5 דברים שכדאי לדעת על הסופגנייה

סופגניות מככבות להן בחלונות הראווה, הבטן מתכוננת – ויכול להיות שזה ייגמר בדמעות כאשר נעלה על המשקל. אבל האם אתם יודעים מי המציא את שמה של הסופגנייה? מהיכן נולדה? ומה היא בעצם מסמלת?

  1. קצת היסטוריה – לא ברור היכן נולדו הסֻפְגָּנִיות (Sufganiyot) אבל נראה שמדובר באחד המאכלים העתיקים בעולם, לא אחד ולא שניים רבים על חירות המצאתה.
    אחד מן המקומות היא וינה במאה ה-17,  מסופר שבאחת המאפיות המרכזיות בעיר אפו לחם, אך כנראה לא אפו אותו בזריזות מספיקה כי התור לקנותו היה ארוך ומייגע. וגברת האופה (קרפף) שכנראה היה די לה, התעצבנה כל-כך שזרקה פיסה מהבצק על אחד מן הלקוחות. היא פספסה והבצק נחת לו היישר לתוך סיר מלא שמן רותח. פיסת הבצק לאחר הטיגון, הייתה כל-כך טעימה שכך כנראה נולדה נולדה לה הסופגנייה הראשונה. ושמה הוא ה"קראפפן", שפירושו "עוגת מחבת" וכנראה גם על שם הגברת הראשונה.
  2. הסופגנייה מוזכרת לראשונה בספרות – בספר הונגרי מהמאה ה-16, וההנחה המקובלת היא שהסופגנייה נדדה בימי הקיסרות הָאוֹסְטְרוֹ-הוּנְגָּרִית לאזור אוסטריה ומשם לגרמניה – איתה היא הכי מזוהה. בברלין, בירת גרמניה, אוכלים עד היום סופגנייה שנראית כמו הסופגנייה שלנו אבל מעט קטנה יותר. בניגוד לדוֹנַאט האמריקאי, למשל, סופגניית הַבֵּרְלִינֶּר הגרמנית מזכירה בצורתה כדור וממולאת בקרם מתוק או בריבה.
  3. שמה של העגלגלה התחיל כ"סופגן" הוא מהמילה היוונית "סְפּוֹנְגוֹס" שמשמעותה "ספוג". על שם שמן הטיגון הרב שהיא סופגת וסופחת לתוכה. בעברית עכשווית אנו קוראים לה סופגנייה וזאת בזכות דוד ילין שהגה את שמה בשנת 1896.
  4. הלביבה, הסופגנייה ושאר מיני מתיקה מטוגנים מסמלים את "נס פך השמן": אחרי שהחשמונאים טיהרו את בית המקדש וביקשו להדליק את מנורת הזהב שעמדה בתוכו, הם מצאו רק פך (=כלי קטן לנוזלים) שמן אחד שהיוונים לא טימאו. כמות השמן שבפך יכלה להספיק להדלקת הנרות במנורה ליום אחד בלבד – אבל "נעשה בו נס והדליקו ממנו שמונה ימים".
    5. אם חשקה נפשכם בלהכין אחת שכזו בביתכם, מצורף המתכון של הסבתות (ושל קרין גורן כמובן):

כמות: 30 סופגניות

חומרים
לסופגניות:

1 ק”ג קמח (7 כוסות)

1 שקית שמרית (50 גרם) או 2 כפות שמרים יבשים (17 גרם)

1/4 1 כוסות חלב פושר (300 מ”ל)

1/2 כוס סוכר (100 גרם)

3 ביצים

100 גרם חמאה, רכה

2 כפות ברנדי (30 מ”ל)

קליפה מגוררת מ-1/2לימון

לטיגון:

שמן לטיגון עמוק (בערך 1/2 1 ליטר)

לקישוט:

אבקת סוכר/נוטלה/סוכריות וכ'ו

למילוי:

ריבת תות/ריבת חלב/חלבה/ממרח פיסטוק.. או כל דבר שחשקה נפשכם.

אופן ההכנה

מכינים את הבצק ומתפיחים:

בקערת מיקסר עם וו לישה שמים כחצי מכמות הקמח ומערבבים פנימה שמרים.

מוסיפים חלב, סוכר, ביצים, חמאה, ברנדי וקליפת לימון ומעבדים דקה לקבלת תערובת אחידה ונוזלית.

מוסיפים בהדרגה את יתרת הקמח תוך כדי עיבוד במהירות נמוכה.

מגבירים את מהירות המיקסר לבינונית וממשיכים לעבד 5 דקות נוספות, עד לקבלת בצק חלק ומבריק.

מכסים את פני הקערה בניילון נצמד ומתפיחים עד להכפלת הנפח.

מגלגלים לכדורים ומתפיחים שוב:

מעבירים את הבצק למשטח עבודה מקומח מעט מאוד, ומגלגלים ממנו 30 כדורים בגודל ביצה (מחלקים ל-30 בקלות ככה: מחלקים את הבצק ל-3 חלקים שווים, פחות או יותר. מגלגלים כל חלק ל“נקניק” ארוך וחוצים לשני חצאים. מחלקים כל חצי לפי העין ל-5 חלקים).

מניחים על נייר אפייה משומן או על ריבועי נייר אפייה חתוכים.

מכסים בניילון נצמד משומן, למניעת התייבשות (הצד המשומן מכסה את הבצק).

מניחים לתפיחה עד להכפלת הנפח.

מטגנים, מקשטים באבקת סוכר וממלאים בריבה:

בסיר רחב מחממים שמן לטיגון עמוק (160 מעלות אם יש מדחום).

מטגנים את הסופגניות (5-4 בכל פעם), בערך 2 דקות מכל צד, להשחמה.

אם נעזרים בריבועי נייר אפייה – מכניסים את כדורי הבצק יחד עם נייר האפייה לתוך השמן.

מוציאים את הסופגניות לנייר סופג. מפזרים אבקת סוכר בנדיבות. מזריקים פנימה ריבה/תוספת מבוקשת ומגישים.

בתאבון!

עוד כתבות

כתיבת תגובה