתה באחת החניות לשומר וביקשה להיכנס לחניון הוא אמר שהוא אינו יכול להכניס אותה למרות שהיו מקומות פנויים. על פי שלט שהאוניברסיטה תלתה על גבי מחסום בכניסה לחניון נכתב כי החניון נסגר כשהוא כמעט מלא מחשש לחסימות, אך לפי עדויות רבות של סטודנטים גם כאשר היה מקום בחניונים ויצאו רכבים לא אפשרו להם להיכנס.

לא רק סטודנטים נפגעים ממצוקת החניה. מ', מרצה באוניברסיטה, מספרת כי עקב מצוקת החניה הכבדה לא מצאה חניה אף במקומות המיועדים למרצים ולא בחניות קרובות לאוניברסיטה ולכן נאלצה לחנות הרחק מהאוניברסיטה. מרצה נוסף, צ', מספר כי בעקבות מצוקת החניה שקל לבקש מהנהלת האוניברסיטה להעביר את השיעור לזום, על מנת שיוכל לקיים אותו כסדרו. בסופו של דבר הוא לא העביר את השיעור לזום, אך לדבריו מצוקת החניה הקשה עדיין מפריעה מאוד.

לדברי מקור באוניברסיטה, על פי תוכניות הבינוי של האוניברסיטה החניון החינמי גפן המכונה 1, שבו חנו עד כה סטודנטים, עומד להפוך לכביש. בימים אלו מתקיימות עבודות תשתית לקראת הפיכתו לכביש אשר יחבר בין בית הספר לתקשורת לבין שאר הקמפוס, מהלך שיפחית את מספר החניות שהיו עד כה בקמפוס. אומנם האוניברסיטה הודיעה כי היא מכשירה כעת מגרש חניה חדש, אך למרות פניות חוזרות ונשנות בניסיון לברר מהו מספר מקומות החניה המתוכנן לא קיבלנו תשובה, כך שאי אפשר לדעת האם במגרש החניה שנבנה בימים אלו יש מספר חניות דומה למספר החניות שהיה בחניון שמוסב לכביש או לא. במידה ומספר החניות המתוכנן בחניון החדש דומה למספר המקומות בחניון גפן 1 או קטן ממנו שנהרס, לא ברור כיצד חניון זה יפתור את מצוקת החניה שהייתה קיימת גם כאשר מגרש החנייה גפן 1 היה פעיל. התוצאה היא שמצוקת החניה תמשיך לצערנו עוד זמן רב.

כתוצאה ממצוקת החניה, נוצר עומס כבד בכבישים המובילים לאוניברסיטה ולוקח זמן רב לצאת מחניון במידה ואין בו מקום פנוי. ד', תושב ותיק באריאל בשכונה הסמוכה לאוניברסיטה, טוען שהעומס הרב שבכביש ליד האוניברסיטה הוא חריג אף ביחס לשנים קודמות. ואכן, על פי כתבות שנערכו בעבר בעיתון האוניברסיטה ניתן לראות כי המצוקה הייתה קיימת בעבר אך לא בהיקפים כה גדולים.

פנינו לאוניברסיטת אריאל במספר שאלות. לחלקן התקבלה תגובה, ולחלקן עדיין לא.

בנושא מצוקת החניה התקבלה התגובה הבאה: "אוניברסיטת אריאל נמצאת בתנופת צמיחה ומספר הסטודנטים בה הולך וגדל משמעותית. האוניברסיטה פועלת ללא לאות לפיתוח ושיפור התשתיות לרווחתם של חברי הסגל והסטודנטים. באוניברסיטה קיימים מרחבי חניה חינמיים רבים ונרחבים סביב מתחמי הלמידה בקמפוס. במסגרת העבודות לשינוי ושיפור פני הקמפוס, מתקיימות בימים אלו פעולות נרחבות להכשרת שטח גדול נוסף לטובת מקומות חניה לסטודנטים". בעניין מספר מקומות החניה המתוכננים בחניון החדש ומתי הוא יהיה מוכן, לא התקבלה תשובה. בעניין טענת המרצים באוניברסיטה כי מספר החניות שהוקצה למרצים צומצם, לא התקבלה תשובה. הבקשה לפירוט מדיניות סגירת השערים לא נענתה.

פנינו למשרד התחבורה על מנת לקבל את התייחסותו למצוקת התחבורה ציבורית אשר גורמת למצוקת החניה אך טרם קיבלנו תגובה והיא תפורסם לכשתתקבל.

כמו כן, בפרסום של אגודת הסטודנטים אריאל באינסטגרם נטען כי היא פתרה את מצוקת החניה. פנינו באמצעים שונים לבקשת התייחסותם ונכון לכתיבת שורות אלה היא לא התקבלה.

עושים סדר: המומחים מנתחים את המתרחש בירדן

ביום שבת האחרון דווח על ניסיון הפיכה בירדן. יורש העצר הנסיך חמזה בן חוסיין צולם מאז במעצר בית תוך כדי שהוא מספר כי מנסים להשתיק אותו אך הוא מכחיש שתכנן לבצע הפיכה למרות שרמז על שחיתות במדינה. המומחים מנתחים מה באמת קורה בירדן?

לאחרונה דווח כי הרשויות בירדן עצרו את יורש העצר לשעבר ו-20 בכירים נוספים בהוראת המלך עבדאללה בחשד לתכנון ניסיון הפיכה. למרות הכחשות מצד ירדן, הנסיך חמזה בן חוסיין פרסם סרטון ששודר ב-BBC בו טען כי הוא במעצר בית וביתו נותק מאינטרנט כדי שלא יוכל ליצור קשר עם אף אחד. בעקבות הדיווחים, ירדן העבירה הודעה לישראל כי "המצב בשליטה" לאחר גל המעצרים ואין שום איום על יציבות הממלכה.

חמזה בן חוסיין (41) הוא בנם הבכור של חוסיין מלך ירדן לשעבר ואשתו הרביעית ילידת ארצות הברית, המלכה נור. הוא נבחר ליורש העצר של ירדן בשנת 1999, תפקיד אותו מילא עד לשנת 2004, אז שלל זאת ממנו אחיו למחצה, המלך עבדאללה השני המלך עד היום.

יורש העצר לשעבר חאמזה החשוד בניסיון ההפיכה מתראיין בביתו על המקרה

לצורך הבנה מעמיקה יותר עם המצב במדינה הגובלת עימנו וההיסטוריה המונה מלחמות רבות שהתחוללו בין שתי המדינות, המזרחן הידוע ד"ר מרדכי קידר וד"ר אדי כהן, מומחה למזרח התיכון נענו לתת הסברים:

מה קורה שם בירדן?
קידר מדגיש: "מה שפורסם שקרה זה שאחיו למחצה של המלך עבדאללה השתתף באירועים שנשמעה בהם ביקורת נגד השחיתות במדינה ומשתמע מכך גם על המלך. בעקבות כך הוא נכנס ל'מנזר השתקנים' במעצר בית" קידר מוסיף, "לא יודעים האם זה עניין שהתחיל ונגמר באותם אירועים או האם ממדובר בקצה של הרעה ביחסים בינו של הנסיך חאמזה לבין המלך. יתכן מאוד שחמזה נושא טינה למלך מכיוון שהמלך הסיר אותו ממשרת יורש העצר לפני 17 שנים בשנת 2004. אך אני לא יודע מה קרה במהלך השנים. יתכן שהתהליך החל שם כאשר המלך עבדאלה מינה את בנו במקום".

ד"ר אדי כהן מוסיף בקצרה: "בירדן היה ניסיון הפיכה. מכיוון שיש שחיתות, קורונה ועוצר העם ממורמר ויש מלך שמעסיק מקורבים שאינם מצליחים לעמוד בנטל. לכן לא מהיום ישנו ניסיון להפוך את הלשלטון נגד המלך ע"י אחיו למחצה".

למה הממשל שם אינו יציב?
קידר עונה ראשון: "זה לא מוסיף כבוד אבל זה קורה וקרה בעבר המלך חוסיין שבוע לפני מותו העביר את ירושת העצר לבנו עבדאללה במקום אחיו בשנת 99 והוא נשאר המלך עד היום, דברים כאלה קורים".

כהן נחרץ יותר: "אין מדינה ערבית יציבה יש שם הרבה פלסטינים שלא עושים כלום. למעלה משלושים אחוז מהאוכלוסיה מובטלת. ירדן חיה על נפט ותרומות. הירדנים הם אוכלוסיה המורכבת משבטים".

כהן מוסיף ומדגים את השחיתות במדינה: "מה שקרה שם לא מזמן זה מחדל חמצן בבית חולים שפשוט נגמר להם לתת לחולי קורונה חמצן. כתוצאה מכך, מתו עשרות חולי קורונה. על היחס התקשורתי של הישראלים כלפי הירדנים: "אצלנו בישראל אוהבים את הירדנים. לכן לא מדברים על כך. ירדן פרה קדושה פה למרות הצרות שהם גרמו לנו בהר הבית, אמרו שירושלים לא קשורה לעם היהודי והמלך ביטל את אחד הסעיפים בהסכם השלום שלנו עימהם".

המצב בירדן מסוכן לישראל?
קידר מסביר: "לא נראה כך כרגע". ומנמק: "החשש קיים רק אם יש אלטרנטיבה למלך. מה שכרגע לא קורה".

כהן: "הגיעו אלפי חיילים אמריקאים בשבוע שעבר ולכן מסתבר כי יש שידעו על כך מוקדם ייותר. בנוסף, הם קיבלו סייוע". כהן ממשיך: "מי שמסתתרים מאחורי ניסיון המהפך הם קאטר ואירן שממנות אותה. אז אולי זה לא טוב לישראל אם תהיה שם מהפיכה. אבל אין קשר ישראלי לנושא".

מה הערכתך יקרה בזמן הקרוב?
קידר מציג שתי אפשרויות: "יקח זמן אבל חמזה יבוא ויתן למלך נשיקה בנעליים ויחדשו היחסים הרי המלך צריך יציבות. אח"כ אני מאמין שהמלך ישלח אותו לשליחות מחוץ לירדן והכל יחזור לקדמותו בשלום". התסריט השני שקידר צופה "חמזה יחיה בגלות כל חייו אבל במקרה כזה המלך יקבל אופוזיציונר גלוי".

כהן מתחיל עם מה שקורה כרגע: "עשרות עצורים נמצאים בחקירה וחמזה מוסר שמות ומזמר. לכן, יהיו עשרות קצינים עצורים. בשורה התחתונה זה ניסיון הפיכה שסוקלה בחיתוליה".כהן מוסיף על דברי קידר כי אכן חמזה ינשק את נעלי אחיו עבדאללה אך במסגרת הצגה וכל שאר הקצינים הם אלו שישלמו את מחיר הבגידה". בנוסף, כהן מזכיר שהוא חזה את ניסיון ההפיכה כבר לפני בתחילת השבוע באתר נציב נט ובציוץ בטוויטר. וחזר על כך גם בפוסט בפייסבוק לאחר פרסום האירוע.

מעניין להוסיף כי למרות שנשיקה בנעליים עוד לא הייתה, אך לאחר הריאיונות עם המומחים נחשף כי חאמזה אכן חתם על מכתב שבו הוא מצהיר כי "חייבים לתמוך במלך".

הנגיף שהשתבש: כל מה שאנחנו יודעים על מוטציית הקורונה

בס"ד

כתב : אביב פורת | עורכת : רבקה שורק

בדיוק ברגע שבו העולם מתחיל להתחסן, צצה לה המוטציה מבריטניה שמאיימת לטרוף את הקלפים. מה אנחנו יודעים עליה והאם החיסון יעיל נגדה? כל התשובות

בריטניה סוגרת את שעריה לנכנסים ויוצאים מהמדינה בגלל עלייה דרמטית של יותר מ-50% במקרי הקורונה במדינה השבוע. הצעדים הדרסטיים האלו ננקטו בגלל חשש ממוטציה חדשה לנגיף הקורונה. החדשות על כך שנמצא מוטציה חדשה לנגיף נמסרה לציבור ביום שני 14/12, אך למעשה כבר היה ידוע על קיומה ברשויות בריטניה לפני כחודשיים. המוטציה התפשטה במהרה בעיקר בדרום המדינה. מדענים טוענים שהמוטציה מדבקת ב-70% יותר מאשר covid 19, אך לעת עתה לא ידוע אם היא קטלנית יותר או לא. כשליש מאוכלוסיית הממלכה נדבקו נכון לרגע זה באחד מהנגיפים הקיימים.

ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, הורה להיכנס לסגר כללי ומידי בגלל החשש של התפשטות מהירה של הנגיף או גרסתו החדשה. שר הבריאות של בריטניה, מאט הנקוק, טען כי מצב התחלואה שנגרמה בגלל המוטציה "יצא משליטה". בין ההגבלות: עסקים לא חיוניים לא ייפתחו, כולל בענף התרבות, ותצומצם התקהלות אפילו אינטימית, מה שאומר שהעם הבריטי לא יוכל לחגוג את חג המולד כמתוכנן וכפי שציפו לו. ההגבלות יהיו בתוקף במשך שבועיים וב-30 דצמבר יתקיים דיון נוסף ויוחלט באילו צעדים לנקוט.

עוד מדינות אשר התגלו בהן ראיות להידבקות במוטציה המסתורית הן דנמרק, דרום אפריקה ואוסטרליה.

אחת השאלות החשובות שעולות היא האם החיסונים הקיימים שפיתחו יעילים גם נגד המוטציה החדשה? לפי ה-BBC, הנוגדנים שמספקים החיסונים אמורים גם לעבוד במקרה החדש, ושאפשר לסמוך על כך שהחיסונים יהיו יעילים גם נגד המוטציה. עייני העולם נשואות כעת למה שקורה בבריטניה, מדינות רבות באירופה ובשאר היבשות סוגרות את הגבולות שלהן בפניי מטיילים מהממלכה המאוחדת ביניהן: ישראל, מרוקו, איטליה, שוויץ, ערב הסעודית ועוד רבות אחרות. גם אצלנו בישראל עוקבים בדאגה אחרי המתרחש בבריטניה. בישראל הוחלט בקבינט הקורונה שכל החוזרים מבריטניה, דרום אפריקה, אוסטרליה ודנמרק יועברו לבידוד.

ימים מורטי עצבים עוברים על אוכלוסיית העולם. כניסת החיסונים של מודרנה ופייזר למדינות המערב שינו את חוקי המשחק ויכול לראות שבעתיד הקרוב נוכל כבר את העולם צועד לקראת יציאה מן המשבר הגדול ביותר של העשורים האחרונים. בריטניה היא המדינה הראשונה בעולם שהתחילה להתחסן, ותוך שבוע התחסנו שם יותר מ-130 אלף איש. כעת, מעל ראשה מרחפת סכנה חדשה, מסתורית ולא ידועה, שמאיימת לטרוף את הקלפים מחדש.

ג'ו ביידן ושבע המתלוננות

כתב: אביאל ויצמן, ערכה: מוריה כהן

כשבע נשים התלוננו על נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן במהלך כהונתו כחבר בסנאט האמריקאי. לטענתן הוא נהג כלפיהן "בצורה שאינה הולמת" ואף הוגשה נגדו תלונה ב-1993. אז מה בדיוק קרה שם ולמה בקושי שמענו על זה עד היום? התשובות לפניכם

ב-1993 כשג'ו שביידן עוד היה חבר בסנאט האמריקאי מטעם מדינת דלאוור, הוא פגש שם את טארה ריד, עובדת זוטרה כבת 29. לדברי ריד, הוא זרק הערות מיניות לא פעם ואף ביקש ממנה שרק היא תגיש את המשקאות הקלים באירועים ובלשכתו, כדי שיוכל להסתכל על גופה.

לטענת ריד, ביידן היה נוהג לשלוח אליה מסרים דרך גורמים מגוף שלישי, שהוא חושק בה ושהוא חושב שהיא יפה. אבל, השיא היה כאשר לדברי ריד, ביידן אחז בה בפתאומיות ללא שום התראה מוקדמת, כשלתדהמתה לא ראתה אף איש במסדרון גבעת הקפיטול, שם הותקפה כדי שתוכל לקרוא לעזרה כלשהי.

ריד טוענת שביידן, בלי לומר מילה, הצמיד את ידיו מתחת לבגדיה ואט אט ביצע בה את זממו תוך כדי שהוא מנשק אותה. היא מספרת שהצליחה לבסוף לחמוק מביידן, כשהוא מצידו מטיח בה הערות מלגלגות כגון "שמעתי שאת מחבבת אותי".

נשיא ארה"ב הנבחר ג'ו ביידן
"Vice President Joe Biden visit to Israel March 2016" by U.S. Embassy Jerusalem is licensed with CC BY 2.0. To view a copy of this license, visit https://creativecommons.org/licenses/by/2.0/

אז מה הניא את ריד מלהגיש תלונה נגד ביידן? ומדוע התקשורת לא מתלהבת מסיפור זה? ריד טוענת שהיא אכן פנתה לתקשורת באפריל האחרון, אך לא ציינה את שמו של ביידן (כנראה מפחד) ואף הגישה תלונה כדי להראות רצינות בפני אתר שמרני בארה"ב שפרסם את סיפורה.
עוד מוסיפה ריד, כי כבר ב-1993 היא ניסתה להגיש תלונה בתוך הקונגרס אך גורמים בסביבת ביידן נקטו בצעדים נגדה על מנת שתרד מהמהלך ובין היתר קיצצו בסמכויותיה והעבירו את משרדה לחדר נטול חלונות.

ריד היא אחת משבע נשים שהתלוננו על התנהגות לא הולמת מצדו של ג'ו ביידן. בתלונותיהן הן מתארות כי נהג ללטף בצווארן ואף לשחק להן בשיער. ביידן בתגובתו הראשונה אמר כי נהג בתום לב וללא כוונה מינית ומעתה יכבד יותר את המרחב הפרטי של הנשים שסביבו. לאחרונה, ביידן מכחיש בתוקף את הטענות נגדו. לרשת msnbc הוא אמר: "לא, זה לא נכון, אני אומר זאת באופן שאינו משתמע לשתי פנים. זה מעולם, מעולם לא קרה".

כנגד ריד, קמו טוקבקיסטים רבים ברשתות החברתיות שטענו כי היא מנסה להפיל את ביידן בטענות כוזבות משום שהיא תומכת נלהבת של יריבו מהפריימריז האחרונים לנשיאות מצד הדמוקרטים, ברני סנדרס. בנוסף, תחקיר בעיתון המפורסם "ניו יורק טיימס" דיווח כי ערך תחקיר מעמיק סביב סיפורה של ריד ועלה מכך שאף איש צוות מאותה העת לא צידד בריד ואישר את דבריה.

מנגד, חברה של ריד אישרה כי שמעה על המקרה כבר ב-1993 וחברה נוספת סיפרה כי שמעה על המקרה ב-2008. אחיה של ריד מצדד באחותו וטוען גם הוא שאחותו סיפרה לו על המקרה. ריד מבחינתה מודה שהיא תומכת בסנדרס, אך מכחישה בתוקף כי זה המניע שלה לטענותיה. גם את הטענות שטראמפ עומד מאחוריה, או רוסיה, היא דוחה על הסף.

היום ישנן קריאות רבות לחקור את הסיפור ואף פורסמו מאמרים בעיתונים מרכזיים בארה"ב סביב הנושא. עיתון "הטיימס" טוען כי דרשו כבר ב-2018 לחקור לעומק את התלונות על התקיפות, של השופט העליון ברט קבאנו ושל ג'ו ביידן.

סקר: הלמידה המקוונת פוגעת בחיי החברה שלנו


כתבה: מוריה כהן, ערך: אביאל וייצמן | ט"ז חשוון התשפ"א

מעל 70% מהמשתתפים בסקר שערכנו השיבו שהלמידה המקוונת משפיעה לרעה על מצבם החברתי. לעומת זאת, רק כ-35% השיבו שהלמידה המקוונת משפיעה לרעה על מצבם הלימודי

המעבר מהכיתות אל המחשב יצר מציאות חדשה: ממגע, קרבה ושיח אנושי, שיחות חיזוק בין מורים לתלמידיהם וגם פטפוטים והשתוללויות, עברנו אל עולם של ריחוק, חוסר מגע וחום. בעולם כזה המפגש הכיתתי נעשה דרך מסך וזוג אוזניות והלמידה בו דורשת משמעת עצמית רבה יותר. ביקשנו מתלמידים ומורים לענות על שאלון בנושא המעבר ללמידה מקוונת. התשובות היו רבות ומגוונות. השאלון עסק בהשפעת הלמידה המקוונת על התחום החברתי, לעומת השפעתה על התחום הלימודי.

1- גרוע. 5-מעולה

מעל 70% מהעונים השיבו כי הלמידה המקוונת פגעה מאוד במצבם החברתי. מלמדים רבים שמילאו את השאלון ציינו כי בדרך הלמידה הזאת התלמידים פחות קשובים אחד לשני ופחות מכבדים אחד את השני, אין מפגש של פנים מול פנים וקשה לתקשר ללא שפת גוף, הבעות פנים וטון דיבור בצורה טבעית.

"ילדים מרגישים פתאום בודדים וגם הלמידה בזום יוצרת פערים לימודיים שמשפיעים מאוד על המצב החברת", ציינה אחת המורות בחינוך היסודי. מורה אחרת התייחסה לכוח ההרגל שנוצר אצל התלמידים: "התלמידים לא נפגשים כמעט. סגורים כל אחד בבית שלו מול המסך. אפילו כשכבר נגמר הסגר – אין להם כוח לצאת".

נקודה נוספת שעלתה היא של בתי ספר אשר התלמידים בהם מגיעים מכל מיני יישובים ומתקשים יותר בשמירה על קשר חברתי בין התלמידים. מורה נוספת המלמדת בחטיבת ביניים לחינוך המיוחד הוסיפה כי "בנות חנ"מ גם ככה מתקשות ליצור קשרים חברתיים קל וחומר במרחק". כמותם, מרצה במכללה ציינה את הקושי של עולים חדשים, אשר מתקשים להתנהל חברתית ללא היכרות עם חברים בארץ.

צילום: מוריה כהן

למרות זאת, ישנם מלמדים שתומכים בלמידה המקוונת וכתבו כי בעקבות המצב, הלימוד עבר לקבוצות קטנות, דבר שאפשר פתיחות ושיתוף רבה יותר בין התלמידים. מורה בתיכון כתבה כי לדעתה לא חלה פגיעה במצב החברתי, התלמידים עדיין נפגשים ועושים צחוקים בזום.
"ניתן לבחון זאת ממרחק זמן", סיכמה אחת המלמדות.

1- גרוע. 5-מעולה

ההצבעה על השפעת הלמידה המקוונת בתחום הלימודי הייתה חיובית יותר, בפער גדול מהחברתי. תלמידים רבים כתבו כי דווקא הלמידה המקוונת, כאשר כל הקניונים ושאר הבילויים סגורים ואי אפשר להיפגש עם חברים, מאפשרת להם להתמקד בלימודים ולהשקיע את כל זמנם בהם. בנוסף, הם יכולים לתכנן את הזמן ולשלב את הלימוד עם מטלות נוספות ובנסיעה.

כנגדם היו שטענו כי הישיבה הממושכת מול המסך קשה מאוד, השיעורים לא מעניינים וההקשבה לא פשוטה, במיוחד כשמדובר במשמעת עצמית, שלא באה בקלות לרוב התלמידים. סטודנטית סיפרה כי היא לומדת 7 שעות ביום ואחר כך צריכה לשבת עוד 4 שעות לפחות מול מסך כדי לעשות עבודות, קשה לה והיא לא מצליחה להתרכז.

"לחלק מהתלמידים אין את האמצעים והמקום בבית ללמידה מיטבית", הוסיף אחד המלמדים בחינוך העל יסודי. סטודנט אף סיפר כי השהייה הממושכת בבית לא עושה לו טוב, לא ללימודים ובכלל. רוב העונים רואים בלמידה המקוונת תחליף זמני בלבד ומייחלים ליום של אחרי המגפה.

מתוך השאלון עולה שאלה גדולה – האם המלמדים אחראים רק להעביר לתלמידים את החומר הלימודי או שיש להם אחריות גם על מצבו החברתי של התלמיד?



מחאת הרבש"צים: "אם יקרה משהו זה ישב לנו על המצפון"

המציאות הבלתי אפשרית של רבשצים: בין השעות העבודה הארוכות והסיכונים שבתפקיד, מחאת הרבשצים היא אמנם על תנאים אבל בבסיסה עומד משהו הרבה יותר עמוק

בשנה האחרונה עם שינויי ההעסקה של הרבש"צים (רכז ביטחון שוטף), הלנת שכר, התמודדות עם תביעות אזרחיות לבד וחוסר כיסוי בטחוני הם רק חלק מהמורכבות שנוספה להם לתפקיד. הוא האדם האחראי על האבטחת היישובים בשגרה ובחירום עד להגעת כוחות צה"ל או משטרה, האמון על הקשר בין גורמי הביטחון ליישוב והוא זה שנותר חשוף. על רקע מאבקי הכוחות בין משרד הביטחון לבין המועצות המקומיות, נראה כי אין גוף שמוכן לקחת אחריות משפטית וביטוחית סביב פעילותם החשובה.

"התפקיד שלנו הוא 24/7, כל שעה ביממה אנחנו צריכים להיות זמינים ודרוכים לכל תרחיש אפשרי. אנחנו חיים את השטח. כל טלפון שאנחנו מקבלים מקפיץ לנו את הלב, אולי קרה עכשיו משו. אנחנו חווים הרבה אירועים קשים ונמצאים ביום יום בסיטואציות מסכנות חיים. אנחנו הראשונים שחותרים למגע באירוע כדי לסיים אותו ולנטרל את האיום ואנחנו אלה שמגנים בגופנו על התושבים." מספר אהרן מלטר, רבש"צ היישוב נריה וחבר בוועד הארצי של הרבש"צים.

משרד הביטחון שרואה את חשיבות התפקיד, מעביר כספים למימון המשכורת של הרבש"צים דרך המועצות האזוריות, לוועד היישובי ומשם לרבש"צ. אך הם מבקשים מהמועצות לחתום על הסכם שמצהיר שאין יחסי עובד-מעביד בין המשרד לרבש"צ. ומי שלא יחתום לא יקבל כסף. "אנחנו מכירים את השטח, יש אירועים יום יומיים בכל שעות היממה ולפעמים רק מהדיווח אנחנו יודעים לאן הרוח נושבת, מהנסיון שיש לנו. ברגע אנחנו מבינים אם לסגור את הפינה או להפעיל מערכת שלמה עם כל הכוחות. הצבא צריך את העזרה שלנו באבחנה הדקה הזאת ורואה בנו כנחוצים מאוד."

קרדיט: כיתת כוננות אבני חפץ

אז מה בעצם הבעייה?
"אחד הדברים שהם בעייתיים זה העניין שאנחנו מועסקים דרך היישובים עצמם, אבל המנחה המקצועי שלנו זה הצבא. הציוד, הנהלים וההסמכה מגיעה מהם, אנחנו חתומים על הביטחון של התושבים ביישוב. הדבר היחיד שקושר אותנו ליישוב זה המשכורת. משרד הביטחון מעביר את המשכורת ליישוב ואז היישוב מעביר לנו, וכל יישוב עושה מה שהוא רוצה. אין משהו אחיד לכולם והנגזרת מזה, זה שאת היישוב מעניין דברים אחרים שלפעמים מכניס את הרבש"צ לכל מיני פינות, אפילו פליליות, וגורם לו להיקרע. הוא לא רוצה להיכנס עם המעסיק שלו לתקל, מצד שני הוא חתום על הנהלים ואם קורה משהו מגיעים אל הרבש"צ בטענות." מוסיף מלטר.

נכון שהמחאה היא על תנאים, אבל בבסיסה עומד משהו הרבה יותר עמוק. אדם שעובד בכל שעות היממה ובכל שעות השבוע בעבודה שמסכנת את חייו, זכאי לתגמול בהתאם. אם חס וחלילה אחד מהם נפצע במהלך תפקידו, חשוב שיהיה לו ביטוח מסודר כמו כל חייל או אדם שעובד במשרד הביטחון.

קרדיט צילום: אהרן מלטר

גם בזמני שגרה, הרבש"צ לא נח לרגע. צריך לפקח על מערך האבטחה בשגרה, על השער בכניסה ליישוב, למידת השטח ותפעול ותרגול כיתת הכוננות לאירועי קיצון. בקרב הרבש"צים התחושות קשות, כיוון שהם יודעים שאם מורידים את הרגל מהגז בנושא האבטחה, בעיות יתחילו לצוץ. אך משרד הביטחון לא מוכן לדבר איתם והם נותרו בין הפטיש לסדן.

הצעד הבא במחאה הוא להזדכות על הנשקים שקיבלו מהצבא ואפילו להתחיל בהשבתה כוללת. מלטר מספר שנכון לכרגע, הצעדים הללו נדחו. "אנחנו מאוד חוששים להגיע למצבים שיסכנו את התושבים שלנו, אפילו אם נצא מזה בצורה לא כל כך טובה, כאילו שאנחנו מתקפלים. אנחנו לא באמת יכולים לעשות צעדים דרסטיים ולנטוש את התושבים שלנו. ביקשנו עזרה גם מהתושבים וגם מהצבא שילחצו. אנחנו כרגע מנסים למצוא פתרונות אחרים, ללכת לכיוונים אחרים. יש לנו עוד שבועיים דיון בבית משפט לענייני עבודה שתדון בשאלת המעסיק. נקווה ששם יתקדם משהו ולא נצטרך להגיע למה עושים בשטח. אם יקרה משהו, זה ישב לנו על המצפון."

מלכי ספרד: הליגה הספרדית כובשת את העולם

סיכום עשור של שליטה מוחלטת: הליגה הספרדית ושחקניה הפכו זהב כל דבר שנגעו בו

כתבה: סתיו מלמד / ערך: רועי גרינולד

הליגה הספרדית בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 הייתה פחות בשליטה, וזכתה בפחות תארים קבוצתיים ואישיים. היא הפתיעה וקטפה בעשור האחרון כמעט כל תואר אפשרי שכל שחקן או קבוצה רק יכולים לחלום עליו. אז אם נתחיל בתארים אישיים, כדור הזהב, אשר מוענק פעם אחת בשנה לשחקן הכי טוב של העונה. במשך העשור האחרון זכו בתואר כדור הזהב שלושה שחקנים בלבד, ביניהם ליאו מסי אשר מוביל את הרשימה, כריסטיאנו רונאלדו ולוקה מודריץ' שבידו רק זכייה אחת.

פרס אישי נוסף הינו "נעל הזהב האירופית" המתאפיין בסוף כל שנה בפרס הניתן לשחקן שהבקיע את מספר השערים הגבוהה ביותר בסוף כל עונה. גם פה כריסטיאנו רונאלדו, ליאו מסי ולואיס סוארס שולטים ביד רמה.

בואו נעזוב לרגע את התארים האישיים, ונסתכל על התארים הקבוצתיים. קבוצות הליגה הספרדית השתלטו בעשור האחרון על הגביע עם האוזניים הגדולות, שכולנו מכירים אותו כ-"גביע ליגת האלופות", ברצלונה (פעמיים), ריאל מדריד (4 פעמים). בנוסף, אתלטיקו מדריד הגיעה לגמר וסיימה כסגניתה של ריאל מדריד פעמיים.

לאחר זכייה בליגת האלופות של אירופה, הקבוצה המנצחת מתמודדת ב"גביע העולם לקבוצות",  שמתחרה במשחק אחד מול אלופת דרום אמריקה/אפריקה. שוב הליגה הספרדית מעל כולם, ובגדול. ניתן לראות זאת שבכל פעם שהגיעו ברצלונה וריאל למדריד לגמר מחזיקות הגביעים העולמי הקרב הסתיים כשהן בצד של המנצחים, מה שמוכיח שוב ושוב שהליגה הספרדית היא החזקה מכולם מאז תחילת המילניום. פרשן הליגה הספרדית בערוץ ONE טוען כי "הליגה הספרדית היא החזקה בשנים האחרונות משתי סיבות עיקריות, לאחת קוראים ליאו מסי ולשנייה כריסטיאנו רונאלדו. אם לא יהיו שינויים מיוחדים צפויים שינויים דרסטיים בסדר הכוחות בכדורגל האירופי בפרט והעולמי בכלל".

לסיכום, בעשור האחרון ברצלונה השיגה 23 תארים, ריאל מדריד הצליחה להשיג 17 תארים. אף קבוצה אחרת לא הגיעה למספרים הללו. למסי ורונאלדו, יש ביחד רק בעשור האחרון בלבד, 704 שערים. זהו מספר העולה מעל כל המצופה והצליחו ביחד להגיע לכמות שאפילו עוקפת קבוצות שלמות, וביניהן: מנצ'סטר יונייטד (אנגליה, 688 שערים), טוטנהאם (אנגליה, 657 שערים) והגיעו למספר דומה כמו של ארסנל (אנגליה, 704 שערים). זכינו בעשור האחרון לקבל תצוגת ראווה מדהימה משני שחקנים שהצליחו ביחד או לחוד לקטוף תארים מרשימים, ולרגש אותנו, ככל הנראה כאלו שלא נראה בעשור הבא, אבל מי יודע?

סוף עשור: אז מה היה בתקשורת?

עשור שלם הגיע לסיימו והמציאות הספיקה להשתנות בכל כך הרבה היבטים. באנו לעשות קצת סדר לבדוק מה היה בתקשורת מאז 2010

כתבה: מיכל עמיצור / ערכה: הודיה גרוס

שנת 2020 בפתח ובכל מקום יש מצעדי העשור. מי יהיו זמרי העשור, המשפיעים, הסרטים הטובים ביותר ומה לא? בכל זאת עשור, לא בא ברגל. אם כך גם לתקשורת צריך לעשות מצעד. מה השתנה בשנים אלו בטלוויזיה הישראלית? איזה עיתונאים חדשים הכרנו וממי נפרדנו? ומהן הרשתות החברתיות שהצטרפו לחיינו. אז בואו נתחיל!

צריך לחזור קצת אחורה ולהיזכר שבעולמנו הטכנולוגי הם עדיין קיימים, העיתונים. עיתון הנייר המודפס עוד נמצא בחיינו חי ובועט, על אף שבדרך היו לא מעט מהמורות. עם זאת לא חלו בעשור האחרון שינויים דרמטיים במיוחד. העיתון היחיד שהוקם בעשור זה הוא עיתון חרדי בשם 'פלס', כנראה שבחברה החרדית יש ביצירת עוד עיתון מודפס עדיין צורך. לעומתו נסגרו שני עיתונים אחרים. האחד והפחות מוכר לכולם הוא עיתון 'חדשות ישראל', עיתון בשפה הגרמנית שסיים את תפקידו בארצנו. עם זאת, העיתון השני שנסגר מוכר לרובכם, העיתון הצבאי ב'מחנה', אשר בינואר 2020, יצא גיליון מודפס אחרון לפרידה ויהפוך לדיגיטלי בלבד.

עיתון במחנה. צילום: ארכיון צה"ל

אמנם בעיתונים לא ראינו שינויים גדולים, אך העשור האחרון שינה את הסדר בשלט הישראלי. השינויים החלו בהקמת התאגיד הציבורי כאן 11, יחד אתו נסגר ערוץ הטלוויזיה החינוכית, עליה כולנו גדלנו. גם בטלוויזיה המסחרית חלו שינויים משמעותיים. פיצול חדשות 2 לערוצים 12 וערוץ 13 שהביאו גם לשינוי אפיק לערוץ 10 שהפך להיות ערוץ 14. בהמשך צפינו במיזוג מחודש של ערוץ 10 וערוץ 13 לערוץ אחד.

פרסומת של ערוץ 12 ששודרה טרם פיצול ערוץ 2

עם כל הטלנובלה שקרתה לנו בין הידיים הטלוויזיה הישראלית הביאה לנו גם רגעים בלתי נשכחים. תוכניות שעיצבו את חיינו, והדביקו את כולנו למסך. הפרלמנט, פאודה, שטיסל, בשבילה גיבורים עפים, הנערים ועוד הם רק חלק מהסדרות שעיצבו לנו את סדר היום, וגרמו לכולנו להתרגש, להתאחד ולפעמים גם לא להסכים.

ואם מדברים על רגשות, דיונים ופילוג, צריך להזכיר איך לא, את הרשתות החברתיות. הרשת החברתית העיקרית שנכנסה לחיינו היא האינסטגרם, היא הגיעה בתחילתו של העשור ונמצאת כמעט לכולנו בכיס. סטורי, פילטריים והמון מושגים שנכנסו ללקסיקון ומהווים חלק בלתי נפרד לחיי היומיום. ישנן עוד רשתות חברתיות ששימשו לחיבור ביננו. סנאפצ'ט או בעברית שיחת תצלום, פינטרסט רשת חברתית לשיתוף אומנות שונות , הטוויטר שהגיע לישראל בסביבות שנת 2015 ומשמש בישראל בעיקר פוליטיקאים, אנשי תקשורת, ואנשים האוהבים חדשות ואקטואליה. וכמובן הטיק טוק שהגיח לעולמנו רגע לפני החלפת קידומת.

הרשתות החברתיות הולידו איתן לא מעט אושיות רשת, אנשים שהפכו למפורסמים בעקבות שימוש ברשתות החברתיות. יחד איתן נולדו לנו לא סתם אושיות רשת אלא עיתונאים ואנשי תקשורת. את מלך זילברשלג הכרנו יותר שהחל לעבוד בכאן 11 אולם, עוד קודם לכן הוא היה לאחד האושיות המוכרות בפייסבוק. בדומה אליו יותם זמרי ונועם פתחי שני פרסומאים שבעקבות סטטוסים הומוריסטים וחדים במיוחד מנחים יחד בשנים האחרונות תוכנית רדיו יומית ב'גלי ישראל' ורדיו דרום. אושיה נוספת, חנוך דאום שהכרנו בסדרה 'מחוברים' ומאז כל פוסט ויראלי עובר בעמוד הפייסבוק שלו, והוא מחזיק כיום בטור דעה שבועי בעיתון 'ידיעות אחרונות'.

מלך זילברשלג – ראיון בתוכנית אנשים

ראיון מלפני כמה חודשים לריטה גולדשטיין בתוכנית אנשים עם ההורים – דודי ורבקה זילברשלג. מנחים: קורין גדעון וחיים אתגר

Posted by ‎מלך זילברשלג – Melech Zilbershlag‎ on Monday, November 18, 2019
ראיון עם מלך זילברשלג מתוך עמוד הפייסבוק שלו

אז אמנם דיברנו על אושיות רשת, אך ישנם אנשים סלב לא פחות, העיתונאים. בכל עשור מצטרפים לשורת הכתבים של החדשות בישראל עשרות כתבים חדשים, אך יש תמיד את הבולטים מבניהם. אז איך אפשר שלא להתחיל בפריצה של שנת 2019 תמיר סטיימן שנכנס לחייהן של בנות ישראל וכבש את ליבן. הוא החל את דרכו עוד ב2010 אך התוודענו אליו במיוחד בעקבות התקיפות בדרום. יחד אתו נכנסו למסך של כולנו יאיר שרקי בליווי הפיאות, מגישת חדשות חדשה דוריה למפל, בתחום הפוליטי הצטרפו עקיבא נוביק, כתב פוליטי של ערוץ 13, מיכאל שמש, כתב פוליטי של כאן 11, ועמית סגל שכבש את כולנו עם כמות הבחירות בעשור האחרון.

בניגוד אליהם נפרדנו גם מכמה אנשי תקשורת משמעותיים בחברה הישראלית. מוטי קירשנבאום, אורי אורבך, אורי אליצור, טטיאנה הופמן, לימור שפיגל, נח קליגר, דן סממה, אורי אבנרי, ועוד שהיו לפסקול ומובילי דרך של התקשורת הישראלית.

דור העבר שכבר איננו. צילום: משה מילר, מארק נאמן, חיים צוק, לע"מ.

אז רק נאחל לתקשורת בישראל להמשיך להתקדם וניפגש בעשור הבא, אין לדעת באיזה רשת חברתית, באתר או באפליקציה, תעקבו אחרינו.

מבחן הסופגניות הגדול

רולדין, מיקי שמו או מאפה נאמן: איפה תמצאו את הסופגנייה הכי יקרה – ומה הייתה התוצאה במבחן הטעימה העיוור שלנו?

כתב: שמואל מוהיני / עורך: לירם מורדכי לוי

חג החנוכה הקרב ובא עלינו לטובה כבר מזמן הפך לסוג של קונצנזוס בחברה הישראלית יש לומר. אפשר לדבר שעות על משמעויות החג ומקורותיו ועל החופש המיותר שיוצאים אליו התלמידים ועוד ועוד, אך היום נדליק זרקור על המנהג הכי טעים שמביא איתו חג החנוכה.

הריח שלהן כבר מזמן ממלא את האויר במאפיות ובמרכזי הקניות הרבים, ואת הפיות הרבים ברוק שנוצר רק מהמחשבה על טעמן השומני והמתוק שיוצר אצל רובנו ייסורי מצפון אחרי אכילתן. אני חושב שהבנתם על מה אני מדבר על גוש הבצק המתוק, המטוגן, המושחת המגיע במגוון מילויים שונים וחדשים מידי שנה. הסופגנייה!

בעשור האחרון השם הנרדף לסופגניות הפך להיות הרשת המוכרת "רולדין" שחרטה על דגלה להיות הראשונה בתחומה. יצאנו למסע קצר בעקבות המאכל הכל-כך אהוב בקרב הישראלים והלא זול בכלל/ בואו נתחיל

סיפורנו מתחיל על פי המסורת היהודית בימי בית המקדש השני, באותה התקופה אנטיוכוס היווני שלט ביד רמה וחזונו היה להפוך את כל היהודים ליוונים ובין היתר הוא השתלט על בית המקדש ובזז את אוצרותיו. הייתה קבוצה של כוהנים שנקראו חשמונאים. אותם חשמונאים ביצעו מרד ביוונים ולאחר הצלחת המרד הם רצו להחזיר עטרה ליושנה ולהדליק שוב את המנורה. לאחר חיפושים אחר שמן נמצא פח אחד וכנגד כל הסברות השמן הספיק ל-8 ימים. וכמו כל חג יהודי טוב אנו חייבים לציין אותו בעזרת מאכלים כמובן וכאן נכנסת הסופגנייה האהובה לסיפור.

צילום: רוחמה שרף

הצרכן הישראלי מוצף במותגים חדשים בעולם הסופגניות. המחירים כאמור לא מתאימים לכל כיס ולעיתים אף מוגזמים. השווינו בין שלוש הרשתות המובילות בתחום: רולדין, מאפה נאמן, ורשת הקונדיטוריות של מיקי שמו. רכשנו את הסופגניות היקרות ביותר של כל רשת וכאמור ההבדלים ניכרים, רשת מאפה נאמן זכתה בתואר הזולה ביותר בפער משמעותי על שתי המתחרות – 9 ש"ח לסופגנייה. אחריה רשת הקונדיטוריות של מיקי שמו, שם סופגנייה מיוחדת עולה 15 ₪ ובתואר היקרה ביותר זוכה רולדין עם מחיר של 16 ₪ לסופגנייה. כמו כן רכשנו גם את סופגניית הריבה המסורתית בכל אחת מן הרשתות וכאן המחיר הוא די דומה – 5-6 ₪ לסופגנייה.

כעת למבחן הטעם, בחרנו 3 טועמים אקראיים לגמרי ועשינו טעימה עיוורת כך שלא ניתן היה להבחין איזו סופגנייה שייכת לאיזו רשת. התוצאות במבחן הטעימה חד משמעיות, הסופגניות (הדי מוגזמות יש לומר) של רולדין במקום הראשון, מייד אחריהן הסופגניות של מיקי שמו ובמקום האחרון מבחינת הטעם פה אחד נמצאת רשת מאפה נאמן. המשותף לכל הסופגניות הוא שכולן מצטלמות נהדר לאינסטגרם ומכאן לרוב הבהלה אחריהן.

צילום: רוחמה שרף

כיום מוצעות מספר לא מבוטל של אופציות שונות ומגוונות לסופגניות, כאמור הסופגנייה במילוי הריבה המסורתית לא ירדה עדיין מהמדפים מסתבר ואפילו ממשיכה להיות הנמכרת ביותר.

בשיחה עם משה פרץ, בעלים ומנהל סניף "רולדין ממילא" בירושלים ועם השף מיקי שמו שאלנו אותם לגבי הסופגניות הכי נמכרות והחידושים משנה לשנה שמשאירים את הרשת בראש הרשימה כל שנה מחדש וזאת למרות המחירים המופרזים. "למרבה הפלא, אך לא בהכרח מובן מדוע", אומר פרץ, "הסופגנייה הנמכרת ביותר היא עדיין סופגניית הריבה המסורתית. רשת רולדין עומלת וחוקרת רבות את כל המתחדש בעולם הקונדיטוריה הבינלאומי וממשיכה להוביל את עולם הקולינריה הקונדיטורית בישראל מתוך נחישות והתמדה. גם על הידע וגם על איכות החומרים".

פרץ מוסיף: "תתפלא לשמוע שבשנים האחרונות רולדין אינה הרשת היקרה בישראל בתחום הסופגניות, מחירי סופגניות הגורמה הרקיעו שחקים ונעמדים על 18-30 ש"ח לסופגנייה אצל המתחרים ואילו ברולדין המחיר 16 ש"ח לסופגנית גורמה. הלקוח הישראלי מטייל רבות בעולם, מכיר וחשוף לטעמים חדשים ואיכותיים שאותם הוא פוגש ברולדין באיכות וברמה הגבוהה ביותר. ועל איכות וחוויה חדשה הלקוחות מוכנים לשלם".

מטעמו של השף מיקי שמו נמסר: "למרות החידושים, עדיין סופגניית הריבה הקלאסית שומרת על מקומה בתור הנמכרת ביותר, יש מספר סופגניות מיוחדות שאנו משמרים משנה לשנה כדוגמת סופגניית הקליק והאוראו האהובות על הילדים ולצידם יש את הספוגניות החדשות כמו סופדניית הקדאיף והקרם שנית. אנו חייבים להמציא את הגלגל ולחדש כל הזמן. שימוש בחומרי הגלם האיכותיים ביותר מהווה פקטור קריטי הרי סופגניה שיצאה מטיגון צריכה להיאכל באותו הרגע אחרת היא מאבדת מטעמה ולכן אנו משתמשים בחומרים האיכותיים ביותר שמחפים על ההמתנה מהטיגון ועד האכילה, אנו לא מתפשרים בעניין הזה".

אז אם אתם לא מתפשרים ומוכנים לשלם מחיר לא זול "רולדין" ו"מיקי שמו" הם המקומות בשבילכם. למי שמעדיף אלטרנטיבות זולות ולא פחות מוצלחות, ייטב כי ייגש לרשת "מאפה נאמן".

ציפי לבני לא מוותרת: "יש לי את הניסיון, החזון והאג'נדה"

מאת מור פניג'ל

לפני כשבוע הודחה ציפי לבני, בשידור חי, מביתה הפוליטי בארבע השנים האחרונות. היא לא ויתרה ויצאה בהצהרה נגדית לגבאי, שהדיח אותה. מאז היא מעלה הילוך ביחד עם מפלגת התנועה שבראשותה, והם יעשו הכל כדי להבטיח את מקומם בכנסת הבאה

בשבוע שעבר הדיח אבי גבאי את חברתו לסיעה ציפי לבני בנאום מפתיע, וזאת רק שלושה חודשים לפני הבחירות לכנסת הבאה. לבני, שהופתעה מן המהלך והדרך, הסתגרה בחדרה כשעה לאחר נאומו של גבאי, עיכלה את שעברה ובנתה נאום תגובה שאמור היה להראות לכולנו שהמהלך בו נקט גבאי אינו פגע בה. לפני שעזבה את חדרה לשאת את נאומה צייצה לבני בחשבון הטוויטר שלה, "טוב שהותרו הספקות" היא כותבת, "כעת אפשר להתמקד באתגר הלאומי החשוב שעומד לפנינו, כל המאמינים באמת הדרך – מהפך בבחירות הקרובות".

בישיבה סגורה שהתנהלה לאחר ההדחה תקף גבאי את לבני ואמר: "רק חרא אכלתי ממנה, היא עמדה בסיעה ודיברה נגדי, שלא ידברו איתי על נימוסים". לבני, לא נשארה חייבת והגיבה מנגד בעוקצניות: "אף פעם לא הסתכלתי לו בצלחת, אני לא יודעת מה הוא אכל" ועוררה קולות התבדחות בקהל. במסיבת העיתונאים שכינסה כשעה לאחר הזובור שעברה בשידור חי, טענה לבני כי חברי סיעה רבים פנו אליה בבקשה לפרק את המחנה הציוני ולהפריד כוחות כולל חברים ממפלגת העבודה עצמה ואף ביקשו לחבור אליה אל מפלגתה שלה. היא מאשימה את גבאי בהיעדר שותפות ומטיחה כלפיו האשמות כי כל עניינו מתרכזים בטובתו שלו ולא בצדקת וטובת העם כמותה. "אני, אני ואני" כך מתארת לבני את גבאי בשירות הציבורי. למרות טענותיה החריפות של לבני, חברי כנסת רבים כמו שלי יחימוביץ ואיציק שמולי בירכו את גבאי על המהלך יוצא הדופן והמפתיע שנקט בו. "העובדות מדברות בעד עצמן" הם טוענים, "ולאור ההתנהגות מול יו"ר המפלגה ומול המפלגה עצמה זה מהלך שהתבקש".

לבני הציגה על רגל אחת את כל שיתוף הפעולה הצולע עם גבאי ומסירה צנזורה משיחות שהתנהלו ביניהם בחדרי חדרים. היא מזכירה את מטרות האיחוד לכתחילה ויצירת המחנה הציוני בשיתוף מפלגת העבודה בראשות הרצוג בכדי לגבור על מחנה הימין או במילים אחרות על בנימין נתניהו. לבני מתארת שותפות אמת עם הרצוג ותוצאות בשטח של 24 מנדטים, במקביל היא שוללת את צמד המילים שיתוף פעולה בהקשרו של גבאי וטוענת כי בכלל לא רצה שותפות והדרך בה זרק אותה רק מעידה על כך.

מאז, הספיקה לבני להתראיין לתוכניות בוקר רבות עם עמדה אחת ברורה: "כל הפתעה לטובה". כן, כך היא מתארת את הדחתה ממפלגת האיחוד הציוני שכללה את מפלגתה שלה, מפלגת התנועה, ומפלגת העבודה בראשותו של גבאי. לבני, מתעקשת להוכיח את גרסתה לסיפור בתקשורת ומדגישה: "הכל החל כי אני מאוד מאמינה בחיבורים כדי לעשות מהפך". היא ממשיכה ואומרת: "זו אחריות של כל אחד מאתנו, זה לא שייך אלי. אם יש לנו אפשרות לשלב זרועות ולעשות מהפך, זו אחריות של כל אחד ואחד מאתנו. אני רוצה לדעת מול עצמי שאני עשיתי הכל כדי לקדם את מה שאני מאמינה בו".

למרות הראיונות השונים בתקשורת על הדחתה ממפלגת המחנה הציוני, מתעקשת לבני לא להתעסק בבושה שנכפתה עליה בשידור חי ובוחרת להציג ולנמק את עמדותיה הפוליטיות בביטחון רב. "יש לי מה להציע, יש לי את הניסיון ויש לי את החזון והאג'נדה שאני מוכנה להלחם עליו" אומרת לבני, אף על פי שחלק מהותי מן הסקרים מראים כי מפלגת "התנועה" שבראשותה אינה עוברת את אחוז החסימה. למרות כל זאת, החלה לבני מתעסקת במצע הבחירות שלה, כאשר בראש הקמפיין מתנוסס המאבק שבא לידי ביטוי בסלוגן החדש: "מול נתניהו, בנט ושקד, לבני נלחמת על ביטחון והיפרדות לשלום". שלום והיפרדות מהפלסטינים, מבהירה לבני כאשר בוחרת להשתמש במילים חדות שסביר להניח שלא יבואו לידי שימוש ביתר מפלגות השמאל.

לבני תוקפת את הימין ולא מרפה מנתניהו. היא תומכת תמיכה מלאה ביועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט ורוצה לשלוח את נתניהו הביתה. לטענתה, נתניהו הוא הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה ושלטונו מוביל את ישראל להרס וצריך להציל את ישראל מידיו. על טענותיו של נתניהו לתפירת תיק ואי קבלת עימות אף על פי שביקש זאת אומרת לבני: "ראש הממשלה, בכל הכבוד, ההשוואה שלך למי שנקטעה ידו משונה. הכיסא, גם אם נדמה לך, אינו מחובר איננו מחובר לך לגוף והעם הוא זה שיקבע בבחירות האם ראוי שתמשיך לשבת עליו". לבסוף בסיכום על הודעתו המיוחדת של נתניהו הוסיפה לבני: "לסיכום- קבלת מסך במרמה בנסיבות מחמירות (ערב הבחירות)".