ארכיון הקטגוריה: בארץ

החזאית שרון וכסלר על הסערה: "לא היה ניתן לצפות את הנזקים"

כתב: שמואל מוהיני / עורך: לירם מרדכי לוי

בסוף השבוע האחרון פקדה את אזורנו סערה חורפית שהגיעה לאחר תקופה יבשה מאוד כמעט ללא משקעים. הסערה הגיעה בתוך יממה, החלה בגשם מקומי באזור הרי הצפון ולאט לאט התפשטה אל כלל אזורי הארץ. ברקים האירו את השמיים בכל העננות הכבדה, רעמים הפרו את השקט והמון משקעים. נחלי הצפון והדרום שצפו במלוא הדרם וכמויות הגשם הפתיעו גם את החזאים כאשר הכמות המירבית ביותר במערכה הזו נמדדה בהר בנטל שבצפון הארץ ועמדה על כ- 190 מ"מ של גשם, החרמון התכסה בלבן וברד הפתיע את תושבי צפת. גם מפלס הכינרת עלה בלמעלה מ-24 ס"מ.

הסופה המדוברת השאירה אחריה נזקים רבים לרכוש ואף גבתה מספר קורבנות, הבולט שביניהן הוא נער בן 14 מירכא שצא עם אחיו "לצוד שיטפונות" ונסחף אל תוך נחל אל-מג'נונה שבצפון. בתום חיפושים רבים הוא נמצא ללא רוח חיים. התשתיות שלא עמדו בכמויות המשקעים הרבות גרמו להצפות בערים רבות, חומה קרסה בנצרת והודות לרוח העזה עצים רבים קרסו. בכבישי הארץ נרשמו מספר תאונות דרכים גבוה לאור תנאי מזג האוויר הקשים.

צוללנים בחיפוש אחר הנער מירכא, צילום: תיעוד מבצעי כב"ה

תפסנו את שרון וכסלר חזאית בתאגיד השידור הציבורי "כאן 11" לראיון קצר בנוגע לסופה החולפת.

האם על פי התחזיות החזאים ידעו להעיד על עוצמת הסופה או שהיא הפתיעה גם אתכם?

"אנו חוזים את מה שיהיה וברור היה שמדובר ברוחות חזקות ובכמויות גדולות. התחזית הייתה מאוד נכונה".

האם החזאים יודעים להתריע על נזקים צפויים?

"את הנזקים לא ניתן היה לצפות, הדגשנו שמדובר ברוחות ערות, אך לא ניתן לחזות את הנזקים. אם כי שמנו דגש כי קיים חשש אמיתי מהצפות לאורך מישור החוף. ניתן להזהיר מפני אזורים בעייתיים כמו נחלי מדבר יהודה. כאמור לפני שבועיים פקדה את אזורנו סופה קטנה בהרבה בממדיה שגרמה לנזקים והצפות באשקלון, אמנם חזינו את הסופה והזהרנו מפני הצפות במישור החוף והשפלה אך אף אחד לא ציפה לגודל הנזקים וההצפות שהותירה אחריה הסופה באשקלון".

קריסת חומה בנצרת, צילום: דוברות כבאות והצלה מחוז צפון, תחנה אזורית נצרת

האם נזכה למערכה דומה נוספת בחורף הקרוב?

"אני לא יודעת להגיד אם תהיה מערכה נוספת בסדר גודל כזה, התחזית משתדלת להיות מדויקות ככל הניתן בטווח של כמה ימים קדימה. אמנם ניתן לחזות בטווח של מספר חודשים אך הדיוק יורד משמעותית וזה יהיה לא אחראי מצידי לומר מה יקרה בהמשך החורף אם כי סביר להניח שתפקוד את אזורנו סערה נוספת בסדר גודל כזה בעתיד".

צילום: אתר החרמון

מה צפוי לנו מבחינת מזג האויר בשנים הבאות לאור ההתחממות הגלובלית?

"אם בעבר קראו לתופעה הזו ההתחממות הגלובלית כיום המונח הזה כבר לא בשימוש והוחלף ב'משבר האקלים החריף' שכל העולם סובל מהשלכותיו. התופעות האקלימיות הופכות קיצוניות יותר משנה לשנה. ניתן לומר בבירור כי כדור הארץ הולך ומתחמם כאשר זה בא לידי ביטוי בקיץ העתידי שיהיה יותר חם יותר והמעלות יוסיפו לעלות עם השנים. בנוסף אנו יודעים לפי נתוני השירות המטאורולוגי כי קיימת הפחתה משמעותית בכמויות הגשם בכ- 15-25 אחוזים עד סוף המאה הנוכחית".

נימה אופטימית לא נשמעה כאן, כאמור הסערה האחרונה כבר מאחורינו אך פנינו אל הבאה בתור. כל שנותר לנו הוא להנות מהמראות המדהימים וכן לנהוג במשנה זהירות ולעשות ככל הניתן בכדי לשמור על כדור הארץ ולהאט את קצב התפשטות משבר האקלים. שיהיה לכולנו חורף נעים ובטוח!

הנעליים שהפכו את יוסי לכוכב רשת בגיל 38

יוסי ארביב, אב לשניים מפתח תקווה, מעצב נעליים – בין היתר עבור סלבס. "ההתחלה הייתה מאתגרת ולאט לאט זה תפס תאוצה"

כתבה: סתיו מלמד / ערך: רועי גרינולד

יוסי ארביב, החל לעסוק בשנה האחרונה בעיצוב נעליים אישי. בתקופה כה קצרה, ארביב הגיע למספר כוכבים וביניהם: ערן זהבי, נטלי דדון, ג'וזי זירה, שגיא מוקי, ישראל קטורזה ועוד רבים. אז איך בכלל הכל התחיל, תכירו את יוסי, אומן נעליים ישראלי שמצליח בחו"ל, ולרגע לא שוכח מאין הוא בא.

איך בכלל התחלת?
"
תמיד הייתי פריק של נעליים. זה התחיל כשראיתי אומן מארה"ב עושה דברים מיוחדים על נעליים חלקות, נכנסתי לעמוד שלו והתחלתי להתלהב מדברים שהוא עושה. לאחר מחשבה תהיתי לעצמי שבנעל הזו הייתי עושה ככה, ובנעל הזו הייתי משנה את הצבעים ואז המח שלי התחיל לייצר רעיונות. ביררתי מאיפה אני מזמין צבעים, מכחולים ואת שאר הציוד במטרה לעשות את זה בעצמי. ההתחלה הייתה די מאתגרת ולאט לאט זה תפס תאוצה".

ארביב מספר כי בהתחלה תכנן לעשות את זה רק בפן האישי, ואולי רק לאישה ולילדים. לאחר זמן קצר, גם חבריו הקרובים ביקשו. הוא חשב לעצמו, למה בעצם לא לפתוח עמוד עסקי באינסטגרם? כיום, ארביב מעלה את כל תוצאות העיצובים, "זה התפתח מעבר למה שחשבתי".

מה הדבר הכי מרגש שקרה לך?
"זה התחיל עם אחד הספורטאים כשהייתי עם אשתי בטיול בברצלונה. היינו במשחק של ברצלונה-סל ביורוליג. חבר שלי השיג לנו כרטיסים מאחורי הספסל של השחקנים. היה שם רק שחקן אחד שתמיד יצר אינטראקציה עם הקהל, קווין סראפין. אהבתי את זה ובמחצית קראתי לו. הוא הסתכל עליי מוזר ואמר לי 'אחרי המשחק', הוא חשב שאני רוצה סלפי. סיפרתי לו שאני עושה עיצובים על נעליים, הוא התלהב ואמר שאשלח לו הודעה באינסטגרם. הייתי בטוח שהוא סתם אומר את זה מנימוס, תוך שתי דקות הוא חזר אליי. הוא הציע לי לבוא אליו הבייתה יום למחרת, לקחנו ממנו שני זוגות נעליים ואחרי שבועיים חזרנו להביא לו את הנעליים".

"האמת שעד היום מה שהכי מרגש אותי, זה כשאני שולח את התמונות של התוצאה הסופית ללקוח. התגובה שהוא אוהב ומתלהב, זה גורם לסיפוק רב". ארביב מספר על מספר פעמים בהן לקוח מבקש עיצוב מסויים, ותוך כדי העבודה נראה לו שכדאי לשנות קצת כיוון. ברוב הפעמים משנים, וזה יוצא לטובה. עד היום ארביב לא נתקל בעיצוב שהכין שהלקוח לא יצא מרוצה.

למי הכי היית רוצה לעצב?
"הייתי מאוד שמח להטביע חותם קטן לשחקני NBA, זה מקום שהייתי שמח להגיע אליו.ואם לבחור אדם ספציפי אז ליאו מסי". ארביב טוען כי מסי הוא גדול שחקני הכדורגל, ולעצב בשבילו זה פסגת השאיפות.

ארביב, שעובד בשיתוף עם פוט לוקר, ומגיע מידי ימי שישי לאחת החנויות ברחבי הארץ, מספר כי ישראל קטורזה, היה עם מנכ"ל פוט לוקר בביתו עם נעליים שהוא עצמו עיצב לו, ואמר לו לדבר איתו לגבי שיתוף פעולה. "גם הבנות של המנכ"ל וגם הוא בעצמו התלהבו", הוא אומר.

הגעת להרבה סלבס, מי הראשון שעיצבת לו?
"
הזמר איתי לוי. זה קרה די 'בטעות', שלחתי לו הודעה באינסטגרם שיציץ בעמוד ואם הוא אוהב, אז אשמח להכין לו עיצוב ייחודי. באחד מערבי שישי אני מקבל הודעה מאיתי: 'אני אשמח'. עשיתי לו נעליים מיוחדות שאחת מהן מעוצבת, ועל השנייה כתבתי חלק מהשירים שלו וציירתי לוגו של יד עם מיקרופון. לאחר תקופה קצרה האמרגנית שלו התקשרה אליי וביקשה שאעצב לו גם ג'קט".

אתם שואלים מה זה להיות ייחודי? לדברי ארביב, כשהוא מכין ללקוח עיצוב, הוא מכין ועושה הכל בעבודת יד עם מכחול וצבעים מתאימים. ואין שום מכונה או משהו שיכול לייצר את אותו עיצוב בכמויות. ככה שכל לקוח מקבל נעליים ייחודיות שאין לאף בנאדם בעולם ואפילו לא דומה, "זה לדעתי מה שהופך את זה למדהים, לדעת שיש לך משהו שהוא רק שלך".

עזבת עבודה כדי לעסוק בזה, לא פחדת שזה לא יצליח?
"יש את המשפט: 'תאמין בעצמך ותעשה מה שאתה אוהב', זה לא בדיוק עובד ככה ולא כל אחד יכול לעשות את מה שהוא אוהב ורוצה, אבל התמזל מזלי. כיום, זה הדבר העיקרי שאני מתפרנס ממנו ואני 100% על זה".

היית רוצה להתפתח? לדוגמה, להתחיל לעשות קורסים לצעירים, לפתוח אתר, או ערוץ יוטיוב?
"חשבתי על לעלות כל מיני תהליכים של היצירות ליוטיוב. לאחרונה הרבה מייעצים לי לפתוח טיק טוק ולעלות שם סרטונים. בקשר לקורס, האמת שיש לזה ביקוש אבל זה לא משהו שכרגע בא לי לעשות, מי יודע, אולי בעתיד".

המחיר לנעליים תלוי בעיצוב. הממוצע נע בדרך כלל בין 300 ל-400 ₪, לא כולל הנעליים. ארביב מספר כי ישנם עיצובים שיכולים גם לעלות מעל המחיר הממוצע, והכל תלוי בזמן ההשקעה. לדוגמה, העיצוב הבא: 6 שעות, זמן העבודה הארוך ביותר עד היום.

אז איך מזמינים אתם שואלים? בקליק אחד תוכלו להגיע לעמוד האינסטגרם, תהנו.

https://www.instagram.com/the_sneaker_freak14/?igshid=1wejfdzo7xc89

תמונות קשות לצפייה: מציצנות או סיקור אמיתי ונחוץ?

כתבה: נועה בן עזרא. עריכה: ליאור תושיה

התקשורת מרשה לעצמה לעתים לפרסם תמונות קשות מבלי לחשוב על ההשפעה הטראומטית שעלולה להיווצר, היא מפרטת לפרטי פרטים את השתלשלות הפעולות שהובילו לידי רצח אכזרי, מפיצה תמונות רכב שנמחץ בתאונה, משדרת חלקי גוף של פצועים ואיש כבר לא מתרגש כשמזהירים ש"התמונות קשות לצפייה". אז איפה עובר הקו האדום?

איך אנחנו, קהל הצופים הפכנו אדישים לכאב של האחר? משוטטים בעמוד הפייסבוק הפרטי שלנו ומגוללים למעלה כשמופיעה תמונה של אדם מגואל בדם, מסתכלים עמוק אל תוך עיניי מחבל עם לב של קרח, 'עוד אח אחד ירד אל הקבר' ואנחנו כבר לא מתרגשים.

עורך בכלי תקשורת גדול מסביר: "לפעמים מגיעות תמונות קשות שאי אפשר להתעלם מהן, בטח אחרי שפורסמו בכל העולם. למשל הילד הסורי שגופתו נשטפה לחוף בטורקיה. בדרך כלל לא היינו מפרסמים תמונת גופה של פעוט, אבל במקרה הזה לא היה אפשר להתעלם ובסופו של דבר היא עזרה להציג את המצוקה והאסון של הפליטים מסוריה".

ולא רק בסוריה, גם בארץ משתמשים בתמונות קשות ככוח פוליטי. פנינה ולן, לשעבר עורכת המגזין "7 לילות" של ידיעות אחרונות, מספרת לנו על אחת הפעמים היחידות בה פורסמה תמונה של חייל פצוע בעיתון, "הייתה בה אמירה חזקה כל כך שלא יכולנו להתעלם ולא לפרסם". היא מציגה את תמונתו של רב-סרן תומר בוהדנה ממלחמת לבנון השנייה. ולן נזכרת בפיגוע הראשון בקו 5 בתל אביב "ידיעות אחרונות פרסמה בשער העיתון תמונה של האוטובוס במבט על, בין ההריסות נראתה גופת הנהג, זה זעזע את קהל הקוראים והתקבל מאוד רע, מאז – ידיעות לא פרסמה תמונות מהסוג הזה".

פיגוע הדמים שבוצע ע"י מחבל מתאבד החמאס באוטובוס קו 18 בצומת הרחובות יפו שלומציון המלכה בירושלים.
קרדיט: אבי אוחיון, לע"מ

הסמארטפונים יצרו עבורנו מרחב תקשורתי הנגיש לכולם, כולנו עיתונאים משום שכל אדם יכול לתעד ולפרסם בצורה מידית הכל – החל מאירועי יום יום, ועד לחדשות ראשוניות תמונות מפיגועים, תאונות דרכים ואירועי שיימינג. פנינה מספרת לנו שכתוצאה ממהפכת הטלפונים החכמים בחדשות מנסים העיתונאים בישראל לפרוץ את הגבולות ובעקבות זה מתעוררות שאלות של אתיקה, מוסר וגבולות הטעם הטוב.

קלות הפרסום של תמונות מסוג זה כיום עלולה ליצור תופעה מסוכנת שביסודה פוגעת בקורבנות, בציבור ובכלי התקשורת עצמם שסיקורם הופך לרדוד ומתמקד ברייטינג בלבד. ממחקרים עולה כי דווקא כתבה עם תמונה או סרטון צוברת חשיפה גדולה יותר מכתבה נטולת תיעוד ויזואלי, אז האם כמות הצפיות היא המשפיעה ונכון לפרסם תמונות מסוג זה?

כשמדובר בתמונות המציגות פיגועים, תאונות וזוועות התוכן הוא טראומטי לציבור ובעיקר לילדים קטנים שמאבדים את תמימותם אבל לא רק, נוכחים בפיגוע למשל, או בני משפחותיהם עלולים לחוות רה-אקטיבציה, כלומר לחוות הפעלה מחדש של הטראומה. דבר העלול לגרום לנזקים נפשיים עצומים.

ד"ר חננאל רוזנברג, מרצה בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל בשומרון, מזכיר "זה לא חוקי לפרסם הכל, שכן יש מגבלות של דיני לשון הרע, דיני צנזורה, דיני הגנת הפרטיות, דיני זכויות יוצרים ועוד חוקים רבים, המחלוקות יהיו לגבי המשקל בכל מקרה ספציפי – מה גובר על מה, האם זכות הציבור לדעת גוברת על הפרת פרטיות בהקשר מסוים, או לא. בכל מקרה השיקולים והמשקלים משתנים, ואז נוצרות המחלוקות".

ולן מסכימה ומדגישה "לפני כמה שנים הגיע אלי כתב עם כתבת רכילות עשויה היטב, זמר מאוד מפורסם מצוטט בה מספר כמה כעס יש בו על כך שבת זוגתו נכנסה להריון ועל כמה שהוא לא מעוניין באחריות הזו ובילד הזה", הכתבה הזו יכלה להתפרסם וליצור רייטינג גדול למגזין ידיעות אחרונות, אבל פנינה התעקשה שלא לפרסם: "הילד הזה יגדל ויקרא את המילים הקשות שאומר אביו, אני לא רוצה להיות אחראית לכאב שלו". לתחושותיה, הגבול בין כתבה טובה לאנושיות עבר בדיוק שם.

פנינה ולן, מתוך אתר אונ' אריאל בשומרון.

מהצד השני, יש שדוגלים בהפצת תמונות מהסוג הזה על מנת ליצור זעזוע ולהבליט מידע מסוים בעיניי הצופים כך לדוגמה, ברוך מרזל, פוליטיקאי ימני-רדיקלי, אמר בעבר כי התמונות האלו יהדהדו במוחם של מנהיגי אומות העולם כשיצטרכו להכריע בסוגיות ישראליות ויזכירו שיש שני צדדים למטבע וישראל היא לא בהכרח ה"כובשת".

ואולי התשובה טמונה דווקא בחברה שצורכת את התמונות. "החברה מכתיבה לנו דברים", אומרת ולן, "פעם העיתונאי לא היה פונה לאבלים". לאה רבין, אלמנתו של יצחק רבין ז"ל, הייתה הראשונה לעמוד מול המצלמות ולדבר על השכול "היא דיברה על בעלה וסיפרה על הקושי שלה, מאז יש שינוי, הרבה הורים של חיילים שכולים רוצים לדבר". ההורים לא רואים בזה ביזוי או שימוש שלא לצורך, אלא את הדרך להנציח ולתת משמעות למוות, לתת כבוד אחרון לבנם. "במקרה הזה, של חיילים שכולים, התקשורת לא דוחפת בכוח, האבלים הם אלה שפותחים את הלב ומשתפים. זו הדרך שלהם להתמודד".

ולן מוסיפה כי יש מדינות שיותר מחמירות. היא מספרת על הסיקור הצרפתי סביב אירועי הירי בפריז ב-2015: "הכתבים לא שידרו מתוך זירות הפשע או עמדו בכניסה לבתי החולים בהם מאושפזים הנפגעים כמו בישראל. לא פורסמה שום תמונה מתוך מועדון ה'בטאקלן' או מכולת ההיפר-כשר".

לוויתם של ארבעת הנרצחים בפיגוע הטרור במרכול היפר כשר בפריז.
קרדיט: קובי גדעון, לע"מ.

ואולי אין כאן כלל שאלה של מוסר, אלה שאלה של פתיחות, של חופשיות יתר על המידה וקלות האצבעות על כפתור הפרסום בסטורי, בעולם דיגיטלי שהצנזורה בו הולכת ומטשטשת וחוקי המשחק משתנים, האם גם אנחנו צריכים להשתנות?

פעם שלישית גלידה: בחירות 2020, הספירה לאחור החלה

הגיע הזמן לחשבון נפש על המצב הפוליטי בישראל. הפכנו שאננים אל מול יציאה לבחירות חוזרות ונשנות. אם נמשיך במצב כפי שהיה עד כה, ייתכן שנמצא את עצמנו בעוד שנה מהיום במדינה בבחירות מתמשכות

צילום: לע"מ

כתבה: מיכל עמיצור / ערכה: הודיה גרוס

אתם לא היחידים שמרגישים בלופ חוזר, אזרחי ישראל כבר מאסו בקמפיינים של בחירות. הסתה, בושם פשיזם, גילוח שפם, רק לא ביבי, מה לא היה לנו בקמפיינים מגוונים ומתובלים שנאה והסתה כלפי כל מגזר במדינה כה קטנה. כמה שיסוע, פילוג, וממשלת אחדות אחת שתלינו בה יותר מדי תקוות שווא. 

בבחירות אפריל הריצו בדיחות על כך שניפגש עוד כמה חודשים לבחירות חוזרות, לא שיערנו שזה יקרה בתוך חודשיים. בבחירות השניות שהתקיימו, כבר הכל היה קל ומוכר יותר, ובכל זאת גם אז הייתה הרגשה שפתרון לא יהיה פה. בסיום ספירת הקולות, בתור לוועדה המרכזית כתבתי בפייסבוק על החוויה להיות מזכירת קלפי בפעם השנייה. "בבחירות הקודמות אמרתי לעצמי שאני לא עושה את זה עוד פעם. מה גרם לי לעשות זאת שוב? אולי הכסף, אולי טוהר הבחירות, אבל מה שבטוח אולי ניפגש לפעם שלישית גלידה. אז אם אתם מתכננים משהו בזמן הקרוב דברו איתי.. והגלידה עליכם". זה לא היה מופרך, רק עניין של זמן.

לקראת הודעת נשיא המדינה, ראובן ריבלין, על העברת המנדט לידי הכנסת, חילקה דוברות בית הנשיא גלידות. אמנם בדוברות לקחו את המצב בהומור, אך מדינת ישראל מצויה בפלונטר עמוק. ייתכן, כי בסיום 21 הימים הנוספים של המנדט בכנסת פנינו למערכה שלישית במספר, וכל זה בלי לקחת בחשבון את הבחירות המוניציפליות שחלו גם הן בפאתי 2019.

צילום: דוברות בית הנשיא, נעמי קנדל טולדנו

אנו נמצאים בתקדים היסטורי במדינת ישראל, כאשר בבחירות השניות שהתרחשו בספטמבר שברו שיא שלא קרה מעולם במדינה, בחירות בפעם השלישית הן שיא השיאים. דווקא בזמן זה, עלינו לעשות חשבון נפש על המצב הפוליטי בישראל. ימין, שמאל, ערבים, חרדים. כל הפסיפס היוצר את החברה הישראלית, המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון. אם נמשיך במצב כפי שהיה עד כה יתכן שנמצא את עצמנו בעוד שנה מהיום במדינה בבחירות מתמשכות.

מדברים רבות על המחיר הכלכלי שעולה לנו הציבור עבור כל מערכת בחירות, אך שוכחים את המחיר החברתי הכבד היוצר ומעמיק את השסע בחברה הישראלית. הפכנו שאננים אל מול יציאה לבחירות מחודשות. במקום להבין שהסיטואציה אינה סבירה, כל צד בוחר שלא להתפשר, מוחא כנגד יריבו הפוליטי, ומסרב לקחת אחריות למציאות שבה אנו נמצאים.

צילום: ctoryblocks

זה לא עניין של ימין או שמאל, ההפך. ישיבה על הגדר לא מועילה במדינת ישראל, יש צורך לבחור צד. תהיה ימין, תהיה שמאל, אבל תבחר צד. זה בדיוק העניין שבגללו הציבור הישראלי יצא שוב לבחירות. ישנו אחד שלא בוחר צד, כולכם יודעים את שמו, בוחר שלא לבחור ומשאיר את שני הצדדים נתונים לגחמותיו. בבחירות האחרונות ניסו הקמפיינים לטשטש את הזהות של כל צד, ליברלים, מכילים, ובקיצור לא ברורים. ההצעה ליציאה לבחירות ישירות לראשות הממשלה לא תפתור את המצב. ניהול מדינה בסוף תלויה בהרכבת ממשלה, העברת תקציבים, ואישור חוקים. לכל מפלגה בת שלוש מנדטים וקצת יש כוח כל כך גדול ובר השפעה עד כדי הפלת ממשלה, אנו נמצאים בנקודת משבר. נכון, יש עניין לייצוג מיעוטים במדינה, אך עם זאת החברה הישראלית מורכבת מפסיפס אנושי מגוון אשר בחיי היומיום מצליחים להסתדר יחד. עד כה 73 שנה הצליחו במדינת ישראל להקים ממשלות, לקשור קשרים, להעביר חוקים, זה ניתן גם כיום. אין לנו את הפריבילגיה להמשיך את המצב כמו שהוא.

כיצד ישפעו אחוזי ההצבעה בבחירות בפעם השלישית, עוד לא ניתן לדעת. בין אם הבחירות יתקיימו ביום חורפי המתאים לימי מרץ ובין אם ביום קיצי המתאים לבילוי בים, בשביל לשכנע את הציבור ללכת לבחור בפעם השלישית יהיה על המועמדים להציע פתרון, כזה שלא יביא אותנו לבחירות נוספות. בבחירות האחרונות שנערכו בספטמבר אחוז ההצבעה עמד על 69.4% מצביעים, כאשר בבחירות שנערכו באפריל אחוז ההצבעה עמד על 67.9% גידול של 1.5% במספר המצביעים. ייתכן כי בחירות חוזרות יביאו להצבעת מחאה, מעין בקשה של הציבור לסיים עם הסאגה אליה הוא נכנס ללא רצונו, אך אין כל הבטחה שאחוז זה יגדל או יישמר כפי שהוא.

דמוקרטיה היא שלטון העם, בחירות בפעם בשלישית לא בהכרח ישנו את דברו. הגיע העת שמנהיגי העם יבינו זאת ויעשו הכל על מנת להימנע מבחירות חוזרות. כמו כן, השאננות וקריאה לבחירות בפעם השלישית מראה גם היא על תודעה המוטעת בקרב הציבור, אנחנו נוטים לשכוח שמעבר לדיון האידיאולוגי יש פה מדינה שצריך לנהל. ואולי השאלה שצריכה להעסיק אותנו היא באיזה טעם, שוקו או וניל? ימים יגידו.

צילום: ctoryblocks

הטיות בבחירות: "אומרים להם מה לעשות ובמי לבחור"

מאת: אלישבע וייס

הבחירות מתקרבות ובעלי מוגבלויות, קשישים ואוכלוסיות מוחלשות אחרות עלולות להיות מנוצלים על-ידי המפלגות השונות. "הולכים לבתי אבות, איפה שיש אנשים דמנטיים, וממש מנצלים אותם"

תעמולת הבחירות החלה. מרבית האוכלוסייה מוצפת במידע לגבי המפלגות השונות והמתמודדים השונים, אם בתשדירים ברדיו וטלוויזיה, אם בפליירים או בכלל לדואר האישי. האדם הממוצע יודע לסווג את המידע שהוא מקבל בהתאם ומגיע להחלטה שקולה ביום הבחירות. עם זאת, ישנו ציבור בוחרים, בני ה65+  שמהווים כ- 11.3% באוכלוסייה (כך עולה משנתון הזקנה של מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל), שאינו כה בעניינים. הם נחשבים לאוכלוסייה מוחלשת, לצד אוכלוסיות נוספות כגון בעלי מוגבלויות, ומהווים קולות משמעותיים בבחירות שאותם אפשר להטות ביתר קלות. כלומר, למפלגות השונות יש כוח רב שלעיתים עלול להיות מנוצל לרעה.

אביגיל ישועה, דה-גרוט

מצב זה, שמפלגות מסייעות בתחבורה למען הבוחרים שאין באפשרותם להגיע לבד יכול ליצור הטיות. אביגיל ישועה דה-גרוט, שעבדה בארגון "קרן-אור"- מערך דיור בית ספר לעיוורים עם פיגור ובעלי מוגבלויות, מספרת: "ביום הבחירות לרשויות המקומיות בירושלים, הלכתי ברחוב לכיוון הקלפי כדי לבחור. לצידי עצר אוטובוס שהיה מלא באנשים חרדים, בעלי מוגבלות שכלית מובהקת שנראית לעין. כשהורידו את האנשים מהאוטובוס ראיתי איך ממש אומרים להם למי להצביע, כיוונו אותם. ראיתי כמה כל העניין הזה של הבחירות הוא משחק מכור, היה לי כל-כך קשה לראות את זה, אנשים עם מוגבלויות כמו חניכים שלי, או אפילו אנשים מבוגרים כמו סבתא שלי. אין להם באמת איך להגיע אל הקלפי, אנשים פשוט הולכים להביא אותם במיוחד ולפעמים גם אומרים להם מה לעשות ובמי לבחור… זה הרגיש לי נורא, זה שיש מוגבלות שכלית לא אומר שהם לא בני אדם".

דובר ועדת הבחירות, גיורא פורדס, מסר ל-ynet כי החוק לא מחייב את המדינה לממן את נסיעתם של הנכים. לדבריו, הוועדה מודעת לקושי של ציבור הנכים להגיע לקלפי ולכן כאלף קלפיות מיוחדות ונגישות הוקמו בכל רחבי הארץ כדי לאפשר לנכים להצביע קרוב לביתם. אך הבעייתיות בכך היא שאין לציבור הבוחרים איך להגיע לאותן קלפיות מונגשות.

ועדת הבחירות המרכזית מממנת הסעות בוחרים לפי הוראות סעיף 18 לחוק מימון מפלגות מ-1973. סעיף זה מחייב את הוועדה להסיע בוחרים מתחום של יישוב אחד למשנהו, וזאת בקווי תחבורה ציבורית מוכרים. עם זאת, ידוע שקווי התחבורה הציבורית אינם מתאימים לכל אחד, במיוחד לאנשים בעלי מוגבלויות. לכן החליט ארגון יד-שרה כבר בשנת 2006 לפנות אל ועדת הבחירות בבקשה לסבסד את עלויות כלי הרכב המיוחדים לאלו עם הצרכים המיוחדים, אך הוועדה סירבה. הארגון החליט לפנות למפלגות מרצ, ש"ס, יהדות התורה והאיחוד הלאומי-מפד"ל בבקשה שהן יממנו את ההסעות לאלו שאינם מסוגלים לתפוס אוטובוס בדרכם לקלפי וזאת בשביל שכל אחד מהאוכלוסייה יוכל לממש את זכותו הדמוקרטית לבחור.

ח"כ איציק שמולי

ח"כ איציק שמולי ממפלגת העבודה מסר בתגובה: "סיוע והסעות לקלפי הנן דבר לגיטימי מאחר והמטרה היא לסייע ולהנגיש את זכות הבחירה לאוכלוסייה שמתקשה להתנייד עצמאית ביום הבחירות, אך כל ניצול של אוכלוסייה מוחלשת הוא עבירה לכל דבר ולכן לא מדובר בעמדה אישית אלא בהשגת גבול ממשית. אם זאת לצערי אין לנו כל נתונים על התופעה אך כמובן שיש להוקיע כל ניצול ואיום".

 

מפלגת יש עתיד, בראשות יאיר לפיד.

נזכיר כי לא פעם, מפלגות מנסות להשתמש באוכלוסיות מוחלשות למען מטרתם. בשנת 2017 מפלגת "יש עתיד" קיבלה לידיה מידע אישי, רגיש ומזוהה על ניצולי שואה לשם ביצוע דיוור ישיר של מכתבי תעמולה כמו גם שיחות טלפון. כל זאת כמובן ללא הסכמת הניצולים ולצורכי תעמולה לקראת בחירות כנסת ה- 20. אומנם הוטל על המפלגה קנס, בסכום כולל של 55 אלף שקלים. אך דבר זה אינו שורש הבעיה. בבחירות ישנה בעיה שמפלגות משתמשות באוכלוסיות מוחלשות כרצונן, ורק לעיתים רחוקות הן נתפסות.

פמלה אלון ששימשה כרכזת בנות-שירות וקשישים בעמותת "והדרת" מספרת: "אנשים הולכים לבתי אבות איפה שיש אנשים דמנטיים ושפחות מסוגלים. וממש מנצלים אותם, לדעתי צריך לעשות דברים בכדי להתמודד עם התופעה הזאת, היא ממש בעיה שיכולה להוביל לדברים לא רצויים".

 

הקרבות בליכוד לפני הבחירות

מאת: עדי באזוב. עריכה: ארצ'י קגן

בבחירות הקרובות חברי הליכוד ייאלצו להתמודד לא רק עם השחקנים החדשים שהצטרפו, אלא גם מול בני ביתם. "הליכודניקים החדשים" שואפים לייצור מהפכה מבפנים והם כבר צברו כוחות. כיצד נתניהו יתמודד עם המהלכים שלהם בבחירות הקרובות?

השבוע הוציא רה"מ בנימין נתניהו הודעה שהגדיר "דרמטית" בשידור חי לתושבי המדינה. נתניהו פנה אל הציבור בטענה שהמשטרה והפרקליטות סירבו לבקשתו להתעמת עם עדי המדינה, טוען שהסירוב הזה מעיד שלחוקרים "יש מה להסתיר" ושהעימות "הכרחי לבירור האמת". צעד זה של נתניהו יכול לרמוז על חשש כלשהו שיש לו לקראת הבחירות. על פי הסקרים, הליכוד זוכה ל-30 מנדטים גם אם יוחלט על שימוע לנתניהו, אך למרות הודעתו הדרמטית עדיין חצי מהציבור סבור – ההליך נגדו הוגן.

למפלגת הליכוד יהיה קשה בבחירות האלה לא רק בגלל השחקנים החדשים כמו "הימין החדש", שהצטרפו למשחק מבלי להוציא הגה וכבר גורפים 18 מנדטים, אלא גם בגלל הניסיון של "הליכודניקים החדשים" לשנות את מערך הליכוד מבפנים.

מתוך אתר הליכודניקים החדשים

"הליכודניקים החדשים" היא סיעה ששורשיה היא הליכוד. קבוצה שמאמינה באותה האג'נדה וערכים של הליכוד אך לא מרוצה מהתנהלות היושבים בראשה. מטרתם היא לגייס כמה שיותר אנשים להתפקד למפלגה, על מנת שיחזיקו במספיק כוח בפריימריז כדי לפעול כקבוצה ולבחור למי להצביע, בנוסף הם מקווים שהנוכחות שלהם כגוף ליברלי גדול במפלגה תמריץ מתמודדים חדשים לרשימה.

כל פעילותם של "הליכודניקים החדשים" היא להחליף את אותם הרשומים כעת במפלגה. "הליכוד של היום זה ביטן וזוהר שצועקים על הורים שכולים, חזן שקורא לנכה 'חצי בן אדם', נתניהו שצועק בכנסת ש'מותר לקבל מתנות', כך אומר ליאור מאירי, ממייסדי הליכודניקים החדשים ומתמודד בבחירות המקדימות. "אני לא יודע מה יכתבו נגדנו במהלך מסע הבחירות המקדימות, במפלגה מפחדים ובצדק, שאנחנו באים לקחת את הכיסאות שהם ביזו".

האתגר של "הליכודניקים החדשים" יהיה להגיע לכמות מתפקדים גדולה מספיק כדי להוביל להכרעה, אך יהיה זה הזמן שיכריע. וזאת מהסיבה שיש 16 חודשי אכשרה מרגע ההתפקדות ועד ליכולת להצביע בפריימריז. בנוסף, הם יהיו חייבים להצביע כגוש אחד כשיגיע רגע האמת ולא, הם יכשלו.

רק בשנה האחרונה הקבוצה הצליחה לצבור מספר רב מאוד של מתפקדים חדשים, עם זאת הם נתקלו בקשיים. "הליכודניקים החדשים" נתפסו בעיני חלק מהציבור כסיעה שרוצה למרכז את הליכוד, וחוששים שאולי, אפילו להכוונה לשמאל. ישנם כאלה שלא תומכים ברעיון וקיימים אנשים שמנסים למנוע את המהלך של "הליכודניקים החדשים". עופר בינשטוק, סופר ידוע, פרסם עצומה שבה הוא קורא לחברי בית הדין של תנועת הליכוד להניח את המפתחות ולהתפטר: " אני קורא לחברי בית הדין של תנועת הליכוד שעסקו באופן אסור ובניגוד למנדט שלהם, בנושא כנופיית השמאל הליכודניקים החדשים, להניח את המפתחות ולהתפטר – כשלתם בגדול".

"הליכודניקים החדשים" מתמודדים לא רק עם צעדים קשים שנוקטים חברי הליכוד בתמיכת נתניהו כנגדם, אלא גם עם חסימת אתר האינטרנט להתפקדות, הקמת ועדות קבלה, ניסיון לשנות את סעיף האכשרה בחוקה מ-16 חודשים ל-24 עד להצבעתו בפריימריז, וגיוס נוסף של מתפקדים חדשים.

 

לאחר הנאום של נתניהו השבוע, שבו השתלח ביועץ המשפטי, 'הליכודניקים החדשים' זעמו ויצאו נגדו: "ראש הממשלה אינו יכול לעשות קמפיין נגד יועץ משפטי, הוא אינו יכול להשתלח בשומרי הסף. אתה לא הליכוד, והליכוד זה לא אתה. ביום שאחרי שתפסיק להיות פה ראש ממשלה, אנחנו עוד נצטרך לחיות פה יחד, ולסמוך על מוסדות המדינה, אחרת נידרדר לאנרכיה".

מתוך אתר הליברלים בליכוד

חוץ מ"הליכודניקים החדשים", הליכוד מתמודד גם עם "הליברלים בליכוד". אמנם פעילותם מזערית לעומת זו של "הליכודניקים החדשים", אבל אין ספק שגם פה נפתחה חזית מעניינת לקראת הבחירות. "הליברלים בליכוד" מעוניינים לקדם את הערכים הליברליים, חופש הפרט והשוק החופשי בליכוד בפרט ובמדינה בכלל. מתוך הצהרתם: "אנחנו מאמינים כי הפרט הוא ריבון לעצמו ואבן היסוד של המדינה. אנחנו מאמינים כי תפקיד המדינה הוא להרחיב את חירויות הפרט, לרבות החירויות האישיות והקנייניות, ולדאוג לביטחון ולמשפט צדק הנדרשים להבטחת זכויות אלה".

אותם עוינים ל"ליכודניקים החדשים" כמובן יתנגדו לפעילותם של הליברלים, מה שגם לא יעביר אליהם מתפקדים חברי "הליכוד" המקורי. הקושי לגייס מתפקדים ולעשות שינוי של ממש כנראה ימשיך עבור "הליברלים בליכוד" בעיקר מהסיבה כי אלו המחפשים פן ליברלי ביותר בממשלת הימין יוכלו לקבל זו באחת מן המפלגות החדשות שכבר עומדת עצמאית.

הפריימריז של הליכוד אמור להתרחש בתחילת פברואר, מלחמות הפנים של הליכוד לא פוסקות ולציבור הבוחר נותר אלא רק לראות אם יתרחש מהפכה באמת, או שמא עוד ניסיון שווא לקטרג את נתניהו.

השריונים ברשימה לכנסת כבר אושרו על ידי ועדת החוקה. לפי ההצעה של נתניהו, מספר המקומות ברשימה הארצית יגדל ואילו מקומם של מתמודדי המחוזות החדשים שמעוניינים להיכנס לכנסת נדחק אחורה: עד המקום ה-18 הרשימה תהיה כולה ארצית, ואילו שריוני המחוזות יתחילו רק במקום ה-19, כשעד המקום ה-30 יישמרו חמישה מקומות למועמדי המחוזות. ההצעה מיטיבה עם הח"כים המכהנים של הליכוד שמתמודדים בפריימריז ותאפשר לרבים מהם להשתלב בקלות ברשימת הליכוד הבאה אך מצמצמת את האפשרויות עבור מועמדים חדשים המתמודדים במסגרת מחוזות, הצבעה שמתקיימת במרכז הליכוד. כמו כן, ארבעה מקומות יישמרו בהבטחת ייצוג לנשים (10, 20, 25, 31 כששני המקומות האחרונים שמורים לנשים חדשות. מקום נוסף יישמר לעולה חדש (28), ולפי הצעת נתניהו גם ח"כ מכהן יוכל להתמודד על משבצת זו כך שישנה עדיפות למועמדות של ח"כ אברהם נגוסה. במשבצת השמורה לנציג המיעוטים הלא יהודי, שמוקמה במקום ה-30, נתניהו לא ביקש להחיל את אותה הקלה על השר איוב קרא.

לימים נפוצו שמועות בליכוד שהשריונים של נתניהו נועדו לייצר אפשרות לחיבור עם מפלגת "כולנו" של שר האוצר משה כחלון בהמשך. בעיני ראש הממשלה נתניהו היריב המרכזי שלו הוא לא המרכז והשמאל, לא גנץ או לפיד, אלא אחוז החסימה. לכן החל נתניהו לבדוק אפשרויות איחוד.

הכירו את אנשי הליכוד שעשויים להתמודד בפריימריז:
טל גלבוע, זוכת תכנית ריאליטי "האח הגדול", מובילת המאבק למען בעלי החיים ומקורבת ליאיר נתניהו, מסתמנת כמי שתצטרף למפלגת הליכוד ותרוץ לכנסת בבחירות הקרובות.

ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים לשעבר הצטרף לליכוד ויתמודד לרשימה בבחירות הקרובות. "כפי שנהגתי כראש העיר ירושלים, אמשיך לשרת אתכם גם ברמה הלאומית", אמר. רה"מ בנימין נתניהו בירך בחום את ברקת על החלטתו.Image result for ‫ניר ברקת‬‎

נועם סלע, לשעבר דוברו של השר לביטחון פנים גלעד ארדן, יו"ר מטה משרד החוץ – אצל סגנית השר ציפי חוטובלי. נועם, בן היישוב עופרה, יתמודד על משבצת הצעירים בפריימריז הקרובים בליכוד.

דימה תאיה, ערבייה מוסלמית המגדירה עצמה כציונית ופעילה למען ההסברה הישראלית, הודיעה גם כן כי תתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת הבאה: "הגיע הזמן לייצוג ערבי שאוהב את המדינה ולא מסית נגדה", היא אומרת. משפחתה של דימה לא מקבלת את הצטרפותה למפלגה ואף תוקפת אותה בהודעה שנמסרה לתקשורת: "אנחנו בני משפחת תאיה מקלנסווה, מכריזים בזאת לבני עמנו שאנו מוקיעים את דימה טאיה זידאן, אנחנו מגנים ומסרבים לקבל באופן נחרץ כל הצהרה או ראיון שהעניקה לתקשורת. בעקבות דבריה, לא ניצור איתה קשר, לא נגיש לה עזרה עד שתחזור בה מדבריה ותכריז על לויאליות לעמה ולדתה".

Image result for ‫דימה תאיה‬‎

יואב גלנט, שר העלייה והקליטה וחבר קבינט, הצטרף לשורות המפלגה וזאת לאחר שעזב את מפלגת "כולנו" בראשות כחלון. הצטרפותו למפלגה נערכה באירוח חגיגי שהתקיים בחדר סיעת הליכוד בכנסת, בנאומו עקץ את כחלון: "הליכוד היא התנועה הכי חברתית".

גלעד שרון חזר לליכוד לפני שנתיים ו-9 חודשים וחסרים לו 3 חודשים כדי להתמודד. כדי שיוכל בכל זאת להתמודד הוא זקוק לאישור של רה"מ שהודיע כי לא יאשר זאת. גורמים בליכוד מסבירים שההיגיון הוא להעניק לפעילים ותיקים הזדמנות הוגנת לרוץ במחוזות, אך ייתכן שיש עוד סיבה, לנוכח היחסים העכורים בין השניים.

לנתניהו ומפלגתו הולך להיות מסע בחירות ארוך ומייגע, ראש מפלגה ששקוע בחקירות, ניסיון להדיח ח"כים מכהנים של הליכוד, שחקנים חדשים. נותר רק להמתין לאפריל לראות עם יתרחש מהפך או שמא עוד ניסיון כושל להפיל או להחליש את נתניהו. בליכוד מאמינים שהסיכוי שלהם לנצח בבחירות הבאות נותר גבוה כפי שהיה, אך יחד עם השחקנים החדשים והסיעה שחותרת תחתם, נראה שיש כמה חזיתות להתמודד מולם.

 

 

 

ציפי לבני לא מוותרת: "יש לי את הניסיון, החזון והאג'נדה"

מאת מור פניג'ל

לפני כשבוע הודחה ציפי לבני, בשידור חי, מביתה הפוליטי בארבע השנים האחרונות. היא לא ויתרה ויצאה בהצהרה נגדית לגבאי, שהדיח אותה. מאז היא מעלה הילוך ביחד עם מפלגת התנועה שבראשותה, והם יעשו הכל כדי להבטיח את מקומם בכנסת הבאה

בשבוע שעבר הדיח אבי גבאי את חברתו לסיעה ציפי לבני בנאום מפתיע, וזאת רק שלושה חודשים לפני הבחירות לכנסת הבאה. לבני, שהופתעה מן המהלך והדרך, הסתגרה בחדרה כשעה לאחר נאומו של גבאי, עיכלה את שעברה ובנתה נאום תגובה שאמור היה להראות לכולנו שהמהלך בו נקט גבאי אינו פגע בה. לפני שעזבה את חדרה לשאת את נאומה צייצה לבני בחשבון הטוויטר שלה, "טוב שהותרו הספקות" היא כותבת, "כעת אפשר להתמקד באתגר הלאומי החשוב שעומד לפנינו, כל המאמינים באמת הדרך – מהפך בבחירות הקרובות".

בישיבה סגורה שהתנהלה לאחר ההדחה תקף גבאי את לבני ואמר: "רק חרא אכלתי ממנה, היא עמדה בסיעה ודיברה נגדי, שלא ידברו איתי על נימוסים". לבני, לא נשארה חייבת והגיבה מנגד בעוקצניות: "אף פעם לא הסתכלתי לו בצלחת, אני לא יודעת מה הוא אכל" ועוררה קולות התבדחות בקהל. במסיבת העיתונאים שכינסה כשעה לאחר הזובור שעברה בשידור חי, טענה לבני כי חברי סיעה רבים פנו אליה בבקשה לפרק את המחנה הציוני ולהפריד כוחות כולל חברים ממפלגת העבודה עצמה ואף ביקשו לחבור אליה אל מפלגתה שלה. היא מאשימה את גבאי בהיעדר שותפות ומטיחה כלפיו האשמות כי כל עניינו מתרכזים בטובתו שלו ולא בצדקת וטובת העם כמותה. "אני, אני ואני" כך מתארת לבני את גבאי בשירות הציבורי. למרות טענותיה החריפות של לבני, חברי כנסת רבים כמו שלי יחימוביץ ואיציק שמולי בירכו את גבאי על המהלך יוצא הדופן והמפתיע שנקט בו. "העובדות מדברות בעד עצמן" הם טוענים, "ולאור ההתנהגות מול יו"ר המפלגה ומול המפלגה עצמה זה מהלך שהתבקש".

לבני הציגה על רגל אחת את כל שיתוף הפעולה הצולע עם גבאי ומסירה צנזורה משיחות שהתנהלו ביניהם בחדרי חדרים. היא מזכירה את מטרות האיחוד לכתחילה ויצירת המחנה הציוני בשיתוף מפלגת העבודה בראשות הרצוג בכדי לגבור על מחנה הימין או במילים אחרות על בנימין נתניהו. לבני מתארת שותפות אמת עם הרצוג ותוצאות בשטח של 24 מנדטים, במקביל היא שוללת את צמד המילים שיתוף פעולה בהקשרו של גבאי וטוענת כי בכלל לא רצה שותפות והדרך בה זרק אותה רק מעידה על כך.

מאז, הספיקה לבני להתראיין לתוכניות בוקר רבות עם עמדה אחת ברורה: "כל הפתעה לטובה". כן, כך היא מתארת את הדחתה ממפלגת האיחוד הציוני שכללה את מפלגתה שלה, מפלגת התנועה, ומפלגת העבודה בראשותו של גבאי. לבני, מתעקשת להוכיח את גרסתה לסיפור בתקשורת ומדגישה: "הכל החל כי אני מאוד מאמינה בחיבורים כדי לעשות מהפך". היא ממשיכה ואומרת: "זו אחריות של כל אחד מאתנו, זה לא שייך אלי. אם יש לנו אפשרות לשלב זרועות ולעשות מהפך, זו אחריות של כל אחד ואחד מאתנו. אני רוצה לדעת מול עצמי שאני עשיתי הכל כדי לקדם את מה שאני מאמינה בו".

למרות הראיונות השונים בתקשורת על הדחתה ממפלגת המחנה הציוני, מתעקשת לבני לא להתעסק בבושה שנכפתה עליה בשידור חי ובוחרת להציג ולנמק את עמדותיה הפוליטיות בביטחון רב. "יש לי מה להציע, יש לי את הניסיון ויש לי את החזון והאג'נדה שאני מוכנה להלחם עליו" אומרת לבני, אף על פי שחלק מהותי מן הסקרים מראים כי מפלגת "התנועה" שבראשותה אינה עוברת את אחוז החסימה. למרות כל זאת, החלה לבני מתעסקת במצע הבחירות שלה, כאשר בראש הקמפיין מתנוסס המאבק שבא לידי ביטוי בסלוגן החדש: "מול נתניהו, בנט ושקד, לבני נלחמת על ביטחון והיפרדות לשלום". שלום והיפרדות מהפלסטינים, מבהירה לבני כאשר בוחרת להשתמש במילים חדות שסביר להניח שלא יבואו לידי שימוש ביתר מפלגות השמאל.

לבני תוקפת את הימין ולא מרפה מנתניהו. היא תומכת תמיכה מלאה ביועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט ורוצה לשלוח את נתניהו הביתה. לטענתה, נתניהו הוא הסכנה הגדולה ביותר לדמוקרטיה ושלטונו מוביל את ישראל להרס וצריך להציל את ישראל מידיו. על טענותיו של נתניהו לתפירת תיק ואי קבלת עימות אף על פי שביקש זאת אומרת לבני: "ראש הממשלה, בכל הכבוד, ההשוואה שלך למי שנקטעה ידו משונה. הכיסא, גם אם נדמה לך, אינו מחובר איננו מחובר לך לגוף והעם הוא זה שיקבע בבחירות האם ראוי שתמשיך לשבת עליו". לבסוף בסיכום על הודעתו המיוחדת של נתניהו הוסיפה לבני: "לסיכום- קבלת מסך במרמה בנסיבות מחמירות (ערב הבחירות)".

חרשת, מפקד טייסת ועיתונאית אמריקאית – הרכב רשימת ה"ימין החדש" המסתמן

מאת ליטל מקוריאה

רשימת הימין החדש ממשיכה לספק שריונים מפתיעים. לאחר שייצוג נשי הוביל את הרכב הרשימה, הצטרפה השבוע אורלי פינטו, פעילה חברתית חרשת לצד אל"מ מתן כהנא, מפקד טייסת F16 עד לפני מספר שבועות

לאחר ההודעה על הקמת מפלגה חדשה במסיבת העיתונאים שכינסו יו"ר הבית היהודי לשעבר, נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד, המרוץ להרכבת הרשימה למפלגת "הימין החדש" מתחיל. המפלגה, שזה לא מזמן יצאה מהרחם, צירפה לשורותיה את חברת הכנסת שולי מועלם שפרשה אף היא מ"הבית היהודי". סימני שאלה רבים הועלו לגבי הרכב הרשימה המתגבשת ואיזה כוכבים יוחתמו. נתון מפתיע הוא שבסקר של "וואלה!" ו"Panels Politics" עולה כי אם הבחירות היו נערכות כיום -מפלגת "הימין החדש" בראשות נפתלי בנט ואיילת שקד הייתה זוכה לעשרה מנדטים. בסקרים נוספים שנערכו על ידי הערוצים השונים קיבלה המפלגה בין 6 ל- 14 מנדטים.

אל"מ מתן כהנא, מתמודד לכנסת ברשימת "הימין החדש"

בשישי האחרון נרשמה עוד הצטרפות רעננה ומפתיעה בצורת אלוף-משנה מתן כהנא, מפקד טייסת F-16 עד לפני כמה שבועות. את תחילת דרכו עשה בסיירת מטכ"ל יחד עם נפתלי בנט אך לאחר כמה שנים ביחידה החל קורס טיס מחדש. כהנא דתי לאומי ואיש צבא מעוטר מבית גמליאל, פרצוף חדש לגמרי בפוליטיקה הישראלית, הוא למעשה הגבר השני בלבד ברשימת הימין החדש. עד כה הרשימה מורכבת מארבע נשים ורק שני גברים, תקדים פורץ דרך לגמרי שאין עוד כמותו באף אחת מהפלגות השונות.

תוספת מפתיעה לרשימת המפלגה היא שירלי פינטו, שעל הצטרפותה הודיעו ב- 9 בינואר. פינטו היא פעילה חברתית בעלת רזומה עמוס בפעילות ציבורית, בייחוד בנושא המאבק למען קידום נגישות בישראל. היא סיימה שירות בחיל האוויר כמצטיינת נשיא, בעלת תואר ראשון במשפטים בתוכנית הצטיינות ונבחרה לייצג את ישראל בוועידה של הפדרציה העולמית לחירשים. כמו כן, היא לקחה חלק בהקמת המרכז ללימודי חירשות. בבחירות לעיריית רמת גן בשנת 2018 התמודדה פינטו אולם לא נכנסה למועצת העיר.

שירלי פינטו מצטרפת למפלגת הימין החדש

היסטוריה בכנסת הבאה: שירלי פינטו, תהיה חברת הכנסת החירשת הראשונה בישראל.ציונות 2019!🇮🇱❤️הצטרפו לימין החדש עכשיו:newyamin.org

Posted by ‎נפתלי בנט – Naftali Bennett‎ on Tuesday, January 8, 2019

בסרטון שפורסם ברשתות החברתיות ביטאה פינטו את השקפותיה בשפת הסימנים, "אני מאמינה במדינה יהודית ואוהבת את הארץ שלנו. היום אני שמחה לבשר לכם שאני מצטרפת לרשימת הימין החדש בראשות איילת שקד ונפתלי בנט. אני כאן לייצג אנשים עם מוגבלויות, ושמחה להיות בבית פוליטי ואידיאולוגי 'הימין החדש' ". בנט כתב בהתרגשות בדף הפייסבוק שלו, "שירלי פינטו, ימנית, מסורתית, לוחמת חברתית שנולדה חירשת ולא ויתרה בשום שלב. יחד איתה נעשה היסטוריה והיא תהיה החירשת הראשונה בכנסת." הוא סיים במילים, "שירלי, ברוכה הבאה הביתה".

העיתונאית קרוליין גליק ונפלי בנט בעת הודעתה על הצטרפותה לרשימה.

בשני בינואר הודיעו ב"ימין החדש" על הצטרפותה של העיתונאית קרוליין גליק לרשימת המפלגה. גליק אשר עלתה מארה"ב בשנת 1991, היא עורכת בכירה ב"ג'רוזלם פוסט" ובעלת עבר עיתונאי ב"מקור ראשון" ו"ברייטברט" האמריקאי. לאחר שחרורה מהצבא, אליו התנדבה, שימשה כעוזרת היועץ המדיני לראש הממשלה. גליק דיברה במשך השנים על במות ברחבי העולם ויצאה כנגד "השקרים הפלסטיניים" והמסגור השלילי, בייחוד התקשורתי, לו זוכה ישראל ברחבי העולם, לדבריה. בספרה "סיפוח עכשיו" שיצא לאור ב-2015, הסבירה את כישלון פתרון שתי המדינות וטיעונים בעד פתרון מדינה אחת בסכסוך, טיעונים אשר עוררו סערה בקונגרס האמריקאי. בפרופיל "הימין החדש" בטוויטר צייצו, "ברוכה הבאה לוחמת ציונית אמיצה שלנו".

בנט ושקד הסבירו במסיבת העיתונאים, שנערכה בסוף חודש דצמבר האחרון בתל אביב, כי המפלגה תכלול בתוכה שותפות בין חילוניים לדתיים ותדגול בציונות ושמירת ארץ ישראל לעם ישראל. כפי שאמרה שקד, "היום אנחנו מקימים ימין חדשה של חילונים ודתיים ביחד. חברים באופן שווה. מפלגה שמייצרת חברות אמת". שקד הודתה לציונות הדתית על ההתקדמות שעשתה בתוכה אך מנגד נרמז כי רצונם של השניים ליצור מפלגה ימנית מובהקת שלא תחנק תחת ההשקפות הדתיות של הבית היהודי ואליה יחברו גם חילונים בעלי השקפה ציונית-ימנית.

בנט ושקד בהכרזה על הקמת "הימין החדש"

ביקורת רבה נשמעה בקרב תומכי מפלגת הבית היהודי על נטישת המפלגה בזמן כה קצר לפני הבחירות והסיכון שלא תעבור את אחוז החסימה. בנוסף נטען שבנט ושקד השאירו את הבית היהודי עם חובותיה הגדולים של המפלגה מאחוריהם, ואף לקחו בתרגל מלוכלך תקציב מימון מפלגות שנועד לבית היהודי לעצמם. מצדם של בנט ושקד נטען שבתקופתם צומצמו חובות המפלגה מ- 40 מליון ₪ שקיבלו בירושה ל- 19 מליון ₪

ארז צדוק מתמודד לרשימת "הבית היהודי" בביקורת על החובות שנשארו

הניסיונות להרכבת הרשימה החדשה עוררו גם תגובות נזעמות. שרת התרבות והספורט מירי רגב, פרסמה סטטוס זועם בדף הפייסבוק שלה, זאת בעקבות בעקבות פרסום ב"ישראל היום" על כך שהמפלגה מחפשת פעילים חברתיים מזרחיים שייקחו חלק ברשימתה. "הריאליטי של בנט ושקד יצא לדרך!!!" כתבה רגב בביקורת, "החידוש: בעונה הזו המזרחי לא יודח כפי שקרה בעונה הקודמת עם אלי אוחנה, כי זה פוגע ברייטינג של 'הימין החדש'". היא המשיכה ופנתה את ציבור עוקביה, "זה נראה לכם רציני? זכרו, הימין החדש הוא חיקוי עלוב של הדבר האמיתי- הליכוד".

המערכת הפוליטית תמשיך ותמתין לרשימה הסופית של המפלגה החדשה, ובנתיים במפלגה הופץ סרטון ראשוני המשלב הומור בגב האומה ומשרטט קווים לקמפיין הקרוב של המפלגה הצעירה.

בחירות 2019: למי יצביעו הסטודנטים באוניברסיטת אריאל?

מאת אביגיל ישועה

יום הבוחר מתקרב ואלפי סטודנטים הולכים להצביע ולהשפיע על עתיד המדינה. ממי הם הכי התאכזבו, מדוע חלקם לא יילכו להצביע השנה ועל מי נאמר המשפט "הוא צריך לחבור לגוש השמאלי". לקראת הבחירות המתקיימות ב-9 באפריל, בדקנו איך יצביעו הסטודנטים של אריאל

הבחירות בפתח, ובעוד שלושה וחצי חודשים תיבחר הממשלה ה-35 של מדינת ישראל. רגע לפניי שיתלהטו הרוחות ושלל קמפיינים מקוריים (או לא) יציפו את המדיה, הרחובות ובעצם כל חלל אפשרי. יצאנו לבדוק למי הסטודנטים שלנו הולכים לתת את קולם.

"למרות שהישראלים בטוחים שהם הכי לא פראיירים, הם בדיוק כאלה", טוען גיא, שנה ג', הנדסת בניין. "אני כנראה לא אצביע לאף אחד, זה גם ככה לא משנה, ביבי ישאר בשלטון. בבחירות הקודמות הצבעתי לליכוד. אבל אין שום סיכוי שאצביע להם שוב. התאכזבתי מהמפלגה מכל בחינה אפשרית".

גיא לא היחיד שלא מתכוון להצביע בבחירות הקרובות. תוצאות משאל הנערך ברחבי הקמפוס מראות כי אחד מכל שלושה סטודנטים מעדיף לא לתת את הקול שלו לאיש. "אין אף אחד ראוי", אמר עמית, שנה ב', מדעי המחשב. "אני מיואש מכל מה שקורה פה, ואין מצב שהקול שלי ישנה משהו". גם מורן, שנה א' מהחוג לפסיכולוגיה מצהירה כי השנה היא לא תלך להצביע: " אני אומרת את זה ממקום של כאב, אבל אני באמת לא סומכת על אף אחד מנבחרי הציבור שלנו"

בסקר שהופץ ברשת בקרב הסטודנטים, הליכוד בראשות בנימין נתניהו, זוכה ב-30 מנדטים. הבית היהודי  בראשות נפתלי בנט ב-20.9 מנדטים (הסקר נערך לפני הקמת מפלגת "הימין החדש") וחוסן ישראל בראשות הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, ב-18.2 מנדטים. ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן במקום הרביעי עם כ-10 מנדטים. למרות שמפלגת הליכוד תפסה את המקום הראשון, 52.7% מהנשאלים סבורים כי ראש ממשלה לא יכול לכהן תחת כתב אישום. זאת לעומת 47.3% הטוענים כי בית המשפט הוא זה שצריך להכריע, ולכן לא קיימת בעיה.

עוד עולה מהסקר כי כ-46% החליטו להישאר נאמנים למפלגה אליה הצביעו בבחירות הקודמות, 45% החליטו לשנות את הצבעתם ו-9% עדיין מתלבטים.

ימין שמאל

"אנחנו מאמינים שנתניהו הוא המנהיג  הטוב ביותר שיש למדינת ישראל"-תא לביא, צעירי הליכוד

מי שממש לא מתלבט בנוגע לבחירתו, הוא הדובר של תא לביא – תנועת סטודנטים ברוח ערכי הליכוד, משה דואק.

האם הקדמת הבחירות משנה משהו בהתנהלות של התא?

"זה בעיקר מדגיש ומעלה את הצורך להיות יותר אפקטיביים ופעילים".

תוצאות הסקר שערכנו ברשת הראו שהליכוד היא המפלגה המנצחת בקרב הסטודנטים באריאל. מה הסיבה לכך לדעתך?

"בסופו של יום יש לנו שיטה פרלמנטרית נכונה ועובדת. אנחנו בתא לביא באמת מאמינים שנתניהו הוא המנהיג הכי טוב שיש במדינת ישראל. אין ספק שהוא מביא אותנו להישגים מדיניים וכלכליים שעובדים. אין כיום אף אחד במערכת הפוליטית שמתקרב ליכולת העשייה של בינימין נתניהו".

"הימין החדש"

"נבחרי הציבור שלי, פעלו בדיוק הפוך מכל מה שהצהירו עליו בקמפיין"-צחי שביט

צחי שביט, תואר שני במתמטיקה, טוען שלעולם לא יצביע שוב לליכוד: "מגיל צעיר התעניינתי בפוליטיקה ואהבתי את מפלגת הליכוד. בעקבות תוכנית ההתנתקות חווית אכזבה קשה מהמפלגה. יש לי קושי אמיתי עם העובדה שנבחרי הציבור שלי פעלו בדיוק הפוך מכל מה שהצהירו עליו בקמפיין הבחירות שלהם. החלטתי שהשנה אצביע למפלגה החדשה של בנט ושקד, אני חושב שיש כאן הרבה מעבר לדתיים וחילונים. בנוסף, אני חושב שצריך שתהיה מפלגה שתייצג בצורה אותנטית את הימין".

תא אופק

"יש כאן סוג של יציאה מהארון, אנשים מפחדים לעשות את הצעד"-תא אופק, מפלגת צעירי העבודה

מסתבר שגם לגוש השמאלי יש ייצוג הולם באוניברסיטת אריאל. אביאל קרמזיאן – שנה ב' , סוציולוגה אירגונית – יו"ר תא אופק-צעירי העבודה: "אני מצביע למחנה הציוני, בראשות אבי גבאי, מכיוון שהוא מביא אלטרנטיבה שלטונית. בנוסף, אני תומך בתוכניות שלו בתחום הבריאות, החינוך, הביטחון ובחתירה שלו להסכם שלום".

מה דעתך על הבחירה של הרמטכ"ל לשעבר, בני גנץ, להתמודד?

"לדעתי, בני גנץ צריך לחבור לגוש השמאל. בעיני, קיימת בעיה עם מפלגות מרכז, אחרי סיבוב אחד או שניים הן נמחקות מהמפה הפוליטית כפי שניתן לראות בשטח".

איך נראית פעילות של התא שלכם?

"לדעתי, העשייה שלנו הכרחית, ואין ספק שאנחנו מביאים משהו שונה בנוף. יש לנו כ-10 פעילים ואנחנו נפגשים פעם בחודש ודנים על המצב הכלכלי והמדיני. בסופו של דבר, אוניברסיטת אריאל על המפה, תרתי משמע, ואנחנו מאמינים שצריך להציג גם את הצדדים הטובים של המפלגה וגם את אלה שפחות. בנוסף, אנחנו פועלים לשילוב המגזר הערבי. לא מזמן גם הלכנו לסיור ברמאללה כדי לנסות לחשוב כיצד ניתן לשנות את המצב הנוכחי. לשמחתנו, הייתה הענות גדולה בקרב קהל הסטודנטים, אפילו הימינים. היה ממש מעניין, הגיעו לשם עוד פעילם של המפלגה".

"הייתה  הענות גדולה"-פעילי תא אופק ברמאללה

בסופו של דבר, למי לדעתך יצביעו הסטודנטים?

"לדעתי יש התפלגות של הליכוד והבית היהודי. אני בטוח שיש גם כמות גדולה לכחלון, יש עתיד וגם המחנה הציוני. במהלך 'יום התאים' בשנה שעבה, ראיתי שאנשים מתעניינים, ניגשים לדוכן אבל מפחדים לקחת דברים שיזהו אותם עם המפלגה. אני מרגיש שיש כאן סוג של יציאה מהארון של אנשים שחוששים לעשות את הצעד הזה"

הרשימה המשותפת

100% מהנשאלים המשתייכים למגזר הערבי השיבו כי יעניקו את קולם לרשימה המשותפת בראשות איימן עודה.

ירין, סטודנטית לפסיכולוגיה מכפר דבוריה, מעדיפה להתרחק ככל האפשר מפוליטיקה. "אני אצביע לרשימה המשותפת כמו בכל שנה. אבא שלי היה  היועץ תקשורת של איימן עודה ואני מבינה קצת כמה מורכב העולם הזה לכן אני מעדיפה להתרחק ממנו ככל האפשר. לצערי כיום המצב לא מזהיר ויש המון בלאגן, ובכל זאת, אני משתדלת להישאר אופטימית. לפעמים נראה לי שהאנשים שאמורים לתקן את המצב, רק מלבים אותו יותר וזה עצוב לי. מה שבטוח, אני מקווה ומאחלת לשלום".

 

 

 

האתגרים החדשים של מפלגת "יש עתיד"

מאת משה סלע

יאיר לפיד לא מוכן שמפלגתו תשב בקואליציה עם החרדים וכניסה נוספת לממשלה בראשות נתניהו אינה על הפרק. ממפלגתם החדשה של בנט ושקד, דרך בני גנץ ועד המחנה הציוני – הכוחות הפוליטיים שעתידים להשאיר את "יש עתיד" באופוזיציה לקדנציה נוספת

ב-9 באפריל ייערכו בישראל הבחירות לכנסת ה-21. אחת המפלגות שצפויה לאבד מכוחה בבחירות, לאור התנודות הפוליטיות האחרונות, היא יש עתיד בראשותו של יאיר לפיד.

סקר "מדגם". "יש עתיד" נחלשת

יש עתיד היא מה שמכונה בלקסיקון הפוליטי "מפלגת אווירה". גם מי שמאד אוהב אותה ומתחבר אליה, לא יתאבד עליה, לא ילך איתה באש ובמים. ביטחוניסטים? יש להם את מפלגתו ההולכת ומתגבשת של בני גנץ, "חוסן לישראל". דתיים? יש את הבית היהודי שמייצג.

"הימין החדש"

ימניים? אין בכלל על מה לדבר, לשם כך קיימות מפלגות הליכוד, הבית היהודי והמפלגה החדשה של נפתלי בנט ואיילת שקד: "הימין החדש". לפיד למעשה נלחם על אותם "קולות צפים", גם מצביעי ליכוד וגם מצביעי המחנה הציוני. אלה עם נטייה למרכז, שמאסו במפלגת האם ומחפשים שינוי בהרכב נבחרי הציבור.

יש עתיד צופה אל בחירות 2019 תוך שהיא שמה לב למפה הפוליטית הנוכחית, ומבינה שמקומה כנראה באופוזיציה. לפיד די "שרף" עצמו מול החרדים. אף מפלגה חרדית שמכבדת את עצמה כנראה לא תשב איתו. חוק הגיוס, עליו כל כך נלחם ושבגללו בסופו של דבר פוזרה הכנסת (גם אם היו טריגרים אחרים שקדמו לפיזור), הוא חוק הדגל שלו, מייצג אותו לטוב ולרע, אך באשר לישיבה בקואליציה עם חרדים – בעיקר לרע.

בני גנץ

אז אם נצא מנקודת הנחה שלפיד והחרדים לא יישבו יחדיו בקואליציה, אולי הוא יוכל לשבת בקואליציה בלעדיהם? כנראה שלא. על-פי הסקרים האחרונים, נתניהו יהיה ראש הממשלה הבא. נכון, הוא ספג מכה פוליטית קלה בכנף עקב המצב בדרום, גל הפיגועים האחרון וה"מבצע" הצבאי בצפון, אך הוא עדיין מקבל סביב ה-30 מנדטים ולא נראית אלטרנטיבה באופק.

נתניהו ראש הממשלה הבא

בנימין נתניהו לא יתאמץ יותר מדי בשביל להכניס את לפיד לקואליציה איתו. אם זה יבוא בטוב לשאר השותפים הקואליציוניים הוא ישקול זאת, אבל לא יתאבד על זה.

אם כך, עם ביבי המצב צולע ועם החרדים המצב די אבוד. מה שמשאיר את לפיד דווקא בידם של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ ושות'. טרם שמענו מגנץ מהן עמדותיו אך ניתן להעריך שירצה להיות חלק מקואליציית ימין, מה שכנראה יקרה. גנץ, על-פי הסקרים גורף מספר מנדטים דו-ספרתי  ויכול להיות שיצליח להפתיע את כולם עם עשרים מנדטים ביום מעולה שלו. כל קואליציה תשאף שמפלגתו של גנץ – עם כוחו הגובר ומתהווה כשובר השוויון – תהיה חלק ממנה. אם גנץ יחליט להיות חלק מקואליציית בנט-ביבי-חרדים סביר להניח שלפיד לא ימצא את ידיו ורגליו בקואליציית ימין-דתית שכזו ויעדיף להמשיך מספסלי האופוזיציה. מצד שני, אם גנץ יפתיע את כולם יחליט שהוא שובר שמאלה, לפיד עשוי למצוא עצמו בקואליציית שמאל. קואליציה שיהיו שותפים בה גנץ, המחנ"צ ואולי גם כחלון.

הבעיה העיקרית של לפיד היא שאין לו אג'נדה ברורה. עם כל הכבוד לחוק הגיוס, זהו חוק שהיווה עבורו כלי פוליטי בלבד.

לפיד

הניסיון לשווק פוליטיקה נקייה לציבור טפח על פניו פעם אחר פעם. לפיד גם צבר כמה מהלומות, המפורסמת כשהתגלה שח"כ יעקב פרי שיקר אודות שירותו הצבאי ונאלץ להתפטר. הערתו המיזוגינית של ח"כ אלעזר שטרן למירי רגב, אותה לא גינה לפיד, גם כן לא הוסיפה לו נקודות זכות. עושה רושם שלפיד צריך להמציא עצמו מחדש כדי להיות שווה יותר מארבע עשר מנדטים, מה שהסקרים מעניקים לו כרגע. אמנם זו כמות לא רעה, אך כזו שתשאיר  את לפיד בפאוזה שמוכרת לו היטב, באופוזיציה.