"שהמדינה תתייחס אלינו, העובדים הסוציאליים, כאל שליחים חשובים בציבור"

מאת ליטל מקוריאה

נתליה בלטה ורחל קפטיי, סטודנטיות לעבודה סוציאלית שהשתתפו בהפגנת המחאה בחיפה: "המדינה שוכחת מי דואג לרווחת הציבור כמונו"

העובדות והעובדים הסוציאליים קיימו ביום חמישי, 6 בדצמבר 2018, הפגנת מחאה בחיפה. זאת בעקבות שורה של אירועים אלימים שהתרחשו לאחרונה, חלקם חמורים, כלפי אנשי הרווחה מצד מטופלים. לפי נתוני משרד הרווחה, מתחילת שנת 2018 נרשמו 159 מקרי אלימות כלפי עובדות ועובדים סוציאליים, ב-12 מהמקרים תקפו את העובדים בצורה פיזית, וב-48 מתוכם היה מדובר על הפרעות סדר. בשבוע בודד בחודש נובמבר נרשמו חמישה דיווחים על מקרי אלימות קיצוניים, ובהם תקיפה של עובדת בפטיש.

נתליה בלטה (24) ורחל קפטיי (24), שתיהן סטודנטיות לעבודה סוציאלית שנה ג' באוניברסיטת חיפה, השתתפו בהפגנה מול קריית הממשלה.

כיצד התוודעת למחאה?
בלטה: "התוודעתי למחאה דרך ההכשרה המקצועית שלי במסגרת הלימודים. הפיצו שם מכתב מטעם איגוד העובדים הסוציאליים. בנוסף, זה עבר מפה לאוזן בין חבריי הסטודנטים".

ספרי לי קצת על איך התנהלה המחאה.
בלטה: "המחאה התקיימה מול קריית הממשלה (בניין הטיל) בחיפה עד השעה 13:30 בערך. הפגנה כללה מאות אנשים שמרביתם עובדים סוציאליים. למרות העובדה שביום המחאה היה קריר וגשום, הייתה כמות מכובדת של מפגינים, והמחאה לא התבטלה".

קפטיי: "אני הגעתי משעה 11 עד 13:30 בערך. מזג האוויר לא הפריע לנו בכלל, אלא גרם לנו להמשיך למרות הגשם והקור. היו בערך 200 איש, הציבור שעבר במקום לדעתי לא הבין במה מדובר. נוצרו פקקים. השוטרים שהיו במקום היו לחוצים והזיזו כמה מאיתנו".

בראש המאבק עומדת ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים. חרמוני נכנסה לתפקידה בפברואר האחרון, ומאז כניסתה היא מנסה לייצר שינוי מערכתי עמוק במערכת הרווחה.

במכתב ששלחה לעובדים הסוציאליים ברחבי הארץ בחודש האחרון, הסבירה כי תופעת האלימות ותחושת חוסר הביטחון הן רק קצה הקרחון. ישנן בעיות עמוקות יותר ביחס הממשלתי אל העובדים הסוציאליים.

היא כותבת כי תנאי ההעסקה של העובדים הסוציאליים אינם נאותים, מצבן הפיזי של סביבות העבודה ירוד וכמובן, השכר אינו מספיק, שלא לומר זעום. ואלה מהווים קרקע פורייה לתופעת הבריונות. כך סיכמה במכתב אותו שלחה, "האלימות כלפינו אינה קורית בריק, אלא היא חלק מתמונה רחבה יותר, ואנו דורשות ודורשים שכל אלו יהיו בדיון ועל השולחן".

מדוע לדעתך יש ריבוי של מקרי אלימות כנגד עובדים סוציאליים?
בלטה: "אני חושבת שזה מכיוון שהם נציגי 'ממסד'. לכן קל לציבור ולאוכלוסיות המשתמשות בשירותים של הרווחה. להפנות אצבע מאשימה, לקלל, לגדף ולפעול באלימות".

קפטיי: "האנשים בהחלט מתוסכלים ואין להם כוח, אך זה לא תירוץ.
אני חושבת שברגע שהמדינה תתייחס אלינו, העובדים הסוציאליים, כאל שליחים חשובים בציבור כך הציבור יתייחס אלינו בכבוד המגיע לנו. הציבור יודע להגיד שעובדים סוציאליים 'לוקחים' ילדים, לא עוזרים ולא מעבר לכך".

לדברי קפטיי, "אנחנו העובדים מאמינים ברווחת הציבור, כשיש בעיה למטופל שלנו אנחנו נעשה הכול כדי שיקבל את המגיע לו. איך את זה לא זוכרים לנו? יש עובדים שנשארים מעבר לשעות העבודה ונותנים את כל כולם ומכל הלב. כי הרי אין תגמול על עבודתנו ולמרות זאת אנו ממשיכים לפעול. המדינה שוכחת מי דואג לרווחת הציבור כמונו".

הדרישות של מובילי המחאה הן שיפור תנאי ההעסקה והפחתת העומס על העובדים והעובדות. יצירת סביבת עבודה מכבדת ובטוחה, הכוללת אבטחה לאורך כל שעות פעילות מקומות העבודה. כמו כן, מענה אבטחתי גם "בשטח" ומתן תמיכה ולווי מתאים לעובדים ועובדות שחוו אלימות מצד מטופלים במסגרת עבודתם.

לאחר פגישה בין נציגי האיגוד לנציגי האוצר, ומתוך כך שלא התהוותה התקדמות משמעותית במשא ומתן, נמסר מטעם נציגי האיגוד כי הוחלט לפתוח בעיצומים ואף בשביתה.

האם לדעתך המחאה תיצור שינוי במצב הקיים?
בלטה: "לדעתי למחאה הנוכחית יש כוח. אני מאמינה שבאמצעותה נוכל ליצור שינוי"

קפטיי: "אני רוצה להאמין שכן ואם לא, אנחנו לא נפסיק. הגיע הזמן שיכבדו אותנו. אני כבר בתור סטודנטית שומעת הרבה את המשפט 'אין כסף במקצוע הזה תחפשי מקצוע אחר'. גם אני רוצה לפרנס את משפחתי בעתיד . אז אנחנו מפסיקים לשתוק, כי אם את הקולות של המטופלים שלנו אנחנו לא מפסיקים להשמיע, הגיע הזמן שנשמיע את קולנו בעצמנו! הגיע הזמן לעשות סדר במדינה!"

עוד כתבות

כתיבת תגובה